פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

שיקום בבריאות הנפש/שיקום פסיכיאטרי הוא תחום יחסית חדש. בעבר הגישה/תפיסת העולם בתחום בריאות הנפש הייתה שאנשים אושפזו לתקופות ממושכות, ולעיתים למשך כל חייהם, בבתי חולים פסיכיאטרים.

ב-15 השנים האחרונות חל מהפך בגישה. הובן כי מרבית האנשים יכולים לחיות חיים בעלי משמעות בקהילה: לקיים קשרים חברתיים ומשפחתיים נורמטיביים, לעבוד, ללמוד, להקים משפחה ולצרוך את שירותי בריאות הנפש בקהילה.

השינוי בגישה הביא את רפורמת האל-מיסוד (שבמסגרתה מספר מיטות האשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים ירד לחצי), נחקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה", שנכנס לתוקף בשנת 2001, שהביא לתנופה גדולה בתחום השיקום בקהילה. חוק השיקום עיגן את הזכות לקבל סל שירותי שיקום (סל שיקום) שמטרתם לעזור ולקדם את תהליך ההחלמה והשילוב בקהילה.

הפורום עוסק בכל מה שקשור לשיקום בבריאות הנפש: ידע ומידע על תהליכי שיקום, החלמה ושילוב בקהילה, זכויות והאופן בו ניתן לממשם, העצמה ותמיכה.

הפורום משמש כבמה לקבל ולחלוק מניסיונם של אחרים, להתלבט ביחד בדילמות שונות בשלבים השונים של תהליך השיקום, ההחלמה והשילוב בקהילה, לקבל ולתת תמיכה בהתמודדות עם המורכבות והקשיים השונים, לשתף בחוויות של הצלחה והתקדמות או של אכזבה וליצירת דיאלוג שוויוני, שיתוף והפריה הדדית בין כל המעורבים בתחום (מתמודדים, משפחות, אנשי מקצוע, עובדים בתחום השיקום, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות).

2130 הודעות
1662 תשובות מומחה

מנהלי פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

30/08/2010 | 17:20 | מאת: אנונימית

האם יצתרכו להיות לי פגישות עם ע. סוציאלית אם כן, האם זו סוציאלית בתוך משרד הדיור מוגן או ע. סוציאלית נפרדת שקשורה לאותה תעסוקה מוגנת? כלומר, למי הועדת סל שיקום תפנה אותי לאחר ההחלטה? תודה.

30/08/2010 | 18:36 | מאת: ענת תנעמי

לאנונימית שוב שלום, כאשר תצטרפי לשרות של תעסוקה מוגנת כלשהיא סביר להניח שתהיה שם אשת מקצוע שקשורה לתעסוקה. לא סביר להניח שזו תהיה אותה אחת מהדיור המוגן (אלא אם כן זאת עובדת סוציאלית שעובדת בשני מקומות במקביל). בדרך כלל לכל שרות יש את הצוות המקצועי שלו. ערב טוב ענת

30/08/2010 | 20:50 | מאת: אנונימית

האם יכול להיות מצב שכשאני אגיע לחברות של התעסוקה המוגנת לא יסכימו לקבל אותי משום שלא יהיה מאחורי גב של צוות של דיור מוגן שמפקח עלי? האם הם יכולים לחשוב שבגלל שאין לי דיור מוגן אז אין עלי השגחה ואז לא לסמוך רק על האישור של הוועדה וכתוצאה מכך לסרב לקבל אותי בכל כזה מקום עבודה מוגן? אינני רוצה לעשות שוב את כל תהליך הוועדה לחינם ואז לא להתקבל לשום מקום.

30/08/2010 | 14:19 | מאת: רונן

שלום, בהמשך לאשכול הזה http://www.doctors.co.il/forum-1553/message-27947#message-27947. היום התקשרה אלי עובדת השיקום והודיע לי שהאבחון יעשה במכון אדום מילוא, ויתאמו איתי יום. כמו שהסברתי באשכול הקודם, בעבר (בערך שלושה חודשים עד ארבע חודשים) עברתי אבחון דומה במכון אדם מילוא, עבור פרוקיט של משרד הביטחון אבחון למידת התאמה ללימודים אקדמאים - ונמצאתי ע"פ האבחון לא מתאים ללימודים אקדמאים. וכעת יש לי כמה שאלות. 1. האם לשתף את עובדת השיקום בכך? 2. אני כמעט משוכנע שאדם מילוא יעברו את המידע על כך שכבר הייתי באבחון דומה ואת התוצאות, ועל כן האם יש בכלל טעם להגיע? מקריאת מאמרים אני מבין שהמכונים האלה אי אפשר לקבל תשובה חיובית אחרי שפעם אחת נכשלת. 3. מה יהיו המלצותיכם? תודה רבה על עזרתכם !!!

30/08/2010 | 16:45 | מאת: בני כהן

רונן שלום, שמח "לפגוש" אותך שוב בפורום. אתה שואל שאלות שאני מניח שאתה מבין ויודע שאין עליהם תשובה חד-משמעית וככל אדם זה נתון בסופו של דבר לשיקול דעתך. ובכל זאת, אני ינסה לשתף אותך במחשבותיי לגבי מה שכתבת (אך זה לא בגדר המלצה כזו או אחרת). אתה כותב שלפני כשלושה-ארבעה חודשים נמצאת ע"פ האבחון לא מתאים ללימודים אקדמאים. סביר להניח שאבחון נוסף באותו מכון ובסמיכות זמן שכזו , לא יוציא המלצה שונה בהקשר הספציפי הזה. השאלה, לאיזה מטרה פנית לשיקום המקצועי של הביטוח הלאומי. בד"כ האבחון שמחלקת השיקום של ביטוח לאומי מפנה אליו הוא "אבחון רחב" (נמשך מספר ימים) והסיכום וההמלצות שלו הם לא מוגבלות לשאלה : לימודים אקדמאים, כן או לא? יתכן שהאבחון יוכל לכוון אותך לכוון לימודים שמתאים עבורך וגם ימצא חן בעיניך (ויתכן גם שלא). אני חושב שאתה צריך בהתאם למטרות שלך שאתה מעוניין לקדם לבדוק (לבד או בעזרת עובדת השיקום) את כל האפשרויות שעומדות לפניך ואז לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך הדרך. כפי שכבר כתבתי לך בפעם הקודמת , יתכן (אני לא יודע שהרי אני לא מכיר אותך) ששווה לך לעשות מכינה כמו אפיק או מעברים ואז גם לעשות את האבחון (לדוגמה ב"מעברים" כחלק מהמכינה עושים את האבחון ביחידת האבחון של המרכז להכשרה ושיקום מקצועי ליד בי"ח לווינשטיין). בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

31/08/2010 | 07:20 | מאת: רונן

אני מודה לך על התגובה. א. הפניה לשיקום מקצועי הייתה תוצאה של בקשה לנכות כללית. בה קיבלתי רק 44 אחוז ולכן הפנו אותי לשיקום מקצועי. ב. בהמשך לברים שלי - האם כדי לשוחח על כך עם עובדת השיקום שלי? ג. נאמר לי ע"י עובדת השיקום שמעבריםואפיק לא מתאמים לי. ד. תודה רבה

30/08/2010 | 05:06 | מאת: גלי

שלום לפני מס' שבועות שאלתי אתכם לגבי חוק לרון והפנתם אותי לאתר אינטרנט בו יש פירוט על החוק... קראתי הכל, למרות זאת עדין לא הבנתי אני מתחילה השבוע עבודה חדשה ואני חיבת לדעת מהו הסכום הכי גבוה שמותר לי להרוויח על מנת להמשיך לקבל קיצבה. גובה הקיצבה שלי : 2297 ש"ח אודה לכם על העזרה................ כל טוב

30/08/2010 | 16:40 | מאת: בני כהן

גלי שלום, שמח "לפגוש" אותך שוב בפורום, ושמח במיוחד לשמוע שאת מתחילה עבודה חדשה. מאחל לך המון המון בהצלחה!!!! את שואלת : "מהו הסכום הכי גבוה שמותר לי להרוויח על מנת להמשיך לקבל קיצבה?" להבדיל מהמצב שהיה בעבר שכאשר הכנסתך מעבודה עברה סכום מסוים בד"כ נשללה כל הקצבה , העיקרון המרכזי של החוק החדש ("חוק לרון") הוא שכאשר יש לך הכנסה מעבודה במקביל לקבלת קצבת נכות גובה הקצבה יורד בהדרגה ככל שעולים ברמת ההכנסה הנוספת (כלומר , גובה קצבת הנכות שמקבלים במקביל להכנסה מעבודה נקבע לפי גובה ההכנסה מעבודה בנוסף לנתונים אישיים נוספים). את יכולה להיעזר במחשבון שנמצא באתר הביטוח הלאומי על מנת לדעת באופן משוער מה יהיה גובה קצבת הנכות שתקבלי לפי חוק לרון ובהתאם לנתונים האישיים שלך. קשור למחשבון : http://www.btl.gov.il/benefits/Disability/laron/Pages/Calculator.aspx שוב, מזל טוב ובהצלחה עם העבודה החדשה, ונשמח להמשיך ו"לפגוש" אותך בפורום, בני

29/08/2010 | 22:47 | מאת: אדם

שלום לכם שוב בקרוב סוף סוף אני מגיש בקשה לביטוח לאומי לקצבת נכות ולסל שיקום ( למרות שאני לא יודע אם אני כבר צריך..) מספר חודשים שאני גר לבד וסמוך לטבע ונתתי לזמן לעשות את שלו. הייתי רוצה לשאול אתכם בבקשה, ב"ה מרבית הנכות הפיסית עברה אבל בפנים אני מרגיש פגוע מאוד , חסר בטחון מגמגם לפעמים ויש לי קושי לחשוב בצורה מאומצת. לצערי האנשים הקרובים לי ( ההורים) אינם מבינים את המצב שלי או שלא עוזרים לי כפי שהייתי רוצה או צריך...... השאיפה שלי היא לחזור ככל הניתן לבריאות ולבסוף להתחיל לחיות מחדש ולעשות דברים, אבל מה אני עושה עם הפגיעה......? האם יש שיטת טיפול מועדפת , מהן המלצותיכם לפי מה שסיפרתי, אם תוכלו לשפוך מעט אור בנושא אני אודה לכם מאוד אדם

30/08/2010 | 08:45 | מאת: ענת תנעמי

אדם בוקר טוב, אני חושבת שהכי חשוב כרגע הוא שהגעת להחלטה להתקדם/להתחיל בתהליך של עזרה לעצמך. עפ"י דבריך לגבי ההורים אני מבינה שאתה יודע בעצמך להבחין בסוג העזרה אותו אתה צריך. אלה בעיני שני הדברים החשובים ביותר. גם הרצון והמוטיבציה לבקש עזרה וגם לדעת איזה סוג עזרה אתה צריך. לגבי שאלתך - אין דרך אחת מסויימת המתאימה לכולם. כל אחד עושה את התהליך כפי שנכון לו. לכל אחד נכון משהו אחר. במיוחד לא נכון יהיה לייעץ באופן כל כך ספציפי במדיה כל כך לא אישית. כאשר תתחיל את התהליך ממש, תפגוש במהלכו אנשי מקצוע שבמשך הזמן ילמדו להכיר אותך, את החוזקות ואת הצרכים ולפי זה יוכלו לכוון אותך לתהליך שמתאים לך ביותר. אני כן יכולה לומר לך שהמחשבה "להתחיל לחיות מחדש ולעשות דברים" היא דרך מחשבה נכונה. לכל אדם יש דברים שמשמעותיים עבורו בעשייה. כאשר עושים דברים משמעותיים הם מייצרים סוג של סיפוק בעשייה שגוררת אחריה מחוייבות והנאה. בעצם בתוך התהליך חשובה העשייה עצמה כאשר בגדול היא מכוונת לכיוונים שאתה רוצה להגיע אליהם בסופו של תהליך. אני שמה לב שבתוך הדברים שכתבתי מופיעה לעיתים קרובות המילה תהליך. זה לא סתם. "לחזור ככל הניתן לבריאות ..." זהו תהליך. זה לא קורה ביום אחד או בעקבות מהלך כזה או אחר. זוהי דרך. כאשר כל אדם מסמן לו את אבני הדרך ואת המטרה של עצמו. אני מחזיקה אצבעות שהדרך תהיה קלה ככל האפשר ושתגיע למטרות אותן אתה מסמן באופן המלא ביותר. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולשמוע על הדרך הזאת וכמובן לענות על שאלות נוספות כאשר תהיינה. יום טוב ענת

30/08/2010 | 14:19 | מאת: אדם

תודה לך ענת, אני מקווה שדברים יסתדרו.

28/08/2010 | 20:11 | מאת: שיי

אני בגיל 58,לאחרונה הגעתי לביקור במרפאה ונפגשתי עם הפסיכיאטר במטרה להגיע לסל שיקום.הביקור הראשון היה בתחילת יולי,הביקור השני היה כעבור חודשיים והובטח לי שעו'ס תיצור איתי קשר אך זה לא קרה.הביקור הבא נקבע לעוד חודשיים ונאמר שעו'ס תיצור קשר.האם כך מתנהלים הדברים בבריאות הנפש? לי זה נותן תחושה ששום דבר לא בוער.האם לוחות הזמנים שתארתי תקינים?

