פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

לד"ר זמורה אני סובלת כרגע מטחורים, אני משתמשת במשחת ממליס, האם היא מספיקה? תוך כמה זמן העניין עובר?? כרגע כואב לי נורא ואני לא מסוגלת אפילו לשבת...האם יש עוד מה לעשות??? בבקשה ענה לי מהר... הסובלת

אם למרות הטיפול במשחה הנ"ל את עדיין מאד סובלת אז בוודאי שהטיפול אינו מספק. מומלץ מאד להבדק בהקדם אצל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה ברורה יותר (כאב עז יכול לנבוע גם מבעיות אחרות כגון פיסורה או אבצס) ולכוון את הטיפול טוב יותר. העצה היחידה שאני יכול לתת לך ללא בדיקה היא לרכך את היציאות באמצעות תוסף סיבים על בסיס פסיליום, אותו ניתן להשיג בכל בית מרקחת ללא מרשם, ובשתיה מרובה. טיפול מעבר לכך יכול להנתן רק על סמך בדיקה.

בנושא כריתת קיבה. אימי בת 84 , אמורה לעבור ניתוח להסרת קיבה בגלל גידול ממאיר שהתגלה. היא קטנה ורזה ולא מאד בריאה אבל מאד חיונית, עצמאית,פעילה ואופטימית. מה הסיכונים בניתוח? מה האפשרויות החליפיות?מה מחליף את הקיבה? לולאה?? איך ההחלמה? הרופאים עונים לנו אבל דעתם היא החלטית,(ואני רוצה לשמוע דעה נוספת... ) מה אחוזי ההצלחה? אני מקווה שאני שואלת את האדם המתאים... תודה רבה ושנהיה בריאים שי

שי שלום, אם אימך סובלת מגידול ממאיר בקיבה ובבדיקות הדמיה כגון CT לא נראה שיש לה גרורות אז הסיכוי הטוב ביותר להרפא ממחלה זו הוא באמצעות ניתוח להסרת הקיבה, ולמרות גילה של אימך והסיכון הכרוך בו, אנו ממליצים לבצעו. חשוב לציין שכאשר מתגלה גידול ממאיר בקיבה הוא יכול לגרום לסבל ולפגיעה באיכות החיים תוך זמן לא רב, וצריך לשקול גם עובדה זאת למול הסיכון בניתוח. אפשרויות חליפיות כגון טפול כמוטראפי בלבד לרוב אינן מאפשרות ריפוי מהמחלה, ולכן מתאימות יותר לחולים שידוע שיש להם גרורות, ולא ניתן לרפאם. בהתאם למיקום הגידול וגודלו, כורתים חלק מהקיבה או את כולה, ומחברים את המעי הדק למה שנשאר מהקיבה או מהושט. מדובר בניתוח בטן גדול הכרוך גם בסיכונים, אך אם אמך אכן אישה חיונית נראה שיש לה סיכוי לא רע לעבור אותו בשלום. שיהיה הרבה הצלחה.

ד"ר זמורה שלום, אמי (בת 62) אושפה במשך שלושה שבועות בבית חולים עקב שלשולים קשים וכאבי בטן עזים. במהלך הבדיקות שנעשו בביה"ח התברר שיש לך את החיידק campylobacter infectoin, היא קיבלה טיפול אנטיביוטי. נעשתה בדיקה צואה בגמר הטיפול והכל יצא תקין, כמו כן נעשו בדיקות דם כאלו ואחרות בשביל לשלול דברים נוספים והכל יצא תקין. ברצוני לציין שבכל מהלך האישפוז היא היתה עם אינפוזיה, נחלשה מאד והיה לה חום. היא שוחררה מבית החולים כשהיא עדיין משלשת, וגם כיום כשבועיים לאחר האישפוז היא עדיין משלשת (בין 3 ל-4 יציאות ביום). הרופא בבי"ח החולים אמר לנו שיקח זמן עד שכל המערכת תחזור לתפקוד רגיל. לדבריה כיום (וגם במהלך האישפוז) כשהיא מנגבת היא רואה דם על הנייר. האם לדעתך השלשולים היו צריכים להיפסק וזה חלק מתהליך ההחלמה? והאם יש סיבה לדאגה בעניין הדם שעל הנייר? (ברצוני לציין שעשו לה גם אולטרסאונד בטן והכל יצא תקין). תודה על תשומת הלב גל

גל שלום. בהנחה שהאבחנה היא אכן של שלשול על רקע זיהום חיידקי אז בד"כ השלשול אכן משתפר עם הזמן. איני בטוח שחיידק זה הוא אכן הגורם לשלשול. לגבי הדימום, אנו נוטים להמליץ היום על ביצוע קולונוסקופיה למי שבגילו של אמך ויש לו דמם רקטאלי, אלא אם היא בצעה בדיקה זו לאחרונה. בכל מקרה, אם השלשול והחולשה לא חולפים בתוך מספר שבועות קצר כדאי לפנות לבדיקת גסטרואנטרולוג (עם כל המסמכים הרפואיים שבידכם)

הבחנתי לפני למעלה משבוע בדימום בינוני המתמשך בעקביות על הנייר עם יציאת הצואה. איני חשב בכאב וזה לא מפריע לי ביום יום. מאז הופעת הדימום אני ישן באופן מופרז-יש קשר? יתר על כן אני ספורטאי, אוכל נכון, אני מתמיד לשתות ואני רק בן 16. במה מדובר? טחורים פנימיים?? סרטן מעי הגס? ומה עליי לעשות? אשמח לקבל תשובה בדחיפות. תודה.

יותם שלום סרטן המעי הגס הוא נדיר ביותר בגיל 16 ולכן הסיכוי שאתה לוקה בו נמוך ביותר. רוב הסיכויים שהדמם נובע מאיזור פי הטבעת, אולי מטחורים פנימיים מעט גדושים, ואינו מסוכן. אם הוא מציק לך, כדאי לטפל, ואם אינו מציק, הוא לא כ"כ חשוב. אין קשר בין דימום כזה לשינה מופרזת. כדאי להמשיך באורח החיים הבריא שאתה מתאר, ולאכול כלכלה עשירה בסיבים, ואם זה בכל זאת מתמשך או מציק, לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג.

שלום רב! בפורום מכשור רפואי הפנית לאתר חיל"א . האם במקרה ידוע לך אם קיים אתר דומה לכירורגיה אנדוסקופית גינקולוגית ? תודה

אין לי מושג, מאחר שאיני עוסק בגניקולוגיה. אתה מוזמן להכנס לפורומים גניקולוגיים ולשאול.

בתחילת ינואר ערכתי בדיקות שגרתיות של דם סמוי בצואה. התוצאה היתה חיובית. בדיקה חוזרת לאחר כשבועיים נתנה שוב תוצאה חיובית. עד לעריכת הבדיקות היציאות היו סדירות לפעמים גם פעמיים ביום וללא עצירויות. לפני יומיים הרגשתי ביציאת הבוקר מעיו "סריטה" היציאה היתה יחסית קשה מהרגיל. היום בבקר היציאה לוותה בדימום. עלי להדגיש כי מעולם לא סבלתי מדימום ביציאות ובדרך כלל היציאות שלי היו סדירות. רופא המשפחה שלח אותי לבדיקה אצל גסטרואונטרולוג לאחר המימצא החיובי של דם סמוי בצואה.נקבי לי תור אליו רק במחצית החודש הקרוב. האם לדעתך יש קשר בין הממצא החיובי של דם סמוי לדימום? מה הסיבות לדימום? סרטן מעי גס? טחורים?האם עלי להמתין לבדיקת הגסטרואונטרולוג או שעקב הדימום עלי למהר לבדיקה אצל מומחה אחר? אודה לתשובתך. דן1

שכחתי לציין כי גילי הוא 61 תודה

דם סמוי או דם גלוי בצואה בגילך הם סיבה מוצדקת לבצע בדיקת קולונוסקופיה על ידי גסטרואנטרולוג, בכדי לשלול גידולים שפירים או ממאירים של המעי הגס. המשמעות של דם גלוי שאתה רואה אינה יותר חמורה מהמשמעות של דם סמוי, ולכן אינה סיבה לשנות את רמת הדחיפות של הבדיקה. גם אם יתגלה משהו שמצריך טיפול, סיכויי הריפוי לרוב אינם משתנים בטווח של שבועיים לכאן או לכאן. אם הקולונוסקופיה תהיה תקינה, הרי הדם שאתה רואה הוא בעיקר בעיה של איכות חיים ולכן צריך לטפל בזאת בעיקר אם זה מפריע לך. וכמו תמיד- אנחנו ממליצים להקפיד על תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה בכדי לשמור על יציאות קלות.

ד"ר זמורה שלום כתבת במספר תשובות על שימוש בשמן פרפין לעזרה בטיפול. איך משתמשים בשמן ? תודה

שמן פראפין לוקחים בשתיה דרך הפה, כוסית קטנה של כ 30 סמ"ק 2-3 פעמים ביום, כך שהיציאות יהיו חלקות. מומלץ להקפיד גם על שתיה מרובה ותזונה עשירה בסיבים.

שלום, כסובלת מטחורים רציתי לקבל מידע לגבי הקשר בין טחורים לבין אכילת סיבים. בדרך כלל מייעצים לאכול סובין, זרעי פשתן טחונים שיבולת שועל ועוד. מה תורמים הסיבים לעניין. ובנוסף? האם קשירת טחורים נחשבת לניתוח? אילו טיפולים מומלצים לטחורים? בברכה תמי

תמי שלום, סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים. הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה, ואינו נחשב ניתוח ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

תודה על התשובה הרחבה והמידע בברכה תמי

ד"ר זמורה שלום רב! בת 26, עם פי טבעת רגיש אשר מתבטא בדימומים מדי פעם, אשר נפסקים מאד מהר (תוך כדי הניקוי עצמו) אך מטרידים. יש לציין שאין לי כאבים מיוחדים, רק צריבות זמניות לפעמים והדימומים כפי שציינתי. כאשר מביטים במקום רואים איזה סדק או שניים ואדמימות. מה זה יכול להיות, והאם עלי לפנות לרופא או פשוט לרכוש משחה כלשהי? בתודה מראש, שילה

שילה שלום, בגילך דימום קל מפי הטבעת נובע לרוב מסיבות שאינן מסוכנות אלא בעיקר מציקות כגון טחורים או פיסורה (שבד"כ גם כואבת). בשלב הראשון כדאי לנסות ולרכך את היציאות כך שיהיו במרקם ספוגי (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. משחות בד"כ עוזרות לכאב או גרד אך יעילותן בטיפול בדימום נמוכה. אם הדמם לא חולף או שמציק לך באופן ניכר באיכות חייך, כדאי להבדק אצל רופא המתמצא בתחום (בד"כ כירורג קולורקטאלי/ פרוקטולוג) בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול נכון. אם ימשך הדמם יש לשקול גם לבצע בדיקת קולונוסקופיה לשקול מקור אחר לדמם במעי.

