אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק...
מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים קיצוניים...
מהחשש לתופעות לוואי ועד להתמודדות עם סטיגמות חברתיות, ד"ר...
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות...
ועדת סל התרופות פרסמה את המלצותיה לשנת 2022 – אילו תרופות...
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
גיל היקר, דבר אחד אני יכול להבטיח לך כמעט בוודאות והוא שהמצב לא יהיה יותר גרוע, כך שאת מרכיב הדאגה לעתיד אתה יכול להוריד מעצמך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1316 סימבלטה היא תרופה מצוינת אך היא אינה תרופת הבחירה הראשונה ולא ניתן לדעת מה קיבלת קודם ולא עזר. יש תרופות יעילות מאוד ועם תופעות לוואי מעטות מאוד. לגבי הטיפול הפסיכולוגי - לפחות כל עוד אתה בדיכאון אקוטי, הטיפול המועדף הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). טיפול פסיכודינמי, שהוא עדיין הטיפול הנפוץ ביותר בקרב מטפלים בישראל, עלול להעמיק את החיטוט העצמי שלך בעצמך, בעוד בזמן דיכאון אקוטי וקשה צו השעה הוא "נעשה ונשמע" - ולא נעמיק (טיפול פסיכודינאמי בהחלט עשוי לעזור בחלוף הדיכאון האקוטי למניעה). מה שמדאיג אותי הוא הנטייה לאגורפוביה וכאן צו השעה הוא להיחשף בהדרגה, מהקל אל הכבד, למצבים שאתה מפחד מהם. הימנעות היא בת הברית הטובה ביותר של החרדה, ובמיוחד באגרופוביה מעגל ההימנעויות עלול להתפשט גם לתחומי חיים אחרים. אתה יכול להיעזר בהתחלה אפילו במלווה כשאתה יוצא לעבר המקום המפחיד, להאריך כל פעם את המסלול, לעשות את חלקו עם ואת חלקו בלי המלווה, אך זו התמודדות חיונית. אשמח לעזור. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
מצב דחק מתמשך יכול להוביל לדיכאון, אם כי לא בהכרח. גל דיכאוני יכול להמשך 9 חודשים בממוצע ללא טיפול. שלוב של תסמינים אובססיביים הופכים את התמונה לעמידה יותר. מציע לערוך ייעוץ מסודר על מנת לעבור על ההיסטוריחה התרופתית (סוכי הטיפול, מינונים, משך נטילה) על מנת לבחון אפשרויות לטיפול
אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק למדע ולכן גם הטיפול בו הוא עניין מורכב שיש להתאים אישית לכל מטופל. מה הן האפשרויות?
מאניה דיפרסיה היא הפרעה נפשית המתאפיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח. מי הם המפורסמים שסובלים ממנה ומה חשוב לדעת על אחת המחלות הנפשיות הקשות ביותר
מהחשש לתופעות לוואי ועד להתמודדות עם סטיגמות חברתיות, ד"ר שלומית כהן, פסיכיאטרית בכירה, חושפת את אחורי הקלעים של הטיפול הפסיכיאטרי ומסבירה מהו המפתח להצלחתו
בעקבות האירוע המזעזע בהרצליה, שבו אם רצחה את בנה במהלומות גרזן, עולה השאלה המטרידה: האם כל אדם עלול לחוות התקף פסיכוטי רצחני והאם יש סימנים שניתן לאתר ולטפל בזמן. הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' על פסיכוזות, סימנים מקדימים וטריגרים אפשריים
ועדת סל התרופות פרסמה את המלצותיה לשנת 2022 – אילו תרופות ייכללו בסל? מה אושר ומה נגרע? מי מופסד ומי נשכר? קבלו את כל מה שצריך לדעת על סל התרופות החדש
שגרה, קצב חיים תובעני וסטיגמות על גיל ההתבגרות לא תמיד מאפשרים להורים להבחין בכך שהמצוקה של בן הנוער הפרטי שלהם הפכה לאובדנית. שבוע מניעת האובדנות חל בימים אלה ועל רקע הקשיים הרגשיים של בני הנוער בתקופה מתעתעת זו, מסבירה הפסיכולוגית הקלינית לילך קורן מה הם האורות האדומים וכיצד ניתן לעזור לבני נוער במצוקה מסכנת חיים
שינויים קיצוניים במצב הרוח מאפיינים את הסובלים מהפרעה דו קוטבית. מה עוד יודעים על תסמיני הפרעה דו קוטבית, כיצד מאבחנים אותה והאם יש לה תרופה?
