פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

שיקום בבריאות הנפש/שיקום פסיכיאטרי הוא תחום יחסית חדש. בעבר הגישה/תפיסת העולם בתחום בריאות הנפש הייתה שאנשים אושפזו לתקופות ממושכות, ולעיתים למשך כל חייהם, בבתי חולים פסיכיאטרים.

ב-15 השנים האחרונות חל מהפך בגישה. הובן כי מרבית האנשים יכולים לחיות חיים בעלי משמעות בקהילה: לקיים קשרים חברתיים ומשפחתיים נורמטיביים, לעבוד, ללמוד, להקים משפחה ולצרוך את שירותי בריאות הנפש בקהילה.

השינוי בגישה הביא את רפורמת האל-מיסוד (שבמסגרתה מספר מיטות האשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים ירד לחצי), נחקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה", שנכנס לתוקף בשנת 2001, שהביא לתנופה גדולה בתחום השיקום בקהילה. חוק השיקום עיגן את הזכות לקבל סל שירותי שיקום (סל שיקום) שמטרתם לעזור ולקדם את תהליך ההחלמה והשילוב בקהילה.

הפורום עוסק בכל מה שקשור לשיקום בבריאות הנפש: ידע ומידע על תהליכי שיקום, החלמה ושילוב בקהילה, זכויות והאופן בו ניתן לממשם, העצמה ותמיכה.

הפורום משמש כבמה לקבל ולחלוק מניסיונם של אחרים, להתלבט ביחד בדילמות שונות בשלבים השונים של תהליך השיקום, ההחלמה והשילוב בקהילה, לקבל ולתת תמיכה בהתמודדות עם המורכבות והקשיים השונים, לשתף בחוויות של הצלחה והתקדמות או של אכזבה וליצירת דיאלוג שוויוני, שיתוף והפריה הדדית בין כל המעורבים בתחום (מתמודדים, משפחות, אנשי מקצוע, עובדים בתחום השיקום, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות).

2130 הודעות
1662 תשובות מומחה

מנהלי פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

02/12/2010 | 21:24 | מאת: דנה

בס"ד רציתי לדעת, מה המדינה לא עושה עבור נפגעי הנפש, ערכתי מחקר וראיתי שאכן הדבר נמצא במודעות, ופועלים לגביו רבות, מה בסופו של דבר אינו כדבעי בהתנהלות המדינה בנושא?

03/12/2010 | 15:18 | מאת: ענת תנעמי

דנה שלום רב וברוכה הבאה לפורום, אני מצטערת אך אינני מבינה את שאלתך. אשמח אם תפרטי יותר למה את מתכוונת. תודה ושבת שלום ענת

04/12/2010 | 18:55 | מאת: דנה

בס"ד יש לי פרויקט באזרחות, אני צריכה לערוך סקירה ספרותית. ישרא-ל כמדינת רווחה, הצורך בעמותה בתחום מסויים. לקחתי את תחום בריאות הנפש. הבאתי חוקים. נכון המציאות עגומה, אך ממה שראיתי, מהו הצורך הגדול בעמותה? מה המענה שנותנת העמותה(עמותות) שהמדינה איננה מספקת. הרי עמותה מוקמת לכפות על חיסרון ופגם בהתנהלות המדינה..

בהמשך לשאלתי קראתי עוד והבנתי שיש 2 בקשות 1.קיצבת נכות-אותה אני מגישה לביטוח לאומי.והיא תלויית יכולת השתכרות.מה התהליך אחרי נתינת הטפסים?אם אני בת 30 ומעולם לא החזקתי יותר מ5 חודשים בעבודה והחלפתי עבודות רבות עקב בעיות נפשיות.ולא מצליחה בעצם להתפרנס זה רלוונטי דיו? 2.סל שיקום שצריך להיות 40%עלרקע נפשי.האם הפסיכיאטר שלי יכול לרשוםלי מכתב שמאשר זאת?כי נראה לי שאמרו לי פעם בשיקום תא שכל פסיכיאטר יכול לאשר זאת??אני מת"א ומה צריך להיות כתוב בבקשה ומה עושים איתה?אם הפסיכיאטר רשם לפחות 40% האם זה קשור לקביעת אחוזי הנכות בקיצבת הנכות שיקבעו לי?

שני היקרה, 1.קצבת הנכות מאושרת על ידי המוסד לביטוח לאומי,אם הגשת את כל הטפסים רק צריך להמתין לתשובה,לפעמים גם מזמנים לוועדה רפואית על מנת לקבוע אחוזי נכות. 2.סל שיקום מקבלים רק לאחר שמאושרת קצבה מטעם ביטוח לאומיבגובה של לפחות 40% על בסיס נפשי,ניתן להגיש בקשה חריגה לסל שיקום דרך רשימה של פסיכאטרים שמורשים לאשר את הסל. אנסה להשיג את הרשימה עבורך,או שמישהו יקדים אותי כבר בפורום. אני מאחלת לך המון הצלחה בדרך החדשה אותה את סוללת לעצמך. יעל

02/12/2010 | 17:16 | מאת: ענת תנעמי

שלום לך וברוכה הבאה לפורום, כאשר התחלתי לנהל את הפורום הזה חלק מהחזון של הפורום היה שיהיה בו רב שיח בין מתמודדים, אנשי מקצוע, בני משפחה וכו'. אני מקווה שנפגוש אותך שוב בפורום ולעיתים קרובות. סופ"ש נעים ענת

03/12/2010 | 13:09 | מאת: משה

הסבר על ההליך ושמות פסיכיאטרים ניתן למצוא בערך "פסיכיאטרים לקביעת זכאות לשיקום" שנערך ע"י נציגת ארגון "בזכות" באתר כל זכות (העתק והדבק קישור) : http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%96%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D

ברצוני להגיש את הטפסים של השיקום שמולאו לתביעה לקצבת נכות. הבנתי בעבר שיש דרך חלופית לעשות זאת ע"מכתב מהפסיכיאטר המטפל ולשלוח זאת למחלקת שיקום.ואז נראה לי עושים לי ועדה דרכם או משהו כזה?? פה בפורום קראתי משהו אחר.שיש פסיכיאטרים שמאשרים 40% נכות רק רשימה של פסיכיאטרים ספיציפים שלא מצאתי את הקישור אליהם באתר שנתתם.והם מאשרים 40% נכות.השאלה היא באם מגיע לי יותר מ40% מה אז?ואם יש דרך שהפסיכיאטר שלי שמטפל בי היום יכול לרשום מכתב שאני שולחת לשיקום בעיר מגורי תלאביב ואז הועדה או ההמשך כבר נעשה דרכם.כי הבנתי שיש משהו שהפסיכיאטר שלי יכול לעשות מבולבלת ואשמח לעזרה

לקריאה נוספת והעמקה
02/12/2010 | 17:14 | מאת: ענת תנעמי

שני שלום רב וברוכה הבאה לפורום, הדרך שאת מתארת לקבלת 40% נכות לצורך סל שיקום, של פניה לפסיכיאטר פרטי וקבלת אישור ממנו היא עבור אנשים שאינם רוצים לפנות לקבלת אחוזי נכות וקיצבה מן הביטוח הלאומי. לא כל פסיכיאטר יכול לתת את האישור. יש רשימה של פסיכיאטרים שמורשים לכך והרשימה נמצאת במשרדי סל השיקום האיזוריים. אני מצרפת קישור לאתר משרד הבריאות בו נמצאים מספרי הטלפון של המחוזות השונים: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=144 בהצלחה. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום סופ"ש נעים ענת

01/12/2010 | 22:50 | מאת: חופש

שלום רב, אני בת 33 אני סובלת מחרדות ולאחרונה הפסקתי לעבוד אחרי התמותתות קלה עקב החרדות. קיבלתי 100% דרגת אי כושר זמנית כאשר 50% רפואי פניתי לקבלת שיקום מקצועי בביטוח לאומי. לא ממש הסבירו לי את האפשרויות שלי לשיקום. אני מאוד רוצה להשתקם במהירות ולחזור לשוק העבודה. אבל הקצבה מהביטוח נמוכה בכדי שאוכל לשלם שכר דירה וגם טיפולים אצל פסיכולוג ופסיכיאטר ובכלל כל עניין המחיה לא פשוט. שאלות 1. האם אני יכולה לעבוד בעבודות מזדמנות תוך כדי השיקום? 2. מה ההבדל בין שיקום תעסוקתי לסל שיקום? 3. יש לי גם בעיית ADD האם נותנים גם עזרה בזה? כגון הקניית הרגלי למידה?

לקריאה נוספת והעמקה
02/12/2010 | 00:55 | מאת: בן יעקב

בהזדמנות זו שהעלתה שאלות על שיקום, אני מנצל במה זו לשאול מה שרבים שואלים אותי, ולפעמים אני שואל את עצמי: האם באמת יש כזה דבר שיקום? נכון, יש את המשאבים השאלה אם אנו רואים תוצאות של שיקום? אני אודה אם יגיבו על שאלתי. ובכנות.

02/12/2010 | 16:43 | מאת: ענת תנעמי

בן יעקב שלום רב, אני שמחה לפגוש אותך שוב בפורום שלנו וגם שמחה שהעלית את השאלה. התשובה לשאלתך אינה יכולה להיות גורפת ואוניברסלית. לדעתי, יש דבר כזה שנקרא שיקום אבל הוא אינדיבידואלי. הסיבה שהתהליך הוא אינדיבידואלי היא שהוא תלוי במשאבים של האדם שנמצא בתהליך השיקום, במאמצים שלו, בהשתדלות שלו, בסימון המטרות וכו'. אני מתכוונת לכך ששיקום אינו רק המסגרת והמשאבים המשולמים על מנת שהאנשים ישהו בה. שיקום היא דרך חשיבה ודרך התנהגות. אם לאדם שנמצא במסגרת יש רצון להשתקם, אם הוא משתמש במשאבים הפנימיים שיש לו ובחיצוניים שמוצעים לו ע"י המסגרת בה הוא נמצא הוא יצליח לממש את המטרות שאותן הוא הציב לעצמו בתהליך. אני מקווה לשוב ולפגוש אותך בפורום וגם מקווה שעוד אנשים יתייחסו לשאלה הכל כך חשובה שלך סופ"ש נעים ענת

02/12/2010 | 16:37 | מאת: ענת תנעמי

חופש שלום רב וברוכה הבאה לפורום, היות ויש כל מיני אפשרויות של שיקום דרך הביטוח הלאומי (כמו: לימודים, ליווי בחיפוש עבודה בשוק החופשי, מרכז לשיקום מקצועי וכד') אני לא יכולה לענות על שאלתך הראשונה. ברור שאם את נמצאת במרכז לשיקום מקצועי שהשהות בו היא יומיומית לא תוכלי גם לעבוד במקביל. מצד שני אם את לומדת במסגרת שאיננה יומיומית את יכולה לעבוד במקביל ללימודים. סל שיקום היא מסגרת של משרד הבריאות וההבדל בינה ובין השיקום בביטוח הלאומי ראשית שזאת מסגרת שיקום שמיועדת לאנשים שמתמודדים עם מחלת נפש ושבמסגרת סל השיקום אפשר לקבל שרותים לא רק בתחום השיקום המקצועי. מעבר לשיקום המקצועי ניתן לקבל שרותי דיור, חונכות/סמך, פנאי ועוד. כאשר נכנסים לדרך של שיקום יש אפשרות להיעזר בכל מיני תחומים. אם יש לך גם קשיי למידה תוכלי לקבל עזרה גם בכיוון הזה. אבל אני חושבת שכדי לקבל את העזרה הזאת תצטרכי לבקש אותה מפורשות. אני מאחלת לך הצלחה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

01/12/2010 | 21:47 | מאת: רונית פטל

בני בגיל 35,לפני 5 שנים אובחן כחולה זכיזופרניה, אושפז מס' פעמים, והיום הוא מטופל, ב"ה עובד יום שלם בעירייה, ומתפקד מצויין, הבעיה, היא איך למצוא זוגיות, עם אותה בעיה שיש לו, כי לפגוש בחורה, רגילה, יש בעיה, כי הוא צריך לספר לה מהתחלה, על הבעיה שיש לו, וכידוע יש סטיגמה בנושא,ואולי עדיף למצוא, בחורה שיש לה אותה הבעיה, פניתי לעמותה של "למה - לא" אבל משם לא היתה לי פניה אף פעם, אז אם יש לדכם דרך להציע, אשמח מאד

