פורום הרזיה ללא דיאטה

הפורום פתוח לאנשים שרוצים לשפר את איכות האכילה שלהם, מתמודדים עם עודף משקל, חושבים על דיאטה ואוכלים אחרת, רוצים לשקם את הגוף מדיאטות, מחפשים את הדרך לצאת ממעגל הדיאטות האין סופי, שואפים לרדת במשקל ולשמור על משקל תקין לאורך זמן
5146 הודעות
4696 תשובות מומחה

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה

10/05/2007 | 14:10 | מאת: ספיר

אני אוטוטו בת 14...ויש לי בעיה ובכן אני שוקלת כ-44 קילוגרמים. לא יותר מדי לא פחות מדי טוב אולי קצת יותר מדיי. אבל הבעיה היא שיש לי ירכיים ובטן בכלל לא האם יש אפשרות שארד הרבה יותר בדיאטה אחרת מאשר דיאטה רגילה?יש לציין שמס' הקלוריות שאני אוכלת ביום הוא 200..בזמן האחרון... קורונפלקס(דיאטטי) 3 ארוחות ביום... ושמעתי מחברות שאם אני אשתה דיי הרבה מים אני אוריד יותר מהר ק"ג האם זה נכון?

09/05/2007 | 21:48 | מאת: ריקי

נכנסתי במקרה לפורום ואורו עיני ממש. אולי מכאן תבוא הישועה... תמיד ידעתי שאני לא בנויה לחיות במשטר של דיאטה. ניסיתי ונכשלתי. הרבה פעמים. קראתי המון בנושא וב"תאוריה" הכל מובן וברור. ביישום יש לי בעיה. עלי לרזות מסיבות בריאות לפחות 5 ק"ג.אין לי מושג איך לעשות את זה. אז השאלות שלי הן עכשיו: 1. מנסיונכן בעבודה שלכן עם מטופלים מה משך התהליך הממוצע לקבלת תוצאות? 2. מתי אתן מרימות ידיים וקובעות שהשיטה שלכן לא עבדה אם בכלל? 3. לפעמים מבינים ש"צריך" לרזות מסיבות בריאות ,כמו במקרה שלי, ובכ"ז ב"פנים" יש "התנגדות" ו"מרידה" ביעד לרזות, איך אתן מתגברות על זה?

10/05/2007 | 08:29 | מאת: בלה אגמון

היי ריקי. בואי ואאיר לך מספר נקודות למחשבה. 1 יש לך הנחות מסוימות שאין עלהן עירעור, כמו עובודות שאי אפשר להתווכח אתם. כשיש מצב כזה כל מציאות נבדקת על פי עובדות אלו וחייבת להתאים אלהן. ומה עושים כשזה לא מתאים - מנסים יותר חזק. את אומרת שאת חייבת לרדת מסיבות בריאותיות - מן אמירה שאין עליה עירעור. ברגע שזו הגישה שלך ,אין שום מקום למשא ומתן בינך לבין גופך. את החלטת שצריך לרדת, את החלטת בידיוק כמה ,והוא צריך למלא אחרי החלטה הזאת. הבעיה היא השגוף שלנו לא תמיד עושה את מה שהחלטנו עבורו וכשהוא מחליט שהוא לא רוצה שום דבר לא יעזור לך. 2 אין קשר הרבה פעמים בין בריאות למשקל במיוחד אם העודף לא גבוה. אני יודעת שכמה גבות מורמות כרגע אבל יש הרבה מחקרים המוכיחים זאת. יונתן רובנסון רופא עם גישה הולסטית מקדם כבר מספר שנים את הגישה הקרויה בריאות בכל מידה. הוא מוכיח פעם אחרי פעם בסקירות של ספרות מדעית שהוא עושה, שבריאות היא לא פונקציה של משקל נמוך אלא של דברים אחרים לחלוטין. לכן, כשאת אומרת שאת חייבת לרזות 5 קג מסיבות בריאותיות הייתי בודקת את זה היטב.לי כדאטינת מאד מנוסה שעבדה הרבה שנים במסגרות רפואיות רבות לא מוכר מצב בו חייבים לרזות 5 קג בשביל בריאות. 3 ועכשיו, אם השתכעת ואת מוכנה לראות את המציאות דרך משקפים קצת שונות אענה על השאלות שלך. 1 - מניסיוני זה מאד אישי. יש אנשים שאחרי מפגש אחד יוצרים שינוי גדול ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן. 2 - למטפל אסור לעולם להרים ידיים . תפקידו לשקף לעודד ולתמוך במטופל שלו. אם אין התקדמות זה בגלל שיש במטופל כוחות שלא מאפשרים לו התקדמות זו ואין זה מתפקידי להתאיש ממנו. 3 זה מה שמבדיל בין השיטה שלנו לגישת הדיאטה ,הכילים המאד מיוחדים שמאפשרים לרתום את החלקים המתנגדים לשינוי ולהפוך אותם לבני ברית חשובים לצורך השינוי. מקווה שעניתי לכל השאלות שלך. בברכה, בלה

11/05/2007 | 11:11 | מאת: ריקי

קראתי בעיון את הארותיך/הערותיך לפנייתי ,שאם היא נראתה לך תוקפנית משהו ,דעי שזה ממש לא .ואני מסכימה עם רוב דבריך. כמו על הקשר הלא אוטומטי בין בריאות והרזיה ועל כך שאת שוללת מלחמות מתישות עם הגוף ובעד שינוי "דעות פיקס " לטובת יצירת שינוי אמיתי. בראבו. .הנה אני באה אליכן מושיעותי. ממש לא בציניות.!! הבנתי, ותקני אותי אם אני טועה ,שיטתכן כמו גישת הדיאטה מטפלים באותו הנושא :הרזיה אך אתן שוללות דיאטה כדי להגיע למטרה הזו. כולנו כאן בפורום אני מניחה רוצים לשנות גישה ולא לנסות חזק יותר במקום שנכשלנו בו כבר. ה כ ל אנחנו מבינים. דיברת על "כילים מאוד מיוחדים שמאפשרים לרתום את החלקים המתנגדים לשינוי ולהפוך אותם לבני ברית חשובים לצורך השינוי". משפט מפתח אמיתי. לי יש חלקים מתנגדים ותיקים ושהתישו אותי כבר.אם אני לא מקרה לפסיכולוג ואני רוצה לפנות אליכן לטיפול- את בלה מטפלת בשיטת הפסיכותרפיה ולאה בקאוצינג. איך אדע או אתן תדעו למה אני מתאימה יותר? אני סרבנית דיאטה וסרבנית בכלל. מי תוציא ואיך את ה"פרדה" מהבוץ? ושהיא תהיה גם רזה וגם וגם בריאה? האם זה חזון אחרית הימים או באמת יקרה איתכן. אני תוהה

09/05/2007 | 19:13 | מאת: נעמה

לאחר שפניתי לפורום הפרעות אכילה ולא קיבלתי מענה מספק אני פונה אליכן כי אני מאמינה שאולי הגישה היא שונה. אני בת 17 וחצי, גובהי 1.56 משקלי היום הוא 49. סבלתי במשך שנתיים מאנורקסיה בה הגעתי למשקל 42, לא היה לי מחזור באותה תקופה וכמובן כל התופעות הנלוות ל"מחלה" הזו. כיום המחזור חזר ואני מרגישה בריאה בהרבה אבל עדיין הנושא מטריד אותי כי קצת חילוף החומרים שלי על הפנים. אני משתדלת לאכול 3 פעמים ביום, לפעמים ארוחות ביניים, עושה ספורט אירובי/ משקולות פעמיים שלוש בשבוע ועדיין מרגישה שאני צריכה להתאמץ כדי לשמור על המשקל שלא לדבר על לרדת. שאלתי היא האם קצב חילוף החומרים שלי יתאזן מתישהו? האם אני אוכל לרדת איזה 2-3 קילו? מה עלי לעשות?

09/05/2007 | 19:51 | מאת: בלה אגמון

נעמה היקרה. את לא צריכה לרדת שתים שלוש קילו, משקלך תקין לחלוטין. זה מסר חד וברור מגופך. את לא מצלחה לקבל מסר זה ומנסה לרזות למרות שלגופך זה לא מתאים. עליך להבין , את לא יכולה להחליט עבור גופך כמה עליו לשקול ,אם תנסי תגרמי לעצמך נזק רב כפי שעשית בעבר. גופך הוא לא מכונה שאת יכולה ללחוץ על כפתור ולהחליט בידיוק כמה עליו לשקול. זה לא עובד כך. צר לי לאכזב אותך.נראה שהפרעת אכילה שהייתה לך עדיין מנהלת את התודעה שלך ולא מניחה לך לנהל חיים מספקים ומלאים בלי שתקדישי כל כך הרבה אנרגיה מיותרת לגמרה למשקל ואכילה. מאחלת לך שתצלחי להתגבר על ההפרעה הזו לגמרה ולחיות חיים בריאים ומלאים. מקווה שתשובתי לא מאכזבת אותך , בברכה, בלה

10/05/2007 | 14:49 | מאת: נעמה

תשובתך אכן מאכזבת אותי אבל לא ציפיתי לתשובה שונה. רציתי רק לדעת בעניין קצב חילוף החומרים שלי, האם הוא ישתפר מתישהו? האם יש דרך לזרז אותו קצת ולא לחשוש כל כך מעליה במשקל?

09/05/2007 | 11:09 | מאת: שיר

שלום, אני בת 15 הגובה שלי הוא 1.63 ואני שוקלת 53 בערך ניסיתי כבר את כל הדיאטות שקיימות, אני רוצה להוריד כדי להיות רזה ופשוט שום דבר לא הולך לי מה לעשות?

09/05/2007 | 13:40 | מאת: בלה אגמון

אני לא מבינה ,לפי כל החישובים שלי את כבר רזה, אז למה וכמה את בידיוק רוצה לרדת?

09/05/2007 | 23:24 | מאת: שיר

אני מסתכלת על חברות שלי, וכולן שוקלת עד 50.. אני רוצה להגיע למשקל 47

10/05/2007 | 08:32 | מאת: בלה אגמון

ואם יש לך חברות שהן בגובה 180 ואת ,מה לעשות ,רק 175 ,מה תעשי? משקל הגוף הוא גנטי, ואם לא תקבלי את זה בסוף תשמיני ,תקראי את ההודעה של הגברת מלמעלה, שאחרי נסיונות של שנים בגיל מבוגר קלטה שדיאטות משמינות. אם לא תשלימי עם זה שאולי לא תיהי בידיוק כמו חברות שלך, תתגעגעי למשקלך היום, תיהיי 90 וכבר יהיה הרבה יותר קשה לתקן את הנזק.

09/05/2007 | 09:39 | מאת: מיכל

הי, נכנסתי לאתר של חרמון-מן. אין שם שום מידע על הדיאטה שלו באופן ספציפי ומפורט אך ממה שהבנתי בונים לכל אחד תפריט אישי על סמך המזונות האהובים על אותו האדם ( בתנאי שהם דיאטטים)ויש גם את עניין הדיקור הסיני . מה שהיה לי די מוזר ומחשיד זה שהוא מוכר באתר כל מיני תוספי תזונה צמחיים אשר חלקם מדכאי תאבון וחלקם משלשלים קלים. האם למישהו יש מידע אמיתי וקונקרטי על השיטה שלו? והאם לדעת המומחיות פה בפורום זה נחשב בטוח? המון תודה!!!

15/05/2007 | 16:42 | מאת: איבט

הדיאטה של ד"ר חרמון בנויה מצרופי מזון שזה שבוע פחממות שבוע שומנים שבוע סוכרים שבוע חלבונים הוא מחדיר מחט לתנוך של האוזן (זה לא כואב) לשלושה שבועות וזה מדקה תאבון הירידה במשקל מהירה אבל העליה יותר מהירה

22/01/2008 | 17:53 | מאת: רונה

שלום אני מאוד מעוניינת לקבל מספר טלפון וכתובת לד"ר חרמון תודה מראש רונה 3556087 052 אני מתגוררת בנתניה אשמח לקבל כתובת שבאזורי על מנת לגשת לייעוץ.

03/12/2008 | 13:31 | מאת: מורן

שלום... אני שמעתי על ד"ר חרמון ורציתי לקבל יותר פרטים אז אני אשמח לבוא לפגישת ייעוץ אני מתגוררת בפתח תקווה... תודה..

03/01/2009 | 11:16 | מאת: שני

ד"ר חרמון יושב בת"א אחד הרחובות מאבן גבירול, דיאטה מעולה עם תוצאות אך קשה מאוד ודי משעממת, לדוגמא שבוע אורז מלא וירוקים בוקר צהריים ערב, די מבעס.....מאוד קשה לשמור על זה לאורך זמן

21/07/2009 | 00:31 | מאת: סיגל

ברצוני לעניין את כל מי שמעוניין/ת בדיאטה ההרסנית והלא בריאה הזו, ממש עבודה בעיניים, פשוט דיאטה הרעבה וצום! את כל מה שיורדים במהירות גם מעלים במהירות ובצורה כפולה ומכופלת!! ממש לא ממליצה! תעשו לבד הכי טוב וגם הכי בריא ונכון! בהצלחה...

25/03/2010 | 12:54 | מאת: דניאל

אני צריכה בבקשה את כול התפריט דיאטה של ד"ר חרמון אם מישהי יכולה ליכתוב לי ב12 שבועות של הדיאטה מה לאכול כול שבוע אני אשמח מפני שהיתקשרתי למרפאה שלו ואמרו לי זה עולה 1200 ש"ח ואני חייל מאיפה אני יביא את הסכום הזה אשמח לקבל את התפריט ממשהי שהלכה אליו תודה מראש דניאל

08/05/2007 | 16:07 | מאת: לאה

היי , שאלה קטנה לי .. האם בניית שרירים יכולה להעלות אותי במשקל? לפני שעשיתי ספורט הייתי במשקל נמוך יותר 66 ועכשיו עליתי 4 קילו ואני 70 , ייתכן שהספורט לא מטיב עמי?