בזמן האחרון יציאות ממש מרובות רכות לא קשות וגם ביצעו לי בדיקת סי טי אם שתיית חומר יוד ולאחר מכן המון שילשולים מימיים ועל גביי הנייר טואלט הופיע קצת דם ויש לי גירוד בפי הטבעת וגם קשה לי לשבת על כיסא יושב על הצד . האם זה כתוצאה מהשילשולים המרובים הופיע הדם האם יש משחה שתעזור? וחודש הבא אני עושה קולונוסקופיה האם הרופא בבדיקה יוכל לזהות טחורים?? תודה מראש

קולונוסקופיה יכולה לראות טחורים אך אינה הבדיקה המועדפת והטובה לצורך כך. אם אתה סובל מטחורים או בעיות אחרות בפי הטבעת מומלץ לפנות לבדיקה ולטיפול אצל כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג

האם שיטת פרוקטו טק יעילה? (מכשיר אולטרסאונד המזהה את כלי הדם העורקיים המספקים את הדם לטחורים. המכשיר בודק את עוביים של כלי הדם, עומקם ומאתר את אלה שאחראים להיווצרות הטחורים. המכשיר מאפשר לתפור (Ligation) אותם, תחת מעקב של האולטרא- סאונד ולהפסיק את אספקת הדם אליהם.) מה רמת ההצלחה הידועה של הטיפול? האם יש לטיפול רשיון משרד הבריאות?

הטפול שעליו אתה מדבר נקרא HAL ובו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. הטיפול מאושר על ידי משרד הבריאות ומבוצע על ידי מספר כירורגים קולורקטאלים או כירורגים כללים בארץ.

ד"ר שלום רב, שמי מוטי ואני בגיל 31, בריא תמיד לא מעשן, בכושר וללא בעיות רפואיות כלל, נשוי + 2 ובנוסף אשתי בחודש השביעי להריונה. בתאריך ה- 13 ליולי 2005 , במהלך תרגיל במילואים התחשמלתי ממתח גבוה של 10,000 וולט וזאת כתאונה שנבעה ממחדל של חשמלאי ביחידתי. כוויית הכניסה הייתה בדרגה 3 בכף יד שמאל, לא אותרה כוויית יציאה. כתוצאה מהתחשמלות היו לי הפרעות קצב לב, פוניתי בבהילות לסורוקה , שם נתוני CPK גבוהים, Creatinin גבוה. מאז ועד היום בבדיקות הדם רואים אנזימי כבד גבוהים. למשך זמן רב הופיע דם בבדיקות השתן. יומיים לאחר המקרה החלו להופיע כאבים עזים באזור הבטן התחתונה, מפרקי הירכיים והאגן, כאבים במפשעות והקרנת כאבים עזים לאשכים ולרגל שמאל. ובנוסף יש לי התכווצויות וזרמים כואבים בגוף לעתים תכופות, והרגשה של נימול וכאבים בכפות הרגליים. בשל כל האמור אינני עומד על רגליי ואינני הולך כלל אלא בכסא גלגלים. כמו כן אני סובל מכאבי ראש חזקים בעיקר סביב ארובות העיניים, הכאבים מתעצמים לאחר מאמץ קריאה או צפייה בטלוויזיה. בנוסף, בשל הכאבים באזור האשכים הופניתי לבדיקות זרע ושם אותרה פגיעה בייצור ובאיכות הזרע, רק 1% תקין. בנוסף, ישנה פגיעה בשלפוחית השתן, לאחר בדיקת Urodinamik גילו שאין לי שליטה יציבה על מתן השתן וכמו כן, יש לי שארית שתן בממוצע של 250 סמ"ק. יש לי הפרעות קשות ביציאות ואני משתמש קבוע בחוקן בשפופרת. יש לי בעיות עיכול קשות ופעילות מעיים מוחלשות, הוושט הצטמקה, רפלקס הבליעה / הקאה נפגע והוחלש, אני אוכל רק אוכל רך ומועט. יש לי ירידה חדה בכוח ידיים ורגליים ומגבלות תנועת הגב. אני נוטל: Oxycontin, Neurontin, Tramadex, Gastro, Motilium, Laksadin, Xataral, Lorivan, Bondormin , וכל אלו במינונים גבוהים. אושפזתי במחלקה הנוירולוגית בתל השומר ואף בשיקום נוירולוגי למשך חודש וחצי. עשו לי בדיקות MRI עמוד שדרה צווארי ותחתון ובדיקת LP ע"מ לשלול גידולים וזיהומים או חיידקים אך ללא ממצאים נוירולוגיים. עברתי בירור מקיף ובדיקה של ארבעה פסיכיאטרים שונים ע"מ לשלול או לאמת חשד שמקור הכאבים הם טראומה נפשית או הפרעה נפשית חמורה. לשמחתי הם שללו חרדה, מתח ולחץ נפשי, או סימנים כל שהם להפרעה נפשית, ובכך שללו כל קשר לתופעות שלי. אני מטופל במספר רב של תרופות כולל נרקוטיקה במינונים גבוהים, לא תמיד זה עוזר לכאבים. נוירולוג בכיר במרפאת כאב בתל השומר אבחן כאפשרות סבירה ביותר, נוירו-פתיה במערכת העצבים האוטונומית, ששולטת על האיברים הפנימיים ובאגן כולו, וזאת כתוצאה ממכת החשמל. כמו כן אובחנתי כסובל מ- RSD. כירורג בכיר שבדק אותי אמר שאני סובל מכוויות קשות פנימיות, הן ברקמות האיברים הפנימיים, הן בקצות כלי הדם וקצוות העצבים ברצפת האגן, המקום בו התנקז הזרם החשמלי, וזאת בשל ריבוי עצבים וסביבה נוזלית. האם אני צריך לראות אורטופד? מומחה לכלי דם? גסטרולוג ? אורולוג ? עוד נוירולוג ? איזה רופאים יכולים לעזור לבעיה שלי, בשיקום הנוירולוגי בתה"ש, גם במסגרת האשפוז וגם כיום לא מחפשים פתרון או אבחנה או טיפול, רק רוצים שאגמל מכסא הגלגלים. כיום, במסגרת אשפוז יום בשיקום, אני עובר טיפולים יומיים בהידרו תרפיה, פעילות משקמת בחדר הכושר, פיזיותרפיה ופסיכולוג לשיקום מיני. האם ביכולתך לעזור לי באבחון? או בטיפול ? או בהכוונה לרופאים מתאימים אנא, אני רוצה לצאת מכל זה בריא ומהר. אני מוכן ללכת רחוק ככל שצריך ע"מ להגיע לאבחנה נכונה ולטיפול. תודה, מוטי מורן 050-5556861 , 03-6343202 דוא"ל [email protected] ?27 ינואר 2006

מוטי שלום הצטערתי לשמוע על פציעתך ועל הסבל הכרוך בכך. יחד עם זאת, השאלות אותן אתה מעלה אינן בתחום התמחותי ואיני חש מוסמך לענות עליהן. ספק אם בבעיה כה מורכבת ניתן בכלל ליעץ באופן וירטואלי באינטרנט. הייתי מציע שתבדק על ידי מומחה לשיקום או מומחה לטראומה או מומחה לפנימית בעל ראיה רחבה

אני בשבוע 39 להריון ולפני שבוע עשיתי אולטרסאונד שבו היה כתוב נצפו לולאות מעי מורחבות בחלל הבטן. מה זה אומר?

האם נראו לולאות מעי מורחבות אצל העובר או אצלך?? אם אצלך ואת לא חשה בכלום - זה כנראה חסר כל משמעות אם אצל העובר- עדיף שתתייעצי בפורומים לנאונטולוגיה, מיילדות, או רפואת ילדים. שתהיי לידה קלה.

הייתי זאת שוב אני, פשוט הגיעה התוצאה של בדיקת הדפוקוגרפיה, והייתי שמחה שיותר תסביר לי. הנה: רצפת האגן צנוחה בעת מנוחה. בעת התרוקנות יש צניחה נוספת של 2 ס"מ. בעת התרוקנות מלאה יש צניחה של הרקטום. התרוקנות הרקטום חלית. קים אנטרוצלה(???) אשר בעת ההתרוקנות מגיע עד רצפת האגן, האנטרוצלה דו ראשי (רקטלי וספטלי(???)). כלל הנראה גם סיגמואידולצה (לציין שקיימת בצלומים איטרופוזיציה בין לולאות מעי דק ללואת הסיגמה ואי לכך קיין קושי חד משמעי בקביעה זו).

נעה שלום קצת קשה להסביר על רגל אחת את כל המונחים הנ"ל, אבל אנסה להסביר בקיצור את העקריים שבהם. שרירי רצפת האגן הם אילו התומכים את אברי האגן, כולל הרטקום ופי הטבעת. אם ישנה חולשה של שרירים אלו, שיכולה לנבוע גם מעצירות רבת שנים, האיברים הנתמכים על ידי שרירי רצפת האגן נמצאים נמוך יותר ממקומם התקין, וזה נרקא רצפת אגן צנוחה. בזמן מאמץ להתרוקנות באופן טבעי אברי רצפת האגן יורדים מעט אך ירידה זו מוגבלת שוב על ידי שרירי רצפת האגן, ויכולה להיות גדולה מהתקין אם שרירים אלו חלשים. צניחת הרקטום היא בעצם למיטב הבנתי הבעיה הקלינית ממנה את סובלת, וסביר שרואים אותה גם בבדיקה זו. באופן תקין התרוקנות הרקטום אמורה להיות מלאה, ולא ברור לי לגמרי מה גורם להתרוקנות חלקית בבדיקה שלך, שכן לא שכיח שצניחת הרקטום עצמה גורמת להתרוקנות לא שלימה, אלא אם מדובר בפרולפס פנימי שאינו יוצא החוצה מפתח פי הטבעת. אנטרוצלה הוא ביטוי נוסף של חולשת רצפת האגן המתבטא בירידה של לולאות מעיים מתחת לגובה שבו בד"כ רצפת האגן תומכת בהם. באופן קיצוני זה מצב שיכול לגרום לעצירות ולהתרוקנות לא מלאה. אם קיים אנטרוצלה ניכר גם לא בזמן מאמץ אז לא ניתן לבצע ניתוח מסוג STARR שאני מבין שבין כה לא מתוכנן אצלך. דפקוגרפיה היא רק בדיקת הדמיה שבאה לעזור בהחלטות טיפוליות וקשה להבין את משמעותה מבלי להכיר את המטופלת ולבדוק אותה, ולכן לא אוכל לתת לך המלצות נוספות לגבי דרך הטיפול על סמך בדיקה זו. הראי אותה לרופא המטפל והתייעצי איתו.