הבידוד החברתי וטראומת המלחמה המתמשכת השפיעו על כלל האוכלוסיה, אך בעיקר על הקשישים שגם ככה מתמודדים עם דיכאון. ד"ר יבגני מירושניק, מומחה לגריאטריה, מסביר על דרכי האבחון והטיפול ומדוע התערבות מוקדמת היא הכרחית
לונג קוביד של בריאות הנפש? יש דבר כזה: פרויקט מיוחד על תופעות הלוואי של החיים בצל מגיפת הקורונה והשפעתם על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער בישראל
המעבר לשעון חורף בסוף השבוע נראה כמו שינוי קטן, אבל הוא יכול להשפיע על השינה, על מצב הרוח ועל הבריאות הכללית. מה קורה בגוף כשמזיזים את השעון אחורה, מי נמצא בסיכון מוגבר ואיך אפשר להקל?
בישראל חוגגים את שובם של החטופים החיים, כאשר בבתי החולים נערכו לקליטתם ולשיקומם, לצד חשש כבד: האכלה בכפייה לאחר הרעבה ממושכת, עינויים, נזקי גוף ופגיעה נפשית חמורה שיכולים להיות רק חלק מאתגרי הצוותים הרפואיים
היפנוזה היא כלי יעיל ביותר לטיפול בחרדות. בניגוד לסברה הרווחת, היא אינה גורמת לאובדן שליטה אלא בדיוק להפך - המטופל שולט היטב במתרחש והכל בהסכמתו המלאה. ד"ר שאול ליבנה, פסיכולוג קליני, מסביר למי מתאימה השיטה, כיצד היא פועלת ומי רשאי לטפל בהיפנוזה?
החגים מאחורינו והשגרה שוב פולשת אל חיינו במלוא עוצמתה. נכון שאחרי השעות האינסופיות במטבח, ההפעלה התובענית של הילדים וזמן המשפחה האינטנסיבי חלק מאיתנו שמחים לחזור לשגרה, אולם לרבים מאיתנו קשה "להתניע" מחדש וחוויה של חוסר אנרגיה, עייפות, חוסר ריכוז ואפילו דכדוך מעכבת ומקשה. חושבים שהדכדכת נפלה גם עליכם? מוזמנים לבדוק
דכדכת חורף או דיכאון עונתי, נקראת גם SAD הפרעה רגשית, שלעיתים בא לידי ביטוי בשינוי של מצב הרוח הכללי. התופעה רווחת פי ארבע בקרב נשים, וכן מופיעה גם בגיל הנעורים והבגרות הצעירה. שכיחות התופעה יורדת עם השנים, כאשר מגיעים לבגרות המאוחרת. בדקו את עצמכם
תודה לברק וכל הכבוד. הידש
גיל היקר, דבר אחד אני יכול להבטיח לך כמעט בוודאות והוא שהמצב לא יהיה יותר גרוע, כך שאת מרכיב הדאגה לעתיד אתה יכול להוריד מעצמך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1316 סימבלטה היא תרופה מצוינת אך היא אינה תרופת הבחירה הראשונה ולא ניתן לדעת מה קיבלת קודם ולא עזר. יש תרופות יעילות מאוד ועם תופעות לוואי מעטות מאוד. לגבי הטיפול הפסיכולוגי - לפחות כל עוד אתה בדיכאון אקוטי, הטיפול המועדף הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). טיפול פסיכודינמי, שהוא עדיין הטיפול הנפוץ ביותר בקרב מטפלים בישראל, עלול להעמיק את החיטוט העצמי שלך בעצמך, בעוד בזמן דיכאון אקוטי וקשה צו השעה הוא "נעשה ונשמע" - ולא נעמיק (טיפול פסיכודינאמי בהחלט עשוי לעזור בחלוף הדיכאון האקוטי למניעה). מה שמדאיג אותי הוא הנטייה לאגורפוביה וכאן צו השעה הוא להיחשף בהדרגה, מהקל אל הכבד, למצבים שאתה מפחד מהם. הימנעות היא בת הברית הטובה ביותר של החרדה, ובמיוחד באגרופוביה מעגל ההימנעויות עלול להתפשט גם לתחומי חיים אחרים. אתה יכול להיעזר בהתחלה אפילו במלווה כשאתה יוצא לעבר המקום המפחיד, להאריך כל פעם את המסלול, לעשות את חלקו עם ואת חלקו בלי המלווה, אך זו התמודדות חיונית. אשמח לעזור. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