לקריאה נוספת והעמקה
02/12/2010 | 16:27 | מאת: ענת תנעמי

רונית שלום רב וברוכה הבאה לפורום, הדרך הראשונה בעיני להכיר אנשים חדשים ובתוכם גם גברים וגם נשים היא להגיע למקומות שבהם יש אנשים שלא מכירים. למשל, מועדונים חברתיים. יש מועדונים חברתיים של אנוש במקומות רבים. בנוסף, יש את פרוייקט "עמיתים" שמשלב אנשים שמתמודדים עם מחלת נפש בחוגים רגילים במתנ"סים. יש במתנ"ס רכז/ת והוא/היא מלווים את ההשתלבות בחוג. זאת דרך נוספת לפגוש אנשים. יש גם אתר הכרויות לאנשים עם מוגבלויות שנקרא "לאו דוקא" ולהלן הקישור לאתר: http://www.lovedavka.co.il/ אני מאחלת לבנך הצלחה (ולא רק בתחום הזוגיות) נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

02/12/2010 | 22:12 | מאת: רונית פטל

תודה על תשובתך, ובכל זאת רציתי לשאול, ואפילו להציע, אם יש מצב, שאפשר לפתוח אתר (כמו love- me) ובו מחפשים ישירות, זוגיות, ואם יש התאמה אז מתקשרים, אם יש ביכולתכם, ליצור תוכנית כזו לכל הגורמים, בעזרה לשידוך ישיר לנפגעי נפש,זה יהיה דבר נפלא, כחה כל אחד, יכול יכול למצוא התאמה, בהתאם לאישיותו של ובריאותו של בן הזוג. תודה מראש- רונית פטל

01/12/2010 | 09:50 | מאת: טל

האם אתם מכירים מסגרות בהן בחור בן 30 המוגדר כנכה נפש יכול להתנדב. הכוונה למסגרות של אנשים בריאים

01/12/2010 | 21:39 | מאת: ענת תנעמי

טל שלום רב וברוך/ה הבא/ה לפורום, אני חושבת שצריך קודם כל לשאול מה הבחור בן ה-30 אוהב לעשות. אפשר להתנדב בהרבה מקומות אבל לדעתי העשיה צריכה להיות משמעותית עבור האיש. מי שאוהב בעלי חיים יכול להתנדב ב"צער בעלי חיים" או ב"תנו לחיות לחיות". יש אפשרות להתנדב בעמותות שונות המספקות מזון למשפחות נזקקות. אפשר להתנדב ב"יד שרה". בקיצור, יש אפשרויות רבות להתנדבות רק צריך לבדוק את נטיות ליבו של המתנדב. ערב טוב ענת

29/11/2010 | 18:33 | מאת: מורן

הי שמי מורן וכבר עברתי את כל ההליך ונקבע כבר שמגיעה לי הזכות לסל שיקום השאלה שלי זה אם אני בוחרת בסיוע בשכר דירה ולא בדיור מוגן וכדומה האם במהלך מציאת העבודה בשוק החופשי אני מקבלת את אותו סיוע במציאת העבודה היא דומה לזאת שמקבלים בדיור מוגן בתודה מראש

29/11/2010 | 20:09 | מאת: ענת תנעמי

מורן שלום רב וברוכה הבאה לפורום, האמת, הצלחת לבלבל אותי. אני אנסה לעשות סדר ואז אולי גם אני אצא מהבלבול :-) דיור מוגן היא מסגרת שיקומית שבה מקבלים ליווי ותמיכה במגורים בדירה שכורה עם שותפים. מקבלים תמיכה של מספר שעות בשבוע (לפי סוג הדיור המוגן) של מדריך/ה ושעת שיחה עם מתאם/ת טיפול. סיוע בשכר דירה היא זכות שמגיעה לכל מי שיש 75% אי כושר ומעלה ומתקבלת ממשרד השיכון למי שגר בשכירות ללא קשר אם גרים במסגרת של דיור מוגן או באופן עצמאי בשכירות. סיוע במציאת עבודה - אני מניחה שאת מתכוונת לתעסוקה נתמכת. אם אכן כך, זאת מסגרת שבה יש רכז/ת השמה שאמור/ה למצוא לך מקום עבודה בשוק החופשי כפי רצונך וכישורייך וללוות אותך בתהליך ההשתלבות והעבודה במקום. אני מקווה שעכשו הדברים ברורים. בכל מקרה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת אם תהיה. בהצלחה ענת

29/11/2010 | 21:19 | מאת: מורן

היי תודה על תשובתך אולי לא הסברתי את עצמי כראוי יש לי 52% נכות מביטוח לאומי שמתוכם 40% פסיכיאטרי ידועה לי האפשרות של הדיור מוגן שבא אני אקבל תמיכה וסיוע השאלה אם אני אקח סיוע בשכר דירה שזאת גם אופציה שנכללת בסל שיקום אקבל את אותה תמיכה ובפרט למציאת עבודה בשוק החופשי תודה מראש

28/11/2010 | 17:56 | מאת: סתיו

אני בשיקום שנה וחצי והשיקום מיתפורר מיום ליום אין מרפא בעיסוק מדריכה עזבה כל שני וחמישי מטפלים לא באים הכל מיתנהל על ידי סטודנטים חסרי נסיון אין לי חשק ללכת כבר לשם אבל אין לי ברירה מה עושים למי פונים

29/11/2010 | 07:05 | מאת: ענת תנעמי

סתיו שלום רב וברו/ה הבא/ה לפורום שלנו, הדברים שלך נשמעים מצערים מאוד. זה אכן מכעיס כאשר יש תחושה שהמסגרת לא מתפקדת ומתנהלת ע"י אנשים חסרי ניסיון. היות ולא ציינת על איזה מסגרת שיקום מדובר קצת קשה לי לייעץ למי לפנות. אני מניחה שלמסגרת יש מנהל על. מישהו שאחראי על כל המסגרות של היזם המסויים או על האיזור וכד' - אפשר לנסות לפנות אליו/ה. אם אין מנהל כזה אפשר לנסות לפנות לרכז/ת השיקום המחוזי/ת ולהתלונן באוזניו/ה. אני מצרפת קישור לאתר של משרד הבריאות בו אפשר למצוא רשימה של מחוזות סל שיקום ומספרי הטלפון שלהם: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=144 אני מאחלת לך הצלחה ומקווה שהדברים ישתפרו נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

26/11/2010 | 23:20 | מאת: אסף

לא יכול לברוח מזה. הילדות שלי חרא. ההתבגרות שלי ריקה. אין לי עם מי לדבר. אין לאן לפנות. לא יכול ליצור קשר עם בני אדם, כי אין לי שקט בראש. נמאס לחיות בתקווה שמתישהוא זה יעבור. כי זה לא יעבור. האל ברא אותי משוגע בשביל שאני אסבול ואין לי כוח לזה יותר. ברא אותי עם שטן שרובץ לי על הנשמה עד הרגע האחרון. לא שווה לחיות ככה. רוצה כבר להיפטר מהכל. אבל אין טעם לחשוב על זה סתם. רק להיעלם לתוך הכלום של הקיום בלי כל הסבל הזה. בלי הזכרונות.

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2010 | 16:57 | מאת: ענת תנעמי

אסף שלום רב וברוך הבא לפורום, לא פשוט לקרוא את מילותיך. הכאב ניכר בכל מילה ובכל שורה. בדר"כ כאשר אני קוראת/שומעת מילים כמו שלך אני מתפללת שיהיה לי מתכון בטוח שהוא פתרון לקושי ולכאב. אבל לצערי אין לי. כל מה שאני יכולה לומר הוא שאני שמחה על קיומו של הפורום הזה שיכול "לשמוע" ו"להכיל" מילים כמו שלך ושאני יודעת שאנשים נוספים קוראים את מה שכתבת ואולי זה יכול לפחית במידת מה את הכאב. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

25/11/2010 | 22:03 | מאת: דויד

אני סובל כבר כמה שנים מדכאון ומחשבות. אבל המצב שלי יחסית עוד בסדר, אני מסוגל ללמוד כמה שעות וגם עובד לפעמים. אבל כל הזמן יש לי נקיפות מצפון וצער רב על הזמן היקר של החיים שלי שהולך לאיבוד כי מתוך היום השלם אני מתפקד רק כמה שעות, חשוב לציין גם בשאר הזמן אני מעסיק את עצמי כמו גולש באינטרנט או רואה סרט, אבל כואב לי הלב כי לפני המשבר הייתי פעיל כל היום עם יצירתיות ועשייה. איך מתמודדים עם הכאב? אשמח לשמוע אם יש כמוני. תודה.

28/11/2010 | 16:53 | מאת: ענת תנעמי

דויד שלום וברוך הבא לפורום, השארתי את שאלתך ללא מענה למשך כמה ימים מתוך תקווה שמישהו מגולשי הפורום יתייחס. היות וזה לא קרה - אתייחס אני. אתה שואל שאלה גדולה וקשה שלא ממש יש לה תשובה. כולנו מתמודדים עם חרטות כאלה ואחרות על דברים שעשינו או לא עשינו במהלך חיינו. היכולת להסתפק במה שיש ולהיות שמח בכך היא יכולת חשובה אך באותה מידה כנראה גם נדירה. הכאב על החמצות שהחמצנו מלווה את כולנו. מה עושים עם הכאב ? הלואי והיה לי מתכון בטוח שעונה על השאלה ומקל על ההתמודדות. יש האומרים "דאגה בלב איש - ישיחנה" - אולי זה הפתרון. לדבר את הקושי עם אדם קרוב, חבר, קרוב משפחה או לחילופין מטפל/ת. אני יודעת שמה שאומר עכשו לא ממש עוזר אבל אותי משמח לשמוע שאתה בכל זאת פעיל בעבודה ולימודים וגם מצליח להעסיק את עצמך בשעות הפנאי. שום דבר אינו מובן מאליו. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

25/11/2010 | 11:00 | מאת: רעות

שלום.אני עובדת בדיור מוגן כמתאמת טיפול. מחפשת מידע עבור דייר שאני מלווה על סיוע בפתיחת עסק.הייתי בעבר בפורום בו סיפרו על שירות כזה לאנשים מתמודדים אך לא זכור לי פרטים מדויקים.אם למישהו יש מידע נוסף אשמח מאד לשמוע. תודה ובהצלחה

25/11/2010 | 20:27 | מאת: ענת תנעמי

רעות שלום רב וברוכה הבאה לפורום, יש שני שרותים שיכולים לתת מענה וליווי בתהליך של פתיחת עסק. שרות אחד הוא שרות של אנוש שנקרא "מעוף" להלן קישור לאתר: http://www.enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=401&ArticleID=3462 השרות השני נקרא "חממה תעסוקתית" ונותן את הליווי בנוסף לשרותים נוספים. תוכלי למצוא פרטים בקישור הבא: http://www.maman.org.il/50217/taasuka נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום סופ"ש נעים ענת

25/11/2010 | 20:43 | מאת: רעות

תודה על המענה היעיל והמהיר.נתתם לנו כיווני בדיקה..שבת שלום

23/11/2010 | 19:26 | מאת: שרית

שמי שרית ואני מקבלת קצבת נכות 50% עקב סכיזופרניה הבעיה שאני מקבלת פנסיה מכלל ונמסר לי שאם אעבוד יורידו לי מהפנסיה שקל מול שקל אני מנסה לברר האם זה כולל עבודה שיקומית האם את יודעת? האם בכל עבודה שיקומית מקבלים תלוש משכורת?

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2010 | 20:21 | מאת: ענת תנעמי

שרית שלום רב וברוכה הבאה לפורום, היות ואינני יודעת לתת לך תשובה מדוייקת אני מציעה לך לפנות ל"בזכות" ולשאול אותם את השאלה. להלן קישור לאתר: http://www.bizchut.org.il/ בהצלחה וסופ"ש נעים נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

שלום לכם אני מאד רוצה לעבור לחו"ל למספר חודשים כיצד אפשר לשלב את זה עם הטיפול התרופתי? יש תרופה מסויימת שאני לוקחת שצריך אחת לחודש לעבור בדיקת דם האם בכל זאת יש איזשהוא פיתרון?