תודה רבה, אבל העם ניתן לתקן את מה שיש לי על ידי ניתוח? ומה זה ניתוח STARR?

שלום דוקטור, כתבת שניתוח PPH אינו מתאים לכל המטופלים. מה הקריטריונים. מתי מומלץ לעבור ניתוח קונוונציונלי ומתי מכלב? תודה,

גל שלום בעקרון בניתוח עם מכלב (PPH) לא נכרתים הטחורים החיצוניים כלל, והמכלב מביא ל"תליה" של הטחורים הפנימיים במקומם הטבעי בפי הטבעת, על ידי כריתה של טבעת רקמה באיזור בסיס הטחורים או מעליהם. רוחב טבעת הרקמה הנכרתת מוגבל על ידי גודל המכשיר. לכן כאשר הטחורים החיצוניים הם מרכיב דומיננטי בסבל טרם הניתוח, או כאשר למטופל קשה עם המחשבה שישארו בפתח פי הטבעת קפלי עור (שהם הרכיב החיצוני של הטחורים), עדיף לעבור ניתוח רגיל. לעיתים רחוקות יש בלט (פרולפס) של כל כך הרבה רקמת טחורים שלא ניתן לבצע כריתה מספקת באמצעות מכלב, וגם אז מומלץ ניתוח כריתה רגיל. יחד עם זאת, ברוב המטופלים ניתן לבצע ניתוח PPH. אם אתה שוקל ניתוח עם מכלב, כדאי להתייעץ עם מנתח המנוסה בשיטה זו, ולאחר בדיקה הוא לרוב ידע לומר לך אם זה מתאים או לא. כל טוב.

אני סובלת מטחורים ופיסורה הרופא שלי ( פרוקטולוג ) ממליץ לי על ניתוח רק במידה ואני סובלת מכאבים חזקים. העניין הוא שאני סובלת מכאבים רק כשאני בפעילות מאומצת לדוגמא : ניקיון בית, חדר כושר, ריקודים וכו' אבל אז הכאבים הם ממש בלתי נסבלים. הרופא שלי השאיר אותי קצת בסימן שאלה, כיוון שהוא הסביר לי שההחלמה מהניתוח ממש קשה, ונתן לי הרגשה שאם אני לא סובלת כל הזמן מכאבים אז אולי עדיף לא לעשות את הניתוח. האם תוכל לתת לי את המלצתך ? אשמח על כל תשובה יעל.

יעל שלום, גם טחורים וגם פיסורה הן בעיות שמקפחות את איכות החיים, ולכן רק את יכולה לקבוע אם את סובלת מספיק ואם איכות חייך נפגעת מספיק בכדי לעבור ניתוח. אם התשובה היא כן, ואת כבר על טפול שמרני מקסימאלי, אז הניתוח מומלץ. הכאב לא חייב להיות קבוע בשביל לטפל, מספיק שיש מבחינתך פגיעה ניכרת באיכות החיים. מתלונותיך קשה לי לשפוט אם סבלך נגרם בעיקר בשל הטחורים או הפיסורה. ההתאוששות מניתוח לפיסורה בד"כ קצרה ואינה קשה במיוחד. ההתאוששות הניתוח סטנדרטי לכריתת טחורים אכן יכולה להיות קשה ולקחת מספר שבועות, אולם גם בתחום זה יש היום טכניקות חדשות שכרוכות בפחות כאבים והתאוששות יותר מהירה. ניתן למצוא יותר פירוט לגבי טחורים ופיסורה בתשובותי בנושאים אלו באתר זה. לגבי טפול שמרני, מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), וניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

שלום רב, אני בת 25 ובעוד חודש אני עוברת ניתוח טחורים ופיסורה , הרופא שלי אמר לי שביום הניתוח הרופא מרדים יחליט באיזה שיטה להרדים אותי ( הרדמה מלאה / אפידורלית ) . אם זה היה תלוי בי הייתי מאוד מעדיפה לעבור הרדמה מלאה, ויש לי שאלה קטנה בנושא : אני מעשנת כ 4 סגריות ביום - האם זה מה שיכול למנוע ממני לקבל הרדמה מלאה ? מודה לך מראש ורד.

ורד שלום למיטב שיפוטי לא צריכה להיות לך בעיה לעבור הרדמה כללית אם זו עדיפה בעינייך, אך ההחלטה בנושא צריכה להתקבל במשותף בינך ובין הרופא המרדים (וגם דעתו של הכירורג המנתח יכולה לתרום). בהצלחה.

שלום דוקטור בת 51 תוצאה מדימום לפני שנתיים וחצי בוצעה בדיקת קולונוסקופיה עד לצקום, נמצאו טחורים, הטיפול היה בצריבה והבעיה נעלמה. לפני חצי שנה היו דימומים, חירורג בדק ונתן טיפול במשחה ומצא טחורים חיצוניים זה שלושה ימים שאני סובלת כאבי טופת, לא עזרו המשחות "פרוקטוגליבנול או הנרות כנ"ל אנא דעתך על טיפול יעיל להקל על הכאבים

כאבים כמו שאת מתארת יכולים לנבוע מטחורים חיצוניים שנוצר בהם קריש דם, אך יכולים לנבוע גם מבעיות שכיחות אחרות כגון פיסורה (חתך, סדק) בפי הטבעת. גם אם מצאו בבדיקה מסויימת שיש לך טחורים, אין זה אומר בהכרח שזה כרגע מקור הבעיה. לכן חשוב להבדק אצל רופא המתמצא בתחום (בד"כ כירורג קולורקטאלי/ פרוקטולוג) בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול נכון. בכל מקרה, ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. תוכלי למצוא עוד מידע בנוגע לטחורים או לפיסורה בתשובותי הקודמות באתר זה בימים האחרונים.

כידוע לי אבל שיש נפילת רקטום אז עוד יותר הצואה מתקשה לצאת, העם זה נכון? ועם כן למה?

נעה שלום, פרולפס הוא בד"כ תוצאה של עצירות יותר מאשר גורם לה, אלא אם מדובר בפרולפס פנימי בלבד בו הקרטום לא יוצא החוצה מפי הטבעת בעת יציאה (מצב שנקרא בשפה מקצועית internal intussusception) . במצב של פרולפס פנימי בלבד הפרולפס גורם להיצרות של התעלה בה אמורה לעבור היציאה, וככל שלוחצים יותר כך גובר הפרולפס ומחמירה ההיצרות, שמפריעה ליציאה.

שלום, אני בת 30, נמצאת בחודש השמיני להריון. לפני שבועים החלה אצלי תופעה מוזרה, בזמן "יציאה" (קיבה) העור החיצוני מסביב לפי הטבעת נהיה נפוח ובולט.הנפיחות נעלמת לאחר כשעה שעתיים. האם אלו טחורים? כמו כן אין לי דימום אך לעיתים דקירות קלות בפי הטבעת לאחר כמה שעות. תודה.

המצב שאת מתארת יכול להתאים לטחור חיצוני שמציק. חשוב לציין שישנן עוד אבחנות אפשריות, ורק בבדיקה ניתן להגיע לאבחנה ברורה. הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות על-פי המיקום שלהם: טחורים חיצוניים: נמצאים בחלק החיצוני של פי-הטבעת ונראים כבליטת עור. טחורים פנימיים: נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנאלית ואינם נראים מבחוץ. אפייני שטחורים חיצוניים גורמים לכאב ונפיחות מקומית סמוך לפי הטבעת. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. ניתן להשתמש גם במשחות מקומיות ובאמבטיות של מים חמימים ונעימים בכדי להקל על הכאב, וכאמור הכי מומלץ להבדק על ידי מי שמתמצא בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג) טחורים נוטים לעיתים להחמיר בהריון וכן בזמן לידה וגינאלית, אך אינם מהווים סיבה ללידה קיסרית או מכשירנית (למשל ואקום), ובד"כ משתפרים לאחר כמה ימים.

שלום לך ד"ר אני אחרי ניתוח ניקוז פילונידל אבסס הייתי אצלך בביקור ראשון ןלמראית עין מדבריך הכל כשורה , רק שכחתי לציין שאני לפני IVF וכמובן אני מקבלת הורמונים לעת עתה אני מחכה שזה יעבור אז די הקפאתי את הנושא אבל השאלה שלי האם יש קשר אולי?? בין הזריקות שקיבלתי לבין האבסס שגדל רצוי לציין שזה אכן חוזר על עצמו האבסס אבל מטרידה אותי המחשבה שאולי החומרים הניתנים לי במקביל אולי מעוררים באיזהשהוא אופן, והיות ואני עשויה לעבור אותם שוב רציתי להיות בטוחה בנושא , ברשותך

מירב שלום למיטב ידעתי אין קשר בין טפולים הורמונאליים של IVF לבין התפתחות אבצס או סינוס פילונידאלי ואין מניעה שתמשיכי בטיפולי IVF כשתחליטי. שבוע טוב.

בשבוע וחצי האחרונים הצואה שלי קשה כמו אבן! אחרי מאמץ ממושך בשירותים אני סובלת מכאבים איומים בפי הטבעת אנני יכולה ללכת לישון בלי משככי כאבים ובקושי אני יכולה לשבת. תמיד יורד גם דם. הצואה שלי קשה לפעמים ולעיתים רחוקות יורד גם דם אבל רק לאחרונה בעוצמה כזאת. אני בת 29 מתעמלת כמעט כול יום שעה בחדר כושר,שומרת על תזונה בריאה: מיצים סחוטים טרי בבית יוגורט הרבה ירקות ופירות לחם מלא אורז מלא,מידי פעם אני מבשלת עם עוף או הודו, ולעיתים רחוקות עם בשר אדום,כמובן קטניות ואגוזים וכול השאר. הסתכלתי בראי והבחנתי במין פיסת בשר קטנה שמבצבצת לה החוצה מפי הטבעת,וזה כואב. אני מתחילה להלחץ! אני גרה בקנדה ועדיין אין לי כאן קופת חולים וכול רופא שאראה יהיה יקר מאוד.התחתנתי לאחרונה ואני מתביישת לספר לבעלי על הכאבים וזה משפיע על חיי הסקס שלנו כזוג טרי. האים יש איזו טיפול ביתי או מישחה ביתית או ללא מרשם שאני יכולה להשיג בבתי המרקחת כאן? אשמח לכול עצה! תודה

יסמין שלום התלונות שאת מתארת יכולות להתאים בעיקר לפיסורה (סדק) בפי הטבעת או לטחור חיצוני עם קריש דם בו. בשניהם בסיס הטיפול הוא על ידי ריכוך היציאות וכדאי להשתמש בתוסף סיבים שלדעתי גם בקנדה נמכר ללא מרשם כגון Konsyl או Metamucil (שאינו נמכר בישראל), ולהקפיד על שתיה מרובה מאד. מידע לגבי טחורים ופיסורה תוכלי למצוא בתשובותי בימים האחרונים באתר זה? מעבר לזה אם עדיין תסבלי כנראה שתזדקקי בכל זאת לבדיקת רופא.