08/05/2007 | 18:07 | מאת: לאה פינטו

שלום לאה איך שלא תסתכלי על זה פעילות פיזית והעלאת מסת שריר עושה לך רק טוב. שרירים היא מסה בעלת משקל בשל תכולת המים בגדולה ברקמה. וכן, כשאנו פעילים אנו בהחלט יכולים להעלות מסת שריר שתתבטא גם על מאזני השקילה. למסת שריר השפעה חיובית על חילוף החומרים, תרומה לעיצוב וחיזוק הגוף, תרומה להרכב גוף בריא ועוד. עכשיו תסבירי לי, היכן בדיוק הבעיה? קרוב לודאי, את מקשרת משקל גוף עם השמנה וזהו הקשר לא רלוונטי במקרה זה. השמנה משמעותה הגדלת מסת השומן - אותה מסה שאחד ממאפייניה הבולטים הוא נפח (ולא משקל) שנותן לגוף את צורתו, כפי שאנו מכירים במקרי השמנה. לכן, עליה במשקל כפי שעולה מתאורך, אינה מעידה על השמנה. כך שלמעשה, אפילו יתכן מצב בו גופך מרזה (מצמצם מסת שומן) ועולה במשקל (מעלה מסת שריר). קחי לדוגמא בודי-בילדר או ג'ודוקא במשקל כבד - האם הם שמנים? ממש ממש לא. מסת השומן שלהם אפילו קטנה. אך המשקל שלהם יכול להיות גבוה משל שתינו יחד. וזאת אודות למסת שריר גדולה מאוד. הצעתי לך היא לא למדוד את תהליך ההרזייה שלך באמצעות מאזני שקילה אלא באמצעות היקפייך. בהצלחה שלך לאה פינטו

08/05/2007 | 15:04 | מאת: אריה

קראתי בעיתון נוסחא האומרת שמשקל הגוף הנכון הוא כך>הגובה(שמעל ה-100 ס"מ)מינוס 7 ק"ג + 2ק"ג לכל עשור בגיל. להמחשה-אני 172 ס"מ בן 62>:72 מינוס 7 =65 +12 =77 ק"ג.האם זו הנוסחא הנכונה? ומה ההגיון שבה? תודה רבה

18/05/2007 | 15:08 | מאת: הרץ הקריית גתי

הנוסחה של אריה: __המשקל הרצוי__=12+(7-גיל)-(7-משקל)-גובה לפי דעתי הנוסחה הזאת לא מתאימה... עדיף לחשב את המשקל הרצוי ע"י הפחתת 100 קילוגרמים אצל אנשים. מגובה 1.50 עד 280(ומעלה, אם יש). כי מישהו בגובה לדוגמא 173, המשקל שלו צריך להיות בסביבות 73 קילוגרמים. בריאות לכולם.

היום בערב נהיה לי בולמוס אכילה ואני מרגישה ממש רע!! אני פוחדת שזה ישבור אותי ואני אפסיק את הדיאטה אם עכשיו אני קופצת על דילגית או משו יש מצב שזה מוריד לי קצת ממה שאכלתי? ומחר על המשקל אני לא אבהל?

08/05/2007 | 18:36 | מאת: לאה פינטו

מיטל יקרה שלום את עושה דיאטה ולכן תצטרכי להפנות את שאלותייך לפורום שעוסק בדיאטות. גישת ההרזייה ללא דיאטה, מייחסת מעט מאוד, אם בכלל, כח ומשמעות למזון. וכמובן שלא נשקלים אלא מתמקדים בתהליך עצמו. תהליך שיש בו פן של הכרות עם הצרכים האמיתיים של גופינו, עם הצרכים הרגשיים האמיתיים שלנו, עם המחשבות שלנו (שהן לכשלעצמן בעלות השפעה מכרעת על התנהלותינו) כל צורת ההתייחסות היא שונה וזה מתחיל בסוג השאלות שאנו שואלים את עצמנו. בהצלחה שלך לאה פינטו

06/05/2007 | 18:15 | מאת: סיון

שלום, אני בת 26 ועתידה להתחתן בעוד 4 חודשים. אינני שמנה אך בהחלט קיימים בגופי מספר קלוגרמים עודפים שאינני מסוגלת להוריד. גובהי 1.60 ואני שוקלת 58.7 (המשקל הגבוה ביותר שהגעתי אליו). אני מודעת לעובדה שצריך להגיע לתזונה נכונה ופחותה בשילוב עם פעילות גופנים כדי להפוך את הנושא לשגרת יום ולא לרדת באופן דרסטי ולעלות זאת אח"כ. במהלך החודש האחרון הפחתתי מעט מכמויות האוכל, הפסקתי כמעט לחלוטין לאכול לחם (פרט ללחם קל בבוקר) וכמובן שאנני אוכל "שטויות" (ממתקים, מאפים וכדומה). בנוסף אני עושה פעילות אירובית (הליכה מהירה) 3 פעמים בשבוע ולפחות פעם אחת נוספת של פעילות אנארובית (פילאטיס או עיצוב וחיטוב). עדיין לא רזיתי אפילו גרם! אני מאוד מתוסכלת ואינני יודעת מה לעשות. אני נשקלת אחת לשבוע כבר במשך 3 שבועות וללא שינוי כלל! אפילו לא חצי קילו... האם יש לכן דרך כלשהי להאיר את עיני, אולי איני פועלת נכון? תודה.

06/05/2007 | 23:45 | מאת: בלה אגמון

שלום סיון. לגמרה לא ברור לי למה את צריכה לרזות? משקלך תקין לחלוטין . התמקדות שלך במשקל ,השקעה של כל כך הרבה אנרגיה אפה שלא צריך ,חוסר קבלה של הגוף שלך כמו שהוא, וניסיון להגיע לסטנדרתים שאולי לא מתאמים לגוף שלך הם שורש הבעיה. ככל שתשקיעי יותר זמן במה שאין ובניסיון חסר סיכוי לשלוט בגופך , כך הוא יראה לך למי שייכת השליטה האמיתית . עצתי לך. עזבי את גופך לנפשו הוא בריא ותקין. תפסיקי להישקל, זה מיותר לגמרה. תמשיכי לאכל בריא ומאוזן ולהתעמל ותסמכי על הגוף שלך שיגיע לממדים המתאמים לו בזמנו החופשי. בהצלחה ומזל טוב

15/05/2007 | 16:26 | מאת: איבט

אני כבר 6 חודשים בדיאטה והורדתי כ 24 ק"ג אם את מעונינת תשלכי לי מ"ס פקס או בצ"ט ואשלך לך תכנית הרזיה שהיא מורכבת מ 6 ארוחות 1200 קלוריות ו12 כוסות מים

05/05/2007 | 16:23 | מאת: -בתאל-

אני בת 16 וחצי,גובה בערך 160 ס"מ.. ושוקלת בסביבות ה90 כשאני לא אוכלת לחם באוטומט הבטן שלי יורדת בנפיחות. כשלא נגעתי בלחם במשך שבוע.. כבר ראו תוצאות. לא ירדתי במשקל אבל ירדה הנפיחות בתחילת חופש גדול אחרון הייתי בדיאטה.. שאיתה ירדתי ממש יפה.. אכלתי רק בצהריים סלט מעגבניה אחת ומלפפון.. קצת שמן זית וגבינה.. עם פריכיות. וצהריים חופשי רק בלי לחם. לא עשיתי ספורט אבל ירדתי.. הפסקתי את הדיאטה כשהייתי בבי"ח עם סבתא שלי ושם לא הייתה לי ברירה רק לאכול סנדוויצ'ים ושטויות. אח"כ חזרתי הביתה ושניסיתי להמשיך בדיוק התחילה המלחמה המקוללת הזאת.. ואז היינו אוכלים בלחץ.. ורק שטויות.. אז ככה שלא המשכתי מאז אני רוצה להמשיך עם זה אבל לא יודעת למדתי בביולוגיה שפחמימות וחלבונים חשובים לגוף אז אם אני יפסיק פחמימות אני לא ימות מרעב אבל עדיין ישמין כי גם בחלבונים יש שומנים.. חשבתי שאולי אני אלרגית לגלוטן כי כשאני לא אוכלת לחם הנפיחות יורדת.. כנ"ל עם עוגות ומאפים כמו בורקסים וכאלה.. אבל עם פסטות ואורז אין לי נפיחות.. אולי רק קצת אחריי הארוחה ואז יורד.. מה אפשר לעשות?! אני מאוד רוצה לרזות..

05/05/2007 | 19:54 | מאת: לאה פינטו

שלום בת אל יש מצב שכן ויש מצב שלא. על מנת לדעת זאת באופן ודאי, גשי לערוך את הבדיקות הרלוונטיות דרך קופ"ח. מה שאת מתארת, אכן יכול להעיד על אפשרות כזו, אך רק בדיקה תוכל לאשר או להפריך. מעבר לכך, רק בשביל הידע הכללי - * בחלבונים אין שומנים. * פחמימות הן מרכיב חיוני לתפקוד אופטימלי של כלל מערכות הגוף * אנו לא משמינים מאכילת רכיב תזונתי כזה או אחר, אלא מחוסר התאמה בין האכילה לצורכי הגוף האמיתיים וכדי לדעת מהם צורכיו האמיתיים של הגוף לאנרגיה ולרכיבים, אנו לומדים להסב אליו תשומת לב, להקשיב ולזהות את הסיגנלים. אנו לא סופרים עבורו את הקלוריות, הוא יודע לעשות זאת לבד ומאותת לנו מתי "עוד" ומתי "מספיק". בגישת ההרזייה ללא דיאטה אנו לא נלחמים בגוף ובאכילה, אנו יוצרים שיתוף פעולה עם הגוף ונותנים לו לווסת את האכילה שלנו. מקווה שהארתי דבר או שניים ומאחלת לך הצלחה רבה שלך לאה פינטו

05/05/2007 | 11:23 | מאת: אני

שלום, סבלתי מהפרעת אכילה שנים ארוכות (אנורקסיה), ואני עדיין סובלת ממנה, אם כי היום אני במצב הרבה יותר טוב ונעה בין תקופות רגיעה בהן אני אף מסוגלת להרגיש נורמלית לחלוטין לבין תקופות חולניות אך קצרות יחסית. עם זאת, אני בדכאון קשה עקב משקלי הנוכחי (שהוא כשני קילו מתחת למשקל התקין) ,מעצם העובדה שאני עולה במשקל בקלות מכל "פיפס" שאני מכניסה לפה ושהגוף שלי פשוט לא יורד במשקל. זה מתסכל ומדכא אותי מאד. כולנו יודעים שכשעושים דיאטת הרזיה ממושכת הגוף בתגובה מוריד את קצב המטבוליזם שלו כדי "לשמור על עצמו" (גם כן לשמור...). השאלה שלי היא כזו: אם אחזור לאכול תפריט נורמלי ושפוי, פחות או יותר, "כמו פעם" - האם קצב המטבוליזם שלי יחזור להיות כפי שהיה? או שהרסתי לצמיתות את קצב המטבוליזם שהיה לי? תודה.

05/05/2007 | 19:31 | מאת: לאה פינטו

שלום לך. חילוף חומרים (מטבוליזם) מוגדר באופן הבא: כמות האנרגיה (קלוריות) שהגוף מבזבז (מנצל) בדקה / שעה של מנוחה. במילים פשוטות, כמות הקלוריות שהגוף שלך שורף בדקה או בשעה בה את מתכרבלת בספה או צופה בטלויזיה בישיבה וכ"ו. כמות האנרגיה שהגוף מבזבז במנוחה מושפעת מהמון גורמים ובעיקר מ: רמת הורמוני התירואיד וכמות השרירים בגוף (שמושפעת ממין, מגיל ומרמת פעילות גופנית) גם לצמצום צריכה תזונתית השפעה מהותית על קצב חילוף החומרים. כיוון שהגוף לא מוכן לבזבז כשההכנסה נמוכה. (בדיוק כמו עם כסף - אין כסף, לא קונים, לא מבזבזים). הגוף שלנו הוא מכונה יעילה וחסכונית. ככל שהצריכה התזונתית מצטמצמת, הגוף יצמצם את הבזבוז ויגביל אותו רק למה שממש חייבים (נשימה, לב וכ"ו). זוהי מערכת שמתאימה את עצמה לנסיבות ולכן, כמו שחילוף החומרים יורד, כך הוא יכול לעלות. באמצעות, פעילות גופנית והעלאת הצריכה התזונתית. אלה הן הדרכים הבריאות היחידות להעלות חילוף חומרים. אם כן, את יכולה להבין שעדיין לא מאוחר להחזיר עטרה ליושנה. מאחלת לך החלמה מלאה ורק טוב שלך לאה פינטו

05/05/2007 | 09:52 | מאת: מבוסאת....

אני בת 13 שוקלת 68.1 והגובה 1.60 אני תמיד מנסה לעשות דיאטה אבל אני עצלנית מדי בשביל לעשות ספורט הפעם היחידה שעשעיתי דיאטה וספורט ביחד הייתה בחופש הגדול לפני שהשנה התחליה ואז רזיתי 5 קילו תוך חודשיים ואז המשכתי קצת וירדתי 2 קילו ובסה"כ 7 קילו ושקלתי 62 ובמשך השנה השמנתי הכל עד למשקל 68 ואני רוצה לרדת שוב אבל אין לי כוח וזמן לספורט....האם אני יכולה לעשות דיאטה בלי ספורט?? אם כן....אז איך?

06/05/2007 | 07:55 | מאת: בלה אגמון

שלום רב לך. אני מבינה שמאד קשה לך להיות במשקל שאת נמצאת ואת מנסה לרדת לבד בלי הדרכה. לרדת במשקל זה מבצע חשוב ולא פשוט שצריך לעשות תחת הדרכה של איש מקצוע ולא לבד. אין שום כללים שמתאמים לכולם לא האם לעשות ספורט לא כמה ספורט וכמובן שאין כללים לגבי איך ומה לאכל. חשוב להתאים את ההרזיה באופן אישי לכל אדם. אני ממלצה לך לדבר עם אמא שלך ויחד לחשוב איך אפשר לעזור לך לרדת נכון ובריא בלי להכנס למעגלי דיאטה מסוכנים. בברכה בלה

04/05/2007 | 12:28 | מאת: ציפי גרשונוביץ

עד לפני שנה משקלי נע בין 53-56 היום הוא נע בין 63-69 כ-10 ק"ג שעליתי בשנה האחרונה .אני מנהלת מסעדה [יפנית] כל הזמן מנשנשת וחוטפת מכל הבא ליד.פעם זה לא הישפיע אבל היום זה נדבק ולא יורד. מה לעשות איך לאכול שזה ישביע,והצורך להכניס משהו לפה כל הזמן יעלם?

