מים..

ערב טוב לכם לאה ובלה, אני חדשה כאן בפורום הזה, אני מרגישה שהרבה דברים שנאמרים כאן קשורים גם אלי!! אז ככה, אני בת 34 , הייתי מעשנת כמעט קופסא וחצי ליום במשך 17 שנים..! תודה לאל אני בגמילה כבר 8 חודשים (לא יאמן אני מרגישה גדולה מהחיים) פשוט יציאה מעבדות לחירות... תמיד הייתי גרופית של תזונה נבונה , והרבה אבל הרבה ספורט ( כן כן במיוחד כשהייתי מעשנת) אני בגובה של 1.63 ושקלתי עד לפני 8 חודשים 54-55 קלוגרם. עכשיו הבעיה שלי מאוד קשה אני שוקלת 70 !!! קשה לי בספורט אני מרגישה מאוד מאוד כבדה, בהליכות ובריצות, בשיעורי ספינינג וכן בשיעורי אירובי מדרגה. מאוד מאוד קשה לי איך שאני נראת. רע לי לראות את עצמי כך, אני משתדלת לאכול הרבה ירקות ולשתות הרבה מים אבל הרבה מים...מאוד קשה לי עם ההתקפות של האוכל שאני חובה כל פעם מחדש בלה ולאה היקרות, אני ממש זועקת לעזרה, אני פוחדת פחד מוות לחזור לעשן בגלל עליה כזאת במשקל..! כל הזמן אני אומרת לעצמי שהסיגריה לא תנצח אותי, אני אנצח אותה, אבל העליה הזאת מוגזמת. הייתי כל כך רזה ואנרגטית, ודווקה עכשיו שאני אמורה להרגיש טוב עם עצמי שאני בלי סיגריות, אז אני מרגישה רע. כל פעם אני מתחילה דיאטה מחדש ( אני מטופלת אצל דיאטנית) ונשברת מחדש. הגמילה היתה לי מאוד קשה, עיפות רבה, נדודי שינה, עצירויות, עצבנות ודכאונות מרובים. לכן אני פוחדת לחזור לעשן אחרי כל מה שעברתי בגמילה!!! המצפון שלי יהרוג אותי אם אחזור לעשן!! אבל איך לעזעזל אני חוזרת לגוף היפה שהיה לי פעם??? למה עכשיו זה כל כך קשה לי?? ( אולי כי כל היום הייתי עסוקה בלעשן סיגריות?) אבל אני רואה גם נשים רזות ולא מעשנות, למה כל כך קשה לי?? אני מאוד מאוד מיואשת מהצורה שאני נראת, קשה לאנשים לזהות אותי כך, הפנים שלי התנפחו, הבטן שלי גדולה כמי שאחת שנמצאת בחודשים מתקדמים של הריון. זה לא הסטטי ולא יפה למראה בכלל....!!! פעם היו לי "קוביות בטן" היו לי זרועות חטובות של מתאמנת שנים . ורגלים דקות ושריריות, ועכשיו אני נראת זוועה. פוחדת שזה מה שיחזיר אותי למעפרות ולמסכי עשן אשר מהם התפתרתי לא מזמן. תעזרו לי בבקשה, פשוט אני לא מפסיקה לבכות , אני ממש מיואשת. תודה לכן בלה, ולאה. עבודתכן מבורכת.. ביי נגה

נגה היקרה. אני שומעת את היאוש את החרדה והפחד שלך ומאד מבינה אותך. זה טבעי להרגיש כך. הנה ,לכאורה ,אחרי שפעלת למען הגוף שלך - הפסקת לעשן ,הוא פתאם יוצא מכלל איזון מעלה במשקל, משמין ,גורם לך לאכל בלי שליטה . זה טבעי שיהיו לך כעסים כלפיו ומחשבות רבות על חזרה לעישון. בנוסף, עישון אכן מהווה סוג של התמכרות גם נפשית וגם פיזית וכשנגמלים ישנם תופעות לואי רבות דוגמת אלו שהזכרת. עלייה במשקל היא אחת מהן דבר שתועד במחקרים רבים. מדבריך, אני רואה שאת מנסה להחליף התמכרות אחת בהתמכרות אחרת, שליטה אחת בשליטה אחרת. מנסה להכנס לתהליך של דיאטה כדי להחזיר את הגוף לאיזון בכח. מניסיון, זה לא ממש הולך אני חושבת שאת מתחילה להבין את זה. נגה, אני חושבת שזה נפלא שהתחלת לפעול למען גופך והפסקת לעשן. עליך לתת לו זמן להתנקות מכל הרעלים של העישון ולחזור לעצמו. עם הזמן הוא ירזה ויחזור להיות בריא ורזה אבל עליך לסמוך עליו, לאהוב אותו, להקשיב לו, להבין אותו ,ולתת לו את מה שהוא צריך שזה הזנה, אהבה, תמיכה, והבנה. בשום פנים ואופן אסור לך להכנס לתהליך של דיאטה. תהליך הרסני שרק גורם להשמנה ומזיק פיזית ונפשית. מה כן? אני כמובן מאד בעד הגישה של הרזיה ללא דיאטה אשר מכבדת את הגוף עוזרת לו לרפא את עצמו . מאחלת לך שתמצאי את הכח להמשיך לאזן את עצמך. כמובן שנשמח לתמוך בך במידה ותרצי. לאה יקירתי אנא תני את התיחסותך המעירה והמאירה , אני תמיד אוהבת לקרוא את תשובותיך . בברכת חג עצמאות שמח לכולם. בלה

