שיקום תעסוקתי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

פגיעה מוחית: טיפול קוגניטיבי

הטיפול הקוגניטיבי הוא חלק מטיפול שיקומי רב מערכתי, אשר שיא הצלחתו מתרחש כאשר המטופל מגיע למצב של מודעות ו"הכללה". מה התהליך שעובר המטופל? בפגיעה מוחית נגרם נזק לרקמת המוח המורכבת מתאי עצב. המוח, שהוא מרכז השליטה של גופנו, מונח בתוך מערכת שמורה של הגנות, הכוללת בין היתר את עצמות הגולגולת, קרומי המוח ונוזל המוח והשדרה (CSF). פגיעה מוחית, אשר חודרת את ההגנות האלה והגנות אחרות, עלולה להיגרם כתוצאה מתאונות דרכים או תאונות בעבודה ובמסגרת השירות הצבאי, שבץ מוחי, מחלות שונות, כגון מחלות לב, יתר לחץ דם, גידולים או מחלות ניווניות. הבנת הגורם ומקור הנזק (אטיולוגיה) משמעותית וחשובה לדרך הטיפול ומלמדת, לעתים, גם על חומרת הפגיעה ועל סיכויי השיקום. למשל: חוסר ממושך באספקת חמצן למוח, בעקבות אירוע לבבי, יהיה שונה בהשפעותיו על תפקוד המוח ומכאן גם על הטיפול השיקומי, לעומת ההשלכות של גידול מוחי וטיפולים בכימותרפיה ובקרינה שהמטופל יקבל....
ללמוד עוד על שיקום תעסוקתי
פגיעה מוחית: טיפול קוגניטיבי-תמונה

הטיפול הקוגניטיבי הוא חלק מטיפול שיקומי רב מערכתי, אשר שיא...

מאת: מורן רן
03/12/2014
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לשיקום תעסוקתי?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

שיקום תעסוקתי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות
30/12/2013 | 04:07 | מאת: דודו
מתוך פורום סכיזופרניה

שלום אני ממשיך מעקב פסיכיאטרי אצל הפסיכיאטר שלי והוא נתן לי את הטיפול הבא : 1. Seroquel רגיל 800 מ"ג ביום מחולק לאורך היום (200 מ"ג בוקר , 200 צהריים , 400 ערב ) . 2. Lustral 100 מ"ג \ פעמיים ביום (סה"כ 200 ביום). 3. Lamictal 100 מ"ג \ פעמיים ביום (סה"כ 200 ביום) ולהעלות את המינון בהדרגה עד 300 מ"ג ביום (100 בוקר , 200 ערב ) . 4. Clonex 0.5 מ"ג \ 4 פעמים ביום ( 0.5 בוקר , 0.5 צהריים , 1 ערב) או 1 מ"ג \ פעמיים ביום . 5. Promethazin (פנרגן) (PHENERGAN) כ S.O.S 25 מ"ג עד 4 פעמים ביום (25 בוקר , 25 צהריים , 50 ערב ) או 50 מ"ג עד פעמיים ביום . 6. Bondormin כ S.O.S לשינה לפי הצורך 0.25 מ"ג. 7. להוסיף Miro 15 מ"ג ביום בערב לטיפול בחוסר תיאבון מוחלט . הפסיכיאטר כתב שאני במצב דיכאוני עם אובדן תיאבון וחוסר רצון לקום מהמיטה מצב רוח ירוד לא פסיכוטי לא אובדני . הפסיכיאטר כתב בבדיקה : בהכרה מלאה , התמצאות תקינה , דיבור איטי , בפרטי פרטים , לעניין . מצב רוח ירוד . אפקט תואם , גוון מדוכדך. קצב החשיבה איטי , הלך החשיבה פחות פרסברטיבי מאשר היה בבדיקתו הקודמת . בתוכן לא מגלה מחשבות שווא ברורות (ומגלה ביקורת טובה למחשבות של יחס שהיו) , מגלה תכני דיכאון מגורי בעוצמה בינונית . ללא מחשבות אובדניות . ללא הפרעות בתפיסה . ללא הפרעה בבקוגניציה . שיפוט ותובנה נראים שמורים . לא מצליח לתפקד בגלל המצב הנפשי החולני בולטים סימנים כפייתיים בבדיקות חוזרות ללא סימנים פסיכוטיים או דיכאוניים מגוריים אינו אובדני . בולטת חשיבה כפייתית ותכנים דיכאוניים אשר קשורים להערכתי לתחושה קשה של כישלון . Ds : OCD SUSPECTED CLUSTER C PERSONALITY DISORDER יש לי שאלות : 1. האם ה seroquel הרגיל יותר מרגיע מהסרוקוול XR ? ואיזה תכשיר מהם יותר יעיל ואפקטיבי מבחינה טיפולית ? 