דיסתימיה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

האם לילד שלך יש הפרעת קשב וריכוז?

הילד שלכם חסר סבלנות ואינו קשוב? הוא מאוד תזזיתי ומתקשה להתרכז לאורך זמן? בואו לבדוק ב-11 שאלות - האם ייתכן שלילדכם יש הפרעת קשב וריכוז והאם כדאי לגשת לאבחון הפרעת קשב וריכוז היא תופעה גנטית ותורשתית שמקורה בהפרעה מבנית במוח. שמה המקצועי של התופעה ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder, מתייחס להפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות, אך ישנן גם הופעות של הפרעת קשב וריכוז שאינה מלווה בהיפראקטיביות, ואליה לרוב מתייחסים בכינוי ADD. סימנים לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ניתן לראות כבר מגיל אפס, אך אבחנה ממשית יכולה להינתן רק מגיל מאוחר יותר. ישנה כיום אבחנה פסיכיאטרית של ADHD לגיל הרך, הניתנת מגיל שנתיים, והחל מגיל 4 ניתן לבצע אבחון מקיף באמצעות בדיקה נוירולוגית ושאלון המקיף הנקרא DSM-5, שמטרתם לבדוק את קיומם של סימפטומים המעידים על הפרעת קשב וריכוז, ואת מידת הפרעתם לתפקוד הילד. על מנת להבין אם ייתכן שיש לילדכם הפרעת קשב וריכוז, עברו...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לדיסתימיה

בריאות הנפש - תמונת המחשה
בריאות הנפש לקראת הבחירות לכנסת ה-21 פנינו לעשרה רופאים מתחומי התמחות שונים ושאלנו: מהי משאלת הבחיר...
ללמוד עוד על דיסתימיה
האם לילד שלך יש הפרעת קשב וריכוז?-תמונה

הילד שלכם חסר סבלנות ואינו קשוב? הוא מאוד תזזיתי ומתקשה...

מאת: ד"ר אלה...
31/01/2019
הפרעות בתקשורת בטווח האוטיסטי-תמונה

הפרעה בתחום התקשורת בטווח האוטיסטי (Autistic Syndrome...

מאת: עדינה יוסף,...
01/05/2013
דיכאון: כשהייאוש אינו מרפה-תמונה

סובלים מתחושת כישלון? מתמודדים עם אובדן עניין וחוסר יכולת...

מאת: עפרה שלו
10/02/2016
הפרעה דו קוטבית - מאניה דיפרסיה-תמונה

אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר, איך היא מתבטאת? כיצד...

מאת: מערכת zap...
21/08/2005
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לדיסתימיה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

דיסתימיה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות
17/10/2002 | 13:40 | מאת: יערה
מתוך פורום פסיכיאטריה

לד"ר הידש ולחברי הפורום שלום רב! אני מטופלת כבר ארבעה חודשים בתרופות נגד דיכאון.חודשיים בציפרמיל וחודשיים אחרונים בסרוקסט ,כשאני מרגישה שיפור מאוד ניכר עם הסרוקסט-30 מ"ג.כתוצאה מהשיפור ומהרגיעה היחסית הגעתי למצב בו אני מסוגלת לבחון את בעיותיי בראייה מעמיקה יותר ולהבחין שייתכן והדיכאון ממנו סבלתי (דיסתימיה)היה אולי משני ונבע כנראה אולי מחרדות ומפחדים עמוקים ביותר שגרמו לפגיעה אנושה בביטחון העצמי.נראה לי שהמושג "הפרעת חרדה כוללנית"-דאגות כרוניות,חששות, ספקות ופחדים-מתאים לי מאוד.חשוב לי לציין שמעולם לא היתה לי התקפת פאניקה של ממש אלא רמת חרדה גבוהה באופן תמידי.החרדות ממש אינן נותנות לי מנוח. כעת אני שוקלת להחליף לאפקסור כי רמת החרדה שלי גבוהה במיוחד ולא נראה לי כי סרוקסט יהווה את הפתרון המושלם(הרגשה אישית) והלא אי אפשר להעלות ישר ל- 60 מ"ג או אפילו 50 מ"ג כשאני רק בשבוע השלישי להתחלת השימוש ב- 30 מ"ג, זה הרי חייב להיעשות בהדרגה רבה אך זמני יקר לי.התחלתי מקום עבודה חדש ואינני רוצה לאבדו כמו שאיבדתי את הקודם:בגלל בעיות של תיסכול,ריכוז וקשב, ובעיות בתקשורת עם אנשים-בעיות שנגרמו בגלל מצב החרדה והמתח המתמידים.הבנתי מכמה וכמה חברי פורום שאפקסור טובה מאוד ואפילו הכי טובה לחרדות ולכן אני מאוד מעוניינת לנסותה על מנת למגר את החרדות בצורה סופית ולהגיע סוף-סוף אל המנוחה והנחלה המגיעות לי.שאלותיי הן: 1. האומנם אפקסור מצויינת כ"כ לטיפול בחרדות כתופעה ראשונית ושממנה הדיסתימיה היא משנית? 2. האם זה נכון שאחוז ניכר מהאנשים שמתחילים את האפקסור נאלץ להפסיק את הטיפול בגלל תופעות לוואי קשות? 3. האם תופעות הלוואי כוללות גם נשירת שיער בין היתר? 4. ד"ר הידש- האם אפשר לשלוח לך מייל? ובכלל מה אתה אומר על מצבי ועל התרופה. וכל אינפורמציה אחרת תתקבל בברכה!