29/08/2010 | 13:38 | מאת: בני כהן

שיי שלום וברוך הבא לפורום, מאד מצער לשמוע שזה היחס שאתה מקבל במרפאה. לצערנו הרב, כל הגורמים ובעלי העניין בבריאות הנפש מודעים לכך שהמצב של המערך האמבולטורי בבריאות הנפש הוא בכי-רע ולמרות זאת השינויים הנדרשים לא קורים. כבר למעלה מ-15 שנה שמדברים על רפורמה בהקשר זה בכל הדרגים כולל ניסיונות חקיקה בכנסת ועדיין כולנו מחכים ומייחלים שימצא פתרון למערך האמבולטורי הקורס של ברה"נ. אני מבין שכרגע המטרה שלך היא הפניה לשיקום. אני מציע לך לא לחכות עוד חודשיים ו/או לעו"ס שתיצור קשר אלא תתקשר בעצמך למשרדי המרפאה ותדרוש באסרטיביות שיקבעו לך פגישה בהקדם האפשרי עם העו"ס שמטפלת בהפניות לסל שיקום וכמובן תציין שזו הייתה ההנחיה של הפסיכיאטר מהמרפאה כבר מלפני מספר חודשים. בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

28/08/2010 | 15:36 | מאת: אנונימית

כתבתי כאן לפני כמה חודשים על עזיבה של כל מה שהיה קשור לדיור מוגן. מאז שעזבתי הכל, לא מצליח לי מבחינה תעסוקתית כלום, אני 3 חודשים יושבת בבית בלי עבודה בלי תעסוקה. קשה לי באופן קיצוני עם אנשים. ובתקשורת עם אנשים. האם יש אפשרות לחזור להשתלב בעבודה מוגנת בלי שיערבו לי בזה את שירותי הדיור שכזכור, ממש הקשו עלי. האם תעסוקה מוגנת זהו שירות בפני עצמו, שאני יכולה לחזור בי ולבקש שוב? תודה.

28/08/2010 | 18:28 | מאת: בני כהן

לאנונימית שלום, שמח "לפגוש" אותך שוב בפורום. ניתן בהחלט לקבל שירות בתחום התעסוקה מסל שיקום ללא קבלת שירות בתחום הדיור. כמובן שיש צורך להגיש בקשה ולקבל אישור מתאים מסל שיקום. בהצלחה, שבוע טוב, ונשמח להמשיך ו"לפגוש" אותך בפורום, בני

28/08/2010 | 14:32 | מאת: מירב

שלום, שמי מירב ואני סטודנטית לפסיכולוגיה קלינית במכללת ת"א-יפו. אני עורכת מחקר שעוסק בחוויה של אחים ואחיות לאנשים שמתמודדים עם מגבלות נפשיות ופיזיות, ואני צריכה את עזרתכם. רוב המחקרים שנעשו עד היום התמקדו באדם עם המגבלה או בהוריו. חשוב מאוד להתייחס לנושאים האלו, אבל חשוב גם להתייחס לחוויה של האחים ללא המגבלה. אם את/ה מכיר/ה אחים או אחיות מגיל 18 ומעלה לאדם שהוגדר כמתמודד עם אחד הדברים הבאים, אודה לך מאוד אם תוכל/י להפנות את הבקשה אליהם: - סכיזופרניה - מאניה-דפרסיה / הפרעה ביפולארית - הפרעה סכיזואפקטיבית השאלון הוא בעילום שם ונמצא בקישור הבא: http://spreadsheets.google.com/viewform?formkey=dEZDLVFBS0JwdU9PNFBrMUNqWk9jZWc6MQ :אשמח לענות על כל שאלה, התלבטות או הערה, במייל [email protected] תודה מראש על שיתוף הפעולה והנכונות. מירב

13/09/2010 | 22:19 | מאת: עוז

יש לי אחות ואני מאד כועס עלה תמיד ורב איתה היא במעמד מצוין אך לא דוגלת בלעזור לי כספית כרגע ניתקתי מימנה היא לא חיה בארץ ומספרת לאימי שהנתק הזה עושה לה רע בנשמה וגם לי זה כואב אבל אני לא מוכן לקבל את הדעות שלה שיננו סובלים מה עושים דחוף?????

28/08/2010 | 02:31 | מאת: מיטל

שלום רב אני מחפשת סיוע פסיכולוגי לבעלי. (גם לי אבל לבעלי זה דחוף יותר) אנחנו עברנו השנה מירושלים לחיפה וכבר חצי שנה שאנחנו מנסים למצוא פה עזרה נפשית בה נוכל לעמוד מבחינה כלכלית - כלומר סיוע בחינם או משהו אחר מסובסד. בירושלים קיבלנו סיוע מתחנה לבריאות הנפש של קופת החולים הכללית בה אנו חברים. כשעברנו לכאן הפנו אותנו - אחרי הרבה ניירת וטלפונים - לטירה - טירת הכרמל שם יש כך נאמר לנו אנשים שיוכלו לעזור. אין ברשותנו רכב ולכן עזרה בעיר אחרת היא בעיתית, לכן אחרי הרבה בירוקרטיה "התקבלנו" למרפאה לבריאות הנפש של בית חולים בני ציון. שם לאחר שיחת קבלה ושיחה עם פסיכיאטר נאמר לנו שצריך לחקות והרבה זמן לקבלת טיפול אם בכלל - כיוון שמצבו של בעלי מתדרדר פנינו לקופת החולים שלנו - קופת חולים כללית - בבקשה לקבלת טיפול פסיכולוגי מסובסד אבל כאן נאמר לנו שזה לא יתכן כיוון שהמרפאה המטפלת היא של בני ציון וזו מרפאה לא של קופת חןלים כללית. אני לא ממש יודעת לאן עוד אפשר לפנות האם יש מקום בחיפה שמסיע לחולי נפש (בעלי אובחן כבעל הפרעת אישיות גבולית) . כל עזרה או אינפורמציה תתקבל בברכה תודה מיטל

לקריאה נוספת והעמקה
28/08/2010 | 18:27 | מאת: בני כהן

מיטל שלום וברוכה הבאה לפורום, מאד כואב ומצער לשמוע על הסיטואציה שאת מתארת. לצערנו הרב , המצב נכון להיום הוא שברוב המרפאות הציבוריות לבריאות הנפש בכל הארץ יש תורי המתנה בלתי סבירים ובלתי מתקבלים על הדעת. יש מרפאה נוספת בחיפה (שגם ידועה כמרפאה טובה) וזו המרפאה בבי"ח רמב"ם. את יכולה לנסות את מזלך ולפנות אליהם , למרות שבד"כ המרפאות מקבלות אנשים לפי חלוקה לאזורים גיאוגרפיים. כיוון שלפי מה שכתבת מצבו של בעלך מתדרדר ללא הטיפול , אני חושב שאת צריכה להיות אסרטיבית ולדרוש שיקבלו אותו. כדאי לך להביא מכתבים מכל מי שאפשר (המרפאה בירושלים, רופא המשפחה וכו') ולבקש להיפגש עם מנהל המרפאה בבני ציון על מנת שיתערב בהחלטה שהתקבלה לאחר שיחת הקבלה שהייתה לכם לאור ההתדרדרות במצב. במידה וזה לא עוזר, תנסי לפנות ל"פניות הציבור" במשרד הבריאות, לשכת הפסיכיאטר המחוזי, חיפה (בשלב הזה , את יכולה לנסות להיעזר גם בגופים כמו ארגון "בזכות"). המון בהצלחה ובריאות לבעלך ולך, מקווה מאד שתצליחי למצוא פתרון בהקדם, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני נ.ב. ובינתיים, במידה ויש לכם ביטוח משלים של קופ"ח, אז למיטב ידיעתי אתם יכולים לקבל עד מספר מסוים של פגישות עם פסיכולוג במחיר מסובסד, שווה לבדוק.

29/08/2010 | 21:59 | מאת: ליטל

תודה רבה בני על תשובתך המהירה טוב לדעת שיש עם מי לדבר אני אפעל בהתאם להצעותיך ליטל

שלום, לאחי הפרעות נפשיות (כנראה סכיזופרניה).לאחרונה הוכר ע"י הועדה של ביטוח לאומי כבעל נכות נפשית של 100%. הפסכיאטר המטפל שלו הציע לבדוק את זכויותיו בסל שיקום כגון: דיור, עבודה, קורסים, חונכות ועוד. 1. למי אני פונה לבחינת האפשרויות להם הוא זכאי ולהתחלת התהליך? אחי מתגורר בראשל"צ. 2. האם אפשר לקבל עזרה בתהליך השכנוע הנדרש מול אנשים כמו אחי המסרבים להכיר במצבם ולקבל את אותן זכויות המגיעות להם? יש כל כך הרבה מידע באינטרנט ואני פשוט מאבד את עצמי בלי להבין מה באמת התהליך אותו צריך לעשות. המון תודה, אתם עושים עבודת קודש! צחי

לקריאה נוספת והעמקה

האם כבר יש לו סל שיקום ?

מניח שלא. הבנתי שהוא זכאי לכך. טרם התחלנו תהליך כלשהו.

25/08/2010 | 11:30 | מאת: ענת תנעמי

צחי שלום רב, ברוך הבא לפורום שלנו ותודה על הפירגון. מעוררת התפעלות הדאגה שלך לאחיך והטיפול שלך בענייניו. אם הפסיכיאטר המטפל נמצא במרפאה לבריאות הנפש אפשר לפנות ולבקש למנות לאחיך מתאם/ת טיפול כדי שימלאו ויגישו את הטפסים לסל שיקום. גם אם הפסיכיאטר הוא פסיכיאטר פרטי הוא יכול למלא עבורו את הטופס. הכתובת במקרה של מגורים ברשל"צ הם משרדי סל שיקום שנמצאים ברמלה. להלן הקישור בו ניתן למצוא את הכתובת ואת הטלפון (וגם פרטים נוספים לגבי סל שיקום): http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=144 (יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת). לגבי שאלתך השניה - אין פיתרון אחד נכון. יתכן שאם אחיך ישמע בפרוט על הזכויות המגיעות לו הוא ירצה לממש את חלקן. חשוב לומר שמוטיבציה ורצון הינם הצעד הראשון בכל תהליך שיקומי. בנוסף לכל הנאמר אני רוצה להציע לך לפנות למרכז לייעוץ למשפחות. במרכז כזה תוכל להעזר גם באנשי הצוות במקום וגם בניסיונם של בני משפחה אחרים. באיזור תל-אביב זהו מרכז של ויצ"ו שנקרא "שלנו" ובאיזורים אחרים אלה מרכזים של אנוש שנקראים "מיל"ם". למיטב ידיעתי בקרוב אמורים להפתח מרכזים נוספים ואחר מהם כנראה גם באיזור שלכם. אני מאחלת לך ולאחיך הצלחה בדרך. נשמח לענות על כל שאלה נוספת ולפגוש אותך (ואולי גם את אחיך) בפורום שלנו. ענת

תודה רבה ענת על תגובתך. במרכז "שלנו" יצא לי להיות בעבר, ממש כשהכל התחיל והתרשמתי מאוד לטובה מכוונתם לעזור. האם גם הם יכולים לסייע בתהליך סל שיקום? כלומר בהכוונה, ייעוץ למשפחה/אחי, תמיכה בתהליך הפרוצודורלי וכד'.. תודה שוב. צחי

25/08/2010 | 05:12 | מאת: מודאגת

שלום, אני מיודעת לאדם בן 60 שסבל ב 13 שנה האחרונות, וכנראה גם קודם מדיכאון וחרדה קשים, עד כדי אי יציאה מהבית לעבודה. כמו כן הוא מאובחן עם הפרעת אישיות אנטיסוציאלית פסיכופטית. ממש לאחרונה אישתו, שהיתה מקור פרנסתו עזבה אותו והוא נותר חסר כל. אין לו שקל, לא לתרופות, לא לאוכל ובטח שלא לדירה. בנוסף לכל זה הוא סובל מבעיות גב קשות שבגינן אינו עובד. מה אפשר להציע לו כפיתרון מיידי (כרגע אין לו סל שיקום)? הוא גר באיזור המרכז, האם יש מעין הוסטלים או מרכזים שיסכימו לקבל אותו (ולא מקלטים להומלסים)? אשמח לסיוע או אפילו להנחיות לאן לפנות לבקשת עזרה... הוא קצת נופל בין הכיסאות של הרווחה ושל בריאות הנפש... תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
25/08/2010 | 11:37 | מאת: ענת תנעמי

למודאגת שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, את מציגה בעיה לא פשוטה בכלל. כל המסגרות שאני מכירה לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש מחייבות הכרה של סל שיקום. בכל מקרה אלה אינן מסגרות שמתאימות לפתרון מיידי שכן צריך לעשות בדיקה לגבי מקומות פנויים בכל אחת מהמסגרות. למרות שאת אומרת שהוא נופל בין הכסאות של הרווחה ושל בריאות הנפש אני מציעה לנסות ולפנות לרווחה. שם יש יותר אפשרויות לפתרונות מיידיים (כך למיטב ידיעתי). ייתכן שתתקשי גם שם לקבל מענה. במקרה כזה אני מציעה להיעזר בארגון "בזכות" שיוכלו ללוות אותך במאבק למציאת פתרון. להלן הקישור לאתר שלהם: http://www.bizchut.org.il/ (יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת). אני מחזיקה אצבעות ומאחלת לשניכם הצלחה. נשמח לענות על כל שאלה נוספת אם תהיה ולפגוש אותך שוב בפורום שלנו ענת

24/08/2010 | 21:46 | מאת: ביפולרית

אני מעונינת להתחיל בהליכים ע"מ להתקבל לתוכנית אפיק. באתר הבית של התוכנית מצוין כי אחד הקרטריונים להיתקבל לתוכנית הוא 12 שנות לימוד - דבר שאין לי . סה"כ 9 שנות לימוד בשל העובדה שאבי חלה במחלה סופנית ונאלצתי לעזור בפרנסת הבית . מאוחר יותר השלמתי בגריות בבית ספר אקסטרני בהיסטוריה א' ו-ב' ואזרחות והציונים שלי היו 80-90 .חליתי והייתי מושבתת לכמה שנים. כיצד יכולים בתוכנית לדעת כמה שנות לימוד יש לי ? איני יכולה להשיב את הגלגל לאחור ואני סה"כ בת 25 ומעוניית לרכוש השכלה אקדמאית ולא רוצה שזה יפגע בי .כמו כן אני מוכרת בביטוח לאומי 75% ואם ידוע לכם מתי מתחיל הפרויקט? בתודה מראש .