2. האם אפשר לקחת seroquel רגיל 800 מ"ג ביום מחולק לשתי מנות : 400 מ"ג בוקר , 400 ערב ? 3. מה חוות דעת שלך על האבחנה שנתן לי הפסיכיאטר (OCD , הפרעת אישיות C ) ? 4. האם הטיפול שאני נוטל אמור לטפל ב OCD והפרעת אישיות CLUSTER C ? 5. האם אפשר לקחת לוסטראל 200 מ"ג בבת אחת בבוקר בלי אוכל ? 6. האם אפשר להגיע למינון לוסטרל 300 מ"ג ביום ? 7. האם לוסטרל מטפל ב : דיכאון מגורי , חרדה , OCD , הפרעת דחק פוסט טראומטית , חרדה חברתית ? ומהו המינון הנדרש לכך ? 8. האם למיקטל 300 מ"ג ביום נחשב כטיפול אוגמנטציה (אוגמנטטיבי) יעיל לדיכאון ? האם הוא מייצב מצב רוח שמונע\מטפל באפיזודות דיכאוניות ? 9. מה יותר יעיל כאוגמנטציה לטיפול בדיכאון : למיקטל (300 מ"ג) או אביליפיי במינון נמוך ? והאם ניתן לקחת אביליפיי במינון נמוך ביחד עם הסרוקוול שאני לוקח ? 10. האם יש לשקול החלפת סרוקוול בתרופה אנטי-פסיכוטית אטיפית אחרת שלא גורמת לתופעות לוואי אקסטרא-פירמידליות (פרקינסוניזם , דיסטוניה , אקתיזיה , טרדיב דיסקינזיה ועוד תופעות בלתי נסבלות ומסוכנות) ? (יש לציין שסרוקוול לא גורם לי לתופעות לוואי אקסטרא-פירמידליות ותופעות מסוכנות\בלתי נסבלות שהזכרתי למעלה .) ואם לשקול החלפת סרוקוול אז לאיזה תרופה כדאי להחליף (אביליפיי , אינווגה , סוליאן ...) ? יש לציין שאני לא רוצה להחליף לכדור שיגרום לי תופעות לוואי אקסטרא-פירמידליות (פרקינסוניזם , דיסטוניה , אקתיזיה , טרדיב דיסקינזיה ועוד תופעות בלתי נסבלות ומסוכנות ) , בעבר ריספרדאל וזיפרקסה גרמו לי לתופעות לוואי אקסטרא-פירמידליות (כמו אקטיזיה ועוד ...) . 11. האם מירו MIRO 15 מ"ג אמור לטפל בחוסר תיאבון מוחלט ? או שצריך להעלות את המינון ? האם מירו 15 מ"ג מרדים ? 12. כמה זמן אני צריך עם הטיפול הנוכחי כדי להיות מאוזן ולהפסיק להרגיש אי שקט וגם להפסיק להתפרץ התפרצויות כעס\זעם שנובעות מתחושת דיכאון ותסכול וטראוומה ? 13. אני מתקשה מאוד להתעורר בבוקר , האם זה בגלל הטיפול התרופתי שאני נוטל ? ואיזה שינויים אפשר לעשות בטיפול התרופתי שאני נוטל על מנת שיהיה קל לי יותר להתעורר בבוקר , אם בכלל , ובלי לפגוע בטיפול הנחוץ שאני צריך (הבסיס הטיפולי) ? 14. האם יש לאחת מהתרופות שאני נוטל השפעות שליליות ותופעות לוואי שליליות שעלולות להופיע בעתיד עקב שימוש ממושך וקבוע (ותמידי) בתרופות שאני נוטל עכשיו כגון רעד ועוד תופעות שליליות (כמו השפעה על תפקודי כליות וכבד ...) ? 15. הפסיכיאטר אמר לי שאני זקוק מאוד להתחלת שיקום תעסוקתי וחברתי דרך סל שיקום כולל השכלה נתמכת . מה זה נותן לי ? ואיך אני משיג את זה ? ומה פירוש "שיקום תעסוקתי וחברתי" מה זה בדיוק ? (יש לציין שאני נרתע לגור בהוסטל או בדיור מוגן עם שותפים) . ומה עדיף שיקום דרך ביטוח לאומי או דרך סל שיקום ? ומה השיקום דרך ביטוח לאומי נותן לי בדיוק , ואיך אני משיג את זה ? 16. האם תרופות פסיכיאטריות (במיוחד אנטי פסיכוטיות) גורמות לעלייה במשקל והשמנה ע"י כך שהן מגבירות תיאבון וגם מאיטות את קצב חילוף החומרים (המטבוליזם) , או משפיעות על תיפקוד בלוטת התריס ?