אני לא יודע על אפקסור אבל לוסטרל הוא כדור מעולה לחרדות וכמעט שאין לו תופעות לוואי אז אולי תחשבי גם על האופציה הזו.

17/10/2002 | 14:14 | מאת: יערה
מתוך פורום פסיכיאטריה

לוסטרל גם הוא נוגד חרדה?שווה ערך לסרוקסט או טוב יותר ממנו?לי הציפרמיל למשל פחות עזר לחרדה מאשר הסרוקסט. אז השאלה שלי היא אם לוסטרל היא תרופה נגד דיכאון שגם נוגדת חרדה ,כמו הציפרמיל,או שזו תרופה שבהתוויה שלה היא נוגדת חרדה,כמו סרוקסט ואפקסור?

גם אני מצטרף ל ר , לדעתי לוסטרל הינו כדור מעולה וניתן לשלבו עם קלונקס (לפי הצורך) לא ניתקלתי ב"ה בשום תופעת לוואי! כדאי ליערה לנסות

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=25542&t=25111

ליערה ולכולם שלום, אני מבין שהמונחים והשמות מבלבלים ולכן אנסה להבהיר מספר נושאים. כל התרופות שדנים עליהן כתשובות לפניה זו הן תרופות נוגדות דיכאון. יש כנראה קשר בין דיכאון וחרדה. ואני מניסיוני עדיין לא ראיתי אדם בחרדה ללא מרכיב של דיכאון, או דיכאון ללא מרכיב של חרדה. בכל אופן שני הדברים נפרדים אבל יש קשר ביניהם. רוב התרופות שבהתוויה שלהן הן נגד חרדה הן גם ממכרות ולכן עדיף להשתמש בהן פחות וכוונתי לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כולל קסנקס. התרופות נוגדות הדיכאון אינן ממכררות ולכן ישנם ניסיונות רבים להשתמש בתרופות נוגדות הדיכאון גם כאשר החרדה היא הבולטת יותר. חמש תרופות נגד דיכאון עובדות בדיוק על אותו המקום במוח על חומר הנקרא סרוטונין - פרוזק-פריזמה, לוסטרל, סרוקסט, ציפרמיל ופבוקסיל. לכן אם אדם מסויים לא הגיב לאחת מהתרופות הללו, כנראה אין הרבה טעם לתת תרופה נוספת מאותה הקבוצה. כיוון שהתרופות עובדות בדיוק על אותו המקום, למרות שהן מולקולות שונות מהבחינה הכימית, מהבחינה הרפואית הן פועלות בדיוק אותו הדבר. האפקסור פועלת על הסרוטונין אבל גם על חומר נוסף-נוראפינפרין שגם לו יש חשיבות בדיכאון. לכן יש הגיון אחרי שתרופה אחת מהחמש נכשלה או לא פעלה באופן מלא, לעבור לאפקסור שהוא תוקף את הדיכאון משני כיוונים או פועל על שני חומרים במוח. אפקסור אינה רשומה בארץ כטיפול בחרדה אלא רק כטיפול בדיכאון. כיום ניתן כבר להשיג בארץ אפקסור עם משך פעולה ארוך, שניתן ליטול פעם אחת ביום, אפקסור XR ולפי הספרות הוא טוב יותר לחרדה. XR עדיין לא נמצא בקופות החולים. ניתן לקרוא חומר נוסף עליו באתר www.icallisrael.co.il במאמר על אפקסור. מכאן נתקדם תודה לכל המשתתפים, תמשיכי לתרום מניסיונכם האישי. דר' גיורא הידש