23/11/2010 | 17:08 | מאת: ענת תנעמי

גל שלום רב וברוכה הבאה לפורום, אני מציעה לך להעלות את שאלתך בפורום פסיכיאטריה ששם מנהלי הפורום הם רופאים ויוכלו לתת תשובה מוסמכת לשאלתך. להלן קישור לפורום: http://www.doctors.co.il/forum-2212 ערב טוב ענת

22/11/2010 | 14:24 | מאת: ערן

כל פעם לפניי רעיון עבודה או לפניי כל דבר אז אני לפניי זה בחרדה לחץ פחד דופק לי הלב חזק אני מתרגש בגלל זה לא אוכל לא יושן וזה קורה לי הרבה וזה משגע אותי הפסיכיאטר לא ממש עוזר לי בזה למי אני אמור לפנות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
23/11/2010 | 17:06 | מאת: ענת תנעמי

ערן שלום רב וברוך הבא לפורום, התרגשות מסויימת לפני ראיון עבודה היא תגובה רגילה. ההתרגשות שאתה מתאר היא ברמה גבוהה מהרגיל. ייתכן שאתה צריך ליווי בתהליך חיפוש העבודה וליווי זה יפיג את החרדות או לפחות את חלקן. בליווי אני מתכוונת למשל למסגרת של תעסוקה נתמכת. גם טיפול יכול לעזור בתחום זה. אני חושבת שבעיקר טיפול מסוג התנהגותי קוגנטיבי יהיה יעיל בהפחתת החרדות והתגובות האחרות שאתה מתאר לפני ראיון עבודה. אני מאחלת לך הצלחה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

27/11/2010 | 03:49 | מאת: ערן

זה לא קשור לרעיון עבודה זה כמעט כל דבר לפניי יום הולדת יום לפניי קורה לי את כמה מה שתארתי לך לפניי שאני יוצא לפאב גם קורה לי ממש כמעט כל דבר וזה מחרפן אותי אני חייב עזרה בקשר לזה גם כך אני סובל מאוד בנפש...

24/11/2010 | 02:07 | מאת: קובי

ערן היקר גם אני עברתי חרדות כפי שאתה מתאר, הפסיכיאטר המליץ לי על תרופות ssri- בנוסף לאנטי פסיכוטיות שאני נוטל, אך הם לא התאימו לי, לבסוף הוחלט שאני יקבל תרופות נגד דיכאון- אדרונקס- תתרופה זאת העלת את הביטחון העצמי, אולם התרופות משפיעות בצורה שונה על כל אחד, מקווה שגם אתה תגיע לאזון תרופתי! בהצלחה!

27/11/2010 | 03:51 | מאת: ערן

29/11/2010 | 19:07 | מאת: עוגן

פעם איש חכם אמר לי, לדמיין את המראיין יושב בשירותים וקורא עיתון, כאחד האדם. זה בהחלט, מנסיון, מפיג את הפחד. המראיין הוא אדם כמוך. בדיוק.

22/11/2010 | 14:18 | מאת: מישהי22

רציתי לשאול בקשר לתעסוקה נתמכת דרך סל שיקום, האם קיימות בזה עבודות חלקיות של יומיים שלוש בשבוע? או שזה רק עבודות שהן כל יום בבקרים? האם עבודה בתעסוקה נתמכת תפגע לי בעתיד בקבלה ללימודי תואר שהוא טיפולי ובניסיון עבודה בו לאחר התואר? תודה.

23/11/2010 | 17:01 | מאת: ענת תנעמי

למישהי 22 שלום רב וברוכה הבאה לפורום, בתעסוקה נתמכת הרכז/ת אמור/ה לעזור לך למצוא עבודה כפי רצונך וכישורייך. אם את רוצה עבודה בשעות חלקיות אז הוא/היא יצטרכו למצוא עבורך את זה. אין שום סיבה שעבודה בתעסוקה נתמכת תפריע לך בתוכניות עתידיות. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ערב טוב ובהצלחה ענת

האם יש הבדל בין מקום שנקרא "תעסוקה בדרך אחרת" שהוא מסונף לביטוח לאומי לבין מרכז שיקום של ביטוח לאומי? אם המרכז שיקום לא הצליח למצוא לי עבודה ולתת לי מענה תעסוקתי האם גם בתעסוקה בדרך אחרת לא ירצו אותי? האם עליי לוותר על תעסוקה נתמכת דרך הביטוח לאומי ולפנות לתעסוקה נתמכת של משרד הבריאוןת דרך סל שיקום? ואם כן, איך להשתחרר מהמרכז שיקום, איך להפסיק שם את התהליך ולא להיות רשומה שם יותר? {היותי רשומה שם לא מאפשר לי לקבל אישור של סל שיקום לתעסוקה נתמכת} תודה.

22/11/2010 | 14:02 | מאת: מיכל

בני שוחרר מהצבא בגלל בעיות פסיכיאטריות הוא בן 20.הוא רוצה להתנדב בשירות לאומי .יעצו לו להתנדב בבית ספר לילדים אוטיסטים כיון שתחומים אחרים הוא סרב. השאלה היא אם עבודה עם ילדים אוטיסטים מתאימה לו ,שמא מצבו אולי יחריף? וכןאבקש שתייעצו לי לאיזה כיוון כדאי לו ללכת.עבודת פקידות לא בשבילו.הוא רוצה לעבוד עם אנשים. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
23/11/2010 | 16:58 | מאת: ענת תנעמי

מיכל שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אני חושבת שהרעיון של השתלבות בשרות לאומי היא רעיון מצויין. אני חושבת שכשאנשים תורמים לאנשים אחרים הם נתרמים בעצמם לא פחות. לגבי התחום הספציפי - היות ואינני מכירה את בנך אינני יכולה להיות לעזר בתשובה לשאלה הזאת. אני חושבת שהאדם איתו צריך להתייעץ הוא בנך. הוא זה שיודע מה הוא אוהב ואיזה תחום מעניין אותו. אם הוא יעסוק בתחום שהוא אוהב ומעניין אותו אני לא חושבת שזה יכול להזיק לו (גם אם מדובר בעבודה עם ילדים אוטיסטים). אני מאחלת לבנך הצלחה. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

17/11/2010 | 20:32 | מאת: נטע

שלום. יש לי מספר שאלות בנוגע לדיור מוגן: 1. האם לאדם שמתגורר בדיור מוגן יש תוכנית שיקום? 2. מהם הקרטריונים לכך שאדם ימשיך להתגורר בדיור מוגן? 3. האם ישנו מידע מחקרי על דיור מוגן בישראל? תודה רבה רבה.

19/11/2010 | 06:55 | מאת: ענת תנעמי

נטע שלום רב וברוכה הבאה לפורום, לכל אדם שמשתמש בשרותי שיקום אמורה להיות תוכנית שיקום, כך כמובן גם למי שמתגורר בדיור מוגן. את התוכנית אמורים לערוך המשתקם ומתאם/ת הטיפול יחד. הקריטריונים לכך שאדם ימשיך להתגורר בדיור מוגן הם שהמסגרת מתאימה לצרכיו וליכולותיו ושהוא עומד בתנאי המסגרת ובתוכנית השיקום. לגבי מידע מחקרי לגבי דיור מוגן - אינני יודעת מעולם לא חיפשתי מידע כזה. יום טוב ושבת שלום ענת

19/11/2010 | 09:03 | מאת: נטע

האם מעבר לדיור מוגן הוא יכול לקבל טיפולים נוספים או רק את הנקבע בתוכנית שיקום? תודה רבה.

17/11/2010 | 18:56 | מאת: אימא

בני חירש מלידה, יש לו בעיות תקשורת ואי יציבות נפשית (למרות שלא הגדירו אותו כפסיכוטי).כאשר עבר אבחון בביטוח לאומי רשמו לו 40% נכות נפשית, אבל כשהעבירו את הנתונים לדף סיכום (הדבר נעשה בכתב יד) ההגדרה שונתה ל - 40% פיגור. בשיכלול זה נתן לו 93% נכות רפואית, מה שמזכה אותו בקיצבת נכות מלאה. אבל, בגלל ש נכות נפשית לא הוגדרה ככזו אין לו זכות לסל שיקום מה שלא מאפשר לו לקבל עזרה דרושה.מה אפשר לעשות על מנת שיוכל לקבל עזרה בלימודים, עזרה במציאת עבודה ושיכום חברתי. הוא עצמו לא מכיר בזה שהוא פגוע נפש למרות שהוא מטופל במרכז לבריאות הנפש דבר שמקשה עלי להציע לו פתרונות. אודה על תשובה.

לקריאה נוספת והעמקה
19/11/2010 | 06:49 | מאת: ענת תנעמי

לאימא שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, לפי ראות עיני יש שתי דרכים לנסות לפתור את הקושי שאת מדברת עליו. אפשרות אחת היא לנסות לפנות לביטוח הלאומי ולשנות את ההגדרה על מנת שבנך כן יהיה זכאי לסל שיקום. אפשרות נוספת היא להשתמש בשרותי השיקום של הביטוח הלאומי. כל מי שיש לו 20% נכות ומעלה זכאי לשיקום באמצעות הביטוח הלאומי. החיסרון של פיתרון זה הוא שבאמצעות הביטוח הלאומי ניתן לקבל שיקום מקצועי בלבד. דהיינו בנך יוכל לקבל עזרה בלימודים ועזרה במציאת עבודה אך לא שיקום חברתי. אני מאחלת לבנך הצלחה ענת

20/11/2010 | 19:08 | מאת: בנ"י

תפני לארגונים שמטפלים בנכות של חרשות ושאר לקויות ולהם יהיה מענה יותר מתחום הנפש.

20/11/2010 | 23:38 | מאת: אימא

תודה על תגובתך, אבל העיצה היא בתלתי אפשרית. באח"א הארגון של חרשים נאמר לי שהם לא מיומנים בטיפול בפגועי נפש הם אינם יכולים לעזור לבני. באזור המרכז ישנה רק פסיכולוגית אחת ששולטת בשפת סימנים ופסיכיאטור כזה כלל לא נמצא. מה עושה בן אדם שסובל משני הדברים יחד ? "נופל" בין שני כיסאות.

21/11/2010 | 11:29 | מאת: Wizeguy

לאימא, יש חברה למימוש זכויות שמפרסמים כל הזמן ברדיו, איני יודע אם הם טובים או לא, אבל לא מפסידים כלום מלדבר איתם. כדאי לשאול אולי החברה תעזו לך לקבל סיוע מהביטוח לאומי. בהצלחה. דעה אישית - כשלא בריאים במדינה שלנו, זה הכי קשה, לא מספיק שבן אדם סובל הוא גם צריך להתמודד עם בירוקרטיה והוא צריך הרבה כסף. אשמח אם תעדכני אותי בהמשך הדרך, אם פנית וזה עזר.

16/11/2010 | 21:48 | מאת: קוקו

בני בן 19 חולה בסכרת נעורים. ואינו מוכן לבצע דברים פשוטים כמו לקחת בדיקת דם לפני הארוחה . כמו כן אינו מבצע בדיקות דם תקופתיות שלא לדבר על דיאטה דלת סוכר. איך צריך לגשת אליו והאם ניתן לכפות עךיו לבצע בדיקות דם ?

לקריאה נוספת והעמקה
17/11/2010 | 08:08 | מאת: ענת תנעמי

קוקו בוקר טוב, הפורום שלנו עוסק בנושאי שיקום לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש. אני מציעה להעלות את שאלתך לפורום העוסק בנושאי סוכרת נעורים. להלן קישור: http://www.doctors.co.il/forum-3763 יום טוב ענת

לאלו גופים יכול לפנות פגוע נפש, הוכר ע"י ביטוח לאומי כנכה 60 אחוז, אינו עובד. כיום מתגורר אצל הוריו ורוצה לצאת לגור בגפו. מי יכול לסייע מאחר והקיצבה שהוא מקבל לא מספיקה.

16/11/2010 | 17:16 | מאת: ענת תנעמי

Id שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, כאשר אתה מדבר על 60% נכות האם הכוונה לנכות רפואית או לאחוזי אי כושר ? אני שואלת היות ומי שזכאי ל-75% אי כושר ומעלה זכאי לסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. כדי לקבל את הסיוע צריך להגיע לאחד מסניפי החברות העוסקות בנושא: עמידר, מתן-חן ומ.ג.ע.ר. להביא תעודת זהות ואישור של הביטוח הלאומי על אחוזי הנכות ואז אפשר לקבל תעודת זכאות לסיוע בשכר דירה. כאשר עוברים להתגורר בשכירות ניתן להביא חוזה שכירות ואז לקבל את הסיוע בפועל. סכום הסיוע נע בין 650 ל-763 ש"ח תלוי באיזור המגורים. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת כאשר תהיה ענת

18/11/2010 | 15:20 | מאת: בנ"י

מהנסיון שלי, חבל לעשות את הדברים לבד, תפנה לחונך או עו"ס [שמגיע לך] ותחסוך הרבה זמן ועגמת נפש.

15/11/2010 | 01:05 | מאת: הנפש שלי קיימת

לא יודע לאן לפנות, אם זה אי פעם יעלם. נמאס לי להתמודד עם זה. עם כל הרגשות המחשבות המציאות והדמיון. התרופות רק הרגו אותי ואני לא חוזר לאנטי פסיכוטיים. מעדיף למות מאשר לחיות כמו זומבי. צומת דרכים בחיים והכל נראה פתאום מייאש. הקולות בראש, האנשים שעוקבים הורגים לי את הנשמה צעד אחרי צעד ולעולם לא ירפו עד שאני לא אעבור מהעולם המגעיל הזה. חיים של יאוש שמופסקים ברגעים בודדים של שכחה ואושר. לא חושב ששווה לחיות בשביל זה. אני סופר אדיר גיבור ריאליטי אמיתי של הדור החדש אהיה מפורסם רק אחרי שאמות באושר. זה מה שתכנן לי השטן. זה לעולם לא יפסק. רק ישכח ויתחלף לא שווה לחיות בשביל זה. כרגע. ועדיין לא לגמרי רוצה למות אבל אין טעם לפגוע בעצמי סתם. יאוש. בעולם אחר בגלגול אחר הייתי חי אחרת בתוך חופש אחר מאושר יותר. ואני אלמוני כי אני לא קיים. אני כל אחד. יחיה באושר השטן אני עף.