1. סרוקוול רגיל משתחרר מהר יותר ומגיע לרמה יותר גבוהה בדם ולכן יותר סדטיבי. אין שינוי בהשפעה הטיפולית מאחר ולאורך זמן יש רמה די קבועה בדם. 2. אפשר, לא מומלץ לקחת מעל 600 מ"ג סרוקוול רגיל בבת אחת בגלל תופעות לוואי לבביות. 3. אין אפשרות לתת חוות דעת ללא בדיקה. 4. ל-OCD, להפרעת אשיות אין טיפול תרופתי, הטיפול המומלץ הוא פסיכותרפיה. 5. אפשר ביחד בבוקר, עדיף לא לקחת על קיבה ריקה בגלל תופעות לוואי כמו בחילות. 6. כן. 7. כן. לדיכאון מינון ממוצע 150 מ"ג, להפרעות חרדה גבוה יותר. 8. למיקטל מאושר לטיפול בדיכאון בי פולרי וכמייצב לטיפול אחזקתי בהפרעה בי פולרית. ניתן כאוגמנטציה לדיכאון OFF LABEL. 9. אביליפיי מאושר כאוגמנטציה לדיכאון. אין מחקר שהשווה בין הטיפולים, בכל מקרה התגובה אישית לטיפול. אפשר לקחת אביליפיי וסרוקוול יחד. 10. סרוקוול אינו גורם לתופעות לוואי אקסטרפירמידליות, ואפילו עוזר להפחית תופעות אלו. אין אפשרות להמליץ על טיפול חלופי ללא בדיקה. 11. מירו גורם לעליה בתיאבון בתלות במינון. גם ההשפעה הסדטיבית שלו תלויה במינון. התופעות בדרך כלל חולפות לאחר הסתגלות. 12. קשה לדעת, תלוי במקרה האישי ובשילוב של כל התרופות, כדאי לשאול את הפסיכיאטר המטפל לגבי ההערכה שלו מתוך היכרות איתך. 13. אתה לוקח מספר תרופות סדטיבית (סרוקוול, פרומטזין, קלונקס, בונדורמין, מירו) שיכולות לגרום לקושי בהתעוררות. אפשר לנסות לקחת את התרופות הסדטיביות יותר מוקדם בערב. 14. התרופות מתפנות דרך הכבד ולכן יש לבצע פעם בשנה בדיקות שגרה (כמו כל אדם) שכוללות תפקודי כבד. 15. שיקום תעסוקתי הוא שיקום שנע ממועדון תעסוקתי או מפעל מוגן ועד תעסוקה נתמכת לעזרה בחיפוש עבודה בשוק החופשי. שיקום חברתי כולל מועדון חברתי או עמותות שעובדות דרך מתנסים כמו "עמיתים". סל שיקום הוא סל הטבות שניתן לקבל אם יש מעל 40% נכות נפשית ויש להגיש אותו דרך עובד סוציאלי במרפאה לבריאות הנפש או בלשכת הרווחה. לביטוח לאומי יש אפשרויות שיקום תעסוקתי שאינו מחייבות הכרה בנכות. לשם כך יש לפנות ללשכת הרווחה באזור מגוריך. שיקום תעסוקתי וחברתי אינו מחייב שינוי בדיור, אבל דרך סל שיקום אפשר לקבל סיוע בשכר דירה. 16. תרופות פסיכיאטריות יכולות לגרום לעליה במשקל דרך עליה בתיאבון או שינויים מטבוליים. רובן לא משפיעות על בלוטת התריס.