17/10/2002 | 18:18 | מאת: אורלי
מתוך פורום פסיכיאטריה

שאלה: האם ייתכן שמי שסובל מחרדות, ייעזר על ידי סרוקסט, ואילו אפקסור לא יימצא מתאים לו?

17/10/2002 | 18:15 | מאת: אורלי
מתוך פורום פסיכיאטריה

שלום יער גם אני לקחתי סרוקסט ועברתי לאפקסור בדיוק מהסיבה הזאת שהסרוקסט לא עזרה לי נגד החרדות. אפקסור מרגיעה מאוד , ישר למן ההתחלה (לא צריך לחכות כמה שבועות ), היינו למן הדקות הראשונות של נטילתה, והיא לדעתי התרופה הטובה ביותר שיש היום לחרדות בקיצור- אני בעד... לא שמעתי על התופעה של נשירה, גם לא על תופעות לוואי קשות (אלא אם כן מי שסובל מלחץ דם עלולה להיות לו בעיה), בקושי יש לה תופעות לוואי. קשיי הירדמות וכמעט זהו. יש שמדווחים על בחילות אני לא סבלתי מהן. לדעתי זה פועל הן על דכאון והן על חרדות, ללא נושא של משניות.

17/10/2002 | 18:29 | מאת: אורלי
מתוך פורום פסיכיאטריה

אבל, ועכשו אני אבלבל אותך אולי עוד יותר, כדאי לבדוק לגבי רמרון. יש פה בפורום מישהו שטוען שהיא טובה יותר, אני לא ניסיתי, וזהו מישהו עם ניסיון...

17/10/2002 | 21:07 | מאת: בת אור
מתוך פורום פסיכיאטריה

שלום לכולם אני כבר שלושה וחצי חודשים שותה סרוקסט 40 מ"ג ביום , ישנו שפור במצב החרדות אך אני לא לגמריי שבעת רצון מהטיפול בכדור ולכן הגעתי למינון גבוה יחסית . מבחינת תופעות לוואי אין לי כלום אך אני נותנת עוד צאנס קטן ואחרון לכדור מסיבה של פחד להיות ללא הכדור כי אני צריכה לרדת במינון לאט לאט ובסוף להישאר בלי שום הגנה של כדור ולכן אני דוחה את המעבר לאפקסור אך הומלץ לי לעבור אליו די מזמן אך העדפתי להעלות מינון ולא להיששאר לא מוגנת . בכול מקרה הפסיכאטרית שלי שוחחה איתי על החלפת הכדור לרמרון אך הוסיפה שעליי לקחת בחשבון שתהיה לי עליה של 10 קילו לפחות בזמן קצר, ואני לא יכולה להרשות לעצמי להשמין בצורה דרסטית ולכן החלטנו על מעבר לאפקסור אך כאמור לא עברתי אליו עדיין אני מקווה שתמצאי את הכדור שיתאים לך ביותר ובהצלחה בת אור

אני לוקחת רמרון כבר חצי שנה ולא עליתי אפילו רבע קילו

17/10/2002 | 21:50 | מאת: אורלי
מתוך פורום פסיכיאטריה

אני לא יודעת למה, את צריכה להישאר לא מוגנת. אני עברתי מסרוקסט לאפקסור ישר, ולא נשארתי לא מוגנת.

סרוקסט 40 מ"ג זה לא הרבה. תעלי ל-60 מ"ג או אפילו ל-80 מ"ג ותראי אם יש שיפור. ישנן בעיות שחייבים מינון גבוה (75-80 מ"ג ליום). אם הפסיכיאטרית לא נותנת לך להעלות אז תחליפי אותה.