16/11/2010 | 15:14 | מאת: בן יעקב

אני משתתף ומזדהה עם כאבך, אתה כותב מן הלב את נתיב היסורים. אבל, ומנסיון, רבים ואלפים נמצאים בתוך היסורים הללו, ואין לנו ברירה רק להתחזק [למשל, לשאוב כוחות על אנושיים מקרקעית נפשינו]. בכל אופן משתתף איתך.

18/11/2010 | 19:48 | מאת: קובי

-מזדהה איתך ומקווה שתזכה לראות את האור, ואולי תדעודד שיש המוני אנשים שחשים תחושות כמוך. תחזיק מעמד גבר !!!.

26/12/2010 | 20:47 | מאת: רועי

תמשיך לכתןב ולכתוב ויוקל לך קצת ( גם בעולם הזה ). יש קסם בכתיבה שלך.

26/12/2010 | 20:47 | מאת: רועי

תמשיך לכתןב ולכתוב ויוקל לך קצת ( גם בעולם הזה ). יש קסם בכתיבה שלך.

25/11/2010 | 21:31 | מאת: אור

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1832929

נערה בת 27 נמצאת כרגע בבית חולים במחלקה פסיכיטרית שאובחנה שסובליות מדו קוטביות. מטופלת ע"י למיקטל ווליום מעונינת על דעת עצמה לעבור למרכז שיקום. מה מומלץ?

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2010 | 20:36 | מאת: אייל

שלום רב! ראשית : באם היא נמצאת בבי"ח ומקבלת שם טיפול >> אל לך ולאף אחד אחר לחבל בטיפול<< ---דבר זה עליך לדעת ולהפנים היטב ---. כוונתי היא ברוררה והיא :;; אינך יכול"לקחת \ להוציא" אותה משם על-דעת עצמיך . כולם יאמרו לך שזה תהליך שאותו היא אמורה לעבור בשלב אחר שלב . לכן: נסכם שהיא כרגע בטיפול נפשי ומקבלת לשם כך טיפול תרופתי . ו-רק לאח"מ אלוקים גדול !!! ותאמין לי שיהיה לה מה והרבה מה לעבור ולעשות במרכז שיקום -- אך כמובן לא כרגע . תן לה ולצוות לאזן אותה תרופתית . אני מקווה שהינך מבין. ובנוסף: הצוות המטפל בה בביה"ח יכול להפנות ולהמליץ לה על מרכזי שיקום באם זו תהיה בחירתה . המון סבלנות והצלחה . בידידות --אייל--

14/11/2010 | 21:00 | מאת: ענת תנעמי

שי ערב טוב וברוך הבא לפורום שלנו, אני מסכימה עם כל מילה של אייל. רציתי להוסיף נתון אחד נוסף. חשוב לדעת מה היא רוצה. מה המטרות שלה, מה היא רוצה להשיג במרכז השיקום, לאן היא רוצה להתקדם וכו'. לפי הרצונות שלה אפשר לחשוב על מקום מתאים. בהצלחה ענת

14/11/2010 | 00:40 | מאת: אביאל

אני ממתין לסל שיקום עוד חודש ובנתיים אני מישתגע בבית אין לי מה לעשות למי פונים בקשר לחוג היתנדבות

14/11/2010 | 07:08 | מאת: ענת תנעמי

אביאל שוב שלום לך, בזמן שאתה ממתין לועדת סל השיקום אתה יכול לפנות למועדון חברתי בסביבת מגוריך. להלן הקישור לאתר של אנוש: http://www.enosh.org.il/ כאן תוכל למצוא רשימה של המועדונים החברתיים. אני מניחה שתוכל להשתלב במועדון גם אם אין לך עדיין סל שיקום. בנוסף, אתה יכול לפנות לעמותות וארגונים כמו "יד שרה" "צער בעלי חיים" וכד' ולהציע להתנדב אצלם. בהצלחה ענת

13/11/2010 | 10:46 | מאת: מיכל

אני קצת אובדת עצות. אנסה להתחיל מההתחלה (למי שזיהה/יזהה, כבר בקרתי כאן בעבר, כך שזו אותה "מיכל"). באפריל הנוכחי נכנסתי לחוזה שכירות עם שותף מתוך הבנות מסוימות שלא כובדו על ידי השותף או המסגרת (תדירות ואופי הניקיון, לדוג'- עניינים שהובהרו וסוכמו באופן חד-משמעי טרם כניסת השותף לדירה). כן הוסכם על כל הצדדים כי כל החשבונות ישלמו בלי קשר לנוכחותם של אלו מן השותפים בדירה (אני מבלה זמן רב בבית ההורים), כיוון שבמגורים עם השותפה הקודמת, סירבתי לחלוק בחשבון עם השותפה בתקופות בהן לא נכחתי בדירה לאורך זמן ארוך. העובדת הסוציאלית והמדריכה השיקומית בנוכחותן ובהשפעתן התקבלה ההחלטה הנ"ל עזבו את המסגרת. שותפי, יש לציין, הביע את רצונו לצאת מן הדירה, עניין שיתאפשר לו, כך הבהיר הספק, תוך שלושה חודשים. כלומר: שותפי חייב בשכר דירה וחשבונות עד מועד יציאתו שלושה חודשים למן הודעת העזיבה (שניתנה בסוף יולי). (ובחזרה להווה) לאחר מספר חודשים, באמצע אוגוסט, נסע שותפי - נכה של משרד הבטחון - לחו"ל, ללא אתרעה מוקדמת, והשאיר אותי ואת הספק ללא מענה כלכלי לחשבונות שהצטברו. כיוון שכבר שילמתי בחודש הקודם את כלל החשבונות (קצת פחות מ800 ש"ח, מחצית מהם עבורו), מול התחייבות של הספק שהכסף יוחזר לי, סירבתי להמשיך ולשלם חשבונות נוספים בטרם אקבל בחזרה את 375 השקלים בהם חייב לי שותפי + חובות נוספים. מהון להון חלפו שלושה חודשים, החובות הלכו והצטברו... רק בתחילת השבוע הקודם (7 באוקטובר) נתקבל חלק מן הכסף שנועד לכסות את חלקו של שותפי בחשבונות. כבר ביום שני רצנו אני והמדריכה לשלם את חשבון החשמל. ביום שלישי - נותק החשמל. לאורך כל יום שלישי, בו ארחתי חברה, עם כיריים חשמליות, מקפיא שיום קודם לכן מלאתי לרגל הבקור, טלפון אלחוטי (כלומר: מנותק) ופלאפון עם בטרייה גוועת, נשארתי ללא חשמל. מנהל המסגרת תאר את עצמו כמי שעשה לי טובה כשהואיל בטובו להתקשר לחברת החשמל מיום מילואים על מנת לישר את ההדורים. כפי שסיפרתי כאן בעבר, אני שואפת בימים אלה לעבור לאזור המרכז. ועדה בנושא התקיימה ביום ה'. בסיום הועדה, שהתקיימה בנוכחות הורי, המדריכה השיקומית והעובדת הסוציאלית (שכזכור, לא היו עדות להליך חלוקת החשבונות), פנינו להסדיר את סוגיית הכספים. ראשית, בקשתי לחייב את הספק/את שותפי באוכל שנאלצתי להזמין במהלך יום שלישי. שנית, כך הסתבר לי במהלך הפגישה, סבור כל הצוות כי היעדרותו של שותפי איננה נחשבת עילה לחיובו בתשלומי המים והחשמל במהלך חודשי ההיעדרות. "שותפך לא צרך חשמל או מים, אין סיבה שישלם עליהם." ציינתי שגם אני לא הייתי נוכחת בדירה במהלך עיקר ספטמבר; מותשת מהמריבות, מהכעס וחוסר הוודאות. לדברי בני שיחי, בחרתי אני שלא להיות בדירה. האם "בחירה שלא להיות בדירה/לקבל שירות" כרוכה בקרבה גאוגרפית? האם שותפי בוחר, בשהותו בחו"ל, שלא להיעזר בשירותי המסגרת, פחות מכפי שבחרתי אני, כאשר שהיתי בבית הורי? משך זמן רב, הרי, נאמר לי כי שותפי עתיד לחזור וכי שובו הוא ענין וודאי. וודאי שלא מדובר אם כן בעזיבה טוטאלית של הספק ובחירה להפסיק להשתמש בשירותיו שאיכשהו מפסיקים לחייב אותו (מופרך הטיעון ככל שיהיה) להשמע להחלטות הקשורות בענייני הדירה? הדיון נסתיים בניסיון של מנהל המסגרת לפנות לאבי תוך התעלמות ממני, כשאני יוצאת בזעם מהחדר. חלפו שלושה ימים. ביום ראשון נדברו אבי ומנהל המסגרת לדון בסוגיה, תוך איום של מנהל המסגרת שדיון מולי יגרור זימון מחודש של רכזת סל שיקום לחדר, קטיעה לאלתר של המעבר לת"א (ואולי זכאותי לסל שיקום). בקיצור (או כפי שראיתם, באריכות), אני אובדת עצות. העניין הפיננסי משני בעיני. 300 שקל לכאן או לכאן לא ישנו, לשמחתי, את חיי. מה שחורה לי בצורה העמוקה ביותר הוא חוסר היכולת הבסיסית לנהל משא ומתן כאדם מן השורה. לעמוד על עקרונותיי מבלי להמעך תחת מכבש איומים שאין לי - ולו מפני שהפרספקטיבה שלי תמיד תוחשד בסילוף והטייה מעצם היותי חולת נפש (וכן, הטרמינולוגיה מכוונת לגמרי) - היכולת לעמוד מולו. למי פונים? היכן מתלוננים? את השולחן של מי אני יכולה להפוך?

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2010 | 06:53 | מאת: ענת תנעמי

מיכל שלום רב, הסיפור שאת מספרת נשמע מאוד מכעיס. ככלל, אני בעד מיצוי ועמידה על כל זכות אבל לא בעד להפוך שולחנות. זה לטעמי מהלך לא יעיל. אני חושבת שאת יכולה לפנות עם הסיפור הזה ל"בזכות" ולנסות לקבל את עזרתם. להלן קישור לאתר שלהם: http://www.bizchut.org.il/ בהצלחה ענת

11/11/2010 | 13:16 | מאת: רועי

שלום, אני עומד לפנות (להגיש תביעה) למוסד לביטוח לאומי להכרה בנכות נפשית. רציתי לשאול: מה הקשר מבחינת הביטוח הלאומי בין כושר השתכרות לבין קביעת אחוזי הנכות והקצבה החודשית ? נניח אם במהלך 5 השנים האחרונות (לא ב-15 החודשים האחרונים) עבדתי כמחסנאי במשך שנה וקיבלתי משכורת של 5K ש"ח ברוטו לחודש האם זה יפגע/ישנה את שיקולי הוועדה הרפואי בקביעת אחוזי הנכות שלי ? האם זה ישנה את גובה הקיצבה החודשית ? אם כן אז לאיזה כיוון יותר/פחות ? חשוב לי להדגיש יותר חשובים לי ומגיעים לי (לצערי ולדאבוני) האחוזים בכדי לקבל כמה שיותר אפשרויות שיקום אישי , חברתי ומקצועי ופחות הקצבה החודשית. אנא ענו לי בהקדם תודה רבה מראש

12/11/2010 | 09:46 | מאת: ענת תנעמי

רועי בוקר טוב וברוך הבא לפורום שלנו, אחוזי הנכות הרפואית נקבעים עפ"י המצב הרפואי ללא קשר לכושר ההשתכרות. עפ"י אחוזים אלה גם נקבעת זכאותך לשרותי שיקום. 20% מקנים לך זכאות לשיקום באמצעות הביטוח הלאומי ו-40% מקנים לך זכאות לשיקום גם באמצעות סל השיקום של משרד הבריאות. בכל מקרה הקביעה הראשונית היא בדרך כלל זמנית לשנה ואח"כ תוזמן לועדה נוספת. אני מניחה שמה שילקח בחשבון היא יכולת ההשתכרות הנוכחית שלך. אז אם בתקופה האחרונה יכולת זו קטנה זה ישפיע על ההחלטה. גובה הקיצבה הוא תולדה של כושר ההשתכרות ולא של אחוזי הנכות הרפואית. דהיינו ככל שכושר ההשתכרות נמוך יותר הקיצבה גבוהה יותר. בכל מקרה אני מאחלת לך הצלחה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולשמוע על המשך הדרך וכמובן לענות על כל שאלה נוספת אם תהיה ענת

12/11/2010 | 13:17 | מאת: רועי

מצטער אני ממש לא נבין בדברים האלו. איך בכלל הם קובעים את הקיצבה ? זה לא משהו שיש שקיפות לגביו ? ניתן לראות קריטריונים וע"פ הם את גובה הקצבה באתר הביטוח הלאומי ?