לגבי התזונה שלך - קודם כל תפסיקי לגמרי עם הבשר האדום. לשתות הרבה, אבל מיצי ירקות ופירות, לא מים. לאכול אוכל חם/מבושל/מאודה. להפסיק לאכול לחם (אפילו מחיטה מלאה) בפרט ומוצרי חיטה בכלל. ולכי ליעוץ תזונתי.

אני סובל מהפרשות צהובות מפי הטבעת.רקע קודם : ניתוח כריתה ויצירת פאוץ' בגלל אולצרטיב קוליטיס.מהו הטיפול המומלץ והאם ניתן לטפל דרך הגסטרואנטרולוג הקבוע. תודה מראש.

הפרשה לאחר ניתוח כריתת הקולון והרקטום ויצירת פאוץ' של מעי דק יכולה להיות ממספר סיבות, כולל אטימה לא מספיק טובה של פי הטבעת או ירידה ביכולת השליטה, זיהומים סביב החיבור של הפאוץ' לפי הטבעת, דלקת של הפאוץ', או דלקת של החלק של המעבר בין פי הטבעת לרקטום אם חלק זה לא נכרת (פעולה הנקראת מוקוזקטומי). הבסיס לאבחנה הוא בדיקה על ידי הרוםאים המטפלים. בעקרון בטיפול באנשים עם מחלות מעי דלקתיות חשוב מאד שיתוף הפעולה הרב מקצועי בין הגסטרואנטרטלוג המטפל, הכירורג המנתח, ועוד תחומים רפואיים כגון דיאטיקאית וכד', בכדי להגיע לתוצאה האופטימאלית. לכן כן הייתי ממליץ להתייעץ גם עם הגסטרואנטרטלוג המטפל וגם עם הכירורג המנתח. שבת שלום

.

שלום דר' זמורה, לבני בן ה-4.5 יוצאים טחורים אחרי כל יציאה. אחרי זמן מה הם "נכנסים", אך זה קורה שוב ביציאה הבאה. בדר"כ זה לא מפריע לו, אך פעם אחת הוא התלונן על כאב, שעבר לו תוך שעה בערך אחרי היציאה. האם זה דורש פניה לרופא, ואם כן האם פניה לרופא ילדים תספיק או שצריך לפנות לפרוקטולוג? מה הטיפול הרצוי?

ענת שלום בעקרון טחורים דורשים טיפול כשהם מציקים ולא דורשים טיפול כשהם לא מפריעים. חשוב לשמור על יציאות רכות והמנעות ממאמץ או ישיבה ממושכת בשרותים. יחד עם זאת, איני מטפל בשגרה בילדים. מומלץ לפנות לרופא ילדים או לכירורג ילדים או לגסטרואנטרולוג ילדים.

הוחלט בסופו של דבר לעשות לי ניתוח להחזרת הרקטום למקום, הוחלט שהניתוח יהיה דרך הבטן, העם יש לך מושג כמה זמן לוקח להשתקעם אחרי ניתוח כזה? ומה אחוזי ההצלחה פחות או יותר של ניתוח כזה? ומה מידת ההרגשה עם ישר מרגישים יותר טוב מבחינת הבטן והכל, או שלוקח זמן עד שמרגישים שהכל חוזר למקומו ולארוך החיים שהיו לי פעם? והעם בדרך כלל אחרי ניתוח כזה נישארים כמה ימים בבית חולים או שרק בבית?

עדי שלום, יובל שלום, את בטח מתכוונת למצב שנקרא צניחת קרטום או פרולפס. צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. כעקרון, ניתוחים המבוצעים דרך הבטן הם בעלי שעור הצלחה גבוה יותר, שפירושו שאחוז המטופלים בהם חוזר פרולפס לאורך החיים קטן יותר. שעור ההצלחה בניתוחים אלו לטווח ארוך הוא מעל 90%. מאחר שמדובר בניתוח גדול יותר, אנו מציעים אותו בד"כ למטופלים צעירים , שהסיכון הניתוחי שלהם נמוך וסביר שיוכלו לעמוד היטב בניתוח. יש לציין שבמקרים רבים ניתן כיום לבצע ניתוח זה בשיטה לפרוסקופית, בה לא מבצעים חתך גדול בדופן הבטן, ואז ההתאוששות מהירה יותר והתוצאה הקוסמטית טובה יותר. ניתוח דרך פי הטבעת הוא פשוט יותר וההחלמה ממנו קלה יותר, אולם שעור ההצלחה נמוך יותר. בד"כ אנו מציעים אותו בעיקר למבוגרים בהם יש חשש לבצע ניתוח גדול יותר דרך הבטן. אם הפרולפס הוא קטן מאד, יתכן כי ניתן לבצע ניתוח חדש הנקרא STARR שמבוצע גם הוא דרך פי הטבעת. מדובר הניתוח די חדשני שהנסיון בו עדיין די קצר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות וההתאוששות בד"כ מהירה. כמובן שבכל מקרה חשוב להמנע מעצירות ומומלצת תזונה עשירה בסיבים. בקיצור- מומלץ להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי ולבחור ביחד את שיטת הניתוח המתאימה לך ביותר. מיד אחרי הניתוח אין יותר צניחה של הרקטום, ומהבחינה הזו השיפור מיידי. צניחת הרקטום היא בד"כ יותר תוצאה של העצירות מאשר הגורם לה, ולכן מבחינת היציאות תצטרכי להמשיך ולרכך אותם לטווח ארוך. גם בניתוח דרך הבטן יש מספר טכניקות ניתוחיות, ולכן קשה לענות על השאלה של משך האשפוז וה"שיקום". לרוב מדובר על סביב שבוע או קצת יותר בבית החולים ועוד כ 3-4 שבועות של התאוששות עד לחזרה לפעילות מלאה, אך זה משתנה בתלות בסוג הניתוח, הגיל, והמהלך לאחר הניתוח. בהצלחה.

שלום, אובחנה אצלי פיסורה, אני לוקחת ג'ל לטיפול כבר יומיים ואין שיפור משמעותי. הבנתי שהאופציה הבאה היא ניתוח. א. האם הניתוח הוא בהרדמה מקומית או מלאה? ב. מה בדיוק מנתחים? ג. האם ישנה אופצייה נוספת? ד. תוך כמה זמן עלי לגשת שוב לכירורג אם לא יהיה שיפור? תודה רבה מראש..

פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות והנפוצות לצורך זה. שפול שמרני של יומיים הוא קצר, ובנוסף אני לא יודע בדיוק איזה ג,ל קיבלת. בד"כ אנו ממליצים על כשבועיים של טיפול שמרני מיטבי לפני שאנו אומרים שהוא נכשל. בכל מקרה, מאחר שמדובר בבעיה של איכות חיים, פה ושם יש חולים שמעוניינים "לקצר הליכים" ולא לחכות, וזה גם לגיטימי. למי שמאד חושש מניתוח, ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנרקא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. אם כיום את לא סובלת- ספק אם יש מקום לניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- - 15% - מיכולת השליטה ביציאה. לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר זמורה שלום רב האם ל-agiolax אותה השפעה כמו לפסיליום? על מה אתה ממליץ כיותר יעיל לשימוש יומיומי ? תודה

אגיולקס הוא תוסף סיבים על בסיס פסיליום המכיל גם סנה. אנו לא ממליצים על שימוש בסנה לטווח ארוך, מאחר שהוא יכול להביא להתמכרות של המעי. לטווח קצר של שבועות- זה בסדר. ניתן להשתמש באגיוקור של אותה חברה, שאינו מכיל סנה, או במוצרים של חברות אחרות.

לד"ר זמורה שלום עברתי לפני מספר ימים ניתוח טחורים בשיטת hal ואני סובל מעצירות וכאבי בטן ולא עוזר לי אגיולקס ניסיתי שזיפים ובנופלקס וקיבלתי כאבי בטן ומעיים עצבניות הרגשתי כאבי בטן וגזים וחשבתי שאני צריך לצאת אבל חוץ מכאבי תופת ויציאה ממש מזערית היה לי שוב דימום שלמעשה הופיע שוב לראשונה מאז הניתוח אני פוחד לצאת ....מה לעשות ??? צביקה

ד"ר עודד זמורה שלום רב, ראשית ברכות על הפורום החדש. אני סובלת בשנתיים האחרונות מפיסורה שחוזרת מדי חודש. אני שומרת על תזונה עשירה בסיבים, בתוספת של פגלקס. כמו כן טיפלתי בפיסורה עם משחת הנפידיפין 0.2 בכל פעם שהופיע הפיסורה כמובן לאחר פגישה עם פרוקטולוג. לפני כחודש וחצי הופנתי לניתוח אך החלטתי לנסות שוב לטפל בזה באופן עצמאי. הפיסורה עברה וחודש לאחר מכן חזרה שוב והפעם בצורה חמורה יותר. שוב ניגשתי לפרוקטולוגית , היא רשמה לי נרות והפנתה אותי לניתוח. הייתי אצלה אתמול לביקורת ואכן יש שיפור. בכל מקרה הסכמתי לעבור את הניתוח למרות השיפור. האם באמת מומלץ לנתח במיקרה שכזה? הניתוח שאעבור נקרא "LETERAL SPHINCTEROTOMY" . נאמר לי שההחלמה מהירה יחסית. אך שמעתי שאנשים שעברו ניתוח כזה ההחלמה היתה איטית ומאד לא נעימה. אני די מפחדת. מה עושים בניתוח כזה? ומה הסכנות הכרוכות בו? אגב הניתוח הוא בשבוע הבא... סליחה על האורך...אשמח לשמוע חוות דעתך. תודה מראש ויום טוב!

פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנרקא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. אם כיום את לא סובלת- ספק אם יש מקום לניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- - 15% - מיכולת השליטה ביציאה. לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב לאחר לידת ביתי יצא לי וריד (בליטה שהרגישה כמו וריד) ליד פי הטבעת. רופא הנשים נתן לי משחה (פרוקטו-משהו) וזה אכן עזר. עכשיו, שנה לאחר מכן, שוב יש את אותה בליטה שמציקה לי- זה לא מלווה בעצירויות או בכאב בזמן מתן צואה וגם לא בלתי נסבל אך מציק, כואב מעט ומלווה גם בגירודים. רופא המשפחה נתן לי הפניה לפרוקטולוג על מנת שיראה. בקופ"ח אמרו לי לעשות חוקן לפני הבדיקה. שאלותי הן: האם נשמע שאכן מדובר בטחורים? מה יעשו לי בבדיקה? מדוע יש לבצע חוקן? האם אפשר להמנע מכך? תודה רבה מראש

המצב שאת מתארת יכול להתאים לטחורים שמציקים. חשוב לציין שישנן עוד אבחנות אפשריות, ורק בבדיקה ניתן להגיע לאבחנה ברורה. הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות על-פי המיקום שלהם: טחורים חיצוניים: נמצאים בחלק החיצוני של פי-הטבעת ונראים כבליטת עור. טחורים פנימיים: נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנאלית ואינם נראים מבחוץ. אפייני שטחורים חיצוניים גורמים לכאב ונפיחות מקומית סמוך לפי הטבעת. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. ניתן להשתמש גם במשחות מקומיות ובאמבטיות של מים חמימים ונעימים בכדי להקל על הכאב, וכאמור הכי מומלץ להבדק על ידי מי שמתמצא בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג) בדיקה "פרוקטולוגית" היא בעיקרה בדיקה של פי הטבעת והרקטום (החלק האחרון של המעי הגס, המתחבר לפי הטבעת) באמצעות מכשירים המאפשרים הסתכלות על איזור זה. מאחר שבאופן טבעי איזור זה יכול להיות מלא, לעיתים מעדיפים לבצע חוקן על מנת לרוקן אותו ולאפשר ראיה טובה יותר.

שלום! אני סובלת מטחורים דרגה 3 ונמצאת בהריון בחודש ה 8. אני סובלת מהטחורים עוד מלפני שנכנסתי להריון אך כרגע נהייתה החמרה והטחורים מדממים לעיתים. לפי בדיקה פרוקטולוגית אמרו לי שצפוי פרולפס בלידה. הגניקולוגים אמרו לי שיש אפשרות ללידת ואקום ובכך הם יעזרו לי בכמה שפחות ללחוץ בזמן הלידה וכן הציעו את האפשרות של ניתוח קיסרי. שאלתי היא האם אפשרי שאלד בצורה ואגינלית רגילה/ואקום, האם עצם מעבר העובר בתעלה יכול לגרום לי לפרולפס, האם הכי עדיף לעבור ניתוח קיסרי ואחרי כן לעבור ניתוח לתיקון טחורים שעדיף יותר מניתוח לתיקון פרולפס?

אנה שלום טחורים אכן נוטים להחמיר בהריון וכן בזמן לידה וגינאלית, אך אינם מהווים סיבה ללידה קיסרית או מכשירנית (למשל ואקום), אלא אם את מעדיפה זאת בכדי לצמצם את הסבל מהטחורים לאחר הלידה. צריך לזכור שגם לניתוח קיסרי וללידת וקום יש סיכונים משלהם, והטחורים, גם אם מאד מציקים לאחר הלידה, בד"כ משתפרים לאחר כמה ימים. כשדיברו איתך על פרולפס (צניחת רקמה) לאחר הלידה, סביר שהתכוונו לפרולפס של הטחורים ולא לפרולפס של כל הרקטום, שאינו שכיח כתוצאה מלידה. בפרולפס של טחורים מטפלים כמו שמטפלים בטחורים. בינתיים כדאי להקפיד על יציאות רכות על ידי כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. בקיצור- לדעתי יותר חשוב שתהיה לך לידה בטוחה ככל שניתן, ועם הטחורים כבר אפשר יהיה להסתדר אח"כ, גם אם יציקו. בהצלחה.

היום הייתי אצל פרוקטולוג, כאמור, הכאבים המקומיים בפי הטבעת עברו חלפו להם, אך לעתים הם חוזרים, בבדיקה הוא טען שאין פיסורה ואין טחורים גדולים(בדיקה ידנית+מכשיר) כלומר לדבריו הבדיקה תקינה. שאלתי היא א) האם זה שציין שאין טחורים גדולים יכול להעיד שישנם טחורים מזעריים? ב) האם העבודה שעברו לי בנתיים הכאבים וכעת הבדיקה תקינה, אני יכולה להיות רגועה שבטוח אין לי כל בעיה בפי הטבעת? דבר נוסף, הוא ציין שיכול להיות שהיה לי סדק קטן עקב שילשולים, ולכן היו כאבים, הסברתי לו שלא היו לי כלל שילשולים ובכל זאת הוא ציין שייתכן והיה לי סדק. נניח שאכן היה סדק, האם זה יכול לעבור כך פתאום? אם בבדיקה הוא לא ראה סדק אז זה אומר שזה עבר? לא כל כך ברור לי....

דנית שלום, אכן פיספסתי... אני שמח לשמוע שאת מרגישה יותר טוב. בעיות באיזור פי הטבעת הן בד"כ לא מסוכנות אך מציקות ופוגעות באיכות החיים. אם כרגע כלום לא מציק לך, אז כרגע אכן אין בעיה. אם את עדיין סובלת, אז כנראה שיש בעיה שלא אובחנה בבדיקה. בכדי להקטין את הסיכוי שתסבלי מבעיות באיזור פי הטבעת בעתיד, מומלץ להקפיד על יציאות רכות והמנעות ממאמץ יתר בשרותים. טחורים הם מעין כריות של כלי דם קטנים בפי הטבעת שכולנו נולדים איתם, ולכן לכולנו יש טחורים קטנטנים וזה תקין. הבעיה מתחילה כשהם באבדים את המנח הנכון שלהם בפי הטבעת ומתחילים להציק, וכמו שאמרתי- אם הם לא מציקים, אז אין בעיה. בקיצור- תמשיכי להנות מהחיים.

שלום יש לי כל הזמן הצטברות של גזים, רציתי לדעת מה עליי לעשות, אם יש תרופות לכך?

גזים בד"כ נוצרים על ידי חידקים ש"גרים" באופן תקין במעי, בתהליך פירוק שאריות המזון. ניתן לנסות תרופות לטיפול בגזים שנמכרות בבתי המרקחת ללא מרשם רופא, ואם זה לא עוזר- לפנות לבדיקה לגסטרואנטרולוג העוסק בתנועתיות המעי.

לאחרונה שמתי לב במיוחד לוריד בולט במעלה פי הטבעת שמכאיב לי כשאני יושבת. זהו אינו מצב קבוע, והוא קורא לסירוגין. האם יש חשש לטחורים?

המצב שאת מתארת יכול להתאים לטחור חיצוני שמציק. חשוב לציין שישנן עוד אבחנות אפשריות, ורק בבדיקה ניתן להגיע לאבחנה ברורה. הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות על-פי המיקום שלהם: טחורים חיצוניים: נמצאים בחלק החיצוני של פי-הטבעת ונראים כבליטת עור. טחורים פנימיים: נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנאלית ואינם נראים מבחוץ. אפייני שטחורים חיצוניים גורמים לכאב ונפיחות מקומית סמוך לפי הטבעת. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. ניתן להשתמש גם במשחות מקומיות ובאמבטיות של מים חמימים ונעימים בכדי להקל על הכאב, וכאמומ הכי מומלץ להבדק על ידי מי שמתמצא בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג)

שלום דוקטור, מזה זמן רב אני סובל מטחורים. טופלתי בקשירות (כשנתיים) שלא עזרו. המצב החמיר לאחרונה (דימומים וצניחה של הטחורים אשר חוזרים לאחר מספר שעות). נבדקתי על ידי מספר פרוטולוגים. ההמלצות נעו מניתוח קונבנציונלי עד דופלר. כשבדופלר נאמר שיכול לעזור אבל מומלץ מכלב שיפתור את הבעיה (דופלר פחות מומלץ לצניחה). לגבי ניתוח קונבנציונלי, מבחינתי בעדיפות אחרונה עקב הסבל הרב לאחר הניתוח. מספר שאלות: 1. במידה והמכלב מוקם לא טוב והדבר גורם לסבל האם ניתן לתקן את המיקום ולקבל תוצאות טובות? מה הסטטיסטיקה אומרת לגבי מיקום המכלב, והאם יש מידע סטטיסטי של מנתחים בארץ בנושא זה? 2. האם שילוב של דופלר וקשירה-גומיות יכול להיות בא בחשבון (דופלר להפסקת הדימום וכיווץ הטחורים, וקשירה לסילוקם) 3. האם יש שיטות נוספות (כמו שמפורסמים במספר אתרים) אשר יכולים גם להתאים לדרגה זו של הטחורים?

גד שלום אכן יש שיטות רבות לטיפול בטחורים, החל מטיפול שמרני וכלה בכריתה מוחלטת שלהם. לכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, ומאחר שמדובר בבעיה של איכות חיים (טחורים הם לרוב לא בעיה מסוכנת), תפקידנו להסביר ולהציע, ורק אתה יכול לבחור בין האלטרנטיבות השונות. לגבי מיקום קו הסיכות בניתוח PPH (מכלב), אכן בתחילת הנסיון בניתוח זה היו מקרים בהם קו הסיכות הונח נמוך מדי וגרם לכאבים, אולם עם הצטברות הנסיון בעולם והבנת חשיבות המיקום הנכון של קו הסיכות, זו הפכה בעיה נדירה. כמו בכל ניתוח, חשוב שהמנתח יהיה מנוסה בפעולה זו וידע לבצעה נכון. אין בידי סטטיסטיקה של אחוז המקרים בהם מיקום קו הסיכות היה נמוך מדי, ולמיטב ידיעתי אין סטטיסטיקה כזו בעולם ובוודאי לא בארץ. לאחר שקו הסיכות הונח והניתוח הושלם לא ניתן להזיז את קו הסיכות. קשירת טחורים אינה מיועדת לסלק את הטחורים (כמו בכריתה) אלא רק לצמצמם, ו HAL הוא בעצם סוג של קשירת טחורים המכוונת באמצעות דופלר, שהנסיון הראשוני מציע שיתכן שהיא יותר יעילה מקשירת טחורים רגילה. מאחר ששניהם בעצם עובדים על עקרון דומה של כווץ הטחור, אין טעם רב לשלב ביניהם. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואבת במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני , כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. איני יודע למה אתה מתכוון בשיטות נוספות, אולם להלן קצת מידע כללי על טחורים שניתן בעבר באתר זה: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

האם ה-PPH יעיל רק לטחורים פנימיים ולא לחיצונייים? ואז בכדי להפתר גם מהחיצוניים יש צורך בניתוח רגיל להסרת טחורים? תודה

אכן PPH יעיל בעיקר לטחורים פנימיים, אולם הם אלה שגורמים ברוב האנשים לסבל שמתבטא הדמם, התבלטות של הטחורים ואי נוחות. לאחר הניתוח נשארים קפלי העור החיצוניים שהם הרכיב החיצוני של הטחורים, ואלו לרוב מצטמקים בהדרגה אך לא נעלמים. אם קפלי עור אלו מאד מפריעים לך, או שהם מאד גדולים וגורמים לסבל, אז כנראה שניתוח רגיל לכריתת טחורים יותר מתאים לך.

