פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

למה תמיד אני מרגישה כאילו כלום לא אמיתי וכאילו הזמן חולף ואני נשארת אותו הדבר ולמה אני מרגישה כאילו מישהו תמיד מפעיל אותי זה כל כך מתיש שאני פוגעת באנשים שהכי קרובים אליי

בן זוגי הוא עובד בשבכ וכמעט לא זמין ונמצא בקו ראשון לטרור הפכתי להיות חרדתית מיליון טלפונים מיליון הודעות מדאגה ואני לא מצליחה להפסיק למרות שדיברנו על זה עכשיו כבר נמאס לו והוא רוצה להפרד מה לעשות

שלום דוקטור אני בת 16 ומגיל קטן פחדתי מהחושך(סבתא שלי דתיה) היא אמרה תעשי שמע ישראל ואחר כך שהתחילו העניין עם המחבלים אז פחדתי שמישהו קרוב אליי יהרג אז הייתי אומרת תפילה. ומצמוץ אבל אני שולטת בזה זה לא קורה לבד.. עכשיו יש לי קרובי משפחה באוקראינה אני גם מפחדת עליהם לפעמים אני חוזרת על אותה תפילה כמה פעמים והאם אוטיזם וocd קשור? יש לי ocd ?

וממה זה נגרם? זה גנטי? מדבק?

יש לי דמיונות והרגשות מוזרים והפסיכיאטר אמר שזה התפתח מהאו סי די ונתן לי כדרוים לדמיונות ואח"כ (עוד שבועיים) כדורים לטיפול באובססיה והשאלה היא אם בתור תוספת אפשר גם לטפל בדמיונות באמצעות חשיפה אליהם לדוג' לדמיין את זה עוד פעם ועו פעם עד שהמוח כבר ילמד לא לדמין את זה

היי רחלי אפשר לשאול איזה כדורים קיבלת והאם עזר לך?

שלום, מאז שאני ילד, תמיד היו לי מחשבות אם אקום בבוקר לפני שאני נרדם, אם אני עקר, אם אהיה חולה חלילה ( לא זוכר איך זה עבר ). בגיל 17 התחילו לי מחשבות על אם אני הומו, פחד אימים, מחשבות ליוו אותי כמעט עשור ( בהפסקות ), מלוות בבכי, חוסר חשק לחיות, פחדים, הורסות זוגיות וכו'. היום אני מפחד לפגוע באשתי, זה התחיל כפחד עם אותם תסמינים שהיו לי במחשבות של ההומו, אני מרגיש אבוד ממש, כל היום קורא כתבות של אנשים שעשו את זה, מרגיש כאילו אני כמוהם, כל כתבה שאני קורא אני מוצא משהו שכביכול אני כזה ואני גם מסוגל, זה גרם לי להפרד המון פעמים מהבת זוג, כרגע אנחנו יחד ואני מת מפחד לא יודע איך להסביר לך את התחושות, כל ריב מגביר את המחשבות, כל דבר קטן מכעיס אותי. אני זוכר את הסבל שהיה לי במחשבות של ההומו ואני רק מתחנן שזה יחזור ולא המחשבה הנוראית שיש לי עכשיו. עשיתי כמה טיפולים פסיכולוגים, עדיין לא מצאתי משהו שבאמת יגע בי ואתחבר אליו. אני יודע שאני מעניק תשומת לב גדולה למחשבה, אני בהתחלה האמנתי שזה מחשבה טורדנית, היום אני נמצא אבוד הכל מרגיש אמיתי ושאני כן מסוגל, הכל מרגיש מפחיד.. איזה פעולות מלבד כדורים וטיפול יכולים להפיג את המחשבה?

היי אבי אני חווה משהו דומה וזה סיוט! המחשבה שאולי אתה הומו לא מטרידה אותך יותר! ואשמח לדעת למה אתה לא מעוניין בטיפול תרופתי או שיחות?

תודה שרון! לגבי השאלה של הבחור, המחשבה הטרידה ויכול להיות שתטריד , היא באה בפרקים בחיים, כרגע היא לא מעסיקה אותי.. כי יש משהו אחר יותר מפחיד בשיחות אני כן מעוניין, בטיפול תרופתי פחות לדעתי זה לא פתרון, אלא פתרון זמני

בן 28, בשנת 2019 התחילה הפרעת חרדה כלשהי. פשוט הרגשתי חרד כל הזמן בלי סיבה ברורה. בתור אדם שמאז ומתמיד נטה קצת לפחד ממחלות והיו לי כל מיני תקופות בחיים שבהן פחדתי שיש לי משהו עד שעשיתי בדיקות רפואיות ששללו את זה ונרגעתי - עשיתי חיפושים בגוגל ונכנסתי לעולם חדש ולא מוכר של בריאות הנפש וכל מיני הפרעות חרדה, דברים שעד לאותה נקודה הייתי רחוק מאוד מהם. קראתי על OCD, ומשם ועד היום זה לא עוזב אותי. אין לי טקסים בכלל. אני לא צריך לספור, לשטוף ידיים או לבדוק שהדלת נעולה 100 פעם. אבל כן נדבקתי לאובססיות מסוימות שקשורות למודעות עצמית מוגברת. הייתה לי תקופה שלא הצלחתי להפסיק לחשוב על מצמוצים ולאחר מכן נשימות ופעולות טבעיות של הגוף כביכול. (הכול גם כמובן אחרי שקראתי על זה באינטרנט והייתי מודע שזה אפשרי להיות אובססיבי לזה) קראתי קצת על דרכי התמודדות, שבגדול עליי לקבל את המחשבה, לא להלחץ ממנה עד שזה בסופו של דבר הופך למשעמם וחולף. זה עבד! הייתה לי שנה מופלאה וחסרת אובססיות במהלכה אפילו שאלתי את עצמי איך בכלל הייתי איפה שהייתי. ולאחרונה התחילה להציף אותי אובססיה חדשה שאני לא מסוגל להניח לה ואני לא יודע איך לטפל בה. כרגע יש לי מודעות יתר ל*עצם החשיבה* שלי. אני לא יודע איך רוב האנשים חושבים אבל מאז שאני מכיר את עצמי 99.9% מהמחשבות שיש לי בראש בעצם מתנהלות על ידי דו שיח שלי עם עצמי. הקול הזה שקמים בבוקר ואתה אומר לעצמך בתוך הראש "היום אני צריך להתארגן, ללכת למספרה, לקנות X" וכו' זאת אומרת, שתהליך החשיבה עצמו התחיל להלחיץ אותי, הקטע הזה שאני 24/7 חושב ומנהל מונולוג פנימי עם עצמי איכשהו מכניס אותי לחרדה. זה נכנס לכל דבר בחיים שלי, 28 שנה שאני נהנה מלצפות בסדרות בטלוויזיה, פתאום אני לא יכול להנות מלצפות בטלוויזיה כי אני פתאום מודע מאוד לחשיבה שלי בראש "הדמות הזאת עושה ככה, עכשיו יקרה ככה" אפילו לקרא כתוביות נהיה מוזר. אני שם לב שכאשר אני קורא טקסט יש את הקול שלי בתוך הראש ש"מקריא" את המילים. התחושה שאני מרגיש היא שאני רוצה להפסיק לחשוב לגמרי, פשוט לבהות בלי שיהיו לי "מילים" בראש. אבל אני קולט שזה בלתי אפשרי. מרגיש כאילו אני עומד על במה בתוך הראש שלי ותמיד חייב להיות איזשהו דיבור. ומה אם אין לי מה להגיד לעצמי יותר? אז אני מוצא את עצמי פשוט חושב על זה שאין לי מה להגיד יותר בלופים וזה מלחיץ. אני הצלחתי להילחם בהכול, בנשימות, במצמוצים ובעוד אינספור דברים מציקים. אבל מה עושים כשהטריגר שלך הופך להיות עצם זה שאתה חושב, עצם זה שאתה קיים? מרגיש לי כאילו אני מתמודד מול הבוס של כל הבוסים של ה OCD. חייב לציין שמעולם לא אובחנתי באופן רשמי ב OCD מעניין אותי אם 1. זה נשמע כאילו באמת זה מה שיש לי ו. 2 איזה טיפים אני יכול לקבל כדי להתמודד עם זה תודה

