השמנה אחרי גיל45

עד לפני שנה משקלי נע בין 53-56 היום הוא נע בין 63-69 כ-10 ק"ג שעליתי בשנה האחרונה .אני מנהלת מסעדה [יפנית] כל הזמן מנשנשת וחוטפת מכל הבא ליד.פעם זה לא הישפיע אבל היום זה נדבק ולא יורד. מה לעשות איך לאכול שזה ישביע,והצורך להכניס משהו לפה כל הזמן יעלם?

שלום ציפי. לפי שאלתך אני רואה מספר סיבות אפשריות לעודף המשקל שלך ויש לטפל בכולן יחד. הסיבות הן ביולוגיות, התנהוגתיות ותודעתיות (מערכת אמונות). עלך לקבל שילוב של הדרכה תזונתית, אימון התנהגותי ,שינוי בתודעה ,ואולי גם התחסות יותר ספציפית לסיבה לאכילה לא מתוך רעב היכולה לנבוע מסיבות שונות. אם יש עצה טובה שאוכל לתת לך היא אל תעשי בשום פנים ואופן דיאטה. עד לפני שנה היית רזה טבעית כלומר יכלת לאכל ולהשאר רזה משהו השתנה וכדי להחזיר את המצב לקדמותו לא צריך לעשות דיאטה צריך משהו אחר לגמרה. בהצלחה ונשמח להמשיך להדריך אותך. בלה

בוקר טוב לציפי גרשונוביץ, וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. כשלומדים להיות קשובים לגוף, מסתבר שהוא זקוק למעט מזון כדי לשבוע. לכן, יש לעשות הבחנה בין הצורך של הגוף לחוש תחושה פיזית של סיפוק ושובע לבין הצורך "להכניס משהו לפה" שכנראה נגזר ממקור אחר. משהו השתנה בשנה האחרונה, אצלך. יהיה הדבר אשר יהיה, בסיכומו של דבר מדובר בשינוי המאזן האנרגטי. יתכן שכתוצאה משינויים החלים עם הגיל, צרכיו האנרגטיים של גופך יורדים ולכן גם צריכה "רגילה" הופכת גבוהה יותר ואינה מתאימה עוד. יתכן ששינויים רגשיים כאלה ואחרים יוצרים מינון גבוהה יותר של אכילה רגשית המתבטאת ב"צורך להכניס משהו לפה" כדי לצאת מהמציאות הזו, עלייך להבחין בין הצרכים השונים וללמוד לתת מענה הולם ומכבד, הן לצרכייך הפיזיים שמתבטאים בתחושת רעב - שובע וסיפוק והן לצרכייך הרגשיים. כשאת מתוחה, שמחה, עצבנית או משועממת - יש משהו אחר שאת זקוקה לו. למזון אין מקום בהקשרים אלה, אם כי קל לנו, כבני אדם, להפוך את המזון לכלי התמודדות. יום נפלא ושבוע מקסים שלך לאה פינטו