06/05/2007 | 07:59 | מאת: בלה אגמון

שלום ציפי. לפי שאלתך אני רואה מספר סיבות אפשריות לעודף המשקל שלך ויש לטפל בכולן יחד. הסיבות הן ביולוגיות, התנהוגתיות ותודעתיות (מערכת אמונות). עלך לקבל שילוב של הדרכה תזונתית, אימון התנהגותי ,שינוי בתודעה ,ואולי גם התחסות יותר ספציפית לסיבה לאכילה לא מתוך רעב היכולה לנבוע מסיבות שונות. אם יש עצה טובה שאוכל לתת לך היא אל תעשי בשום פנים ואופן דיאטה. עד לפני שנה היית רזה טבעית כלומר יכלת לאכל ולהשאר רזה משהו השתנה וכדי להחזיר את המצב לקדמותו לא צריך לעשות דיאטה צריך משהו אחר לגמרה. בהצלחה ונשמח להמשיך להדריך אותך. בלה

06/05/2007 | 09:50 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב לציפי גרשונוביץ, וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. כשלומדים להיות קשובים לגוף, מסתבר שהוא זקוק למעט מזון כדי לשבוע. לכן, יש לעשות הבחנה בין הצורך של הגוף לחוש תחושה פיזית של סיפוק ושובע לבין הצורך "להכניס משהו לפה" שכנראה נגזר ממקור אחר. משהו השתנה בשנה האחרונה, אצלך. יהיה הדבר אשר יהיה, בסיכומו של דבר מדובר בשינוי המאזן האנרגטי. יתכן שכתוצאה משינויים החלים עם הגיל, צרכיו האנרגטיים של גופך יורדים ולכן גם צריכה "רגילה" הופכת גבוהה יותר ואינה מתאימה עוד. יתכן ששינויים רגשיים כאלה ואחרים יוצרים מינון גבוהה יותר של אכילה רגשית המתבטאת ב"צורך להכניס משהו לפה" כדי לצאת מהמציאות הזו, עלייך להבחין בין הצרכים השונים וללמוד לתת מענה הולם ומכבד, הן לצרכייך הפיזיים שמתבטאים בתחושת רעב - שובע וסיפוק והן לצרכייך הרגשיים. כשאת מתוחה, שמחה, עצבנית או משועממת - יש משהו אחר שאת זקוקה לו. למזון אין מקום בהקשרים אלה, אם כי קל לנו, כבני אדם, להפוך את המזון לכלי התמודדות. יום נפלא ושבוע מקסים שלך לאה פינטו

04/05/2007 | 06:32 | מאת: נעמי

אני בת 44 ונלחמת כל יום בדיאטה מתחילה אותה בבוקר וכבר בצהריים נשברת-מתעצלת לעשות כושר או פעילות מיוחדת . 1.69 שוקלת 130 קילו ורק עולה במשקלי...הבעיה שמתחילה לאכול ארוחת בוקר מסודרת פותחת לי את כל התאבון למשך כל היום....כמה ארוחת בוקר חשובה ואיך להמנע

04/05/2007 | 07:45 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב נעמי ארוחת בוקר איננה חשובה יותר מכל ארוחה אחרת במהלך היום. שלוש שאלות מתרוצצות במוחי המתעורר אט אט: 1. מאיזו סיבה את אוכלת ארוחת בוקר? כי ככה כתוב בספר וכי זה מה שכולם אומרים או כי את באמת מתעוררת רעבה בבוקר. 2. מה זאת אומרת "ארוחת בוקר מסודרת"? 3. מה זאת אומרת "ארוחת בוקר מסודרת פותחת לי את כל התאבון למשך כל היום"? יקירתי, מה שאת מתארת זה אפקט הדיאטה. יצירת חסך (באמצעות הגבלות דיאטטיות כאלה ואחרות) שנגמר תמיד באכילת יתר. אני מנחשת שזו ממש לא הדיאטה הראשונה שלך אלא אחת מיני רבות בעברך. וכך בדיוק זה נגמר, ככל שאנו חוזרים על המעגל הזה שוב ושוב - אנו מוצאים את עצמנו במשקל רב יותר, בקיצור משך הזמן בו אנו מסוגלים להתמיד, ובעיקר באיבוד האמון שהמטרה אי-פעם תושג. מתסכל לגמרי. הבשורה הטובה היא שאינך חייבת לחזור למעגל הזה שוב. ואינך צריכה להמשיך ולנסות למצוא דרכים של "הפוך על הפוך". כדי לשנות באמת, תצטרכי לשנות את הגישה שלך. אינך צריכה להלחם בגוף שלך. וכמו שאת כבר יכולה להבין, את לא ממש תצליחי (וטוב שכך) ואין זה בגלל שאין לך, באופן אישי, את המסוגלות להיות אדם רזה, אלא מפני שהדרך בה בחרת לא מובילה לאן שאת רוצה להגיע. אם משהו אינו עובד בחייך, זה האות להבין שהגישה בה את מחזיקה אינה רלוונטית. כדי לשנות מציאות יש לשנות גישה. ורצוי ב- 180 מעלות. משהו חכם אמר או כתב - אם דרך מסוימת לא עובדת בשבילך, נסה את הדרך ההפוכה לה. אם עד כה נלחמת בגופך, נסי אפשרות אחרת, לעבוד בהרמוניה עם גופך. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, אנו יורדים מהקרוסלה הזאת ולומדים להתייחס לגופנו, למזון ולעצמנו אחרת. מה שמאפיין אנשים שמנים (גם אם גופם רזה לפרקי זמן כאלה ואחרים) הוא התנהלות אכילה שנעה בין חסך (דיאטה והגבלה) לבין אכילת יתר. שתי התנהגויות אלה מזינות אחת את השניה ומופיעות לסרוגין. הגיעה העת להפנים את הקשר הזה. כדי להפסיק את הפינג-פונג הזה עלייך להפסיק ליצור חסך בחייך התזונתיים. כדי להיות אדם רזה, השינוי צריך להיות מהותי ולהתחיל מבפנים, בתודעה, בתפישה, בצורת החשיבה. למערך האמונות שלך בנוגע לגופך יש השפעה מכרעת על התנהגותך התזונתית ובסופו של דבר על המציאות שאת חיה. אם את רוצה לשנות את המציאות לכי לשיבר הראשי, למקור. מאחלת לך בוקר מקסים וסופ"ש נהדר ומקווה שהארתינקודה או שתיים. שלך לאה פינטו

06/05/2007 | 12:12 | מאת: מיקה

לדעתי את צריכה לפנות ליעוץ פסיכולוגי ביחד עם דיאטנית בצורה מסודרת וכך לדעתי את יכולה להצליח ב ה צ ל ח ה

03/05/2007 | 22:46 | מאת: ___ חסוי ___

עוד מעט קיץ, ואני הולכת לקנות בגד ים.. אני לא כזאת שמנה אבל אני מעדיפה להוריד כמה קילו :] רציתי לשאול אם כדאי לי ללכת לתזונאית או משהו כזה.. אף פעם לא עשיתי את זה ואני מצחונית כבר 3 שנים.. בזמן האחרון התחלתי לעשות הליכות של שעה עם אמא שלי.. מחכה לתשובה...

04/05/2007 | 23:56 | מאת: ?

חמודה שלי,לפי התיאורים שלך את בכלל לא שמנה... זהו משקל נורמלי לגובה שלך,אולי כדאי להוריד איזה קילו,אבל לא יותר... בכל זאת צריך לשמור על הגיזרה כי עוד מעט קיץ,ותמשיכי לעשות הליכות עם אמא,זה מאוד טוב... בהצלחה מותק

03/05/2007 | 21:25 | מאת: עדי

איפה אפשר למצוא טבלאות של קלוריות במוצרים למיניהם. זתומרת כמה קלוריות יש בכל מה שאני אוכלת...

04/05/2007 | 08:32 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב עדי הגעת לכתובת הלא נכונה, יקירתי. פני לפורום שעוסק בדיאטה, כאן זה ממש לא הכיוון. בהצלחה לאה פינטו

03/05/2007 | 21:21 | מאת: שירן

דבר ראשון שיהיה לכן סופ"ש נעים ושבת שלום אני בת 19 ושוקלת 72 ואני אף פעם לא הייתי במשקל כזה לפני המשקל הזה נגרם ע"י דיכאון והתמכרתי פשוט לאוכל.. אני חייבת דיאטה טובה שאני אוכל להתמיד בה ולהוריד לפחות 7 קילו אני אשמח לקבל עזרה... תודה מראש:) שירן

04/05/2007 | 08:39 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב שירן גם אותך אני נאלצת להפנות לפורומים העוסקים בדיאטה, אם דיאטה זה מה שאת מחפשת. מנסיוני האישי והמקצועי, אין דיאטה שניתן להתמיד בה למשך זמן ראוי, ולכן לשיטתי אין זו הדרך. את משתמשת במילים בעלות משמעות לא קלה, כמו: התמכרות ודכאון. אינני בטוחה ואינני יודעת אם את מבינה את המשמעויות ואם זו אכן הדרך לתאר את הסיטואציה בחייך. ובכל מקרה, אינני רואה איך תפריט שיספור עבורך קלוריות יוכל להתמודד עם החוויות שאת מתארת. הצעתי לך, היא - טפלי במקור, לא בסימפטום. בכל אופן, מאחלת לך הצלחה, אופטימיות וחופש. שלך לאה פינטו

03/05/2007 | 08:33 | מאת: נופר

היי שמי נופר ניסיתי המון דיאטות ושום דבר לא עוזר אני שוקלת 55 והגובה שלי הוא 1.56 אני לא נראית כל כך שמנה אבל יש כמה ''צמיגים'' שהייתי רוצה שיעלמו כבר ממש התייאשתי יש ימים שאני מממשש משתדלת לא לאכול הרבה ומסודר וכלום לא עוזר!!! אשמח אם תעזרי יום טובבב

06/05/2007 | 08:07 | מאת: בלה אגמון

נופר גם את צריכה להגיע לטיפול. לאו דווקא בשביל לרזות אלא יותר לעשות לך שקט סביב הנושא.

02/05/2007 | 22:34 | מאת: ---אני---

שלום לכן . אני שוקלת 62 וגובהי הוא 1.61 . אני מתאמנת בקבוצת טריאטלון ומשתתפת בריצה ובאופניים 4 פעמים בשבוע . אני לא אוכלת מתוקים ומטוגנים פעם בשבועיים . אני לא יודעת למה אבל שאני נשקלת אז המשקל מראה לי שאני עולה במשקל אחרי האימון ובימים שאני לא אוכלת הרבה זה מראה שעליתי ! אני מאוד אשמח אם אוכל לדעת למה זה קורה וגם מה המשקל שאני צריכה להגיע אליו ! תודה ;]

06/05/2007 | 08:08 | מאת: בלה אגמון

שלום לך. למה את נשקלת כל הזמן? למה זה טוב בידיוק? חשבת על זה שאולי אלו שרירים שגופך חייב כדי להשתתף בטריאטלון או שאולי את רוצה גם להיות ספורטאית וגם בלי שום מאסה של שריר. לא ברור לי איך זה אפשרי

02/05/2007 | 21:27 | מאת: אגם

רציתי לדעת אם שתייה מרובה של מים עוזרת לירידה במשקל??? אשמח אם תעני לי בנוסף רציתי לדעת אם העובדה שאני משלשלת,קשורה לדיאטה...??? שבת שלום..

04/05/2007 | 09:45 | מאת: נטלי

תראי אם תשתי מים כל הזמן ולא תשתי כל מיץ אחר ברור שזה עוזר כי בכל שתיה ממותקת ( קולה ,מנגו וכו...) אין הרבה סוכרים וקחוריות אבל לא זה מה שיוריד אותך במישקל

04/05/2007 | 15:35 | מאת: אגם

ברור שזה לא מה שירזזה אותי, אבל אומרים שמים עוזרים לתהליך הדיאטהההההה

05/05/2007 | 00:01 | מאת: טל

ברור שזה יעזור,כאילו א-זה ממש בריא ב- זה מונע חצ'קונים ג-עדיף מכל השתיות המתוקות

02/05/2007 | 21:01 | מאת: ??!!

שלום אני בן עוד מעט 13 ואני שוקל 55 ואני מנסה להרזות בכל הדרכים אבל אני לא מוצא את הדרך להרזות שום דבר לא עוזר!! אני הולך הרבה ואני בחוג פעמיים בשבוע של שעעתיים וכלום אבל כלום לא עוזר!!! זה מעצבן! עם מישהו יכול להביא לי איזה טיפפ מוצלח שיצליח להרזות שיגיד לי בבקשה! :[[ תודה לכל העוזרים!!!!!

05/05/2007 | 00:06 | מאת: טל

אתה ממש לא שמן!!!! תרגעע אני בת 14 תכף,שוקלת 56 וממש רזה... תאמין לי שאין לך מה לדאוג,באמת כולם אומרים שאני רזה,וגם אני יודעת... אבל בעצם תלוי מה הגובה שלך... אמ הוא בסביבות 1.68 אתה פסדר גמור

02/05/2007 | 15:08 | מאת: שלומית יעקוב!

שלום! מה קורה? אצלי הכל טוב!!! רציתי לדעת אם אני במחזור או צריכה לקבל מחזור זה מעלה במשקל??????? תודה שלומית!

06/05/2007 | 08:06 | מאת: בלה אגמון

התשובה היא כן. לפני המחזור אפשר לעלות עד קילו וחצי ולפעמים יותר של נוזלים.

איך אני עושה??? ובבקשה בלי הערות של:"את לא צריכה" "את רזה" וכו'... אני רוצה לאכול נכון..אני עושה ספורט 3 פעמים בשבוע פעמיים התעמלות אומנותית ובבית כפיפות...אני מתאפקת לא לזלול שטויות אבל זה טעים,אני לא אוכלת כל-כך הרבה שטויות,אבל לפעמים אני מכניסה הבייתה קרואסונים(1 או שניים) אני מנסה לאכול אוכל דיאטתי ונגיד אני אוהבת חטיפים אבל יש עכשיו צ'יפס עם 30% פחות שומן שאני אוכלת,ואני מתחילה לאכול נבטים..הבעיה היחידה שלי היא שאני שותה ביום רק 2 כוסות של מים(אם בכלל)ושתי כוסות של קולה...(וגם זה לא ממש נכון..)

02/05/2007 | 18:26 | מאת: אלה

כי את רק בת 13 ואת עוד גודלת ואת רזה ואת בכלל לא צריכה להתעסק בשאלה הזו מה לאכול ומה לא. ידוע שממתקים זה לא בריא ורצוי להמעיט באכילתם וזה מה שאת עושה את מה לא בסדר ? אסור לך בגילך להתחיל להתעסק בזה כי זה עלול להביא אותך למצב של הפרעת אכילה חס וחלילה !! פשוט תקבלי את העובדה שאת רזה !!

02/05/2007 | 21:29 | מאת: רן

את רזה!!! בשביל מה את מתעסקת בעניני משקל, דוגמנית שוקלות יותר ממך....

03/05/2007 | 09:17 | מאת: אילנית

תגידי מאמי'לה את בטוחה שאת בת 13 בגילך חשוב שתהיה מודעת אבל לא עד כדי כך בגילך את צריכה לעשות חיים לא ללכת לחדר כושר במקום חדר כושר לכי לרקוד יותר מהנה

05/05/2007 | 00:09 | מאת: טל

תגידי את לא נורמלית???!!! הייתי מתה לשקול כמוך! אני גובה 1.70,שוקלת 56 ואני ממש רזה (יכול להיות שהמשקל זה בגלל שרירים,כי אני עוסקת בספורט,לא רואים אותם אבל יש..) תקשיבי בובהלה,את ממש לא צריכה דיאטה... ובאמת,דוגמנית שוקלת יותר ממך! שזה לא יעסיק אותך,עלול להגמר לא טוב

02/05/2007 | 13:28 | מאת: לימור

שלום לכן. אני שותה מדי יום בין 3 ל- 4 ליטר מים צלולים ביום. האם זה בריא? זה בסדר מבחינה בריאותית? אני מציינת שיש לי מלא יציאות בזכות השתייה. תודה והמשך יום נפלא.