24/08/2010 | 22:17 | מאת: ענת תנעמי

לביפולרית שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, בקישור הבא תוכלי למצוא את מספר הטלפון של רכזת אפיק ולשאול אותה את השאלה שאת מפנה אלינו: http://www.doctors.co.il/forum-1553/message-18495#message-18495 בהצלחה, נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

25/08/2010 | 00:23 | מאת: ביפולרית

תודה רבה

25/08/2010 | 23:30 | מאת: בני כהן

לביפולרית שלום, ראשית, כל הכבוד על האקטיביות, היוזמה והשאיפה להתקדם תוך הצבת המטרות וחתירה למימושם. כתבת שהמטרה שלך היא רכישת השכלה אקדמאית שזו מטרה מצוינת אך בד"כ על מנת להתקבל לאוניברסיטה יש צורך בתעודת בגרות. לכן , רציתי להוסיף שלדעתי כדאי לך לבדוק גם את האפשרות של השלמת השכלה תיכונית דרך סל שיקום. ניתן להשלים 12 שנות לימוד, תעודת גמר תיכון ו/או בגרות. המון בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

שלום, רציתי לדעת אם מישהו מכיר תוכנות לאימון קוגנטיבי, בעברית המתאימות לנפגעי נפש (בעיקר סכיזופרניה). באנגלית יש תוכנה בשם Cogpack, אבל בעברית מצאתי בעיקר דברים המיועדים לאוכלוסיה המבוגרת. האם יש הבדל ? מה ההמלצה שלכם? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

איתמר שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, אנשים שצריכים אימון קוגנטיבי, גם אם הם מתמודדים עם סכיזופרניה, אינם מקשה אחת. לכל אדם יש את הקשיים שלו ואת החוזקות שלו. אם מחפשים ברשת תוכנות לאימון קוגנטיבי עדיף לחפש עפ"י התיפקודים אותם רוצים לשפר ולא עפ"י הכותרת של המגבלה. אני למשל מצאתי בחיפושי (בעקבות שאלתך) את האתר הבא: http://www.re-mind.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=862787&gclid=CICuhIrLz6MCFYeY2AodZDGBtQ (צריך להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) בכל מקרה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע המכיר את האדם וגם את תחום האימון הקוגנטיבי כדי לדעת לאיזה תיפקודים בדיוק כדאי לכוון. מקווה שעניתי על שאלתך ובכל מקרה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום בהצלחה ענת

19/08/2010 | 14:12 | מאת: אביב

שלום רב אחי הצעיר בן 19 וסובל רבות, החל מדיכאונות ומחשבות אובדניות וכלה בכעסים והתפרצויות זעם ואפילו אלימות. לאחר מבוי סתום בבית הוריי בצפון הארץ, חוסר יכולת כלכלית של הוריי ומחלת אבי, התנדבתי לקחת את אחי תחת אחריותי. היום אני כבר מבינה שהאתגר הרבה יותר מסובך. הוא מטופל בתרופות אך עדיין סובל מחרדות ופחדים רבים, יש לו בעיות התנהגות קשות, בעיות חברתיות ובמקרים קיצוניים זה מגיע להתפרצויות אלימות. הוא לא התגייס לצבא ולא מצליח לשרודבאף מסגרת, גם לא לעבוד. החלק החיובי בסיפור הוא שהוא מאוד מודע לעצמו ורצה לקבל עזרה, יש עדיפות לעזרה רחבה יותר מטיפול פרטני אלא מסגרת מסוימת. הייתי רוצה לקבל הנחיה כיצד אני יכולה להגיע למצב שהוא מטופל במסגרת מעין שלכם? אני סטודנטית ואין ביכולתי לשלם סכומי עתק לטיפל פרטי, האם טיםול אצלכם ממומן? האם מסגרת כזו בכלל מתאימה לאור מה שסיפרתי? איך עושים זאת? אשמח לעצתכם ועזרתכם, תודה

לקריאה נוספת והעמקה
19/08/2010 | 14:47 | מאת: ענת תנעמי

אביב שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אני מסירה בפניך את הכובע (הוירטואלי) על התגייסותך לטובת אחיך. זה נשמע שלא פשוט לאף אחד מכם. בכל זאת משמח לשמוע שלאחיך יש רצון ומוטיבציה לקבל עזרה. זהו תמיד הצעד הראשון בתהליך שיקומי. כשאת אומרת "מסגרת כמו שלכם" אני מניחה שאת מתכוונת לסל שיקום. (שהרי הפורום אינו מסגרת אלא מקום לקבל ולתת מידע ...) אם אכן כך, הדרך לדאוג לכך שאחיך יהיה מוכר בסל שיקום היא לפנות למתאם/ת טיפול במקום בו הוא מטופל (מרפאה לבריאות הנפש/קופת החולים) ולבקש למלא עבורו טפסים. (זאת בהנחה שהוא כבר מוכר בביטוח הלאומי ושיש לו 40% נכות רפואית על רקע של התמודדות עם קושי נפשי). לאחר מכן תוזמנו לועדה ושם אפשר יהיה לדון במסגרת שיכולה להתאים לו. נשמח לענות על כל שאלה נוספת ולפגוש אותך (או את אחיך) בפורום שלנו בהצלחה ענת

19/08/2010 | 17:46 | מאת: אביב

ראשית, תודה על התגובה המהירה. אחי אינו מוכר בביטוח הלאומי ואני לא חושבת שכרגע זה המהלך שאנו מעוניינים לעשות. האם ישנה אפשרות "להתקבל" גם ללא אחוזי נכות מביטוח לאומי? תודה

18/08/2010 | 19:32 | מאת: לאה

שלום ענת, גם אני עוברת מסכת יסורים עם בני שחולה סכיזופרניה וגם מכור, מוגדר כחולה בתחלואה כפולה, למרות שהוא יציב ומאוזן לגמרי ומאד רוצה להיכנס למסגרת כל שהיא , אך לצערי משרד הבריאות והרשויות המוסמכות אינן מבינות ואינן רוצות לעזור כי מבחינתם הם מוקצים מחמת המיאוס - אני מומחית כבר בתחום ויש קרוב ל-40% חולים בתחלואה כפולה\ חייבים לעזור להם ולא להשליכם לרחוב. ראית שהפנית מישהי ל"שלנו" ובכן אין להם שום מושג ויכולת לעזור מלבד דיבורים ודיבורים אני מתכוונת לפנות על גבי העיתונות ולנסות להעלות את הנושא כי אי אפשר לטאטא את הדבר.

לקריאה נוספת והעמקה
19/08/2010 | 07:44 | מאת: בני כהן

לאה בוקר טוב, את מעלה נושא כאוב שמטריד יותר ויותר אנשים ואולי עדות נוספת לכך היא שהנושא חוזר ועולה פה בפורום ע"י אנשים שונים מפעם לפעם. אני מפנה אותך לדיון אחר (לא זה שציינת בהודעתך) שהיה פה בפורום בעבר שבו כתבתי על נושא התחלואה הכפולה וגולשים נוספים שיתפו אותנו מהידע והניסיון האישי שלהם. הקשור לדיון : http://www.doctors.co.il/forum-1553/message-23201#message-23201 הרעיון שלך לפנות לעיתונות ולנסות לעורר את הנושא ואת המחסור במענים ראויים עבור אנשים עם תחלואה כפולה נראה לי כרעיון טוב ונכון על מנת להעלות את המודעות לנושא ולעורר את הדיון הציבורי בהקשר זה. יישר כוח, בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

17/08/2010 | 11:59 | מאת: מרכז דתי להכשרה מקצועית לנפגעות נפ

נפתח מסלול ללימודי קונדיטוריה ובישול בבית ספר "אומן" בית הספר הגבוה לאמנויות במגזר החרדי הלימודים מיועדים לנשים בעלות קשיים רגשיים בשיתוף עם ביטוח לאומי עוד פרטים ב [email protected] 02-5302705

17/08/2010 | 19:36 | מאת: בני כהן

22/08/2010 | 11:37 | מאת: schoolreut

ידוע לך איך עוד ניתן להגיע למקורות אשר עוסקים עם נשים מתמודדות מהמגזר הדתי/חרדי? תודה רבה.

16/08/2010 | 22:28 | מאת: איריס

אני חיה בלונדון וקשה לי מאד לעזור לאחי מרחוק אני אוהבת אותו מאד ורוצה שהוא יהיה אדם מאושר הוא רוצה עזרה מימני ואני מוכנה לעזור לו אני חושבת שלחיות לצד אימי זה דבר הרסני מאד ולא תורם לריפוי המחלה אני מוכנה לבוא לארץ ולסדר לו מיסגרת כמו הוסטל או דיור מוגן רק תעזרו לי מה אני צריכה לעשות האחות האוהבת ו

17/08/2010 | 19:35 | מאת: בני כהן

איריס שלום וברוכה הבאה לפורום, ראשית אני חייב להודות שלא חשבתי ו/או הייתי מודע לכך שלפורום שלנו יש גם גולשים/קוראים ואפילו כותבים/משתתפים מחו"ל. אני מודה שכמנהל הפורום זה משמח לדעת שאפילו אנשים בחו"ל גולשים לפורום. מאד ראוי להערכה בעיני העובדה שלמרות שאת חיה בלונדון את חושבת , מתעניינת יוזמת ומנסה לעזור לאחיך. הדבר אינו מובן מאליו לחלוטין. לצערנו הרב, אני מכיר לא מעט אנשים שיש להם אחים/יות שחיים בארץ שבוחרים להתרחק. במידה ואחיך מסכים ומוכן לעזוב את בית אמך ולעבור לגור בהוסטל ו/או בדיור מוגן, יש צורך שהגורמים שמטפלים בו יפנו אותו לשיקום. כדאי להתחיל את התהליך מכיוון שהוא יכול להמשך גם מספר חודשים (תלוי במחוז אליו הוא שייך ובעומס הפניות באותו מחוז). הגורמים שמטפלים בו צריכים למלא ביחד איתו את טופסי הפניה לשיקום ובהמשך הוא יוזמן לוועדת שיקום שאמורה לאשר לו שירותי שיקום (למשל הוסטל או דיור מוגן) בהתאם לרצונותיו ויכולותיו נכון להיום. לאחר שהוועדה מאשרת, נניח לדוגמה שמאשרים שירות של הוסטל, אז הוא יכול לבחור את ההוסטל שהכי נראה לו מתאים עבורו בתנאי כמובן שיש בו מקום פנוי. את יכולה גם להציע לאחיך להיכנס לפורום ולכתוב בעצמו ואז יהיה לנו קל יותר גם לייעץ לו ולכוון אותו באופן ישיר בהתאם למה שנשמע ממנו. בהצלחה, ובתקווה שאחיך אכן יכנס לתהליך שיקום, החלמה ושילוב בקהילה תוך בניית חיים עם משמעות, סיפוק ואיכות חיים טובה יותר. נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

18/08/2010 | 19:30 | מאת: איריס לונדון

לבני שלום כן גם בלונדון אתם איתי ועוד ישראלים שיש להם בארץ קרובים שלצערנו סובלים מפגיעה נפשית אני בקשר עים אחי יום יומי הוא כרגע בשיקום וחודש בבא יש לו וועדת סל שיקום השיקום שלו כבר שנה עים הצלחה אני מעונינת שיעבור להוסטל או דיור מוגן מי תומך ברגע שיש הלטה מועדת סל שיקום הגעתי לאתר דרך אחי תודה על היחס התמיכה והכח שאתם נותנים לנו ישר כח תמשיכו כך

16/08/2010 | 15:15 | מאת: מרים

שלום לכולם, אני רוצה להזמין אתכם לפורום חדש שנפתח באתר אביליקו המיועד לסטודנטים ומטפלים המתמודדים עם פגיעה נפשית. http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=3784&lang=HEB אשמח לראותכם שם, מרים.

לקריאה נוספת והעמקה
16/08/2010 | 17:18 | מאת: בני כהן

מרים שלום, בהצלחה עם הפורום החדש שעוסק בנושא חשוב ומורכב. נשמח להמשיך ו"לפגוש" אותך גם כאן בפורום הזה, בני

15/08/2010 | 16:35 | מאת: עדן

ממי אוכל לקבל עזרה דחופה במילוי הטפסים? אני זקוקה לסל שיקום כתנאי לקבלה לתוכנית אפיק שמתחילה בקרוב ושאבחון מקצועי מטעם ביטוח לאומי המליץ עליה עבורי. אני נמצאת בטיפול פסיכיאטרי בלבד ולא בקשר עם עו"ס או גורם רווחה מהקהילה. הפסיכיאטרית הציעה למלא את הדוח הרפואי בלבד. אני מאוד מבולבלת ולא מבינה מול מה אני עומדת ומה מתוך הבקשות שבטופס רלבנטיות אלי. לאן אני פונה לעזרה?

