פורום פסיכולוגיה קלינית

בני בן ה-13 כיתה ז' שנתו הראשונה בחטיבת הביניים חרד מאד גם ממקומו החברתי למרות שהוא ילד מקובל מאד ולאור המצב בתקופה האחרונה התחיל להכנס לחרדת קיום עד כדי רגישות ובכי ומיצמוץ עיניים שוחחנו על הנושא והסכים ללכת למספר שיחות עם פסיכולוג בעייתי איכן אני מוצאת רשימת פסיכולוגים לנוער באזור נתניה (גם פרטי) וכיצד אני בודקת את התאמתם לילד. הילד ביקש לא לשתף את יועצת בית הספר

רחל שלום לצערי אינני מכיר פסיכולוג בנתניה. אוכל להמליץ על פסיכולוגית בהרצליה. תוכלי לפנות אליה באמצעות מכבי או באופן פרטי. בברכה ד"ר אורן קפלן

עשה בשכל לא לשתף את היועצת.... את כאמא עשי לו הכל כדי לחזק את בטחונו- חוגים וכדומה... חשוב חבר טוב כיתה ז' מנסיון היא הקשה ביותר והמלחיצה ביותר בכל החיים היו סבלניים

בני בן 28 סבל מהתקפי חרדה. הוא השתמש בכמויות גדולות של קסאנקס ועבר את המכסה. הוא נעשה תוקפני- הוא בעת גמילה. הוא חווה חרדות קשות, ואלים. אני שואל האם יש דרך לעקוף את תופעות הלוואי האלה. ביקשתי אותו לגשת לפסיכולוג, הוא מסרב בתוקף ומוריד מינון בצורות שמוצא לנכון. אני מודאג וכן גם אישתו. אבקש את עזרתכם בכבוד רב, אהרון משולם

שלום רב, עליכם לטפח מערכת משפחתית שתחשב עבור הבן מספיק משמעותית, כדי שיאזין לה. אני מניח שאשתו היא המוביל הטבעי למהלך כזה, ולא ההורים, שצריכים להיות תומכים ומסייעים. טיפול משפחתי, בנוסף לפרטני התרופתי, הוא הכיוון שאתו אני מציע. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

הממממ....התקפי הזעם ידוע שהם מהקסנקס האם הוא מטופל אצל פסיכיאטר?? הוא חייה לעבור גמילה הדרגתית תחת פיקוח ואז הוא יקבל תרופות שיעזרו לו לתופעות הלוואי זה לא יהיה קל...ואז לעבור לתרופות אחרות שלא ממכרות הבעיה שהרופאים נותנים חופשי תרופות ממכרות ומאידך אין כמעט רופאים שעוזרים להיגמל....להיפך!! מאיפוא אתם בארץ?? אולי אני אתן לך טלפון של רופא שעוזר בגמילות בבית לא מקנא בבנך...מכיר את הסרט תעזרו לו הוא זקוק לכם!!! בהצלחה!!!

הייי מה העינין? ראיתי כי אתה משקים קום בשבת (5 בבוקר) בית כנסת?. וואלה איזה כיף לך שאתה מאחורי הסרט של הבנזודיאזיפן. תגיד מי זה אותו רופא שעושה גמילה ? האם יש לו שיטה מסויימת , בעקרון כל פסיכיאטר יגיד לך אין בעיה רוצה לגמור עם הקסנקס? לך בהדרגה. כלומר מה מייחד את אותו רופא עליו אתה מדבר לעומת האחרים? מה שלום רונן האם הצליח לעזור לו? . ובכלל מה איתך איש יקר הבנתי כי המצב אצלך התייצב מאז האפקסור (טפו טפו כמינהגינו) אך תה לא מספר מה ביוםיום איך החיים לא מפריע לך בעבודה העייפות שזה גורם? כמובן ששאלותי הן בכללי לא רוצה להישמע חטטן.

גיסתי כפייתית, שנמצאת בטיפול ומקבלת כדורים. אולם מידי פעם היא "תופסת קריזה" ומתחילה להתקשר לאנשים ולקלל אותם. היא מתקשרת אלינו הרבה פעמים ומקללת אותי ואת כל בני משפחתי הענפה בכל מיני "איחולים". חמותי מפחדת גם מהקללות - כי היא בטוחה שהם יתקיימו. לנו זה סתם מציק. היא מקבלת חשבונות טלפון אסטרונומיים, שמרגיזים מאוד את בעלה. למה זה קורה? למה היא לא יכולה לשלוט על זה? מעניין לציין, שהיא דתית ואינה מתקשרת בשבתות ובחגים. כך שאולי בכל זאת היא יכולה קצת לשלוט על זה. דרך אגב: הכפייתיות שלה היא בלעשות תנועות ולחשוב מחשבה מסוימת באותו רגע. זה נשמע מוזר, אבל זה מה שיש לה. בקללות שלה היא מקללת אותנו הרבה פעמים שגם אנחנו נהיה חולים כמוה ונשבעת בספר התורה ועוד. מוזר מאוד. אבל מה אנחנו יכולים לעשות? העניין מתחיל להוציא אותנו מדעתנו.... :) האם יש משהו שנוכל לעשות ולגרום לה להפסיק להתקשר ולקלל?

תבדוק את סוג הכדור. הרגע כתבתי שאלה בעיניין זה. אהרון משולם

כנראה שהיא בטיפול לא נכון. צריך לבדוק את סוגי הכדורים שהיא מקבלת וכן לשקול אישפוז יום (אמרתי לשקול אז בבקשה לא להרוג אותי) שמעתי על אנשים שהיו באשפוז יום וזה עזר להם . מה גם שבתקופת הטיפול מגיע לה קיצבה מביטוח לאומי כך שזה לא עול כבד מידיי. לא כתבת מספיק פרטים לגבי פגיעה בילדים (אם יש ) ובבעל ברמה היום יומית. אני מניח שאם יש ילדים אז מעורבת כבר מחלקת הרווחה בעיריה ואם לא אז לרוץ לרווחה הם יכולים לעזור בדברים מסויימים. בהצלחה

כרמל שלום אני לא בטוח שאתם יכולים לעשות משהו לגביה ישירות חוץ מלשוחח איתה שוב בעניין. בד"כ הדרך הנכונה היא לנסות ולגבש דרך התמודדות עם הסביבה התומכת סביבה כדי שתוכל לעצור את הסחף. במצבים של אלימות ממשית ניתן לפנות למשטרה. מובן שהדבר כרוך בסיבוך היחסים המשפחתיים, אולם לפעמים זה גורם הרתעה שיכול לעזור. ישנם גורמים נוספים בקהילה שאולי יוכלו לעזור, למשל, לשכת הרווחה בעיריה. בברכה ד"ר אורן קפלן

נערה בת 20 לאחר המון זמן של בדידות ומשברים שונים בחיים נכנסה למין בועה והזיות לא הגיוניות כבר שבועיים ממש שהיא מתעמקת במחשבות הלא הגיוניות ואננו רוצים להשפזה וגם היא לא מוכנה לטיפול פסיכיאטרי מה לעשות

האפשרויות הן פניה לפסיכיאטר שעושה ביקורי בית או התייעצות עם פסיכיאטר מחוזי באזורכם: http://www.j-c.co.il/mentalnet/centers/general.html

גד שלום רב, ישנן מספר אפשרויות: אם הבחורה בצבא, אזי יש לפנות לרשויות הצבא, והם יטפלו בה. אם הבחורה באזרחות, ואינה מעוניינת בטיפול ואף לא לפגישה חד פעמית עם איש טיפול, לא תמיד ניתן לעשות משהו בנידון. רק במידה והיא איבדה קשר כלשהו למציאות, הוזה, ו/או שיש סכנה שהיא תפגע בעצמה או בסביבתה, ניתן לפנות ללשכת הפסיכיאטר המחוזי ולהוציא צו לבדיקה כפויה. אפשרות נוספת היא לבקש מפביכיאטר "ביקור בית", השאלה היא האם היא תשתף עימו פעולה... בברכה, טלי פרידמן

גד שלום אין אכן אפשרות לטפל בה כנגד רצונה אם אינה מסוכנת לעצמה או לסביבתה לרוב אם משפחה היא חדמשמעית בדרישה לטפול יש היענות של האדם נסו לבדוק את עצמכם האם אתם שלמים עם הצורך בטפול בה בהצלחה עמי

היי מה שלומך? שלחתי לך כמה מיילים היום והאחרון - המייל שרציתי לשלוח אתמול - התגובה על המייל ששלחת לי את. תודה, אני.

אפשר לשאול לשלומך? (למה את לא כותבת בפורום יותר? אולי בכל זאת? קצת? )

אינשם, קיבלתי ושחלתי אחד בחזרה. שבוע טוב, טלי פרידמן

תודה עניתי שוב. שבוע טוב גם לך.

היי זו שוב אפרת שאלתי אותך איזה פתרונות יש שאפשר לנסות להתעזר בהם מחוץ קורס או טיפול על בעייתי אני לא יכולה ללכת לכזה דבר.. בהקשר לכך על פחדיים מדחייה שאנשים מימני או להיות בודדה רגשי נחיתות... פחד מהעבר שהייתי כזו שקבלתי יחס כזה מהחברה דבר שמפריע לי נורא להיות אני בלי לפחד לדבר להיות רגיל אני מפחדת להרגיש כזה דבר שירדוף אחריי עוד הרבה יש לך תשובה בשבילי תשובה שתוכל לעזור לעצמי להבין אחרת טיפה, טיפ קטן יש לך לתת לי שוב אני לפני גיוס .(ובאמת תודה לך על הככככככווול)

שוב שלום רב, נגמרו לי העצות עבורך. עכשיו תורך לעשות משהו מבין האפשרויות שהצעתי. כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

הייי מה שלומך:?? איזה כייף לקבל מימך תשובה שכזו....... תראה אני מסכימה איתך בדברייך אבל תחשוב אחריי כול כך הרבה שניים שזה בעצם מה שעברתי רק אני כזו ילדה בודדה לבד ובקיצור כזו שמרחלים ולא ממש מכבדים. דבר שגרם לי פחד נוראי פתאום להפתח לאנשים לדבר הרי אני מפחדת כמו תמיד שיזרקו אותי וימצאו להם משהיא אחרת . אני תמיד כאשר מדברת אני מרגישה ישר שופטת את עצמי אייך דברתי.........טוב גרוע. מה יחשבו..... פשוט רודף אחריי הפחד של פעם והפחד שעוצר אותי לחשוב אחרת, אם פעם הייתי ככזו אז למה פתאום עכשיו זה ישתנה??????? אני לא יודעת אייך להיות מישהיא אחרת קשה לי להתנהג כדמות אחרת אני מתנהגת כעצמי......איתןןן אני מאוד מאוד מפחדת להיות כמו פעם .....בטח זה שונה? תמיד גם ההרגשה שאני לא רצוייה, ועוד דבר אין לי נסיון בחיי חברה כלל וכלל ופשוט...... כשיושבים לדבר אנשים אני מפחדת להגיב וכאשר אני אם משהיא אחת שניים אין לי מה להגיד פשוט אין לי מה. כי בחיים לא התנסתי מה מדברים פשוט אני לפעמים רבות דג. איתן היקר אני מקווה שדברים בהקשר לחברויות ביי ישתנו חושב יש סיכוי? ואפילו שתמיד הייתי ככזו?עברתי בית ספר לפני שנה והיה אותו דבר. תודה לך על הכווווול באמת תודה מחכה לתשובתךךךךךך דניתת

הינה ה אי מייל שלי [email protected] אם את לא שמת לב עצם זה שאנחנו מתכתבים זה כאילו היית כאן איתי ואת מדברת איתי. את רואה שזה לא כל כך נורא. אני לא נושך אותך ולא צוחק עליך. ואני בטוח שיש עוד אנשים כמוני. אפילו פה באתר. תיראי איך אנשים כותבים פה אחד לשני במטרה לעזור ולא ליצחוק על אנשים אחרים אם בעיות כאלו ואחרות. אם לא התבישת לפנות לפה למרות שאת אלמונית יחסית כי אין לך פרטים מזהים כאן ואת מדברת לעניין על מה שאת מרגישה וחושבת. אז מה הבעיה בעצם. כמו שהנושא המשותף שלנו זאת הבעיה הזאת שלך אז אם תשוחחי אם אחרים תמצאי משהו משותף איתם. בן אדם יכול להשתנות. תלוי עד כמה הוא רוצה ומה הוא עושה בשביל זה. אם תשבי ותחכי שיפלו עליך מהשמים חברים, אז תצתרכי לחכות ולחכות עד שתגיעי לבית אבות בסוף וכלום לא יקרה. אם את רוצה שיכבדו אותך תכבדי את עצמך קודם. איך את רוצה שיכבדו אותך אם את לא מכבדת את עצמך קודם כל. חוץ מזה שירכלו מה איכפת לך? בנות כל הזמן מרכלות:))) אז מה מאיכפת לך. מה את דופקת חשבון. אם תיהי שלמה אם עצמך אז שום דבר לא יפריע או יפגע בך. למה שדברים ישתנו את שואלת??? ובכן למה באמת? אם לא תעשי כלום אז בטח שלא יקרה כלום. פחד זה דבר טיבעי. כולנו מפחדים (כן גם בנים). השאלה מה עושים אם הפחד הזה משאירים או מגרשים. השיטה הכי טובה זה לא לחשוב על הפחד אלה מה עושים עכשיו מה עושים הלאה כדי לא להתקע כדי לא לחשוב על הפחד. יש פחדים שזה לא נורא אם פוחדים מהם כמו פחד גבהים אבל פחד מחברה זה נורא והיום. אם תהי בלי חברים לא יהיה מי שיעזור לך בצרה ולא יהיה מישהו שיהיה איתך בשמחה ולא יהיה לך אם מי לחלוק בעצב או בבעיה. תראי בעצמך מה קורה לך. ככה את רוצה ליהיות???? אני בטוח שלא כי עובדה שזה מפריע לך. אבל שוב אם לא תנסי כל הזמן ותפעלי כל הזמן לא יקרה שום דבר. אז גם אם את מפחדת וגם אם מרכלים עליך וגם אם לא כל כך הולך לך בהתחלה תמשיכי לנסות וכל הזמן תתני לעצמך משוב. או אולי משהו טעים לעצמך על כל חברה שאת מצליחה להשיג לעצמך. חברות לא בונים בבת אחת צריך זמן זה מה שהכי חשוב סבלנות בידידות איתן

האם סרוקסט יכול לגרום להפרעות שינה?

כן

את מוכנה לפרט קצת יותר?

יפית כן עמי

יש לי ילדה בת 3 ואנו רוצים לנסוע לחופש לשבוע לחו"ל. הילדה מאוד עצמאית.. מכירה היטב את הסבא והסבתא - הם אלה שישמרו עליה. היא תישאר במסגרת בגן משמונה עד 4. ואז הם יבואו אלינו הביתה וישנו איתה בלילה וכמובן ישמרו עליה בשעות הערב. בעלי מאוד דואג שמא לילדה היה קשה בלעדינו. זאת הסיבה שאנו מתייעצים איתכם. אודה לכן אם תוכלו לעזור לנו בהתלבטות.

שלום רב, ענייני פרידה הנם תמיד בעייתיים, אבל הם חלק מהחיים. בימינו, כשהטלפונים הנם עניין זמין וזול, אפשר לקחת את הנסיעה לחו"ל כמה שנמצא באמצע: בין פרידה לבין נוכחות. את "טקס ההתחברות" באמצעות הטלפונים אפשר בהחלט לתרגל בטרם הטיול, בכמה לילות של שהות במחיצת הסבתא. עד כאן, לעניין הדאגה כלפי הילדה. ולעניינו של הבעל: מומלץ לתת לילדה להכתיב את העיתוי של הצלצול, כך שהתדירות תהיה של הגוזל, ולא אמא/ אבא אווזה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

אולי שאלתי לא היתה מובנת.. אנסח אותה שוב: התכוונתי האם זה יכול לגרום לילדה משבר בגיל זה? (3).. לאיזו טראומה... והאם יהיה לה קשה בלעדינו? למרות שאתה לא מכיר אתה הילדה....ואני מבינה שאתה רק יכול לייעץ וגם זה בכלליות..לפחות זה יכול לתת לנו כיוון.. מן הסתם מנסיונך אתה יכול לתת לנו כיוון לגביי השפעות פסיכולוגיות של "נטישת ההורים" למשך שבוע

לא יקרה לידה כלום, ולכם זה יעשה רק טוב. מה היה קורה לו היית הולכת ללדת? ובעלך היה לידך כל הזמן? אל תדאגי, אחרי ההורים, אין כמו סבא וסבתא. סעו לשלום.

האמא שלנו בת 61, חולה בסכיזופרניה בדרגות שונות של חומרה כ-40 שנה, כולל מספר אשפוזים. ב-13 השנים האחרונות, לאחר אשפוז ארוך בב"ח מזרע, היא נמצאת בתוכנית שיקום בנהריה - היא גרה בביתה, יוצאת למספר שעות עבודה כל בוקר וזוכה לליווי צמוד של עובת סוציאלית ו"אם בית". לדעתי תוכנית זו מונעה ממנה אשפוזים בתקופה זו. בינתיים בנותיה (39, 35, 33) התפזרו בכל הארץ (רעות, אלון שבות, אילת). עקב גילה אנו שוקלות להעביר אותה קרוב יותר לאחת מאיתנו. שאלתי: איפה בארץ קיימות תוכניות שיקום כמו בנהריה. אם לא יהיה לה למה לקום בבוקר היא מהר מאד תחזור לאישפוז. מכיוון שהיא פסיבית מאד יש צורך בתוכנית מתאימה עם ליווי צמוד כמו בנהריה. בתודה מראש!

ציפי שלום רב, לדעתי המקום הנכון ביותר להתייעץ עימו זה העובדת הסוציאלית המלווה את אימך. ישנם פרוייקטים של שיקום רבים ומגוונים בכל חלקי הארץ. השאלה מה בדיוק היא צריכה, מה תוכנית השיקום שלה כוללת, והיכן המקום המתאים עבורה שהוא גם קרוב אל אחת מכן, כל אלו אמורים להיות בתחום ידיעותיה של העו"ס המטפלת באימך. אינני יכולה לייעץ לך באופן אישי בצורה וירטואלית כיון שאינני יודעת את הפרטים החשובים. במידה ותיהינה לך מספר אפשרויות ספציפיות עבור אימך (שיעלו בשיחה עם העו"ס) ותהי מעוניננת להתייעץ, את מוזמנת לשוב ולשאול. בברכה, טלי פרידמן

לילה טוב

לילה מצוין:))

ילדי בן ה-13 סובל מחרדות ומחוסר ביטחוןלמרות שכלפי חוץ משחק אותה קשוח חשבתי לקחת אותו להתיעצות ואולי לשיחה לאיזה בעל מקצוע עלי לפנות?? כיצד לבדוק שבעל המקצוע אכן מתאים לילד???

רחל שלום רב, אפשר לקחת אותו לפסיכותרפיסט שמתמחה שטיפול בילדים, אבל לדעתי כדאי קודם להתייעץ עם היועצת או הפסיכולוג של בית הספר. זו יכולה להיות התחלה טובה, וייתכן ותיהינה להם המלצות ספציפיות לגבי אנשי טיפול... שבת שלום, טלי פרידמן

הילד מבקש לא ליידע את יועצת בית הספר בעניין ולכן שואלת איכן אפשר למצוא רשימת מטפלים מוסמכים שעובדים פרטי באזור נתניה

שלחתי לך עוד 2 מיילים תודה וסליחה.

אין בעיה אני אקרא אותם בהמשך

את יכולה לקרוא עכשיו? אם זו לא בעיה כמובן...

