רבוקסטין: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

איזה דיכאון

ישנן הפרעות קשות מדיכאון, אך אין מפחיד ממנו - 20% מהאוכלוסייה חוו אותו; והגבול בינו לבין "סתם" עצב - דק ישנן הפרעות קשות מדיכאון, אך אין מפחידה ממנו. אנו יכולים לצפות בחולה סכיזופרני ולחוש רחמים כלפיו, אך להיות "בטוחים" שלנו זה לא יקרה. ככל שהאיש מוזר, הוא רחוק מאיתנו. לעומת זאת, רבים יתרחקו דווקא מאדם דיכאוני, גם אם הוא יפה, חכם, ונעים לבריות כי בסרט הזה כולנו היינו במידה זו או אחרת, בתקופה זו או אחרת. 20% מהאוכלוסייה חוותה מתי שהוא רמה כזו או אחרת של דיכאון והגבול בינו ובין "עצב" או "מצב רוח רע", הפוקד את כולנו, דק. מסך שחוריש המתארים דיכאון כמסך שחור של ייאוש היורד על חייהם. רבים מרגישים שאין להם אנרגיה וכושר הריכוז שלהם נפגע. אחרים נרגזים כל הזמן ללא סיבה נראית לעין. הסימפטומים שונים מאיש לרעהו, אך אם יש לך מצב-רוח רע במשך יותר משבועיים, והתחושות הללו מפריעות לחיי היום-יום שלך,...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לרבוקסטין

תרופות ורוקחות - תמונת המחשה
תרופות ורוקחות נוטלים תרופות - וחוששים שהן כוללות חמץ? ועדה מיוחדת הכינה רשימת תרופות כשרות לפסח. שימו...
קצב לב מהיר - תמונת המחשה
קצב לב מהיר מהו תפקידה של האנטיביוטיקה? אילו תכשירים נכללים תחת הכינוי "אנטיביוטיקה"? מהן תופעות הל...
ללמוד עוד על רבוקסטין
איזה דיכאון-תמונה

ישנן הפרעות קשות מדיכאון, אך אין מפחיד ממנו - 20%...

מאת: ד"ר גידי...
03/01/2006
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לרבוקסטין?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

רבוקסטין: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי

שלום לך דוקטור אני כל כך מיואשת שאין דברים כאלו, אחרי טיפול תרופתי לא הרגשתי הטבה כלשהי והרגע חזרתי מרופא הפסיכיאטר, עברתי כמה משפחות טיפול וגם תוספות של אריפליי, אדרונקס וריספרדל כחיזוק ניסיתי וולבוטרין, פבוקסיל, ציפרלקס, ויאפקס, מרוניל, , הרופא הרגע אמר לי שכנראה אין טעם לנסות, כי כנראה ולא אגיב לתרופות אם אכן מדובר בדיכאון עמיד, ככה שהשיקום שלי צריך להיות פסיכולוגי יחד עם ביטוח לאומי, ואולי אף לשקול נזעי חשמל, מחיפוש בפורמים שונים מתשובות אחרות שאכן אם מדובר בדיכאון עמיד כדאי לנסות סימבלטה ואם כאשר זה לא עוזר, אולי ללכת לשילוב של אנאפרניל עם פבוקסיל, כמובן שלא ניסיתי לא את זה ולא את זה ולא יודעת מה בנוגע לברינטיליקס? אתה חושב שהפסיכיאטר צודק בכך שלא אגיב לתרופות או שעדיין שווה לי לנסות? יש סיכוי שאגיב לתרופה כלשהי או שהמצב אבוד מבחינה תרופתית? אני לא רואה את עצמי משתקמת עם הדיכאון הזה, ובטח שלא הולכת לאשפוז יום פסיכיאטרי כל השבוע, אתה חושב שאחרי שאנסה סימבלטה או אנאפרניל עם פבוקסיל עליי לשקול טיפול בנזעי חשמל או שיש לך עוד הצעה לטיפול תרופתי או שילובי שלא שמתי לב אליו? ומה בנוגע לברינטיליקס?(או שילוב של שתי תרופות או יותר)

שווה להמשיך לנסות!

רופא נכבד באומרך ששווה להמשיך לנסות, מה להמשיך ומה לנסות? הרי אם לא מדובר בדיכאון עמיד, מה כן מדובר אם ניסיתי כבר חמישה סוגי תרופות והם נכשלו ועדיין אני סובל מתסמיני דיכאון?, מה עוד כדאי לנסות מבחינה תרופתית גם במיוחד אם מדובר בשילוב של תרופות לפני שעוברים לפתרון הבא שהוא נזעי חשמל או גרייה מגנטית?