17/10/2002 | 21:46 | מאת: יערה
מתוך פורום פסיכיאטריה

תודה רבה לכל העונים-אני אמשיך לשקול את האפקסור עוד כמה זמן.עדיין אינני מסוגלת להגיע להחלטה. מה שיותר רציתי לשמוע זה סיפורים אישיים של אנשים המשתמשים באפקסור ואיך הוא השפיע עליהם.וגם סיפורים מאנשים עם חרדות כמו שלי(שהן לא חרדות שנוגעות לבריאות או לפחד מהתקף לב למשל אלא חרדות שהן אך ורק חרדות פסיכולוגיות-תחושות של חוסר אונים ודאגנות יתר)ודיסתימיה. תודה רבה-יערה.

17/10/2002 | 23:49 | מאת: לימור
מתוך פורום פסיכיאטריה

שלום לכולם אני גם נטלתי סרוקסט במשך 3 שנים ,הרגשתי כעקרון בסדר עם הכדור , אבל הוא לא גרם לי לבטחון , לנסוע רחוק מהבית ולהיות עצמאית שזו בעיה רצינית אצלי העצמאות כרגע אני נוטלת אפקסור כבר שבועיים ,האמת אני מרגישה דיי מוזר ,אי שקט ,יש בי חרדה אומנם לא חזקה אבל חזרו לי החרדות קצת ,יש לי דופק מהיר וסחרחורות ... אין לי מושג ,אני אחכה עוד שבועיים , יכול להיות שזה תופעות לוואי של הסתגלות של הגוף לכדור .להבדיל מיערה אני כן סובלת מחרדות הקשורות למחלות ומוות ,כל פעם זה פחד ממחלה אחרת ,כרגע הפחד שלי הוא מהתקף לב/דום לב או איך שתקראו לזה ,אני כל הזמן הולכת לעשות בדיקות לב ואפילו מרוב פחד לאחר זמן מה הופיעו לי פעימות מוקדמות (הפרעות קצב) אז בכלל אני נלחצת מזה מתי כשאני חשה שהלב שלי מפרפר ומשנה את קיצבו הרגיל וזה בהחלט נכון בקשר למה שד"ר הידש אמר ,אצלי אם החרדות הן חזקות אז אני נכנסת לדיכאון מזה ,בקשר לסוגי כדורים ,אני חושבת שכל אחד מגיב אחרת לכדורים יש אחד שאין לו תופעות לוואי בכדור מסויים ולאחר יש ,או שיש אחד שכדור מסויים עוזר לו מאוד ולשני בכלל לא מזיז בקיצור מנסים ורואים מה מתאים בריאות לכולם

18/10/2002 | 00:05 | מאת: דנה
מתוך פורום פסיכיאטריה

יערה את קונה את התרופה דרך קופ"ח או באופן פרטי? אם באופן פרטי אז תקני IXEL (איקסל) היא היום התרופה הטובה ביותר והרבה יותר טובה מכל התרופות הקודמות כולל אפקסור, רמרון ו-SSRI. לכי על איקסל ותרגישי הרבה יותר טוב.

שלום! לאחר ביקור אצל פסיכיאטר קיבלתי מרשם ללמודקס ופריזמה, אך לא נאמר לי בדיוק מה האבחנה שלי והאם כדאי לי לגשת לטיפול פסיכולוגי בנוסף. חשוב לי לציין שאובחנתי בגיל צעיר עם דיסתימיה ולקחתי בעבר כדורים לטיפול בה וכעת אני קצת מבולבלת, האם יכול להיות שכל הזמן הזה הייתה לי הפרעה דו קוטבית? האם למודקס מיועד רק לאנשים עם הפרעה דו-קוטבית או גם לאנשים שמאובחנים עם דיסתימיה או דיכאון קליני? אשמח לעזרתך, תודה!

שלום רב, למודקס יכול לשמש כטיפול תומך לנוגדי דיכאון במקרים בהם הטיפול בנוגד דיכאון בלבד לא מביא לשיפור הרצוי. לא ניתן על סמך ההמלצה לקבוע מהי האבחנה וכדאי לפנות עם השאלה לרופא המטפל.