11/11/2010 | 11:54 | מאת: דין

שלום. אני בת 24. אני עברתי בימים האחרונים תהליך של מיון בקשר לעבודה בחברה סלולרית. נשאלת השאלה באחד מהמבחנים אם טופלתי במוסד פסיכיאטרי\טיפול תרופתי.. הסברתי בראיון האישי שהיה לי משבר קטן ולקחתי טיפול תרופתי בעבר במשך כ3 שבועות...הסתרתי מהם את העובדה שאני עדין לוקחת טיפול תרופתי ושיש לי נכות נפשית. במידה ואתקבל לעבודה, בוודאי יתנו לי טפסים למלא, שם אצטרך לדווח על כך שאני מקבלת קיצבת נכות. מה אני עושה? איך אני יוצאת מזה??????????? האם הסיכוי שלי נמוך\גבוה יותר להתקבל במידה ואספר להם את האמת?

12/11/2010 | 09:26 | מאת: ענת תנעמי

דין שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, לשאלתך אין תשובה חד משמעית חוץ מאשר בעניין מילוי הטפסים. במקרה הזה אין לך ברירה אלא לדווח דיווח אמיתי. בעניין הסיכוי הנמוך או הגבוה להתקבל לעבודה - זה תלוי במי שמקבל אותך לעבודה. לחלק מהאנשים במקומות האלה לא משנה העובדה שהאדם המנסה להתקבל לעבודה הוא בעל עבר (או הווה) של התמודדות עם מגבלה פסיכיאטרית. יש מקומות ששם לאנשים זה כן משנה. היות ואני לא מכירה את הנפשות הפועלות במקום העבודה אליו פנית אני לא יכולה לענות על שאלתך. התשובה, כפי שכבר הבנת בודאי, אינה גורפת. בכל מקרה אני מאחלת לך הצלחה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום וכמובן לשמוע איך התקדמו העניינים שבת שלום ענת

08/11/2010 | 12:57 | מאת: מירי

אניחולת נפש קיבלתי סל שיקום שמסתיים בדצמבר ועדיין לא ממשתי אותו רוצה לדעת מה הפרוצדורה בהערכה כי אני מעונינת לעבור לא להוסטל האם זה אוטמתי או ועדה נוספת והאם ישנה אפשרות גם שלא יחדשו לו וזה מאוד מלחיץ אותי אשמח אם תענו לי

08/11/2010 | 19:40 | מאת: ענת תנעמי

מירי שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, החידוש של סל שיקום אינו אוטומטי כאשר לא מממשים את השרותים שאושרו בועדה. אין צורך בועדה נוספת אלא השרותים השונים בדרך כלל מבקשים את חידוש האישור כאשר משתמשים בהם. אם הבנתי נכון את שאלתך את מעוניינת להשתלב בהוסטל. במקרה כזה את צריכה למצוא לעצמך הוסטל שמוצא חן בעינייך וכאשר תהיה החלטה הדדית שאת משתלבת שם ההוסטל יבקש עבורך את החידוש. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום שלנו אני מאחלת לך הצלחה בהמשך הדרך ענת

08/11/2010 | 12:01 | מאת: יוני

שלום לכולם. אני שואל בקשר לחברה שלי פה. היא לא מזמן יצאה מבית חולים פסיכאטרי ובהתחלה חל שיפור ניכר אבל היום אני כבר כמעט ולא זוכר אותו. בסוף האישפוז אמרו לה שאין הגדרה למה שיש לה ומבחינתם אין לה כלום. כלום בטוח אין לה. היא נכנסה לש אחרי מעיין ניסיון התאבדות. ברור שזה לא היה רציני אבל מספיק בשביל להפחיד אותה והיא אישפזה את עצמה. היא אומרת שהיא מרגישה שהכל לא בסדר, אף היא לא מרגישה טוב. היו לה ויש לה בעיות עם כדורי שינה והתמכרות. היא במצב שהיא נשענת על כל הסובבים אותה ברמה שמשאירה אותה פגוע מאוד. היא לא מקשיבה לאף אחד וכשמנסים לעזור לה היא משתגעת. היא מתייחסת לכל מי שקרוב לה כאילו אין לו ברירה אלה לעזור לה והיא בעצמה אמרה לי שהיא לא מבינה למה היא מתנהגת ככה. עכשיו ההורים שלה אמרו לה שהם מנתקים איתה קשר וביקשו ממנה לעזוב את הבית. אני היחיד שנשאר לה וגם אני אמרתי לה היום שאני כבר לא יודע מה לעשות ואני קרוב להחלטה כזאת גם. בצורה אנוכית זה לטובתי אבל אני מפחד שהיא תעשה משהו לעצמה. היא כבר יומיים מדברת ומדי פעם אומרת משהו כמו "עדיף כבר למות" ו" כבר לא איכפת לי, רק שזה יגמר". אני ממש לא יודע מה לעשות איתה. היא הייתה מאושפזת 3 שבועות והרגישה טוב כשהיא יצאה אבל עכשיו הכל נעלם כבר. החיים שלה בלי שליטה כבר המון זמן והיא לא מצליחה להחזיק עבודה וגם לא רוצה אני חושב. היא שיקרה המון ואחרי שהיא יצא היא עשתה מאמץ לא לשקר יותר אבל עכשיו אני חושב שהיא חזרה לזה. איך אני עוזר לה? מה אני יכול לעשות בשבילה? היא מבינה באיזה מידה שהיא בבעיה והיא פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמה. יש לכם הצעות?

לקריאה נוספת והעמקה
08/11/2010 | 19:36 | מאת: ענת תנעמי

יוני שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, אתה מספר סיפור על התמודדות לא פשוטה של חברתך ושל הסובבים אותה. אני חושבת שמאוד יפה שאתה דואג לה. אני מציעה לך להעלות את שאלתך בפורום פסיכיאטריה שם יש רופאים פסיכיאטרים שיוכלו לתת לך תשובה יותר מלומדת משלי היות ואני אינני רופאה. להלן קישור לפורום: http://www.doctors.co.il/forum-2212 (יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) בהצלחה ענת

09/11/2010 | 16:21 | מאת: אדם

יוני שלום מכאיב לשמוע שהורים מנתקים קשר ולא עוזרים לבנם/בתם. מניסיון אני יכול לומר שאני מבין הרבה מאוד ממה שכתבת שהיא עוברת, ולאדם במצוקה זו מצווה לעזור. בסופו של דבר, רווחת הפרט היא רווחת הכלל, והוריה היו רוצים שהיא תרגיש טוב יותר. אבל החיים לפעמים קשים מאוד לאנשים מסויימים. אם היו מבינים את זה טוב יותר היו מפסיקים להתייחס לנפגעי נפש כאל נטל , והיו רואים שהם סובלים. אדם סובל לא מבקש סבל , לא לעצמו וגם לא לאחרים. הוא מבקש עזרה, גם כשהוא לא יודע איך לעזור לעצמו. הלוואי שלא יזנחו אותה , ב"ה שתהיה הקלה. אדם

09/11/2010 | 23:08 | מאת: בן יעקב

צריך להמשיך בטיפול התרופתי [כי יש נטיה חזקה להפסיק מיד], לא להעביר את היום בבטלה שאז המחשבות באות.. יש לי הרגשה שחברתך סובלת עקב קשיי אישיות [קוראים לזה אישיות גבולית] ובהחלט זו דרך שמצריכה הרבה התמודדות. מחזיק אצבעות לה.

08/11/2010 | 11:40 | מאת: יויו

שלום מחפש לעבוד בחונכות לנפגעי נפש באיזור השרון.ליווי חברתי ושיקומי ותעסוקתי. מי החברות שפועלות באיזור? ומספר טלפון... תודה

08/11/2010 | 19:27 | מאת: ענת תנעמי

יויו שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, יש שתי אפשרויות למצוא עבודה כחונך. אפשרות אחת היא לנסות לחפש עבודה דרך אתר "שתיל" http://www.shatil.org.il/ אפשרות נוספת היא חיפוש, כפי שאתה חשבת עליו, של חברות שעוסקות בנושא באיזור בו אתה רוצה לעבוד. רשימת חברות כזאת תמצא בקישור הבא: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=3704 (בשני המקרים יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) בהצלחה ענת

פיתוח קול או שירה מקום שקשור לבריאות הנפש חינם? תודה

08/11/2010 | 06:49 | מאת: ענת תנעמי

30 מת"א שלום רב וברוך/ה הבא/ה לפורום שלנו, בפעם הקודמת ששאלת קיבלת תשובה מאייל על מקום ששמו "כנפיים". זה אכן המקום הנכון לפנות אליו בעניין זה. (ותודה לאייל על כך). אני מצרפת קישור לאתר שלהם: http://www.kenafayim.org.il/he.aspx?id=1 בהצלחה ויום טוב ענת

שלום.. שמי אמנון פישר, במאי, מוזיקאי ושחקן ואני מעלה בימים אלו מופע מבדר המביא לבמה את סיפורי האישי, דרך שירים, הומור ומשחק. המופע הובא בחלקו בכנס העשור לשיקום שהתקיים בבנייני האומה לאחרונה. המופע הקרוב, מחר, יום ב' , 8.11 , בת"א , לילנבלום 25 , 21:00 . אתם מוזמנים בחפץ לב אמנון.

אמנון שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, תודה על ההזמנה למופע. הקטע שהובא בכנס העשור היה אכן מרגש ועשה חשק לצפות בשאר המופע. נשמח לקבל הזמנה כזאת בכל פעם שהמופע מועלה. יום טוב ובהצלחה (או במילים אחרות break a leg) ענת

07/11/2010 | 13:30 | מאת: משתקמת..

שלום, אני סטודנטית במסלול ברב תחומי לומדת פסיכולוגיה קרימינולוגיה וחינוך בשנה שלישית אני אמא ורעיה.. וגם-- נפגעת נפש.. האבחנות חלוקות אבל הפשרה היא על אישיות גבולית עם כל מיני קווים נוספים.. אני ממומנת ע"י בטל"א וגם משוקמת על ידם במסגרת לימודים. מצבי לרוב טוב.. כיום הגעתי לשלב בלימודים שאני רוצה וצריכה להחליט מה קורה איתי הלאה (עבודה או לימודי המשך) חשבתי לי לעשות תעודת הוראה וללמד בבית ספר או להמשיך לתואר שני או תעודה בתחום טיפולי כלשהו ואז העו"ס בבטל"א "האירה את עיני" ואמרה שכנראה שבמשרד החינוך לא יקבלו אותי.. (מה שאני יכולה להבין אף אחד לא יקח את הסיכון ובטח לא ההורים) ופתאום הבנתי שהעבר (האשפוז, הנכות) יהיה לי לרועץ כנאה תמיד לא משנה אם אני שכחתי או השתקמתי.. מה שבעצם אני שואלת אתכם זה לאן אני יכולה לפנות? האם יש מקומות שאני צריכה לוותר עליהם מראש? האם אני לא אוכל לעסוק בתחום טיפולי אף פעם? (לקבור את החלום סופית?)