בא לי לדבר עם מישהו אז אם אתם מתכננים לגלוש הרבה זמן היום נוכל לדבר אני בערך יחזור לפה עוד שעה אפרת

אפרת, אם את בסביבה... אני פה בזמן הקרוב

אני פה מקווה שאת פה :)

האם אתה בתהליך של הפחתת מינון הקסנקס. ממשקראתי היום עולה כי אסור להגמל ללא פיקוח רפואי . עלולים להופיעלהתקפי פאניקה , העוותי חשיבה ושאר ירקות , ועדיף להכניס רופא לתמונה . ( כלומר רופא אמיתי לא סנדלר עם תואר בפסיכיאטריה ) לתשומת לבך!!! במאמר צויין שהקסנקס גורם לשיבוש ההומאוסטזיז של המוח. בין היתר הוא גורם לרגישות יתר של הרצפטורים שהוא אמור לחסום !!!!! יפה אה !! כלומר, המצב שלנו (המכורים לקסנקס האנונימיים) יותר גרוע לאחר נטילה ממושכת של התרופה מבחינת הנטיה לחרדות בהשוואה לתקופה שלפני תחילת נטילת התרופה. מפילאי המדע !!! מקווה שאתה צעיר ובריא ואינך נוטל את התרופה שנים רבות מידי כך שיתכן הרצפטורים אצלך אולי לא כל כך בלוים. אני זקן ולא בריא ונוטל את התרופה המון שנים כך שמבחינתי העסק אבוד סביר להניח ואמשיך לשקוע בבוץ הזה עד לאלצהיימר הגואל. גם בגלל התחיבויות משפחתיות,כלכליות אין לי אפשרות להפנות לעצמי שנה ללא תפקוד סביר למטרת גמילה ( צריך לדאוג לאישה והילדים ). ממשהצלחתי להבין קיימת תכנית גמילה המבוססת על מתן תרופה חלופית במינונים משתנים באופן פרופורציונאלי לירידה במינון הקסנקס וזאת על מנת למנוע רגישות יתר של הרצפטורים במהלך תהליך הגמילה וכפועל יוצא מכך למנוע תסמונת הגמילה. ישנו הסבר פרמקולוגי אבל מדובר בחומר רפואי גרידא שאין ביכולתי לפענח אותו: הוא נשגב מבינתי והשכלתי ומוחי ההולך ומצטמק אודות לקסנקס כללית, תקופת " שיקום" הפעילות המוחיות לאחר הגמילה מקסנקס הינו בין שישה לשמונה חודשים והוא מלווה בתופעות לוואי. קח בחשבון את כל הנתונים האלה במהלך תהליך הגמילה. תופעה נוספת שכיחה היא שלאחר שלשה חודשי "נקיון " מבנזודיאזפינים מופיע ה לעתים חרדה ודכאון. בשלב זה אנשים מועדים וחוזרים לצרוך תרופות . מודעות לתופעה זו עשויה למנוע את החזרה לצריכת קסנקס. לצערי הרב לא יודע איך להפנותך לקישורים המתאימים ( טוב נו מה לעשות המוח שלי נשרף). מקווה שעזרתי לך במשהו ולכל מישמכור לקסנקס . מקווה שתצליח. כל טוב הקטור

אני משאיר לך הודעות ואתה נעלם http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=6&i=218287&t=217996

לאור שלום ! מה שלומך? בענין הערתך: מאוד אשמח לקבל פרטים אודות הרופא הזה ! תודה רבה על העזרה שאתה מציע והעידוד. אני על קרשים כפי שאתה רואה טוב לשמוע שאחרים נגמלים מי יודע אולי מישהו יוכל לעזור גם לי. היום ביליתי הרבה שעות בחיפוש אינפורמציה על גמילה מקסנקס באתרים אמריקאים. מתברר שמידי שנה ברחבי העולם מתמכרים מיליון וחצי אנשים לקסנקס. יופי של כסף ליצרני התרופות !! ראיתי מקום לעדכן את ניר במידע שמצאתי. חבל לי שבחור צעיר יהיה לכוד במעגל הבעיתי הזה לכן פניתי אליו,.קראתי ש הוא רוצה להגמל בכוחות עצמו אבל יש מספר מוקשים בדרך העלולים להקשות על השגת המטרה . טוב שאתה התערבת. אשמח לקבל ממך כל מידע רלוונטי. להתראות ותודה רבה הקטור

הקטור הנכבד-אני מאוד מעריך את הדרך בה אתה לומד את אופן פעולתו של הקסנקס. בעבר הצעתי לך ולרונן את הגישה הזו אך לא נעניתי משום שאתם הייתם עסוקים ברעיונות שלא עלו בקנה אחד עם גישתי.תרשה לי להיות כנה וישיר ולומר לך כי מזמן אני במסקנה כי תגובתך מוגזמת קרובה להסטרית,אשר לדעתי נובעת כתוצאה מהפחדה עצמית הניגרמת לך עקב נבירה מוגזמת בקישורים אין סוף אודות הרסנותם של הבינזודיאזיפנים. וזאת במקום לנקוט בגישתו של אור שאמר לך בעבר כי צריך "בייצים ,נחישות ולהיכנס בזה.לא בקלות אני אומר את הדברים וזאת משום שכבר היום עברתי מצב קשה מאוד בעקבות הורדת רבע כדור מתוך 3 של 0.5 ביום.(עד כמה שזכור לי המינון שלך מזערי לעומתי).בשעות הקשות שהייתי נתון היום לא כלכך ידעתי מה לעשות עם עצמי,חשתי כי יכולת החשיבה שלי פגומה לחלוטין, וזה רק חלק.חשבתי להתקשר לפסיכולוג אך מילותיו ידועות לי מראש על כן ויתרתי.כמו כן עלה בי הדחף הטיבעי להקדים בשעתיים את לקיחת הקסנקס של הצהריים אך גם כאן לא הרמתי ידיים, ושתבין כל הגניבה הזו מתרחשת כשעה לפני פגישת עסקים שאמורה להיות לי, אליה יצאתי עם כל החששות , המיחושים, והתלישות והנה אני כאן וחי. חייב לציין כי באותם רגעים קשים חשתי והבנתי על מה אתה מדבר, אבל אחי אין מה לעשות זוהי מילחמה בה יש לנו את חיל החלוץ בדמותו של אור שעשה זאת. אני פונה אליך שוב ךשיתוף פעולה על בסיס של חשיבה וניתוח,תפסיק עם כל הסקלרוזות, האלצהימרים,מחלות כבד,כליות ,ומוות שאתה דוחף לראשך, בוא נלך ביחד לעבר המטרה בשביל עצמינו, ואם נצליח אז גם אחרים יהנו.

ניר יקירי, התגעגעתי זה קודם כל. דבר שני-אני מקווה שאחרי היום הקשה שעברת- אתה מרגיש יותר טוב, הלוואי ותצליח במה שאתה רוצה להשיג. זהו לבנתיים, אני הרגע ממש חזרתי מדייט(שהסכמתי אליו רק בזכותך- בזכות העידוד והתמיכה שקיבלתי ממך) , וישר נכנסתי לראות מה קורה. אתה בטח ישן טוב עכשיו, אז נתכתב בפעם אחרת, ועד לפעם הבאה- לילה טוב, ליהי.

שלום לכם! מה נשמע אור - אני ממש מחכה ובונה עליך בנושא של הבנזודיאפינים אנחנו מעוניינים להוסיף לאתר שלנו את כל המידע שברשותך גם מדעי וגם מנסיונך האישי. זה נראה לנו נושא חשוב ואני בטוחה שהרבה חולים יעזרו במה שאתה יודע רוב החולים אפילו לא יודעים שיש סכנות שכאלו בבנזודיאפינים והאמת אני לא בטוחה שאני משוכנעת עד הסוף שמצב כזה נורא אבל אני חושבת שאנשים צריכים לפחות לדעת על הסיכון כדי שיוכלו להחליט מתוך בחירה. וחוץ מזה המוטו של האתר שלנו הוא לקבץ את כל הדעות והניסיון של חולים ללא שיפוט . כתבת לנו בפורום שלנו שתשמח לשלוח לנו חומר אז... הקטור אני מקווה שגם אתה תוכל לשלוח את המידע והקישורים שברשותך. כתובתנו: www.panic.up.co.il

נכון...הבטחתי וגם אקיים!!!!! בסבבה...ובהרגשת שליחות וחובה!!!!

היי קראתי רק היום את ההודעה שלך תודה על היחס החם!!! ותודה על הצעתך שתיהיה כאן החבר הראשון שלי שמחתי מאוד, כן אתה צודק בהקשר לזה שאני צריכה קודם לאהוב את עצמי דבר שאני לא ממש בכלל, וכן אני לבד לבד בלי חברות האם חברים תמיד משתנים חייב הכוונה חברים שהיו בתיכון זהו הקשר מתפרק מתאי שהוא???? ואייך מתחילים לקבל עומץ ולדבר בחברת המון אנשים או להתבטע מתאי ואייך שבא לי??? אני לפני גיוס ברצוני לציין מפחדת להשאר כמו בתיכון ובכלל בודדה ולבד, רשמתה לי שגם למכוערות יש אופי טוב נכון, אני לא מכוערת אני דווקה קצת לצד השיני... כמה שזה בכלל לא אכפת לי יופי...... אני מנסה לחשוב מה לא טוב באופי אני לא מוצאת מה???.? אני חושבת כמו שלמעלה רשמה. זה טראומות מהילדות להיות לבד בודדה חסרת חברים ולא מסומפטת תודדהההההההההההההה בייייייייייייייייייייייייי שמור על קשררררררררררררר

דנית היקרה:)) אומץ זה עניין שרוכשים. מתחילים ועושים צעד ואחר כך עוד צעד. אסור ליתיאש. לצערי במדינתנו לא חסרים חראות של אנשים. צריך ללמוד לסנן דברים. הרבה אנשים אומרים דברים. את רק צריכה להקשיב למה שנשמע לך טוב את האחרים לסנן. לא להעלב מכל מילה. כי יש אנשים שראשם מנוון והם מדברים שטויות כי הם פשוט מטומטמים. בדידות זה דבר טוב אבל רק לפעמים. אם את רוצה חברה אז את צריכה לעשות מעשה. כמו לצאת מהבית לדוגמה. לפאבים ו/או דיסקוטקים. אני הייתי בישן מאוד לפני הצבא. ולפני התיכון גם לי היה קשה לשוחח אם אנשים אחרים ובעיקר אם בחורות, בחורות היו בשבילי כמעט כמו אלוהים. אם אנשים אתחלתי לדבר כשהתחלתי להדריך בתנועת נוער. אז היו לי הרבה חניכים והייתי יותר חופשי. את צריכה להבין שאם צוחקים עליך ולא ממך זה לא סוף העולם. תצחקי גם ואז זה ימנע תירוץ מאנשים לצחוק עליך פשוט תצחקי על עצמך קצת. אני היית שמן וכל הזמן היו יורדים עלי אז התחלתי לצחוק על זה שאני השמן מהסידרה היה היה (אם את מכירה) והחברה שלי שיתפו פעולה והגדלתי את הביטחון העצמי שלי בעצמי. את צריכה לאלתר כמו בתאטרון ליהיות את עצמך ולצחוק מהחיים תהני פשוט אל תיהי עצורה יותר מידי. תשתחררי. צוחקים שיצחקו:)) אם את חכמה ויש לך משהו חכם להגיד תגידי. אם את דואגת לחברה מהתיכון אז תדעי שזה תלוי בך אם את שומרת על קשרים או אם לאו וגם אם לאו אז את עדין יכולה למצוא חברה בצבא ובלימודים אחרי הצבא. אני לא שמרתי על קשר אם חברים מהתיכון בכלל, אבל אם אני אראה מישהו אז אני אגיד לו/לה שלום. ושלא תביני לא נכון בתיכון לעומת החטיבה והיסודי הכרתי כמעט את כל השיכבה (בערך 600 איש) ושיכבות תחתונות יותר בעיקר בגלל התנועה. חניכים שלי אני חושב שרובם שהיו אז בכיתה ה סיימו כבר את הצבא ואני נורא גאה בהם ובעצמי. אם בחורות אני פשוט הכנסתי לעצמי לראש על ידי שיחות נפש אם עצמי ואם הפיצול אישיות שלי:) שבחורות הם בני אדם ואפשר לדבר איתן כמו אם כל בן אדם אחר. ופשוט סתם התחלטי לדבר אם בחורות שמצאו חן בעיני. וזה לא היה כל כך נורא. ולאט לאט צברתי ביטחון. תנסי את זה גם את פשוט סתם מי שניראה לך . תתחילי לדוגמה בבקו"ם אם תיראי מישהי שבא לך לדבר איתה. פשוט תישאלי מהיכן היא וסתם תנסי להיות ידידודית. ותיראי לאן זה יוביל. אם היא סנובית אז תרדי ממנה ותחפשי מישהי אחרת לדבר איתה. חוץ מזה אולי תיהיה מישהי שלמדה איתך ואולי יותר מאחת. אז פשוט אם בא לך לדבר אם אחת מאלו שאת מכירה אז תתקרבי ותנסי לדבר איתה/איתן ואולי ליהיות ביחד בבקו"ם. אם תרגישי לא רצויה תנסי להתחבר אם מישהי אחרת. לאט לאט צעד צעד. תנסי כאילו לבחון את עצמך ואחרי כל ניסיון תנסי להסיק מסקנות. תנסי לחשוב בצורה כוללת. יכול ליהיות שאת היית בסדר ואותה אחת סתם סנובית אז אל תגידי לעצמך שאת לא בסדר כי שוב . יש המון חראות צריך למצוא את הטוב וזה לא תמיד קל. מה שכן בקשר לביטחון העצמי שלך. אז כדי שלא תדאגי מעל ל 90% מהבנות שאני מכיר שחלקן ניראות ממש פיצוץ לא מרוצות מעצמן. אני קורה לזה מנגנון המחמאות:))) בנות אוהבות מחמאות אז הן אומרות שהן לא יפות כדי שיגידו שהן יפות חכמות וכד':))) אני עוד מעט מתחיל לגבות כסף מהן:)) על כל מחמאה 5 שקלים עוד חודש אני יהיה מיליונר:)))) אני יודע שיש לך בעיה לאהוב את עצמך. זה טיבעי. גם לי וגם לעוד המון אנשים היה או יש את הבעיה הזאת. זה בגלל שאת מרגישה שחסר לך משהו בחיים ובמקרה שלך זאת החברה. לפעמים צריך ליהיות צבועה אם עצמך ולהקרין לא משהו שאת ממש מרגישה. את צריכה להקרין שמחה גם אם חרא לך כי אם לא תעשי את זה אנשים יתרחקו ממך. אנשים בימינו לא מעניין אותם שאת סובלת, כי כל אחד רואה רק את התחת שלו. ואם יש לך בעיה רוב האנשים לא מוכנים להקשיב לך. אז אם את רוצה להתקדם ולעזור לעצמך אז את צריכה להקרין לפחות שמחה אושר. אבל בכל מיקרה תיהי את עצמך. תיהי חביבה וחברותית אל תחסמי את עצמך. תתעניני באנשים שהם חברים שלך. מה הם עשו בשבת בבית? לאן יצאו? איזה מוסיקה אוהבים לשמוע? אם קנית משהו (איזה בגד נעלים וכד')תשתפי אותן, אם מישהי צריכה עזרה תנסי לעזור לפעמים להקשיב זאת עזרה גדולה יותר מהמעשים עצמם? תזמיני לצאת להפגש תנהלי שיחות נפש לתוך הלילה. יש מיליון דברים. אני חושב שהסוד הוא ליזרום אם התנאים בשטח. ברגע שמתחילים אז כבר יודעים לבד. את בחורה אז את יכולה גם לרכל אם חברות:))) תיצרי מצבים פשוט ותלמדי מהם בידידות איתן

האם ציפרמיל יכול לעורר פעילות יתר של בלוטת התריס? האם תרופה זו גורמת לקושי בהשתנה? ואם מופיעים כאבים ולחץ בחזה שמתפשטים ללסת ולכתף, האם זה מסוכן להמשיך ליטול תרופה זו? תודה.

יעל שלום 1+2 לא שכיח כאבים - תלוי באיזה גיל - אם מבוגר לפנות דחוף להערכת רופא + EKG אם צריך סה"כ נא לחזרו לרופא/ פסיכאטר מטפל - יש די חלופות בהצלחה עמי

יעל שלום 1 לא שכיח 2 יתכן 3 אם גיל מבוגר יש צורך בבדיקת רופא דחופה לשלול בעית לב סה"כ נא חזרי לרופא לשקול המשך יש די חלופות בהצלחה עמי

מה עושים כאשר אתה בבית יום יום אין עבודה אין מקצוע חסר הסכלה ומתקשה בלימודים????

אם איו לך עבודה, אתה יכול פנות ללשכת התעסוקה, אבל אם לא בא לך לעבוד זאת גם אפשרותץ הלשכה מציעה כל מיני קורסים למיניהם, קצרים בד"כ ודי מענינים. זה נותן את האפשרות לרכוש איזו התמחות במשהו, מעסיק את הזמן, נותן עניין, ובד"כ בתקופת הלימודים הלשכה משלמת דמי אבטלה. סתם הצעה.

שלום מה שבטוח הגיע המזן לעשות משהו בהצלחה עמי

לדעתי, זו לא הייתה תשובה לעניין ד"ר אבני. לדעתי אם המודעות שלך העלתה בך את המחשבה על החיים, עבודה, לימודים וכו', זה כבר צעד ראשון יפה מאוד. כמו שמאי אמרה, אני תומכת בהצעותיה, ועקרונית, רציתי להציע לך שתלך ללמוד, אבל העניין הכספי גם מהווה חלק נכבד בעניין. אז סביר להניח שכדאי שהוא יסודר קודם. אז בהצלחה לך, מקווה שתעלה ותצליח.

שלום רציתי לדעת ולשאול : האם סטיגמה על בן אדם קשה לשנות, למשל אם יש לי חברה שהייתה בתיכון כילדה פרחה ומגעילה ובודדה עם עצמה וכיום היא בת 19 .האם סטיגמה נשארה לאנשים אחריי שנתיים שלא ראו אותה וכאשר ידעו אייך היא ומי היא????????????????והיא ישתנתה טיפה באופי ובמראה יכול להיות שינוי במבט של האחרים???

דפנה שלום לך לפעמים סטיגמה יכולה להיתאדות ולהישכח אם רואים את השינוי שחל אצל האדם . הדבר העיקרי והחשוב לדעת הוא עם זאת , שתמיד בחיו של אדם יש שינוים ,ותהפוכות ,חויות היתנסויות וכו. שמשפיעים על אופיו ועל היתנהגותו ,כך שיש וסטיגמה יכולה להישכח עם הזמן ואם הוכחה ושינוי . בברכה ויוי.

סטיגמה היא קצת בעייתית כי לפעמים היא רודפת אחרי הבנאדם. אבל...... אם הבנאדם משתנה, (רק מרצון, אחרת אין טעם לשינוי), מתנהג שונה ומרגיש טוב עם עצמו ומקבל את האני החדש שלו, גם השאר יתחילו לאט לאט לקבל אותו ולשנות את הדעה כלפיו. הכי חשוב, שאת תאהבי את עצמך.

הי אני רוצה לספר לך שעלי הייתה סטיגמה כלשהי כל החטיבת ביניים ואז עברתי לתיכון עם אנשים אחרים ופשוט פתאום קלטו שאני מגניבה מצחיקה וכל מיני דברים אחרים שבחטיבה אף אחד לא חשב שנאי ואחר כך הייתי בועד המון מקומות בחיים ובכולם אנשים כבר ידעו שנאי אחלה בן אדם ולפעמים אני רואה בנות או אנשים שהיו איתי בחתטיבה ואני רואה כמה עלובים הם וכמה אני מוצלחת ומרגיש הטוב ואני אומרת לעצמי כל אחד קיבל את מה שמגיע לו לפעמים נמצאים בחברה שמייאשת אותך אבל אל תשכחי שעוד המון שני ם נגיד 15 כמו אצלי את בכלל לא תזכרי על מה הם דיברו ואולי בכלל לא תדעי מי הם שזה דווקא טוב בהצלחה לך ולחברה שלך יאלה בי

אני אפילו מכירה את זה על אנשים מהחיים שלי. שנורא השתנו, אם זה לרעה ואם זה לטובה. הרי אם אותו בנאדם התשנה באופן כלשהו, אז גם אם האנשים ירצו או לא - השינוי חל, הם יכולים להתייחס אליו או להתעלם ממנו. ואני מאמינה שכן, זה יכול לקרות. בהחלט יכול.