שלום דוקטור, אני בת 18, סיימתי את הלימודים בתיכון בקיץ האחרון ואני מאובחנת עם חרדה חברתית, דיסתימיה, או סי די, ודיסמורפיה. אני חוששת שאני מתחילה לפתח סכיזופרניה ולא מצליחה להפסיק לבכות מהפחד שזה נכון. הסיבות לחששות שלי הן: 1. לפני יותר מחודש בערך לפני שהלכתי לישון הייתי בטוחה שאני רואה משולש קטן שחור ליד הכיסא בחדר שלי (החדר היה חשוך מאוד) ואז הלכתי להדליק את האור וה׳משולש׳ לא היה שם יותר מה שממש הבהיל אותי כי הבנתי שזה לא היה אמיתי, אבל הייתי מאוד עייפה וכנראה בתהליכי הירדמות ולכן לא חשבתי שזה משהו שאמור להדאיג אותי. שלשום היה לי יום ממש רע, רבתי עם ההורים שלי (כרגיל), והרגשתי עצובה יותר מבדרך כלל אחרי זה ואז בערב התחלתי לראות סרטון ביוטיוב בטלפון שלי עם אוזניות. בזמן הסרטון (קצת אחרי שהוא התחיל) האדם בסרטון דיבר ואז שמעתי כמו קול נוסף שנשמע כמוהו אומר משהו והיה כמו רעש לבן כזה כאילו שהוא הוסיף בעריכה איזה משהו שהוא שכח להגיד, והמשפט היה משפט שלאחרונה אני קוראת בהמון מקומות באינטרנט ודי נתקע לי בראש (לא שום דבר שלילי- he’s so cute זה המשפט וזה לגבי איזשהו זמר שבמקרה הסרטון היה עליו) אבל זה נשמע ממש כאילו הוא אמר את זה ואז היה עוד איזה משהו לא ברור או שאני פשוט לא זוכרת מה כי בדיוק קראתי איזשהי תגובה, אבל אז חשבתי לעצמי למה שהאדם בסרטון יגיד את זה וכשהרצתי את הסרטון אחורה גיליתי שהוא בכלל לא אמר את זה, ומאז אני בפאניקה וחוקרת בלי הפסקה את נושא הסכיזופרניה והסיבות הנוספות שמדאיגות אותי ה הן שלפעמים כשאני עושה משהו שגורם לי לחרדה אני פוחדת שיראו אותי, לדוגמא להתלבש בחדר שלי- יש לי גיטרה חשמלית חדשה יחסית ויום אחד כשהתלבשתי עלתה לי בראש המחשבה מה אם הייתה עליה מצלמה קטנה - כי קראתי מלא מקרים ושמעתי על כל מיני קונספירציות בנושא הזה, אבל זאת מן מחשבה כזאת של ׳מה אם׳ לא של ׳מישהו מרגל אחריי׳ וזה סתם הלחיץ אותי כי בכללי אני מרגישה מאוד לא בנוח להתלבש או להיות ערומה גם כשאני בחדר יכולה & אני נוטה להלחיץ את עצמי עם מחשבות כאלה אבל לא באמת עושה כלום לגבי זה, אבל המחשבה עצמה גם אם אני יודעת שהיא לא הגיונית וגם אם היא עברה לי בראש רק כמה פעמים או רק כשממש התעמקתי בה מדאיגה אותי. בנוסף אם לדוגמא יהיה חור קטן בקיר באיזשהו חדר או שירותים אני ישר אחשוב ׳מה אם הייתה שם מצלמת אבטחה פיצית׳ אבל המחשבה הזאת עולה לי לראש רק כשאני שרה בשירותים לדוגמא, מה שגם מפחיד אותי שאנשים ישמעו. גם כשהייתי קטנה דברים כאלה הלחיצו אותי לעיתים מאוד רחוקות אבל זה בגלל מקרים ששמעתי עליהם, והתחושה הזאת זה רק כשאני ממש נמצאת בחרדה שמישהו יראה או ישמע אותי ואז אני לחוצה בכל מקרה. הסיבה הנוספת היא שקראתי שגם דיכאון והתבודדות יכולים להיות סימפטום של המחלה, ומאז שסיימתי את התיכון אני מנסה לנתק קשר עם קבוצת החברות המצומצמת שלי משם לא בגלל שאני לא אוהבת להיות בחברת אנשים אלא בגלל שהן פשוט לא היו חברות אמת, כל הזמן רבו וריכלו אחת על השנייה (בעיקר איתי) ואף פעם לא באמת הרגשתי כאילו שהן חברות שאני ארצה להיות איתן בקשר גם בגיל 40 נניח. יש לי המון חברים אחרים וגם בעיקר חברי אינטרנט וגם עם החברים מהמציאות אהי שומרת על קשר אבל בעיקר קשר של הודעות וטלפונים - גם בגלל בעיות של תזמון כי חלקם בצבא אבל גם בגלל שפשוט אין לי ממש חשק לעשות כלום (לא רק לאחרונה, כבר שנתיים או יותר) אבל אני כן נפגשת איתם מדי פעם. (לא לעיתים קרובות) אני לא מצליחה להפסיק לפחד שאולי כל רעש שאני שומעת עכשיו לא קרה בכלל מהפחד שבעצם אולי יש לי הזיות כאלה כל ה זמן ואני לא מודעת לזה אז אני שואלת את אמא שלי ובינתיים לא קרה שום דבר מאז המקרה שלשום (שיתפתי אותה בזה וקבענו לי תור לפסיכיאטרית חדשה כי זאת שטופלתי אצלה גרה ממש רחוק ואין לה תורים) אין לי פחדים שאנשים קוראים לי את המחשבות או מתכננים לעשות לי משהו או שכולם מסתכלים עליי (למרות שחרדה חברתית כן גורמת תחושה דומה) או שאני המשיח, ואין לי איזה קול בראש שמדבר איתי, אבל הסימפטומים האחרים שכתבתי שכן יכולים להצביע על התחלה של המחלה מאוד מדאיגים אותי ואני לא מצליחה לישון טוב מאז שזה קרה או להימנע מהמחשבה על זה מה שגורם לי לבכות/להיכנס למצב רוח גרוע יותר מהמצב הכללי שגם לא משהו. אני פוחדת שלא אצליח להסביר את הכל לפסיכיאטרית כמו שהסברתי פה וגם רוצה תשובה כמה שיותר מהר, כי אני באמת לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה ולבכות מזה. תודה מראש.