אשמח לדעת איך התקדמת ? סובלת מאותו הנושא בדיוק

היי מאיה, מאז אותה הודעה כבר הספקתי להתחתן ולהביא ילד לעולם ; ) בגדול מאוד, הדרך הטובה ביותר להלחם בזה היא לא להלחם בזה. היו תקופות שמאוד סבלתי, אפילו לקחתי ציפרלקס לזמן קצר שאולי עזר אבל בסוף אני כיום בלי שום תרופה ובלי שום טיפול מיוחד אחרי הרבה זמן של סבל פשוט קיבלתי שזה מי שאני עכשיו - אחד שכל הזמן מודע לקול בראש שלו ולמחשבות שלו אבל אין מה לעשות צריך להבין שאלה החיים . אין כזה דבר "לא לחשוב" והמודעות לחשיבה היא זאת שמפריעה בחרתי להמשיך לחיות את החיים והמחשבות התחלפו למחשבות אחרות כלפי מערכת יחסים, כלפי עבודה , כלפי הילד לצערי זאת תמיד תשאר שריטה מן העבר. אם את סובלת מהדברים האלה יותר משנה, אז זאת תקופה מספיק ארוכה ודומיננטית מחייך ככה שגם כשהמצב השתפר והמחשבות התחלפו ברגעים שתהיי לבד עם עצמך , ברגעים של חופש ארוך מידי / שעמום המוח ינדוד ויזכור את אותה תקופה שבה שבלת מהמודעות העצמית הזאת כל כך. ולכן קל להבין באיזו שברירות כמעט אפשר ליפול לשם שוב. אני ממליץ למלא את חייך בזוגיות, בעבודה בשאיפות אם תרצי לדבר על זה עוד תשלחי לי כתובת מייל ונדבר

היי, שרון. מאז הפרידה האחרונה שלי עם האקסית, שהייתה מוזיקאית, כותבת שירים ומנגנת, אני כל הזמן נמנע מיצירת קשר עם אנשים שיש להם קשר למוזיקה. כל דבר בהם שמזכיר לי מוזיקה, אני נמנע מלשוחח איתם, כי זה מעלה בי את הקשיים שהיו לי עם האקסית. האקסית שלי הייתה מאוד מוחצנת בתור מוזיקאית, ולכן נפרדתי ממנה, כי המוחצנות שלה הייתה גורמת לי להרגיש שאני במרכז, ושהעצמי שלי נבלע בתוך כולם, ואני מאבד את העצמי שלי. סוג של להרגיש שאני כמו בובה הנשלטת על ידי העולם, וזה הפר אצלי את האיזון הפנימי של השקט והשליטה הפנימית שאני כל כך אוהב. לכן, אפילו בנאדם שסתם שומע מוזיקה, או משוחח על הופעה שהוא נכח בה, אני נמנע מלשוחח איתו, כי הקושי של המוזיקה עולה אצלי, ואני חושש להיבלע שוב בתוך כולם. אני כל הזמן מנסה להכיל את המחשבה, אבל הרגשות קשים שזה גורם לי להימנע פשוט מלשוחח ולהיקשר לאנשים. מה אפשר לעשות?

היי, שרון. תודה על המענה. הייתה תקופה שניסיתי להיחשף לאנשים כאלה חובבי מוזיקה, אבל החשיפה כל פעם נכשלה, כי חוויתי מחדש את התחושות של ההיבלעות ואיבוד העצמי שלי. כלומר, התחושות האלה קשות עבורי, ואני לא יכול להכיל אותן, למרות שיש לי רצון לקשר עם אנשים. הבעיה בעיקר עולה בסיטואציות עם מחויבות, כמו מקום עבודה - שעליי להיות מרוכז במשימות. כאשר התחושות עולות, אז אני מאבד ריכוז בעבודה, וחווה חוסר איזון פנימי. אבל הכי חשוב, שאני מאבד את יכולת הבחירה שלי - כמו מה להגיד לאנשים, איך להגיד, כי למעשה אני הופך להיות חסר שליטה בסיטואציה, כמו בובה התלויה על חוט, שהמציאות שולטת בי. אני מאבד את החוויה של העצמאות, החופש לבחור והחופש להרגיש מאוזן מבפנים. נניח שלא אוכל לתקן את החוויה של אובדן העצמי, כיצד אוכל להכיל אותה? איך ארגיש את חופש הבחירה בתוך הסיטואציה של חווית הנשלטות?

שלום, יכול להיות שהocd שלי נגרם כתוצאה מגידול במוח? יש לי ocd ואני מנסה להתמודד איתו ולא מצליחה. בהתחלה חשבו שיש לי סכיזופרניה ואח"כ אמרו שזה ocd. האנשי טיפול לא כל כך יודעים איך להתמודד עם זה וגם אני לא,אז אני מיואשת ועולות לי לאחרונה גם מחשבות אובדניות. אז אשמח לדעת האם יכול להיות שזה נוצר מגידול במוח ואז הכל יתבהר. תודה.

סליחה, לא הסברתי את עצמי נכון. זה לא שהם לא יודעים מה לעשות, התחלתי טיפול cbt אבל זה מתקדם מאוד לאט כי קשה לי לעשות את החשיפות.. וחשבתי על דרכים אחרות של טיפול אבל כנראה שזה לא זה.. תודה.