לקריאה נוספת והעמקה
07/11/2010 | 23:38 | מאת: adi

היי צריך להילחם על זה. דווקא את תהיי יותר רגישה לסבלם של אחרים עדי

08/11/2010 | 06:57 | מאת: ענת תנעמי

למשתקמת שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, נראה לפי הודעתך שהכינוי שבחרת לעצמך הוא אכן כינוי מתאים :-) ולגבי שאלתך - אני מציעה להפנות את השאלה לארגון "בזכות" ולבדוק האם העו"ס בביטוח לאומי אכן צודקת. להלן הקישור לאתר שלהם: http://www.bizchut.org.il/ אני מאחלת לך הרבה הצלחה בהמשך דרכך. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום גם לענות על שאלות נוספות אם יהיו וגם לשמוע על התשובה של "בזכות" על שאלתך. יום טוב ענת

12/11/2010 | 15:37 | מאת: מישהי שאכפת לה

לדעתי המטפלות הטובות ביותר הן אלו שבאו מהמקום שלך,וכפי שציינה זאת ענת יש לך רגישות יתר והייתי מוסיפה גם אינטואיציה חדה יותר לקלוט את המצוקה של המטופל ולדעת להזדהות ואולי גם לאן להפנות ולהלחם על זכותו..כן,כן במידה והייתי צריכה להסתייע בשל מחלת נפש כזו או אחרת הייתי מעדיפה מטפלת שיש בה שילוב של התנסות וחוויה לצד התמחות אל תרימי ידים הלחמי על זה ותצליחי,אני אמא לבת עם בעיה נפשית ואני יודעת כמה משאבים היא השקיע בלימודים וכמה רצון יש לה וכשהיא נופלת לבור כל התקווה שלה הוא לצאת מיזה בכדי להמשיך ולהתקדם עם המטרה ואני מעודדת ומושכת קדימה כי אני יודעת כמה אנטלגנטית היא וכמה כייף להתיעץ ולהתמך על ידה היא כל כך הגיונית ורגישה לצרכי האחר ותמיד יש לה תשובות עיניניות זה שיש לה בעיה בתחום הנפש לא ישלול ממנה את הזכות לבחור במקצוע שתחפוץ ,מחלת נפש היא מחלה כמו כל המחלות מקבלים תרופה וממשיכים בחיים אני מאחלת לך שתתקדמי ותלחמי על רצונך וזכותך ותגשמי את היעוד שלך

06/11/2010 | 14:44 | מאת: משה

האם מישהו מהשותפים לפורום יודע או מכיר כפר נופש או בית הארחה לפגועי נפש אשר מתמקד באמנות , הייתי מאוד מעוניין לראות אם יש מסגרת המתאימה לו בארץ ? ( אח שלי שהוא בן 54 סובל מהפרעות נפשיות , הוא מתגורר לבדו בראשון לציון והוא כל חייו עוסק ומתעסק באמנות )

לקריאה נוספת והעמקה
08/11/2010 | 06:41 | מאת: ענת תנעמי

משה בוקר טוב וברוך הבא לפורום שלנו, ראשית אני רוצה לומר שהדאגה שלך לאחיך מעוררת התפעלות, זה לא מובן מאליו. האם כאשר אתה מדבר על כפר נופש או בית הארחה אתה מתכוון למקום מגורים ? בנושא הזה שאלתך לא ברורה לי. לגבי העיסוק באומנות. בתל-אביב קיימת מסגרת שבה אנשים המתמודדים עם מחלת נפש והם אומנים יכולים לעסוק באומנותם. למסגרת קוראים "כנפיים". זו מסגרת תעסוקתית שפועלת מידי יום בשעות הבוקר. אני מצרפת קישור לאתר שלהם: http://www.kenafayim.org.il/he.aspx?id=1 (יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת). אני מקווה שזה עונה על שאלתך. בכל מקרה נשמח לענות על כל שאלה נוספת וגם נשמח אם תבהיר למה התכוונת בתחילת שאלתך. יום טוב ענת

שלום. אני מקבלת מזה שנה, סיוע בשכ"ד ממשרד הבינוי והשיכון.. עזבתי את ההוסטל ועברתי לגור לבד. אני שוקלת לעבוד לגור עם שותפה? האם זה באמת נכון שלא מגיע לי סיוע כשאני גרה עם עוד אנשים? זכור לי שקיבלתי את הסיוע גם כשגרתי בהוסטל. ביי תודה

03/11/2010 | 21:40 | מאת: אייל

דנה שלום. למיטב ידיעתי והבנתי ..>>> את כן זכאית לקבל ממשרד השיכון עזרה , את פשוט צריכה להראות חוזה וללכת עימה לבנק המטפל בך . וזה לא קשור שאת תגורי עם עוד שותפה כי כל אחד זכאיי בפני עצמו ..את מבינה את ההגיון ? אני מאמין שייש לך עו"ס שמטפל בך >> הוא כבר יודע מה צריך לעשות הנידון. בהצלחה

08/11/2010 | 06:53 | מאת: ענת תנעמי

דנה שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אייל אכן צודק (ותודה לו על תשובתו). הסיוע בשכר דירה הוא אישי ואם קיבלת סיוע כזה כאשר גרת בהוסטל אין מניעה שתקבלי את הסיוע כאשר את גרה במסגרת אחרת בשכירות גם אם את גרה עם שותפים. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת אם תהיה ענת

שירה או פיתוח קול או מקהלה או משהו דומה בחינם שקשור לבריאוש הנפש תודה

31/10/2010 | 20:21 | מאת: 30 מת"א

03/11/2010 | 21:34 | מאת: אייל

שלום לך. לשאלתך ..עליך לפנות לעמותת "כנפיים" ולברר שם האם אתה מתאים לשם. נראה לי שזה הכתובת שלך . הם מתעסקים עם מתמודדים ויש להם שם כ"מ תוכניות כמו מקהלה ,שירה בציבור ,אומנויות למינהם ועוד. בהצלחה

08/11/2010 | 00:30 | מאת: 30 מת"א

31/10/2010 | 01:13 | מאת: בדואי

אני מתמודד עם מחלתי כבר 6 שנים אני מאובחן כסכיזופרן סימפלקס+רסידואל שאין לי בעייה עם זה אני מטופל תרופתית אחרי אין ספור ניסיונות והטעייות של התרופות מצאתי לרגע קצר של שנה נחמה ותפקוד עם סרוקוול 600 מ''ג וקלונקס 2 עם סרוקסט 40 מ''ג לחרדת שיש לי לפעמיים. בעיקרון הצלחתי אחרי הרבה מוטיבציה וטיפול פסיכולוגי שמימנתי מהקצבה בזמנו בן 19 הורדתי 20 קילו מהמשקל העודף בספורט התנדבתי בסיפרייה חזרתי לקרוא ספרים ולבסוף בגלל המצב הקשה בבית נאלצתי להשכיר דירה ולהתחיל באמת לעבוד ככה החזקתי שנה בית עבודה ומכון ויותר עם תמיכה של החברים ובלי קשר עם ההורים עד סיום החוזה שכירות. חזרתי הביתה מדוכא לאחר שבוע אצל חברים וברחוב והחפצים שהיו חשובים לי הפסקתי לעבוד ועכשיו חזרו התסמינים השליליים בגדול והחרדה החברתית. מאז אני בבית בחוסר תפקוד יושן בספה או עכשיו שהצלחתי מחסד לקבל מחשב נייד גר ברחוב או אצל ידידה חבר לשמחתי. אני נראה נורמלי לגמרי ומטופח הומלס הכי חתיך בעיר) הרקע בבית קשה ומסובך. היום אני רוצה לחזור לתפקד עוד הפעם ראיתי במו עיניי שגם הצלחתי פעם למרות המחלה.. מעולם לא הייתי מאושפז או שמעתי קולות פשוט חרדות מאוד קשות מכול הסוגים. קבעתי פגישה דרך הביטוח שאלתי מה עדיף שיקום מקצועי או סל שיקום דרך משרד הבריאות?.. איפה באחוזים הסיכויים שלי להשתקם הוא הטוב ביותר מה נחשב יותר לא איך לנסח איכותי מבחינתי כמה שיותר דיירים באותו בית זה קשה ומעורר אצלי הרבה חרדה וישר אני בורח. אני זאב בודד שמצליח ליצור קשרים רק עם החברים שמכירים מלפני המחלה כול מי מישהו זר מאוד קשה לי להתחבר וככול שאני מתקרב למישהו ככה אני רוצה יותר לברוח אז שיקום בדיור מוגן נשמע לי כול כך טראומטי שלעאא נראה לי שזה יצליח יש לכם עצות מה אני יכול לעשות בנוגע לדיור. הרדוף ניסיתי וברחתי רק להמחשה אחרי מיון 15 איש רק 2 נכנסים רושם יש לי בייצים אין סובל מאוד מהבדידות ברגע האחרון.. בבקשה המלצה רעיונות טיפולים ועצות יתקבלו בברכה וסליחה על הטירחה עם גרמתי..

לקריאה נוספת והעמקה
31/10/2010 | 06:40 | מאת: ענת תנעמי

לבדואי שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, אם אני מבינה נכון את שאלתך אתה שואל אם עדיף לך שיקום דרך הביטוח הלאומי או באמצעות סל השיקום. השיקום דרך הביטוח הלאומי הוא שיקום מקצועי בלבד. היות ואתה מדבר גם על שרותי דיור נראה לי שסל השיקום מתאים יותר לצרכיך. בעניין סוג הדיור - אפשר לקבל שרותי דיור מוגן גם כאשר גרים לבד בדירה. לא חייבים בהכרח להתגורר בהוסטל אם אתה מרגיש שזה לא מתאים לך. החיסרון כאשר גרים לבד הוא שאתה צריך לממן בעצמך את שכר הדירה מעבר לסיוע בשכר דירה שמקבלים ממשרד השיכון. ככלל, אני מציעה לך, אם יש לך מתאם/ת טיפול שמכיר/ה אותך להתייעץ איתו/ה. הזכרת בהודעתך טיפול פסיכולוגי שעברת, יכול להיות שכדאי לך להתייעץ עם המטפל/ת שטיפל/ה בך כי בטוח שהוא/היא מכיר/ה אותך הרבה יותר טוב ולכן יכול/ה לענות על שאלותיך בצורה הכי מדוייקת. מעבר לכל השאלות האחרות נשמע שיש לך מוטיבציה לתהליך שיקומי. זהו הצעד הראשון ולדעתי החשוב ביותר להתקדמות בתהליך. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת אם תהיה אני מאחלת לך הצלחה ענת

29/10/2010 | 00:22 | מאת: עוגי סחוגי

שלום רב לחברי הפורום, בימים הקרובים אני מעלה אתר לרשת שיעסוק בפרסום סיפורים אישיים ודרכי ההתמודדות של כל נפגע נפש כיצד הוא מתמודד/ת עם מחלתו/ה כמובן באילום שם או בכינוי שכל אחד ירצה הנכם מוזמנים לשלוח לי את סיפור חייכם, כיצד הנכם מתמודדים עם מחלת הנפש, הטיפול התרופתי שהנכם לוקחים, משברים שעברתם ושהצלחתם לצאת מהם ועוד... מייל - [email protected] בנוסף אשמח אם תציעו שמות לאתר כיצד יקרא. בברכה, עוגי סחוגי

30/10/2010 | 21:23 | מאת: עוז מרום

אני חולה מגיל 19 כיום בן 34 15 שנה של יסוריים ומכאובים עים אספר את סיפור מחלתי יהיה ספר עב קרס עברתי המון עליות ירידות תיקוה יאוש רצון למות חרדות דיכאונות התפרצויות בכי וזעם כעס על אלוהים והעולם לא קל והדרך עוד ארוכה בדידות פחד מקשר רומנטי

31/10/2010 | 13:20 | מאת: עוגי סחוגי

עוז שלום רב, הנני כואב את כאבך. אני מעונין שתשלח לי לאימייל את הסיפור חיים שלך ארוך ככל אשר יהיה למייל [email protected] ותאמוד בסיפור חייך על הדברים הבאים: כינוי שלך, מה גילך, מהי מחלתך (דכאון,חרדה, יכול להיות גם יותר מדבר אחד), כיצד הופיע לך המחלה לראשונה, כיצד התמודדת עם המחלה, מהן המשברים שעברת בחייך, מהו הטיפול התרופתי שאתה לוקח, אם הצלחת להגיע למצב מאוזן ו/או למצב של חוסר בכדורים, כיצד הצלחת כן להתמודד ולהפחית את מספר התסמינים, וזהו בגדול סיפור חייך כיצד התמודדת ואתה מתמודד עם המחלה וכו'... לאחר שאעבור על הסיפור אולי אבצע מספר תיקוני שפה ולאחר מכן אשלח אליך להגעה על מנת שתאשר את הסיפור שלך כדי שאוכל להעלות אותו לאתר http://www.sipur-nefesh.zxq.net כרגע האתר בחיתוליו ועדיין עובד עליו אך אני מצד שני צריך גם סיפורי נפש של אנשים שרוצים לשתף ולתרום לתמודדי הנפש בישראל. אשמח לשיתוף פעולה מצידך ונא רשום כינוי משום שיש פרטיות מוחלטת לכל אדם ואין לי יכולת לרשום שם מלא. בברכה, עוגי סחוגי (כינוי שלי)

05/11/2010 | 07:33 | מאת: מוש

עם כל מה שעובר עליך, אבל אתה בטח מתמודד, ותוכל לכתוב איך וכיצד אתה מתמודד שילמדו ממך.