שלום לך קודם כל צריכה גדולה של שתיית מים זה דבר בריא מאוד וזה בסדר גמור במיוחד שזה עוזר לך ביציאות אל תפסיקי תצרכי כמה שאתה רוצה ויכולה אני אפילו ימליץ

18/05/2007 | 15:25 | מאת: הרץ הקריית גתי

כשאת שותה מים יותר מדי, הכליות מתחילות לעבוד..... ואם הכליות עובדות יותר מדי, הן נהרסות. עדיף לשתות ביום בסביבות 2 עד 2 וחצי ליטרים של מים. לא יותר.

01/05/2007 | 17:20 | מאת: שירן

האם לדעתכם המוצר הזה יעיל? הוא לכאורה אמור לעזור בהרגשת שובע ולספוג את השומנים מהגוף. הוא מכיל ציטוזן, אבץ, ל-קרניטין המסייעת בשריפת שומנים, המינון הוא 1+2טבליות ביום , חצי שעה עד שעה , לפני האוכל עוד מידע על המוצר: ציטוזן הינו סיב תזונתי שמקורו בכיטין CHITIN, פוליסכריד . יתרונו של סיב זה הינו בכושר הספיגה הגבוה שלו. סיב זה יכול לספוג עד פי 6-8 מנפחו. ציטוזן הינו אחד מהסיבים הבודדים שלמעט הגדלת נפחו על ידי ספיגת מים, מגדיל את נפחו גם על ידי קשירת מולקולות של שומן אליו. בגוף האדם הציטוזן מבצע את אותה פעילות – הוא סופג את השומן מהגוף ומפרישו מהגוף דרך מערכת העיכול. האם כדאי לקנות אותו, מי שניסה ???

01/05/2007 | 21:08 | מאת: אסתי ארדיטי

מחכה לתשובה בעניין...........

11/12/2010 | 23:32 | מאת: אנסטסיה

היי אסתי, בכל עניין תוספי התזונה, התגובה של הגוף היא אינדבידואלית. המוצר אינו מוצר פלא שאיתו תראי הרזיה בלי תזונה נכונה ופעילות ספורטיבית. כל תוספי התזונה שמעודדים הרזיה- צריך לנסות ולראות. כל גוף מגיב אחרת. הציטוזן פלוס מכיל סיבים תזונתיים שאמורים למלא את נפח הקיבה ולעודד תחושת שובע (כך בעצם אמורים להשיג שובע באכילת כמויות אוכל קטנות יותר), כמו כן, זה עוזר ליציאות סדירות. ל-קרניטין הינו תוסף שלוקחים גם ספורטאים לפני אימון ע"מ להגיע לשריפת שומנים גבוהה. לפי דעתי, אם את רוצה לקבל מידע מהימן, כדאי להתייעץ עם יועצת טבע בחנויות הטבע והפארמים או אפילו נטורופאתית. המון בהצלחה! אנסטסיה- יועצת טבע

שנית, הייתי שמחה לדעת איך אפשר לרזות ללא דיאטה. אני עושה ספורט 3 פעמים בשבוע ואני משתדלת לאכות מסוד אבל אני לא מצליחה לרזות ויש פעמים שאני "טורפת" אני מרגישה די יאוש מכל עיניין התזונה. מה ניתן להמליץ לי? תודה מראש שירן

06/05/2007 | 08:04 | מאת: בלה אגמון

שירן אפשר להמליץ לך טיפול אצל איש מקצוע טוב. מה שאת מתארת נקרא הפרעה באכילה ולא הפרעת אכילה אולי נשמע דומה אבל שונה לגמרה. הדרכה מתאמה תסדר לך את הענין תוך זמן קצר יחסית. בברכה, בלה

29/04/2007 | 23:36 | מאת: לימי

שלום אני בת 30וסובלת מעודף משקל של25ק"ג מאז הלידה הראשונה ולאחריה. אני רוצה בקיץ להיכנס להריון ורוצה להשיל ממשקלי לפחות חצי מהעודף שיש כדי שיהיה לי הריון נוח יותר וכייפי יותר. אני באמת מתנגדת לדיאטות כי אני רק העלתי מדיאטה לדיאטה. כמו כן חשוב לי להכין את גופי מבחינת ויטמינים מינרליים וכל מה שהעובר ואני נהיה זקוקים לו במהלך ההריון ולכן אהיה זקוקה לתפריט כזה שיספק את הדרוש. אני לא יודעת איך לגשת לעניין וליישם. אשמח לקבל עצות . כמו כן ארצה לדעת אם יש דיאטנית שמתמחה בתזונה לקראת הריון ובמהלך ההריון על מנת לקבל הכוונה לתזונה נכונה. תודה

05/05/2007 | 10:21 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב לימי בתשובתי אלייך אני רוצה להבחין בין תזונה באופן כללי (הריון או לא הריון) והרזייה (הריון או לא הריון). אז ראשית, מהכרותי עם תזונת האישה ההרה והבריאה, אין הנחיות תזונתיות מיוחדות פרט לחומצה פולית טרום ההריון ובתחילתו וברזל (יכול להיות שהיום גם B12), הכוונה זו בד"כ תקבלי מהגניקולוג שלך. פרט לכך, כל מה שנכון לך בהריון, נכון לך גם לתקופות לא הריוניות. על מנת לקבל מידע אודות תזונה מאוזנת וטובה, תוכלי למצוא הרבה ממנו באתרים ובפורומים העוסקים בתזונה, כולל אתר משרד הבריאות, ובמסגרות כמו טיפות חלב. כמו כן, דיאטניות מטעם לשכות הבריאות ברחבי הארץ מעבירות הרצאות בנושאי תזונה רבים ומגוונים לציבור הרחב. בנוגע להרזייה- איך את מגדירה דיאטה? ולמה את מתכוונת כשאת כותבת "אני באמת מתנגדת לדיאטה"? בגישת ההרזייה ללא דיאטה אין מקום לתפריטים, גם לא בהריון ובודאי שלא לפניו או אחריו. זכיתי ללוות שתי נשים הרות בתהליך הרזייה והיה נפלא לראות כיצד ההריון מתפתח מצויין ובמקביל רקמת השומן מצטמצמת. כיוון שעל בסיס גישה זו, אנו נותנים הרבה מקום וכבוד לגוף שלנו ומאפשרים לו להוביל ולהנחות את האכילה שלנו, בנוגע ל"מה" ו"לכמה" - וכיוון שהדרישות שלו משתנות בהתאם לצרכים הפיזיולוגיים שלו, זה מאפשר לנו לצרוך את סוגי המזונות הרלוונטיים ואת הכמויות הנכונות - לא פחות, לא יותר. אז, אם את שואלת אותי, תשובתי תהיה אחת: לא להכנס שוב לדיאטה (תפריטים וכ"ו), להכנס לתהליך שבו תלמדי לעבוד עם הגוף שלך בהרמוניה. מתוך ההבנה שהגוף שלך שואף להיות רזה מלכתחילה ואין זו דרישתו לצרוך מעבר למה שהוא צריך. שבת שלום ושבוע נפלא שלך לאה פינטו

29/04/2007 | 11:11 | מאת: בחורה עצובה

אני בחורה בת עשרים ועןשה דיאטה מבוקרת ונהנית שאני יורדת במשקל אבל יחד עם זאת אני מרגישה מדוכאת לא יודעת למה יכול להיות שיש קשר בין שניהם? תודה מראש

04/05/2007 | 21:07 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב לך. שאלתך מעוררת אצלי לא מעט שאלות משלי, במטרה להבין למה התכוון המשורר. ובראש ובראשונה, מה זה אומר "מרגישה מדוכאת"? איך את רואה את הקשר למסגרת הדיאטטית שכפית על עצמך? איך את מגדירה את עצמך בד"כ? וכ"ו. יהיה מעניין לשמוע ואולי, יחד, נוכל להבין טוב יותר את מהות הקשר בינהם , לגבייך. ערב נעים ושבת שלום שלך לאה פינטו

27/04/2007 | 18:26 | מאת: RonAn

שלום רציתי לשאול האם זה באמת משמין אם אוכלים בשעות הלילה ואז הולכים לישון? אני לא שמן אבל תמיד אני אוכל הכי הרבה בלילה.. אני מתאמן ואוכל טוב ויש לי חילוף חומרים טוב. אבל כל הזמן אני שומע מסביב שאסור לאכול בלילה. ועוד שאלה- האם זה נכון שכשאוכלים כמות גדולה של אוכל בבת אחת אז משמינים? ואחרונה חביבה.. :) אם אני אוכל הרבה במבה אז זה לא טוב? כי אמרו לי שזה משמין - קשה לי להאמין .. אנא עזרתכם הדחופה

27/04/2007 | 20:05 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב RonAn. "אני לא שמן אבל אני תמיד אוכל הכי הרבה בלילה" - אז מה אתה אומר, לאכול בלילה זה משמין? לא נראה לי. לאכול יותר ממה שהגוף שלך צריך, זה יכול להיות משמין. ודאי תשמע עוד הרבה מאוד אמירות מהסוג הזה שאומר לך מה אתה צריך ומה אתה לא צריך, מה אסור ומה מותר. תניח להם ותבחן את הסוגיה לגופה, בחייך. וכמו שזה נראה זוהי קביעה שאינה מוכיחה את עצמה בחייך. (כמו גם אצל עוד הרבה אחרים). במבה לא משמינה - לאכול מעבר למה שהגוף שלנו צריך זה משמין. ארוחה אחת עשירה מדי לא משמינה - לאכול, על בסיס קבוע, יותר ממה שהגוף שלך צריך, זה משמין. האם הנקודה ברורה? חייבת להודות שהשאלות שלך מעוררות בי תהיה, מדוע בחור רזה כ"כ מוטרד מבמבה ושאר שאלות מהסוג שהעלית? ובאיזה מובן אתה זקוק לעזרה? ומה כ"כ דחוף? מעניין. שבת שלום שלך לאה פינטו

27/04/2007 | 21:38 | מאת: RoNan

תודה על התשובה :) זה נראה לך קצת לא הגיוני כי לא ציינתי שפעם בעברי הייתי שמנמן אז אני פוחד לחזור לזה

04/05/2007 | 09:55 | מאת: נטלי

היי, 1. לא טוב לאכול בלילה כי זה משמין כי כשאתה ישן האוכל מתעכל ללא כל פעילות שבדרך כלל במדשך היום עושים ב. אם אוכלים כמות גדולה של אוכל ברור שזה משמין רק שתדע לידע כללי 5000 קלוריות זה קילו במיוחד שאתה הולך לישון אחר כך ולא עושה פעילות נכון שאתה בכושר ועושה אימון לפני השינה אבל גם במשך היום אתה אוכל וצובר קלוריות אז כשאתה מתאמן אתה מוריד את מה שאכלת כל היום תחשוב על זה נישאר לך כל הקלוריות שאתה אוכל בלילה 3. במבה זה דבר משמין יש בו קצת קלוריות אבל הרבה שומנים תסתכל על האריזה בכל דבר לפני שאתה אוכל ותראה מה הערך הקלורי של אותו מוצר מקווה שעניתי לך על השאלות

04/05/2007 | 18:07 | מאת: RonAn

לאה את יכולה בבקשה לצאת על נטלי? היא אמרה שאסור לאכול בלילה ושבמבה זה משמין וש5000 קלוריות זה קילו.

09/09/2007 | 08:10 | מאת: ירון

מה את עושה בפורום הזה? הפורום הזה הוא לאנשים שרוצים לשנות, אנשים שמעוניינים לעזור לגופם ולעצמם. לא שאלו את עצתך בעניין ובטח לא ביקשו שתחזרי על קלישאות חסרות בסיס. פה לא סופרים קלוריות. פה חושבים אחרת. אז בבקשה ממך , את העצות המדכאות תישמרי לפורום אחר.

27/04/2007 | 18:23 | מאת: מיכל

שלום בלה, סליחה שחשבתי שזה אתן מתכוונות! אני כבר במשך חודשיים וחצי התחלתי דיאטה .. בכללי אני אוכלת מתוק פעם אחת בשבוע ומתרחקת ממטוגנים ולחם! ככה אני בחרתי... הבעיה שלי היא שאני אוכלת לרוב ירקות ופרות ולפעמים נכניסה כל מיני מאכלים אחרים .. ותמיד קורה לי שאני נישברת ליום אחד ויום למחרת אני שוב מתחילה מחדש .. כניראה שמשהו לא בסדר ב"תפריט" שלי.. הגוף שלי היתרגל לאכול קצת..וכאשני אוכלת יותר ממה שאני רגילה הבטן מתנפחת ויש לי כאבים ואני לא אוהבת את זה! יתכן שגרמתי איזשהו נזק לעצמי? ורציתי לשאול כמה שאלות מקווה שתוכלי לענות.. בבוקר במקום לאכול פירכית עם ריבה ללא סוכר או גבינה אני יכולה לאכול במקום זה קורנפלקס ללא סוכר? אני יכולה לאכול מתי שבא לי? כי לפעמים יש לי התקף רעב כמעט כל שעה .. אני שוקלת 57 וגובה 1.57 וזה דיי נורמלי אני חושבת .. אבל עדיין אני רוצה לרדת במישקל וטיפה קשה לי אחרי שהורדתי 8 קילו..ואני מתחילה לאכול טיפה יותר..יש לך אולי איזה עצב בישבילי?

27/04/2007 | 18:30 | מאת: מיכל

יש לי עוד בעיה..אצלי בבית יש הרבה מתוקים בבית אמא שלי מרבה להכין הרבה מטוגנים משהו שאני מנסה להיתרחק מימנו...אני רוצה לאכול בריא .. אבל לפעמים זה טיפה קשה...כשאין לי מה לעשות אני חושבת על אוכל..אני מנסה לא לחשוב על זה מנסה לקרוא ספר להיסתכל טלוויזיה ללכת להיתקלח או לצאת סתם לטייל..אבל לפעמים זה תוקףף אותי בצורה כזאת שאני לא יכולה לא לחשוב על זה! אני כל יום עושה הליכות+ריצות..אני מתחיהל להיתעייף .. וכל זה ניראה לי שביגלל שהורדתי 8 קילו..זה כאילו הגוף לא מוכן לרדת עוד .. אני כל שבוע עולה או יורדת קילו .. וזה ממש מציק לי..אני ממש ממש לא יודעת מה לעשות..בבקשה תתני לי איזה עצה שאני אוכל להמשיך בדיאטה .. מטרתי להוריד עוד 5 קילו ואני רוצה לשמור על זה .. אבל ה5 קילו האלו הם ממש קשים כי התחלתי לאכול יותר אני מפחדת לעלות אותם בחזרה.. כשאני מסתכלת על אוכל אני מנסה להגיד לעצמי כל הזמן שיש לי מטרה ואז אני יהיה שלמה עם עצמי עם אני יצליח בה..לפעמים זה עוזר לי ולפעמים לא..למשל היום כבר אכלתי שוקולדים וטיפה יותר.. מה אני יכולה לעשות? בבקשה תעזרי לי בתודה מיכל!