רופאה בעלת חוש היומנטרי מעולה ! שתהיה בריאה ! כל טוב .

כול היום אני קורא על תרופות ומחלות באינטרנט, מסתובב בפורומים של פסיכיאטריה.. לפעמים יוצא לעבודה או לחברים ואז חוזר ישר למחשב לקרוא.. מרענן אין ספור פעמים את הדף אם יש תגובה חדשה או לא.. נכנס שוב ושוב לאותן עמודים שקראתי (בויקיפדיה וכו'), לבדוק על אבחונים של הפרעות אישיות, מחלות נפש.. בודק שוב ושוב.. כאילו משהו השתנה.. מנסה לאבחן את עצמי.... לאן אני שייך? מטופל כרגע תרופתית סרנדה 50 מ"ג למיקטל 100 מ"ג פוחד שיש לי OCD כי בעבר נטלתי 60 מ"ג פאקסט והיה לי מצב מאני-פסיכוטי.. לכן אני חושש לקחת שוב SSRI במינון גבוה, כי הייתי במצב ממש לא טוב בהתקף (הייתי שולח המון המון אס אם אסים ארוכים מאוד בטלפון לאנשים.. חשבתי אפילו שאני קצת נביא) היום שינו לי את האבחנה מהפרעת אישיות גבולית להפרעה סכיזואפקטיבית (אוליי בגלל שהפסיכיאטר שלי רצה שביטוח לאומי יעזרו לי .. אז הוא קצת "שיקר"?) לא מוצא מרגוע, כבר המון המון זמן שלא קראתי ספר, כי שום דבר לא באמת מעניין אותי.. אוליי יש דברים שמעניינים אבל אני ישר מוצא מה לא טוב בזה ואת החיסרון בזה ושולל את זה... סרטים לפעמים אני רואה עם החברה.. לא יודע כבר מה יש לי ואיך לצאת מהגיהנום הנצחי הזה.. מרגיש שהזמן הוא לא באמת זמן.. שאין כרונולוגיה.. שהכול מסודר בראש לפי חוויית הרגשות שחווינו.. חוויה חזקה שעברה עליי, לצורך העניין, לפניי כעשר שנים, חרוטה לי בזיכרון כאילו היא הייתה אתמול.. :\ לא מתקדם, לא במישור התעסוקתי, ולא כ"כ עובד.. עובד בחצי משרה.. מקבל קצבה מביטוח לאומי.. עובד בכול מיני "חלטורות" למיניהן.. :\ לא בעבודה רצינית כולם מסביבי רוצים שאני אתקדם.. אלמד.. אעשה משהו עם עצמי.. ואני לא כ"כ מרגיש בשל... הנה, לדוגמא, מגיע לי שיקום תעסוקתי דרך ביטוח לאומי.. שהתחלתי את התהליך, אך אני פוחד ומרגיש לא כ"כ בשל.. כי זו הטבה חד פעמית.. כול הזמן השאלות שמציפות אותי הן אולי אחכה עוד קצת? אולי בעתיד האישיות שלי תתגבש יותר? בן 27 כבר.. לא יודע אם אני נמצא במקום טוב בחיים, שאני צריך להיות בו? אולי אני מפגר מאחור? או שאני נמצא במקום בסדר יחסית לחיים שעברתי (חיים קשים).. האם אני בדיכאון? כי לדוגמא יש לי תיאבון ודברים כאלה.. ואני יוצא מהבית.. לא אובחן אצלי דיכאון קלאסי, אבל התכנים שלי תמיד תמיד היו דיכאוניים! כמו שאני כותב עכשיו.. כבר הרבה שנים, אוליי זאת המחלה (?) אולי צריך להשלים עם זה... ראיתי הרבה רופאים שאפשר לצאת מזה.. אבל ממה לצאת? מה יש לי? כול רופא אומר משהו אחר.. אחד אומר הפרעה דו קוטבית, אחד הפרעת אישיות, אחד הפרעה סכיזואפקטיבית.. ייאוש עמוק אבל סה"כ על הנייר די מתפקד (עובד במשרה חלקית פה ושם) לעתים יוצא ומבלה, למרות שלפעמים הקשרים עם החברים רעועים ויודעים עליות ומורדות.. אולי זה סביר וכך זה צריך להיות.. גם במישור הטיפול בשיחות, מטופל לסירוגין מס' שנים.. אוטוטו מסיים קשר של שנה פלוס.. ולא יודע איך לבחור מטפל חדש, הרי יש