18/11/2010 | 19:55 | מאת: קובי

עוגי סחוגי היקרה אנו חשים תחושה עזה של עצב ותוגה יפה שאת נותנת לנו את הבמה להביע את רגשותנו בעוצמה תבורכי

שלום אחי סובל ממחלה דו פולרית הוא היה מאושפז שלוש פעמים, דיפרסיה ופעמים מניה, בפעם האחרונה הוא הבין שהוא חולה. הוא השתחרר לפני כארבעה חודשים, כיום הוא במצב של דיכאון ונכון לעכשיו בלי יכולת להתפרנס. הוא מקבל טיפול, וביעוץ שלקחנו עם ממומחה הוא אמר שצריך להתאזר בסבלנות ולתת הזדמנות לטיפול לעשות את שלו. לדעתי קבוצת תמיכה יכולה לעזור לאחי. הוא בגיל 43 האם יש קבוצה כזאת ואיך אני יכול לקבל את הפרטים שלה תודה רבה מראש אלון

לקריאה נוספת והעמקה
29/10/2010 | 15:02 | מאת: ענת תנעמי

אלון שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, הדאגה שלך לאחיך מעוררת התפעלות. כל הכבוד על האכפתיות והרצון לתמוך. אני לא מכירה קבוצות תמיכה אלא זאת http://self-help.sheatufim.org.il/detail-org.php?id=470&idtop=43&result= (צריך להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) אני מניחה שאם יש קבוצה כזאת גם לא וירטואלית בקישור הזה ידעו להפנות אותך אליה. שבת שלום ענת

29/10/2010 | 16:48 | מאת: משה

אלון שלום, בהמשך להפנייה של ענת לקבוצת התמיכה שנקראת "הבית הורוד", הקבוצה מקיימת מידי פעם גם מפגשים פיזיים. פרטי הקשר כפי שמפורט בהפנייה של ענת (לפחות האימייל עדכני). בהצלחה.

שלום האם ניתן להבהיר את ההבדל בין סוגי הדיור השונים על מנת להבין את המלצות סל שיקום תודה

molly שלום רב וברוכ/ה הבא/ה לפורום שלנו, דיור מוגן מתוגבר הוא כאשר אנשים גרים בדירה שכורה בקהילה ויש מדריך/ה שמגיע/ה ל-5.5 שעות בשבוע לכל אחד מהדיירים בדירה (לדוגמא: אם יש 3 דיירים בדירה המדריך/ה מגיע/ה ל-16.5 שעות לדירה). בנוסף יש מתאם/ת טיפול שלכל אחד יש איתה/איתו פגישה של שעה בשבוע. קהילה תומכת זה כאשר הדירות של הדיור המוגן נמצאות במרחק גיאוגרפי קטן מהוסטל שבו יש צוות 24/7. הדיירים בדיור המוגן מקבלים שרות של דיור מוגן אך הם שייכים קהילתית גם להוסטל ויכולים לעיתים להשתמש בשרותיו בהקשר לצוות, לפעילויות פנאי וכד'. דיור מוגן קבוצתי דומה להוסטל קטן שבו יש יותר דיירים מאשר בדירה רגילה (בדר"כ המבנה יהיה מותאם למגורים של בערך 8-10 דיירים ומעלה) והדיירים מקבלים שרות של מדריך/ה ומתאם/ת טיפול כמו בדיור מוגן מתוגבר. אני מקווה שהצלחתי להבהיר את ההבדל בין המסגרות השונות. חשוב להבין שהשרות הוא אישי. דהיינו, יכולים לגור בדירה דיירים שחלקם מקבלים שרות של דיור מוגן מתוגבר וחלקם מקבלים שרות של דיור מוגן רגיל ואז שעות המדריך יהיו לכל אחד מהם בהתאם לשרות שהוא זכאי לו. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת אם תהיה יום טוב ענת

24/10/2010 | 21:32 | מאת: זיו

הגעתי מספר פעמים לפגישות עם רופא בריאות הנפש, לאחר מספר פגישות הוא מסר לי מכתב שמופנה לביטוח הלאומי למחלקת השיקום ומבקש מהם שיעזרו לי למצוא מסגרת תעסוקתית כי לדעתו לסל שיקום אין הרבה מה להציע. מה זה אומר?

לקריאה נוספת והעמקה
25/10/2010 | 07:30 | מאת: ענת תנעמי

זיו בוקר טוב וברוך הבא לפורום שלנו, יש מסגרות שונות שמימון השהות בהן הוא באמצעות הביטוח הלאומי ולא דרך סל השיקום. לדוגמא - מרכזים לשיקום מקצועי שפזורים ברחבי הארץ. ייתכן שהרופא חושב שאחת המסגרות הממומנות ע"י הביטוח הלאומי מתאימה יותר לצרכיך מאשר המסגרות של סל שיקום. מה אתה חושב ? יום טוב ענת

24/10/2010 | 12:16 | מאת: הדר- פרויקט אפיק

שלום לכולם, ב-23 בנובמבר יערך יום פתוח לפרויקט אפיק להשכלה. פרויקט אפיק זו תוכנית ייחודית המסייעת בשילוב נפגעי נפש בעולם ההשכלה הגבוהה והעבודה. התוכנית מיועדת לזכאי סל שיקום, בוגרי 12 שנ"ל, שיימצאו מתאימים. התוכנית כוללת שלושה שלבים- מכינה,שילוב בלימודים מקצועיים או אקדמאיים וסיוע במציאת תעסוקה בתחום שנלמד. לפרטים ניתן לפנות לליבי- רכזת הפרויקט:03-5324265 [email protected] נא לאשר השתתפות. נשמח לראותכם! צוות התוכנית.

שלום שמי עידן, ולפני כשנה שוחררתי מהצבא בעקבות התקף פסיכוטי שהיה לי אחרי שיקום של שנה יצאתי מזה ואני לוקח טיפול תרופתי שקצת מקשה עלי (בעיקר- עייפות וחוסר יכולת להתרכז בלימודים) זאת אני מציין מפני שאני מתכנן לעשות פסיכומטרי בחודשים הקרובים ורציתי לדעת איזה כלים המכללה הזאת יכולה לתת לי בכדי להקל עלי את החזרה ללימודים . תודה עידן

26/10/2010 | 14:50 | מאת: הדר - פרויקט אפיק

שלום עידן, לפי התיאור, ייתכן שהתוכנית תתאים לך. אתה מוזמן להתקשר למשרדנו על מנת לקבל פרטים על התוכנית. צור קשר ביום חמישי הקרוב בטלפונים: 03-6355776 או 03-5324265 צוות תוכנית אפיק

23/10/2010 | 08:39 | מאת: שרון שם בדוי

שלום שמי שרון ואני סובל ממניה דפרסיה,אני השתקמתי לחלוטין מהמחלה למרות המחלה הצלחתי להקים משפחה ולהביא לעולם שני ילדים מדהימים. אני מעונין לעזור ולהרצות בפני אנשים כיצד ניתן להשתקם ממחלה זו וכיצד ניתן לחיות עימה. אשמח לקבל את תשובתכם ולעזור למי שמעוניין.

אהלן שרון, נשמע שיש לך סיפור חיים מעניין. נשמח לשמוע אודותייך.. [email protected]

29/10/2010 | 00:25 | מאת: עוגי סחוגי

בקרוב הנני מעלה אתר שיעסוק בסיפורים של נכי נפש ועל התמודדותם עם המחלה ומהי התרופה שלקחו וכו... אשמח אם תשלח לי מייל עם סיפור חייך ודרכי ההתמודדות שלך ומהן המשברים שיצאת מהם תשלח על מנת שאוכל להעלות את זה לאתר המייל שלי הוא [email protected] בברכה, עוגי סחוגי * כל הסיפורים שיכתבו באתר הינם באילום שם מוחלט כך שאין צורך בלפחד מחשיפה. תרשום גם שם של כינוי שתרצה שיהיה כתוב או שם פרטי וכדומה כדי שנדע מי כתב את זה.

26/11/2010 | 13:59 | מאת: גמילה

אהלן שרון.. גם מעוניינת לשמוע איך ביוק השתקמת... מה אתה יודע על גמילה מנוגדי דכאון... אני השתמשתי ברסיטל 3 שנים ועכשיו כמה חושים בגמילה לבד לא פניתי לעזרה... אם תוכל לייעץ לי ולנחם

21/10/2010 | 16:41 | מאת: גלעד

שלום רב! אחי מטופל בזריקות רספרידל (סכיזופרניה) וכבר למעלה משנה הוא מגיע לקופת החולים פעם בשבועיים כדי לקבל את הזריקה. היום הוא הגיע למרפאה והאחות, שכנראה כמו שאר האחיות כבר מכירה אותו כי כפי שציינתי הוא קבוע בקופת החולים הזאת, אמרה לו שבלי הוראה מהרופאה הוא לא יוכל לקבל את הזריקה ובמקום לגשת בעצמה לרופאה, לרשום לו הוראה או כל פתרון סביר שמקובל לעשות אחר היא בחרה להיצמד לספר (שספק אם נכתב) ואמרה לו שלא תקבל אותו בלי הוראה ושעליו לקחת תור ולעמוד בו. מיותר לציין שטיפול בסכיזופרניה באמצעות תרופות הוא עניין מדוייק והוא לא יכול לקבוע תור לשבוע הבא ולקבל את הזריקה באיחור אחרת יכולות להיות לכך השלכות. אבל זה לא העניין, העניין הוא היחס הלא הגון הזה. אחי ענה לה שהוא לא מתכוון לזוז מהחדר, במילים האלו והיא ענתה לו "מצדי אתה יכול למות כאן". עכשיו, אני יודע שיש את האנשים המאוד מאוד מרגיזים האלו שנותנים לאדם יחס לפי איך שהפרצוף שלו נראה להם או אולי לפי המרשם שלו, אבל אחות בקופת חולים לא יכולה לדבר ככה ובטח לא לפגוע נפש. מה ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
21/10/2010 | 16:43 | מאת: גלעד

שהרופאה מוציאה לו ממילא כל חודש מרשם רספרידל וזאת תרופה שמקבלים באופן כרוני ואין צורך בשום הוראה ועובדתית אחות אחרת לקחה ממנו את התרופה והזריקה לו אותה בלי שום הוראה מהרופאה.

22/10/2010 | 10:20 | מאת: ענת תנעמי

גלעד שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, אתה צודק ! יש את האנשים המרגיזים שתארת בפיסקה האחרונה של דבריך. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים עם זה או לשתוק. אני חושבת שמה שהאחות הזאת עשתה ואמרה הם דברים שלא ייעשו ולא יאמרו. מה שאפשר לעשות הוא לפנות בע"פ או בכתב למנהל המרפאה ולהתלונן. לעיתים יש לפנות יותר מפעם אחת כדי לקבל תגובה. אבל אני חושבת שצריך לא לשתוק לאור יחס כזה. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה אם תהיה שבת שלום ענת

29/10/2010 | 00:31 | מאת: עוגי סחוגי

ראה, אני לא מאמין בלנתור טינה, אך אני מאמין באם בנאדם שעובד במגזר הציבורי ואינו מסוגל ויכול לתפקד במערכת הציבורית אז אין לו יכולת להמשיך ולעבוד בקופה. אי לכך מה שאני היתי עושה זה כותב מכתב לרופא המחוזי על אופן השתלשלות האירועים והיא תקבל נזיפה ממנו לא יעלה על הדעת שאחות תדבר בצורה כזו לפציינט ואתה צודק מאה אחוז חביבי לזריקה יש מחיר אם לא יקבל עכשיו הוא יקבל התקף או יהיה במצב גרוע, רשלנות רפואית גם עילה טובה, האחות היתה נדרשת במקרה הנל להתקשר לרופאה ולבדוק איתה את הדברים ובמידה ויש אמיתות הדברים אז באמת לתת לו את התרופה ולשוחח עם הרופאה על כך שלהבא תביא איתו מכתב או פתק או לא יודע מה לקבוע תור לדבר כזה בלתי אפשרי יש מקום לרשלנות רפואית וגם בטח ובטח למכתב לרופא המחוזי של הקופה ולהנהלת הקופת חולים שלה כדי שקצת יהדקו את החגורות שלהם כלפי אותה אחות, לא אומר שכולם כאלו אבל יש עובדים שקצת הרבה מגזימים באופן הכח שיש להם וניצול הכח הוא לא מוצדק

21/10/2010 | 16:18 | מאת: dudi

אני מתמודדת עם מאניה דפרסיה הרבה שנים. החלום שלי הוא ללמוד רפואה. מאחר ומדובר בלימודים אינטנסיביים ואני כבר לא צעירה, חשבתי להתעניין בלימודי סיעוד. האם לפי דעתכם זו בכלל אופציה לנוכח אבחנתי? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
22/10/2010 | 10:17 | מאת: ענת תנעמי

dudi שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, לעניות דעתי, השיקול שצריך להוביל אותך להחלטה אם ללמוד ומה ללמוד הוא הרצון שלך לעסוק במקצוע הספציפי והדרישות האוניברסיטאיות שנדרשות עבורו. אם את חוששת שבשל ההתמודדות שלך לא תוכלי לעסוק במקצוע תנסי לברר בבית הספר לסיעוד האם זאת מגבלה שנחשבת ככזאת שלא מאפשרת לאדם לעסוק בסיעוד. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת אם תהיה בהצלחה ענת