29/04/2007 | 16:39 | מאת: בלה אגמון

שלום מיכל. למה את רוצה להוריד עוד במשקל? למה 8 קג זה לא מספיק? כמה באמת יספיק לך? למה דווקא המשקל הזה? מאחורי רצון לרדת הרבה במשקל עומדים דברים עמוקים הרבה יותר מסתם רצון לרזות. חשוב מאד לעלות דברים אלו למודועות ולהתמודד אתם. את נכנסת עמוק לתוך הביצה של הדיאטה ומתחלה לחשוב עם ראש דיאטתי. זה מאד מסוכן. עצרי כמה שיותר מהר אחרת כל מה שהשגת יחזור והרבה יותר מזה. בברכה בלה

27/04/2007 | 16:53 | מאת: מיכל

שלום לאה ובלה .. כפי שהבנתי שאתן אומרות שאפשר לאכול כל דבר רק בזמנים נכונים ומעט! עם ביכולתכם לענות לי .. מה זה כל דבר בישבילכם?מתוק ומטוגנים אפשר לאכול? וכמה מלשל? ובאיזה שעות? עם אתן יכולות . תסדרו לי את סדר היום של האכילה ואיזה כמות לאכול! למרות שיש לי תפריט מישלי .. פשוט אני רוצה לדעת למה אתן מתכוונות! בתודה מיכל!

27/04/2007 | 17:42 | מאת: בלה אגמון

היי מיכל . ברוכה הבאה לפורום שלנו. את מתבוננת במה שאנחנו אומרות בראש דיאטתי. יש לך את התפריט שלך אתו את מרגישה בנח. הוא משרטט לך את המפה של מה כמה מתי ואיך לאכל . את מייחסת לנו דברים שמעולם לא אמרנו. לעולם לא אמרנו שצריך לאכל מעט ובזמנים הנכונים. מה זה מעט ? מה זה זמנים נכונים? מי יכול לדעת ולהחליט בשבילך מלבד הגוף שלך? אנחנו אומרות שעליך לאכל רק מה שהגוף שלך מבקש כי הוא ורק הוא יודע מה כמה איך ומתי עליו לאכל איך להראות וכמה לשקול. הגוף לא אוהב שיתערבו לו בעינינים אלה. וכשמתערבים הוא יודע לנקום . תשאלי את כל מי שהיה בדיאטות. אז אם יש לך תפריט ואת מרוצה ממנו ואת ממש לא מתכוונת לסטות ממנו לא ימינה ולא שמאלה למה את רוצה שנסדר לך את סדר היום שלך? ואיך נדמה לך שנוכל לעשות זאת? התשובה היא אצל גופך.לא אצלנו. זו מהותה של גישת הרזיה ללא דיאטה. את מוזמנת לקרוא, לשוטט להתרשם ולהחליט אם זה מתאים לך או לא. שיטוט מהנה ונשמח להשיב לכל שאלה אם עדיין תיהיה לך.

26/04/2007 | 16:45 | מאת: לימור

שלום אני בדיאטה כבר שנה הורדתי ממשקלי 27 קילו השבוע האחרון ממש מדכא אותי ומפחיד מאוד אני אוכלת ללא הפסקה כל מה שעובר דרכי חמוץ מתוק מלוח מהבוקר עד הערב בשבוע הזה ההעלתי 1.5 קילו איך זה נפסק ולמה יש לי פתאום את רצון לאכול אחרי הרבה זמן שזה עבר לי מה עלי לעשות

26/04/2007 | 17:15 | מאת: בלה אגמון

לימור היקרה, התשובה לשאלתך נמצאת בשורה הראשונה - אני בדיאטה כבר שנה. עליך להבין איך גופך ונפשך חווים דיאטה - כמו כלא ,אז נכון בהתחלה הם בהלם ולא מנסים לברוח כי לא יודעים האם אפשר ומה החוקים ,כי מפחדים מהסוהרים ומהשוטרים. אבל עם הזמן נמאס הכלא הנורא הזה שקרוי דיאטה ,המגביל כל כך ,המצמצמם כל כך ,המבטל כל כך את קולות הגוף. וכשלגוף נמאס הוא מתמרד, וזה מה שקורה לך - מרד של הגוף ומרד של הנפש. כדי להפסיק את זה עליך לשקם את יחסייך עם גופך ועם כל מיני חלקים בנפשך ,לגייס אותם לאיזון פנימי ושמירה על משקל בריא ומתאים לך. לימור, אני מברכת אותך על שרזית כל כך יפה ומבינה את הפחד שלך לאבד את ההשיג שלך אבל זה ממש לא חייב לקרות. עליך לנהוג נכון וזה אומר לשנות כיוון ואת מפת הדרכים על פיה ניווטת עד עכשיו. לזכור שהרבה אנשים שעושים דיאטה בסופו של דבר קורה להם מה שקורה לך , ולהסכים לקנות מפה אחרת. מקווה שתפרגני לעצמך. בכל אופן הרבה הצלחה בכל אשר תחליטי

למרות כל הקושי, למרות כל הכובד, למרות העליה המאוד משמעותית במשקל (עכשיו 72 קילו, שהייתי 55 ) למרות הגמילה הקשה מהסיגריות, ולמרות ה"געגועים" לסיגריות, לאה יקירתי אני לא פריירית, אני לא אתן לסיגריות לנצח אותי...אני לא יחזור לשאוף אותם לריאות שלי . נקודה . רק לפעמים הקושי והמחשבות... אהבתי את התמיכה שלך ושל בלה, הדפסתי את מה שכתבתם לי, ואני העבור על זה בכל פעם שיהיה לי קשה. מאוד מאוד מאוד מודה לך לאה יקירתי, ומכאן אני שולחת לך פרחים ושוקולד, פשוט עזרה ענקית. נגה

26/04/2007 | 19:17 | מאת: לאה פינטו

אני סומכת על העוצמות שלך. עשית את זה עם הסיגריות. קטן עלייך כל השאר. תודה על המילים החמות. ונשמח להתעדכן בנפלאותייך. שלך לאה פינטו

לאה, ראיתי שענית למישהי פה מאוד נכון וכך אני חושבת כך אני מרגישה וכך אני עושה אבל.. אני בת 25 וחצי אני שוקלת 68, 1.66 משקל תקין בגדול , הורדתי לבד 25 קילו , שקלתי 90 אני גאה בעצמי טוב לי , אבל אני כבר שנה וחצי באותו משקל , זה מעולה שאני מצליחה לשמור אבל אני עדין רוצה להגיע ליעד שלי שאני ממש לא מצליחה , שהוא לפחות 60 , אני אוכלת נכון שזה כמו שאמרת שאני רעבה ואני אוכלת בדיוק מה שאני מרגישה לנכון אני לא מרעיבה את עצמי אני מרבה בירקות ומים ואפילו נהנית מזה כי אני אוכלת בריא והכי חשוב שבעה ולא רעבה , אני עושה פעמיים בשבוע קיקבוקסינג בשאר הימים הליכות , בקיצור עושה מה שצריך לעשות ועדיין תקועה אז חשבתי לעצמי אולי , העוגה הזו כמו שכתבת שבא לי אולי שם אני צריכה להפסיק עם זה ולהוריד לגמרי את המתוקים? או שבלילה בא לי משהו אז אני אוכלת משהו קטן כי אני לא רוצה ללכת לשון רעבה , מה יכולה להיות הטעות שלי? כפי שאת רואה אני מתסוכלת חח אם תוכלי לעזור לי אני אודה לך מאוד.. סופ"ש מעולה....

26/04/2007 | 20:19 | מאת: לאה פינטו

הי אני. (זה נשמע כמו לדבר אל עצמי) למה לך להתפשר על "לאה עייפה". אני מרגישה שמגיע לך קצת יותר, אז הנני כאן אנרגטית וחיונית בשבילך. את בהחלט יכולה להיות גאה בהישג מרשים, אני מניחה שההרגשה נפלאה. 25 ק"ג? זה וואוו. ספרי איך זה לחיות עם גוף קל ב- 25 ק"ג? מה נשתנה? על מה זה משליך? אינני זוכרת שכתבתי איפשהו לוותר על מתוקים, זה אפילו נוגד את גישתי. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, אנו לא מוותרים על מזונות, אנו מוותרים על אמונות, על תפישות עולם תוקעות. כשאת רעבה, השעה איננה רלוונטית. מה זה משנה אם עכשיו 7:00 בבוקר או 12:00 בלילה - הגוף שלך קורה לך. האם יש מצב שבגלל שעכשיו 22:00, לא תלכי לשרותים כי קבעת שפיפי עושים רק בשעות אור. זוהי דוגמא לפרדיגמה / אמונה תוקעת. למה היא תוקעת? כי היא מייצרת אצלך רגשות אשם מיותרים וכפי שכתבתי כאן בעבר, זה מה שגורם לנו להשמין באמת, זה מה שגורר אותנו לאכילה מיותרת שוב ושוב. כיוון שגופך בנוי להיות רזה ולכיוון שהוא מתוכנת לכך, עלייך להתחבר לשפה שלו, להבין אותה וללמוד להגיב לה. ככל שזה יהיה מדוייק יותר, כלומר שתהיה הלימה טובה יותר בין הצרכים לתגובה שלך, אין שום סיבה בעולם שגופך לא ימשיך את תהליך ההפרדות שלו מהשומן המיותר. אני מתרשמת מההתייחסות המכבדת שלך כלפי בריאות גופך והזנתו. וגם מתרשמת שיש לך עדיין על מה להתאמן כדי לחוות את גופך באופן אובייקטיבי יותר וכדי לייצר מערכת יחסים יותר הרמונית עם המזון. חשוב לקחת בחשבון דבר נוסף, לגוף יש קצב משלו ויש לו גם יעים משלו. הוא לוקח בחשבון כל מה שנדרש לשמירת סטטוס קוו אופטימלי. לכן לגישתנו כיוון שאנו כאן כדי לתמוך בתהליכים הטבעיים של הגוף להרזייה, אנו מתמקדים בעשייה שלנו מולו, עד כמה אנו הרמוניים עם הצרכים שלו כמו גם עם צרכינו הרגשיים. אל תאיצי בו, אהבי וסייעי לו בכך שתסבי תשומת לב לצרכיו. ככל שתתאמני על זה, תראי שהוא מגיב לך בצורה מופלאה. זכרי, את בסך הכל עוזרת לו. מקווה שנענית לשביעות רצונך. ואל תשכחי לחגוג כל יום את ה- 25 ק"ג פחות. זה הישג שאף אחד לא יקח ממך. שלך לאה פינטו

שלום רב היכן אוכל למצוא מידע ענייני לגבי תקופות ווסת וביוץ בעת דיאטה? תודה

24/04/2007 | 15:51 | מאת: מור

שלום לאה ובלה! אני כבר במשך חודשיים התחלתי "דיאטה" לא אוהבת להישתמש במילה הזאת..התחלתי לאכול נכון ..מאז שהתחלתי לאכול נכון הורדתי 8 קילו..וכמובן שאני מתאמנת גם..(הליכות+ריצות) אני בדרך כלל אוכלת מתי שבא לי .. מתי שאני מרגישה רעבה אני אוכלת .. כמובן שאני לא זוללת כל מה שאפשר לזלול..אני נמנעת ממתוקים מלחם ומטוגנים! עכשיו התחיל לי המחזור .. וראיתי שהעלתי כ2 קילו..אני יודעת שאחרי שהמחזור מסתיים אני חוזרת למישקל שלי שוב..! דווקא כשהחמזור מתחיל אני נהיית יותר רעבה..! האם אפשר לדעת למה? ועוד שאלה .. עם אני ימשיך ככה עוד חודש או חודשיים..אני אוכל להוריד עוד 7 קילו? כי זאת המטרה שלי להוריד עוד 7 ואני מסודרת! בתודה מור! =]

26/04/2007 | 08:50 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב מור מחזור חודשי הוא תהליך הורמונלי בעל ביטויים רביים ומגוונים (הבולט בהם הוא הדימום). מה שאת מתארת - עליהבמשקל ורעב מוגבר - הם שני סימפטומים ידועים לתהליך ההורמונלי הזה. עליה במשקל נובעת בעיקר משינוע והצטברות נוזלים (כולל גודש שדיים והתנפחות הבטן התחתונה, בעיקר), כך שאין מדובר בהשמנה. זו הסיבה שעם הדימום המצב חוזר לקדמותו. באותה עת, הדרישות האנרגטיות של הגוף עולות. הוא מסגנל לנו זאת באמצעות אותות תכופים יותר של רעב. הוא זקוק ליותר אנרגיה. זה גם הסבר לכל אותן אלה ש"מתלוננות" על הצורך במתוק, בתקופה זו של החודש. נורמלי לגמרי. המתוק הוא אנרגיה מרוכזת ומיידית. בנוגע לשאלתך השנייה. איננו רואות עין בעין את הטיפול בעודף משקל כך שכל נושא ההגבלה של מזונות אינו נשמע לי טוב. האם תצליחי לעמוד בקצב שהצבת לעצמך? אין לי מושג. אני רק תוהה מה יקרה שבוע אחרי שתשיגי את המטרה שהצבת לעצמך? ומה המשמעות של "אני מסודרת". בכל מקרה, בהצלחה והרבה אושר שלך לאה פינטו

24/04/2007 | 09:18 | מאת: נעמי

בעוד שלושה שבועות אני מתחתנת אתן יכולות להציע לי דייטה קלה על מנת שהשיל מגופי לפחות 5-6 ק"ג עד לחתונה, הגיוני ? המיואשת