מצב דחק מתמשך יכול להוביל לדיכאון, אם כי לא בהכרח. גל דיכאוני יכול להמשך 9 חודשים בממוצע ללא טיפול. שלוב של תסמינים אובססיביים הופכים את התמונה לעמידה יותר. מציע לערוך ייעוץ מסודר על מנת לעבור על ההיסטוריחה התרופתית (סוכי הטיפול, מינונים, משך נטילה) על מנת לבחון אפשרויות לטיפול
שלום דן, מאוד שמחתי לשמוע על הנסיון שלך בשימוש בצמח זה, אך מעבר לחוכמת נסיונם של בודדים, ברפואה מסתמכים על מחקרים קליניים שנעשו על קבוצות גדולות, כמובן שתמיד יש מקום גם לקליניקה אבל לא ניתן להתבסס רק עליה. ובכן, השפעתו של 5HTP בהחלט יכולה להיות מהירה כפי שציינתי בקישור הקודם כמו למשל, בנדודי שינה, תורגש עייפות מאוד גדולה אבל תסכים איתי שבדיכאון מג'ורי, הדיכאון לא יחלוף תוך שעה ושיפור במצב הרוח ובתמונה הקלינית הרחבה, ייעשה רק לאחר מספר שבועות וזו עובדה מדעית. שנית, 300 מ"ג הוא בהחלט המינון המקובל לדיכאון מגו'רי וכמו כן בעל אפקט תראפויטי. לצערי הרב, (גם אני מעדיפה להמליץ למטופליי של ה 5HTP מאשר טיפול תרופתי באמצעות SSRI) יעילות ה - 5HTP בהשוואה ל - SSRI שונה, אך בהחלט קיימות לתוסף המזון יתרונות בתופעתו הלוואי המתונות שלו, כפי שציינתי בקישור הקודם לא קיימת השפעה על הליבידו כפי שיש בזמן הטיפול התרופתי ובהחלט יש לכך יתרון רב, אך בהחלט ייתכנו תופעות לוואי מינוריות בשימוש בתוסף, ניתן בהחלט לקרוא זאת בדיווחים של מטופלים, התופעות הן באמת מאוד מינוריות כמו עייפות וכאבי בטן, עצירויות ועוד..חלימה סוריאליסטית, אך לעיתים יכולות גם להפריע לתיפקוד היומיומי. כל טוב!
שלום רונית, קפצת ישר לתרופה בלי לתאר בכמה מילים מה מציק לך. אינני רופא, אך מניסיוני עם מטופלים רבים ראיתי שיפור משמעותי מאוד תוך זמן קצר בציפרלקס במינון 10-15 מ"ג במקרים של דיכאון ושל חרדה (בעיקר, אך לא רק, חברתית). לא נתקלתי מעולם בהשפעות חיוביות של חלופות טבעיות, כולל לא ברמוטיב, שכעת הוא תרופת מרשם ובעבר שווק כ"היפריקום" ללא מרשם. השילוב של CBT עם SSRI (כשציפרלקס היא תרופת הבחירה הראשונה) נחשב שילוב מנצח שהייתי מתחיל ממנו, אם כי לפחות אצלי לא מדובר ב-CBT "טהור", אלא דרך התכנים העולים בו אפשר לגעת ברבדים עמוקים יותר, בתלות במקרה (למשל, במקרה של דיכאון אקוטי לא הייתי ממליץ ובמקרים אחרים כן - ככל שהאדם נוטה יותר לחיטוט עצמי, הייתי נמנע מגישות פולשניות יותר שעלולות להחמיר דיכאון אקוטי): http://www.giditherapy.co.il/?p=234. תרופות ממשפחת SSRI שהציפרלקס נמנה עליהן אינן יוצרות תלות וסבילות בניגוד לבנזודיאזפינים (אסיוול, קלונקס וכו') שמפחיתים חרדה אך מאבדים מיעילותן כעבור זמן קצר בגלל פיתוח סבילות בשימוש של למעלה משבועיים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditehrapy.co.il
כל התכשירים נוגדי הדיכאון יעילים במידה שווה, אך נבדלים במנגנוני הפעולה ובפרופיל תופעות הלוואי. על פי מספר התסמינים אתה אכן מתאר מצב דיכאוני, אם כי ייתכן ובחומרה קלה עד בינונית. דווקא בחומרה הקלה, לא תמיד המענה המתאים הוא טיפול תרופתי וכדאי לחשוב על טיפול בשיחות. באם כן התקבלה החלטה לטיפול תרופתי וסרנדה לא גרמה לך תופעות לואי, איני רואה הצדקה לשנות הטיפול
בעיקר זמן ההשפעה אך כדאי מאוד לדווח על כך לרופא המטפל!