יכול להיות שדמיונות והרגשות מוזרות הם או סי די כגון שאני מרגיש את מה שקורה לי גרון ובבטן בראש אבל אני יודע שזה לא אמיתי אציין שהרבה שנים היו לי מחשבות אלימות וכל מיני פחדים שמסתמא הם או סי די אז אולי זה התפתחות של זה או שזה לא קשור רחמנא לשיזבן

שלום שרון יש לי אוסידי מגיל 12 בערך עם תקופות טובות ופחות טובות.. לאחרונה אני מרגישה שהאוסידי שלי פשוט השתגע!!!! מכניס אותי לדיכאון קשה.. בגדול הוא לאחרונה על פחד מחוסר שליטה, פגיעה בעצמי, באחרים.. למרות הכל אני בתפקוד מלא.. יש לי עכשיו מחשבה קשה ביותר!!!! שאני לא אוהבת את הבת שלי ואפגע בה או בעצמי חס וחלילה כי היא מפריעה לי בחיים.. ונגיד היא אומרת משהו חמוד או שמעצבן אותי אז אני פתאום מקללת אותה בלב.. אם זה קורה אחרי שהיא מעצבנת אותי זה אומר שאני מתכוונת לזה? זה ממש ממש מפחיד אותי ואני לא יכולה לשאת את הספק הזה.. וזה כל כך מתעתע כי אם לא אוכל לשאת את הספק אולי באמת אפגע במישהו מרוב סבל? מה זה? מחשבה על מחשבה? וגם עוד משהו שעובר לי בראש זה אולי אני אפגע בה באמת כדי להבין אם אני רוצה לעשות את זה כדי לחסל את הספק. מה קורה לי ? בחיים לא פגעתי בעצמי או באף אחד והיא רק נופלת או מקבלת מכה ואני נלחצת.. ומה שהכי מפחיד זה שאין לי בעיה להחזיק לידה נגיד סכין או מספריים.. למה אני לא מפחדת מזה? אולי האוסידי שלי הפוך? אני מפחדת.. המחשבה הזאת עושה לי פחדים ורצון להקיא.. איך אדע שאני באמת לא רוצה לעשות את זה? אולי אני מסוכנת? מתחננת לעצה מה להגיד לעצמי.. איך להירגע?

היי תודה על התגובה! אני לא מצליחה להתעלם מהמחשבות.. אני מתפקדת אבל זה כל הזמן שם ואין לי שמחת חיים.. מפחדת שזה יתפרץ למציאות.. למה יש לי את המחשבה שאולי כדאי לי לפגוע כדי לחסל את בוודאות? זה מפחיד מאוד! הרי יש אנשים שבאמת פוגעים.. אולי גם אני? אני אבודה ופקעת עצבים..

אני חזקה להכל, יודעת להתמודד בהרבה סיטואציות אבל כשזה מגיע למחשבות בראש שלי אני פשוט לא יודעת איך להתמודד. אין לי את מי לשתף כי אף אחד לא מבין אותי. חידשתי קשר עם חברת עבר שניתקתי איתה קשר כי היה לי מחשבות טורדניות שהתייחסו אלייה, ניתקתי קשר איתה כדי להמנע מהחרדות ועכשיו אני שוב בקשר איתה ופתאום המחשבות חזרו לי. אני לא יודעת מה לעשות. למה המחשבות האלה צצות? הן גורמות לי לחרדה ופתאום נצרו מיום בהיר אחד. אני לא רוצה להתרחק מאנשים בגלל המחשבות שלי. אבל המחשבות לא מניחות לי ועושות לי חרדה.

היי שרון, אני נשואה + 1 מאובחנת ocd מגיל 14 בערך.  כל פעם שיש החמרה אני נכנסת למצב רוח רע וחוסר חשק אבל עדיין מתפקדת.. מטופלת תרופתית וcbt פעם בכמה זמן.. לאחרונה החלו לי מחשבות נוראיות שאני לא רוצה לחיות יותר, שאני לא מפחדת שיפגעו בי חס וחלילה, שאתאבד, שהחיים כבדים לי.. מעולם לא היו לי מחשבות אובדניות תודה לאל.. אני פשוט משקשקת מפחד ולא מבינה מה קורה לי! מרגישה חסרת אנרגיה.. גם כשבא לי משהו נגיד לקנות בגדים אני אומרת לעצמי ״נו ומה זה יתן לך? מה כיף בזה?״ וזה מבהיל אותי נורא.. מפחדת לאבד את עצמי.. אני במצב ממש לא טוב ורע לי! ומפחדת שזה לא יעבור חס וחלילה! בדרך כלל אני מצליחה להנות קצת גם עם המחשבות אבל עכשיו זה פשוט מוריד לי את כל האנרגיה ואין דקה שאני לא חושבת על זה וגם אם לשנייה לא אז אני נזכרת בזה ומדוכאת.. מפחדת שזה לא טורדני ואני באמת רוצה את זה ואז יאשפזו אותי כי אני מסוכנת לעצמי! אמאלה בבקשה מה עוד אני יכולה לעשות? כלום לא עוזר לי!

היי שרון, תודה רבה על הפורום והעזרה המבורכת שלך! רציתי לשאול.. איך אפשר לדעת שמחשבה היא טורדנית או אמיתית? אני המון פעמים מתבלבלת כי המחשבה מתערבבת לי עם תחושה ואני לא יודעת אם אני באמת מרגישה ככה או שזה האוסידי.. דבר שני האם קיים דבר כזה מחשבות טורדניות שגורמות לך לבקר את עצמך? למשל אם אני עושה משהו טוב למישהו שאני אוהבת ואז מגיעה מחשבה ״אז מה אם עשית לו טוב את לא באמת אוהבת אותו״ שאלה אחרונה מה עושים עם לופ טורדני נוראי שלא נותן מנוח שנייה ביום וגורם לדיכאון? תודה רבה!