כ"כ הרבה.. ואני כ"כ לא מאמין בעצמי.. למרות שאני יודע שיש לי יכולות, אבל זה כ"כ קשה :\ לא מוצא באמת משמעות ששווה לקום בשבילה בבוקר, אולי למעט בת זוגתי.. שאהבה שלנו מחזיקה אותי.. רואה אנשים הולכים בבוקר לעבודה.. לומדים בלימודים אקדמאים.. ואני? איפה אני? בחיים לא אגיע לשם.. מה לי ולזה? אני רחוק משם שנות אור.. לקום בבוקר.. להסתדר.. לשבת כמה שעות בתוך כיתה ולהיות מרוכז? מרגיש ממש במצב רוח מעורפל ומבולבל.. בטח אם רופא יקרא את המכתב הזה הוא ימליץ לי להעלות מינון תרופתי בכדי להכהות את החושים שלי.. לא להרגיש.. העיקר להיות סוג של "מכונה".. עוד בן אדם בעולם.. שבא לפה ועוד מעט יילך.. יתכלה.. :\ קשה :( אפילו עכשיו את המכתב הזה אני כותב בהמון פורומים.. למצוא מזור לכאבי..

שלום אנונימי, לפי תיאוריך והתרופות שאתה נוטל (מינון נמוך של תרופה נגד דיכאון ומייצב מצב רוח), עברת אפיזודה פסיכוטית מאנית ולכן התאמת הטיפול התרופתי נגד הדיכאון, מבלי שתיכנס למאניה נוספת, הוא אתגר לא פשוט עבור פסיכיאטר. הואיל ואתה לא ממש מאופיין כעת ע"י דיכאון, אלא יותר ע"י חוסר שקט, נראה לי שהדגש צריך להיות מושם על מייצב מצב הרוח ועל מעקב פסיכיאטרי צמוד על הטיפול התרופתי. אף שאינני רופא, הייתי מציע להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על תרופה אנטי-פסיכוטית שמתאימה גם לסכיזופרניה וגם להפרעה בי-פולארית בשם סרוקוול. תרופה זו עשויה לשפר את השינה שלך ולהרגיע אותך במשך היום. גיל 27 הוא עדיין גיל צעיר שבו האישיות מתגבשת. לכן, נראה לי חשוב לרתום את הביטוח הלאומי לא רק לקצבה אלא גם לצורך שיקום מקצועי, לרבות לימוד מקצוע בתחום שקרוב אל לבך ויש לו גם ערך מעשי. מסגרת של עבודה בעזרת טיפול תרופתי מתאים יכולה ללא ספק לתרום ליציבותך ולהרגיע אותך. מבחינת טיפול פסיכולוגי, הייתי ממליץ על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול דיאלקטי-התנהגותי, כאשר בשני המקרים הדגש צריך להיות מושם על ויסות גבולות. אתה זכאי לטיפול כזה גם במסגרת קופת חולים לאחר הרפורמה בבריאות הנפש ואני ממליץ לך להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי סוג כזה של טיפול להשלמת הטיפול התרופתי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

כול היום אני קורא על תרופות ומחלות באינטרנט, מסתובב בפורומים של פסיכיאטריה.. לפעמים יוצא לעבודה או לחברים ואז חוזר ישר למחשב לקרוא.. מרענן אין ספור פעמים את הדף אם יש תגובה חדשה או לא.. נכנס שוב ושוב לאותן עמודים שקראתי (בויקיפדיה וכו'), לבדוק על אבחונים של הפרעות אישיות, מחלות נפש.. בודק שוב ושוב.. כאילו משהו השתנה.. מנסה לאבחן את עצמי.... לאן אני שייך? מטופל כרגע תרופתית סרנדה 50 מ"ג למיקטל 100 מ"ג פוחד שיש לי OCD כי בעבר נטלתי 60 מ"ג פאקסט והיה לי מצב מאני-פסיכוטי.. לכן אני חושש לקחת שוב SSRI במינון גבוה, כי הייתי במצב ממש לא טוב בהתקף (הייתי שולח המון המון אס אם אסים ארוכים מאוד בטלפון לאנשים.. חשבתי