יש לי אפשרות להודיע על החמרת מצב ולהעלות את אחוז הנכות הרפואית האם התהליך יעכב את קבלת סל השיקום? האם יש השפעה על קבלה או אי קבלה של זכויות שבסל? האם אפשר לעדכן את אחוזי הנכות לאחר קבלת סל? תודה רבה על כל תגובה ועזרה

15/08/2010 | 22:55 | מאת: בני כהן

עדן שלום וברוכה הבאה לפורום, הקריטריון על מנת להיות זכאי לכל השירותים הניתנים ע"י סל שיקום הוא לפחות 40% נכות רפואית על רקע נפשי. את כותבת שאת נמצאת בטיפול פסיכיאטרי בלבד. במידה ומדובר בטיפול של פסיכיאטרית במרפאה (של משרד הבריאות או של קופ"ח) אז הפסיכיאטרית צריכה להפנות אותך לאדם המתאים מצוות המרפאה שיעזור לך עם מילוי הטפסים והפניה לסל שיקום. במידה ומדובר בפסיכיאטרית פרטית אז גם היא יכולה למלא ביחד איתך את טפסי ההפניה ולא רק את הדוח הרפואי . את יכולה לנסות גם להיעזר בשרות של פרויקט אופק, פרטים בקשור הבא : http://www.doctors.co.il/forum-1553/message-27034#message-27034 בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

שלום, רציתי לברר - במידה ואני מטופלת תרופתית במרפאה הקהילתית לבריאות הנפש באיזור מגורי, אבל אני לא מקבלת בטוח לאומי קיצבת נכות , אלא מסתדרת בכוחות עצמי בעבודות חלקיות, האם אני זכאית להשתתף במועדונים החברתיים של אנוש המיועדים לנפגעי נפש? כלומר האם זה שאני לא מקבלת בטוח לאומי ימנע ממני לבוא למועדונים הללו?

ענת שלום וברוכה הבאה לפורום, המועדונים החברתיים של אנוש הם חלק מהשירותים של סל שיקום של משרד הבריאות. לכן יש צורך להיות זכאי לסל שיקום על מנת להשתתף בפעילות של המועדונים. העובדה שאת לא מקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי אינה רלוונטית. במידה ואת עומדת בקריטריון של לפחות 40% נכות רפואית על רקע נפשי, את זכאית לכל השירותים של סל שיקום גם בלי להיות מוכרת בביטוח לאומי ולקבל קצבת נכות (צריך כמובן לפנות ולעבור את ההליך של סל שיקום, בצרוף אישור על אחוזי הנכות מפסיכיאטר שמוסמך לכך ע"י משרד הבריאות כתחליף לאשור הנכות ע"י ביטוח לאומי). בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

13/08/2010 | 16:43 | מאת: דריה

למירי ובני שלום... זו פעם ראשונה שאני משתתפת בפורום וגיליתי אותו לא מזמן. אתם עושים כאן עבודה נהדרת והפורום עצמו מאוד מחזק. נתקלתי בבעיה... ב9 שנים האחרונות קיבלתי נכות זמנית בגובה 75% בחודש האחרון קיבלתי מכתב שהיתה ועדה שלא בפני והורידו לי ל60% יציבה. ההורדה בהכנסת הביטוח הלאומי היא מאוד משמעותית 1000 ש"ח יתרה מזאת אני רק לפני חמישה חודשים השתחררתי מאישפוז והיו לי עוד שני אישפוזים בכמה שנים האחורונות. על סמך מה בדיוק הורידו לי את הביטוח הלאומי? למה הועדה לא היתה בפני ולא היה לי שום מושג על קיומה? ומה אני יכולה לעשות בנידון? מה הפרוצדורה? באמת שהורידו לי שלא בצדק אני זקוקה ביותר לביטוח הלאומי. והאם אני יכולה לבקש מהם הסבר על הסיבה שלכאורה הצדיקה את ההורדה כדי לתת להם תשובה הולמת? תודה רבה לכם ענת ובני ושבת שלום.

13/08/2010 | 22:07 | מאת: ברק

תמיד אפשר להגיש ערעור אין לי מושג למה הורידו לך את יכולה גם להתקשר אליהם ולצרוח עליהם קצת כדי לנער אותם אבל בדרך כלל רק ערעור נראה לי עוזר במקרים האלו תמיד ינסו לחסוך על הגב של החולה את לא מכירה את המשפט הזה?

14/08/2010 | 14:06 | מאת: בני כהן

לדריה שלום וברוכה הבאה לפורום, ראשית, תודה רבה על הפרגון, וכמובן שנשמח שהפורום ימשיך להוות מקור לחיזוק, ולהעצמה. קיום הוועדה כאשר לא היה לך קודם לכן שום מושג על קיומה, לא זומנת אליה ולא נתבקשת להגיש מסמכים עדכניים נראה לי על פניו כהליך לא תקין שלא ברור מדוע התנהל כך. בכל מקרה (גם אם ההליך היה תקין), כפי שברק כתב, ניתן לערער בפני ועדה לערערים. מהמספרים שכתבת בהודעתך, נראה לי שאת מתייחסת לדרגת אי-כושר ולא לאחוזי הנכות הרפואית (האם במכתב שקבלתי יש התייחסות גם לשינוי באחוזי הנכות הרפואית?). אם יש לך הכנסות משמעותיות נוספות זה יכול להשפיע על דרגת אי-כושר. בכל מקרה לאור מה שכתבת כדאי לך מאד להגיש ערעור בהקדם האפשרי בצרוף מסמכים עדכניים על מצבך נכון להיום (חוות דעת עדכנית שכוללת התייחסות לאשפוז מלפני חמישה חודשים וכד'). במידה ומדובר בסיטואציה מורכבת שניתנת לפרשנויות שונות, יתכן וכדאי לך להיעזר גם בסיוע משפטי. בהצלחה, המשך סופ"ש נעים, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

11/08/2010 | 19:06 | מאת: רחל

אני מקבלת קצבת נכות נפשית בגלל מאניה דיפרסיה שמקשה מאוד על התנהלות חיי אני נתונה למצבי רוח קשים ולוקחת כדורים כדי למנוע תנודות קיצוניות כבר שנים שאני סגורה בביתי מנותקת מכל קשר חברתי למעט בעלי ומשפחתי מעולם לא עבדתי בצורה מסודת והשהות המאסיבית שלי בבית רק מעיבה עליי ולא עוזרת לי לצאת מהמצב המתסכל אליו נקלעתי בצר לי פניתי למחלקת השיקום. העובד סוציאלי הסביר לי שהוא יקבל אותי לשיקום רק לאחר שיקבל מסמך מהרופא הפסיכיאטר על מצבי אך אני כרגע לא בטיפול פסיכיאטרי כחלק מההסתגרות שלי והחוסר מוטיבציה וביטחון, וגם יש לציין שבעבר הייתי בטיפול שלא עזר לי ולכן אין לי הרצון להיות בקשר עם המרפאה לבריאות הנפש....שאלתי היא האם העובד הסוציאלי יכול להתנות את הטיפול שלו בי אך ורק אם אני יהיה במעקב אצל פסיכיאטר הכוונה האם הוא יכול להכריח אותי?? כי אני בשום אופן לא רוצה לבוא למרפאה זה רק מדכא אותי יותר.אנא אמרו לי שזה לא מותנה בלכתי אל המרפאה זה בשבילי קשה יותר מטיפוס של האבירסט או ווט אבר תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
11/08/2010 | 23:23 | מאת: בני כהן

רחל שלום וברוכה הבאה לפורום, על מנת לקבל שירותי שיקום דרך סל שיקום של משרד הבריאות יש לפנות באמצעות טופסי הפניה ואחד מהמסמכים שאת נדרשת לצרף לטופסי ההפניה הוא מסמך מרופא פסיכיאטר על מצבך כפי שאמר העו"ס. ללא צרוף של מסמך זה לא יזמנו אותך לוועדת שיקום. המסמך לא חייב להיות מפסיכיאטר של המרפאה לבריאות הנפש, את יכולה לפנות לפסיכיאטר של קופת החולים בה את מטופלת (כמובן במידה ששירות זה ניתן בקופה בה את מטופלת, לא בכל הקופות ניתן לקבל שירות זה) וניתן להביא גם חוות דעת של פסיכיאטר מומחה שפונים אליו באופן פרטי (אך זה כמובן בתשלום לא קטן....). בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

11/08/2010 | 23:52 | מאת: רחל

אם אינני טועה קיים הבדל בין סל השיקום של משרד הבריאות לבין מחלקת שיקום של הביטוח הלאומי אשמח לדעת האם התכוונת נקודתית לשיקום דרך הביטוח לאומי או שהתכוונת לגוף אחר תודה רבה רחל

11/08/2010 | 18:49 | מאת: מישהו

שלום לכם. אני בחור בשנות השלושים שלי לצערי, יש לי הסטוריה "ענפה" מבחינת סבל ומצוקה נפשית. בנוסף על כל זה, אני סובל ממחלה פיזית חמורה מאוד שהולכת ומסתבכת, אשר ככל הנראה תקנה לי 40 % נכות בביטוח לאומי. אני לא עובד כבר מזה כשנה,וגם כך, העבודות בהן עבדתי היו בלתי מקצועיות, מאחר ואין לי מקצוע - חוץ מבגרות (טובה מאוד.) אינני מוצא את מקומי בחברה, אינני יוצא מה"בור" בו אני נמצא. הבור הזה הוא 0 קשרים חברתיים, 0 בנות זוג, 0 תפקוד בעבודה. ולעומת זאת- 10 בתלות בהורים המזקנים שלי, 10 בתסכול ובמרירות , 10 בהתגברות מתח פנימי בגלל כל אלו.10 בעיסוק אובססיבי במחלה הפיזית שלי - דבר שלכשעצמו יכול להוציא אדם מדעתו. אני שוקל כל הזמן דברים ועדיין נותר במצב סטטי. אינני יודע מה מתאים לי ומה עליי לעשות כדי לשפר את מצבי הגרוע. אני לא פסיכוטי, מעולם לא הייתי פסיכוטי, אני גם חיצונית נראה "רגיל" ולא מבחינים בי במשהו מיוחד או חריג, אך אני סתם נהרס יום אחרי יום אחרי יום. אני לא יודע מה לעשות - שיקום מקצועי? נכות נפשית? האם במקרה של נכות נפשית האחוזים מתווספים לנכות הפיזית? הליכה ל"נכות נפשית" נראית לי כניעה אך מצד שני אינני מסוגל לזוז גם בלי זה..אני מאוד מעוניין לשפר את מצבי אולם איני יודע כלל וכלל מה לעשות. אני כמובן גר עם ההורים, סובל מזה גם לא מעט, ומחור לחלוטין בקשרים חברתיים כמו שציינתי, שלא לדבר על בת זוג.

לקריאה נוספת והעמקה
11/08/2010 | 22:11 | מאת: adi

היי, אם יש לך 40% נכות נפשית בביטוח לאומי, אתה יכול לפנות למה שנקרא "סל שיקום" ולבקש מה שאתה רוצה. אפשר לבקש שירותים בנושאי תעסוקה, דיור, חברה, וכו. אפשר ללכת למועדונים חברתיים אבל צריך לברר נגישות פיזית. עדי

11/08/2010 | 23:29 | מאת: בני כהן

ל"משהו" שלום וברוך הבא לפורום, אתה מתאר מצב מורכב מאד ולא פשוט לחלוטין להתמודדות הן עם מחלה פיזית חמורה והן עם סבל ומצוקה נפשית. האם יש לך קשר ועזרה כל שהיא מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש? יהיה לנו מאד קשה דרך הפורום להבין ולקבל תמונה מלאה של מצב כה מורכב , שדורש הן התייחסות למחלתך הפיזית והן לקשיים הנפשיים. באופן עקרוני (שהרי את המקרה הפרטי שלך אנחנו לא ממש מכירים) במידה ואתה מגיש תביעה לנכות כללית בביטוח הלאומי אז אכן הקשיים הנפשיים יכולים להתווסף למחלתך הפיזית ולהעלות את אחוזי הנכות הרפואית ואת אחוזי אי-כושר ההשתכרות. אך לגבי סוג הפתרונות השיקומיים שיכולים להתאים לך בצורה הטובה ביותר, אני חושב שאתה צריך להתייעץ עם הגורמים הטיפוליים שאתה נמצא איתם בקשר ומכירים אותך מקרוב, הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי. הם בוודאי יוכלו לכוון אותך טוב יותר לשירותי השיקום שמתאימים יותר עבורך מתוך הבנה והתייחסות לקושי העיקרי (בתחום הפיזי או הנפשי?) מכיוון ששירותי השיקום לאנשים עם מגבלה בתחום הנפשי ניתנים דרך משרד הבריאות ולעומת זאת שירותי שיקום לאנשים עם מוגבלות פיזית ניתנים דרך משרד הרווחה. בהצלחה, מקווה שתצליח למצוא את הדרך לשקם את חייך ולבנות חיים משמעותיים ומספקים. לילה טוב, בני נ.ב. תודה רבה לעדי על תשובתה, חשוב רק שתבדוק ותתייעץ כפי שהצעתי עם הגורמים שמכירים אותך האם מה שהיא כתבה רלוונטי למקרה הפרטי שלך.

13/08/2010 | 16:31 | מאת: תמר

מתוך הדברים שלך נשמע שאתה קצת ב'ברוך' (ככה כותבים את זה...?) איזשהו לופ של תנאים של מציאות שהם לא טובים לך והמון אשמה והלקאה עצמית ותחושת פיספוס והחמצה. אני חושבת שאם אתה שוקל לפנות לטיפול- כדאי מאוד ללכת על משהו בסגנון- קוגניטיבי- התנהגותי- משום שהוא עוסק בארגון החיים ולא רק במחשבות השליליות שמעקבות אותך מלממש אותן. שווה בשלב זה (ולדעתי בכלל...) להתרחק מטיפול דינמי 'מסורתי'- שרק מגביר את 'החפירה'- מאוד מפוזר ובמצבים של קושי קיומי- מאוד מנותק מציאות ובלתי יעיל. ובכלל חשוב למצוא איזה עיסוק מעניין שרצית תמיד לעשות ולא הסתדר- חלק מתהליך של השתקמות זה לדעת להפתיע את עצמך באיזה יוזמה שלא היית מאמין על עצמך שתעשה. מאחלת המון הצלחה...