סתיגמה יכולה להישתנות. אם בן אדם הישתנה. לדוגמה אם מישהי היתה הולכת כמו איזו פרחה. ועכשיו היא לבושה כמו מנכל"ית או בצורה מכובדת אחרת ומדברת בצורה שונה. אני מאמין שהסתיגמה תשתנה אבל זה לא אומר שלא יזכרו מה היא היתה, שלפי דעתי זה מגדיל את ערכה. אם היא מרגישה שהיא השתנתה, זה הכי חשוב. אם היא שלמה אם השינוי של עצמה אז כולם יכולים לקפוץ וגבוה. יש לפעמים דברים בחיים שגורמים לאנשים להשתנות. אם זה לטובה זה תמיד מבורך ואם אותו אדם שלם אם עצמו ודרכו. אז שום דבר אחר לא חשוב. ואני מעריך אנשים כאלו. אז לפחות ממני את יכולה למסור לה כל הכבוד איתן

איזו תשובה נהדרת, ממש נהניתי לקרוא את הודעתך, התרגשתי. -קבל את ברכותיי על ניסוח מדהים...חיחי-

שלום היי זו שוב אני דגנית מהבעיהה של אתמול בהקשר לזה שבתיכון היו יורדים אליי בהקשר לשיניים והמראה. ושהיום זה השתנה, אבל יותר מכול המראה כרגע פחות חשוב לי ואכפת לי מאשר זה שאני מרגישה לא שווה הכוונה מרגישה פחד שהאופי שלי לא בסדר לא רגיל, אין לי בעייה בו אני לא רואה בעייה באופי, זה פשוט פחד מתמיד מההסטוריה שעברתי שהיו פוגעים ביי, אוו שלא היו מתחברים אליי והייתי בודדה או שהיו וזה בעיכר מכירים אותי ואז מוצאים להם עוד חברים ואני מתרחקת והם מימני, אז כיום יש לי בעייה שאני מרגישה שהאופי שלי לא בסדר אני לא יודעת מה כי אני בסדר אבל, אייך זה יכול להיות שפעם התייחסו ככה כשהכירו אותי , עכשיו עדיין לא ניסיתי חברה חדשה ותמיד אני סגורה ומפחדת לדבר שידעו י אני מהפחד שיכירו אותי ויתיחסו לא יפה או שימצאו אנשים חדשים ואז אני לבדיייי אנה מה פתרונתך אני לפני גיוס בבקשהההההה ותודה רבה לך על תשובתך....

שלום רב, אפשרות אחת "להתקדם" - היא דרך יעוץ. אם זה נראה לך, פני למייל האישי שלי, צייני את מיקומך בארץ, ואנסה לכוון אותך. אפשרות שניה - להצטרף לכל מיני ארועים שלשם באים אנשים לשיחה ולחילופי התנסויות חווייתיות בתחום יחסי האנוש. באזורים רבים בארץ יש פעילויות שכאלו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

ההתנהגות שאתה מתאר נחשבת לסטיה מינית-אקסהיביזיוניזם- זהוי צורה של קבלת גירוי מיני על ידי חשיפת אבר המין לפני אדם זר במצב בילתי צפוי ולעתים הגעה לאורגזמה על ידי אוננות. סטיה זו שכיחה אצל גברים וההנאה המופקת נובעת מעוצמת התדהמה שפעולה זו מעוררת אצל האשה המופתעת. לעתים עוצמת ההפתעה ובטויה החיצוניים אצל הקורבן,הם הנותנים מעים אישור לסוטה על קיומו ומשמעותו של אבר מינו. פעולה זו היא ביטוי לתסכול וחוסר הודאות לגבי עצם הגבריות. גש מיידית לטיפול !!!! אתה מסתכן בפתיחת תיק במשטרה ,משפט ותיק פלילי. התנהגות זו נחשבת למעשה מגונה לשם גרוי,ביזוי או סיפוק מיני . טיפול זה ניתן על ידי קרמינולוגיים קליניים בדרך כלל. פנה מיידית לטיפול אחרת תסתבך קשות ותעמוד במצבים משפילים במיוחד. טלי צודקת ביחס להבנת המשמעות של ההתנהגות. אבל לדעתי מבחינתך קריטי לקבל טיפול מיידי על מנת להמנע מחזרה על ההתנהגות הזו. זכור אתה עלול להסתבך קשות !!! היום המשטרה רואה בחומרה עברה זו הנחשבת למסלידה. אם לא תקבל טיפול המצב עלול להחמיר ואתה ,להפתעתך ,תמצא אולי את עצמך חושף את אבר מינך בפינה אפלה ברחוב. יש גם הבט אנתרופולוגי. סטיה זו נפוצה מאוד בארצות הברית אך היא נדירה יחסית בארץ ובמדינות אחרות. אני ישיר כדי לעזור לך , לא להשפיל אותך ולא להפחיד אותך.

הסתובבות ערום בבית (והדגש על בית ולא מקום ציבורי) יכולה להצביע דווקא על בשלות ופתיחות נפשית ומינית ולא על סטיה או הפרעה. דני--תשובתך מלאה בבליל של שטויות שהעתקת אותם בטח מאחד מספרי הקרימינולוגיה שאתה קורא להנאתך. לגופו של עניין ההודעה של אמיר נראית לי מפוברקת.

לפסיכולוג שלום רב ! משום מה יש לי הרגשה שאתה בעצמך אמיר( שם בדוי) הסובל מהסטיה המתוארת. אכן, ציטטתי מספר קרימינוגלוגיה לביסוס טענותי.באם תמשיך לחשוף את עצמך מול השכנות שלך גם אם המעשה נעשה בתוך ביתך אתה מסתכן בפתיחת תיק פלילי נגדך . לטובתך בדוק תקדימים משפטיים ותסיק מסקנות: האם מדובר בדברי שטות או לחלופין בטענות מבוססות על ידע משפטי וקרימינולוגי. אופו התבטאותך תומך באבחנה שלי בהודעתי הקודמת ומחזקת את ההשערה שמצבך אכן הולך ומתדרדר. פסיכולוג יקר ומוכבוד: גש לטיפול דחוף, אתה מסתכן ומסכן את סביבתך.טבעם של סטיות מין שהולכות ומחמירות במשך הזמן בתדירות ובמוחרה במידה ואינן מטופלות. תגחך ,אם הדבר עוזר לך להתמודד יותר טוב עם האיום שבהפנית מבטך להבטים האפלים ביותר פנימיותך שאת קיומם אתה מכחיש ומדחיק לפינות נדחות בתת ההכרה שלך.אין לי עניין להביך אותך בפומבי לכן לא אפרט מעבר לכך. אבל אתה יודע במדויק מה היא כוותי. אל תתבייש לפנות לטיפול בגין סטיותך. זה קורה גם למטפלים : ראה מקרה של זיידר שאנס את מטופליו ואחיותם (ז"ל) שבעת היותו מדריך נוער ערך טקס נשואין לילד בן 12 ,אנס אותו ובגיל מאוחר יותר ביקש מהנער המתבגר שיקיים עמו קשר אנלי כשהוא (הנער) הצד האקטיבי בחיסי המין. לך לטיפול !!!! דני

תודה על המייל מהלילה שלחתי לך עוד אחד הבוקר יום נעים

היי טלי תודה על התשובה.... שלחתי לך מייל קצר ומחר אני אגיב על הכל לילה...

אינשם, אין בעיה... שבת שקטה, טלי פרידמן

שלחתי לך מיילים

אינשם, קיבלתי ושלחתי אחד בחזרה. ליל מנוחה, טלי פרידמן

טלי ! המשכתי את הנושא הנ"ל באותו מקום בפורום (18.10.01 ).

:-(

האם לפסיכולוגים "אכפת" ממטופליהם?, האם יש להם מטופלים שאכפת להם יותר וכאלו שאכפת פחות? מה האינטרס של פסיכולוג לעזור למטופל, הרי בסופו של דבר הוא מקבל את כספו, בלי שום קשר אם המטופל מרוצה או לא, ז"א, איזו מידת מחוייבות יש למטפל כלפי המטופל, אם בכלל? אני יודעת שהשאלות קצת מוזרות, אך זה מעסיק ומטריד אותי בימים האחרונים ובאמת הייתי רוצה לשמוע את תשובתכם. תודה, ליהי.

מה שלומך חביבתי ? אני קצת נכנסת לכם באמצע ,(היי ניר יקר ,,) האם המטפלת שלך חזרה כבר מחופשתה הארוכה ? את היתענינת בקשר המחויבות של המטפל למטופל ,ורציתי לנסות לענות לך ,יקירה . אז לפי דעתי וניסיוני אוכל לומר שהמטפל חייב להיות בעל אישיות מוסרית ,אנושית במידה מינימלית לפחות שבו הוא מישם את כללי האיתיקה שהיתחיב להם .והם לכבד ולטפל במלוא האחריות במטופל שנימצא אצלו , כמובן שיש יוצאים מן הכלל שעוברים על חלק מהחוקים הכתובים והלא כתובים ומנצלים את תמימותו של המטופל , אך אין הרבה כמוהם , ובדרך כלל המטפל הממוצע , יעדיף לראות בכל מטופל אתגר טיפולי וירצה לעבוד איתו ולראות תוצאות כמו כל בעל מיקצוע אחר . העדפות אישיות כפי שקראת לזה יתכן שישנם , כי זה אנושי וכולם בני אדם . יש מיקרה מענין מענין יותר , יש מיקרה מאתגר יותר או מיוחד במשהו . חשוב שתחשבי שאת מיוחדת והקשר בינכם מיתפתח טוב , והעזרה שניתנת מניבה פרי , ושיהיו תוצאות בקרוב ,,,וכמובן עם הרבה אופטימיות ועבודה עצמית ועיקבית . ליהי שלי , לא סיפרת למה מחשבות אלו היטרידו אותך ? האם את גלויה ופתוחה איתה בשיחות ומגיעה לחשיפת רגשות שם ? סליחה על המבול ..,,אך זה מגעגועים לשמוע את כאביך הקשה והעמוק , שנגעת בו היום וכינית אותו דיכאון .. נשיקות ויוי

ליהי שלום ראשית, לא מדובר בשאלות תיאורטיות ויותר חשוב מהתשובה הקונקרטית שלי מאיזה מקום את רוצה לדעת את התשובה. אם מדובר על חוויה טיפולית שלך, כדאי לבדוק את זה שם. שאלותיך אינן מוזרות כלל ומעסיקות אנשים רבים. פסיכולוגיה הוא מקצוע מוזר שמערב קשר מקצועי עם אישי וזה מה שיוצר את הבלבול. השאלה של אמינות עולה בהרבה מערכות יחסים, אישיים ומקצועיים. תמיד ישנה אפשרות שאדם אינו אמין. אין לי ספק שישנם גם פסיכולוגים כאלה, כמו בכל מקום אחר באוכלוסיה. עם זאת, ברצוני להאמין שאדם שבחר להיות פסיכולוג עשה זאת לא רק בשל הצורך להתפרנס אלא מאחר והטיפול בבני אדם היווה עבורו מטרת חיים. מכאן שהמחוייבות לטיפול הינה דבר מרכזי בעבודתו. לגבי חוסר האינטרס "להשקיע" בטיפול, אני לא כל כך מבין. המטופל אינו אוטומט חסר ישע. במידה ועומד מולך אדם לא רציני או שרלטן, פסיכולוג או איש מקצוע אחר, זה בוודאי דבר שניתן להרגיש וכמובן לפעול בהתאם. השתמשי באינטואציה שלך, זה תמיד יכול לעזור. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי ליהי מה קורה? למה פעם את בעברית ופעם בלעז?

קודם כל לילה טוב... הדרך היחידה שלי לפתוח הודעות היא באנגלית, אני לא מצליחה לפתוח שום הודעה בעברית- זה פשוט יוצא מקושקש. אני די מתוסכלת מזה אבל התרגלתי. רק כאשר אני עונה על הודעה קודמת יש לי אפשרות לענות בעברית. בעסה נכון? ניר, היום היה לי יום קצת קשה, אני מקווה שזה לא אומר ששוב נכנסתי לאפאטיות ושמחר ארגיש יותר טוב. ואתה?

.

אז איפה היינו אה כן, סופו של דבר לא הייתי בים החלטתי שהשבת תהיה כולה מנוחה הייתי אצל ההורים והיה סבבה. כל פעם אני מחליט להיפרד מהים בפעם האחרונה ,וזה עושה לא נחמד אז החלטתי שלא להפרד ממנו כלל סהכ יש לנו חורף משגע ואפשר להנות כל השנה. בעיניין הגמילה יהיה בסדר, צריך לחשוב קול ע"מ לעבור את זה כמה שיותר קל . חוץ מזה התחלנו שבוע חדש ופורה בעסקים ,אם כי אני רחוק מאוד מהיכולת שלי לייצר.מה קורה ממה את פוחדת ?

יש לי בעייה שהייתי רוצה לדעת האם אני יחיד .או ישנם עוד כמוני. אני אוהב להסתובב בבית ערום כאשר יש שכנות שמסתכלות מהחלון. כלומר כאשר אני רואה שכנה בחלון אני ממהר להתפשט ומסתובב בהפגנתיות מולה. דעתך??

אמיר שלום רב, כיצד אתה חש את התכונה הזו שלך? האם אתה חש שמדובר בסטייה? מה גורם לך להתפשט? ראשית חשוב לדעת מה התייחסותך לנושא. שנית יש לברר האם גם שכנותיך מקבלות את התנהגותך בצורה מקבלת...אחרת זה עשוי להיחשב להטרדה כזו או אחרת. בברכה, טלי פרידמן

האם יש חשיבות בנקודות הבאות: 1. מנחה אחד לקבוצה (לפעמים יש שניים) 2. שוני ברקע של המשתתפים גיל מין הבעיות שאותם מביאים. 3. רמה אינטלקטואלית שונה ורמת מודעות שונה. 4. האם יש תרגום מוצלח למושג CO-DEPENDNCY בעברית. 5. מה יותר חשוב : האנשים איתם אני נמצא או הנושאים שאני מביא לקבוצה.

שלום רב, באופן עקרוני ניתן להשיב על כל שאלותייך בתשובה כן, אך כל מקרה נבחן לגופו, ולעיתים ניתן על חלק מהשאלות גם להשיב בשלילה. אני מניחה שהשאלות ששאלת, נובעות מדילמות המעסיקות אותך בעת הצטרפות לטיפול קבוצתי. אולי תספר/י קצת יותר על המקרה הספציפי? בברכה, טלי פרידמן

טלי, תודה על ההענות לקריאתי! אכן , אני כעת בודק אפשרות של הצטרפות לקבוצה שאת המנחה אני מכיר וכן חלק קטן מאנשי הקבוצה, כמו כן זהו מפגש שני עם אותה המנחה מכיון והשתתפתי כבר בהנחייה שלה בקבוצה אחרת, כיום אני מרגיש שעשיתי הרבה "עבודה" אישית ולכן השאלות שלי . אולי אני צריך למצוא מסגרת של "מתקדמים" בטיפול כזה או לחלופין קבוצה יעודית המורכבת מאנשים בעלי אותו רקע ו"בעיות" , התחושה היא שאצטרך להסביר שוב דברים שלי אשר מאד ברורים לי כבר. כמו כן העניין של עבודה בקבוצה הינו להעזר ביכולת של המשתתפים האחרים ויש לי חשש שלא אוכל להעזר באנשים אשר רק מתחילים את דרכם בתחום. האם יש לך רעיונות איך מבררים דבר כזה? תודה , יואב- (שם שאול)

שלום אני בת 20 בעיותי הם חרדות חברתיות תראומות משנים קודמות של דחייה חוסר חברה בדידות. כיום אני בת 20 לבד בבסיס מרגישה לבד משתוקקת ללכת מאנשים בהמון חברה. מאגישה רע כאשר אני בחברת אנשים מפחדת מדחייה כמו תמיד בתיכון וכו... הפחד משתק אותי לדבר להביעה דעה מדחייה וכול דבר אחר שיגרום כמו פעם כשהיו מתיחסים אליי אנה עזרו לי ברצוני לציין שבשנות לימודיי תיכון היו לי בעיות שיניים חמורות עקומות צהובות ובחוץ כמו ערנב דבר שלעגו לי המון המון המון, כיום זה הסתדר הכול לחלוטין אני כבר אם שיניים חלקות וישרות ולא בולטות ובלי שום רמז שהיה לי גשר או שיניים עקומות. יש אולי תקווה שזה יכול לתת לי בטחון לשינוי ????.??

.

שלום רב, נכון שיש לך זכרונות מההסטוריה שלך שקשורה בהופעה ובמראה - אבל את זה אף אחד לא יודע! אם תפני לאדם כלשהו, הרי מה שישפיע זה המראה הנוכחי שלך, ולא הקודם. ומכיוון שזה בסדר גמור, אז למה שלא תנסי? קורה הרבה פעמים שאנשים מפחדים ללכת ברחוב שהיה שם כלב מפחיד כשהם היו ילדים, בלי לקחת בחשבון את האפשרות שהכלב המפחיד כבר מת, או שהבעלים שלו כבר מזמן עברו דירה. בקיצור: הצעתי היא שתנסי, כאילו ואין לך הסטוריה בעייתית. אם תיתקלי בקושי - תפרטי מעט מה ואיך התנהל, ואז נבחן מה כדאי לעשות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

היי תודה על ההשקעה בהודעתך, כן אני בת 18 וחצי לפני גיוס וכן אני בודדה המון המון לבד ללא חברות, תמיד הייתי כאחת לבד ובודדה ולא מסומפטת הפחד להפתח הוא עוצר אותי שאני לא יקבל דחייה כמו תמיד בתיכון ובכלל..... אני כן נראת טוב לצעריי, אני לא רואה בזב אתרון חיובי אלה רגיל. אני מרגישה שאשאר עוד הרבה לבד וקשה לי להאמין שיהיה אחד שיאהב אותי. בינתיים אני חייה ללא חברה בודדה מהחייים ומתקשה בלהתחבר. בעייתי היא כזו שאין לי פתרון אני סגורה לאנשים לא חברותית משדרת קרירות ומרחק. לא בגלל שאני סנובית ולא רוצה בהם, הפוך .אבל אני מפחדת שיכירו אותי ואני יהיה לבד. את חושבת שדברים משתנים למשל בצבא יכול להשתנות או רוב הסיכויים זה שאייך היה בתיכון כך בערך ישאר.....דגנית

דגנית כתב/ה: > > היי תודה על ההשקעה בהודעתך, > כן אני בת 18 וחצי לפני גיוס וכן אני בודדה המון המון לבד ללא > חברות, תמיד הייתי כאחת לבד ובודדה ולא מסומפטת הפחד להפתח הוא > עוצר אותי שאני לא יקבל דחייה כמו תמיד בתיכון ובכלל..... > אני כן נראת טוב לצעריי, אני לא רואה בזב אתרון חיובי אלה רגיל. > אני מרגישה שאשאר עוד הרבה לבד וקשה לי להאמין שיהיה אחד שיאהב > אותי. > בינתיים אני חייה ללא חברה בודדה מהחייים ומתקשה בלהתחבר. > בעייתי היא כזו שאין לי פתרון אני סגורה לאנשים לא חברותית משדרת > קרירות ומרחק. > לא בגלל שאני סנובית ולא רוצה בהם, הפוך .אבל אני מפחדת שיכירו > אותי ואני יהיה לבד. > את חושבת שדברים משתנים למשל בצבא יכול להשתנות או רוב הסיכויים > זה שאייך היה בתיכון כך בערך ישאר.....דגנית

היי

שלום. אני מעוניינת לדעת: א. האם קיים כזה קורס העומד בפני עצמו, או האם הוא מתקיים רק כחלק מלימודי פסיכולוגיה. ב. היכן ניתן לברר ? באוניברסיטאות? האם ניתן ללמוד שם רק קורס אחד ולא להכנס לתוכנית לימודים שלימה? אודה לכם על תשובה נטע

נטע שלום רב, את יכולה לבדוק באוניברסיטאות השונות במחלקות לעבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, ובנוסף את יכולה לבדוק גם במקומות שמלמדים תרפיה באומנויות (מכללת בית ברל-המדרשה לטיפול באומנויות בכ"ס, לזלי קולג' בנתניה, סמינר הקיבוצים וכדומה). בכל המקומות הללו ישנן תוכניות לימוד מלאות, וייתכן שניתן גם ללמוד רק קורסים יחידים. בהצלחה, טלי פרידמן

.