אפילו שאני קצת נביא) היום שינו לי את האבחנה מהפרעת אישיות גבולית להפרעה סכיזואפקטיבית (אוליי בגלל שהפסיכיאטר שלי רצה שביטוח לאומי יעזרו לי .. אז הוא קצת "שיקר"?) לא מוצא מרגוע, כבר המון המון זמן שלא קראתי ספר, כי שום דבר לא באמת מעניין אותי.. אוליי יש דברים שמעניינים אבל אני ישר מוצא מה לא טוב בזה ואת החיסרון בזה ושולל את זה... סרטים לפעמים אני רואה עם החברה.. לא יודע כבר מה יש לי ואיך לצאת מהגיהנום הנצחי הזה.. מרגיש שהזמן הוא לא באמת זמן.. שאין כרונולוגיה.. שהכול מסודר בראש לפי חוויית הרגשות שחווינו.. חוויה חזקה שעברה עליי, לצורך העניין, לפניי כעשר שנים, חרוטה לי בזיכרון כאילו היא הייתה אתמול.. :\ לא מתקדם, לא במישור התעסוקתי, ולא כ"כ עובד.. עובד בחצי משרה.. מקבל קצבה מביטוח לאומי.. עובד בכול מיני "חלטורות" למיניהן.. :\ לא בעבודה רצינית כולם מסביבי רוצים שאני אתקדם.. אלמד.. אעשה משהו עם עצמי.. ואני לא כ"כ מרגיש בשל... הנה, לדוגמא, מגיע לי שיקום תעסוקתי דרך ביטוח לאומי.. שהתחלתי את התהליך, אך אני פוחד ומרגיש לא כ"כ בשל.. כי זו הטבה חד פעמית.. כול הזמן השאלות שמציפות אותי הן אולי אחכה עוד קצת? אולי בעתיד האישיות שלי תתגבש יותר? בן 27 כבר.. לא יודע אם אני נמצא במקום טוב בחיים, שאני צריך להיות בו? אולי אני מפגר מאחור? או שאני נמצא במקום בסדר יחסית לחיים שעברתי (חיים קשים).. האם אני בדיכאון? כי לדוגמא יש לי תיאבון ודברים כאלה.. ואני יוצא מהבית.. לא אובחן אצלי דיכאון קלאסי, אבל התכנים שלי תמיד תמיד היו דיכאוניים! כמו שאני כותב עכשיו.. כבר הרבה שנים, אוליי זאת המחלה (?) אולי צריך להשלים עם זה... ראיתי הרבה רופאים שאפשר לצאת מזה.. אבל ממה לצאת? מה יש לי? כול רופא אומר משהו אחר.. אחד אומר הפרעה דו קוטבית, אחד הפרעת אישיות, אחד הפרעה סכיזואפקטיבית.. ייאוש עמוק אבל סה"כ על הנייר די מתפקד (עובד במשרה חלקית פה ושם) לעתים יוצא ומבלה, למרות שלפעמים הקשרים עם החברים רעועים ויודעים עליות ומורדות.. אולי זה סביר וכך זה צריך להיות.. גם במישור הטיפול בשיחות, מטופל לסירוגין מס' שנים.. אוטוטו מסיים קשר של שנה פלוס.. ולא יודע איך לבחור מטפל חדש, הרי יש כ"כ הרבה.. ואני כ"כ לא מאמין בעצמי.. למרות שאני יודע שיש לי יכולות, אבל זה כ"כ קשה :\ לא מוצא באמת משמעות ששווה לקום בשבילה בבוקר, אולי למעט בת זוגתי.. שאהבה שלנו מחזיקה אותי.. רואה אנשים הולכים בבוקר לעבודה.. לומדים בלימודים אקדמאים.. ואני? איפה אני? בחיים לא אגיע לשם.. מה לי ולזה? אני רחוק משם שנות אור.. לקום בבוקר.. להסתדר.. לשבת כמה שעות בתוך כיתה ולהיות מרוכז? מרגיש ממש במצב רוח מעורפל ומבולבל.. בטח אם רופא יקרא את המכתב הזה הוא ימליץ לי להעלות מינון תרופתי בכדי להכהות את החושים שלי.. לא להרגיש.. העיקר להיות סוג של "מכונה".. עוד בן אדם בעולם.. שבא לפה ועוד מעט יילך.. יתכלה.. :\ קשה :( אפילו עכשיו את המכתב הזה אני כותב בהמון פורומים.. למצוא מזור לכאבי..