בועדת סל שיקום שהיתה ב 26.7.2010 (עם מירית כנעני) העובדת הסוציאלית שלי הסבירה שמתאים לי לגור רק לבד בלי שותפים. אז הם אמרו "בסדר" ושלחו בדואר שקיבלתי "דיור מוגן מתוגבר". והשאלה היא האם דיור מוגן מתוגבר עונה על הצרכים שלי (לגור לבד בלי שותף בחדר) ? האם מה שקיבלתי מתאים לצרכיי שהוסברו למירית כנעני ? אם לא, אז מה עושים ? תודה מראש אבי

היי, גם אני גרה לבד, בדיור עצמאי. אני מקבלת דיור מוגן מתוגבר, מה שאומר שמדריכה באה אלי 3 פעמים בשבוע ופעם בשבוע רכזת שיקום. עדי

אבי ו-adi שלום, ראשית, המון תודה ל-adi על תשובתה הנכונה כתמיד ותרומתה לפורום מניסיונה האישי החשוב. אבי, כפי ש-adi מספרת אין שום סתירה בין הדברים. "דיור מוגן מתוגבר" ניתן לקבל גם כאשר גרים לבד ופשוט זה אומר שתוכל לקבל יותר מפגשים שבועיים עם המדריך/ה מאשר בדיור מוגן "רגיל". בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע מכם בפורום, בני

11/08/2010 | 15:11 | מאת: רונן

שלום, נשלחתי מטעם הביטוח לאומי למכון שאמור לבדוק את מידת ההתאמה שלי ללימודים אקדמאים. העניין הוא, שבעבר עברתי אבחון דומה (ללא קשר לביטוח לאומי כלל !) במכון אדום מילוא ונקבע שאני לא מתאים ללימודים אקדמאים. החשש שלי שאני שוב פעם אתקל באותה בעיה גם הפעם. כרגע אינני יודע מהו המכון שאליו נשלחתי. יודיעו לי בהמשך. אך רצתי לבדוק עד כמה הוא מורכב. והאם יש דוגמאות לשאלות בפני מה שאני עומד להתקל איתו. העניין חשוב לי מאוד. אני כרגע מתחיל מכינה להנדסות. ואני מקווה שימצאו אותי מתאים. תודה רבה.

רונן שלום וברוך הבא לפורום, כל מי שמעוניין ללמוד דרך השיקום המקצועי של הביטוח הלאומי, בין אם זה קורס להכשרה מקצועית, או לימודים אקדמאיים נשלח לעבור אבחון על מנת לראות מה הם כישוריו , יכולותיו ונטיותיו בתחום המקצועי ולבדוק את מידת ההתאמה לתחום אותו האדם מבקש ללמוד ו/או על מנת להמליץ ולהפנות את האדם ללימודים מתאימים עבורו. האבחון כולל מגוון די רחב של טסטים מסוגים שונים, ואם עברת אבחון מקצועי במכון אדם-מילוא אני מניח שאתה מכיר כבר מה זה אבחון וגם באבחון מהביטוח הלאומי תפגוש דברים די דומים ואלי גם דברים שונים כאלה שלא היו באבחון הקודם. במידה ואתה רוצה לנסות ולחזק מיומנויות שונות וגם את הביטחון (שהוא גם גורם חשוב) לפני האבחון אתה יכול לנסות ולהיעזר במכינות של סל שיקום שנועדו לכך כמו אפיק ו"מעברים". בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

12/08/2010 | 18:20 | מאת: רונן

שלום, היכן אוכל לקבל מידע נוסף אודות מעברים ו-אפיק? תודה רבה.

21/09/2010 | 15:26 | מאת: עידו

אני בשוק . אתה רוצה להגיד לי שלאחר האבחנה אמרו לך חד משמעית שאתה לא מתאים ללימודים אקדמאים? זה מקומם , לא נראה לי הגיוני יש מגוון רחב של תחומי לימוד והם שללו אותך על הסף ? זה מוזר לי כי יש המון מקצועות ותחומים לא הגיוני שאתה לא מתאים לשום דבר . אשמח אם תיתן לי יותר פרטים או אפילו אשמח לדעת מה הם ענו לך כששאלת אותם .

11/08/2010 | 08:06 | מאת: rini

סוכם בועדת סל שקום שאקבל מתאם טיפול מטעם משרד הבריאות,אני זקוקה לטיפול חם ועוטף וחוששת שאם מתאם הטיפול יצור קשר אם ספקי השירות, ספקי השירות יהיו מחויבים למשרד הבריאות והיחס והטיפול יהיו יותר נוקשים ומשימתיים ומחוייבים למשרד הבריאות ולא לרווחתי האישית, הנושא מאד מלחיץ אותי ואשמח לשמוע את דעתכם וגם יותר פרטים על המטרות ומי מוכשר להיות מתאם טיפול האם הוא עובד סוציאלי או אדם אחר כמה זמן מתאם הטיפול מלווה ומה קורה אם לא תיהיה לי כימיה אם מתאם הטיפול.תודה

11/08/2010 | 23:08 | מאת: בני כהן

ל-rini שלום וברוכה הבאה לפורום, תאום טיפול הוא אחד השירותים החשובים לדעתי שנקבעו בסל השיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה. לצערנו הרב בשל מיעוט התקנים למתאמי טיפול של משרד הבריאות , רוב האנשים לא מקבלים שירות זה. לכן, אין לך לדעתי סיבה להילחץ, נהפכו. מתאמם הטיפול הוא בד"כ איש מקצוע מאחד המקצועות הטיפוליים (עו"ס, רפוי בעיסוק, פסיכולוג) ותפקידו לעזור לך לבנות ביחד תוכנית שיקום אישית שתתאים לרצונות, לצרכים וליכולות שלך ולאחר מכן לעזור לך לממש את תוכנית השיקום : הוא ילווה אותך בתהליך חיפוש ובחירת שירותי השיקום שמתאימים לתוכנית השיקום שלך ובליווי שוטף בתהליך השיקום וההחלמה. מתאם הטיפול אמור לדאוג לרווחה האישית שלך כפי שציינת ויכול לעזור לך בכל בעיה וקושי שבו תתקלי עם ספקי השירותים מכיוון שמשרד הבריאות הוא הרגולטור שאמור לדאוג שספקי השירותים יתנו לך את השירותים שמגיעים לך בהתאם לחוק. השירות של תאום הטיפול יינתן לך לכל זמן שוועדת השיקום תאשר, אם למשל עכשיו קבלת אישור לשנה, אז בד"כ בסוף התקופה מבקשים הארכה בהתאם לצורך. בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

10/08/2010 | 09:04 | מאת: בתאל

בני צלצלתי לאותו מספר טלפון שנתתה לי לגבי איזה הנחות אני יכולה לקבל עם הכרטיס נכות של ביטוח לאומי.(אגודת הנכים) ואין להם שום מושג בכלל לגבי הכרטיס שלנכות ביטוח לאומי.וגם אותו נציגה לא מי יודע מה נחמדה ולא ממש ענתה לי באדיבות,האם למשיהו או משהי פה בפורום יש מושג איזה הנחות ואיפה אני יכולה לקבל עם כרטיס לבן פלסטיק נכות של ביטוח לאומי????????????? בבקשה תעזרו לי אני חייבת עזרה בענין הזה.תודה והמשך יום טוב (היתאכזבתי נורא מחוסר המידע הזה)

10/08/2010 | 20:43 | מאת: אייל

שלום בתאל. לשאלתך המובנת .>> גם אליי שלחו כרטיס נכה וביררתי כמוך מה זה אמור לתת לי ובני מהפורום שלנו כאן ענה לי : שאין זה מחייב שנקבל הנחה או משהו זה או אחר . כל חברה, איגון יכול לכבד את הכרטיס או שלא בא לו . לסיכום : לדעתי אין "כמעט" שום ממשות וצורך בכרטיס המדובר. אם את מקבלת "קיצבת נכות" אז שלחו לך את הכרטיס עקב זה . העיקר שנרגיש טוב ונחיה טוב . לילה-טוב שלך אייל

10/08/2010 | 23:44 | מאת: בני כהן

לבתאל (ואייל) שלום, ראשית כל הכבוד על האקטיביות שלך ועל כך שחזרת לעדכן אותנו בנושא. מאד הצטערתי לקרוא שזו סוג התגובה שקבלת במטה מאבק הנכים. לצערי, כרגע אין לי מה להוסיף על מה שכתבתי לך וגם לאייל בהקשר זה. לאחר שאת מה שהצעתי לך בהודעה הקודמת כבר עשית, ומכיוון ש"הכדור חזר למגרש שלי"...... :-) , אני אנסה ואשתדל לבדוק ולברר עם גורמים נוספים ואחזור לעדכן. לילה טוב, ו"להתראות" בפורום, בני

13/09/2010 | 22:53 | מאת: -

היי בתאל, אני משתמש בכרטיס לקבלת כרטיס אוטובוס מוזל. אבל עניין זה מחייב קניית כרטיסיה. מעבר לזה לא פגשתי אופציות נוספות לשימוש עם הכרטיס. בהצלחה ובריאות וכמובן שנה טובה

10/08/2010 | 05:22 | מאת: אייל

שלום לגולשים,בני ו-ענת. אני סובל מאוסידי קשה מאוד עבורי , כמו"כ לוקה בסכיזופרניה . אך בכ"ז כפי שהינכם מכירים אותי אני מאוד ממלא את יומי וכ מובן עד כמה שאני יכול ו אני מרגיש שאני מסוגל להרבה יותר . בעיקר אני מתמיד "ללכת " לעבודה הכ"כ פשוטה לכאורה שהיא סידור שולחנות וסכו"ם באולם אירועים אך עקב ובגלל ההפרעות אותם ציינתי-- מאוד קשה עליי התיפקוד ונורא קשה לי לחזור לאייל שהייתי עם הרבה אנרגיות . מצב מתסכל . מה אני לא עושה טוב. או מה עליי לעשות שמצבי יילך וישתפר .??? תודה ובוקר-טוב ל כולם . אייל

10/08/2010 | 23:40 | מאת: בני כהן

אייל שלום, ראשית אני לא חושב שאתה עושה משהו לא טוב, נהפכו אני חושב שאתה נמצא בתהליך של התקדמות שהרי למיטב זכרוני לפני זמן לא רב שיתפת אותנו בדברים קשים יותר שעברו עליך. תהליך החלמה הוא תהליך מורכב שדורש מאמץ וכדאי להתרכז בתקווה, בשינוי ובהתקדמות לעבר חיים עם משמעות, סיפוק ואיכות חיים טובה יותר, ולא בהשוואות בין התפקוד היום לתפקוד של פעם למרות הקושי הרב והברור להימנע מכך, שהרי כפי שאתה מציין התרכזות בכך רב מביאה לתסכול. אני חושב שעל מנת לצאת מהמצב המתסכל שאתה חווה , אתה צריך לחפש ולמצוא לך פעילות מסוימת שהיא משמעותית עבורך, סיבה שעבורה שווה לך להתאמץ ולהמשיך הלאה למרות הקשיים (ניטשה אמר: "אם יש לי בשביל מה אני יכול לעבור כל איך"). כל אדם מוצא משמעות במשהו אחר : אהבה למוסיקה, לתחביב כלשהו, שמחה לפגוש אנשים משמעותיים, שמחה לראות מקומות יפים, קריאה, לימודים, התנדבות, עבודה ועוד ועוד אפשרויות. לפעמים לזהות ולחפש את המשמעות הוא תהליך בפני עצמו וניתן לעשותו לבד או עם עזרה. מעבר לזה אתה מציין שנכון לעכשיו "בגלל ההפרעות אותם ציינתי-- מאוד קשה עליי התפקוד", גם בהקשר זה אתה צריך לזכור שניתן בתהליך ללמוד ולהשתנות, ולחזק יכולות, מיומנויות ותפקודים שנחלשו ואפילו ללמוד ולרכוש מיומנויות חדשות. צריך לשמור על תקווה ואופטימיות (למרות שזה בהחלט קשה) ועם הרבה סבלנות, רצון, נחישות והתמדה תוך קביעת מטרות שהם משמעותיות עבורך והתקדמות הדרגתית לעברם , התסכול ירד ותחושת המסוגלות תחזור. בהצלחה, ו"להתראות" בפורום, בני

09/08/2010 | 10:41 | מאת: אקדמאית

האם יש קבוצת תמיכה רק לאנשים שסובלים מסכיזופרניה?

לקריאה נוספת והעמקה
09/08/2010 | 17:23 | מאת: בני כהן

לאקדמאית שלום וברוכה הבאה לפורום, האם שאלתך מתייחסת לקבוצת תמיכה שמונחת ע"י איש מקצוע או שאת מתענינת לגבי קבוצה לעזרה עצמית? נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

10/08/2010 | 10:18 | מאת: אקדמאית

האמת שזה לא משנה לי, אני אשמח לשמוע על שתי האפשרויות.

09/08/2010 | 05:55 | מאת: קרלה

הבנתי בני. בינתיים אני עושה מסע בין מקומות שאני מסבירה את מורכבות הבעיה: "ללכת עם " ושייראה כאילו בלי. כאילו דבר והיפוכו. בדרך אני מגלה אנשים נפלאים שמרגשים אותי מבחינת האישיות והנתינה. עדיין מתלהבים לקחת אתגר כזה על כתפיהם (בטוח שזה גם מצב האילוץ שלהם למצוא דיירים ) כך אני מעבירה את ימי במשוט בארץ- לחפש "חתונה" מתאימה לבתי הבעייתית.