שלום אשמח מאוד לדעתך🙏🏻 מזה שבעה חודשים שאני סובלת ממתח נפשי וחרדות אדירים בעקבות מצב שקרה עם הלב, השאלה שלי היא כזאת, האם תסמיני חרדה ומתח יכולים להשתנות אחרי שעובר זמן? נניח אם לפני שלושה חודשים אחד התסמינים היה דופק מהיר בזמן התקף חרדה ועכשיו אין דופק מהיר בזמן חרדה אלא דופק איטי רגיל ותסמינים אחרים, זה יכול לקרות ? שחרדה משנה סימפטומים? בעיקרון רופא משפחה נתן לי לנסות חצי כדור ציפרלקס ביום אבל מכיוון שאני מסיימת בירור לגהי שלילת אסתמה אז עדיין לא התחלתי ואני ללא שום טיפול תרופתי לחרדות חוץ מלוריוון בלילות פעם פעמיים בשבוע, אשמח מאוד למענה🙏🏻

האם OCD מחמיר במהלך החיים או שזה מצב עמיד והאם מי שסבל בצעירותו בOCD התסמינים יחלשו בהמשך החיים תודה רבה

הי שלום אני סובל מזה חצי שנה ממלשבות טורדניות אני עושה טקסים צופה בפרונו יוצר נכון פיתחתי התמכרות לזה בנוסף בזמן האחרון בדקתי כל מיני תחושות לא נעימות שהיו בנוגע לזיקפה עכשיו אני מבהיר לא היה לי זקפה רק עלייה של כצה סטימנטרים בודדים הגעתי למצב שאני בודק סנטמטרים האופן שבו יש לי זקפה בסרטון הטרוסקסואלי לבין הומו סקסואלי שאין לי בכלל לא משנה מה אני עושה מתרכז מאונן תמיד יש תחושה שמעלה את הפין בכמה סנטמטרים ושהתחושה נעלמת הפין יורד בךי שאני מרגיש בכלל במחשבות הטורדניות לא נותנות לי מנוח מזה זה תחושה לא נעימה אבל תחושה האם זה משהו שתריך לקחת ברצינות עלייה שך כמה סנטמטרים בתור משהו רציני

נביחות של כלבים וציוצי ציפורים מוציאים אותי מדעתי בכלל אני טיפוס שנמשך לשקט ומוטרד מרעש-האם זו מיסופוניה?יש לי את הבעיה הזאת כ30שנה אני היום בן 58

שלום קרובת משפחה שלי שבעבר היתה לה התמודדות עם טורדנות כפייתית לאחרונה אחרי כל שימוש בכיור היא מייבשת אותו עם מגבת הידיים. גם אחרי שימוש של אחר היא עטשה זאת בטענה לשמור עליו נקי וכשהיא תנקה אותו יהיה לה יותר קל. זה מגיע לכדי תגובות זעם,טריקת דלת והסתגרות לבד אם מישהו לא מנגב כמוה את הכיור . כשמסבירים שמה שהיא עושה לא סטרילי ומיותר היא לא מקבלת את זה. היא גם שוטפת רצפה כל פעם שהיא מבשלת, לא מרשה להשתמש בשירותי אורחים כי צריך לנקות אותם אחרי זה ואין לה כוח, לא לפתוח תריסים כי יתחבש אבק על זגוגיות החלון וקשה לה לנקות ועוד ... האם אלו סממנים לטורדנות כפייתית?

שלום שרון !! ראשית אשאל לשלומך ..מזה כ 4 חודשים התחלתי טיפול סיביטי אצל מטפל שהמליצה לי עליו המטפלת שלי לשעבר מדובר לפני כעשור +.. אני מאוד מנסה ומשתדל לעשות ולהשתמש בכלים שהוא נותן לי כמו דיבור עצמי אסירות תודה לאלוקים וכן עקב בעיה אורטופדית עליי לבצע פעילות פיזותרפיה ומאוד מתקשה לבצע .השאלה מנסיונך אני יכל עוד להשתפר ולשפר את ההרגשה ומהלך החשיבה שלי ?? בנוסף עקב ריבוי תרופות ככל הנראה יש לי בעיות במתן קיבה ואני מבלה הרבה זמן בשרותים וסביבי זה המון זמן . אשמח לתגובתך ולהמלצתך . תודה רבה וערב טוב אמן

בוקר טוב האם אחרי שהורידו את אחוזי נכות רפואית לקבלת קצבת שר"מ ל 40 % יש אפשרות ל OCD קשה לקבל קצבת שר"מ תודה רבה

אני סובל מocd והבעיה הזאת ממש משבשת לי את החיים כי המחשבות כרגע עברו לרגשות ואני מרגיש ממש נכה מבחינה רגשית יש אפשרות לשלוט על המחשבות שלא ישבשו לי את החיים?

לפני הרבה שנים עברתי טראומה שבעקבותיה אבדתי את שמחת החיים כתוצאה ממחשבה כפייתית על שמחת חיים והיום אני מרגיש מאד אומלל אבל למרות זה הצלחתי להקים משפחה ולגדל 2 ילדים הבעיה שאובדן השמחת חיים עדיין מציק לי אבל למדתי גם לחיות בלי שמחת חיים זה קשה אבל אפשרי השאלה אם יש בכלל אפשרות להסיר את המפלצת הזאת מהחיים שלי או שהיא תחיה איתי כל הזמן?

האם OCD יכול להידרדר לסכיזופרניה

שרון מה שלומך ? שבוע טוב.. אני במצב מפשי ממש ממש קשה וזה התחיל להטריד גם אותי הפחד שיש לי אני כבר מפחדת להיות עם הילדים בבית לבד יש לי התקפי חרדה מטורפים כמעט כל יום שלוש פעמים משהו עוצמתי ביותר. יושבת במיטה חושבת שהקירות סוגרים עליי או שהתיקרה נופלת עליי עוד מלא מחשבות אבל הכי מטריד שההתקפים הפכו להיות יומיומים וקשים מאוד ואני כבר במצב שכני כל היום תלותית באחרים.מה אני עושה מה את מציעה לי אני כבר גמורה..

כל הבוקר גם מחשבה שהקיש אותי נחש ואני יברח לבית ואני מפחדת להתנהג לפי המחשבה

נחש סביב הצוואר חוהק אותי ואני מנסה לשחרר אותו ממש אני רואה את זה זה מלחיץ אותי

שלום, בן 28, מאז שאני זוכר את עצמי אני הראש שלי עסוק במחשבות טורדניות שליליות. 1. פחד מלהיות הומו - ממש חייתי את זה, למרות שהייתי במערכות יחסים המחשבה לא עזבה למשך 8 שנים ( נעלמת וחוזרת ), היה מלווה בחרדה, בכי ועוד המון דברים 2. פחד מלהיות חולה לב - אותם סימפטומים כמו בדוגמא הראשונה 3. פחד מלפגוע בבת זוגי - המחשבה הכי נוראית שיכולה להיות, פחד לא מוסבר. כמובן אותם סימפטומים. למשל פה, זה גרם לי להפרד מבת הזוג ופתאום המחשבות נעלמו, כיום אנחנו לקראת חזרה המחשבות שוב צצות. משהו מפחיד. לסיכום אני עשור עם מחשבות טורדניות שאני ממש חי אותן ומאמין להן, זו הרגשה נוראית-כואבת שאין לתאר לא מעוניין לקחת כדורים וכן הייתי אצל כמה מטפלים אך לא משהו רציף. מאוד מפוחד, אני כבר לא יודע אם אני סובל ממחשבות טורדניות או חרדות. אשמח לתגובתך על הדוגמא השלישית

אך אני יכולה לעזור לעצמי להתמיד במקום עבודה.לא להיות תלוי בסביבה.