שלום יש לי ילד בן 10 הסובל מיציאות ומלכלך את עצמו מגיל 3 בערך ,עם הפסקות ,אבל בשנתים האחרונות זה קורה כמעט כל יום ,פניתי לרופא ילדים שהפנה אותנו לפסיכולוג ,הילד מקבל טפול פיסכולוגי על רקע אחר ,רציתי לדעת האם ייתכן שזה בכלל בעיה רפואית ואם יש דרך לבדוק את זה כי כל פעם שאני פונה עם בעיה זו לרופא הילדים טוענים שזה פיסיכולגי , מיותר לציין שהילד סובל וגם אנו ויש לנו על רקע זה בעיות לא מועטות ,, הוא טוען שהוא לא מרגיש כשזה קורה לו ,ורק אחרי שהוא מוציא הוא מרגיש .

לצערי איני מטפל בילדים ואיני מנוסה מספיק בתחום זה כדי לתת לך תשובה אמינה. בעקרון אני יודע שאכן פעמים רבות בעיות שליטה אצל ילדים נובעות מבעיות פסיכולוגיות אבל יתכן שיש גם גורמים נוספים. נסי לראות אם את מוצאת פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים.

שלום , אני בת 45 ,סובלת מיזה כחצי שנה מגרד בלתי פוסק באיזור פי הטבעת ,זהו גרד בתוך פי הטבעת שמקרין לי החוצה מסביב עד לאזור הנרתיק ,הייתי אצל קניגולוגית שהפנתה אותי לפורטולג. הייתי אצל רופא פורוטלוג שלל מימיצאים הקשורים לאזור המעי ,והפנה אותי לרופא עור שנתן לי למרוח משחות שאינן עוזרות לי . אני לא ישנה לפעמים לילות וזה מוציא אותי מדעתי ,אין לי מושג מה לעשות עם זה ולאן לפנות הלאה . מקווה שתוכל לענות לי לפחות חלקית י כי אפילו שם לזה איני מוצאת . תודה . ש.

שרי שלום, גרד באיזור פי הטבעת אינו נדיר ויכול להגרם ממספר סיבות כולל זהומי עור פטריתיים ואף תולעים במערכת העיכול. אם כל הסיבות האלו נשללו יתכן שמדובר במצב הנקרא גרד אנאלי (ובלשון מקצועית פרוריטוס אני) והוא נגרם מסיבה לא ידועה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. הטיפול כולל ארבעה מרכיבים עקריים: •להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא. לא לשפשף את האזור. להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות. להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. •להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה להימנע משמוש באבקות מבושמות •להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם (מומלץ לנסות!). מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. •להימנע משתייה מוגברת, ולנסות להמנע לתקופה מסויימת ממאכלים שיכולים להגביר גרד כמתואר למעלה ולראות אם יש שיפור. רב האנשים מרגישים הקלה מסוימת בגרד תוך שבוע. ריפוי מלא לוקח כ4-6 שבועות. מעקב ע"י הכירורג הקולורקטלי מומלץ. אם כלום לא עוזר ואין אבחנה אחרת שמסבירה זאת ניתן לפנות לפרופ' יוסי ליסי בהדסה עין כרם בירושלים- הוא רוקח משחה מיוחדת שעוזרת פעמים רבות במקרים עקשניים במיוחד.

שלום לד"ר זמורה אני שואל בקשר להמלצות להקטנת הסיכויי ליצירת טחורים, בן 40 אני מבקש להתיחחס לשאלתי ברצינות 1. לגבי אופן הישיבה בשרותים, האם יש דרך המומלצת יותר במחינת זוית הישיבה , האגן והיחס בין האגן לגו. וגם העם עדיפה ישיבה או כריעה כמו בתרבויות מסויימות. 2. לגבי אופן הניגוב לאחר הטלת הצואה. האם עדיף בתנועות מלמעלה למטה, או להיפך, וכן האם מבחוץ פנימה או להיפך. כל זאת כי עדיפה מניעת היווצרות מטרד הטחורים מאשר הטיפול בו אח"כ תודה מראש

אכן שאלה טובה, שכן ברור שעדיף למנוע בעיות מאשר לטפל בהם. הדבר החשוב ביותר כנראה במניעת סבל מטחורים הוא להמנע מעצירות וממאמץ בשרותים, בעיקר על ידי כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה, ולהמנע מישיבה ממושכת בשרותים. עיתון יותר נוח לקרוא על הכורסא בסלון. לגבי אופן הישיבה בשרותים, אכן יש כאלה הממליצים להטות את פלג הגוף העליון מעט קדימה בכדי להקל על ההתרוקנות. נכון שיתכן שכריעה יותר פיזיולוגית ומאפשרת התרוקנות קלה יותר, אבל לא נראה לי שזו מטלה הגיונית לבקש מאדם שבא מתרבות מערבית לוותר על ישיבה בשרותים ולהתרוקן בכריעה. לגבי אופן הניגוב- לא ידוע לי כי יש דרך מסויימת עדיפה, ואני לא חושב שהניגוב תורם להווצרות טחורים מציקים.

עברתי ניתוח ביום שישי לפני שבוע. היתה לי פיסורה גדולה וטחורים פנימיים גדולים שכנראה הפיורה היתה על אחד מהם. החלמה אכן קשה מעבר למה שציפיתי. היום אני מתמודדת עם 2 דבירים שנראה לי שאפשר להקל עליהם. אני משתמשת בקונסיל X 2 ביום מזה שנתיים והוספתי חודש לפני הנתוח 2 כפות פרפין. לצערי במהלך היממה יש לי 4 יציאות כשכל פעם זה סיפור לא קל. אמנם הכאב היום כבר רק חיצוני ממש אבל בכל זאת מיק מאוד. הבעייה השנייה שיש לי כמות גדולה מאוד של גזים כל היום דבר שממש לא מוכר לי מלפני הנתוח. האם יש לך עצות להקל על התופעות, הבנתי כבר שהזמן יעשה את שלו בקצב שלו..... מודה לך מראש על תשובתך ומעריכה את תשומת ליבך.

מיכל שלום. אכן, ההחלמה מניתוח לכריתת טחורים יכולה להיות ארוכה וכואבת, ולמרות שלכל אחד הקצב האישי שלו, היא בד"ד אורכת כשבועיים שלושה. הצד המשמח של המטבע זה שבד"כ מדובר בניתוח יעיל ולאחר ההחלמה בד"כ יש שיפור ניכר באיכות החיים. מרקם נכון של היציאות אכן חשוב מאד אחרי ניתוח, וחשוב שלא תהיה עצירות כפי שחשוב שלא יהיה שלשול. אם יש לך יותר מדי יציאות ביום הייתי מנסה להפחית קצת את כמות הקונסיל (תוסף סיבים על בסיס פסיליום) שאת נוטלת, אבל מבלי להגיע לעצירות. לגבי גזים- הפחתת הקונסיל יכולה לפעמים לסייע גם בזה, ואם לא-ניתן לנסות תרופות שונות הנמכרות ללא מרשם בבית מרקחת כנגד גזים. שתהיה לך החלמה מהירה.

המון תודה על העצה ויישר כח, מיכל

שלום רב. הבנתי שאתה ממליץ על פסיליום כתוסף. בבית המרקחת ישנם כמה מוצרים (אבקה, גלולות) ולכל יצרן מינון מומלץ משלו. האם תוכל להדריך אותי על שימוש נכון (אופטימלי) בתוסף ? מינון רצוי, אחרי/לפני ארוחה, כל יום/לסרוגין.. תודה.

תוסף הסיבים מומלץ לשימוש יומיומי, והמינון מווסת אישית על ידך כך שהיציאה תהיה רכה וספוגית ולא שלשולית. בד"כ ברוב התכשירים המבוססים על אבקה או גרגירים אנחנו ממליצים להתחיל בכף אחת עד שתיים ביום ולעלות או לרדת בהדרגה (אפשר גם לעלות ל 3 ו 4 כפות ביום) לפי הצורך. חשוב מאד מאד להקפיד על שתיה מרובה של לפחות 2 ליטר נוזלים ביום. לא קריטי מתי נוטלים את זה (יש כאלה שנוטלים קצת לפני ארוחה בכדי להפחית תאבון ולדרת קצת במשקל). כדורים בד"כ מכילים מינון נמוך של סיבים ולכן בד"כ צריך לקחת הרבה כדורים ביום כדי להגיע לאפקט טוב. כמו כן, אנחנו לא ממליצים על תוספי סיבים המכילים גם משלשל מסוג סנה לשימוש לטווח ארוך, כי זה יכול לגרום להתמכרות של המעי. פרט לכך מבחינתי אין עדיפות ברורה למוצר זה או אחר, אתה יכול לבחור לפי הטעם/מרקם או סתם מה שאתה מתחבר אליו. שיהיה שבוע חוב.