שלום יש כאן מישהו שכל הזמן מגיב ולא כותב שום דבר או חוזר על ההודעה המקורית כתגובה זה קרה כתגובה לדגנית בצהריים ועכשיו כתגובה להודעה שרשמתי לנטעלי אי אפשר לחסום אותו מלהיכנס לפורום הזה או משהו כזה? מקווה לתשובה אפרת

לא, אי אפשר. פשוט מתרגלים ומתעלמים, ככה זה עובד בפורומים של דוקטורס.

אפרת כתב/ה: > > שלום > יש כאן מישהו שכל הזמן מגיב ולא כותב שום דבר או חוזר על ההודעה > המקורית כתגובה > זה קרה כתגובה לדגנית בצהריים ועכשיו כתגובה להודעה שרשמתי לנטעלי > אי אפשר לחסום אותו מלהיכנס לפורום הזה או משהו כזה? > > מקווה לתשובה > > אפרת >

אני סובלת מגלי דיכאון , ובעקבות טיפול בעבר בפריזמה - פרוזאק , יצאתי מהדכאון - לאחרונה בעקבות גל נוסף של דיכאון לקחתי 2 פריזמה ליום למעלה מחודש והתרופה לא עזרה , הרופא החליף לי לסרוקסט - תוך כמה זמן עליי להרגיש שינוי לטובה ?

הי דני.... קיבלתי סרוקסט לטיפול בחרדות ולא דיכאון אבל אולי אוכל לעזור : השיפור חל אחרי כשלושה שבועות ואח"כ , כל כמה זמן ( למרות שכבר נראה שהכל מצויין ) יש אפילו שיפור נוסף - !!!! מן עליית מדרגה והתבססות של ה"מאוזן" אחרי שנתיים טיפול אני מרגישה מצויין , המשבר הוא משהו רחוק שלמדתי והפנמתי לטובה והסרוקסט עדיין אתי - חברה נהדרת שבעזרת 50מ"ג ליום החזירה אותי להיות מי שהייתי ללא שום תופעות לוואי. הרבה בהצלחה

דני שלום מדוע אינך שואל את הרופא שלך ? מכל מקום התחלת שנוי אמרוים להרגיש תוך שבועיים שלושה אם אין שנוי - יש צרוך לשקול שנוי בטפול בהצלחה עמי

היי שוב תראי לפי דעתי יופי זה באמת דבר חשוב אבל מה שחשוב זה לקבל את עצמך ולא משנה איך את נראית :) אז לך אין בעיה כי תראי הרושם הראשוני נוצר לפי המראה החיצוני אז כבר יש לך את ההתחלה אני בטוחה שאין לך רק חסרונות כמו שאת אומרת . זה תלוי בגישה שלך כלפי עצמך. למשל בקשר אלי.. יש לי עודף משקל ונורא קשה לי לא לאכול כי כנראה כבר התרגלתי וגם המצב בבית לא טוב בכלל לפחות מבחינתי ואין לי אף אחד שאפשר לדבר איתו ואיך אצלך? גם לך יש בעיות בבית? את לומדת בתיכון עכשיו? או שכבר סיימת? לפי דעתי את יכולה לנסות לבנות ביטחון על זה שכשמתחילים איתך.. תנסי לבנות קשר עם מישהו מהם שמצא חן בעינייך, זה יכול לעזור לך. אבל אולי אני טועה מקווה שאת מרגישה טוב :) אפרת

.

שלום לכל מי שיכול לסייע לי. אני אשה בריאה נפשית ופיזית,בת 47, לא נהגתי ברכב מזה 14 שנה. לפני כחודשיים חזרתי לנהוג ברכב קטן , ואני נוהגת בחוכמה וברגיעה, ומשתלבת היטב בתנועה האכזרית של תל אביב וסביבותיה. אנסה לתאר את תחושת החרדה, ואת אופי הדרך בה היא מתרחשת:-- כשאני עולה על אוטוסטרדה, כדוגמת נתיבי איילון, או על כביש רחב( כוונתי לדרך שהיא יותר מ2 מסלולים), אני מרגישה שאני יכולה וחייבת לנהוג רק ,אני חוזרת, ר ק ב צ ד י מ י ן , אני חשה מאויימת מהמכוניות -המשאיות-האוטובוסים כאשר אני מנסה לנהוג בנתיב אמצעי, זו תחושה של "קטנה וזערורה" מול כלי רכב ענקיים. בנוסף- כשאני צריכה לנהוג על גשר- לדוגמא גשר שיפמן בתל אביב- ממש מול תחנת הרכבת- לראשונה חשתי בהלמות פטישים בלב, בנס לא הסתיים הדבר בתאונה. .... אינטואיטיבית וללא כל ידע על כך מראש, התחלתי לדבר אל עצמי בקול רם, כמו מנסה להסיח את דעתי מהמצוקה בה אני שרוייה, ולשכנע את עצמי בקול רם שאני מייד מסיימת את הנהיגה בקטע הבעייתי הזה, ואכן כך התגברתי אינטואיטיבית על התופעה המפחידה הזו. מיותר לציין כי באותו היום חזרתי הביתה ממש חולה וחלשה, ומאוד מוטרדת מעוצמת התופעה הלא מוכרת הזו. כמובן שלא בחרתי מאז יותר לנהוג דרך הגשר הזה, שהוא הנתיב המוביל אותי ממקום עבודתי הביתה, אלא אני עוקפת אותו (ואת סימפטום החרדה הזה) בדרכים חלופיות. כעבור מספר שבועות בחנתי את עצמי ביום שבת בבוקר (כשאין תנועה אגרסיבית), ונסעתי על גשר שיפמן בנתיב הכי ימני שקיים.....וזה עבר לא רע.. אבל ברור לי שזוהי סיטואציה מקילה, כשאין תנועה... אני חייבת להדגיש כי בגלל שלא נהגתי כל כך הרבה שנים (בשל בעיה כלכלית ,לא רפואית חלילה)-- לא הייתי מודעת לקיומה של בעייה זו... ולכן לא ניסיתי להתמודד איתה ולהתגבר עליה כבר מזמן. מאז עליתי על העניין ,אני מצויידת בבקבוק מיים צמוד, מסטיק-סוכריה- יש בי תחושה שמשהו מתוק עוזר לי . ברצוני לציין, דבר חשוב:--בעבר- לפני כ-20 שנה, עת נהגתי בארה"ב ,ובכניסה לסן פרנסיסקו, על הגשרים הענקיים נתקפתי לראשונה בהרגשת חידלון שכזו, ומאז, הפסקתי לנהוג באיזורים כל כך מאיימים. האם ייתכן שהגוף שלי "זוכר" את התופעה הזו?? האם אני "אלרגית " לגשרים? אינני יודעת איך להתנהג, מצד אחד אני מרגישה מאוד בטוחה ביכולתי לנהוג, ומצד שני יש בי חשש מסוים מידי יום - שמא תופעת החרדה "תבקר" אותי על הכביש??? זהו מצב מלחיץ, מדאיג, ולא בריא. אנא-- יעוץ-- איך לנהוג? איך לטפל? למי לפנות? האם זה יעבור לבד? אני מאוד נסערת ומאוד חוששת ---הייתכן שאסור לי לנהוג בכלל?? מודה מאוד לכל מי שיכול לסייע בנושא הכל כך לא מוכר לי . אפשר לענות לי ישירות למייל שלי [email protected] או בפורום זה. הרבה תודה. דנה

דנה שלום את מתארת סוג של חרדת ביצוע אשר ממוקדת בנושא נהיגה. האם אכן המיקוד רק בנהיגה או שישנם נושאים נוספים המעוררים אי שקט או חרדה? בעיקרון עשית צעד חשוב מאוד כשהתחלת לנהוג. כמובן שזה לא קל. הבעיה שהחרדה וחוסר הביטחון עלולים לפגוע בתפקודך בכביש ולכן כדאי לעשות משהו כדי להתגבר על כך. דרך לביצוע עצמי זה כמובן להמשיך לנהוג ואולי לקחת מספר שיעורי נהיגה כדי להגביר את הביטחון. אולם לאור מה שאת מתארת יתכן שכדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל בצורה ממוקדת בבעיה (אם אכן המיקוד רק בנהיגה). לשאלתך, בהחלט יתכן שיש לך סוג של זיכרון טראומטי מנהיגה בעבר שגורם לך לחרדה כיום. למעשה פיתחת סוג של התניה וחשיבה שלילית שיוצרים מראש מתח סביב הנהיגה. אני מאמין שבמספר פגישות מועט יחסית ניתן לטפל בבעיה. אני מצרף מאמר שכתבתי כאן באתר בנושא טיפול בחרדה ובמיוחד בחרדת טיסות. הנושא שלך כמובן שונה אבל הרעיון הוא בסך הכל אותו רעיון וגם שיטות הטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד ד"ר אורן קפלן [email protected] מדוע קיימת פעמים רבות הסתייגות מטיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד ? הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך שאורך פעמים רבות זמן רב. אנשים הפונים לייעוץ פסיכולוגי תוהים לעיתים מדוע לא ניתן להאיץ את התהליך ו"לחסל" את הבעיה מייד. אילו הנפש היתה מכשיר אלקטרוני עם תוכנית הפעלה מוכרת וידועה, סביר להניח שניתן היה בקלות לאתר את הבעיה, כמצופה, ו"לתקן" אותה. אולם הנפש אינה מערכת הפעלה מוגדרת ופועלים בה כוחות רבים, גלויים וסמויים. הבעיה שבגללה פונים לטיפול פסיכולוגי היא על פי רוב אינטראקציה ייחודית וסובייקטיבית בין כוחות נפש שונים ולכן נדרש בד"כ תהליך פסיכולוגי ארוך להבינם ולשנותם. תהליכים שנוצרו במהלך חודשים ושנים ארוכות אינם ניתנים לטיפול כירורגי מהיר. טיפול כזה אינו יעיל ועלול להפר שיוויי משקל עדינים והגנות שנוצרו עם השנים. למשל, בחור עם קשיים ביצירת קשר זוגי היה חשוף בילדותו להתעללות נפשית. הוא פיתח בשל כך מנגנונים של זהירות ממגע אנושי. זהו מנגנון ששמר עליו במשך שנים בצורה חיובית שכן בצורה כזו היה מסוגל לשרוד מבחינה נפשית ע"י הגנה של בידוד. אולם בבגרותו המנגנונים הללו שנחקקו בו בעבר מפריעים לו להתמודדות עם המשך החיים התקינים ובהקמת משפחה. במצב כזה אין להוריד את שכבת ההגנה בבת אחת. דרוש תהליך הדרגתי שמאפשר שמירה על שיווי משקל נפשי ורגשי. ניסיון להפעיל שיטות קצרות מועד במקרים בהם יש צורך בשינוי אישיותי עלול להיות חסר תועלת. עם זאת, לעיתים שיפור תפקודים ספציפיים באמצעות טיפול ממוקד אפשרי גם במקרים הללו. מהו טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד הטיפול הפסיכולוגי הממוקד אינו תופעה חדשה. להיפך, פעולת הפסיכולוגים ההתנהגותיים קדמה לפופולריות שצברה לאחר מכן הפסיכולוגיה הדינמית שהחלה עם פרויד. הסיבה לחידוש ההתעניינות בטיפול הממוקד בתקופה הנוכחית היתה מהסיבה ה"פרוזאית": כסף. הביטוח הרפואי בעולם המערבי ביקש לצמצם עלויות וסירב לממן טיפולים ארוכי מועד. גם בישראל צמצמו קופות החולים את תמיכתם בטיפול הפסיכולוגי הנפשי. כיום קיים תור המתנה של חודשים ואף יותר לטיפול פסיכולוגי ברוב המסגרות של השירות הציבורי בישראל. הדבר הופך את שירותי בריאות הנפש לכמעט תיאורטיים במקרים רבים. התופעה הביאה למחקר ופיתוח של שיטות טיפול קצרות מועד. אולם השימוש בשיטות קצרות מועד אינו בהכרח "מוצר" פחות טוב מטיפול ארוך. מסתבר שבמקרים מסויימים עדיף דווקא הטיפול הממוקד והמהיר על פני הטיפול הארוך. זאת משני טעמים. ראשית, בטיפול קצר המועד נחסך סבל נפשי ופגיעה בדימוי עצמי שעלולים ללוות טיפולים ארוכי מועד. אולם חשוב מכך, ישנן בעיות מסויימות שבהן טיפול פסיכולוגי דינמי ארוך אינו יעיל. דווקא הטיפול הממוקד יכול לפתור בעיות מסויימות בצורה יעילה יותר. למשל, שינוי התנהגויות כפייתיות יעיל יותר בטיפול הממוקד בהתנהגות הלא רצויה. יש להדגיש, עם זאת, שמאחורי התנהגויות אלו קיימים לרוב מרכיבים פסיכולוגיים מורכבים הדורשים הבנה דינמית מעמיקה. שינוי הסימפטום אינו מצביע בהכרח על חיסול מוחלט של הבעיה הפסיכולוגית. קיימות שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות המגדירות עצמן כממוקדות וקצרות מועד, החל מהגישה הדינמית ועד הגישה הקוגניטיבית וההתנהגותית. מקובל לראות בטיפול קצר מועד כטיפול שאורך עד 12 פגישות. עם זאת, לעיתים מדובר בטיפולים של פגישות בודדות, ולעיתים עד חצי שנה. טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד בהפרעות חרדה מהן הפרעות חרדה? מדובר במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות שיכולות לבוא לביטוי בצורות שונות. לעיתים מדובר בהתקפי חרדה המורגשים היטב ומלווים בתגובות רגשיות ופיזיולוגיות מסוגים שונים. אולם לעיתים מדובר בתגובות עקיפות יותר. למשל, מחשבות או התנהגויות כפייתיות שייכות למשפחה זו וכן פוביות שונות. כך גם פוסט טראומה, תגובה לאירוע שנחווה על ידי הפרט בצורה טראומתית וגורם לכך שהאירוע משוחזר שוב ושוב בדימיון מבלי יכולת לשלוט ולהפסיק את המחשבות החודרניות. לא תמיד ניתן לדעת את מקור החרדה. לדוגמה, אנשים שונים מדווחים על חרדת טיסות. מדובר בהרגשה לא נעימה בזמן הטיסה או אף הימנעות מטיסה. חלק מהאנשים מסוגלים לדווח שהתופעה החלה לאחר אירוע מסויים, למשל, נחיתת חרום של מטוס בעבר. אולם רוב האנשים אינם יודעים למקד את מקור הבעיה. הטיפול הפסיכולוגי הממוקד במצבים כאלה יכול להגיע ממספר כיוונים. ראשית, חשובה ההבנה הנפשית והאישית של המטופל והסטורית החיים שלו. למשל, אדם עם צרכי שליטה חזקים שחייב להיות "עם רגליים על הקרקע" עלול להרגיש שחווית הטיסה היא חוויה נטולת שליטה וזו הסיבה לחרדותיו. אולם פעמים רבות החרדה נוצרת כאינטראקציה של גורמים רבים קשים לאיתור. ניתן לטפל בחרדה כזו באמצעות שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות, ואף לחזק את התהליך על ידי היפנוזה. אתן למשל דוגמה להתמודדות קוגניטיבית עם חרדת טיסות. אחד הדברים המעניינים בחרדת טיסות הוא החשיבה השלילית הלא מודעת שנוצרת בשל שפה ייחודית בה נוקטות רשויות וחברות התעופה (כמובן שלא במתכוון): אנחנו מגיעים ל"טרמינל" ומייד נעטפים באווירה סופנית (טרמינלית). לאחר מכן עולים ל"אולם היוצאים" ורואים דוכן לביטוח חיים שמעורר מחשבה על כך שבקרוב נראה את העולם הבא. כך גם מגיעה "קריאה אחרונה" לנוסעים. ברגליים מהוססות אנו פונים למטוס המוקף באמצעי ביטחון. במטוס עצמו מייד מסבירים מה צריך לעשות כשהמטוס מתרסק, והיכן יציאות החרום. מסבירים לנו שאנו מתכוונים "לעקוף את הסערה" ומלמדים אותנו שמזג אויר סוער או כיסי אויר הם דבר מסוכן. לקראת הנחיתה אם נותר עוד שביב תקווה מסביר הטייס שאנו מתקרבים ל"יעד הסופי". אנא הישארו במקומותיכם עד שנגיע ל"שער היציאה". לאיזו מסקנה מגיע נוסע סביר לאחר תהליך למידה כל כך מדוייק ודקדקני? שטיסה היא דבר מסוכן מאוד, ומפתח חרדת טיסות להבא. מודעות לקיומן של הסוגסטיות השליליות הללו מאפשרת להתנגד להן. ניתן ללמד את המטופל שבכל פעם שחברת התעופה תנקוט ב"שפת ההפחדה" הוא יעמוד מנגד ויאמר לעצמו ש"עלי לא מאיימים ככה". שום דבר אינו "טרמינלי", ומטוס הוא אחת השיטות הבטוחות יותר שקיימות לנוע ממקום למקום. סימנים שונים ל"התרסקות קרובה של המטוס" (רעש מוגבר של המנוע וכד') הם סימנים טבעיים ורגילים למהלך טיסה, וניתן ללמוד אותם מראש ולהתכונן אליהם. להסברים הקוגניטביים הללו ניתן לשלב שיטות התנהגותיות, למשל, "הכהייה שיטתית" שבה חושפים את המטופל בשלבים ובצורה מבוקרת למושא החרדה שלו, עד שהוא מסוגל לשאת את החרדה. שיטות כגון היפנוזה ו EMDR משתלבות בצורה יעילה בטיפולים הממוקדים (ראו פירוט בהמשך). בדוגמא הנ"ל, שלושה עד ארבעה מפגשים עשויים להספיק כדי להפסיק חרדת טיסות, גם אם נמשכה שנים רבות. עם זאת, יש לזכור שבמידה והבעיה משולבת עם בעיות נפשיות נוספות הפתרון יהיה בד"כ מורכב וממושך יותר. ככל שהבעיה ממוקדת יותר ונובעת מטווח זמן קצר יותר, כך הסיכוי לפותרה במהירות ובצורה ממוקדת גבוה יותר. לסיום, אפרט מעט על שתי השיטות שציינתי קודם, אשר צוברות פופולריות בתקופה האחרונה בתחום של טיפול ממוקד וקצר מועד: EMDR והיפנוזה. EMDR מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר מרכיבים ייחודיים. הרעיון הוא לגעת בנושאים מטרידים כמו פוסט טראומה או פוביה, ולנסות להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל לגבי אותם נושאים. הטראומה או הפחד יכולים להיות עצומים אבל לעיתים קרובות מדובר גם בנושאים פחות קיצוניים אך שפוגעים באיכות החיים ורוצים להיפתר מהם. כך שניתן להשתמש בשיטה מנושאים טראומתיים אופייניים כמו הלם קרב, פיגועים, תקיפה מינית, תאונות דרכים וכדומה, ועד סוגי חרדות כמו פוביות מחיות, חרדת בחינה, פחד לטוס, להופיע בפני קהל, ועוד ועוד. בתהליך הטיפולי יש מרכיבים של היזכרות באירוע או במחשבה המטרידה, נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים ובמשמעותן על תפיסת העצמי וניסיון לעצב צורת הסתכלות חדשה על כל אלו יחדיו. כל זאת נערך תוך שימוש בתנועות עיניים מהירות המונחות על ידי המטפל, דבר שמגביר את יעילות הטיפול ועל שמן גם שם השיטה. יש שמשייכים לטכניקה הזו הסברים היפנוטיים. דווקא מייסדי השיטה טוענים שלא מדובר בתהליך היפנוטי אלא בדרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית שיוצרת אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי, מתוך הנחה שלפחות חלק מזיכרון הטראומה נחקק בצד הימני של המוח (שאינו ורבלי ולכן המידע הנחקק בו הוא יותר אינטואיטיבי ולא-מודע) ועל ידי פעולת העיניים נוצר ערוץ גם לצד השמאלי של המוח (שלו יכולת ורבלית והבנה סמנטית) וכך למעשה עוברת הטראומה עיבוד. התרגום לראשי התיבות של השיטה הוא "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים" (Eye Movement Desensitization and reassessment). היא פותחה בארה"ב ומופעלת היום במקומות שונים בעולם וגם בישראל. השיטה מניחה שכשאדם מוטרד מאוד מדבר כלשהו מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן רגיל ונוצרת מעין בועית זיכרון שאיננה נשכחת כמו אירועים רגילים. כאמור, הטענה היא שהזכרון הטראומתי ממוקם באזור מסויים במוח שאינו מאפשר עיבוד של החוויה ולכן היא נותרת חקוקה לאורך זמן. (מסיבה זו כנראה טיפול פסיכולוגי דינמי אינו מצליח לפוגג את החוויה הקשה). הטכניקה הטיפולית משתמשת בתנועות עיניים מהירות תוך כדי עיבוד הטראומה בזמן הטיפול בדומה למה שקורה בשנת חלום כאשר העיניים נעות במהירות. יתכן לפיכך שהטכניקה יוצרת סימולציה לתהליך הקורה בשינה, שידוע כמשפיע על עיבוד חוויות ולמידה. התוצאה היא שנוצרת אינטגרציה טובה יותר בין התמונה הטראומתית או המחשבה המפחידה לבין המשמעות המילולית שלה, וכך ניתן "לוותר" על ספיחים רגשיים לא הגיוניים המסופחים פעמים רבות לחוויה הטראומתית (כמו למשל, "אני אשם במה שקרה ולכן אני לא שווה כלום"). במצבים בהם הטיפול ב EMDR מתאים, התוצאות מרשימות מאוד. לעיתים בעיות קשות שנמשכות זמן רב נפתרות תוך מפגשים טיפוליים ספורים. עם זאת, זו לא תרופת פלא והיא איננה מתאימה לכל מצב. ככל שהבעיה ממוקדת יותר כך סיכוי פתרונה המהיר טוב יותר. לעומת זאת, לבעיות שנגררות שנים רבות ולהן השלכות על היבטים רבים של החיים, נדרש בד"כ טיפול ארוך בהרבה. בכל מקרה, גם במקרים כאלה ניתן להיעזר בשיטה כחלק מהטיפול הנרחב. ניתן לעיין בהסברים נוספים באינטרנט, למשל ב http://www.emdr.com היפנוזה היפנוזה היא שיטה שגורמת למצב תודעה שונה. הדימוי הטוב ביותר זה חלום, אבל היפנוזה זו בהחלט לא שינה. התהליך כולל כניסה למצב של רגיעה על ידי הרפיה שרירית ודמיון מודרך. פעמים רבות קשה להבחין בין מצב היפנוטי וסתם מצב רגיעה (בעירות). אנשים נמצאים במצב היפנוטי מידי יום אך פשוט לא מודעים לכך. למשל, בעת נסיעה ארוכה ורוטינית ברכב יכול להיווצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע איך בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. הוא היה בעירות מלאה ויכול היה להגיב לכל מקרה חרום אפשרי בכביש, אבל בכל זאת היה שקוע בתוך עצמו. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי. כך שהיפנוזה אינה משהו מיסטי ונדיר אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל אחד (מבלי שקרא לזה בשם). בשל מצב התודעה המיוחד בהיפנוזה ניתן לערוך על ידה טיפולים או להאיץ טיפולים. יש הרבה מיתוסים ואגדות סביב היפנוזה בגלל השימוש לרעה שעשו בשיטה למטרות בידור. לכן נחקק חוק היפנוזה בישראל שמתיר רק לרופאים ופסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה ייעודית לנושא לטפל על ידי היפנוזה. המיתוס הנפוץ ביותר כלפי היפנוזה הוא של אובדן שליטה, שהמהפנט שולט במטופל, גורם לו לומר דברים שאינו רוצה וכדומה. למעשה המציאות רחוקה מאוד מהמיתוס. לא ניתן לגרום לאדם מהופנט לעשות דברים המנוגדים לרצונו. כמו כן בטכניקות היפנוטיות רבות המטופל כלל אינו מדבר בזמן ההיפנוזה. מהפנטים מודרניים אינם משתמשים בפקודות סמכותיות. למעשה, לאחר אימון מסויים, אנשים יכולים להפנט את עצמם ולהיעזר בכך בצורות שונות. ההיפנוזה העצמית מהווה פעמים רבות מטרה מרכזית בטיפול כך שהמטופל יכול לקחת את הכלים אותם למד בזמן הטיפול ולהשתמש בהם בהתמודדות מול המצבים בגללם פנה לטיפול. חשוב להדגיש שההיפנוזה אינה כלי שמגיע לבדו בטיפול הפסיכולוגי. המצב ההיפנוטי יכול להאיץ תהליך טיפולי במיוחד בנושא של טיפול בחרדות, פוביות וכדומה. כמו כן, ניתן להשתמש בהיפנוזה לשם התגברות על כאב. הדבר חשוב במיוחד לטיפולים רפואיים לאנשים שלא יכולים לקבל זריקת הרדמה מסיבות שונות (בטיפולי שיניים, עיניים, לידה, ילדים) או בכאבים כרוניים.