24/04/2007 | 10:10 | מאת: בלה אגמון

נעמי היקרה. איזה יופי ,בעוד שלושה שבועות את מתחתנת זה אירוע מדהים ומרגש מאד . זה היום שלך. ותראי על מה שמה את הדגש - על השמחה, ?הציפיה ?ההתרגשות? או על אותם 5 קג שיושבים עליך ומסרבים ללכת במיוחד לקראת החתונה. עד כדי כך את רואה אותם שאת חותמת בשם תואר מאד קשה - המיואשת, וכי ממה את מיואשת בידיוק? תראי נעמי, אם תתני למספר קילוגרמים קטן לנהל לך את החיים בצורה כל כך אכזרית, עד כדי כך שלא תוכלי אפלו להנהות מהתקופה היפה ביותר בחייך איך יראו הזכרונות שלך לדעתך? מה תספרי לבת שלך על החודש לפני החתחונה שלך עם אביה? שהתרגשת, ששמחת ושציפת ליום המדהים הזה ?או שתגידי לה שהיית מיואשת. ממה? היא תשאל אותך בחרדה, מ5 קג שלא ירדו לקראת החתונה תעני לה... אני מקווה שאת מבינה את התמונה ומקווה מאד שתסיכמי ,ולו רק קצת ,לראות את המציאות בעינים אחרות. וכדיאטנית - אין אפשרות להוריד 6 קג בשלושה שבועות בלי לגרום לנזק נפשי וגופני רב שבטווח ארוך רק יביא לך קילוגרמים נוספים. לכן, אני בוודאי לא אתן לך שום טיפים בכיוון, כי אני מכבדת אותך ואת הבריאות שלך. אני מציע לך פשוט להרגע, להנות מהתקופה, לפנות לגופך עם הרבה אהבה וסבלנות ולבקש ממנו שיעזור לך להראות ולהרגיש מיליון דולר בחתונה שלך , בלי קשר לכמה בידיוק את שוקלת. זה מה שחשוב ולא שום דבר אחר,וזה, כמה שנראה לך מוזר יעזור לך אולי גם לרזות. ושוב המון מזל טוב נעמי ותזכרי, הזכרונות שלך מהתקופה הזאת הם חשובים מאד ואת ורק את מייצרת אותם היום. שוב הרבה מזל טוב לך ולבעלך העתידי. בלה

לאה אני זקוקה למעט עזרה, אודה לכם על התמיכה מראש, זה חשוב לי מאוד..! תודה, נגה

23/04/2007 | 23:32 | מאת: לאה פינטו

הי נגה. אל תתאכזבי. אני רוצה לענות לך במלוא תשומת הלב ולכן אעשה זאת באהבה ביומיים הקרובים. (קצת עסוקה מדי לאחרונה וקצת עייפה מדי עכשיו). אני חושבת שאת ראויה לתשובה מעמיקה. עד אז, רק רציתי לאמר שאת נפלאה בעיניי. חג עצמאות שמח שלך לאה פינטו

26/04/2007 | 07:08 | מאת: לאה פינטו

22/04/2007 | 22:29 | מאת: נגה

ערב טוב לכם לאה ובלה, אני חדשה כאן בפורום הזה, אני מרגישה שהרבה דברים שנאמרים כאן קשורים גם אלי!! אז ככה, אני בת 34 , הייתי מעשנת כמעט קופסא וחצי ליום במשך 17 שנים..! תודה לאל אני בגמילה כבר 8 חודשים (לא יאמן אני מרגישה גדולה מהחיים) פשוט יציאה מעבדות לחירות... תמיד הייתי גרופית של תזונה נבונה , והרבה אבל הרבה ספורט ( כן כן במיוחד כשהייתי מעשנת) אני בגובה של 1.63 ושקלתי עד לפני 8 חודשים 54-55 קלוגרם. עכשיו הבעיה שלי מאוד קשה אני שוקלת 70 !!! קשה לי בספורט אני מרגישה מאוד מאוד כבדה, בהליכות ובריצות, בשיעורי ספינינג וכן בשיעורי אירובי מדרגה. מאוד מאוד קשה לי איך שאני נראת. רע לי לראות את עצמי כך, אני משתדלת לאכול הרבה ירקות ולשתות הרבה מים אבל הרבה מים...מאוד קשה לי עם ההתקפות של האוכל שאני חובה כל פעם מחדש בלה ולאה היקרות, אני ממש זועקת לעזרה, אני פוחדת פחד מוות לחזור לעשן בגלל עליה כזאת במשקל..! כל הזמן אני אומרת לעצמי שהסיגריה לא תנצח אותי, אני אנצח אותה, אבל העליה הזאת מוגזמת. הייתי כל כך רזה ואנרגטית, ודווקה עכשיו שאני אמורה להרגיש טוב עם עצמי שאני בלי סיגריות, אז אני מרגישה רע. כל פעם אני מתחילה דיאטה מחדש ( אני מטופלת אצל דיאטנית) ונשברת מחדש. הגמילה היתה לי מאוד קשה, עיפות רבה, נדודי שינה, עצירויות, עצבנות ודכאונות מרובים. לכן אני פוחדת לחזור לעשן אחרי כל מה שעברתי בגמילה!!! המצפון שלי יהרוג אותי אם אחזור לעשן!! אבל איך לעזעזל אני חוזרת לגוף היפה שהיה לי פעם??? למה עכשיו זה כל כך קשה לי?? ( אולי כי כל היום הייתי עסוקה בלעשן סיגריות?) אבל אני רואה גם נשים רזות ולא מעשנות, למה כל כך קשה לי?? אני מאוד מאוד מיואשת מהצורה שאני נראת, קשה לאנשים לזהות אותי כך, הפנים שלי התנפחו, הבטן שלי גדולה כמי שאחת שנמצאת בחודשים מתקדמים של הריון. זה לא הסטטי ולא יפה למראה בכלל....!!! פעם היו לי "קוביות בטן" היו לי זרועות חטובות של מתאמנת שנים . ורגלים דקות ושריריות, ועכשיו אני נראת זוועה. פוחדת שזה מה שיחזיר אותי למעפרות ולמסכי עשן אשר מהם התפתרתי לא מזמן. תעזרו לי בבקשה, פשוט אני לא מפסיקה לבכות , אני ממש מיואשת. תודה לכן בלה, ולאה. עבודתכן מבורכת.. ביי נגה

23/04/2007 | 08:12 | מאת: בלה אגמון

נגה היקרה. אני שומעת את היאוש את החרדה והפחד שלך ומאד מבינה אותך. זה טבעי להרגיש כך. הנה ,לכאורה ,אחרי שפעלת למען הגוף שלך - הפסקת לעשן ,הוא פתאם יוצא מכלל איזון מעלה במשקל, משמין ,גורם לך לאכל בלי שליטה . זה טבעי שיהיו לך כעסים כלפיו ומחשבות רבות על חזרה לעישון. בנוסף, עישון אכן מהווה סוג של התמכרות גם נפשית וגם פיזית וכשנגמלים ישנם תופעות לואי רבות דוגמת אלו שהזכרת. עלייה במשקל היא אחת מהן דבר שתועד במחקרים רבים. מדבריך, אני רואה שאת מנסה להחליף התמכרות אחת בהתמכרות אחרת, שליטה אחת בשליטה אחרת. מנסה להכנס לתהליך של דיאטה כדי להחזיר את הגוף לאיזון בכח. מניסיון, זה לא ממש הולך אני חושבת שאת מתחילה להבין את זה. נגה, אני חושבת שזה נפלא שהתחלת לפעול למען גופך והפסקת לעשן. עליך לתת לו זמן להתנקות מכל הרעלים של העישון ולחזור לעצמו. עם הזמן הוא ירזה ויחזור להיות בריא ורזה אבל עליך לסמוך עליו, לאהוב אותו, להקשיב לו, להבין אותו ,ולתת לו את מה שהוא צריך שזה הזנה, אהבה, תמיכה, והבנה. בשום פנים ואופן אסור לך להכנס לתהליך של דיאטה. תהליך הרסני שרק גורם להשמנה ומזיק פיזית ונפשית. מה כן? אני כמובן מאד בעד הגישה של הרזיה ללא דיאטה אשר מכבדת את הגוף עוזרת לו לרפא את עצמו . מאחלת לך שתמצאי את הכח להמשיך לאזן את עצמך. כמובן שנשמח לתמוך בך במידה ותרצי. לאה יקירתי אנא תני את התיחסותך המעירה והמאירה , אני תמיד אוהבת לקרוא את תשובותיך . בברכת חג עצמאות שמח לכולם. בלה

26/04/2007 | 07:07 | מאת: לאה פינטו

נגה יקרה, בוקר טוב. את מתמודדת בנחישות והולכת עם הבחירה החדשה והמבורכת שלך באש ובמים. להתמודד עם עודף המשקל שנוצר, הולך להיות קטן עלייך. כי כמו שכבר כתבתי בהסכמה מלאה איתך - את גדולה מהחיים. הקלי על עצמך, אל תערבבי שמחה בשמחה. כן, לגמילה מעישון יש גם כמה תופעות לוואי לא נוחות ולא נעימות. זה מה שהופך גמילה לתהליך מאתגר במיוחד. מה בכל זאת גורם לך לסבול אותן (ואני לא מדבר רק על עודף המשקל כרגע)? המטרה, המציאות החדשה, הנקייה, הבריאה והרעננה שאת רוצה ליצור בחייך. (קחי לך דקה ותתענגי על ההישג, על החיים החדשים, על כל הרווחים והיתרונות - הרגישי אותם) חופש, אמרת. חופש הוא ערך פנימי אמיתי ובשמו את כנראה מוצאת הרבה עוצמות בתוכך. יישר כח. מה שאני רוצה להציע לך להמשך הדרך זה דבר ראשון ליצור הפרדה בין שתי הסוגיות הללו (עישון - משקל), נתקי אותם וראי בכל אחד מהם סוגיה העומדת בפני עצמה. ועתה, אינך צריכה לבחור "או" (להיות רזה) "או" (להיות לא מעשנת) את יכולה לבחור "גם וגם" גם לנשום אויר צח ולזכות בכל היתרונות של היותך לא מעשנת וגם להנות מגוף רזה, בריא, קל ונוח כמו שאת אוהבת. המשמעות היא שאכן לא תתפשרי על ערך החופש, ההנאה והבריאות. כשאנו מוותרים על ערכים שחשובים לנו, זה תמיד מפני שאנו מחפשים הקלה בטווח הקצר ולא משקיעים מחשבה ותשומת לב בנוגע לעתיד הרחוק....ככה אנחנו, בני האדם. לכן, המצליחנים האמיתיים הם אלה שרואים טיפל'ה יותר רחוק (יש עוד כמה דברים באמתחתם אך זה משהו מאוד בסיסי) והם תובעים לעצמם דרך. אינם מתפשרים עד להשגת המטרה כולה ואינם נותנים לנסיבות הרגעיות להשפיע על החלטותהם ולעצב את עתידם. אז מה את אומרת, ווינרית? בא לך "גם וגם"? אם כן, אז נניח שאומר לך שתוך שנה מהיום, זאת אומרת בגיל 35, את תהיי אדם שנהנה מ"גם וגם" (כמו הרזות הלא-מעשנות האלה) וגם אומר לך שחשוב שתדעי שיהיו רגעים לא נוחים בדרך. היית לוקחת? או שהיית בוחרת שוב באופציה של "או או"? (יש לי הרגשה שאני יודעת מה בא לך לבחור) נתקי את הקשר בין השניים. ראשית, ראי עצמך כמי שהפסיקה לעשן. נקודה. בלי אופציה אחרת. זכרי לטפוח לעצמך יום יום על השכם ולהנות מכל נשימה צחה. הפנימי שהסיגריות לא יצרו את הקוביות בבטן ולא את הזרועות החטובות. שנית, קבלי את העובדה שחייך עוברים שינוי. והשינוי הזה כולל יצירת חללים שזקוקים למילוי. חייך היום כאשה לא מעשנת הם שונים בהרבה מובנים מחייך כמעשנת. זה כמו לעבור דירה לאזור מצוין ולמרחב מחיה נפלא, זה קרוב למקום העבודה שלך והאנרגיות נהדרות...אך מה לעשות, עכשיו צריך לקחת אוטובוס כדי להגיע לספר וגם בעל המכולת לא נחמד כמו הישן. המצב משתנה ויש לו מספר היבטים. אם המצב חדש, את צריכה להביא התנהלות חדשה ולא לחזור לישן כי אחרת לא עשית כלום. אז מהו הדבר החדש הזה שת צריכה להביא? בעיקר להכיר ברגשותייך ולתת להם מענה ראוי והולם. למלא את החללים החדשים בחייך במה שבאמת יספק אותך ובאופן בונה ומעצים. בתהליך נכון הייתי מציעה לך ללמוד להכיר את הסיגנלים הבריאים והטבעיים של גופך אשר מורים לך לאכול ולהפסיק לאכול, שמסבירים לך מתי גופך רעב למזון ומתי הוא לא. כשתדעי לזהות את אלה כראוי יהיה לך קל להבחין באכילה הרגשית שלך ולהתמודד עם הרגשות שלך בצורה טובה ובונה. כשתדעי שאת ניגשת לאכילה ולא מתוך רעב ביולוגי, תלמדי לשאול את עצמך, מה את מרגישה ומה את צריכה באמת. תלמדי לייצר מגוון רחב של אפשרויות מענה ותגובה ולבחור מה שהכי מתאים לך. המסר הכי חשוב – תודעתית, נתקי את הקשר. קבלי החלטה שעישון הוא לא אופציה והתמודדי עם הסוגיה הרגשית והחללים שנוצרו בחייך באופן שיקדם אותך לחזון נפלא. אני מלאת הערכה לעשייתך. 8 חודשים זה יופי של רזומה. כל מה שאת צריכה אלה הם כלים יעילים שיאפשרו לך לחיות מחדש בהרמוניה עם גופך. אינני חושבת (בלשון המעטה) שדיאטה היא דרך נכונה לך או לכל אדם אחר. דיאטה יוצרת תחושת חסר שגם כך קיים במידה מסויימת בחייך, כרגע. מקווה שמכאן התהליך נראה לך פחות מייאש ושלקחת דבר או שניים מהתגובה הארוכה הזאת. המון הצלחה יקירתי. אין לי ספק ביכולת שלך לעשות זאת כמו גדולה. שלך לאה פינטו

19/04/2007 | 22:55 | מאת: ל לאה

שלום אני בת 18 וחצי ואני שוקלת 63 והגובה שלי נמוך יחסית למשקלי 1.60 כמעט. יש לי משקל עודף אני רוצה לרדת כ 10 קילו, רציתי לשאול אותך שאלה.. האם ההתעסקות שלי במשך היום היא גם סוג של שריפת קלוריות? אני עובדת כיום בגן ילדים שזה להעסיק אותם בכל מיני דברים וכו'.. כשאני עובדת בגן אני מרגישה שאני שורפת אני מזיעה וחם לי אחריי שאני עובדת עם הילדים אז רציתי לשאול אותך האם זה תורם לירידה במשקל ואיך לדעתך אני יכולה להוריד כ 10 ללא תסביכים ודכאונות..(אני אוכלת 3 ארוחות מסודרות ביום ובין לבין פרי או משו רק רציתי לדעת אם יש לך טיפ משו שיוכל לעזור לי יותר)! בתודה רבה מעומק הלב אלינור. נ.ב גם אם לא תוכלי לענות לי אני יבין אותך בכל מקרה תודה רבה באמת מכל הלב.