תוסף הסיבים מומלץ לשימוש יומיומי, והמינון מווסת אישית על ידך כך שהיציאה תהיה רכה וספוגית ולא שלשולית. בד"כ ברוב התכשירים המבוססים על אבקה או גרגירים אנחנו ממליצים להתחיל בכף אחת עד שתיים ביום ולעלות או לרדת בהדרגה (אפשר גם לעלות ל 3 ו 4 כפות ביום) לפי הצורך. חשוב מאד מאד להקפיד על שתיה מרובה של לפחות 2 ליטר נוזלים ביום. לא קריטי מתי נוטלים את זה (יש כאלה שנוטלים קצת לפני ארוחה בכדי להפחית תאבון ולדרת קצת במשקל). כדורים בד"כ מכילים מינון נמוך של סיבים ולכן בד"כ צריך לקחת הרבה כדורים ביום כדי להגיע לאפקט טוב. כמו כן, אנחנו לא ממליצים על תוספי סיבים המכילים גם משלשל מסוג סנה לשימוש לטווח ארוך, כי זה יכול לגרום להתמכרות של המעי. פרט לכך מבחינתי אין עדיפות ברורה למוצר זה או אחר, אתה יכול לבחור לפי הטעם/מרקם או סתם מה שאתה מתחבר אליו. שיהיה שבוע טוב.

תודה

שלום, אני סובלת מאז סוף הקיץ האחרון משלשולים (צואה רכה ולא מימית). בנוסף, כשאני נחשפת לקור (אפילו לכמה דקות), אני ישירות חשה באי נוחות בבטן התחתונה, ומרגישה צורך ליציאה דחופה. עם הזמן למדתי לשלוט בזה, ולא לרוץ לשירותים עם קבלת תחושה כזאת, אבל הדבר עדיין מפריע לי ותחושת אי הנוחות עדיין מלווה אותי. תחילה, תחושת אי הנוחות הזאת נראתה לי כמו צורך להוציא גזים, אך במקום גזים יצאה צואה רכה, דבר אשר מונע ממני לנסות להוציא גזים, לבל תצא צואה בטעות. כלומר, בכל תחושה של לחץ וצורך להוצאת גזים, אני מבינה שזאת צואה רגילה ולא גזים. כמובן, כשאין ביכולתי להוציא מחמת אי זמינות של שירותים קרובים, תחושת אי הנעימות הזאת מלווה אותי עד היציאה. כשקר מאוד, כמות הצואה מעטה, כמות שבוודאי יכולתי להתאפק איתה בעבר. זכור לי שבעונת המעבר האחרונה, לא לבשתי בגדים חמים ובעיקר הלכתי יחפה בבית, על רצפה קרה, ומאז זה מלווה אותי. מאז לא הייתה לי יותר צואה קשה בכלל. אני מבקשת לדעת מה אפשר לעשות ומה ההערכה שלכם למצב שלי. יכול להיות שזה קשור להתקררות בעונת המעבר? יכול להיות שזה קשור למשחקים אנאליים? רופא המשפחה נתן לי STOPIT וזה עזר והצואה הפכה למוצקה יחסית, אבל זה לא נמשך לזמן רב - רק יום יומיים אחרי נטילת הגלולה. אודה לעזרתכם...

גילי שלום איני רואה הרבה קשר בין התקררות או הליכה יחפה לבין צואה רכה, ונדיר שמשחקים אנאליים גורמים לפגיעה ביכולת השליטה ביציאות (שעדיין לא ברור לי שיש לך בכלל). ניתן לנסות לגדיל את נפח היציאות עם תוסף סיבים על בסיס פסיליום שניתן לרכישה בכל בית מרקחת ללא מרשם וניתן לקחת מדי פעם אימודיום על בסיס לא קבוע למשל כשיש לך אירוע או משהו כזה. אם עדיין זה מקפח מספיק את איכות החיים מומלץ ללכת להבדק אצל כירורג קולורקטאלי או אצל גסטרואנטרולוג העוסק התנועתיות המעי. כל טוב

אני סובל מטחורים במשך שנים והומלץ לי הניתוח. האם ניתוח זה לא בא כאופציה לאחר קשירה?

PPH הוא ניתוח בו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי (סטייפלר), שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר, ביחס לניתוח המסורתי. קשירת טחורים בעבר אינה פוסלת את האופציה לבצע ניתוח מסוג PPH, או כל טיפול או ניתוח אחר לטיפול בטחורים. עוד לגבי הטפול בטחורים, ראה תשובתי ליולי ב 3/1 בפורום זה. בהצלחה.

בן 57 נכה . יושב בכסא גלגלים. לפני10-14 שנים היו תחושות בפי הטבעת לפעמים דימום . כירוג לא ראה. ושלח אותי לבדיקה .במשך שבוע שבועיים שהתפניתי רק בדקה ה-90 בלי להתעמץ ומרחתי משחה עם המאנליס עד התור הכל נעלם . ביטלתי הבדיקה . אך לעיתים רחוקות במאמץ משהו מפריע שם, ולעיתים מלווה בטיפונת דם זעירה בנייר בסוף הניגוב.בקדם הפתח למעלה . אולי נמתח או לוחץ שם.? השנה עשיתי קולונוסקפיה ולרע מזלי אבדה להם ההפנייה .!! ורק......תוך כדי ההרדמה !!!!!!!!!!!?שאלה הרופאה לסיבת בואי? מלמלתי סרטן ...מע... לא הספקתי להגיד שתבדוק בעיה גם בפי הטבעת........נרדמתי מיד . התוצאה:ב.מ.פ. למחרת צלצלתי כעוס לרופאה אמרה שמצטערת מאד!??!!? ואם היו טחורים הייתה רואה אותם .אולי פיסורה קטנה,שאם ידעה היתה יותר שמה לב."..???????????.. לפי התאורים לסובלי הפיסורה יש כאבים חזקים וקושי לשבת , אני יושב כל הזמן ללא כאב .ורק אחרי יציאה עבה ומאומצת יש תחושה קלה שמשהו מפריע שם ,שחולפת בין 8-2 ימים . ולפעמים באותו היום בלבד . שמנסה להחדיר המשחה יש משהו שמפריע שמתנגד חזק וכמעט אי אפשרי לחדור ?מה זה ? .גם גז שנפלט מציק באותו היום . דוקא בחודש הבדיקה שום תחושות ....אם טחורים ?.יעלמו בבדיקה? דוקא הבדיקה גרמה לתחושות האלו כמעט כל היום ! !! שנעלמו רק לאחר 40- 50 ימים,. כיום לאחר תאונה קשה לא מסוגל לעשות בדיקות נוספות , ואולי מיותרות .. ששוב יהיה ב. מ. פ. או יסתיים במשחה . רוב הזמן לא מפריע . רק אחרי יציאה עבה שגולשת ליום השלישי לא כמו בזמן האחרון כל יום שני אז יש תחושות וכאבון ביציאת גז לא יותר .. אין גם דימום בזמן האחרון . כמובן ללא שום התחיבות מה יש שם? ומה עצעתך? דרך אגב אני טבעוני.ואוכל המון פיירות וירקות תודה מראש

קשה מאד לומר מה גורם לתחושותיך, גם מאחר שתאורך את המצב לא מכוון בבירור ובאופן אופייני לבעיה ספציפית, וגם מפני שאין לי מספיק מידע לגבי הסיבה שבגינה אתה מרותק לכסא גלגלים והאם יש לך תחושה רגילה באיזור זה או לא. מה שחשוב הוא שאם עברת קולונוסקופיה שהיתה תקינה, רוב הסיכויים שאין לך משהו מסוכן. כך שתהיה הבעיה אשר תהיה, רוב הסיכויים שהיא מתמקדת בהפרעה לאיכות החיים, ולכן רק אתה יכול להגיד אם הבעיה מציקה לך מספיק כדי ללכת ולהבדק או לא. בנוסף, אנו בד"כ לא ממהרים להציע ניתוח אנאלי לאנשים שמרותקים לכסא, אלא אם אין ברירה, מאחר שריפוי הפצעים באיזור זה אצלם יכול להיות ירוד. דוקא בתחום הטחורים, בעיה מאד נפוצה אצל נכים עם בעיות עמוד שדרה למשל, אנו חושבים כיום שיכול להיות שניתוח יחסית חדש מסוג PPH יכול להועיל תוך סיכון נמוך, מאחר שאין בו פצע חיצוני. כל טוב.

לדר' עודד שלום, לבני בן החודשיים,נתגלתה מחלת ההירשפונג,ע"פ ביופסיות+חוקן בריום. החלק הפגום נמצא קרוב לפי הטבעת כ-15-8 ס"מ. איזה סוג ניתוח ממולץ-האם הלפרוסקופיה או חיתוך בטן?

גילה שלום, אינני כירורג ילדים, ולכן קשה לי לענות במדויק לגבי הטכניקה העדיפה. כעקרון מדובר בניתוח מורכב הדורש מיומנות ועדיף לבצע אותו בטכניקה בה בכירורג המטפל מיומן. מה שמבוצע בתוך הבטן חשוב יותר לתוצאה בטווח ארוך מהטכניקה להכנס לבטן. אם הכירורג המטפל מיומן בניתוח הלפרוסקופי, מה טוב, אבל גם הניתוח הפתוח לגיטימי וטוב. יתכן שכדאי להתייעץ גם בכירורג ילדים/פורום כירורגית ילדים. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה.

שלום. לאחי יש אבסס בעצם הזנב. הוא עבר ניתוח לניקוז הדלקת וההפרשות. היום התקשרו ודיווחו שיש לאחי תור לחוקן בגלל שצריך לעשות בדיקה פרוקטולוגית. 1. מהי בדיקה פרוקטולוגית 2. למה צריך לעשות חוקן בשביל זה 3. מה זה קשור לאבסס בעצם הזנב. מקווה לתשובה במהרה. תודה מראש אופיר

אופיר שלום סביר שבמונח בדיקה "פרוקטולוגית" מתכוונים לבדיקה של פי הטבעת והרקטום (החלק האחרון של המעי הגס, המתחבר לפי הטבעת) באמצעות מכשירים המאפשרים הסתכלות על איזור זה. מאחר שבאופן טבעי איזור זה יכול להיות מלא, לעיתים מעדיפים לבצע חוקן על מנת לרוקן אותו ולאפשר ראיה טובה יותר. אבצס באיזור עצם הזנב נגרם בד"כ עקב בעיה שנקראת סינוס פילונידאלי. סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. המחלה מופיעה בעיקר אצל מתבגרים וצעירים עד גיל 40 ושכיחה יותר בגברים ונשים בעלי שיער עבה ונוקשה. לעיתים הסינוס מזדהם ויכול ליצור אבצס ואז יש לבצע פתיחה של המורסה באופן דחוף. בניתוח מנקזים את המורסה, ומשאירים את שולי העור בחתך פתוח להמשך טיפול ע"י שטיפות וחבישה בפד סופג עד לריפוי הפצע. לעיתים ניקוז אבצס פותר את הבעיה, ולעיתים יש צורך אח"כ בניתוח מתוכנן לטפל בבעית הסינוס מיסודה. סינוס פילונידאלי מטופל בד"כ ע"י כורורגים קולורקטאלים. פרוקטולוגים ויתכן שבמרפאה הפרוקטולוגית שאליה הוזמן אחיך יש נוהל להכין את כל החולים עם חוקן לקראת הבדיקה.