תודה על תגובתך, ד"ר קפלן. לשאלתך, אני חושבת כי תופעת החרדה ממוקדת ר ק בעניין הנהיגה. אני מנסה לחשוב מתי היה לי סימפטום דומה, ונזכרת כי לפני מספר שנים, בהופעה של מייקל ג'קסון בפארק הירקון בתל אביב, (להזכירך- אני כיום אשה בת 47- ) לקחתי להופעה ההמונית הזו את בני בן ה-12 אז, והיתה לי תחושה מאוד לא נוחה להמצא באמצע ים של אנשים (מדובר בחמישים אלף איש ויותר להערכתי....ולהערכת המשטרה). הבן שלי רצה להיות באמצע וקרוב לבמה, ואני הרגשתי חד משמעית כי אינני מסוגלת, היתה זו אי נוחות גופנית, שהתבטאה בהרגשה כללית לא טובה, דפיקות לב מואצות, ולכן ניתבתי אותנו לשבת בשוליים של אתר ההופעה, על הגבעה, איפה "שיש יותר אויר"- כך תרצתי לעצמי ולו. כמובן שהרגשתי מצויין רחוק יותר מההיסטריה החולנית המאפיינת ארועים המוניים מסוג אלו. במחשבה נוספת, (כיום כסנגורית לעצמי)-- אני באמת חושבת שאולי ל א רציתי אז להיות כמו מאות הבנות שמתעלפות מהתרגשות ומהרגשת מחנק כשהן נמצאות במופעים פומביים.... אני חוזרת ברשותך לעניין הנהיגה- לפני שעליתי על הכביש- לקחתי-4 שעורי התרעננות. מורה הנהיגה שהדריך אותי חיזק אותי ואמר שלדעתו אני כשירה לנהוג, וכי אני בהחלט נזכרת בנהיגה, ובעקרונותיה, וממשיכה בה כאילו כלום לא קרה....למרות 14 השנים בהן לא נהגתי (כי לא היה ברשותי רכב, בעקבות גרושיי), ולא התחככתי עם התנהגות נהגים על הכביש. לסיכום הרגשתי- בנהיגה היומיומית לעבודה, מרמת גן לתל אביב, בנתיבי דרכים מוכרות, אינני מרגישה בקביעות את תופעת החרדה, אינני מפחדת לנהוג, ההחלטה שלי לנהוג היא נחושה, אני אף לוקחת חברה טרמפיסטית איתי לים בשבתות בקביעות,אך אותם קטעים של אוטוסטרדות ,כבישים רבי מסלולים, גשרים, כל אלה גורמים לי לאי-נוחות(מהסוג שתיארתי בפנייתי הראשונית מאתמול), ולתחושה שזה צריך להיות אחרת. ד"ר קפלן-- האם ניתן לעזור לי על ידי שיחות? האם אצטרך ליטול תרופות? אנא סבר את אוזניי ועיניי. הרבה תודה דנה ד"ר אורן קפלן כתב/ה: > > דנה שלום > את מתארת סוג של חרדת ביצוע אשר ממוקדת בנושא נהיגה. האם אכן > המיקוד רק בנהיגה או שישנם נושאים נוספים המעוררים אי שקט או חרדה? > בעיקרון עשית צעד חשוב מאוד כשהתחלת לנהוג. כמובן שזה לא קל. > הבעיה שהחרדה וחוסר הביטחון עלולים לפגוע בתפקודך בכביש ולכן כדאי > לעשות משהו כדי להתגבר על כך. דרך לביצוע עצמי זה כמובן להמשיך > לנהוג ואולי לקחת מספר שיעורי נהיגה כדי להגביר את הביטחון. אולם > לאור מה שאת מתארת יתכן שכדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל > בצורה ממוקדת בבעיה (אם אכן המיקוד רק בנהיגה). לשאלתך, בהחלט > יתכן שיש לך סוג של זיכרון טראומטי מנהיגה בעבר שגורם לך לחרדה > כיום. למעשה פיתחת סוג של התניה וחשיבה שלילית שיוצרים מראש מתח > סביב הנהיגה. אני מאמין שבמספר פגישות מועט יחסית ניתן לטפל בבעיה. > אני מצרף מאמר שכתבתי כאן באתר בנושא טיפול בחרדה ובמיוחד בחרדת > טיסות. הנושא שלך כמובן שונה אבל הרעיון הוא בסך הכל אותו רעיון > וגם שיטות הטיפול. > בברכה > ד"ר אורן קפלן > > > טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > ד"ר אורן קפלן [email protected] > > מדוע קיימת פעמים רבות הסתייגות מטיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > ? > הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך שאורך פעמים רבות זמן רב. אנשים > הפונים לייעוץ פסיכולוגי תוהים לעיתים מדוע לא ניתן להאיץ את > התהליך ו"לחסל" את הבעיה מייד. אילו הנפש היתה מכשיר אלקטרוני עם > תוכנית הפעלה מוכרת וידועה, סביר להניח שניתן היה בקלות לאתר את > הבעיה, כמצופה, ו"לתקן" אותה. אולם הנפש אינה מערכת הפעלה מוגדרת > ופועלים בה כוחות רבים, גלויים וסמויים. הבעיה שבגללה פונים > לטיפול פסיכולוגי היא על פי רוב אינטראקציה ייחודית וסובייקטיבית > בין כוחות נפש שונים ולכן נדרש בד"כ תהליך פסיכולוגי ארוך להבינם > ולשנותם. תהליכים שנוצרו במהלך חודשים ושנים ארוכות אינם ניתנים > לטיפול כירורגי מהיר. טיפול כזה אינו יעיל ועלול להפר שיוויי משקל > עדינים והגנות שנוצרו עם השנים. למשל, בחור עם קשיים ביצירת קשר > זוגי היה חשוף בילדותו להתעללות נפשית. הוא פיתח בשל כך מנגנונים > של זהירות ממגע אנושי. זהו מנגנון ששמר עליו במשך שנים בצורה > חיובית שכן בצורה כזו היה מסוגל לשרוד מבחינה נפשית ע"י הגנה של > בידוד. אולם בבגרותו המנגנונים הללו שנחקקו בו בעבר מפריעים לו > להתמודדות עם המשך החיים התקינים ובהקמת משפחה. במצב כזה אין > להוריד את שכבת ההגנה בבת אחת. דרוש תהליך הדרגתי שמאפשר שמירה על > שיווי משקל נפשי ורגשי. ניסיון להפעיל שיטות קצרות מועד במקרים > בהם יש צורך בשינוי אישיותי עלול להיות חסר תועלת. עם זאת, לעיתים > שיפור תפקודים ספציפיים באמצעות טיפול ממוקד אפשרי גם במקרים הללו. > > מהו טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > הטיפול הפסיכולוגי הממוקד אינו תופעה חדשה. להיפך, פעולת > הפסיכולוגים ההתנהגותיים קדמה לפופולריות שצברה לאחר מכן > הפסיכולוגיה הדינמית שהחלה עם פרויד. הסיבה לחידוש ההתעניינות > בטיפול הממוקד בתקופה הנוכחית היתה מהסיבה ה"פרוזאית": כסף. > הביטוח הרפואי בעולם המערבי ביקש לצמצם עלויות וסירב לממן טיפולים > ארוכי מועד. גם בישראל צמצמו קופות החולים את תמיכתם בטיפול > הפסיכולוגי הנפשי. כיום קיים תור המתנה של חודשים ואף יותר לטיפול > פסיכולוגי ברוב המסגרות של השירות הציבורי בישראל. הדבר הופך את > שירותי בריאות הנפש לכמעט תיאורטיים במקרים רבים. התופעה הביאה > למחקר ופיתוח של שיטות טיפול קצרות מועד. > אולם השימוש בשיטות קצרות מועד אינו בהכרח "מוצר" פחות טוב מטיפול > ארוך. מסתבר שבמקרים מסויימים עדיף דווקא הטיפול הממוקד והמהיר על > פני הטיפול הארוך. זאת משני טעמים. ראשית, בטיפול קצר המועד נחסך > סבל נפשי ופגיעה בדימוי עצמי שעלולים ללוות טיפולים ארוכי מועד. > אולם חשוב מכך, ישנן בעיות מסויימות שבהן טיפול פסיכולוגי דינמי > ארוך אינו יעיל. דווקא הטיפול הממוקד יכול לפתור בעיות מסויימות > בצורה יעילה יותר. למשל, שינוי התנהגויות כפייתיות יעיל יותר > בטיפול הממוקד בהתנהגות הלא רצויה. יש להדגיש, עם זאת, שמאחורי > התנהגויות אלו קיימים לרוב מרכיבים פסיכולוגיים מורכבים הדורשים > הבנה דינמית מעמיקה. שינוי הסימפטום אינו מצביע בהכרח על חיסול > מוחלט של הבעיה הפסיכולוגית. > > קיימות שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות המגדירות עצמן כממוקדות > וקצרות מועד, החל מהגישה הדינמית ועד הגישה הקוגניטיבית > וההתנהגותית. מקובל לראות בטיפול קצר מועד כטיפול שאורך עד 12 > פגישות. עם זאת, לעיתים מדובר בטיפולים של פגישות בודדות, ולעיתים > עד חצי שנה. > > טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד בהפרעות חרדה > מהן הפרעות חרדה? מדובר במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות > שיכולות לבוא לביטוי בצורות שונות. לעיתים מדובר בהתקפי חרדה > המורגשים היטב ומלווים בתגובות רגשיות ופיזיולוגיות מסוגים שונים. > אולם לעיתים מדובר בתגובות עקיפות יותר. למשל, מחשבות או > התנהגויות כפייתיות שייכות למשפחה זו וכן פוביות שונות. כך גם > פוסט טראומה, תגובה לאירוע שנחווה על ידי הפרט בצורה טראומתית > וגורם לכך שהאירוע משוחזר שוב ושוב בדימיון מבלי יכולת לשלוט > ולהפסיק את המחשבות החודרניות. > לא תמיד ניתן לדעת את מקור החרדה. לדוגמה, אנשים שונים מדווחים על > חרדת טיסות. מדובר בהרגשה לא נעימה בזמן הטיסה או אף הימנעות > מטיסה. חלק מהאנשים מסוגלים לדווח שהתופעה החלה לאחר אירוע > מסויים, למשל, נחיתת חרום של מטוס בעבר. אולם רוב האנשים אינם > יודעים למקד את מקור הבעיה. הטיפול הפסיכולוגי הממוקד במצבים כאלה > יכול להגיע ממספר כיוונים. ראשית, חשובה ההבנה הנפשית והאישית של > המטופל והסטורית החיים שלו. למשל, אדם עם צרכי שליטה חזקים שחייב > להיות "עם רגליים על הקרקע" עלול להרגיש שחווית הטיסה היא חוויה > נטולת שליטה וזו הסיבה לחרדותיו. אולם פעמים רבות החרדה נוצרת > כאינטראקציה של גורמים רבים קשים לאיתור. ניתן לטפל בחרדה כזו > באמצעות שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות, ואף לחזק את התהליך על > ידי היפנוזה. אתן למשל דוגמה להתמודדות קוגניטיבית עם חרדת טיסות. > אחד הדברים המעניינים בחרדת טיסות הוא החשיבה השלילית הלא מודעת > שנוצרת בשל שפה ייחודית בה נוקטות רשויות וחברות התעופה (כמובן > שלא במתכוון): > > אנחנו מגיעים ל"טרמינל" ומייד נעטפים באווירה סופנית (טרמינלית). > לאחר מכן עולים ל"אולם היוצאים" ורואים דוכן לביטוח חיים שמעורר > מחשבה על כך שבקרוב נראה את העולם הבא. כך גם מגיעה "קריאה > אחרונה" לנוסעים. ברגליים מהוססות אנו פונים למטוס המוקף באמצעי > ביטחון. במטוס עצמו מייד מסבירים מה צריך לעשות כשהמטוס מתרסק, > והיכן יציאות החרום. מסבירים לנו שאנו מתכוונים "לעקוף את הסערה" > ומלמדים אותנו שמזג אויר סוער או כיסי אויר הם דבר מסוכן. לקראת > הנחיתה אם נותר עוד שביב תקווה מסביר הטייס שאנו מתקרבים ל"יעד > הסופי". אנא הישארו במקומותיכם עד שנגיע ל"שער היציאה". לאיזו > מסקנה מגיע נוסע סביר לאחר תהליך למידה כל כך מדוייק ודקדקני? > שטיסה היא דבר מסוכן מאוד, ומפתח חרדת טיסות להבא. מודעות לקיומן > של הסוגסטיות השליליות הללו מאפשרת להתנגד להן. ניתן ללמד את > המטופל שבכל פעם שחברת התעופה תנקוט ב"שפת ההפחדה" הוא יעמוד מנגד > ויאמר לעצמו ש"עלי לא מאיימים ככה". שום דבר אינו "טרמינלי", > ומטוס הוא אחת השיטות הבטוחות יותר שקיימות לנוע ממקום למקום. > סימנים שונים ל"התרסקות קרובה של המטוס" (רעש מוגבר של המנוע > וכד') הם סימנים טבעיים ורגילים למהלך טיסה, וניתן ללמוד אותם > מראש ולהתכונן אליהם. > להסברים הקוגניטביים הללו ניתן לשלב שיטות התנהגותיות, למשל, > "הכהייה שיטתית" שבה חושפים את המטופל בשלבים ובצורה מבוקרת למושא > החרדה שלו, עד שהוא מסוגל לשאת את החרדה. שיטות כגון היפנוזה ו > EMDR משתלבות בצורה יעילה בטיפולים הממוקדים (ראו פירוט בהמשך). > בדוגמא הנ"ל, שלושה עד ארבעה מפגשים עשויים להספיק כדי להפסיק > חרדת טיסות, גם אם נמשכה שנים רבות. עם זאת, יש לזכור שבמידה > והבעיה משולבת עם בעיות נפשיות נוספות הפתרון יהיה בד"כ מורכב > וממושך יותר. ככל שהבעיה ממוקדת יותר ונובעת מטווח זמן קצר יותר, > כך הסיכוי לפותרה במהירות ובצורה ממוקדת גבוה יותר. > לסיום, אפרט מעט על שתי השיטות שציינתי קודם, אשר צוברות > פופולריות בתקופה האחרונה בתחום של טיפול ממוקד וקצר מועד: EMDR > והיפנוזה. > > EMDR > מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר > מרכיבים ייחודיים. הרעיון הוא לגעת בנושאים מטרידים כמו פוסט > טראומה או פוביה, ולנסות להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל > לגבי אותם נושאים. הטראומה או הפחד יכולים להיות עצומים אבל > לעיתים קרובות מדובר גם בנושאים פחות קיצוניים אך שפוגעים באיכות > החיים ורוצים להיפתר מהם. כך שניתן להשתמש בשיטה מנושאים > טראומתיים אופייניים כמו הלם קרב, פיגועים, תקיפה מינית, תאונות > דרכים וכדומה, ועד סוגי חרדות כמו פוביות מחיות, חרדת בחינה, פחד > לטוס, להופיע בפני קהל, ועוד ועוד. > בתהליך הטיפולי יש מרכיבים של היזכרות באירוע או במחשבה המטרידה, > נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים ובמשמעותן על תפיסת העצמי > וניסיון לעצב צורת הסתכלות חדשה על כל אלו יחדיו. כל זאת נערך תוך > שימוש בתנועות עיניים מהירות המונחות על ידי המטפל, דבר שמגביר את > יעילות הטיפול ועל שמן גם שם השיטה. יש שמשייכים לטכניקה הזו > הסברים היפנוטיים. דווקא מייסדי השיטה טוענים שלא מדובר בתהליך > היפנוטי אלא בדרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית שיוצרת > אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי, מתוך הנחה שלפחות > חלק מזיכרון הטראומה נחקק בצד הימני של המוח (שאינו ורבלי ולכן > המידע הנחקק בו הוא יותר אינטואיטיבי ולא-מודע) ועל ידי פעולת > העיניים נוצר ערוץ גם לצד השמאלי של המוח (שלו יכולת ורבלית והבנה > סמנטית) וכך למעשה עוברת הטראומה עיבוד. התרגום לראשי התיבות של > השיטה הוא "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים" (Eye > Movement Desensitization and reassessment). היא פותחה בארה"ב > ומופעלת היום במקומות שונים בעולם וגם בישראל. השיטה מניחה שכשאדם > מוטרד מאוד מדבר כלשהו מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן > רגיל ונוצרת מעין בועית זיכרון שאיננה נשכחת כמו אירועים רגילים. > כאמור, הטענה היא שהזכרון הטראומתי ממוקם באזור מסויים במוח שאינו > מאפשר עיבוד של החוויה ולכן היא נותרת חקוקה לאורך זמן. (מסיבה זו > כנראה טיפול פסיכולוגי דינמי אינו מצליח לפוגג את החוויה הקשה). > הטכניקה הטיפולית משתמשת בתנועות עיניים מהירות תוך כדי עיבוד > הטראומה בזמן הטיפול בדומה למה שקורה בשנת חלום כאשר העיניים נעות > במהירות. יתכן לפיכך שהטכניקה יוצרת סימולציה לתהליך הקורה בשינה, > שידוע כמשפיע על עיבוד חוויות ולמידה. התוצאה היא שנוצרת > אינטגרציה טובה יותר בין התמונה הטראומתית או המחשבה המפחידה לבין > המשמעות המילולית שלה, וכך ניתן "לוותר" על ספיחים רגשיים לא > הגיוניים המסופחים פעמים רבות לחוויה הטראומתית (כמו למשל, "אני > אשם במה שקרה ולכן אני לא שווה כלום"). > במצבים בהם הטיפול ב EMDR מתאים, התוצאות מרשימות מאוד. לעיתים > בעיות קשות שנמשכות זמן רב נפתרות תוך מפגשים טיפוליים ספורים. עם > זאת, זו לא תרופת פלא והיא איננה מתאימה לכל מצב. ככל שהבעיה > ממוקדת יותר כך סיכוי פתרונה המהיר טוב יותר. לעומת זאת, לבעיות > שנגררות שנים רבות ולהן השלכות על היבטים רבים של החיים, נדרש > בד"כ טיפול ארוך בהרבה. בכל מקרה, גם במקרים כאלה ניתן להיעזר > בשיטה כחלק מהטיפול הנרחב. ניתן לעיין בהסברים נוספים באינטרנט, > למשל ב http://www.emdr.com > > היפנוזה > היפנוזה היא שיטה שגורמת למצב תודעה שונה. הדימוי הטוב ביותר זה > חלום, אבל היפנוזה זו בהחלט לא שינה. התהליך כולל כניסה למצב של > רגיעה על ידי הרפיה שרירית ודמיון מודרך. פעמים רבות קשה להבחין > בין מצב היפנוטי וסתם מצב רגיעה (בעירות). אנשים נמצאים במצב > היפנוטי מידי יום אך פשוט לא מודעים לכך. למשל, בעת נסיעה ארוכה > ורוטינית ברכב יכול להיווצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע > איך בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. הוא היה בעירות > מלאה ויכול היה להגיב לכל מקרה חרום אפשרי בכביש, אבל בכל זאת היה > שקוע בתוך עצמו. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי. כך שהיפנוזה אינה > משהו מיסטי ונדיר אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל אחד (מבלי שקרא > לזה בשם). > בשל מצב התודעה המיוחד בהיפנוזה ניתן לערוך על ידה טיפולים או > להאיץ טיפולים. יש הרבה מיתוסים ואגדות סביב היפנוזה בגלל השימוש > לרעה שעשו בשיטה למטרות בידור. לכן נחקק חוק היפנוזה בישראל שמתיר > רק לרופאים ופסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה ייעודית לנושא לטפל על > ידי היפנוזה. המיתוס הנפוץ ביותר כלפי היפנוזה הוא של אובדן > שליטה, שהמהפנט שולט במטופל, גורם לו לומר דברים שאינו רוצה > וכדומה. למעשה המציאות רחוקה מאוד מהמיתוס. לא ניתן לגרום לאדם > מהופנט לעשות דברים המנוגדים לרצונו. כמו כן בטכניקות היפנוטיות > רבות המטופל כלל אינו מדבר בזמן ההיפנוזה. מהפנטים מודרניים אינם > משתמשים בפקודות סמכותיות. למעשה, לאחר אימון מסויים, אנשים > יכולים להפנט את עצמם ולהיעזר בכך בצורות שונות. ההיפנוזה העצמית > מהווה פעמים רבות מטרה מרכזית בטיפול כך שהמטופל יכול לקחת את > הכלים אותם למד בזמן הטיפול ולהשתמש בהם בהתמודדות מול המצבים > בגללם פנה לטיפול. > חשוב להדגיש שההיפנוזה אינה כלי שמגיע לבדו בטיפול הפסיכולוגי. > המצב ההיפנוטי יכול להאיץ תהליך טיפולי במיוחד בנושא של טיפול > בחרדות, פוביות וכדומה. כמו כן, ניתן להשתמש בהיפנוזה לשם התגברות > על כאב. הדבר חשוב במיוחד לטיפולים רפואיים לאנשים שלא יכולים > לקבל זריקת הרדמה מסיבות שונות (בטיפולי שיניים, עיניים, לידה, > ילדים) או בכאבים כרוניים.