20/04/2007 | 12:35 | מאת: לאה פינטו

שלום אלינור. לכל פעולה שלנו מקטנה עד גדולה יש מחיר אנרגטי. כשאת מתקלחת את מוציאה אנרגיה, כשאת מכינה חביתה, את מוציאה אנרגיה, כשאת נושמת, את מוציאה אנרגיה.. גם כשאת אוכלת והמזון עובר במערכת העיכול שלך, עובר תהליכי פירוק וספיגה, את מוציאה אנרגיה. עליית חום גוף בהחלט יכולה להעיד על יצור וניצול אנרגיה. בכל פעולה בה נוצרת אנרגיה נפלטת כמות מסויימת של חום. נסי לדעת בנורה דולקת (שם מיוצרת אנרגיה חשמלית), ודאי תחושי שהיא חמה. הגוף שלנו נפטר מעודפי החום כדי לשמור על טמפרטורת גוף יציבה באמצעות מנגנון ההזעה. כל התהליך שתארתי אינו נכון למשכב בסאונה או שיזוף בים. שם הגוף שלנו מפריש מים (זיעה) על מנת לקרר את העור המתחמם מהשמש. ולזה אין קשר ליצור אנרגטי פנימי. הרזייה / השמנה הם פועל יוצא של משוואה אשר שריפת האנרגיה היא רק חלק אחד. במשוואה הזו יש גם הכנסת אנרגיה. המאזן בין השניים (הכנסה והוצאה) הוא זה שייצור הרזייה או השמנה. אינני יודעת מדוע את אוכלת 3 ארוחות מסודרות ביום וכ"ו. האם את באמת זקוקה ל- 3 ארוחות ביום? האם ישנם ימים שבהם את זקוקה ל- 8 ארוחות קטנטנות ביום או אולי תבנית אחרת? למה זה צריך להיות - 3 ארוחות מסודרות ביום? האם זהו צורך שאת חווה מגופך? כי אם לא, כל תאורית ה- 3 ארוחות נופלת ולא רלוונטית. אני ממש לא אוכלת 3 ארוחות "מסודרות" ביום. ובעבודה עם המתאמנים שלי, אני לא מכירה אחד שהגיע לתבנית הזו. סליחה שאני שוברת לך כאן מיתוס אבל אכילה מושלמת היא אכילה בהתאם לצרכי הגוף (לרעב ולשובע שלו) ולא בהתאמה לאיזושהי תבנית מלאכותית שאני, באופן אישי, לא מוצאת בה שום הגיון. מדוע, את צריכה לאכול ארוחת בוקר, אם אינך חשה רעב בבוקר? מדוע את חייבת לשבת לארוחת ערב "מסודרת" כשכל מה שאת מרגישה שאת באמת רוצה, דווקא בשעה 21:00 זה יוגורט פרי נהדר או פרוסת עוגה? בתהליך של הרזייה ללא דיאטה אנו סומכים על הגוף שלנו ונותנים לו להנחות אותנו. מקווה שהארתי כמה נקודות למחשבה, גם אם עוררתי קצת התנגדות. שלך לאה פינטו

22/04/2007 | 22:28 | מאת: אלינור

לאה תודה רבה למדתי ממך המון מעריכה אותך

19/04/2007 | 17:52 | מאת: דינה

לאה שלום, לפני כשנה הרזתי תוך חודש 8 ק"ג ועקב כך גרמתי לבעיות הורמונליות בגופי, חזרתי לאכול לאחר 2 חודשים והעליתי בחזרה את כל המשקל. הלכתי לדיאטנית והיא נתנה לי דיאטה אך אני מרגישה שכל פעם שאני אוכלת אני רק רוצה לאכול שוב ולא מצליחה להחזיק מעמד, אני מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות אשמח לקבל עצה.

19/04/2007 | 22:57 | מאת: בלה אגמון

שלום דינה, הרשי לי להרגיע אותך מה שאת מתארת זה לא הפרעת אכילה אלא מצב שנקרא הפרעה באכילה, נכון נשמע אותו דבר אבל זה לא. מה שקרה לך הוא שבעקות דיאטה קיצונית שעשית נכנסת למעגל המוכר כל כך של דיאטה הרזיה והשמנה . עליך לחזור לאיזון, ותפריט זה לא הפתרון.להפך כפי שאת רואה זה רק מחמיר את הבעיה. יש לעבוד על הראש ולשנות את הגישה מבפנים. בברכה, בלה

21/04/2007 | 13:26 | מאת: לאה פינטו

שלום דינה. בכותרת כתבתי את העצה הטובה ביותר שאוכל לתת לך, כרגע. למדי, מה קורה לך כשאת כופה על עצמך ירידה במהירות האור למדי מה קורה לך לאחר מכן. למדי ונסי להבין - מה את חווה תוך אכילה מול תפריט ממה התסכול, יקירתי? מזה שקשה לך להצמד לתפריט, לאורך זמן? מזה שאת אינך מסופקת מהמזונות שבו? מזה שהכמויות לא תואמות את צרכייך הרגעיים? מזה שאינך נותנת מענה הולם לרגשותייך? מזה שיש לך אובססיה ברמה כלשהי לאכילה / למזון? נסי לענות לעצמך ולי ממה נובע התסכול? אשמח להמשך השרשור איתך שלך לאה פינטו

23/04/2007 | 20:36 | מאת: דינה

לאה שלום, הבעיה היא שכשאני נצמדת לתפריט בדיוק אני מתחילה להוריד לעט לעט את כמויות האוכל שבו, אני שמה לב לזה רק כעבור זמן, רק שאני מגיע פשוט למצב שבו אני כל הזמן רעבה. בשבועיים האחרונים אני מנסה בכל כוחי להחזיק מעמד בתפריט שנתנו לי אך אני אף פע לא מצליחה לעמוד בו במדיוק, לרוב אני אוכלת או קצת מידי או הרבה מידי, כל יום משהו אחר. שלך דינה

18/04/2007 | 00:42 | מאת: לינדה

שלום, אני אמא ל 2 1 בת שנה ו10 ח' והשני בן 3 ח' אני נשארתי בעודף משקל של 9 ק"ג מאז הלידה ורציתי לדעת האם יש סיכוי שאוכל לחזור לעצמי כי המצב הנוכחי מאוד מדכא אותי שהרי כל עודף המשקל מרוכז רק סביב הבטן והמותניים . (אגב אני מניקה ) אני מנסה לעסות הליכות כמעט כל יום במשך 30דק' עם הילד בעגלה ובינתיים עוד לא ירדתי אפילו ק"ג 1 אני משתדלת לאכול 3 ארוחות ביום . נמנעת מלכול דברים שמפסיקים את החלב או עושים גאזים כמו נענע מרווה אגוזים תפוזים חומוס קרוב ושתייה מוגזת או אוכל מטוגן . ואוכלת הרבה שקדים כי אמרו לי שזה מגביר את כמות החלב . כמעט ולא אוכלת עוגות כדי לא להשמין . תודה. ויום טוב

19/04/2007 | 22:52 | מאת: בלה אגמון

שלום לינדה, הרזיה אחרי לידה היא תהליך. אני מבינה את רצונך לחזור מיד למצב בו היית לפני ההריון אבל עליך לזכור שזה לוקח זמן. בנתים תהני מהתינוק החדש שלך ותסמכי על גופך. הוא ירזה. רק אל תעשי דיאטה

23/04/2007 | 10:14 | מאת: לינדה

תודה על העצה ותשומת הלב . יום נפלא

17/04/2007 | 12:41 | מאת: ענת

שלום רב, אני בת 26, גובהי 170 ס"מ ומשקלי 54 ק"ג. אינני חושבת שאני שמנה, ואין בכוונתי לרזות (בניגוד לנושא הפורום). יש לי בעיה אחרת. אני לא מצליחה להיגמל ממתוקים (שוקולדים, עוגיות, עוגות וכד'). בכל פעם שאני מנסה להפסיק, אני נשברת בתוך 3 ימים, ואז מתנפלת על המתוקים. לצערי, ומסיבות תורשתיות, אני בעלת כולסטרול גבוה, כך שגדל הצורך להפסיק עם המתוקים (או לפחות להפחית את הצריכה למינימום האפשרי). שמעתי על תוסף תזונה בשם "כרום פיקולינט", המסייע בדיכוי תאוות המתוקים. האם יש בכך ממש? ואם כן - מהו המינון המומלץ לאור נתוניי הפיסיים שלעיל? האם ישנם תוספים אחרים מועילים יותר? תודה מראש, ענת

17/04/2007 | 18:05 | מאת: גל

לא צריך לדכא את התאווה הזו....ככל שתדכאי אותה, ככה תרצי בזה יותר. את צריכה למצוא את הדרך לאכול מזה בצורה מאוזנת. זה מנסיוני. את רזה. יכול להיות שהצורך הזה הוא נפשי, בכלל לא פיזי, זה משהו שמצאת שמרגיע אותך (ובעצם ממש לא מרגיע..). תנסי לשים לב מתי את מחפשת מתוק..

18/04/2007 | 10:01 | מאת: ענת

אולי דיכוי זו מילה גורפת מידיי.. כוונתי היא להפחית את צריכת המתוקים (שלדעתי, ניתן להשיגה ע"י דיכוי, או לכל הפחות הפחתת, הדחף). אין לי זמנים מיוחדים בהם אני מחפשת אחר שוקולד, וככל שאני רואה זאת - המתוקים לא מספקים צורך אחר מלבד סוכר. הדחף למתוקים נובע מאהבת המתוקים - זה פשוט טעים לי ואני אוהבת לאכול את זה, וקשה לי מאוד לעצור בעד עצמי.

15/04/2007 | 23:20 | מאת: ח.

אני ממש בבעיה רצינית. אחותי לא אוהבת את עצמה, והרבה פעמים היא בוכה בגלל זה. לפני כחודשיים וחצי היא החלה בתהליך של תזונה בריאה ועושה ספורט (חריגה קטנה של B.M.I), אבל זהו לא העניין, גם אם המצב היה לא טוב, היא עדיין לא הייתה לומדת לאהוב את עצמה וזה בעצם הדבר הכי חשוב. אני באמת נואשת. עצוב לי לראות אותה ככה, ואני כל הזמן מנסה לחזק אותה ולהגיד לה שלא תשים את החיים שלה במצב של המתנה עד שהיא תרזה. לפעמים היא אומרת לי מי ירצה לגעת בזה? יש פעמים שאני פשוט לא יודעת מה להגיד. שתינו בגיל "הטיפש" עשרה, וזה ממש ככה... לאה, קראתי את התגובות שלך לאנשים ואני מאוד אוהבת את הדרך שבה את משקיפה על הדברים, מה את חושבת שעליי לעשות?

16/04/2007 | 07:21 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב ח. ריגשת אותי בכתיבה שלך. לחוות אהבה ואיכפתיות בין אחיות, תמיד מחמם את הלב, גם כשמדובר בסוג של כאב. אז, ראשית יש לי צורך לאמר שאת מקסימה בעיניי, הייתי רוצה אחות כמוך. מפתח השינוי פותח רק מבפנים. כרגע, עושה רושם שאחותך מייחסת את כל הערך העצמי שלה למראה גופה, לדימוי החיצוני. היא ממוקדת בכל מה שהיא תופשת כפגם, שמה עליו זכוכית מגדלת ומתקשה לראות אותו כקטן או לא משמעותי, כמוך. נדמה שהיא אפילו "נעזרת / משתמשת" בך כדי לדבוק בדפוס הזה. עזרי לה להסיט את זכוכית המגדלת להיבטים אחרים בחייה. שבי, ערכי לעצמך רשימה של כל ההיבטים החיוביים שאת מוצאת באחותך, כל מה שמקסים ויפה בה (לא רק חיצונית אלא בכל היבט), כל הכישורים והיכולויות שאת מזהה אצלה, כתבי לעצמך על מה את אוהבת אותה ומה את מעריכה בה. אגב, את יכולה לערוך לעצמך אותה רשימה בדיוק (כשכל דבר קטן הוא בעל ערך, שום דבר אינו ברור מאליו, כל דבר - קטן וגדול הוא מתנה והמערך השלם הוא הבריאה היחודית שהיא את). שימי לב מה זה עושה לך לקרוא את זה. (אני קוראת לזה "50 הנכסים האישיים שלי") התחילי לבסס איתה שיח חדש שבו את בוחרת במודע לא להגרר למקום אליו היא נגררת. שיח בו את בוחרת להתמקד בחיובי ובמעצים. כשתתפתח בינכן שיחה, בקשי ממנה לערוך אותה רשימה, והוסיפי לה משלך, בקשי מאמא ואבא להצטרף לחגיגה, אולי גם מחברים. הרעיון הוא לעזור לה להרחיב את הדימוי העצמי שלה, להרחיב את זויות הראייה שלה את צמה. כי בסופו של דבר, אנחנו הם מי שאנו אומרים לעצמנו שאנחנו. משפט מורכב? קראי אותו שוב. ככל שהיא, את ואני נלמד לספר לעצמנו דברים חיוביים על עצמנו, הם יהפכו למי שאנחנו באמת. וזה פועל גם בכיוון ההפוך. ודבר נוסף, היי את מה שהיית רוצה שהיא תהיה והווי לה מודל ודוגמא. את הרי רוצה בשבילה מה שאת מרגישה בכנות שיעשה לה טוב כי את מאמינה שזה היה עושה לך טוב. אז יישמי הלכה למעשה. לא במילים, בסיסמאות ובנאומים אלא במעשים. פרגני לעצמך, בטאי את השמחה שבתוכך, דברי אל עצמך והתייחסי לעצמך בכבוד ובאהבה. הרצאות מסוג "אל תעשה" לרוב תוקעות אותנו באותה פינה. אך עלייך לזכור שני דברים חשובים: 1. לא להזדהות יתר על המידה. זו אחותך האהובה אך היא אדם שעומד בפני עצמו ולעיתים זוהי רק תקופה בחיים, יש לה עוד הרבה שנים יפות ונהדרות לשנות ולהשתנות והיא תעשה זאת בדרכה ובקצב הנכון לה. את, תהיי שם בשבילה לעזר כשהיא תרצה להעזר. אינך אמורה לחיות את חייה ואת הבחירות שלה. סמכי עליה ושחררי את עצמך ברוגע תוך שאת בוטחת בה. נכונות לה עוד הרבה חוויות מעצימות, אל תקחי הכל על כתפייך. 2. ההחלטה על העשייה שלך היא בחירה שלך כדי לחוות עשייה מטיבה מול אחותך. ההחלטה איננה לשנות אותה, זו כבר הבחירה שלה. הבחירה היא לחוות קצת אחרת את הקשר בינכן. אנחנו אף פעם לא משנים את האחרים, אנחנו יכולים רק לשנות את עצמנו - את צורת החשיבה וההתייחסות שלנו, את העשייה שלנו. מאחלת לך חוויות טובות והרבה אושר באהבה ובהערכה רבה שלך לאה

15/04/2007 | 13:19 | מאת: מיכל

כמה פירות צריך לאכול ביום ואיך משלבים אותם? אני יודעת שצריך 3 מנות פרי, אבל אני אוכלת ארוחות ביניים שמכילות סיבים כדי שישביעו אותי כי אני עושה 5 פעמים בשבוע פעילות גופנית אחה"צ (שעה וחצי עד שעתיים) ופירות לא ישביעו אותי. (אני אוכלת בארוחות ביניים יוגורט 1.5% עם 3 כפות קוואקר וחמישה אגוזי מלך או 2 פרוסות לחם קל עם חצי גביע קוטג') . אני בת 14.5 אם זה עוזר. אשמח לתשובה בהקדם האפשרי, תודה.