נגה יקרה, בוקר טוב. את מתמודדת בנחישות והולכת עם הבחירה החדשה והמבורכת שלך באש ובמים. להתמודד עם עודף המשקל שנוצר, הולך להיות קטן עלייך. כי כמו שכבר כתבתי בהסכמה מלאה איתך - את גדולה מהחיים. הקלי על עצמך, אל תערבבי שמחה בשמחה. כן, לגמילה מעישון יש גם כמה תופעות לוואי לא נוחות ולא נעימות. זה מה שהופך גמילה לתהליך מאתגר במיוחד. מה בכל זאת גורם לך לסבול אותן (ואני לא מדבר רק על עודף המשקל כרגע)? המטרה, המציאות החדשה, הנקייה, הבריאה והרעננה שאת רוצה ליצור בחייך. (קחי לך דקה ותתענגי על ההישג, על החיים החדשים, על כל הרווחים והיתרונות - הרגישי אותם) חופש, אמרת. חופש הוא ערך פנימי אמיתי ובשמו את כנראה מוצאת הרבה עוצמות בתוכך. יישר כח. מה שאני רוצה להציע לך להמשך הדרך זה דבר ראשון ליצור הפרדה בין שתי הסוגיות הללו (עישון - משקל), נתקי אותם וראי בכל אחד מהם סוגיה העומדת בפני עצמה. ועתה, אינך צריכה לבחור "או" (להיות רזה) "או" (להיות לא מעשנת) את יכולה לבחור "גם וגם" גם לנשום אויר צח ולזכות בכל היתרונות של היותך לא מעשנת וגם להנות מגוף רזה, בריא, קל ונוח כמו שאת אוהבת. המשמעות היא שאכן לא תתפשרי על ערך החופש, ההנאה והבריאות. כשאנו מוותרים על ערכים שחשובים לנו, זה תמיד מפני שאנו מחפשים הקלה בטווח הקצר ולא משקיעים מחשבה ותשומת לב בנוגע לעתיד הרחוק....ככה אנחנו, בני האדם. לכן, המצליחנים האמיתיים הם אלה שרואים טיפל'ה יותר רחוק (יש עוד כמה דברים באמתחתם אך זה משהו מאוד בסיסי) והם תובעים לעצמם דרך. אינם מתפשרים עד להשגת המטרה כולה ואינם נותנים לנסיבות הרגעיות להשפיע על החלטותהם ולעצב את עתידם. אז מה את אומרת, ווינרית? בא לך "גם וגם"? אם כן, אז נניח שאומר לך שתוך שנה מהיום, זאת אומרת בגיל 35, את תהיי אדם שנהנה מ"גם וגם" (כמו הרזות הלא-מעשנות האלה) וגם אומר לך שחשוב שתדעי שיהיו רגעים לא נוחים בדרך. היית לוקחת? או שהיית בוחרת שוב באופציה של "או או"? (יש לי הרגשה שאני יודעת מה בא לך לבחור) נתקי את הקשר בין השניים. ראשית, ראי עצמך כמי שהפסיקה לעשן. נקודה. בלי אופציה אחרת. זכרי לטפוח לעצמך יום יום על השכם ולהנות מכל נשימה צחה. הפנימי שהסיגריות לא יצרו את הקוביות בבטן ולא את הזרועות החטובות. שנית, קבלי את העובדה שחייך עוברים שינוי. והשינוי הזה כולל יצירת חללים שזקוקים למילוי. חייך היום כאשה לא מעשנת הם שונים בהרבה מובנים מחייך כמעשנת. זה כמו לעבור דירה לאזור מצוין ולמרחב מחיה נפלא, זה קרוב למקום העבודה שלך והאנרגיות נהדרות...אך מה לעשות, עכשיו צריך לקחת אוטובוס כדי להגיע לספר וגם בעל המכולת לא נחמד כמו הישן. המצב משתנה ויש לו מספר היבטים. אם המצב חדש, את צריכה להביא התנהלות חדשה ולא לחזור לישן כי אחרת לא עשית כלום. אז מהו הדבר החדש הזה שת צריכה להביא? בעיקר להכיר ברגשותייך ולתת להם מענה ראוי והולם. למלא את החללים החדשים בחייך במה שבאמת יספק אותך ובאופן בונה ומעצים. בתהליך נכון הייתי מציעה לך ללמוד להכיר את הסיגנלים הבריאים והטבעיים של גופך אשר מורים לך לאכול ולהפסיק לאכול, שמסבירים לך מתי גופך רעב למזון ומתי הוא לא. כשתדעי לזהות את אלה כראוי יהיה לך קל להבחין באכילה הרגשית שלך ולהתמודד עם הרגשות שלך בצורה טובה ובונה. כשתדעי שאת ניגשת לאכילה ולא מתוך רעב ביולוגי, תלמדי לשאול את עצמך, מה את מרגישה ומה את צריכה באמת. תלמדי לייצר מגוון רחב של אפשרויות מענה ותגובה ולבחור מה שהכי מתאים לך. המסר הכי חשוב – תודעתית, נתקי את הקשר. קבלי החלטה שעישון הוא לא אופציה והתמודדי עם הסוגיה הרגשית והחללים שנוצרו בחייך באופן שיקדם אותך לחזון נפלא. אני מלאת הערכה לעשייתך. 8 חודשים זה יופי של רזומה. כל מה שאת צריכה אלה הם כלים יעילים שיאפשרו לך לחיות מחדש בהרמוניה עם גופך. אינני חושבת (בלשון המעטה) שדיאטה היא דרך נכונה לך או לכל אדם אחר. דיאטה יוצרת תחושת חסר שגם כך קיים במידה מסויימת בחייך, כרגע. מקווה שמכאן התהליך נראה לך פחות מייאש ושלקחת דבר או שניים מהתגובה הארוכה הזאת. המון הצלחה יקירתי. אין לי ספק ביכולת שלך לעשות זאת כמו גדולה. שלך לאה פינטו