שלום רב. לפני כחצי שנה מלאו לי 50.החיים שלי נורמטיביים לחלוטין(עבודה,משפחה וכו'...)ומאז שסיפרת העשרות בגילי הפכה מ-4 ל-5 יש לי מחשבות טורדניות כמו למשל שבעשור הזה שסיפרת העשרות 5 כניראה אאבד את הוריי או לפחות אחד מהם(כתוצאה ממוות טיבעי)ושהחיים שלי הולכים ומתקצרים ושאני כבר ברבע השלישי של חיי(לצורך העניין אני מניח שאורכם הצפוי 80 שנים)ולעיתים קרובות מידי אני רואה בעיניי רוחי את הספרות 50 שמייצגות את גילי וזה מטריד אותי.מה אני אמור לעשות במיקרה כזה?לפגוש מומחה?ואם כן-איזה מומחה?או לקחת טיפול תרופתי?ואם כן-איזה תרופות?תודה.

היי דר שרון, אתאר קונפליקט שאני חווה... לפעמים יש לי מחשבה שלא עוזבת אותי. משהו טוב שכבר הבנתי מתוך התהליך שלי עם עצמי (ומה שגם כנראה יוצר את הקונפליקט שאתאר) זה שהכל בסדר והמחשבות הן לא אני, לרוב הן רק מחשבות - משתדלת לדבוק בשיעור הזה אבל היום למשל הייתה לי מחשבה שלא הצלחתי להשתחרר ממנה זמן מה. אוף. אני מרגישה שיותר משהמחשבה עצמה הציקה לי באותם רגעים- עכשיו מפריע לי שהתנהגתי ככה כלפיה, כלומר היא השתלטה עליי, הכניסה אותי לחרדה. הרי אני יודעת שאני גם יכולה להתעלות אז למה שוב נפלתי לטריק המחשבות הזה? (זה מה שאני שואלת את עצמי וזה מתסכל אותי) בעצם אין בעיה שתעלה המחשבה אבל חורה לי שאני מתנהגת ככה כלפיה, ועוד אחרי כל התהליך שעשיתי. מקווה שנשמע הגיוני.... יש לזה הסבר פסיכולוגי אולי? תודה רבה

כול כמה שניות יש צורך לבלוע את הרוק..בלילה שאני יושן זה לא מופיע מה עושים

אני מרגישה שכשאני בחברת אנשים אני מצליחה יותר לשלוט בטקסים שלי ואזיש את הרגעים שאני לבד וכשאני לבד אני לא מצליחה לשלוט בטקסים למה כשאני לבד אני לא "חזקה" מול האוסידי? הרי אני יודעת שאני יכולה, איך עושים שגם כשאני לבד אצליח לשלוט בטקסים ולא לבצע אותם? תודה רבה ויום טוב!

הבן שלי בן 26 לפי דעתי סובל מתופעת ocd הוא כל הזמן חייב לסדר דברים באופן אובססבי לפני שנתיים ניפטרה אחותי והוא היה קשור אליה ומאז לפי דעתי זה החמיר ויש לו מחשבות טורדניות הוא גם התחזק מבחינה דתית וכל הזמן חושב שהנה סוף העולם ודואג לנו למישפחה כל הזמן איזה טיפול היית ממליצה אנמ לא בעד תרפות

מהי האבחנה הזו: adjustment disorder mixed anxiety and depressive reaction האם זו אבחנה כרונית או זמנית? ומה הבדל בין קוד Z ל F?

שלום רציתי לשאול האם באמת טיפול cbt יכול להכחיד את ההפרעה?

האם זה שהילד משתמש במלים אולי, לא יודע, לא בטוח, כך אני זוכר, לפי מה שאני זוכר... יכול להעיד על ocd? או חוסר בביטחון עצמי? אומרת משפט ואחריו אימא נכון? (מידי פעם) מדובר בילדה בת 9.5 שמבחינת תפקוד נראה שהיא מתפקדת טוב. היא אומרת שהיא מרגישה שצריכה להגיד לי מה קורה איתה.. זה גורם לה להרגיש נוח.. בנוסף היא אומרת משהו למשל בקול רוגזני קצת.. שואלת את אחותה אני התרגזתי עליך? עונה כן.. צוחקת אני לא יודעת אם התרגזתי או לא..

שרון מה שלומך? רציתי להתייעץ איתך מה כדאי לעשות בשבועיים האחרונים כמעט כל יום אני יוצאת מהעבודה במשך היום אומנם יש לי מחשבות קשות אבל מנסה לא לתת להם במה אבל יש לי חולשות קשות כל כך שגורמות לי כל יום לצאת מהעבודה מה יכול להיות סיכוי שאין לי כבר את המסוגלות לעבוד 8 שעות בגלל המצב שלי אני לא יודעת למי לפנות ומה לעשות זה מלחיץ אותי אני כבר מתביישת בעבודה ומפחדת ללכת כדי שלא אצא שוב מה את ממליצה לי

אני גרה בבית של עמידר קרקע עוברם הרבה אנשים אשה עברה עם כלב מחמד עם חגורה ארוכה .השער של הכניסה היה קצת פתוח .והכלב שלה נכנס דרך השער .אומנם היא משכה אותו .עדין החגורה היתה ארוכה .שאלתי היא אם זה חוסר התחשבות מצידה או האוסידי גורם לי מחשבות לא טובות.היא לא חושבת שמישהו יצא מהשער פתאום.והאם הייתי צריכה לצעוק עליה .למרות שאני פחדנית תודה יקירה

שלום שרון !! אציין שאני בטיפול סיביטי אצל מטפל ממש טוב ויש לי הרבה עבודה עצמית ושעורי ביית למשל עליי לבצע תרגילי פיזותרפיה לחיזוק היד והגוף בכלל ואני מאוד מאוד מתקשה לבצע פעילות זו גם מבחינת פיזי ורגשי פשוט מתקשה לבצע את התרגילים אני פונה אלייך בהמלצה ועצה כיצד יהיה לי יותר קל לעשות פעילות חשובה זו . תודה לך ושבוע טוב