שלום רב. אני מתרשם בהחלט מהסבל והמצוקה שלך. ע"פ האבחנות מדובר במקרה מורכב הדורש התייחסות טיפולית גם מבחינה תרופתית, גם מבחינה פסיכולוגית וגם מבחינה שיקומית. לגבי השינה אני ממליץ לשקול טיפול בתרופה סרוקוול במנון 50 מ"ג עד 100 מ"ג שיכול לעזור בשינה, הרגעה וייצוב מצב רוח. ניתן לשקול גם טיפול בתרופה טראזודיל 50 עד 200 מ"ג לשינה והרגעה וכן כנוגד דיכאון. בהצלחה
שלום, מתוך התיאור לדעתי הבחור יכול להינות משירותים של סל שיקום לכן הייתי ממליצה להפנות לסל שיקום. בסל שיקום יש שירותים של חונכות ודיור מוגן בהם אנשי המקצוע והמדריכים מגיעים לאדם הביתה ומסייעים לו ביציאה מהמיטה ומהבית תוך בניית מטרות אישיות. יש שירותים שונים בתחום החברתי וכדאי לו לנסות. בהצלחה נהורה
הייתי ממליץ להמשיך ולחפש דרך להקל עליך ולא להתייאש. תרגיש טוב!
שלום רב קשה לי מאוד להתייחס לכל השאלות , אתה חייב להגיע לאבחון על ידי פסכאטר צריך לאבחן אותך ואז אפשר יהיה לענות על השאלות שלך לשביעות רצונך תודה מראש
היי אור, מצבך מצריך מפגש מיידי עם פסיכולוג/ית קליני או פסיכיאטר. לא תעשה טוב לעצמך אם תנסה להשיג 'פיתרון' באמצעות אתר אינטרנט כלשהו. עד למפגש כזה, אפילו אם זה מחר, או עוד יום, או עוד שבוע, הקלק ב גוגל: 'מה לעשות עם תחושת דיכאון ועייפות מתמשכת עד למפגש עם איש/ת מקצועי' ועשה כל מה שתוכל לאור ההמלצות שתקבל. אנא, פעל ללא דיחוי! כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
תופעות הלוואי של החיסון ויזאבל נפוצות (עשויות להופיע אצל יותר מ-1 מכל 10 משתמשות): • דימומים לא סדירים או היעדר וסת • כאבי ראש • תחושת חולשה או עייפות • כאבי בטן • שינויים במצב הרוח, כולל דיכאון או עצבנות • שדיים רגישים או כאובים תופעות לוואי פחות שכיחות: • עלייה או ירידה במשקל • אקנה • ירידה בחשק המיני (ליבידו) • בחילה • נפיחות • שלשול או עצירות • נשירת שיער (נדיר יחסית) תופעות נדירות או חמורות (יש לדווח לרופא מיד): • סימנים של קריש דם (כאב חמור ברגל, קוצר נשימה, כאבים בחזה) • דיכאון חמור או מחשבות אובדניות • תגובות אלרגיות אם את לוקחת את ויזאבל ומרגישה שינוי קיצוני או תסמין מטריד – כדאי לפנות לרופא המטפל.