קרלה שלום, ראשית אני רוצה לציין שהמאמצים שאת עושה על מנת לחפש "חתונה" מתאימה כפי שקראת לזה מאד ראויים להערכה בעיני. אכן, מאד חשוב "לתפור" לכל אדם שמתמודד עם קשיים נפשיים את "חליפת השיקום" שתפורה לפי מידותיו ומתאימה לו אישית, לצרכיו, ליכולותיו ולרצונותיו בכל שלב במסע ההחלמה האישי. אני שמח גם שכתבת : "בדרך אני מגלה אנשים נפלאים שמרגשים אותי מבחינת האישיות והנתינה". חשוב לזכור זאת בתוך המציאות המורכבת והקשה שלפעמים כבר נראה לנו שאין כבר אנשים מהסוג שאת מיטיבה לתאר ונראה כאילו שאין מוצא.....אבל יש מוצא! לפעמים אכן החיפוש אחר מסגרת/שירות ו/או גורמי הטיפול/שיקום המתאימים ביותר לאדם הוא ארוך, מייגע ומתיש אבל אני חושב שהעובדה שאת לא מוותרת בחיפוש אחר "החתונה המתאימה" היא נכונה ומעבירה גם מסר נכון לבתך שיש תקווה ופשוט צריך לחפש את הדרך המתאימה ביותר עבורה. חשוב לציין שאני מקווה מאד שבתך שותפה מלאה ביחד איתך לתהליך החיפוש שהרי מדובר ב"חתונה מתאימה" וחשוב ש"הכלה" תהיה שותפה מלאה לחיפוש ולהחלטה על מה שמתאים לרצונותיה, צרכיה, יכולותיה ויכול לקדם את המטרות שכרגע משמעותיות עבורה. אני רוצה להתייחס לדבר נוסף, בדיון הקודם כתבת שהוחלט לבטל לה את סל השיקום והוספת : "עניין הסל כבר אמצא דרך להשיב לה". לאחרונה התבשרנו שבשעה טובה ומוצלחת ניתן להגיש ערר על החלטה של וועדת שיקום לוועדות הערר המחוזיות. וועדות ערר אלו שהיו אמורות לפעול לפי חוק השיקום לא פעלו לצערנו עד כה ואמורות עכשיו לפעול. אם לדעתך ההחלטה שהתקבלה בוועדת השיקום האחרונה היא בלתי סבירה ו/או ראויה אני ממליץ לך לנסות להגיש ערר לוועדת ערר מחוזית, ובמידה ואת נתקלת בקשיים בהקשר זה מומלץ לפנות ולהסתייע בארגון "בזכות". שוב שיהיה בהצלחה לך ולבתך במסע ההחלמה האישי שלה. נשמח אם תרצי להמשיך לשתף ולעדכן אותנו מה"משוט בארץ" שאת עושה ולחלוק עם אחרים פה בפורום מהניסיון והידע שאת צוברת מתוך "מסע החיפושים" הזה. ובכלל נשמח להמשיך "ולפגוש" אותך בפורום בכל הקשר שתמצאי לנכון, בני

08/08/2010 | 08:50 | מאת: אחות

האם משהו מכיר הוסטל לאנשים שמגובלים פיזית אך לא מוגבלים מבחינה קוגניטיבית? האם משהו מכיר הוסטל ברמה טובה שמותאם לכיסא גלגלים?

08/08/2010 | 23:46 | מאת: בני כהן

לאחות שלום, האם את מדברת על אדם בכיסא גלגלים שמתמודד גם עם מגבלה נפשית/פסיכיאטרית? לילה טוב, בני

08/08/2010 | 05:40 | מאת: מיכל

אנסה ללכת מהקונקרטי לכללי יותר, ואקווה שאצליח לחדד את הסוגיות שמטרידות אותי בדרך: אני גרה עם שותף/ה מזה קרוב לשנה וחצי. הודות לנסיבות שונות שלא זה המקום להיכנס אליהן, לא הסתדרתי לא עם השותפה ולא עם השותף הנוכחי. הדברים הגיעו לנקודה כזו, שהוצב בפני אולטימטום: למצוא דרך להסתדר עם השותף תוך חודש, או לעבור לדירת יחיד. אני עדיין לא יודעת מה אבחר לעשות, אבל נכון לעכשיו, כנראה שאף אחת מהאפשרויות לא רלוונטית מבחינתי. אני לא רואה את עצמי מתפשרת על הנקודות שהביאו אותי לידי חיכוכים עם השותף, ומצד שני- גם לא רואה את עצמי עוברת דירה (עניין מתיש פיזית, נפשית וכלכלית). מאידך- נאמר לי ע"י נציגי הדיור המוגן כי בידי המסגרת היכולת לפנות אותי מהדירה בה אני חיה כעת. האם יש אמת בדבר? הבנתי שהעילות להשעיית דייר מדירה הנן: אלימות (כלפי אחרים או כלפי עצמו), שתייה, אי-עמידה בתנאי המסגרת (הגעה לפגישות). לכשעצמי אני לא שותה או מכורה לחומרים אדיקטיביים, לא אלימה והגם שאני נעדרת, אינני נעדרת יותר מן השותף שלי. באיזה capacity יכולה המסגרת להתערב? האם זה חוקי בכלל? ומה אני, כאזרחית קטנה (אפילו יותר מהנורמה) יכולה לעשות? לצערי, נתתי אמון מלא בעובדת הסוציאלית שלי כשחתמתי על הסכם השכירות (עד היום אני כועסת על עצמי שלא קראתי אותו אות לאות), ואפילו הסכמתי שהמסגרת תשמש ערבה לחוזה. מהו מצבי המשפטי ביחס למסגרת? ביחס למשכירים? לאילו ערכאות עלי לגשת? יותר מזה: אני רוצה לציין כי העניינים שהביאו לחיכוך ביני לבין השותף הם עניינים שדוסקסו טרם הכניסה לשותפות (ושנכונותי לחלוק דירה עם אותו אדם, במקום לעבור לגור לבד באותה נקודת זמן, הותנתה בנכונותו לעמוד בהם. נכונות עליה התחייבו בפני בעל פה כל הגורמים- היינו: השותף, המדריכות השיקומים, העובדות הסוציאליות ומנהל המסגרת). בקיצור- מה לעשות, למי לפנות? איך להתגונן בפני מסגרת שאמורה כביכול לעזור לי?

08/08/2010 | 13:59 | מאת: אביה

מה הפתרון שאת חושבת שהוא המתאים ביותר למצב שתארת? מה את רוצה שיקרה?

08/08/2010 | 14:10 | מאת: מיכל

אני הייתי רוצה ששותפי יקח אחריות על אותם עניינים שהתחייב אליהם עם כניסתנו לדירה, ושלא אצטרך בכלל לעמוד בפני מצב הביש הנ"ל. אני הייתי רוצה שלא למצוא את עצמי מתמודדת עם גורם שמצד אחד אמור לסייע לי ומצד שני מתנה את נתינת הסיוע בנכונות שלי להתפשר על סוגיות של מרחב, אסתטיקה, היגיינה והגינות. אני רוצה שלא למצוא את עצמי נרמסת- חד וחלק. זה הכל.

07/08/2010 | 19:14 | מאת: מירב

שלום רב, לפי כתשעה חודשים עברתי ת.ד. קשה ת- נפצעתי גם פיזית וגם נפשית [פוסט טראומה וא"כ התגלה שפרצו אצלי מניה דיפרסיה והפרעת אישיות קשה. הגשתי תביעה לנכות נפשית, כיוון שאושפזתי פעמיים במחלקה פסיכיאטרית וביה"ח הגיש את התביעה וכלל לא התעסקתי עדיין עם הפגיעה הפיזית הקשה. לפני כשבועיים עשו לי וועדת נכות ובגלל מצבי קשה, עשו אותה בלעדיי. היום קיבלתי תשובה: 100% נכות כללית [נפשית] + 100% אובדן כושר עבודה. במכתב נאמר שקיבלתי 100% נכות נפשית זמנית עד סוף דצמבר ובאוקטובר יעשו לי ועדה נוספת. בספטמבר אני מתאשפזת שוב במחלקה פסיכיאטרית לאיזון תרופתי [האם אשפוז נוסף יגרום לקבלת נכות לצמיתות, או שאין קשר לאשפוז נוסף – אז מה הקריטריון שייתן נכות לצמיתות אחרי חודשיים בלבד? שאלתי הנוספת: האם יש הגיון בכך שיש לי מניה דיפרסיה + הפרעת אישיות קשה – אני יכולה בוועדה הבאה לקבל פחות? מכיוון שאני באמת חולה מאוד ולוקחת המון תרופות קשות [כמו סרקוול], שללו לי את הרישיון נהיגה, אינני יכולה לעבוד וחשוב לי לדעת שאקבל נכות לצמיתות בוועדה הבאה, שלא יעשו כל חודשיים ועדה, אלא שבאוקטובר ייתנו לי לצמיתות - לכןן אני שואלת מה אני אמורה לעשות מבחינתי כדי לקבל לצמיתות והאם באמת אשפוז נוסף בתקופה זו עוזר להחלטה או מחלי אותה, כביכול שאני עדיין מטופלת וכד' לתשובתך אודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/08/2010 | 23:57 | מאת: בני כהן

מירב שלום וברוכה הבאה לפורום, בד"כ בוועדה הרפואית הראשונה האחוזים שנקבעים הם זמניים. בהרבה מקרים הקביעה לצמיתות ניתנת לאחר תקופה (יתכן גם שנה ושנתיים ויותר) שבמהלכה תוזמני שוב לוועדה רפואית. לא תוזמני לוועדה כל חודשיים, יכול להיות למשל שבוועדה הבאה יקבעו לך נכות זמנית לשנה , ואחרי שנה יזמנו אותך לוועדה נוספת. בד"כ אחרי מספר פעמים שהנכות נקבעת זמנית ובהנחה שאין שינוי במצב הוועדה קובעת את הנכות לצמיתות. כמובן שמדובר ברמה הכללית , וכל מקרה לגופו. לילה טוב, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

בתי לא מתאימה ולא מעוניינת בהוסטל. היתה עד לא מזמן בהוסטל. אושפזה ולא רוצה לחזור לא לשם ולא לשום הוסטל. היא רוצה לגור עם שותפה. ב"סל שיקום" טוענים ובצדק שלא מתאימה. אני טוענת שהיא צריכה דיור מוגן מתוגבר יותר ממה שמקובל ולאו דווקא להיות בחברת חולי נפש- דבר שמאד מדכא אותה. אגב- היא לא מוגדרת בדיוק כחולת נפש אלא בעיות נפשיות על רקע בעיה אורגנית אבל זה לא הנושא.מה עושים? כרגע גרה אתי וזה גיהינום לשתינו.

לקריאה נוספת והעמקה
07/08/2010 | 14:31 | מאת: בני כהן

קרלה שלום וברוכה הבאה לפורום, את כותבת : " ב"סל שיקום" טוענים ובצדק שלא מתאימה". למה בדיוק הכוונה, לא מתאימה למה? לסל שיקום? לדיור מוגן? ומאיזה סיבות? מכיוון שאין לי את כל התמונה אז כמובן שקשה להתייחס באופן ספציפי. באופן כללי דווקא בתחום הדיור יש רצף די גדול של שירותים מבחינת רמת האינטנסיביות של הליווי, ובד"כ ניתן להתאים את אינטנסיביות הליווי לצרכים, ליכולות ולרצונות האדם. את כותבת שבתך לא מעוניינת לגור בהוסטל ורוצה לגור עם שותפה שזה נראה לי חשיבה מאד טובה ולגיטימית של אדם שרוצה להשתלב בקהילה. לא ברור לי מהודעתך מדוע היא לא יכולה לגור עם שותפה ולקבל ליווי של דיור מוגן מתוגבר שמשמעותו שכל יום היא אמורה לפגוש איש צוות של הדיור. מדובר בליווי יחסית די אינטנסיבי ואם רמת האינטנסיביות הזו לא מספיקה עבורה אז המקום הבא על הרצף שבו ניתן לקבל ליווי אינטנסיבי יותר זה אכן הוסטל. אם זה המצב ומכיוון שהיא לא מעוניינת בהוסטל אולי כדאי לבדוק את האופציה של דיור קבוצתי שזה בד"כ דירה או ווילה שבה מתגוררים בד"כ 4-6 אנשים ומקבלים ליווי (רמת האינטנסיביות של הליווי לא שונה בהרבה מזה של דיור מוגן מתוגבר). אופציה נוספת ששווה לבדוק זה קהילה תומכת, מדובר בדירות שנמצאות בסמיכות גיאוגרפית קרובה והליווי שניתן בהם הוא ברמת אינטנסיביות של הוסטל (כלומר , למשל יש מענה של איש צוות 24 שעות ביממה). לצערנו, נכון להיום , קהילה תומכת יש רק במספר מקומות מצומצם ובכל זאת במידה וזה השירות שהכי מתאים עבורה שווה לבדוק. בהצלחה לך ולבתך, נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, אני מזמין גם את בתך לכתוב בפורום, ונראה לי שאם היא תכתוב בעצמה (אפשר בשם בדוי) נוכל להבין טוב יותר מה הם רצונותיה ומטרותיה נכון להיום ואז גם נוכל לייעץ ולכוון בצורה טובה יותר, שבת שלום והמשך סופ"ש נעים, בני

07/08/2010 | 22:25 | מאת: קרלה

סל שיקום טוענים שאיננה מתאימה לדיור מוגן ואני טוענת שאפשר- ע"י תיגבור גדול יותר- לאפשר לה. הם טוענים שבגלל שברחה מבי"ח ועוד כמה סיבות מינוריות- היא צריכה להיות במקום סגור דבר שלא הסכמתי בכלל כי היא בחורה מאד אוהבת חיים, לא אובדנית ולא רוצה חברת חולי נפש- אז לשים אותה בחברת חולים קשים? איפה ההתחשבות ברצונות שלה? היא לא מספיק סובלת מכך שהיא פגועה אז עוד יותר? כאן הויכוח והעדיפו לבטל לה את סל שיקום. האם אתה יודע על מקום יותר מכיל ומבין ופחות מקובע על כללים מצומצמים? שיש מקום. כי חייב להיות דחוף. עניין הסל כבר אמצא דרך להשיב לה.