שלום רב, מזה חודשיים אני מרגישה תופעות מוזרות בגוף כמו דופק מוגבר שאני מרגישה אותו טוב כאילו שכל החזה שלי זז, צמרמורות, גלי חום שמרגישה אותם בפנים, עייפות ,כאבי ראש בלתי מוסברים שאני מתעוררת איתם,סחרחורת שמופיה כשאני עוברת משכיבה\ישבה לעמידה. אני גם מרגישה כאב עמום בבטן וגב עליונים מצד ימין,כאב זה מחמיר אם לוחצים על האיזור במיוחד באיזור של צלעות הגב מאחור. עברתי בדיקות דם ואולטראסאונד בטן וקליות וגם מיפוי עצם והכל תקין. בשבוע שעבר בעלי אשפז אותי אחרי שראה אותי בעיצומו של התקף ובבית חולים עברתי כל הבדיקות השגרתיות ללא ממצא חריג חוץ מזה שמסתבר שלחץ הדם שלי קופץ מדי פעם ביום(150/100??? ) ללא התראה וחוזר להיות נורמלי.שוחררתי מבית החולים עם המלצה לעקוב אחרי ל"ד ולעבור בדיקת שתן לקאטאכולמינים שהבנתי שהתוצאות שלה קריטיות ויכולות להצביע על הבעיה שלי,בדיקה זו לוקחת לה חודש עד שתצא. אני מיואשת ולא יודעת מה ולאן לפנות ואף אחד לא מבין אותי וחושבים שמה שיש לי זה נפשי ובינתיים אני בקושי מתפקדת בבית ,אני בת 33 עם שני ילדים. את יכולה לעזור לי באבחנה או לאן לפנות על מנת לחזור לתפקד כרגיל.יש לציין שאני מטופלת מזה 3 חודשים בתרופה בשם אדרונקס לטיפול בדיכאון וגם אני אובחנתי כ ADD וכבר 4 שנים נוטלת ריטלין ,האם תרופות אלו יכולות לגרום לתופעות שיש לי, אני קצת דואגת כי לאח שלי הוסר לפני 6 שנים קרצינואיד מבלוטת התריס אז אני חוששת שמה שאני מרגישה נובע מגידול באדרינל. אנא עזרתך ולאן אוכל לפנות ,אני חסרת אונים ואף אחד לא מבין אותי כי " הכל תקין" תודה מונה

שלום רב, במיקרה שלך, הטיפול בתרופה בשם אדרונקס יכול לגרום לתוצאה מוגברת של נוראפינפרין - בלא נוכחות גידול. לכן ממליצה להתיעץ עם אנדוקרינולוג המטפל, אפשר לבצע גם בדיקת דם לרמת כרומוגרנין A בתנאים מסויימים (צריך לבדוק שאת לא נוטלת תרופות אשר יכולות להשפיע על רמת סמן זה בדם). ממליצה לך לבצע את הבירור במסגרת יעוץ ומעקב של אנדוקרינולוג, בברכה, ד"ר גרוזינסקי

לי היה גידול הפאו בבלוטת האדרנל טופלתי ביסודיות ובהצלחה בבית חולים תל השומר אם את מעוניינת לדבר אתי תשיבי לי במייל אני ישמח לעזור לך רפואה שלמה

הי, מזה שנתיים אני סובלת מתופעות של דופק מוגבר , חיוורון, לחץ דם, כאבי ראש ולעיתים בחילות. זה מגיע בהתקפים של 10-20 דקות בדכ. בתחילה זה היה אחת לחודש וכיום זה בין פעם לפעמיים ביום. כרגע אני בבדיקות. אשמח לשמוע על רופאים מומחים ומנתחים של הפאוכרומוציטומה. אולי עוד קצת מוקדם לקבוע , אך אני מבררת. תודה ענת

אני סובל ממתח נפשי ולחצים שמשתקות אותי כבר מעל שנתיים אני בטיפול תרופתי של 90 סימבלטה ו250 לוסטרל ורבע כדור אדרונקס השאלה עד כמה ניתן לעלות עם הלוסטרל או שכדאי להחליף לשילוב אחר כמו סרוקסט וסימבלטה כי יש הטבה חלקית אבל עדיין לא מאוזן וכל שינוי כרוך בתופעות לוואי לא קלים אשמח לתשובה .

כדאי לחשוב על תרופה מקבוצה אחרת.