הקשר בין אלימות לטיפול אנטיפסיכוטי

שלום לצוות הדוקטורים אני מאובחן כבעל אישיות גבולית ויש בעיה שמאוד מציקה לי אני לא יודע למה זה קורה בדיוק ואני אני יודע שיש קשר ישיר בין תרופות נוגדות פסיכוזה למצב שפיתחתי וזה מניסיון. אני חוויתי מצב פסיכוטי לפני מספר שנים קיבלתי טיפול הפסקתי אותו וחשתי דחף אלים לתקוף אנשים במיוחד כאלו שיש לי אליהם קשר רגשי הדוק ומאוד דומיננטים בחיי,כמו אימי פעם אחת קרה שתקפתי אותה פיזית כמה שזה נשמע גרוע על מנת להחזיר את הרגש שהטיפול הפסיכיאטרי שחק מממני כאילו הרגשתי שהטיפול הפסיכיאטרי גם בזמן הטיפול ולאחר כחודשים מאז הפסקתו הרגשתי שאני עדיין תחת האנרגיה ההיפנוטית של הכדורים ואני חייב לתקוף מישהו על מנת להשתחרר מן האנרגיה הזו כאילו אופף אותי מעין מעטפת של כותונת משוגעים כימית גם אחרי הפסקה מעין דמוי דריאליזציה מעין מיסוך כאילו הטיפול האנטיפסיכוטי למעשה עשה לי discongest בתפיסה וגם בהרגשה כאילו אני חי במעין בועה כמו אקווריום אולי קצת הגזמתי אבל ביחס לאובייקטים חיצוניים כלפי אובייקטים חיצוניים וגם כולל בני אדם אנשים כולל תווי פנים הרגשתי מעין ריחוק וכשתקפתי את אימי ואני בכיתי אחרי זה בצד בבית הרגשתי הקלה ושיחרור מן האנרגיות של הטיפול הפסיכיאטרי במיוחד הניורולפטי יש לציין שבנזודיאזפינים שגם צרכתי אחרי ז לא עשו לי דחף לתקוף שוב כמו ההלידול והקלופיקסל שקיבלתי עברו שנתיים חזר אצלי מצב פסיכוטי שבעקבותו אושפזתי ולאחר מכן שוחררתי ואניקבלתי שוב טיפול אנטיפסיכוטי ושוב כאילו כל העבודה שאני עשיתי הלכה לטמיון והדחף האלים כלפי אימי חזר כאילו איבדתי את הרגש כלפיה בעקבות הטיפול האנטיפסיכוטי ועל מנת שרגש זה יחזור וכדי להתנתק ממנה שוב אני צריך לתקוף אותה שוב יש לציין שמגיע לה קצת מכות בגלל שבגללה נכנסתי למערכת הפסיכיאטרית היא לא רצתה להכיר בעובדה שאני גיי ודו מיני ומשנודע לה על כך ניסתה לאשפז אותי היא מנסה לאשפז אותי מגיל צעיר ואפילו הפסיכיאטרית בבית חולים אמרה שמגיע לה קצת מכות בגלל שהיא תמיד מנסה לאשפז אותי בכפייה , היא אמרה אולי מגיע לה קצת מכות הוא נראה לי בן אדם טוב חוץ מזה אני בחיים לא פגעתי ולא העזתי לפגוע באנשים שלא פגעו לי בחיים. השאלה שלי היא למה זה קורה כתוצאה מטיפול אנטיפסיכוטי וכיצד אפשר להיתנתק מן המעגל הזה של האנרגיה ההיפנוטית של הכדורים אני כבר חודש בלי טיפול וההרגשה הזו איננה עברה לי יש לציין שאני יכול להשתלט על עצמי ולא לתקוף אבל אני מרגיש שאז ישאר אצלי איזה דפקט כתוצאה מן הטיפול האנטיפסיכוטי ואני מרגיש כאאוט לעומת שאר האוכלוסיה שמוגדרת כביכול כבריאה לא כאין בתוך התמונה של החיים. מה ניתן לעשות במצב זה על מנת לתקן את הנזק הדפקט שלאחר נטילת הטיפול האנטי פסיכוטי כי זה בוודאות הסיבה וזה מתוך ניסיון העבר תוקף עובר לוקח טיפול זה חוזר מפסיק עדיין זה קיים תוקף חולף בתודה דורון. האם יש סם נוגד שיכול לשחרר אותי מן האנרגייה ההיפנוטית. האם יש קשר בזה שמחלת סכיזופרניה היא בנדבך ע ל קשר אנטי פסיכוטי והטיפול בה גורם לאיזו נתקרגשי מן האם ואז אני חווה אותו מה עושים בנדון אני בפלונטר מעדיף שלא לנקוט בדרכים אלימות אבל זה יכול להתפרץ מתישהוא עוד שנה חצי שנה. אני עובד עצות אני מרגיש שנדפקתי ומן תחושה כזו שזה ילווה אותי לכל החיים עד שלא אתקוף את אימי בשנית . אודה לכם אם תפרטו בתשובתיכם ממה מצב כזה יכול לנבוע כי אני מטיל אצבע מאשימה רק כלפי המערכת הפסיכיאטרית שהכניסה אותי באמצעות החומרים שלה למצב סליחה על הביטוי למצב המחורבן הזה כי אילולא לא הייתי מקבל את הטיפול הפסיכיאטרי אולי הייתי תקופת מה עם דלוזיה פרנואידית אבל לא הייתי תוקף אף אחד איך הפסיכיאטרים הלו יכלו לעשות לי דבר כזה ולאשפז אותי בכפייה ולתת לי טיפול כזה שידפוק אותי לכל שארית חיי אומנם הדלוזיה חלפה אבל התחושה האינטרוויטית חלפה ואני לא מאמין לכל התיאוריות האלו ולכל הלוקשים שזה לא מהטיפול כי אני פעם שאלתי עובד סוציאלי שמתמחה בתחום והוא מבין פחות או יותר בכדורים והוא אמר לי וגם רוקח שהיה בתחום הזה שהטיפול משרה אנרגייה היפנוטית מסוימת גם לאחר הפסקה וגם אישיות אינטרויטית שנובעת מזה ואני יודע שבדרך כלל אף איש מקצוע מתחום המערכת הפסיכיאטרית לא יודה בזה אבל אני עם מעט אמונה ותקווה שתהיו כנים איתי ותענו לי את כל האמת בתודה דורון