שלום לך חלפו 6 שבועות מאז פנייתי הראשונה אליך בעניין מצוקה בנהיגה באוטוסטרדות. אפשר לאמר כי קפצתי מדרגה, בטחוני העצמי בנהיגה התחזק,בעיקר משום שהחלטתי בנחישות לא לוותר לעצמי. הנהיגה מעל גשר שיפמן בתל אביב- שהיתה כל כך מלחיצה הפכה לנורמה. נסעתי וחזרתי ונסעתי וחזרתי על הקטע המפחיד, עד שהפסיקו דפיקות הלב. רציתי לציין שעדיין בכניסה לנתיבי איילון- יש פעימות לב מוגברות, אבל אני חושבת שיש שיפור. אינני מרבה -אינני צריכה- לנסוע בנתיבים אלה על בסיס יומיומי- לכן הבדיקה שלי את עצמי היא אחת לשבוע עשרה ימים. אני פונה אליך היום- כי אני מצוייה בדילמה:- היתה לי שיחת הכרות אחת עם פסיכולוגית קלינית, שטענה כי יש לה דרך לעזור לי. לדעתה לא נראה כי יש לי צורך בנטילת תרופה זו או אחרת. אני חייבת להיות כנה ולאמר כי החלטתי לא לקבל את הטיפול ממנה כי לא הרגשתי מחוברת אליה, לא הרגשתי שהיא האדם שאיתו אני אמורה להיות חשופה עד עמקי נשמתי. ולמען ההגינות אוסיף את ההיבט הכלכלי של טיפול פרטי- שהוא מעמסה קשה עבורי . פניתי למרפאה לבריאות הנפש של קופ"ח כללית בעיר מגוריי, - (משיקול כספי גרידא,) היתה לי פגישה אחת בת 40 דקות, בה אובחנתי על ידי הרופא כמי שסובלת מ-אגורפוביה והומלץ לי טיפול בסרוקסט. הבעתי בפני הרופא פליאה, על כך שאיננו מנסה להציע לי כאפשרות טיפול פסיכולוגי, הרופא חייך ואמר שהוא חושב כי אני מתאימה לתרופה זו... שכן לדבריו ,למרות אי אילו תופעות לוואי לא הכרחיות, היא תרופה מודרנית,לא ממכרת, שיכולה לעזור לי. הדילמה שלי גדלה והולכת בעקבות קריאת תגובות ומאמרים בנושא תרופה זו- בהם חוזרים ונישנים דיווחים של כותבים על התמכרות, על תופעות לוואי רבות, וכל מיני אזהרות רק מ ד ו ע ל א לנסות אפילו ולהתחיל לקחת את הסרוקסט. אני אדם נבון, חושב, השוקל בהגיון מעשים, במיוחד אלו הקשורים בבריאותי. אני פונה אליך ד"ר קפלן-- מה עלי לעשות? למי להאמין? לפסיכולוג המציע לי טיפול, לפסיכיאטר הממליץ לי על תרופה , להשהות את כל הנושא ולנסות להתגבר על הבעייה במשך הזמן?? רוצה לציין דבר חשוב- מצוקת האוטוסטרדה הזו פוגעת בי אך ורק באי יכולתי-אי רצוני להסתכן ולצאת לנסיעות מחוץ לתל אביב, ותחושתי הראשונית היא-- "אוקיי, אז אני אמזער סיכונים מיותרים בחיי, ואשתמש ברכב שלי רק באמת לצרכים ההכרחיים שלי.."... קריא- בית-עבודה-סופרמרקט- דרכים ידידותיות(לא נתיבי איילון) - הכל בטווח של רדיוס מוכר וכו'. ומצד שני -פועל אצלי הרצון החזק להיות כמו כל נהגת "נורמאלית" הנוהגת ללא שום קושי בכל סוג כביש, בכל מקום בארץ ובעולם, שזה אומר להאמין בגרסת הפסיכיאטר ולהתחיל את הטיפול התרופתי, ......(תחושה של לקחת צ'אנס). בקיצור הבילבול והתסכול שלי משמשים בערבוביה.-- אשמח לקרוא תגובתך. אני פונה אליך כי היתה לנו חליפת מכתבים מעודדת החל מיום 23.10, ואף שוחחתי איתך טלפונית. בברכת תודה דנה לאחר ימ ד"ר אורן קפלן כתב/ה: > > דנה שלום > את מתארת סוג של חרדת ביצוע אשר ממוקדת בנושא נהיגה. האם אכן > המיקוד רק בנהיגה או שישנם נושאים נוספים המעוררים אי שקט או חרדה? > בעיקרון עשית צעד חשוב מאוד כשהתחלת לנהוג. כמובן שזה לא קל. > הבעיה שהחרדה וחוסר הביטחון עלולים לפגוע בתפקודך בכביש ולכן כדאי > לעשות משהו כדי להתגבר על כך. דרך לביצוע עצמי זה כמובן להמשיך > לנהוג ואולי לקחת מספר שיעורי נהיגה כדי להגביר את הביטחון. אולם > לאור מה שאת מתארת יתכן שכדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל > בצורה ממוקדת בבעיה (אם אכן המיקוד רק בנהיגה). לשאלתך, בהחלט > יתכן שיש לך סוג של זיכרון טראומטי מנהיגה בעבר שגורם לך לחרדה > כיום. למעשה פיתחת סוג של התניה וחשיבה שלילית שיוצרים מראש מתח > סביב הנהיגה. אני מאמין שבמספר פגישות מועט יחסית ניתן לטפל בבעיה. > אני מצרף מאמר שכתבתי כאן באתר בנושא טיפול בחרדה ובמיוחד בחרדת > טיסות. הנושא שלך כמובן שונה אבל הרעיון הוא בסך הכל אותו רעיון > וגם שיטות הטיפול. > בברכה > ד"ר אורן קפלן > > > טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > ד"ר אורן קפלן [email protected] > > מדוע קיימת פעמים רבות הסתייגות מטיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > ? > הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך שאורך פעמים רבות זמן רב. אנשים > הפונים לייעוץ פסיכולוגי תוהים לעיתים מדוע לא ניתן להאיץ את > התהליך ו"לחסל" את הבעיה מייד. אילו הנפש היתה מכשיר אלקטרוני עם > תוכנית הפעלה מוכרת וידועה, סביר להניח שניתן היה בקלות לאתר את > הבעיה, כמצופה, ו"לתקן" אותה. אולם הנפש אינה מערכת הפעלה מוגדרת > ופועלים בה כוחות רבים, גלויים וסמויים. הבעיה שבגללה פונים > לטיפול פסיכולוגי היא על פי רוב אינטראקציה ייחודית וסובייקטיבית > בין כוחות נפש שונים ולכן נדרש בד"כ תהליך פסיכולוגי ארוך להבינם > ולשנותם. תהליכים שנוצרו במהלך חודשים ושנים ארוכות אינם ניתנים > לטיפול כירורגי מהיר. טיפול כזה אינו יעיל ועלול להפר שיוויי משקל > עדינים והגנות שנוצרו עם השנים. למשל, בחור עם קשיים ביצירת קשר > זוגי היה חשוף בילדותו להתעללות נפשית. הוא פיתח בשל כך מנגנונים > של זהירות ממגע אנושי. זהו מנגנון ששמר עליו במשך שנים בצורה > חיובית שכן בצורה כזו היה מסוגל לשרוד מבחינה נפשית ע"י הגנה של > בידוד. אולם בבגרותו המנגנונים הללו שנחקקו בו בעבר מפריעים לו > להתמודדות עם המשך החיים התקינים ובהקמת משפחה. במצב כזה אין > להוריד את שכבת ההגנה בבת אחת. דרוש תהליך הדרגתי שמאפשר שמירה על > שיווי משקל נפשי ורגשי. ניסיון להפעיל שיטות קצרות מועד במקרים > בהם יש צורך בשינוי אישיותי עלול להיות חסר תועלת. עם זאת, לעיתים > שיפור תפקודים ספציפיים באמצעות טיפול ממוקד אפשרי גם במקרים הללו. > > מהו טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > הטיפול הפסיכולוגי הממוקד אינו תופעה חדשה. להיפך, פעולת > הפסיכולוגים ההתנהגותיים קדמה לפופולריות שצברה לאחר מכן > הפסיכולוגיה הדינמית שהחלה עם פרויד. הסיבה לחידוש ההתעניינות > בטיפול הממוקד בתקופה הנוכחית היתה מהסיבה ה"פרוזאית": כסף. > הביטוח הרפואי בעולם המערבי ביקש לצמצם עלויות וסירב לממן טיפולים > ארוכי מועד. גם בישראל צמצמו קופות החולים את תמיכתם בטיפול > הפסיכולוגי הנפשי. כיום קיים תור המתנה של חודשים ואף יותר לטיפול > פסיכולוגי ברוב המסגרות של השירות הציבורי בישראל. הדבר הופך את > שירותי בריאות הנפש לכמעט תיאורטיים במקרים רבים. התופעה הביאה > למחקר ופיתוח של שיטות טיפול קצרות מועד. > אולם השימוש בשיטות קצרות מועד אינו בהכרח "מוצר" פחות טוב מטיפול > ארוך. מסתבר שבמקרים מסויימים עדיף דווקא הטיפול הממוקד והמהיר על > פני הטיפול הארוך. זאת משני טעמים. ראשית, בטיפול קצר המועד נחסך > סבל נפשי ופגיעה בדימוי עצמי שעלולים ללוות טיפולים ארוכי מועד. > אולם חשוב מכך, ישנן בעיות מסויימות שבהן טיפול פסיכולוגי דינמי > ארוך אינו יעיל. דווקא הטיפול הממוקד יכול לפתור בעיות מסויימות > בצורה יעילה יותר. למשל, שינוי התנהגויות כפייתיות יעיל יותר > בטיפול הממוקד בהתנהגות הלא רצויה. יש להדגיש, עם זאת, שמאחורי > התנהגויות אלו קיימים לרוב מרכיבים פסיכולוגיים מורכבים הדורשים > הבנה דינמית מעמיקה. שינוי הסימפטום אינו מצביע בהכרח על חיסול > מוחלט של הבעיה הפסיכולוגית. > > קיימות שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות המגדירות עצמן כממוקדות > וקצרות מועד, החל מהגישה הדינמית ועד הגישה הקוגניטיבית > וההתנהגותית. מקובל לראות בטיפול קצר מועד כטיפול שאורך עד 12 > פגישות. עם זאת, לעיתים מדובר בטיפולים של פגישות בודדות, ולעיתים > עד חצי שנה. > > טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד בהפרעות חרדה > מהן הפרעות חרדה? מדובר במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות > שיכולות לבוא לביטוי בצורות שונות. לעיתים מדובר בהתקפי חרדה > המורגשים היטב ומלווים בתגובות רגשיות ופיזיולוגיות מסוגים שונים. > אולם לעיתים מדובר בתגובות עקיפות יותר. למשל, מחשבות או > התנהגויות כפייתיות שייכות למשפחה זו וכן פוביות שונות. כך גם > פוסט טראומה, תגובה לאירוע שנחווה על ידי הפרט בצורה טראומתית > וגורם לכך שהאירוע משוחזר שוב ושוב בדימיון מבלי יכולת לשלוט > ולהפסיק את המחשבות החודרניות. > לא תמיד ניתן לדעת את מקור החרדה. לדוגמה, אנשים שונים מדווחים על > חרדת טיסות. מדובר בהרגשה לא נעימה בזמן הטיסה או אף הימנעות > מטיסה. חלק מהאנשים מסוגלים לדווח שהתופעה החלה לאחר אירוע > מסויים, למשל, נחיתת חרום של מטוס בעבר. אולם רוב האנשים אינם > יודעים למקד את מקור הבעיה. הטיפול הפסיכולוגי הממוקד במצבים כאלה > יכול להגיע ממספר כיוונים. ראשית, חשובה ההבנה הנפשית והאישית של > המטופל והסטורית החיים שלו. למשל, אדם עם צרכי שליטה חזקים שחייב > להיות "עם רגליים על הקרקע" עלול להרגיש שחווית הטיסה היא חוויה > נטולת שליטה וזו הסיבה לחרדותיו. אולם פעמים רבות החרדה נוצרת > כאינטראקציה של גורמים רבים קשים לאיתור. ניתן לטפל בחרדה כזו > באמצעות שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות, ואף לחזק את התהליך על > ידי היפנוזה. אתן למשל דוגמה להתמודדות קוגניטיבית עם חרדת טיסות. > אחד הדברים המעניינים בחרדת טיסות הוא החשיבה השלילית הלא מודעת > שנוצרת בשל שפה ייחודית בה נוקטות רשויות וחברות התעופה (כמובן > שלא במתכוון): > > אנחנו מגיעים ל"טרמינל" ומייד נעטפים באווירה סופנית (טרמינלית). > לאחר מכן עולים ל"אולם היוצאים" ורואים דוכן לביטוח חיים שמעורר > מחשבה על כך שבקרוב נראה את העולם הבא. כך גם מגיעה "קריאה > אחרונה" לנוסעים. ברגליים מהוססות אנו פונים למטוס המוקף באמצעי > ביטחון. במטוס עצמו מייד מסבירים מה צריך לעשות כשהמטוס מתרסק, > והיכן יציאות החרום. מסבירים לנו שאנו מתכוונים "לעקוף את הסערה" > ומלמדים אותנו שמזג אויר סוער או כיסי אויר הם דבר מסוכן. לקראת > הנחיתה אם נותר עוד שביב תקווה מסביר הטייס שאנו מתקרבים ל"יעד > הסופי". אנא הישארו במקומותיכם עד שנגיע ל"שער היציאה". לאיזו > מסקנה מגיע נוסע סביר לאחר תהליך למידה כל כך מדוייק ודקדקני? > שטיסה היא דבר מסוכן מאוד, ומפתח חרדת טיסות להבא. מודעות לקיומן > של הסוגסטיות השליליות הללו מאפשרת להתנגד להן. ניתן ללמד את > המטופל שבכל פעם שחברת התעופה תנקוט ב"שפת ההפחדה" הוא יעמוד מנגד > ויאמר לעצמו ש"עלי לא מאיימים ככה". שום דבר אינו "טרמינלי", > ומטוס הוא אחת השיטות הבטוחות יותר שקיימות לנוע ממקום למקום. > סימנים שונים ל"התרסקות קרובה של המטוס" (רעש מוגבר של המנוע > וכד') הם סימנים טבעיים ורגילים למהלך טיסה, וניתן ללמוד אותם > מראש ולהתכונן אליהם. > להסברים הקוגניטביים הללו ניתן לשלב שיטות התנהגותיות, למשל, > "הכהייה שיטתית" שבה חושפים את המטופל בשלבים ובצורה מבוקרת למושא > החרדה שלו, עד שהוא מסוגל לשאת את החרדה. שיטות כגון היפנוזה ו > EMDR משתלבות בצורה יעילה בטיפולים הממוקדים (ראו פירוט בהמשך). > בדוגמא הנ"ל, שלושה עד ארבעה מפגשים עשויים להספיק כדי להפסיק > חרדת טיסות, גם אם נמשכה שנים רבות. עם זאת, יש לזכור שבמידה > והבעיה משולבת עם בעיות נפשיות נוספות הפתרון יהיה בד"כ מורכב > וממושך יותר. ככל שהבעיה ממוקדת יותר ונובעת מטווח זמן קצר יותר, > כך הסיכוי לפותרה במהירות ובצורה ממוקדת גבוה יותר. > לסיום, אפרט מעט על שתי השיטות שציינתי קודם, אשר צוברות > פופולריות בתקופה האחרונה בתחום של טיפול ממוקד וקצר מועד: EMDR > והיפנוזה. > > EMDR > מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר > מרכיבים ייחודיים. הרעיון הוא לגעת בנושאים מטרידים כמו פוסט > טראומה או פוביה, ולנסות להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל > לגבי אותם נושאים. הטראומה או הפחד יכולים להיות עצומים אבל > לעיתים קרובות מדובר גם בנושאים פחות קיצוניים אך שפוגעים באיכות > החיים ורוצים להיפתר מהם. כך שניתן להשתמש בשיטה מנושאים > טראומתיים אופייניים כמו הלם קרב, פיגועים, תקיפה מינית, תאונות > דרכים וכדומה, ועד סוגי חרדות כמו פוביות מחיות, חרדת בחינה, פחד > לטוס, להופיע בפני קהל, ועוד ועוד. > בתהליך הטיפולי יש מרכיבים של היזכרות באירוע או במחשבה המטרידה, > נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים ובמשמעותן על תפיסת העצמי > וניסיון לעצב צורת הסתכלות חדשה על כל אלו יחדיו. כל זאת נערך תוך > שימוש בתנועות עיניים מהירות המונחות על ידי המטפל, דבר שמגביר את > יעילות הטיפול ועל שמן גם שם השיטה. יש שמשייכים לטכניקה הזו > הסברים היפנוטיים. דווקא מייסדי השיטה טוענים שלא מדובר בתהליך > היפנוטי אלא בדרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית שיוצרת > אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי, מתוך הנחה שלפחות > חלק מזיכרון הטראומה נחקק בצד הימני של המוח (שאינו ורבלי ולכן > המידע הנחקק בו הוא יותר אינטואיטיבי ולא-מודע) ועל ידי פעולת > העיניים נוצר ערוץ גם לצד השמאלי של המוח (שלו יכולת ורבלית והבנה > סמנטית) וכך למעשה עוברת הטראומה עיבוד. התרגום לראשי התיבות של > השיטה הוא "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים" (Eye > Movement Desensitization and reassessment). היא פותחה בארה"ב > ומופעלת היום במקומות שונים בעולם וגם בישראל. השיטה מניחה שכשאדם > מוטרד מאוד מדבר כלשהו מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן > רגיל ונוצרת מעין בועית זיכרון שאיננה נשכחת כמו אירועים רגילים. > כאמור, הטענה היא שהזכרון הטראומתי ממוקם באזור מסויים במוח שאינו > מאפשר עיבוד של החוויה ולכן היא נותרת חקוקה לאורך זמן. (מסיבה זו > כנראה טיפול פסיכולוגי דינמי אינו מצליח לפוגג את החוויה הקשה). > הטכניקה הטיפולית משתמשת בתנועות עיניים מהירות תוך כדי עיבוד > הטראומה בזמן הטיפול בדומה למה שקורה בשנת חלום כאשר העיניים נעות > במהירות. יתכן לפיכך שהטכניקה יוצרת סימולציה לתהליך הקורה בשינה, > שידוע כמשפיע על עיבוד חוויות ולמידה. התוצאה היא שנוצרת > אינטגרציה טובה יותר בין התמונה הטראומתית או המחשבה המפחידה לבין > המשמעות המילולית שלה, וכך ניתן "לוותר" על ספיחים רגשיים לא > הגיוניים המסופחים פעמים רבות לחוויה הטראומתית (כמו למשל, "אני > אשם במה שקרה ולכן אני לא שווה כלום"). > במצבים בהם הטיפול ב EMDR מתאים, התוצאות מרשימות מאוד. לעיתים > בעיות קשות שנמשכות זמן רב נפתרות תוך מפגשים טיפוליים ספורים. עם > זאת, זו לא תרופת פלא והיא איננה מתאימה לכל מצב. ככל שהבעיה > ממוקדת יותר כך סיכוי פתרונה המהיר טוב יותר. לעומת זאת, לבעיות > שנגררות שנים רבות ולהן השלכות על היבטים רבים של החיים, נדרש > בד"כ טיפול ארוך בהרבה. בכל מקרה, גם במקרים כאלה ניתן להיעזר > בשיטה כחלק מהטיפול הנרחב. ניתן לעיין בהסברים נוספים באינטרנט, > למשל ב http://www.emdr.com > > היפנוזה > היפנוזה היא שיטה שגורמת למצב תודעה שונה. הדימוי הטוב ביותר זה > חלום, אבל היפנוזה זו בהחלט לא שינה. התהליך כולל כניסה למצב של > רגיעה על ידי הרפיה שרירית ודמיון מודרך. פעמים רבות קשה להבחין > בין מצב היפנוטי וסתם מצב רגיעה (בעירות). אנשים נמצאים במצב > היפנוטי מידי יום אך פשוט לא מודעים לכך. למשל, בעת נסיעה ארוכה > ורוטינית ברכב יכול להיווצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע > איך בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. הוא היה בעירות > מלאה ויכול היה להגיב לכל מקרה חרום אפשרי בכביש, אבל בכל זאת היה > שקוע בתוך עצמו. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי. כך שהיפנוזה אינה > משהו מיסטי ונדיר אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל אחד (מבלי שקרא > לזה בשם). > בשל מצב התודעה המיוחד בהיפנוזה ניתן לערוך על ידה טיפולים או > להאיץ טיפולים. יש הרבה מיתוסים ואגדות סביב היפנוזה בגלל השימוש > לרעה שעשו בשיטה למטרות בידור. לכן נחקק חוק היפנוזה בישראל שמתיר > רק לרופאים ופסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה ייעודית לנושא לטפל על > ידי היפנוזה. המיתוס הנפוץ ביותר כלפי היפנוזה הוא של אובדן > שליטה, שהמהפנט שולט במטופל, גורם לו לומר דברים שאינו רוצה > וכדומה. למעשה המציאות רחוקה מאוד מהמיתוס. לא ניתן לגרום לאדם > מהופנט לעשות דברים המנוגדים לרצונו. כמו כן בטכניקות היפנוטיות > רבות המטופל כלל אינו מדבר בזמן ההיפנוזה. מהפנטים מודרניים אינם > משתמשים בפקודות סמכותיות. למעשה, לאחר אימון מסויים, אנשים > יכולים להפנט את עצמם ולהיעזר בכך בצורות שונות. ההיפנוזה העצמית > מהווה פעמים רבות מטרה מרכזית בטיפול כך שהמטופל יכול לקחת את > הכלים אותם למד בזמן הטיפול ולהשתמש בהם בהתמודדות מול המצבים > בגללם פנה לטיפול. > חשוב להדגיש שההיפנוזה אינה כלי שמגיע לבדו בטיפול הפסיכולוגי. > המצב ההיפנוטי יכול להאיץ תהליך טיפולי במיוחד בנושא של טיפול > בחרדות, פוביות וכדומה. כמו כן, ניתן להשתמש בהיפנוזה לשם התגברות > על כאב. הדבר חשוב במיוחד לטיפולים רפואיים לאנשים שלא יכולים > לקבל זריקת הרדמה מסיבות שונות (בטיפולי שיניים, עיניים, לידה, > ילדים) או בכאבים כרוניים.