16/04/2007 | 08:05 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב מיכל חמודה. הפורום שלנו עוסק בשינוי גישה ולא בבבניית תפריטים. אני מבינה שזהו מידע שאת מוצאת לו חשיבות ולכן אני רוצה להפנות אותך לפורומים שעוסקים ב"תזונה ודיאטה" או "הרזייה ודיאטה". אני לא מרגישה שאנחנו הכתובת לכך. בהצלחה שלך לאה פינטו

15/04/2007 | 13:10 | מאת: נעמה

אני מקפידה על תזונה טובה, ולמדתי "להקשיב" לתחושות השובע שלי ולזהות מתי אני רעבה, גם ראיתי שענית שכך זו באמת האכילה הטובה והמושלמת. שאלתי היא האם כאשר אני רעבה ואני אוכלת למשל פרוסת עוגה אז איך האוכל הזה מתפרק (באופן יעיל וכד'...) כשאני אוכלת את זה במקום, למשל שתי פרוסות לחם עם גבינה. שאלה נוספת היא אם אני נהיית רעבה אחרי שעתיים שאכלתי ארוחה עם כל המרכיבים (חלבון, פחמימות ושומן "טוב" בכמות שאני אמורה לאכול), האם מותר לי לאכול או לא ומה יהיה טוב לאכול במקרה כזה? עוד שאלה, ידוע שירקות ניתן לאכול ללא הגבלה, אז האם מותר לי לאכול ירקות שעתיים-שלוש שעות לאחר הארוחה ואז כעבור שעה לאכול את ארוחת הביניים שלי?

16/04/2007 | 08:14 | מאת: לאה פינטו

בוקר אור, נעמה. יקירתי, את קשובה יותר לראש הדיאטטי מאשר לסיגנלים הביולוגיים של גופך. פרוסת עוגה מתפרקת באותה יעילות כמו 2 פרוסות לחם עם גבינה. הגוף שלך אינו מכיר את המוצרים הללו, הוא מכיר את הרכיבים במרכיבים אותם. זו את, בתודעתך, שופטת מזון כזה או אחר כטוב או רע, כנכון או לא נכון - וזאת, ע"פ מה שאת מאמינה על המזון ולא ע"פ האופן בו את חווה אותו ברמה הפיזית. אם את רעבה, ביולוגית, זה אומר שהגוף שלך משדר לך אותות לחסר אנרגטי ברמה כלשהי. זה אומר שזו העת לתת לו את מה שהוא צריך. חייבת לאמר שאני בספק אם את, אכן, יודעת לזהות את הרעב הביולוגי שלך. מה יהיה טוב לאכול? בפשטות אומר לך, מה שאת מרגישה שיעשה לך הכי טוב, מה שאת הכי רוצה. כשתדעי לחוש את הרעב היטב ואת האי-רעב כראוי גם תדעי מתי די לך ממנו. ושוב, במידה ואת יודעת לעשות אבחנה בין רעב ביולוגי לרעב אחר. כשאנו חיים ע"פ הגישה של הרזייה ללא דיאטה, אנו לא מנחשים מה טוב לנו, מה אנחנו צריכים לא צריכים, אנו פשוט מרגישים. את זקוקה ליותר אימון והבנה בנוגע לגישה ולסיגנלי הגוף שלך. אני מציעה לעיין בין דפי הפורום, בין השרשורים השונים. בהצלחה לאה פינטו

15/04/2007 | 09:30 | מאת: מריה

שלום לכולם.לפני 3 שנים עשיתי דיאטה של ד"ר חרמון ללא פעילות גופנית וירדתי 23 ק"ג. היום אחרי 2 הריונות שהסתיימו בהפלה והמון עצבים ומצב נפשי קשה עקב המון בעיות עם בעלי ובעקבות כל זה גירושין,הוספתי בחזרה את כל הק"ג שהורדתי ומצאתי כי נכון להיום אין בכוחי לעשות דיאטה. היום כנראה בעקבות כל מה שעברתי אני לא מוכנה להגבלה כלשהי גם אם זה לטובתי. האם אוכל לרזות רק עם פעילות ספורטיבית והגבלה קלה באכילה?

15/04/2007 | 16:28 | מאת: בלה אגמון

שלום מריה. ראשית, צר לי לשמוע את הקושי שעברת בתקופה אחרונה בחייך, נשמע שהרבה דברים לא פשוטים קרו לך.אני מקווה שבסופו של דבר תצאי מהתקופה הלא קלה הזאת מחוזקת. בקשר לשאלתך, כדי לרזות נכון ולתמיד חשוב לעבור שינוי במספר רמות - גופנית, רגשית, תודעתית .כשהשינוי יקרה גופך יתאזן על המשקל המתאים לו ביותר. בלי דיאטה. אני מאד ממלצה לך לא להכנס שוב לתהליכים של דיאטה המזיקים מאד גם לגוף וגם לנפש ובסופו של דבר לא פותרים כלום.

15/04/2007 | 16:43 | מאת: ענת

שלום לך ממש אין לי נסיון בכתיבה לאנשים שאני לא מכירה אבל קראתי מה שכתבת וזה התבקש שאגיב אז ככה:אני ממש נגד דיאטות ,מרבית חיי איך שניסיתי לעשות דיאטה התחלתי לחשוב על אוכל וזה הביא לשבירה מהירה של הדיאטה ובולמוס אכילה אבל גיליתי שהתעמלות היא פטנט נהדר בשבילי לאכול כמה שאני אוהבת וגם להיות בעלת גוף חביב למדי העניין לדעתי הוא למצוא את סוג ההתעמלות שמתאימה לך ממגוון האפשרויות וגם אם אין כסף או זמן לחדר כושר תמיד אפשר להשיג קלטת/דיסק של התעמלות באופן אישי אני הכי אוהבת עיצוב גוף כי ראיתי שכל אילו שהולכים קילומטרים אולי הם בריאים אבל זה לא גורם להן להיות חתיכים/חות...

29/04/2007 | 08:50 | מאת: חיה טורקו

בעבר נהגתי לקבל את הניוזלטר השבועי ומשום מה הפסקתי לקבלו. אבקש לשוב ולקבל את השבועון היות ותמיד מצאתי בו חומר מענין לקריאה

15/04/2007 | 02:04 | מאת: מלאני

שלום! אני 1.61 ושוקלת 60...בעוד כשבועיים וקצת יש לי מועד מאוד גורלי...ואני רוצה להרזות 7 קילו עד אז...אני לאדעת מה לעשות...:( אני בת 16...וזה מאודדד דחוף! בבקשה עזרה...

16/04/2007 | 08:23 | מאת: לאה פינטו

שלום מלאני. לצערי לא אוכל לעזור לך מלבד לאחל לך הצלחה ב"מועד מאוד גורלי". ההתייחסות הזו לגופך אינה תואמת את הרוח שמביא פורום זה. ואם בכל זאת ארצה להאיר בקטנה, אז.... נסי לחשוב, מה יקרה באותו יום גורלי אם תהיי כמו שאת עכשיו? איזה דיזאסטר יתרחש? מה הסצנריו הכי אימתני שאת יכולה להעלות בדעתך? את חושבת שתשרדי אותו? הגוף שלך אינו איזו עיסת פלסטלינה שמשחקים בה איך שבא ומשנים את צורתה מהרגע לרגע. תני לו קצת יותר כבוד.זה מגיע לו ולך. בהצלחה שלך לאה פינטו

14/04/2007 | 10:06 | מאת: רחלי

שלום לכ, הנתונים שלי הם: גיל 24 גובה 1.59 משקל 70 ק"ג אני נראית בסדר קצת מלאה אבל אני אוהבת את זה אף פעם בחיי לא הייתי רזה וזהו המשקל הגבוה ביותר שהגעתי אליו אי פעם כולם מסביבי אומרים לי שאני צריכה לרזות השאלה שלי האם המשקל שלי מהווה בעיה בריאותית? (אני בריאה לחלוטין) או בקיצור האם אני צריכה לרזות?

15/04/2007 | 06:20 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב רחלי. איזה כיף לפגוש משהי שמרגישה נוח ואוהבת את גופה ללא תנאי. רחלי יקרה, אני מאוד לא אוהבת את השימוש במושגים כמו "צריכה" ו"חייבת" - לי, באופן אישי הם לא עושים טוב ולכן אני ממעטת להשתמש בהם, בהקשר למטרות בחיי. כדי ליצור שינוי כלשהו כדאי שנהיה בסטטוס של רצון ושהטרמינולוגיה (המונחים בשפתנו)שלנו תהיה מעודדת, מקדמת ומעוררת התלהבות. במושגים כמו "חייבת/צריכה" יש צליל של ציווי ופקודה. בני האדם נולדו להיות חופשיים. והנטייה שלנו היא להתנגד להם, גם כשאנו מצווים על עצמנו. ולהבדיל מ"חייבת / צריכה", לרצות משהו הוא מאוד אישי, אף אחד לא יכול לאמר לנו מה אנו רוצים באמת. כשתרגישי שלא נעים לך, שאת רוצה אחרת - אז תרגישי גם את הצורך שלך לשנות. בריאותית, אינני יודעת אם את בקבוצת סיכון כיוון שטבלאות משקל-גובה מתייחסות גם למבנה גוף שנמדד ע"פ היקף פרק היד. כך למשל, עבור בחורה בגובה 1.59 במבנה רחב, הטווח הוא עד 66 ק"ג. השמנת יתר שעלולה להיות בעלת פוטנציאל לסיכון בריאותי היא זו שגבוהה ב- 20% מהטווח העליון (כלומר 79 ק"ג ומעלה). אני לא יכולה לאמר לך מה את צריכה, גם אחרים לא. את תרגישי לבד. יום נפלא שלך לאה פינטו

14/04/2007 | 00:44 | מאת: ליליאן

שלום קוראים לי ליליאן ואני בת 24 לאחרונה החלטתי לקחת את עצמי בידיים והפסקתי לעשן התחלתי לאכול מסודר וכמובן כושר גופני מוגבר עברו חודשיים ירדתי 5 קילו אני אוכלת המון ירקות מבושלים המון תרד וברוקלי כרובית וכדומה הבעיה היא שאני הולכת לשירותים פעם בשבוע והבטן מתנפחת לי המחזור הגיע לי אפילו שאני עם גלולות ויש לי סחרחורות נוראיות כולם אומרים שזה בגלל שהגוף מתרגל לשינויים השאלה אם לוקח כל כך הרבה זמן לגוף להתרגל אני אוכלת המון המון ירקות וכל האוכל הוא מחיטה מלאה מה לא בסדר? בתודה מראש

14/04/2007 | 16:39 | מאת: לאה פינטו

שלום ליליאן. כל הכבוד לך על ההחלטה והפעולה בנוגע לעישון. יישר כח. יש כאן 2 מרכיבים שכנראה חוברים יחדיו ליצירת החוויות הפיזיות שאת מתארת. 1. הפסקת העישון 2. שינוי התפריט. הפסקת העישון לכשלעצמה יוצרת מצב חדש עבור הגוף. הניקוטין ידוע בעל השפעה על הפריסטליטיקה (תנועתיות) של מערכת העיכול, הוא גורם לתנועה רבה ומהירה יותר, כך שבהעדרו, הקצב מואט באופן יחסי. במקביל, צמצום מסת המזון כתוצאה מהשינוי בתפריט יוצרים לחץ נמוך יותר במערכת העיכול, שמפחית את הגירוי ליציאה וגם זה תורם לצמצום במספר היציאות. הנפיחות היא ככל הנראה תוצר של אכילה מוגברת של ירקות ודגנים מלאים (סיבים תזונתיים ועוד). סחרחורות - יכולה בהחלט להית אחד ממאפייני הגמילה אך יכול להיות שזה גם קשור לשילוב בין פעילות גופנית מוגברת וצמצום באספקה הקלורית מהמזון כמו גם צריכת נוזלים דלה. יתכן שאת כופה על גופך סטרס מוגבר. עליו להתמודד עם המצב החדש הפסקת העישון וגם עם עומס של מאמץ גופני וגם עם אספקה אנרגטית נמוכה. לאט לאט, ילדה one step at a time. כל מה שאת חשה וחווה הם סיגנלים של גופך הבאים לספר לך על מה שמתרחש פנימה ומבקשים את עזרתך. כל אי נוחות מהגוף היא צלצול פעמון למשיכת תשומת ליבנו. מציעה לך להאט את הקצב. התמודדי קודם כל עם הגמילה וצרי רוגע ונינוחות בחייך, יהיו לך המון שנים להתמודד עם משקלך (שאין לי מושג לגביו). צמצמי את רמת הפעילות והשתמשי בה בחוכמה ובהנאה, צרי את המינון שיתרום לחינויות שלך ולא לעייפות הגוף שלך. דאגי לשתות. אם יש משהו שחשוב להקפיד עליו תזונתית בגמילה הוא צריכת הנוזלים (ודאי שהשתן שלך שקוף). דאגי למנוחה והרגעות - זהו צורך של הגוף. כשאנו נחים אנו מפנים את המשאבים האנרגטיים שלנו משרירי השלד לפעולות חיוניות אחרות של הגוף. וכמובן אכלי טוב, אכלי מגוון, שימי לב גם לסיגנלי הגוף שמורים לך על רעב ועל שובע. אינך צריכה לערוך שינויים מרחיקי לכת כדי לא להשמין לאחר הפסקת עישון, שימי לב איך גופך מודיע ומצביע על כל צורך. פשוט הטי אוזן ולב, היי קשובה ועירנית. מאחלת לך ימים נפלאים והנאה מאויר צח. שלך לאה פינטו