שלום לך, נשמע שהמצב שלך מורכב, ואני כמובן לא יכולה לאבחן דרך הפורום בלי להכיר אותך. מקווה שלפחות הכתיבה סיפקה לך פורקן מסוים. אני יכולה לומר שההתנהגויות הנראות ככפייתיות רק פוגעות בך, וכדאי שתפסיק אותן ותחפש דברים מועילים יותר לעשות, שיקדמו אותך בחיים ושאינם סביב הבעיות שלך. הרגשתך תשתפר פלאים! הניסיון לאבחון עצמי הוא מזיק מאוד, מאחר שאתה אינך איש מקצוע וכמובן אינך יכול לאבחן את עצמך, בוודאי שלא לאבחן הפרעת אישיות, אבחנה שאפילו אנשי מקצוע מתקשים לעשות. אני מבינה שהדבר נובע מתוך חיפוש הקלה, אך ההתנהגות הזו רק תגרום לעוד כאב, מאחר שהחיפוש הכפייתי באינטרנט מעלה את רמת הלחץ אצל 100% מן האנשים העוסקים בו. במקרים רבים, כאשר אדם סובל מבעיות נפשיות רבות, האבחנה הספציפית כבר פחות חשובה. מה שחשוב הם הסימפטומים וכיצד להפחית אותם ולתפקד. לאור מצבך, אני מאוד ממליצה להיעזר במסגרת שיקומית דרך משרד הבריאות (אם אינך נעזר בכזו עדיין). אם אתה גר עם ההורים, הליווי השיקומי יכול לעזור לך לצאת לחיים עצמאיים ולתפקד בכל המישורים (מומלץ מאוד להתחיל בבירור של זכויותיך, בביטוח הלאומי ובמשרד הבריאות). התפקיד של מסגרות כאלה הוא להחזיר לחיים אנשים הסובלים מחוסר תפקוד, מאחר שקשה מאוד לעשות זאת לבד. לגבי חיפוש טיפול פסיכולוגי, הייתי ממליצה להתחיל קודם כל בשיקום ולחפש רק לאחר מכן טיפול. בחירת הגישה הטיפולית תלויה במטרה שלך- מה אתה רוצה להשיג בטיפול. אם אתה מעוניין בתמיכה והכלה בלבד, או בקבלת כלים לעבודה על עצמך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

כול היום אני קורא על תרופות ומחלות באינטרנט, מסתובב בפורומים של פסיכיאטריה.. לפעמים יוצא לעבודה או לחברים ואז חוזר ישר למחשב לקרוא.. מרענן אין ספור פעמים את הדף אם יש תגובה חדשה או לא.. נכנס שוב ושוב לאותן עמודים שקראתי (בויקיפדיה וכו'), לבדוק על אבחונים של הפרעות אישיות, מחלות נפש.. בודק שוב ושוב.. כאילו משהו השתנה.. מנסה לאבחן את עצמי.... לאן אני שייך? מטופל כרגע תרופתית סרנדה 50 מ"ג למיקטל 100 מ"ג פוחד שיש לי OCD כי בעבר נטלתי 60 מ"ג פאקסט והיה לי מצב מאני-פסיכוטי.. לכן אני חושש לקחת שוב SSRI במינון גבוה, כי הייתי במצב ממש לא טוב בהתקף (הייתי שולח המון המון אס אם אסים ארוכים מאוד בטלפון לאנשים.. חשבתי אפילו שאני קצת נביא) היום שינו לי את האבחנה מהפרעת אישיות גבולית להפרעה סכיזואפקטיבית (אוליי בגלל שהפסיכיאטר שלי רצה שביטוח לאומי יעזרו לי .. אז הוא קצת "שיקר"?) לא מוצא מרגוע, כבר המון המון זמן שלא קראתי ספר, כי שום דבר לא באמת מעניין אותי.. אוליי יש דברים שמעניינים אבל אני ישר מוצא מה לא טוב בזה ואת החיסרון בזה ושולל את זה... סרטים לפעמים אני רואה עם החברה.. לא יודע כבר מה יש לי ואיך לצאת מהגיהנום הנצחי הזה.. מרגיש שהזמן הוא לא באמת זמן.. שאין כרונולוגיה.. שהכול מסודר בראש