מאחר שאתה צריך הסבר פרטני אשמח שתקבע תור למרפאה שלנו 048359614
שלום צסי להלן הסבר מפורט הלקוח מתוך האתר של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית : מה ההגדרה של דיכאון קליני (MDD)? דיכאון קליני (MDD - Major depressive disorder) הוא הפרעה נפשית חמורה שפוגעת ברגשות, בקוגניציה, בתפקוד, ביחסים ובהתנהגות. לדיכאון יש סוגים שונים, כאשר איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי מתייחס במיוחד לכמה specifiers, כמו דיכאון לא טיפוסי, דיכאון עם חרדה, דיכאון עם מאפיינים מעורבים, דיכאון במהלך ההריון, דיכאון אחרי לידה (גם אצל גברים), דיכאון עונתי (דיכאון חורף), מלנכולי, קטטוני ודיכאון פסיכוטי. יש גם דיכאון אנדוגני, דיכאון עמיד, דיכאון כרוני (דיסתימיה), דיכאון ביפולרי, דיכאון אצל ילדים ונוער, דיכאון סמוי ועוד. מהי השכיחות של דיכאון? דיכאון היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי. למשל, בשנת 2015 לא פחות מ-7% מהאמריקאים מעל גיל 18 סבלו מדיכאון מז׳ורי. סטטיסטית, הסיכון לדיכאון נע בין 10-25% אצל נשים ו-5-12% אצל גברים, מעניין שכאשר מוסיפים לתמונה מחלה כרונית - שיעור הדיכאון קופץ ל- 25-33%. למרות שיש עדיין אנשים שסובלים מ- MDD ולא מבקשים טיפול, חשוב לדעת שאפשר לטפל בדיכאון קליני, באמצעות טיפול נפשי, טיפול תרופתי או שניהם. בממוצע, 23% מהמבוגרים יחוו הפוגה (רמיסיה) ספונטנית בדיכאון, בלי טיפול, תוך שלושה חודשים, 32% בחלוף חצי שנה ו -53% תוך שנה. ד"ר מאיר נעמן > פסיכולוג קליני בכיר ומורשה להיפנוזה > 054-754-9898
ליתיום ניתן לעיתים כתוספת לתכשיר נוגד דיכאון ולטיפול בדיכאון בהפרעה דו קוטבית. מדובר בתרופה יעילה המחייבת מעקב אחר הרמות בדם ומעקב אחר תפקודי בלוטת התריס ותפקודי כליה. אני מניח שהפסיכיאטר המטפל יבצע את המעקב הנידרש
ראשית הפחתת המינונים בעבר בתקופה של רמיסיה היתה מהלך שגוי שכן יש צורך להמשיך במינון בהוביל לשיפור במצב. לאור מורכבות המקרה והגיל מציע לקבוע פגישה עם פסיכוגריאטר
תרופות נוגדות פפסיכוזה מהדור השחדש הן בעלות השפעה סרוטונינרגית ולכן בעלות השפעה נוגדת דיכאון בעיקר במינונים נמוכים. משתמשים בהם על מנת לטפל במקרים שיש עמידות לטיפול או תגובה לא מספקת תחת מינון קיים
את השאלה הזאת את צריכה להפנות לרופא המטפל במצב הנפשי שלך. אנחנו לא יכולים לדעת, איך יעבור הטיפול.
בהחלט. דיכאון מוביל לאנהדוניה, חוסר יכולת לחוש הנאה והדבר לעיתים מתבטא גם בקהות רגשית
התרופה מותוות גם לטיפול במצבי דיכאון שאינו קשור להפרעה דו קוטבית.
שלום. את השאלה היית אמורה להפנות לגורם שרשם לך התרופה. לעיתים שימוש בנוגדי פסיכוזה הוא כדי להגביר את פעילות נוגד הדיכאון. רוב נוגדי הפסיכוזה במינונים נמוכים הם בעלי פוטנציאל נוג ד דיכאון ונוגד חרדה.
תודה, ליאור היכן התפרסם המאמר ? בברכה, ד"ר מאיר נעמן
שלום לך, זה נשמע כמו מחשבה טורדנית, בדיוק כמו כל מחשבה טורדנית אחרת. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com