היי אני בן 34 אני מאובחן בocd עם טיקים ודיכאון. כנראה עקב שימוש במריחואנה שגרם לי להכנס ללופ ולחפש בעיה רפואית שלא ידעתי ממה היא נובעת (היו לי כאבים בלתי פוסקים באיבר מין (במשך שנתיים) והלכתי רק לאורולוגים (בכפייתיות), וזו היתה בכלל פיסורה שהקרינה לאיבר המין. אני לוקח סרנדה 200 וריספונד 100 כבר מעל 4 שנים. לפני שנתיים בערך, הפסיכיאטר הפרטי הפנה אותי לסל שיקום במרפאת בארי בבני ברק ואמר לי להגיש תביעה לביטוח לאומי כדי לקבל 40 אחוזי נכות. זה היה לפני שנתיים בערך ולא עשיתי את שתי הפעולות האלה כי זה מלחיץ אותי ללכת לשיקום כי קשה לי לתקשר עם מצבים כאלה. שאלות: 1. האם הבקשה לקבלת אחוזי נכות מחייבת אותי ללכת לסל שיקום? 2. הפסיכיאטר הפנה אותי במכתב לסל שיקום בבארי. האם את המכתב הזה אני צריך לשלוח לביטוח לאומי או שהוא צריך לתת לי מכתב אחר שמיועד לתביעה לביטוח לאומי? 3.כדי לקבל קצבה ואחוזי נכות, האם אני אצטרך לשבת בוועידה שישבו כמה אנשים וישאלו אותי שאלות על המצב שלי? זה מאוד מלחיץ אותי. אפילו ללכת לפסיכיאטר מלחיץ אותי. 4. אני עובד בעסק של ההורים ובגלל שאני "מנהל משמרת" אז יחסית קל לי. הייתי מת לעבוד במקום אחר אבל לא הייתי שורד במקום אחר. אם יש לי עבודה, עדיין אוכל לקבל קצבה? אני מאוד מצטער על ההודעה הארוכה (חלק מהocd). אשמח מאוד שתעזרי לי תודה רבה

שלום ד"ר שרון. אני מבקש לקבל את עזרתך. בשכנות אלינו מתגוררת אישה מבוגרת סביב גיל ה-70 אשר באופן טורדני כפייתי מרעישה הרעשה כבדה בכל שעות היממה(כולל בשעות לפנות בוקר) ע"י כנראה משיכת רהיטים באופן פרוע, זה נמשך שנים רבות וכנראה מדובר במחלה של ממש. כל ניסיון להידברות ואו טיפול משטרתי - כשל. לטענתה עושה כך כי שסבורה שילדנו "המנוולים" מפריעיפ לה בלילה לישון-היא טוענת שהם רוקדים בנעלי עץ ב-3 לפנות בוקר... כאשר מזמינים משטרה אז היא מגיעה נקודתית, מקסימום מזהירה אותה והולכת לדרכה. תוך כחצי שעה חוזרת להכות בחמת זעם. אי אפשר לחיות ככה, אנחנו תחת מצור וללא מזור. ניסינו גם לדבר עם הרווחה ללא הועיל. כנראה שאף מטפלת לא מסתדרת איתה כדי לשהות איתה דרך קבע בלילה ומגיעה אליה לעזרה למספר שעות מצומצם לאורך היום. איך ניתן לגרום להפרעה הטורדנית אובססיבית שלה להיפסק? יש לך אולי עצה? אנחנו כבר אובדי עצות.

שלום. אני בן 40 ויש לי רקע של הפרעת חרדה כללית. פרט לכך יש לי צורך כל הזמן לעשות משהו כי אני כל הזמן "לא רגוע". לא מדובר בדאגנות אלא בתחושה שאני כל הזמן חייב לגשת למחשב ולגלוש שם אחרת אני לא רגוע. עצם הפעולה גם היא לכשעצמה אינה עוזרת להירגע אבל אני מרגיש דחף לעשות אותה ולא מסוגל לשבת נינוח במקום אחד ללא מעש. נשללה הפרעת קשב וריכוז ואו היפרקאטביות.אובחנה כפייתיות סביב עניין הפרעת החרדה היות ויש עיסוק סביב נושא זה שאינו מצליח להשתפר במיוחד תחת טיפול תרופתי.האם דחף זה מתאים ל-OCD או דווקא להתמכרות לאינטרנט? איך ניתן לדעת ואיך אפשר להפסיק את המצב הזה ולהיות נינוח ללא צורך בעשייה תמידית?

שלום! בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי:"האם אני "ראויי" או לא ראויי" להכיר בחורה (לקשר זוגי) .יש לי "תכונות או מאפיינים חיוביים שתומכים "באפשרות או בסיכויי" שאכיר בחורה למשל:"אני "מכבד או מאריך נשים" שווה למחשבה טורדנית חיובית.ויש לי "תכונות שליליות" שתומכות האפשרות או בסיכויי" הנמוך שיהיה לי קשה להכיר בחורה למשל:אין לי נסיון והבנה הדיירים שווה ערך למחשבה טורדנית שלילית. אומרים של מחשבות טורדניות אין תמיד פתרון קסם או סיבה.אבל אני בכל זאת מצליח להגיע "לתובנות נכונות". מה ההתרשמות שלך ממחשבות טורדניות כאלה? תודה על תשובתך

היי אני מעוניין להתחיל ללמוד נהיגה אבל אני מאובחן בOCD לכן אני צריך להוציא טופס ירוק ולדווח למשרד הרישוי על כך שיש לי מחלה בבריאות הנפש ויש לי שאלה, האם יאשרו לי את הבקשה להוצאת רשיון נהיגה אם יש לי OCD או שלא, כי אני ממש רוצה אך אני מחכה הרבה זמן לתשובתם מהרופא המוסמך.

שלום שרון!! ראשית תודה על תשובתך יש לי עם השנים מלא ניירת מכל מיני נושאים גם שאני אגרתי במהלך השנים כל מיני דברים יכול להיות כלים .. ניירת כל מיני קבלות ואיני יודע מה כן לזרוק ואיך ומה וכו . זה מאוד מבלבל אותי אציין שאני מאוד מסודר ומדויק ומתוקתק אבל בקטע הזה אני חש קצת שזה לא ככ הולך לי . אציין שייש לי כל מיני נושאים מסודרים בקלסרים כל נושא והנושא שלו . למשל סיכומי אישפוזים ועוד דברים אחרים . ואני גם רוצה לסדר את החדר שלי בדירה בה אני גר עם 4 שותפים אודה על עזרה מצידך . תודה רבה וליה טוב

שלום שרון !!! ארצה לשתף שאני והמדריך שלי לא נפגשים בצורה מסודרת . חוץ מהתקופה האחרונה כי הוא כנראה חולה .. ואני עובר הכל דייי לבד ובהצלחה ברוך ה . השותף שלי חיובי בנגיף ואני עושה בדיקות אנטיגן כל יום מזה מס ימים . ברצוני לשאול אותך שרון>>> מה עליי לקבל מהמדריך בדירה ומה מהעו"ס . כמו"כ החדר הקטן והכייפי שלי לא מסודר כלל והדבר מאוד מפריע לי אבל כשבא לסדר חש מין דחיינות אשר איתה אני עובד עם המטפל החדש שלי שעליי לבצע התעמלות יוםיום קרי פיזותרפיה .. ושעליי להיות דבק ולהתמיד בכך .. אציין שאני נוטל המון תרופות גם לגוף וגם נפשיות ורוצה מאוד להפחית אותם . ואשמח לדעת כיצד מדברים לרופא פס" כי הוא העיר לי עכ . אודה על תגובתך יום מבורך וטוב אמן