21/10/2010 | 02:19 | מאת: אל

בס"ד ראשית תודה על התגובות ! אז ככה עם דרך הלב בצפון אני עדיין בקשר איתם אך טרם הגעתי לשלב של ממשות עצמית ואני לא רואה שם את האור בקצה המנהרה פשוט אין להם מה להציע לי שם עבר מספיק זמן ככה שזה לא רלוונטי. חשוב לי לציין אני אדם מאוד עצמאי בכלל וכך בעיסוקיי וכן במחשבותיי עם חוש מסחרי ותובנות שיווק ומסחר והתכווננות לעסק רציני,ולכן גם לא כל יוזמה עסקית שמשתמשים בה עם אחרים בהכרח תואמת לי היות וזה מאוד תלוי מי האדם מה הנתונים בפועל ודרישתו למימוש ההצלחה שלו. ברור לי שנדבך חשוב להצלחה זה אימון אישי וליווי מקצועי בשילוב כל הגורמים אבל בפועל מי שניסה לעזור לי בתחום המקצועי לא ממש היה מקצועי ועובדה שהוא לא הצליח לקדם אותי קדימה,אני מעוניין שיקשרו אותי לאדם גוף או יזם כלכלי שיכול לתמוך בי כדי להרים את הרעיון שלי. השאלה שלי היא האם בדברים שציינתי ניתן לקבל עזרה של ממש או שזה רק בגדר של פנטזיה? האם אתם מכירים יזמים שפתוחים לקבל מישהו כמוני שרוצה ומעונין להצליח בגדול? אם כן - אשמח לשמוע ! תודה מראש אל.

21/10/2010 | 14:28 | מאת: בני כהן

אל שלום, במידה ואתה מרגיש שהשירותים שהזכרנו שהם שרותים של סל שיקום לא מתאימים עבורך, אתה יכול לנסות ולהעזר במ.ט.י (מרכז טיפוח יזמות עסקית) באזור מגוריך שמציע קורסים ועזרה (כמו חונכות עסקית) ליזמים ופתוח לכלל הציבור. למיטב ידיעתי הם גם נותנים הנחה משמעותית לאנשים שמוכרים ע"י מוסדות המדינה כנכים. בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

20/10/2010 | 10:22 | מאת: מרים

מאחר ולאור מצבו הגרוע של בני אין לי כיום שום קשר עם גוף כלשהוא שמטפל בחולי נפש וזה צחוק הגורל במקום שיעזרו לבני זורקים אותו לכלבים. זה אמנם פרט שולי אך הייתי רוצה לדעת אם משקפי ראיה כלולים בהטבות של סל שיקום ואם כן איך זה מתבצע.

לקריאה נוספת והעמקה
20/10/2010 | 17:12 | מאת: בני כהן

למרים שלום וברוכה הבאה לפורום, מאד מצער לקרוא את המשפט הראשון שכתבת, ואני כולי תקווה שבכל זאת תמצא הדרך לעזור לבנך. ולשאלתך, משקפי ראייה אינם כלולים בסל שיקום. נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, ואולי מבנך? יתכן ואם הוא יכתוב ו/או יקרא הודעות בפורום הוא יוכל להתעודד ואולי לקבל קצת תמיכה דרך הפורום מאנשים שהיו במצב דומה לשלו והצליחו להשתקם. המשך ערב נעים, בני

22/12/2013 | 16:56 | מאת: רון מידן

שלום רב, ניתן לקבל בדיקת אופטומטריסטים מומחים, מסגרות ועדשות משקפיים במחירים מסובסדים לזכאי סל שיקום במכון בתל אביב. טלפון 077-9555705

הטלפון המוצג הוא של משרד עורכי דין, ישנה כאן טעות. מה שם מכון המשקפיים וכיצד ניתן להשיג את הטלפון הנכון.

19/10/2010 | 12:44 | מאת: אל

בס"ד שלום שמי אל בן 44 בעל נכות של 75% אובדן כושר עבודה על רקע נפשי(רגישות יתר)אני כבר שנתיים לאחר קבלת סל שיקום וזכאי לשירותים עפ"י חוק בכל הרשויות. הנדון:אני מחפש עזרה למימוש עצמי באופן עצמאי כעסק ע"י יזם או אחר ! העניין הוא כך אני אדם עם דמיון פרוע וברמה טכנית מאוד גבוהה עם כושר למידה מהיר אני אמן מעצב תכשיטים יוקרתיים שנים רבות אני מתעסק במוסיקה שירה ונגינה ובכלל בגדול באמת וללא יוהרה חלילה בכל מקום שאני מניח את ידיי אני רואה ברכה והצלחה בעניין רק שאני תקוע עם כל זה ולעניות דעתי אני לא יודע לשווק את עצמי נכון ועוד בנוסף אני מעלה זאת כאן משום שהמסגרת השיקומית איתה אני עובד לא הצליחה עדיין לעזור לי וזה נורא מתסכל אותי ובמיוחד כשהמצב הכלכלי שלי קשה היום. אז אשמח לקבל עזרה או רעיון איך למנף את עצמי כי יש לי מה להציע. תודה מראש אל.

לקריאה נוספת והעמקה
20/10/2010 | 07:19 | מאת: ענת תנעמי

לאל שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, יש שתי מסגרות שאני מכירה שיכולות לעזור לך לממש את כישרונותיך מסגרת אחת נקראת "חממה תעסוקתית" וקשורה ל"מק@יבים" ולמרכז הישראלי לתעסוקה נתמכת, והמסגרת השניה נקראת "מעוף" וקשורה לאנוש. אני מציעה לך לנסות לפנות לאחת המסגרות האלה. לפני פנייתך אליהן יש לי הצעה נוספת אליך. אתה כותב שאתה בעל כישרונות בתחומים מגוונים. אני מציעה לך לבחור תחום אחד שאותו אתה רוצה לקדם. בדרך זו יהיה סיכוי רב יותר להצליח להתקדם בתחום. אני מאחלת לך הצלחה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת ענת

20/10/2010 | 17:22 | מאת: בני כהן

אל שלום, בנוסף למסגרות שענת הזכירה, יש מסגרת נוספת שעוזרת בנושא של יזמות עסקית ונקראת "יוזמה". נראה לי שחשוב מאיזה אזור אתה בארץ מכיוון שלדוגמה "מעוף" נותנת שירות באזור המרכז, ו"יוזמה" נותנת שירות במחוז הדרום ומרכז-דרום. בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

19/10/2010 | 10:31 | מאת: אני

שלום רב, חבר שלי בן 26 אובחן כביפולרי לפני מספר שנים ומאז הוא נוטל תרופה נוגדת דיכאון.בערך פעם בשנה הוא נמצא ב"היי"- כל פעם שהוא חוזר לארץ מחופשה בחו"ל הוא נמצא במאניה ואנרגיות אגרסיביות עם כל מי שבא איתו במגע. רציתי לדעת: 1.האם הביפולריות היא גנטית והסיכוי הוא גבוה לעבור בתורשה לילדינו? 2.האם ניתן לעשות עוד משהו יעיל מלבד הנוגדי דיכאון שהוא לוקח באופן יומיומי ושומרים עליו די מאוזן בשגרה? מאוד קשה לי להיות לידו במצב הזה ומאוד חרדה להעביר זאת בתורשה לילדיי.

לקריאה נוספת והעמקה
20/10/2010 | 07:09 | מאת: ענת תנעמי

ל-אני שלום רב, הפורום שלנו עוסק בנושאי שיקום. אני מציעה לך להעלות את שאלתך בפורום פסיכיאטריה שם מנהלי הפורום הם רופאים ויוכלו לתת לך תשובה מלומדת. להלן קישור לפורום: http://www.doctors.co.il/forum-2212 יום טוב ענת

19/10/2010 | 08:44 | מאת: הילה (שם בדוי)

שלום שמי הילה(שם בדוי)אני בת 23 רציתי להתייעץ איתכם ,לפני כחודש ניפרדתי שהייתי איתו 7 שנים , מהארוס שעמדנו להתחתן אבל ניפרדנו ולקחתי את זה מאוד קשה ואני מתוסכלת ובדיכון שאיני מצליחה לצאת מימנו, אני עובדת ולומדת והמשבר הזה לוקח ממני את כל הכוחות שלי , ואני מתחילה להרגיש שכבר אין לי טעם לחיות , לאיפה כדי לי לפנות כדי לקבל עזרה לפני שיהיה מאוחר ... עזרה דחופה

20/10/2010 | 07:05 | מאת: ענת תנעמי

הילה שלום רב, אני מציעה לנסות לפנות למרפאה לבריאות הנפש או אפילו לרופא המשפחה שיוכל אולי להפנותך לקבלת עזרה בקופת החולים. מקווה שתרגישי טוב יותר ענת

בתור מטופל שלה שטופל על ידה הרבה שנים טניה פסיכותרפיסטית מעולה!!! ואני אומר תמיד אם הולכים לטיפול עדיף ללכת לטיפול על הטוב ביותר ממליץ בחום עליה יחס וטיפול מקצועי מאוד 0523695833 טניה אפשר לומר שבזכותה אני די חי ועומד על הרגליים כיום

18/10/2010 | 15:07 | מאת: נעמה

אוקי אז איפה להתחיל, קודם כול החיים שלי בזבל! לאחותי יש בעיה אם ההורמונים ולכן יש לה בעיות קיצוניות בכך שהיא מקללת מרביצה כל שניה שהיא רואה אותי וההורים שלי אומרים שאני צריכה להתחשב אבל קשה לי,וגם ההורים שלי מביאים לה כל מה שהיא רוצה ולי אפילו דברים בסיסים לא.הם אוהבים אותי אבל הם לא מבינים שקשה גם לי ולא רק לה ולהם. אבל זה רק בבית בבית הספר אני ממש לא "מקובלת" והכול היה ממש בסדר היו לי קצת חברים אאבל זה הספיק לי ואז הייתה לי חברה הכי טובה אבלל ממש הכי טובה ואז רבנו והיא הולכת ומסכסכת ביני לבין כולם וגורמת לאלו שהיו חברים שלי ואלו שלא לשנוא אותי ולרכל עלי. ויש לי רק חברה אחת טובה שדי עוזרת לי רק הבעיה שהיא ממש מקובלת ונראלי שנמאס לה כבר ממני. ואני לא יודעת מה לעשות..... וגם היה לי לא מזמן כלב שהיה הכול בשבילי כמו הבן שלי ישנו ביחד באותה מיטה , קילחתי אותו, הוצאתי אותו לטיול מה לא והוא נלכך ממני פעם ראשונה הבנתי מהו עובדן ונמאס לי כבר מהחיים האלו... שקלתי כבר כמה פעמים התאבדות אבל אין לי אומץ ואני בטוח לא יעשה את זה אני פשוט רוצה למות.... אם יש לכם עצות בבקשה תכתבו לי כי אני לא יודעת צמה לעשות.

לקריאה נוספת והעמקה
19/10/2010 | 01:27 | מאת: ענת תנעמי

נעמה שלום רב, נשמע באמת שאת מתמודדת עם לא מעט נושאים לא פשוטים. לצערי, בפורום הזה לא נוכל להתייחס אליהם משום שהפורום עוסק בנושא של שיקום לאנשים המתמודדים עם מגבלה על רקע נפשי. אני מציעה לך לעלות את שאלתך בפורום פסיכותרפיה. להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/forum-402#message-207284 בהצלחה ענת

19/10/2010 | 17:35 | מאת: סה"ר תמיכה

נעמה יקרה, כתבת שאת פשוט רוצה למות, למרות שלא תעשי את זה כי אין לך אומץ... ואני מבינה שאת מרגישה שאין שום סיבה טובה לחיות, כי את סובלת מאחותך.. וכי ההורים שלך מצפים שתביני ולא מקלים עליך... וגם בבי"ס את לא "מקובלת" והמצב רק נעשה חמור יותר... והכלב שלך הלך לבלי שוב... והכל נמאס! עצות ממש אני לא יכולה לתת לך, אבל רציתי להציע לך להיכנס לצ'אט של אתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ( http://sahar.upsite.co.il/index.php?categoryId=63675 ). תוכלי להיכנס לשם בשעות הערב ולשוחח עם מתנדב שלנו בשיחה פרטית ואנונימית, על כל המחשבות ומה שמציק, וגם על כמה נמאס. אולי זה יוכל להקל עליך.. אשמח אם תבואי! מתנדבת סה"ר