אהלן דנה , קוראים לזה חרדה וזה קשה ומטריד. אני ממליצה לך לפנות לטיפול כי יש דברים שכדאי להבין על תחושות כאלו. גם אני הייתי בסיפור הזה וטיפול פסיכולוגי ותרופתי טיפל היטב בתופעה. אני שונאת להביא בשורות רעות אבל אצלי זה התחיל בכביש והתפשט לעוד הרבה תחומים בחיים עד שהיה קשה לתפקד... כשפניתי לטיפול הסביר הפסכיאטר שלחרדה תכונות "טרטוריאליות" והיא נוטה לכבוש ולהתפשט על תחומים תפקודיים שונים בחיינו. אם המצב דומה אצלך , פני לטיפול בקרוב , חסכי מעצמך את החוויות הקשות שאני עברתי. הרבה הצלחה

שלום שרון תודה על תגובתך. האם תוכלי לקרוא את תגובתו של ד"ר אורן קפלן לבעייתי? אני מבינה שאת למודת נסיון(למודת סבל......) בענייני חרדה. אני למעשה רק "מתחילה". אני שוקלת התחלה של יעוץ פסיכולוגי האם יש באמתחתך עצות מנסיונך? נושא הנהיגה מאוד מטריד אותי ביום-יום, ולמעשה מהווה איום גלוי על יוכלתי לנהוג בכבישים רחבים, שפרושו נהיגה רק בטריטוריה הקרובה והמוכרה לי= הגבלה בחירות האישית שלי. חברה טובה שלי שסובלת קשות מחרדה בכל מיני תחומים ייעצה שכדאי לי לנסות ולנהוג באותם קטעים מפחידים עם בן אדם נוסף... כחלק מפעולת "עזרה עצמית"- האם נראה לך הגיוני?? אודה כי נבהלתי ממה שכתבת על תופעת הטריטוריה של החרדה. האם תוכלי לשוחח איתי בנושא? אני נוטה להאמין כי שיחות, ואפילו עם זרים, יכולות לעזור. אשמח אם תיצרי קשר לאימייל שלי [email protected]. תודה על הנכונות. "דנה" שרון כתב/ה: > > אהלן דנה , > > קוראים לזה חרדה וזה קשה ומטריד. > אני ממליצה לך לפנות לטיפול כי יש דברים שכדאי להבין על תחושות > כאלו. > גם אני הייתי בסיפור הזה וטיפול פסיכולוגי ותרופתי טיפל היטב > בתופעה. > > אני שונאת להביא בשורות רעות אבל אצלי זה התחיל בכביש והתפשט לעוד > הרבה תחומים בחיים עד שהיה קשה לתפקד... > כשפניתי לטיפול הסביר הפסכיאטר שלחרדה תכונות "טרטוריאליות" והיא > נוטה לכבוש ולהתפשט על תחומים תפקודיים שונים בחיינו. > > אם המצב דומה אצלך , פני לטיפול בקרוב , חסכי מעצמך את החוויות > הקשות שאני עברתי. > > הרבה הצלחה

למה תמיד אני מרגישה פחות מאחרות, למה אני מכנאה באחרות במראה ,למה תמיד המראה החיצוני חשוב למה היפות תמיד מצליחות וסנוביות?????? למה למה למה, למה אין צדק בעולם שכולם שויים למה אני לא כמו היפות...... למה תמיד מסתכלים ומדברים על היפות למה למה למה??? למה אני הפוך שמנה שמנה ומכוערת+ובנוסך לא מרוצה מהאופי שלי מה ............... למה............... מחכה ליחס ותשובה????????????

שלום דגנית קשה להגיד למה... כנראה היחס שלך כלפי עצמך הוא נורא שלילי.. וראיתי שאת מודעת לזה זה דבר שאת צריכה לעבוד עליו למה לך להרגיש פחותה מאחרות? אני לא חושבת שיש בהם משהו שיותר טוב ממך הבעיה שלך כנראה היא שאת רגישה יותר מהם. אבל יש טעות בדברייך היופי הוא לא הדבר הכי חשוב נכון שבהתחלה מסתכלים עליו אבל אפילו אם תהיי יפה ותתנהגי כמו זבל אף אחד לא יאהב אותך דבר שני הוא שאף אחד לא נולד מושלם אז יש כאלה שהם יפות ורעות ויש כאלה שהם לא יפות ורעות וכו' מקווה שהבנת את כוונתי אני בטוחה שיש בך הרבה דברים טובים אבל את לא מעריכה את עצמך ובגלל זה קשה לך לראות אותם. ייעוץ פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור מה את אומרת ? :) אפרת

לדגנית שלום, אני מאמינה שמקור הבעיה שלך היא החברה שלנו. את לא היחידה שחשה כך, אני מכירה המון סיפורים על אנשים שמרגישים כמוך (בנים+ בנות) וניתן להוסיף לרשימה את עצמי... למעשה, ככל שאני מתבגרת (כיום אני בת 26), אני מרגישה טוב יותר עם עצמי - על כל מגרעותי ומעלותי, הן החיצוניות והן הפנימיות. אני מקווה שגם את תעברי תהליך דומה - חבל שלא ציינת את גילך כי זה נתון שבוודאי יעניין את הפסיכולוג של הפורום. ומדוע אני מאשימה את החברה? - תסתכלי סביבך: בכל הפרסומות שבטלויזיה/ סרטים/ פירסומי חוצות/ ערוץ MTV והאופנה - כולם מציגים "האישה המושלמת" כאחת שיש לה גוף של ילדה בת- 16, במידות קטנטנות ושלא נדבר על הפנים "המושלמות". הצגת האישה כדבר מושלם משרת את האינטרסים של חברות עסקיות רבות - חברות שמוכרות מוצרי קוסמטיקה (לפנים, לשיער, לגוף), חברות שמעניקות שירותי ניתוח (הקטנת חזה/אף וכו') - ועוד רבות אחרות. את, אני, ועוד אנשים רבים, נראים שונה. זה לא אומר שפחות יפה - אלא באופן הייחודי לנו. אלוהים ברא את כולנו באופן שונה וטוב שכך. אני באופן אישי מתנגדת לניתוחי יופי - כי הרי יופי זה עניין אופנתי ושל טעם אישי. תדעי שבתקופות שונות לאורך ההסטוריה דווקא נשים מלאות נחשבו לחושניות וליפות - כלומר דווקא הרזות סבלו... חבל שזה כך ושהחברה לא מקבלת כל אחד כפי שהוא.... לעניין הטעם האישי, יש לי גודמא די טובה - לפני מספר שנים נכנסתי לחנות כאשר עמדו שני בנים בכניסה ושמעתי אחד מתלחש עם השני ואומר: "תראה איזה פצצה כאילו יצאה מסרט", ואילו השני אמר בתגובה: "איכסס, המכוערת הזו עם האף?" - כך שהכל עניין של טעם אישי. מה שבטוח הוא שבעיני החברה שלי אני נראית לא רע בכלל.... יש לי תחושה שהבעיה שלך נוגעת גם לנושא של הבנים - אז אם אני "קולעת" - אל תדאגי כי "האביר" יגיע - אבל את חייבת קודם לקבל את עצמך כפי שאת, כדי שיוכל גם הוא לקבל אותך ולאהוב אותך כ"עסקאת חבילה" - עם הדברים הטובים והפחות טובים. מקווה שעזרתי במעט, שרון.

דגנית, הבעיה שלך היא בעיה שתוקפת לדעתי את רוב האנשים בשלב זה או אחר. אני רק יכולה להגיד לך שבאופן אישי, אני למדתי שמקינאה לא יוצא כלום. חוץ מלחצים, בעיות בריאות, דימוי שלילי, דיכאונות ושאר חולרות. ואת יודעת משהו, על כל אחת שאי פעם קינאתי בה, מצאתי גם כמה פעמים לרחם עליה. כל אחד והצרות שלו. תהיי מי שאת, תאהבי את עצמך, כי זה מה יש, ויאהבו אותך. מבטיחה.

שלום רב, יש הרבה מה לעשות בעניין המראה, ההופעה, וכו' - ולא מדובר בהוצאות כספיות על ניתוחים ודברים שכאלו, אלא על תזונה נכונה, ספורט, לימוד של כללי התאמת בגדים, סיגול של דיבור נכון מול אנשים, וכו' וכו'. דברים כאלו הנם נלמדים, כלומר: לא נולדים עם זה. מיומנויות כאלו מסייעות להגביר את הביטחון העצמי, וזה לכשעצמו מגביר את הסיכוי להצלחה בתחום של מציאת חברים ובן זוג. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

את האמת בעולם של היום אני מבין אותך את התיסכול ואת הכעס. אבל זה שאת שמנה לא אומר שלא תימצאי מישהו שיאהב אותך. בידיוק היתה לי שיחה אם ידידה שלי שבוע שעבר על אותו נושא שבו היא טוענת שהיא שמנה ומכוערת ואף אחד לא רוצה לצאת וליהיות איתה. היא אומנם שמנה אבל שמן זה לא בהכרך מכוער. ואת יודעת מה עניתי לה???? עניתי לה שזה בגללה. לא בגלל שהיא אכן שמנה אלה בגלל מה שהיא חושבת ומה שהיא מקרינה החוצה. קודם כל בקשר להשמנה היא התחילה להתאמן בחדר כושר ולאכול נכון לפי המלצת דיאטנית ולא לפי תרופות קסם. כי קסם כפי שאת יודעת זה רק אחיזת עניים וזה נעלם איך שזה בא. בקשר למה שעניתי לה: אמרתי לה שהיא צריכה ליהיות היא עצמה ולא מישהי אחרת שהיא לא והיא לא יכולה ליהיות. אמרתי לה שהיא צריכה ליהיות שלמה אם עצמה (זה לא אומר שלא צריך לעשות דיאטה) אבל היא צריכה להכיר בעובדה שהיא איך שהיא ולשמוח אם זה. כי יש אנשים שהם במצבים יותר קשים מהשמנה שהם בבעיה יותר גדולה. והיא צריכה להקרין אהבה לסביבה לחייך להגיד בוקר טוב בקיצור ליהיות בן אדם שלם ומאושר. אני למדתי על בשרי ועל בשרם של אחרים שמי שמקרין אושר ושלמות נפשית מושך אליו אנשים. ומי שרוטן כל הזמן וזועף וצועק על העולם דוחה אנשים.כי לאנשים אין סבלנות לאנשים כאלו. כי לכול אחד איכפת רק מהתחת של עצמו. אז ככה שאין לך טעם לרטון על העולם כי ככה הוא, ואת לבד לא תצליחי לשנות אותו. מה שכן אם תאהבי את עצמך ותיהי חברותית ועוזרת לזולת ומתחשבת אנשים ירצו ליהיות בקרבתך. ואת יודעת מה עוד???? את תוכלי למצוא לא רק חבר אחד אלה המון ודרך הגב לשם הרישום היא יצא אם מישהו לפגישה עיוורת השבוע והעיניינים מסתדרים בין השנים והיא עדין שמנה והוא רזה וניראה טוב לדבריה (לא ראיתי אותו עדיין). יש גברים שאוהבים שמנות. והם לאו דוקא שמנים. לפעמים לוקח זמן אבל בסוף מוצאים. אז אל תיתיאשי תיהי בת אדם תואהבי את עצמך ותאהבי את הסביבה והסובבים תחיכי ושימותו הקנאים. בהערכה איתן

במשך כ- 15 שנים הייתי מכורה לכדורי שינה ( עד 5 נומבונים בלילה). לפני שנתיים הפסקתי באופן הדרגתי ומאז אני ישנה בלי כדורים. אבל שנתי קלה וקצרה. אני הולכת לישון בחצות. מתחילה להתעורר בשעה 0300 נרדמת שוב וכך עד השעה 0600. אז אני קמה סופית. בין השעות 0300-0600 אני מתעוררת כל חצי שעה לכמה דקות. אני לא עייפה במשך היום - אבל הייתי רוצה לישון יותר. מה הבעיה ואיך פותרים אותה? אני בת 45 ומטופלת בסרוקסט.