שלום דוקטור אני אחרי 2 לידות מאז הלידה השניה לפני שנה אני ממש סובלת מטחורים בעבר טופלתי עקב בעית פיסורה בימים האחרונים אני סובלת מצריבה כואבת מאוד לאחר ההתפנות כתוצאה משילשולים מה עלי לעשות? האם יש משהו שיקל עלי? יום נעים דנה

שלום, בעקרון שלשול יכול לגרום לצריבה בפי הטבעת מסיבות רבות, כולל החמרת טחורים. אם את סובלת משלשול לעיתים תכופות, כדאי לברר את הסיבה לכך. אם זה ארוע חד פעמי אפשר לחכות שיחלוף. לא כדאי לקחת תרופות הגורמות לעצירות מאחר שגם זו מחמירה טחורים. אפשר לקחת תוסף סיבים על בסיס פסיליום, שבא באבקה או בגרגרים, וניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם, ולרוב גורם ליציאות להיות ספוגיות (כמו ספוג) ולכן טוב גם לשלשול וגם נגד עצירות. ניתן גם למרוח משחות לטפול מקומי בטחורים. אם לא תהיה הטבה, מומלץ בכל זאת להבדק אצל רופא העוסק בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג)

לד"ר זמורה שלום, אני בת 43 וסובלת מזה שנתיים מכאבים בפי הטבעת עקב יציאות קשות. הייתי אצל מספר רופאים בתקופות שונות, חלקם איבחנו פיסורה. חלקם אמרו כי אינם מבחינים בפיסורה...טופלתי במשחת ניפדיפין עם הטבה מסויימת, אך כעת הכאבים חזרו. אני משתמשת בזרעי פשתן ושותה שמן זית/פשתן. הייתי היום בבדיקת התייעצות אצל פרוקטולוג, פרופ' באחד מבתי החולים הגדולים (ובאתי מוכנה נפשית לכך שיפנה אותי לניתוח, מה ששני רופאים המליצו לי בעבר), שאמר כי אינו מבחין בפיסורה, וציין כי ייתכן שמקור הכאבים בלחצים ברקטום (proctology fuga). הוא הפנה אותי לבדיקת מנומטריה, והמליץ על הרחבת הרקטום (בינתיים, עד למועד הבדיקה) על ידי שימוש בנרות גליצרין ובספריי איזוקט (שכאשר השתמשתי בו בעבר חשתי צריבה עזה). הוא טען כי טוב עשיתי שלא עשיתי ניתוח, עקב הסיכון לאיבוד שליטה, וכי גם אם אני סובלת מפיסורה, ייתכן כי היא רק הסימפטום ומקור הבעייה הוא בלחצים ברקטום. הייתי רוצה לדעת מהי בדיוק הבדיקה הזו, ואם אכן יתברר כי מוקד הבעייה הוא הלחצים - מהו הטיפול. תודה וסליחה על אורך הטקסט. דנית

ד"ר זמורה שלום, אני סובלת מפיסטולה ארוכה וחוצת שרירים ובניתוח הושאר לי סיטון לניקוז. נקבע לי ניתוח להזרקת דבק ביולוגי לעוד 3 חודשים. אני כבר יותר מ 3 חודשים עם החוט ורציתי לדעת אם יש סכנה להישאר עם אותו החוט עוד 3 חודשים נוספים. שאלה נוספת, נאמר לי שעליי לרכוש את הדבק בעצמי ורציתי לשאול כיצד אני יכולה לאתר ספקים של הדבק תודה אלונה

שלום, בעקרון לאחר הכנסת נקז מסוג סטון אנחנו מעדיפים לחכות לספר שבועות לפני הזרקת דבק ביולוגי בכדי לתת לתעלת הפיסטולה "להצטמק" ולהפוך צרה יותר על חוט הסטון. המתנה של כ 3 חדשים היא בד"כ מספקת, אולם בד"כ אין נזק בהמתנה יותר ארוכה פרט למשך הסבל שלך. אני בד"כ מפנה את מטופלי לרכוש את הדבק בבית מרקחת בשם "קונספט" (אין לי כרגע עלי את מספר הטלפון שלו) או אצל הסוכן של המוצר בחברת אומריקס (יצרנית הדבק) בשם נאפז, טל 054-4545273 יש לציין שישנם מספר סוגי דבק של חברות שונות, ולכן חשוב שתבררי קודם עם הרופא שלך עם איזה דבק הוא עובד והיכן הוא בד"כ מפנה לקנות אותו. בכל מקרה הרופא יצטרך למלא עבורך מרשם ועוד טופס שנקרא 29ג בכדי לרכוש את הדבק. בהצלחה.

ד"ר זמורה היקר, רוב תודות על ההבהרות והעזרה הרבה בהצלחה בפורום החדש אורנה

האם ישנו קשר בין שקיעת דם גבוהה (שקיעה של 60) לכאבים בפי הטבעת? הכאבים שלי הם כפי שכתבתי מקומיים, ללא דימום או עצירות, כמו כן הכאב נמשך לעצם הזנב עם הקרנה לגב, האם נראה לך שמקור הבעיה אכן מפי הטבעת?

שקיעת דם מוחשת יכולה להעיד על תהליך דלקתי כלשהו בגוף. יכולים להיות תהליכים דלקתיים שיכולים לגרום לכאב באיזור פי הטבעת כגון אבצס (מעין "כיס זיהומי") באיזור זה או אפילו מחלת מעי דלקתית, ויתכן גם שמדובר בשני דברים שאינם קשורים. בקיצור- מומלץ להבדק.

היום הייתי אצל פרוקטולוג, כאמור, הכאבים המקומיים בפי הטבעת עברו חלפו להם, אך לעתים הם חוזרים, בבדיקה הוא טען שאין פיסורה ואין טחורים גדולים(בדיקה ידנית+מכשיר) כלומר לדבריו הבדיקה תקינה. שאלתי היא א) האם זה שציין שאין טחורים גדולים יכול להעיד שישנם טחורים מזעריים? ב) האם העבודה שעברו לי בנתיים הכאבים וכעת הבדיקה תקינה, אני יכולה להיות רגועה שבטוח אין לי כל בעיה בפי הטבעת? דבר נוסף, הוא ציין שיכול להיות שהיה לי סדק קטן עקב שילשולים, ולכן היו כאבים, הסברתי לו שלא היו לי כלל שילשולים ובכל זאת הוא ציין שייתכן והיה לי סדק. נניח שאכן היה סדק, האם זה יכול לעבור כך פתאום? אם בבדיקה הוא לא ראה סדק אז זה אומר שזה עבר? לא כל כך ברור לי....

אני סובל מטחורים מזה 3 שנים תמיד אחרי יציאות ,אולם הנפיחות והכאבים יורדים די במהרה (כ 3-4 שעות) כך שלא טיפלתי בבעיה מבחינה תרופתית . לפני כ -3 ימים אחרי יציאה הטחורים הופיעו שוב כרגיל אך לשם שינוי לא יורדת הנפיחות והכאבים ממשיכים להתגרות.מטפל במשחה לטיפול בטחורים. אשמח לדעת מהי הבעיה ואם היא תחלוף בקרוב מאוד העניין שאני שוהה ברגע זה בחו"ל ואין באפשרותי לפנות לרופא להתייעצות. תודה מראש

אין לי דרך לחזות אם הבעיה תחלוף בקרוב או לא. בכל מקרה טחורים הם בעיה של איכות חיים ולא סכנת חיים, ולכן אם חשוב לך לשפר את איכות חייך מומלץ לפנות לבדיקה וטיפול בזמן המתאים לך. בינתיים מה שאתה יכול לעשות זה לרכך את יציאותיך. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

אמי סובלת זה זמן רב מטחורים. לפני כשנתיים בגלל דימומים חזקים בזמן התקף הופננו לבדיקת קולונוסקופיה מחשש לסרטן במעי. לשמחתנו הבדיקה יצאה תקינה ואושר כי הדימום נובע מהתקף של טחורים. הוצע לאימי לעשות ניתוח להסרת הטחורים אבל היא מסרבת גלל פחד מההליך והכאב הכרוך בו (לפני כשנתיים וחצי בערך ביצעו לה קשירה של הטחורים והדבר השאיר אצלה זכרונות קשים..) ברגעים אלה קראתי באתר כי יש שיטת טיפול חדשה בטחורים - משהו ע"י טיפול באולטראסאונד. האם באמת קיים טיפול כזה? לא פולשני וללא כאבים? לפי המאמר נאמר כי ההחלמה מהירה אחריי ההליך וכי כבר ביום למחרת אפשר לחזור לשגרה. האם הדבר נכון? אם כן, איפה מבצעים את הטיפול? תודה

הטיפול שאת מדברת עליו נקרא HAL, והוא בעצם מעיין סוג של קשירת טחורים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. אכן לרוב ניתן לחזור לפעילות די מהר עם אי נוחיות קלה. חשוב לציין כי במקרים רבים הטיפול מביא לשיפור, אך אינו טיפול רדיקאךי בטחורים. איני יודע אם הטפול הזה מוצע כיום באיזשהו בית חולים ציבורי בארץ (אצלנו בתל השומר לא קיים) אולם הוא מבוצע על ידי כמה וכמה כירורגים בארץ במערכת הפרטית. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). גם בתחום הטיפול הכירורגי ישנם מספר חידושים, כולל ניתוח בשם PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר.

אני אישה בת 44, עברתי את הניתוח PPH, הניתוח עצמו ארך כחצי שעה. לאחר הניתוח סבלתי מכאבים נוראיים כולל התעלפויות, לחץ דם נמוך, לא הצלחתי לישון במשך שבוע בלילות מרוב כאבים, משככי הכאבים שנטלתי כגון: אופטלגין, אלגולוזין, טרמדקס, לא עוזרים ממש, לבסוף ניתן לי מורפיום וגם זה לא עזר לי. במחשבה לאחור אני לא ממליצה לעבור ניתוח זה ולא על אף ניתוח להסרת תחורים. עדיף לשנות תזונה ואורח חיים ולא לתת לרופאים הכירורגיים" לנתח אותך. אני שבוע לאחר הניתוח ועדיין כואב ביציאות.אותי לא הכינו כראוי למה שאצטרך לעבור לאחר הניתוח. אוסיף ואומר שהכאבים כוללים כאבים בדרכי השתן, כאבים ברגליים ובעצמות הרגליים.