זה נראה יותר מסימפטומים אובססיבים ולא פסיכוטיים.. כדאי להבדק על ידי פסיכיאטר

19/11/2018 | 19:03 | מאת: פסיכיאטר שידע לענות
מתוך פורום פסיכיאטריה

שלום רב, יש לי רקע של שימוש לרעה בריטלין מזמן גיל ההתבגרות עד לגילאי העשרים (7 שנים). צרכתי מינונים גבוהים, מספר רב של פעמים ביום, והדבר התאפיין כמו התמכרות ב-DSM. כמו כן במשך השנה האחרונה לפני שהפסקתי לצרוך ריטלין, הגעתי למינון של 60 מג IR,כל שעתיים. הפסקתי להשתמש בריטלין למשך שמונה חודשים. בתום אותם שמונה חודשים נטלתי מינון גבוה (160-200 מג') של MDMA ולא הרגשתי כמעט שום השפעה אמפטית או מעוררת המאופיינת לסם, צרכתי כמה פעמים ביחד עם אנשים ללא היסטוריה של שימוש לרעה בפנתילאמינים, שדיווחו שהרגישו כפי שמצופה עם צריכת הספ. כמו כן, חזרתי לקחת ריטלין לפני הלימודים, בערך מנה כ-פעם-פעמיים בשבוע, לפני הגשת עבודות, ואני עדיין במינונים מאוד גבוהים (45-60מג) ריטלין למנה, שלא משפיעה ממש כמעט. שאלתי היא כזאת - האם השימוש לרעה דלי בריטלין גרם לי לעצירות לריטלין ולפנתילאמינים מהמשפחה? האם התהליך הפיך? אם כן, אס אני מבין ששמונה חודשים הוא לא זמן. בפיקוד כדי לחזור למצב עמידות של אדם שלא רגיל. כמה זמן צריך לא להשתמש בסמים כאלו, אם כן? מאוד מאוד חשוב לי לקבל תשובה מקצועית בהתבסס על הכלים שיד לכם הפסיכיאטרים ונסיון עם מטופלים.בכבוד רב.

*האם השימוש שלי לרעה גרם לעמידות * אני מבין ששמונה חודשים הוא לא זמן מספיק

התגובה הינה אינדיוידואלית לכן אין לי תשובה אחת. כעיקרון הייתי נותן לזה מספר חודשים תרגיש טוב!