05/08/2010 | 19:22 | מאת: מישהי

ברצוני לדעת אם יש עבודה לנשים שלמדו מקצוע בלי תואר למשל מזכירות/פקידות אנא ענו לי בהקדם

05/08/2010 | 19:56 | מאת: ענת תנעמי

למישהי שוב שלום, התשובה שעניתי לשאלתך הקודמת תקפה גם כאן. עבודה יש. צריך כמובן, כמו בכל תוכנית, להשקיע התכוונות, זמן ומאמץ כדי למצוא. ערב טוב ענת

05/08/2010 | 14:25 | מאת: משה

הצטרפו לעצומה בנושא שכה חשוב לכולנו. קהילת בריאות הנפש ב -abiliko.co.il קוראת לכם להצטרף לעצומה לניתוק הקשר בין מחלות הנפש לאלימות. התפיסה הציבורית והתקשורתית נוטה לקשור בין מחלות נפש לבין אלימות בלתי מרוסנת.אך הספרות המקצועית וגם המקרים המזעזעים והמתוקשרים שהיו בשנים האחרונות מלמדים שאין שום קשר בין מחלות נפש לבין אלימות. יש לנתק תפיסתית את ההקשר בין רוצחים ופושעים לבין פגועי נפש. מרבית הרוצחים מעולם לא אובחנו כחולי נפש! לחתימה על העצומה (העתק והדבק את הכתובת) : http://www.atzuma.co.il/antistigma/

לקריאה נוספת והעמקה
05/08/2010 | 15:19 | מאת: בני כהן

נושא כאוב, אני צרפתי את חתימתי לעצומה. יישר כוח לכל אלו שמנסים להאבק בסטיגמה, בתקווה לעתיד עם יותר סובלנות וקבלת השונה והאחר, שבו החברה תקבל ותתיחס לאנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים כלכל האדם, בני

04/08/2010 | 23:25 | מאת: שרית

שלום רב, אני מנהלת דיור מוגן לנפגעי נפש , מעוניינת להשיג את הסרט מצחיקים בטרוף, יש לי מחשבה ליצור התערבות דומה במסגרת שלי, אשמח לקבל רעיונות או דרכים לפנות לאנשים שאולי יוכלו לעזור לי בפתיחת קבוצת סטנד-אפ בסגנון דומה לסרט או למעשה מנחה או אמן שיסכים לסייע בכך אשמח לקבל תשובה למייל האישי, תודה רבה

05/08/2010 | 00:08 | מאת: ענת תנעמי

שרית שלום רב, כדי שיוכלו לכתוב לך למייל האישי אין ברירה ותצטרכי להוסיף אותו להודעתך :-) ערב טוב ובהצלחה (נשמח אם תספרי קצת יותר על הסרט ועל ההתערבות וגם שתשתפי כאשר תיצרי אותה במסגרת שלך) ענת

06/08/2010 | 09:17 | מאת: שרית

שלום רב, בהמשך למייל לגבי הסרט מצחיקים בטרוף, מדובר על קבוצת סטנד-אפ לנפגעי נפש שהוקמה בארה"ב בליווי של אומן ובמהלך שנה שלמה למדו לכתוב בדיחות ולספר את סיפור ההתמודדות שלהם בהומור, בסיום ההתערבות יצאו להופעה, הסרט מלווה את כל התהליך, התערבות אחרת והייתי רוצנ לנסות לבצע זאת בארץ, בשל כך פניתי, על מנת לקבל רעיונות ודרכים לפנות לאנשים שיכולים לסייע לי להוציא זאת לפועל. בתור התחלה אני זקוקה לסרט ורציתי לדעת האם ידוע לכם במקרה או יש לכם אפשרות לקשר אותי לאתר שבו הסרט קיים או לסרט עצמו. המייל שלי הוא - [email protected]אשמח לעזרה, תודה,שלהב

07/08/2010 | 22:38 | מאת: שרית

שלום בני, תודה על התשובה, המידע בהחלט עוזר לי, לא ידעתישהיה ניסיון כזה ומחקר,אשמח אם אפשר בקשה אחרונה,איך ניתן להגיע לגב' אילאיל צין, היא מוכרת לי מימי עיון ואם אני לא טועה היא מתמודדת בעצמה. תודה ושבוע טוב. המייל שלי - [email protected]שלהב

09/08/2010 | 00:05 | מאת: בני כהן

שרית שלום, אילאיל צין היא מנהלת תחום חברה ופנאי בעמותת אנוש. הטלפון במשרדי העמותה : 03-5400672 , 03-5497583 . בהצלחה, ונשמח להמשיך ו"לפגוש" אותך בפורום, בני

04/08/2010 | 20:02 | מאת: אייל

שלום לך. ישנו מושג של קרן שיקום ולפי מיטב זכרוני קיבלתי בעבר מהם כסף לקנות מוצרים לדירה . כיום אני בהוסטל ורוצה וצריך לרכוש מ"ס דברי חשמל כגון מכונת גילוח ותספורת וכ"ו . האם אני זכאיי ? ולמי אני פונה ? לעו"ס שלי בהוסטל ? תודה >> אייל

05/08/2010 | 00:06 | מאת: ענת תנעמי

אייל ערב טוב, מקרן שיקום אפשר לקבל כסף אחת לכמה שנים (אם אני לא טועה אחת ל-5 שנים). אם עברו כבר 5 שנים מאז שקיבלת מהם כסף אפשר לפנות שוב. אכן מי שיכולה לעזור לך בעניין היא העו"ס בהוסטל שצריכה לפנות לצורך העניין לסל השיקום. צריך לקבל אישור לקרן שיקום מסל השיקום. אתה רק צריך לקחת בחשבון שלקבל כסף מקרן השיקום זהו תהליך בירוקרטי ארוך ומייגע (למיטב ניסיוני, יכול להיות שחל בכך שיפור). נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום ענת

05/08/2010 | 05:44 | מאת: אייל

תודה על תשובתך . אפנה לעו" ס בהוסטל ואשמח לעדכן ללא נדר . תודה ותהיו ברוכים על כל העשייה שלכם והתרומה מזמנכם אלינו . בוקר-טוב אייל

04/08/2010 | 17:43 | מאת: מישהי

ברצוני לדעת אם יש עבודה בשוק העבודה לאנשים שלומדים מקצוע ואין להם תואר אנא ענה לי בהקדם בני

05/08/2010 | 00:04 | מאת: ענת תנעמי

שלום למישהי, השאלה שלך מאוד כללית. הכל תלוי כמובן באיזה מקצוע מדובר. האמת שאני מאמינה בכך שמי שרוצה עבודה מצליח למצוא. כמובן שצריך להשקיע בכך זמן ומאמץ (ולעיתים להתפשר). ערב טוב ענת

04/08/2010 | 07:23 | מאת: תהילה

שלום רב! רציתי לשאול אילו מרפאות שיניים באזור הדרום (אשקלון, באר שבע) אתם מכירים? שניתן לממש דרכן את הטיפול החד פעמי שסל השיקום נותן. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה
04/08/2010 | 11:27 | מאת: ענת תנעמי

תהילה שלום רב, היות ואינני מכירה את מרפאות השיניים באיזור הדרום אני מציעה לך להתקשר למשרדי סל השיקום בבאר-שבע ולשאול את השאלה. להלן מס' הטלפון: 08-6263504 יום טוב ענת

04/08/2010 | 01:44 | מאת: בני כהן

חובה לקרוא את הפוסט הנהדר על החלמה של חנוך ירושלמי (פסיכולוג קליני, פרופסור חבר בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה) , באתר פסיכולגיה עברית, בקישור הבא : http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=95 לילה טוב, ו"להתראות" בפורום, בני

05/09/2010 | 22:15 | מאת: בן יעקב

תודה רבה על הקישור למאמר הנפלא. מומלץ לכל מי שרוצה להבין. אני אישית טופלתי אצל פסיכיאטר מבוגר שאף היה רופא בבית חולים, ולצערי חוויתי על בשרי במשך כ4 שנים טיפול נוסח שנות החמישים. לא אאריך בדברים, רק אציין את הנקודות שבשינוי בתפיסה [והמתוארות במאמר הנ"ל], 1. הרופא יודע רק תרופות ותרופות, יחליף כל הזמן תרופות. 2. הרופא אינו מעודכן היטב במערכת השיקום, ולכן לא יודע מה להמליץ. 3. הרופא סומך על עצמו כמבין הכל, ונוטל תחת חסותו את כל הטיפול, ללא עירוב של פסיכולוג ועזרה בקהילה. 4. הרופא שלי מספר לי כל מיני סיפורים מדכאים מחולים ש"זכו" לטיפול שלו, ומעביר לי את משקפי עיניו על "חולי הנפש". עצוב לי מה שעברתי, אך אני שמח שאני כבר לא שם, היום אני נעזר בקהילה תומכת ושאר העזרה של 'סל שיקום', עזבתי את הפרטי והלכתי למרפאה. חשוב לי לספר שידעו ויבינו.

03/08/2010 | 14:57 | מאת: אלי

היי הקיצבה שלי עומדת להיכנס לקרן לחסויים, כך החליט הבטוח הלאומי. האם אני אקבל בכל זאת סכום מסוים כל חודש לחשבון הבנק?

03/08/2010 | 19:36 | מאת: ענת תנעמי

אלי שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, ראשית, הקרן לטיפול בחסויים אינה שייכת לביטוח הלאומי אלא נותנת שרות של אפוטרופסות. לגבי קבלת הכסף לחשבון הבנק - הקיצבה תועבר במלואה לקרן לטיפול בחסויים. לאחר מכן ניתן להגיע לכל מיני הסכמים עם הקרן. אפשר גם להגיע להסכם שהם מעבירים את הכסף כולו או במנות קצובות לחשבון הבנק. ההסכם תלוי בדרך שבה אתה מתנהל עם כספך ועד כמה יש לך צורך בהשגחה וליווי על הדרך הזו. אני מקווה שעניתי על שאלתך. נשמח לענות על כל שאלה נוספת אם תהיה ולפגוש אותך שוב בפורום ערב טוב ענת

04/08/2010 | 19:53 | מאת: אייל

בבקשה תסבירו לי מה זה "קרן לחסויים" מעולם לא שמעתי ע"ז. תודה אייל

האם קיימת אפשרות לקבל ליווי ממסגרת של דיור מוגן (ובמתכונת של דיור מוגן. או לחילופין- מפגשים עם סומך/חונך/אלטרנטיבה אחרת שלא העליתי בדעתי), כחלק ממגורים בדירת שותפים רגילה? (כלומר: ששאר חבריה אינם נפגעי-נפש, אינם זכאים לסל שיקום ואינם נהנים משירותי הדיור המוגן). ובהנחה ששירות כזה איננו אפשרי, האם ההסתייגות מעוגנת בחוק סל-שיקום, או פרי בחירה אינטרסנטית של קבלני המשנה?

02/08/2010 | 21:01 | מאת: בני כהן

מיכל שלום וברוכה הבאה לפורום, את מזכירה סוגים שונים של שירותים בסל שיקום (למשל : חונך, סומך) שנועדו באופן עקרוני לתת מענה למטרות וצרכים שונים. לכן, אני חושב שהשאלה היא קודם כל מה הצרכים שלך והמטרות שלשמם את מעונינת לקבל ליווי? בהתאם לתשובה לשאלה זו ולנסיבות שציינת (מגורים בדירת שותפים ששאר השותפים אינם זכאים לסל שיקום) צריך לחשוב האם אחד משירותי השיקום שקיימים היום בסל יכול לתת לכך מענה. צריך לציין, שיש מקרים שבהם המערכת מגלה גמישות ויצירתיות על מנת לתת מענה לצרכים שונים של אנשים שונים. המשך ערב נעים, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

02/08/2010 | 23:14 | מאת: ענת תנעמי

מיכל שלום, אני מסכימה עם מה שבני כתב אבל רוצה להוסיף משהו קטן. יש אפשרות לקבל ליווי ממסגרת של דיור מוגן גם כאשר גרים עם שותפים "רגילים". סל שיקום אפילו מעודד שותפויות כאלה. בעצם, אם חושבים על זה, זה הכי שילוב בקהילה. לא ? ערב טוב ענת

03/08/2010 | 15:08 | מאת: אייל

יפה מאוד ענת ובני על תשובתכם המדויקות , והקולעות שעונות על שאלותינו . מאחל לכם המשך בדרך טובה ובעשייה ברוכה שכזו . כפי שגם אני לעיתים נעזר מאוד ע"ייד. היו ברוכים >> חזקים וברוכים תהיו . בהתרגשות גדולה .> אייל .

04/08/2010 | 04:19 | מאת: מיכל

ותודה גדולה על התגובות המהירות והענייניות. אנסה לחדד מעט את השאלה שלי: בימים אלה אני חולקת דירה עם שותף (גם הוא נפגע נפש) במסגרת דיור מוגן, המספק שירות לשנינו. כשהפניתי שאלה דומה (האם אוכל לגור עם שותפים "רגילים") לעובדת הסוציאלית ולמנהל הדיור המוגן, נאמר לי שהמסגרת מספקת שירות אך ורק בתנאים הבאים: - ליחידים שגרים לבד - לדירות שותפים, שכל דייריהן חברי המסגרת מקריאה באתריהם של ספקים נוספים, נוכחתי כי זוהי המדיניות המוצהרת היחידה (כלומר: יתכן ומסגרות מסוימות מספקות שירותי דיור מוגן לדיירים שחיים בדירות שותפים רגילות, אך או שלא נתקלתי באתרים של המסגרות הנ"ל, או שלא ניתן פירוט בנידון). במילים אחרות: מהם הספקים שאכן נותנים שירותי דיור מוגן לדיירים בדירות שותפים רגילות? האם קיימים ספקים כאלה באחת מערי האוניברסיטה בישראל? (ת"א, חיפה, י-ם או ב"ש)

01/08/2010 | 21:26 | מאת: אבי

ניתן להשלים בגרויות דרך סל שיקום?