שלום, ילדתי לפני כחודש. בלידה ובאשפוז, ליוו אותי בעלי ואימי. בעת שהותי בחדר לידה, היה מתח קל ביני ובין בעלי. בעקבות כך, אימי פגעה בי ואמרה : "בא לי לקום וללכת הביתה". במצב אחר המשפט הזה היה עובר על ידי. אך הגעתי ללידה לאחר מסע קשה של הפלות, טיפולי IVF והריון קשה. המשפט שלה כל כך העכיר את האווירה. קשה לי שרגע כל כך שמיימי ומיוחד נפגע. היא אמרה עוד משפטים -קשים- כמו שהיא ראתה זוגות מסתדרים בחדרי לידה ולא מתווכחים כמוני וכמו בעלי, שאני שונה מכול הנשים... בשיא חילופי הדברים אמרה שלא יהיה לי לאן לחזור... כך אמרה כשאני אחרי לידה ועם יילוד בן יומו כשבחוץ קר וסערה. לציין שאני גרה אצלה זמנית. בשלב מסוים היא פשוט עזבה את חדר האשפוז ויצאה נסערת. התחושה הקשה שלי שכל המצויין מעלה... פגע בחווית הלידה והאשפוז שלי, שכן המשפטים שלה גרמו בקרבי לכעס ועצבים. לציין שגם ביום הולדת האחרון היא העיבה - אך אני יודעת שיום הולדת יחזור כל שנה ...ואילו לידה ייתכן ולא אחווה זאת שוב בחיי. המחשבה הזו שלא חוויתי את החוויה במלואה - חוויה שייתכן ולא אחווה שוב מייסרת אותי. כמו תחושה של אובדן של משהו שרציתי לחוות ונגזל ממני. קשה לי שהיא לא מבינה שאישה בלידה ואחרי לידה היא הורמונלית ובמקרה שלי חרדתית שכן הגעתי ללידה אחרי רצף הפלות - ועל אף זאת, היא לא חסה עלי והתנהגה כך שכל החוויה המיוחדת הזאת נהרסה. זה גומר אותי שלא נותרה בי התחושה החוויתית והעוצמתית הזו ובמקום זה אני זוכרת את ההתנהגות הקשה שלה.

היי אשמח לשאול 2 שאלות. 1.בטיפול על מחשבות טורדניות חובה לפתוח את תוכן המחשבות בטיפול, או שניתן לעבוד על הדברים באמצעות תבנית חשיבה כללית? 2. האם מחשבות טורדניות יכולות להתבטא כהתנהגות או מחשבות מגיל צעיר, או שמא צריך להיות להן בסיס הגיוני מסיבת קושי נפשי מוצדק? אני מרגישה שהמחשבות מלוות אותי מגיל צעיר בלי בסיס הגיוני כלל. אני חוששת שאולי מדובר בבעיה אחרת ולא בסתם הפרעה טורדנית אשמח להכוונתך המשך יום נעים

. האם כל אדם גם ללא תואר כלשהו ברפואה מוסמך לאבחן ככה? 2. האם ישנן שאלות שעלי לשאול את עצמי ע'מ לוודא שאינני סובל מחרדות...?

סליחה אני העליתי השאלה שמוצגת חתוכה ועל כך סליחה. הנה השאלה במלואה: יועץ זוגי אבחן שאני "סובל מחרדות". כמובן שאינני מסכים עם זה. השאלה: 1. האם כל אדם גם ללא תואר כלשהו ברפואה מוסמך לאבחן ככה? 2. האם ישנן שאלות שעלי לשאול את עצמי ע'מ לוודא שאינני סובל מחרדות...? תודה רבה

שלום , אשמח לדעת אם ניתן לטפל בקנאה אובססיבית ומה אפשרויות הטיפול במיוחד למי שלא מודה בזה . תודה

שלום! אני מאובחן עם או.סי.די .יש לי בזמן האחרון "מחשבות טורדניות אובססיביות" שאני "חייב לעסוק בפיענוח של תחושות בטן ואינטואיציות שלי".אני מרגיש שאני חייב "לדבר על זה" למשל עם רו עזרה נפשית.אני גם מרגיש ובטוח בעצמי שאדע לספר ולשתף בנושא על "כל תחושת בטן שיש לי לגביי אנשים ספציפיים" ז"א אני מאוד מודע ליכולת האינטואטיבית הגבוהה שלי בקיצור זה מאוד מעסיק אותי ביום יום. האם להערכתך מדובר "באובססייה"?האם להערכתך זה לא משהו "חריג"?איך ניתן לצמצם "התעסקות יתר כזו" במידה וקיימת? תודה

שלום למה יש תקופות יחסית רגועות ממחשבות ואז פתאום ביום בהיר אחד המחשבות מבהילות וממש ממש מפריעות ? מרגישה ממש לא יציבה ומשתגעת כבר מהמצב הזה.. איך להתנהג כשהמחשבה לפתע מופיעה?

יומיים חולה מתה לא יכולה לתפקד ומפחדת לקחת כדורים מפחדת מאקמול פוקס מפחדת מאנטיביוטיקהאיך חיים עם השיגעון הזה. אומרת אני השתמש בכלים של הסיביטי יקח למרות הפחד יקח את הסיכון אתמודד ולא יכולה איך אפשר לחיות כך איךךךךךךךךךך

היי מורי את לוקחת תרופות לocd? אני זוכרת שבעבר ראיתי הודעה שלך על מחשבות טורדניות על הילדים שלך.. שאת לא רוצה להיות אמא/תפגעי בהם חס וחלילה.. אני חווה משהו דומה ורציתי לשאול אם יש לך עצה בשבילי איך להתגבר.. תודה ותרגישי טוב!