לפי חוויית הרגשות שחווינו.. חוויה חזקה שעברה עליי, לצורך העניין, לפניי כעשר שנים, חרוטה לי בזיכרון כאילו היא הייתה אתמול.. :\ לא מתקדם, לא במישור התעסוקתי, ולא כ"כ עובד.. עובד בחצי משרה.. מקבל קצבה מביטוח לאומי.. עובד בכול מיני "חלטורות" למיניהן.. :\ לא בעבודה רצינית כולם מסביבי רוצים שאני אתקדם.. אלמד.. אעשה משהו עם עצמי.. ואני לא כ"כ מרגיש בשל... הנה, לדוגמא, מגיע לי שיקום תעסוקתי דרך ביטוח לאומי.. שהתחלתי את התהליך, אך אני פוחד ומרגיש לא כ"כ בשל.. כי זו הטבה חד פעמית.. כול הזמן השאלות שמציפות אותי הן אולי אחכה עוד קצת? אולי בעתיד האישיות שלי תתגבש יותר? בן 27 כבר.. לא יודע אם אני נמצא במקום טוב בחיים, שאני צריך להיות בו? אולי אני מפגר מאחור? או שאני נמצא במקום בסדר יחסית לחיים שעברתי (חיים קשים).. האם אני בדיכאון? כי לדוגמא יש לי תיאבון ודברים כאלה.. ואני יוצא מהבית.. לא אובחן אצלי דיכאון קלאסי, אבל התכנים שלי תמיד תמיד היו דיכאוניים! כמו שאני כותב עכשיו.. כבר הרבה שנים, אוליי זאת המחלה (?) אולי צריך להשלים עם זה... ראיתי הרבה רופאים שאפשר לצאת מזה.. אבל ממה לצאת? מה יש לי? כול רופא אומר משהו אחר.. אחד אומר הפרעה דו קוטבית, אחד הפרעת אישיות, אחד הפרעה סכיזואפקטיבית.. ייאוש עמוק אבל סה"כ על הנייר די מתפקד (עובד במשרה חלקית פה ושם) לעתים יוצא ומבלה, למרות שלפעמים הקשרים עם החברים רעועים ויודעים עליות ומורדות.. אולי זה סביר וכך זה צריך להיות.. גם במישור הטיפול בשיחות, מטופל לסירוגין מס' שנים.. אוטוטו מסיים קשר של שנה פלוס.. ולא יודע איך לבחור מטפל חדש, הרי יש כ"כ הרבה.. ואני כ"כ לא מאמין בעצמי.. למרות שאני יודע שיש לי יכולות, אבל זה כ"כ קשה :\ לא מוצא באמת משמעות ששווה לקום בשבילה בבוקר, אולי למעט בת זוגתי.. שאהבה שלנו מחזיקה אותי.. רואה אנשים הולכים בבוקר לעבודה.. לומדים בלימודים אקדמאים.. ואני? איפה אני? בחיים לא אגיע לשם.. מה לי ולזה? אני רחוק משם שנות אור.. לקום בבוקר.. להסתדר.. לשבת כמה שעות בתוך כיתה ולהיות מרוכז? מרגיש ממש במצב רוח מעורפל ומבולבל.. בטח אם רופא יקרא את המכתב הזה הוא ימליץ לי להעלות מינון תרופתי בכדי להכהות את החושים שלי.. לא להרגיש.. העיקר להיות סוג של "מכונה".. עוד בן אדם בעולם.. שבא לפה ועוד מעט יילך.. יתכלה.. :\ קשה :( אפילו עכשיו את המכתב הזה אני כותב בהמון פורומים.. למצוא מזור לכאבי..

לאנונימי מצער לקרוא על סבלך הרב. אני מניח שאתה מצפה לעצה כלשהיא שתקל על קשייך, אך מענה לשאלותיך ופקפוקיך העצמיים אפשרי רק לאחר בדיקה קלינית-פסיכולוגית מקיפה. על פי דבריך נראה שאתה מטופל במתכונת הראויה של טיפול פסיכיאטרי-תרופתי המשולב יחד עם טיפול פסיכולוגי. כמובן שאם לאחר זמן רב אינך חש בשום שיפור במצבך, מן הראוי לשקול עם מטפליך החלפת הגישה הטיפולית ואולי אף הרחבה והכללה של גישות טיפוליות נוספות.