02/08/2010 | 09:47 | מאת: ענת תנעמי

אבי שלום רב, בכל אזור של סל שיקום יש רכזת של השכלה נתמכת. אני מציעה לך לטלפן למשרדי סל השיקום ולשאול מי הרכזת באזור שלך ואז לשאול אותה את השאלה. להלן קישור לרשימת משרדי סל שיקום בכל האזורים: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=144 יום טוב ענת

01/08/2010 | 19:45 | מאת: חגית

שלום אחי חולה בסכיזופרניה ותחלואה כפולה של התמכרויות לכל דבר.אחי בן 43 חי אצל ההורים.שנים קודם לכן אחי התגורר לבדו ולא הסתדר בכלום ותמיד הסתבך והיה צורך תמיד "להציל" אותו.בגלל זה הוא עבר לגור אצל הורי.הבעיות הן רבות\: כל מי שמנסה לטפל בו מוותר כי אחי רוצה לגור רק אצל ההורים ולא רוצה לעבוד בטענה ש"נוח " לו אצל ההורים.להורי לא נוח המגורים איתו וכל מי שמטפל בו מרים ידיים בגלל שהוא לא מעוניין לעבור לכל מיני מקומות שמטפלים כמו"הוסטל" .הוא רק רוצה להישאר בבית.הורי די מיואשים שאף אחד לא עוזר.לא הגיוני שבאנשים אחרים יטפלו ובו לא.האם יש דרך אחרת למרות שהוא לא רוצה שיצא מהבית.וניראה שהגורמים הטיפוליים לא עושים מספיק ומוותרים(נכון שהמצב בעייתי שהוא סכיזופרן וגם ממכור.) וגם בעניין הזה לא ממש מטפלים כמו שצריך חלק מהגורמים הטיפוליים אומרים שלא מטפלים בהתמכרויות ונראה שיש ממש סחבת ואף אחד לא מטפל כמו שצריך,דוגמא:עובדות סוציאליות שנעלבות כי אחי צועק עליהם.לדעתי זה לא אמור להיות ככה הן צריכות להתרגל כי הן עובדות עם חולים.הוריי ממש מיואשים בתחושה שבאמת אין עזרה ואין מוצא.ואחי מתמרן ומתחמן ועובד על העובדים הסוציאלים כדי שיוכל להישאר בבית. מה עושים?יש שתי בעיות :1.איך לגרום ומה לעשות כדי שלא יגור אצל ההורים ויוכל להיות במיסגרות טיפוליות?2. איזה מסגרת הכי טובה לו מבחינה טיפולית ושיקומית ? אודה על העזרה

לקריאה נוספת והעמקה
01/08/2010 | 23:43 | מאת: adi

היי חגית, לדעתי אי אפשר לכפות על אחיך שיקום כי הוא צריך לרצות ולשתף פעולה עם הצוות שמטפל בו. רק ככה אפשר יהיה לבנות לו שיקום. הבעיה עם המחלה הזו שהיא ערמומית וחלק מהמתמודדים לא מבין שזה כרוני בהצלחה עדי

02/08/2010 | 00:07 | מאת: חגית

זו פשוט תחושה שאף אחד לא עוזר כמו שצריך וזה כבר כמה שנים.אז מה אם בנאדם לא רוצה כלום ולא מוכן לעזוב את בית ההורים אז פשוט מוותרים ולא מטפלים?חוץ מזה לדעתי חייבת להיות דרך למרות אי רצונו לעזוב את הבית איזשהו צו או משהו לא?

02/08/2010 | 09:54 | מאת: ענת תנעמי

חגית שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, את מציגה בעיה לא פשוטה בכלל שכבר עלתה בעבר בפורום שלנו מכל מיני כיוונים. ראשית, אני מסכימה עם עדי. אי אפשר להכריח מישהו לעשות תהליך שיקום. זה חייב להיות רצון של האדם. לגבי מסגרות - סל שיקום נמנע בדרך כלל מטפל באנשים עם תחלואה כפולה כמו שאת מתארת. יש מעט מסגרות של הוסטלים. אבל זאת, שוב, צריכה להיות החלטה משותפת של ההורים ואחיך. ההצעה הכי יעילה שאני יכולה להציע לכם היא לפנות למסגרת של ייעוץ למשפחות באזורכם. במסגרות כאלה יוכלו לייעץ לכם באופן מושכל דרך הכרות איתכם. שם גם תוכלו לפגוש משפחות אחרות ולהיעזר בניסיונן. באזור תל-אביב זו מסגרת של ויצ"ו שנקראת "שלנו" ובאזורים אחרים זו מסגרת של אנוש שנקראת "מיל"ם". (הפניה למרכז הייעוץ יכולה להיות גם שלך. היא לא חייבת להיות של הוריך). אני מאחלת לכם הרבה כוחות להתמודדות הלא פשוטה נשמח לענות על כל שאלה נוספת ולפגוש אותך שוב בפורום ענת

01/08/2010 | 15:39 | מאת: אורלי

אמרו לי לפנות לרכזת שיקום המחוזית במחוז תל אביב, ואני לא יודעת מה שמה כדי לברר את הטלפון שלה. אני יודעת את המספר טלפון של משרד הבריאות אבל יש למשרד הבריאות הרבה מאוד מחלקות ומספרי טלפונים שברובם לא עונים וקשה להשיג. אז אודה אם תענו לי מה שמה המלא של רכזת שיקום המחוזית של מחוז תל אביב. תודה מראש, אורלי

02/08/2010 | 09:41 | מאת: ענת תנעמי

אורלי שלום רב וברוכה הבאה לפורום, אזור תל-אביב מתחלק בין שתי רכזות: שרה קריאל ומירית כנעני. את הפרטים המלאים תוכלי למצוא בקישור הבא: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=144 יום טוב ענת

איפה באינטרנט ניתן למצוא רשימת ספקים של משרד הבריאות שזכאים להעניק שירותי דיור מוגן ? ידוע לי שעמותת אנוש היא אחד הספקים, אבל רציתי את רשימת הספקים כולה. תודה מראש, שרון

שרון שלום וברוכה הבאה לפורום, באזורים שונים בארץ יש ספקים שונים של שירותי דיור מוגן מטעם סל שיקום של משרד הבריאות (בנוסף לארגונים הגדולים כמו אנוש שפועלים בכל הארץ). יש במקומות שונים באינטרנט רשימות, אך הם בד"כ לא עדכניות. אני ממליץ לך להתקשר למשרדי סל שיקום באזור לגביו את מתענינת ולבקש מהם את הרשימה המעודכנת באזור. את הטלפונים של משרדי סל שיקום בכל הארץ ניתן לראות בקשור הבא : http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catId=29&PageId=144 בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

01/08/2010 | 11:41 | מאת: שירלי

שלום רציתי לברר - במידה וקיבלתי בעבר קיצבת נכות מלאה, היינו 2300 שקלים לחודש, ולאחר מכן התחלתי לעבוד במשרה מלאה והקיצבה התבטלה, ולאחר תקופה מסוימת, שנה, שנתיים, אני מובטלת, האם אני זכאית להבטחת הכנסה? האם יתנו לי הבטחת הכנסה? ללא קשר במצב הזה לקיצבת נכות. זאת שאלה כללית כזו, אם אפשר לענות לי.

01/08/2010 | 14:25 | מאת: בני כהן

שירלי שלום וברוכה הבאה לפורום, קודם כל אם עבדת ושילמת לביטוח לאומי אז את אמורה להיות זכאית לדמי אבטלה בתנאי שעבדת מספיק זמן על מנת להיות זכאית. כדאי לך ראשית למצות את הזכויות שלך לדמי אבטלה במידה ויש, ולאחר מכן את כמובן זכאית להבטחת הכנסה כמו כל אזרח אחר. במידה והסיבה לכך שאת לא עובדת שוב היא המצב הרפואי/נפשי שלך מומלץ להגיש שוב תביעה לקצבת נכות. בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

30/07/2010 | 14:48 | מאת: מיקי שניידר

שלום רב. אני בחור צעיר,המוכר כנכה בביטוח לאומי עם 75% נכות. כמו כן אני נימצא כרגע בעמותת אנוש ומתגורר בדירה שכורה במסגרת דיור מוגן. ברצוני לעבור להוסטל בירושלים, והעובדת הסוציאלית שלי כבר התחילה לבדוק לי כמה הוסטלים. האם אני צריך לשלם מה שהוא להוסטל כשאני נכנס לגור שם? האם מורידים לי לגמרי את קצבת הנכות שאני מקבל מביטוח לאומי? אשמח לקבל תשובות בעניין זה.

30/07/2010 | 17:56 | מאת: ענת תנעמי

מיקי שלום וברוך הבא לפורום שלנו, כאשר אתה נכנס לגור בהוסטל אתה אמור לשלם דמי כלכלה (כ-1000 ש"ח) ובנוסף להעביר אל ההוסטל את דמי הסיוע בשכר דירה שאתה מקבל ממשרד השיכון (בדרך כלל זה נעשה כך שזה מועבר ישירות להוסטל). כמובן שלא לוקחים לך את כל הקיצבה אלא רק את מה שציינתי כרגע. בכל מקרה ההוסטל לא יכול לקחת לך שום דבר מחשבון הבנק הפרטי שלך. גם את הכלכלה אתה אמור לשלם בעצמך. לפעמים יש דיירים שצריכים ליווי גם בנושא השימוש בדמי הכיס ואז הם מעבירים את דמי הכיס שלהם לצוות ההוסטל כדי שיעזרו להם לתכנן את ההוצאות בצורה מושכלת. מקווה שעניתי על כל שאלותיך, בכל מקרה נשמח לענות על כל שאלה נוספת אם תהיה ולפגוש אותך שוב בפורום שבת שלום ענת

30/07/2010 | 05:58 | מאת: אייל

בימים אלו קיבלתי אליי הביתה כרטיס -נכה . שאלתי היא : למה זה יכול לשמש אותי . ? ושנית .. מה ובשביל מה עליי להחזיק בתעודה שכזו .? תודה .- ושבת -שלום . אייל

31/07/2010 | 14:43 | מאת: בני כהן

אייל שלום, אני מעתיק לכאן תשובה שכתבתי בפורום בהקשר זה לפני מספר ימים : " לגבי הכרטיס נכה מביטוח לאומי, זה כרטיס שהמדינה הנפיקה אך לא חייבה אף אחד לתת הנחה לנכה שמציג תעודה זו והשאירה את ההחלטה בידי כל גורם שרוצה להעניק את ההנחה. לא ידוע לי איפה ואם בכלל אפשר לקבל הנחות בהצגת כרטיס זה. אני ממליץ לך להתקשר למטה מאבק הנכים (טל. : 03-6921105) ולבדוק את הנושא הזה איתם. במידה ותעשי כך, כמובן שנשמח אם תעדכני את כולנו בהקשר זה." אני מאמין בגישה פרואקטיבית ולכן מזמין גם אותך להתקשר למטה מאבק הנכים, לבדוק איתם את הנושא ולעדכן בפורם לטובת כולנו. או שאני בעצמי צריך להתקשר , לברר ולעדכן בפורום, מה אתה אומר? שבת שלום, המשך סופ"ש נעים, ו"להתראות" בפורום, בני

29/07/2010 | 23:07 | מאת: עוז מרום

אני בשיקום בתרצו שנה עים הצלחה גדולה אבל כעת שאני רוצה לעבור לכנפיים אני ניתקל בדלתות נעולות למה עים אא6בד תיקוה אני מאבד תיקוה ומרגיש חסר אונים מול דלתות נעולות

30/07/2010 | 05:53 | מאת: אייל

שלום עוז ובוקר טוב . איני מבין למה לא קיבלו אותך בכנפיים ??? > אוליי תפרט קצת יותר ובפורום יוכלו אוליי לכוון, ולהדריך אותך . שבת שלום והמון הצלחות . אייל

עוז שלום וברוך הבא לפורום, אני בהחלט מסכים עם מה שאייל כתב. גם אני לא בדיוק מבין למה כוונתך שמצד אחד אתה מתאר את השיקום כהצלחה גדולה ומצד שני אתה מדבר על דלתות נעולות. במידה ותרצה לשתף אותנו קצת יותר, אז נוכל לחשוב ביחד מה הצורה הטובה ביותר להתמודד עם הסיטואציה שאתה נמצא בה כרגע וגורמת לך לאבד תקווה. אני חייב לציין שזה מאד מצער שלאחר תהליך מוצלח של כשנה אתה מרגיש כרגע שאתה מאבד תקווה. מצד שני, תהליך שיקום והחלמה הוא תהליך שתמיד יש בו גם רגעים ונקודות שיותר קשה בהם. אסור לאבד בנקודות אלו את התקווה. אתה צריך להמשיך ולהאמין ביכולות שלך להמשיך ולהתקדם הלאה במסע ההחלמה שלך כפי שקרה במהלך השנה האחרונה גם אם לא הכול הולך חלק כרגע. שבת שלום המשך סופ"ש נעים, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

10/08/2010 | 21:08 | מאת: עוז מרום

תודה על היחס אבל התחילו לעזור לי בשיקום ואולי בקרוב אעבור לכנפיים המדריכות בשיקום לא מותרים לי ואומרים שאני שחקן מלידה עים כישרון גדול שהיה עד היום מבוזבז מי יודע אולי יש תיקוה