יש לך מייל נתכתב שם את האמת שרון הייתה מטפלת בי . מטפלת בחסד עליון. אישה שכולה לב. למדתי ממנה המון למרות שקשה לי ליישם אבל היא חכמה ברמות ומלמדת איך להתמודד עם המחשבות והטקסים. פשוט לא לתת להם במה,לא לדבר על המחשבות,לתת להם להיות ולהמשיך את היום כרגיל וככה הם יעברו לבד ככה את משדרת למוח שהן לא חשובות ולא מסוכנות ואז הן לאט לאט פוחתות ברגע שאת משדרת למוח שהן מפחידות אותך ומסוכנות הוא פשוט חוזר על המחשבות כל הזמן גם אם נראות לך שונות זה אותה גברת בשינוי אדרת התוכן לא חשוב ההתנהגות שלך בעקבות המחשבה היא זאת שתכתיב מה יהיה בהמשך. זה דואר זבל בדיוק כמו במייל לאנשים רגילים יש גם מחשבות מוזרות,טורדניות ,מפחידות וכו. אבל הם לא מתייחסים למחשבה מה שבעצם לא הופך אותה לטורדנית כמו אצל אנשים שסובלים מאוסידי. דרך אגב אני יכולה לתת לך אישור שזה סתם מחשבות שאת אף פעם לא תיפעלי על פיהם ,שדווקא אנשים שמפחדים מהמחשבות לא יעשו כלום אבל בעצם זה מה שמשמר את ההפרעה לטווח הקצר החרדה תעבור אבל זה יחזור שוב כל טקס שאת עושה או אישור שאת מקבלת גורם להפרעה לגדול יותר. במידה ואת רוצה להשאיר מייל אני ידבר איתך בכיף. יום מקסים

מאוד הייתי רוצה שנדבר אבל במייל שלי כתוב השם שלי ואני לא רוצה להיחשף פה.. איך נוכל לדבר?

גם אצלי מופיע שם זאת בעיה

המחשבות באות אצלך בתקופות? יש ימים שאת מרגישה יותר טוב? כי אני כרגע בלופ ולא מצליחה לצאת ממנו וגם לא רואה איך זה קורה..

יש תקופות שזה יותר חזק ברגע שתמצאי מחשבה אחרת להתעסק בה אז זאת תעבור תנסי כמה שפחות לתת לזה במה ולייחס לזה ולהבין שזאת רק המחש ה ולא המציאות. את מטורפת תרופתית?

כן כבר הרבה זמן אבל כל פעם שמגיעה תקופה כזאת אני בסבל מטורף.. המחשבות גורמות לך לדיכאון?

ברור זה כל היום מעסיק אותך?ועוד שזה על הילדים אז בכלל. בת כמה את?

33 ממש מפחדת, חולמת שיעבור זה פשוט מוריד לי את השמחה והתקווה

אני כל כך מבינה אותך אבל ככל שתרצי שזה יעבור זה ישאר שם ככה זה המוח שלנו עובד הפוך לצערי. בואי תראי אותי לפני יומיים התחלתי אנטיביוטיקה לדלקת בגרון ויש לי פחד שאין לי רגישות לפניצלין ואני אמות מהאנטיביוטיקה כל כדור שאני לוקחת סרט ובדיקות אם לקחתי פעם אנטיביוטיקה במרפאה באינטרנט מה קורה ברגישות לפניצלין כבר יומיים אני עסוקה רק בחרא הזה אני משתפת חברות הם צוחקות עליי אבל אין לי שליטה על זה

היי דוקטור, בעבר התייעצתי עמך פה ועדיין נראה שאני מותשת ופונה שוב לבדיקתך.. בת 35, אם לשניים, עובדת, חיה בזוגיות לא הכי יציבה אבל סביר, לומדת לתואר ראשון. מתמודדת עם אוסידי מגיל 6 בערך בהיותי ילדה ההםרעה באה לידי ביטוי בטקסים קלאסיים עד שלצערי הרב נחשפתי למידע על מחלת הסכיזופרניה בגיל 16 ומשם הדרך לאוסידי עם חרדות מסכיזופרניה היו קצרים. יש לי פסיכיאטר שמלווה אותי כבר עשר שנים, ראה אותי לאחרונה לםני בערך חודש וחצי. הוא כבר פחות מקשיב לי לאחרונה וכל הזמן מדגיש כי אני סובלת רק מאוסידי ועלי להקפעד על טיפול (סרנדה) ,לצערי בגלל התואר ,העבודה והיותי אם לתינוק קשה לי להקפיד על התרופה שגורמת לי לתשישות איומה.. מרגע שבו אני מגיעה לפסיכיאטר שלי ואני פורסת לפניו איזה "ג'וק" מדומיין נכנס לראשי אני מתענה ועד הרגע בו אני מקבלת ממנו אישור שאינני סכיזופרנית - כל התופעות פוסקות. לאור האמור החלטתי על חזרה ךטיפול שבועי עם הפסיכולוגית שלי ,שתהיה עבורי גם סיביטי וגם קביים לצאת ממעגל הקסמים הזה שבה ההפרעה ממתינה לתקופות שפל בחיי ומתגנבת ממוחי אלי. הסיבה לכך שאני כותבת היא שאני מתחילה לפקפק במשהו מהותי באישיות שלי, שבאמת ובכנות אינני יודעת אם מותאם לאדם הנורמאלי והאם מצריך הףבדיקה ידוע כי אדם סכיזופרני "מדמיין קולות" ועם זאת שאינני תודה לאל שומעת קולות אני כן מגיל צעיר יחסית מדמיינת שיח בין אנשים בחיי אלי בעולמי שלי, שיחות שעלי לבצע, סיטואציות בחיים, כמו פנטזיות שהיותי ילדה היו אפופות בפנטזיה על חיים כסלבריטי לצד זמר שאותו הערצתי לדוגמה רק היום זה דימיון על סיטואציות מחיי היום יום.. אם עלי לשוחח לדוגמה עם עורך דיני אני לא יישבת וחושבת לעצמי אצלצל ואומר לו כך וכך..אני מדמיינת סיטואציה בה אנו יושבים יחד ומנהלת שיח מדומיין עמו. מדוע אני חוששת? כי לעיתים יש לי מניירות התנהגותיות תוך כדי, לדוג' דמיינתי שיח מכעיס אז אעלה על שפתי פרצוף כועס, דמיינתי שיח שמח בעבודה עם הבוסית על עתידי בחברה ארים יד לשמחה ואז המצבים האילו גורמים לי חשאול עצמי האם אני בסדר?? עלי לציין שזה מלווה אותי מגיל מאוד מאוד צעיר, כאדם אני דיי בודדה ולא שומרת על קשרים חברתיים ועיקר החברויות שלי בעבודה, בזוגיות או בני משפחה ולכן הפנטזיות שלי כילדה עברו לאט לפנטזיות על חיי יום יום . הפסיכולוגית שלי טוענת שאני אדם ויזואלי ,במיוחד כחולת אוסידי שקל לה לדמיין "בעיני רוחה", אבל אני שומרת מציאות כמובן ויודעת לפקפק בתקינות הדבר אזי שהקוגניציה שלי בסדר ועם זאת הספק-אלוהים הספק! מענה כל חלק בי.. אשמח לדעתך המקצועית בנושא