על הסרוקסט כתוב שזה יכול לעשות הפרעות שינה. כמו כן האם מישהו מכיר כדור שאפשר לישון איתו טוב ולקום בבוקר עם מצב רוח. שמתי לב שאם אני נרדמת עם ואבן אין לי מצב רוח בבוקר. האם זה קשור להשפעת הכדור? כתוב בהוראות שזה יכול לעשות חוסר מצב רוח. מדוע על כדורי הדיכאון כתוב שזה יכול לעשות חוסר שינה? אך פותרים את המצב? אודה על תשובתכם המהירה.

עמית שלום האם עשית בדיקה במעבדת שינה? האם ישנן בעיות נוספות חוץ מבעיית השינה?

לא הייתח במעבדת שינה וחוץ מזה אין עוד בעיות

לא קבלתי תשובה לגבי שאלתי מה-13 לאוקטובר לגבי ילדה בת 14. אנא - אני מבקשת את תשובת המומחים.

דניאלה, השכחת שאת השאלה הצגת בתור יפית?

דניאלה שלום ראשית, אני מצטער על העכוב בתשובתנו. המצב שאת מתארת מאפיין נערים ונערות רבים בגיל של בתך. זהו גיל שמאופיין בשינויים רבים בכל היבט אפשרי של ההתפתחות ולכן יכולים להיות בו משברים או התלבטויות עמוקות. מתיאורך אפשר להבין שבתך מוטרדת בנושאים חברתיים ולגבי דימויה העצמי. בשלב ראשון הייתי מנסה לדבר עם יועצת ביה"ס או אפילו עם פסיכולוגית ביה"ס שלהן ניסיון רב בד"כ בנושאים כאלה. ניתן לשקול עימן האם יש מקום לייעוץ פסיכולוגי לילדה כדי לעזור לה "להרים" את דימויה העצמי ולשנות את התנהגותה, או שניתן להסתפק בשיחות שלך והסביבה הקרובה כדי לעודד אותה ולעזור לה. בברכה ד"ר אורן קפלן

לילה טוב, מישהו ער עכשיו???

מסתבר שכן... :) אני יכולה לעזור במשהו?

טלי שלום, את בד"כ ערה בשעות כאלה? פשוט אלו השעות שאני ערה (רק לא תמיד זוכרת לבדוק מה קורה בפורום...). ואלו גם השעות שבד"כ יותר קשה לי...

how are you today?

משתדלת שיהיה בסדר!

ד"ר שרון מתמחה בתחום של פוסטראומה. הוא איש מצקוע מוכר ומכובד רגיש והגון. מציע לך להתקשר לבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב החל משבוע הבא ( תחילת הלימודים ). תאתרי אותו דרך המזכירת בית הספר הגב' דליה זיו. טלפון מזכירות בית ספר לעבודה סוציאלית: 036409410 036409554 פאקסימילה 036409182 לא נראה לי הגון לפרסם את מס' הטלפון שלו ברבים ללא רשותו. על כן, מתנצל שמאלץ אותך להשקיע מאמץ. אבל נראה לי כדאי להתיעץ איתו.

ויו שלום רב, את רואה? יש הרבה אפשרויות, כפי שאמרתי לך בשיחתנו. :-) שיהיה בהצלחה, אני מחכה לעידכונים. ליל מנוחה, טלי פרידמן

חן חן לך xxx האימפורמציה חשובה לי , תודה על זה מאד . ולך טלי אני עדיין המומה ונידהמת מהעזרה האנושית החמה והמהירה . היתעלת בעיני עוד ,,,, בברכה ובתודה , ויוי. אעדכן במשך הזמן , ומקווה לטוב.

במשך שנים הייתי מכור לנשים , היה לי דחף מיני חזק במיוחד. כל הזמן חיזרתי אחרי נשים שענו על פרופיל מסוים: יפות, חטובות, בנות 23 -35 בערך, אסטטיות בלבוש ובהתנהגות , בעלות בטחון עצמי. כלפי חוץ כיבדתי כל אשה. אבל מי שלא ענתה על הפרופיל הזה , ממש לא התיחסתי אליה כשווה לאישה יפה. היתי טרוד בחיפוש רגושים מיניים. עם הזמן הדחף המיני ירד והתפנתי להתיחס לנשים על בסיס לא מיני היום אני מעריך נשים בגלל פנימיותם ולא משנה איך נראות כלפי חוץ. הבעיה היא שכשאני מתסכל על עברי אני מתבייש , מרגיש מטופש . איך היתי כזה אטום שרק המיניות עניינה אותי. אני פתאום מצטער על כל החברויות היפות עם נשים שפיספסתי בגלל שלא ענו על פרופיל היופי שלי. העסק די מדכא אותי. לא ברור לי מדוע אני מחטט בעבר. ומתבייש בו. היום אני מתקרב לגיל הארבעים, נשוי ויש לי ילדים ואיני בוגד באשתי. מה פתאום כל הזכרונות האלה עולים ומופיעים בהכרתי . מה משמעותם ? איך אני יכול להחלץ מייסורי מצפון שלי. למה העבר הזה רודף אותי. יכול להיות שזה נובע מהעובדה שאני אדם רגיש שלא מסוגל לקבל את החלק היצרי שלו . היום רמת הדחף המיני ירד, אני לא זקוק כל הזמן לחפש ריגושים מיניים עם נשים רבות יפות. למעשה אף פעם לא התאים לי לרדוף אחרי נשים. קשה לי להבין מדוע זה התחיל ומדוע פסק יום אחד. אני רוצה רק לשכוח את פרק החיים הזה ולחיות את ההווה בשלווה עם אשתי וילדי. מצד שני היום בעבודה, בחורה צעירה מושכת במיוחד חיפשה את קירבתי כידיד ( לפחות כך אני תפסתי את העניין ) אך לרגע כמעט ואבדתי את השיווי מקשל הרגשי- ויצרי אבל הצלחתי לא לעבור את הגבולות שהצבתי לעצמי בשנים האחרונות. מצד שני כל הזמן היא מחבקת אותי מלטפת אותי . אם הכוונה שלה תמימה ואעיר לה אעשה צחוק מעצמי ואפגע בה . אם כוונותיה אחרות אני בסכנה כי באיזשהו מקום לא נרפאתי לגמרי ואני לא עשוי מאבן. מה היא צריכה לכל הרוחות לספר לי על כך שהיא זקוקה לגבר ??? ואני... לרגע החלק היצרי עשוי להפיל אותי מצד שני משהו בפנים אומר לי תטעם כבעבר בקרוב תזדקן ו אף אחת לא תשים עליך... מה אכפת לך... תטעם מהפרי האסור ... אתה ממילא כבר גולש למידרון המוביל אותך בשלב זה באיטיות אבל עקביות לחלקת הקבר המחקה לך. אבל כמו שאמרתי, אני היום נאמן לאשתי. מה קורה לי אני משתגע ?? פתאום אני נזכר לא בגאווה בתקופה שחיזרתי בצורה חריגה אחרי נשים. פתאום אולי אני מפנטז שאיזו צעירה מתחילה איתי ?? ועוד עיוות... אני תופס את עצמי כאיזה זקן מכוער. למרות שכאשר אני מסכל בראי אני רואה גבר שנראה צעיר מהגיל הכרונולוגי. הבעיה היא שנשים אומרות לי עדיין שאני גבר מושך. מה קורה לי לכל הרוחות???

יאיר שלום רב, אכן כפי שציינת אדם אינו עשוי מאבן, ולכל אחד מאיתנו יש נקודות חולשה. אתה מספר על אותה ידידה בעבודה, שייתכן שכוונותיה תמימות, אך בכל זאת היא מאיימת להפר את האיזון שהשגת בשנים האחרונות. אם כך, מכיון שזה פוגע בך אני הייתי ממליצה לך להבהיר לה בעדינות את גבולותיך. זה רק יכול לעזור לך לשמור על עצמך מפני ה"גלישה למדרון". עלייתם של הזכרונות אודות העבר, ייתכן ומתרחשת כעת בשל תחושות אשמה הנובעות אולי מהקשר עם אותה ידידה, או אולי מאלף ואחת סיבות אחרות. אני ממליצה לך ללכת לייעוץ מקצועי, בו תוכל להעיזר על מנת להתמודד עם האמביוולנטיות שאתה מעלה כאן, עם זכרונות העבר, ועם הקשיים העכשויים. בברכה, טלי פרידמן

שלום רב, בנוסף למה שטלי מציעה ביחס לעיבוד ארועי העבר, אני מכוון אותך גם: 1. להתבוננות פנימה אל הזוגיות שלך, 2. אל תהליכי המעבר מ"בחור צעיר" אל "איש". כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

לצערי הרב אני מנהלת רומן כבר שנתיים עם טיפוס כמו שתיארת. נשמע לי שאתה מחפש הצדקה למה שהולך לקרות, ולפי דעתי, (מתנצלת מראש כי אולי אני טועה)- יקרה ועוד איך יקרה. ממש אבל ממש ל א מומלץ.

לא אני כבר לא שם. אני רק מפחד לחזור לשם בגלל הפיתוי . אבל כמו שנרקומנים המשוקמים אני מכור יבש כרגע רק עם אשתי ומעוניין להמשיך איתה. לפרוק את החשש שלי בפורום עזר לי במידה מסוימת ואני שוקל ברצינות ללכת לטיפול. איני מעוניין להרוס את התא המשפחתי ולפגוע ביקרים לי במעשה בגידה מכוער. את צודקת זה לא מומלץ ואני אעבוד על זה. בשונה מהעבר שהיתי חולה מין ורק זה היה לי בראש, היום רמת הדחף בשליטה מסוימת. אני צריך להמשיך לשמור על השליטה. חוץ מזה אף פעם לא אהבתי מין בלי רגש והיום יש לי את זה. רק מה באזשהו מקום לא לגמרי נגמתלי ואעבוד על זה במסגרת טיפולית. תודה לכולכם על העזרה והיעוץ. יאיר

באמצעות מנוע חיפוש באינטרנט תחקרו בקשר למשקה נוני, הנמכר בכל חנויות הטבע (בקבוק חציליטר עולה 130 ש"ח) . צריך לשתות שתי כפות בבוקר חצי שעה לפני האוכל. בזמן צריכת המשקה לא מומלץ לשתות קפה או לעשן היות והחומרים האלה מפחיתים מיעילותו אני בכוונה לא מרחיב ביחס לתכונותיו של התוסף על מנת שלא תחשבו שאני סוכן מכירות או שיש לי אינטרס כלשהו שמישהו יקנה את המשקה הטבעי הזה. עובדה ידועה היא שלעתים חלק ממצבי הרוח הבעיתיים שלנו קשורים בחסך של מינרל או אלמנט תזונתי זה או אחר. אני במתכוון לא מרחיב על מנת שתבדקו בעצמכם ושלא תיווצר אפקט פלצבו חפשו אינפורמציה ברשת תמצאו. גם אפשר לשאול בפורום לרפואה טבעית בmsn המקובל על כולנו. לדעתי כדאי לכם להתיעץ ולנסות. steve

למישחושש מומלץ להיועץ עם רופא. אני מתכוון לרופא מודרני, עם ראש פתוח, מעודכן השולט בחומר ולא בדינוזאור אנכרוניסטי. האמת היא שכשאני שמעתי על המשקה נראה לי די מפגר לרכוש אותו. רכשתי אותו בסתר מבלי לשתף את אחד מרוב בושה אני ממש לא מאמין במשקאות מעוררי ניסים. זהו מעבר לכך לא מעוניין להרחיב. בהצלחה לכולנו . STEVE 1שוב לחוששים לא להתבייש לשאול רופא\ ים. 2 בשום פנים באופן אל תראו בזה נסיון לשכנע אלא לשתף אחרים בהתפתחויות האחרונות בתחום הרפואה האלטרנטיבית. 3 . אני מכבד כל מי שחולק על דעתי והעובדה שראיתי לנכון לפרסם מודעה זו. לכל משיחליט לנסות את המשקה לאחר בדיקה מדוקדקת ויעץ רפואי אני מאחל לו הצלחה ובריאות ואריכות ימים מכל הלב.

חברה שלי משתמשת במשקה מזה מספר שנים והיא מאד מרוצה.אגב האם הוא מכיל ויטמינים ומינרלים?

צריכה עזרה אני אחריי גיוס אין לי בגרות יש לי בעיות בלמידה, קשיים וכו.... מה אני יכולה ללמוד בלי בגרות???? אני יושבת ימים ולא מוצאת כלום עזרו לי בבקשה אני רוצה מקצוע שיותאם .לא חסר ארך. תודה

גל שלום רב, אני ממליצה לך לפנות לייעוץ והכוונה מקצועית. את יכולה אולי לעשות זאת דרך הצבא כחיילת משוחררת (אם את עדיין "משוחררת טרייה"), ואם לא אזיי יש מכונים פרטיים רבים העוסקים בתחום זה. בהצלחה, טלי פרידמן

יש מקצועות שבהם לא צריך תעודת בגרות זה תלוי איך את נראית

שלום רב: שאלתי היא כזו אני בת 20 וחצי עוד מעט משתחררת ובעייתי היא כזו בבתי הספר הייתי כילדה מפוחדת חסרת בטחון בודדה אחת שתמיד מוצאים סיבה לצחוק וכו..... כרגע בזמן השירות דברים קצת נשכחו לי מהעבר אבל עדיין זכרונות טראומות..... למשל אם אני מכירה משהו ישר עולה לי המחשבה הוא יזרוק אותי כמו כולם כשיכיר אותי טוב יותר,הוא יצחק אליי ילחלך אליי ירד אליי .............מדובר בבנים ובנות אני לא מצליחה לחשוב אחרת . עברתי שנים כילדה בפני עצמב בלי חברות משעוממת בצבא טיפה דברים ישתנו אבל כלל לא הרבה מה עושים פתאום אני מחפשת קשריים אם חברים אני פשוט לא מצליחה להשתחרר אם המחשבה הזו שבסוף כמו תמיד מהעבר אני יזרק..... אנה אנה אנה בבקשה עזרו לי מה לעשות מחוף דרך של טיפול.....שירן

שירן שלום רב, אין פתרונות פלא. אינך מציגה בעיה ריגעית או משבר עכשוי, אלא התמודדות רבת שנים. לכן יש צורך בפתרון מעמיק ואיכותי, וכזה ייתרחש דרך טיפול. אין חובה ללכת דווקא לטיפול פרטני, את יכולה לבדוק על טיפול קבוצתי, שיכול להיות מועיל לא פחות. טיפול קבוצתי מתקיים בתחנות לבריאות הנפש המקומיות, מדי פעם בקופות החולים, במכונים פרטיים וכו'. בברכה, טלי פרידמן

הייייייי, מה אצלך האם גם את מרגישה לבד ובודדה וזה כך??? האם את תלמידה טובה=אני כלל לא דבר שגורם לי הרבה עצבות יש לי המון קשיי למידה. ואייך אצלך סיפרת משהו על הבית????? את רוצה רחוק בשירות הצבאי מהבית? כן אפרת, יש לי המון המון בעיוות וכן את צודקת בהקשר למראה אבל קשה לי להבין שזה איתרון, האם אני צריכה לזכור זאת כטובה למה? מאחרות אני מכנאה לפעמים ואין לי סיבה האם זה כך,????? בסוף של דבר לכול אחד יש את המכסה........... כן בימים האלאה רע לי עצוב לי נורא אני ממש לבד ממש ל ב ד !!!!!!!!!! אין לי אף אחד!!!!!!!!!!!! דבר שגורם לי סבל רב אוהבת נטעלי

לאפרת כתב/ה: > > הייייייי, מה אצלך האם גם את מרגישה לבד ובודדה וזה כך??? > האם את תלמידה טובה=אני כלל לא דבר שגורם לי הרבה עצבות יש לי > המון קשיי למידה. > ואייך אצלך סיפרת משהו על הבית????? > את רוצה רחוק בשירות הצבאי מהבית? > כן אפרת, יש לי המון המון בעיוות וכן את צודקת בהקשר למראה אבל > קשה לי להבין שזה איתרון, האם אני צריכה לזכור זאת כטובה למה? > מאחרות אני מכנאה לפעמים ואין לי סיבה האם זה כך,????? > בסוף של דבר לכול אחד יש את המכסה........... > כן בימים האלאה רע לי עצוב לי נורא אני ממש לבד ממש ל ב ד > !!!!!!!!!! > אין לי אף אחד!!!!!!!!!!!! > דבר שגורם לי סבל רב אוהבת נטעלי

היי שוב כן אני תלמידה טובה אבל זה לא אומר כלום כי אני מרגישה כמו מפגרת בהתנהגות שלי אני לא יכולה להתנהג בטבעיות... ולצערי אין לי חברים וחברות אני צריכה לקצר קצת את ההודעה כי אני צריכה ללכת לישון :) אז כל מה שאני מקווה זה שתרגישי טוב מקווה לדבר איתך שוב יש לך אולי אי סי קיו? זה יהיה יותר נוח לדבר שם אפרת

לא אין לי לצערי תראי יש לך אתרון עצום כבר זה שאת חכמה ילדה בלימודים. תאמיני לי זה שווה בחיים תסתכלי הלאה על ההמשך של החיים ולא שנה שנתיים!!!!! לאומת זאת האתרון אצלי שאני נראת טוב שזה הכי הכי הכי פחות חשוב נכון? כממה כבר יופי כובעה ולצערי אני לא רואה את זה כדבר חיובי ורק מחפשת את השליליות והחסרונות שביי את חושבת שלהראות טוב ויפה זה אתרון??? גם לי קשה מבחינה חברתית והמון לילה טוב חיבוקים ונשיקות נטעלי

שלום לכם . אנחנו עוקבים בהתמדה אחרי הודעותכם כמו"כ אנחנו חושבים שאין עשן בלי אש. . . ומכיוון שהקמנו אתר של חולים למען חולים ואנחנו מעוניינים בכל מגוון הדעות והנסיון של החולים היינו שמחים אם תיפנו אל האי-מייל המצורף עם כל הבעיות שנגרמות על - ידי הבנזודיאזפינים אנחנו מעוניינים להקדיש לנושא דף שלם שבו ירוכזו כל הטענות- כמו"כ תוכלו לצרף את כל החומר המדעי שברשותכם בצורה מסודרת. אתם תוכלו ולהפנות לשם אנשים למטרות אזהרה/ויכוח לגבי הנושא. בברכה. דנה.

בשמחה...!!! אפשר לקבל פרטים נוספים איפוא האתר...מה הכתובת?

לאור- אנא פנה אלינו דרך האי מייל. הקישור לאתר נמצא למטה והכתובת: www.panic.up.co.il האתר נמצא בגיאוסיטיז פנה אלינו עם החומר שיש לך ואנו נעביר אותו למנהל האתר הטכני שיוסיף אותו בו ביום. להתראות באתר! דנה.

אני מבולבלת וכבר דיברת איתי בפורום...גם שלחתי לך באימייל את מקום מגוריי כדי שתפני אותי להכוונה מקצועית. כן אני משוחררת ורוצה יותר מדי דברים ונשארת בלי כלום שום דבר לא מספק אותי ואנילא מצליחה להחליט איפה אני רוצה לעבוד,אם אני אשאר בארץ,אם אני אעבור דירה...... המצב הזה נמשך יותר מחודשיים בהם אני לא מצליחה להרדם מרוב מחשבות ואין לי מושג מה אני באמת באמת רוצה !!!!! אני מאוד מאוד מאוכזבת מעצמי מאיך שלא הסתדרתי...ואיך שאני לא עושה כלום!!!!!! מה קרה לי?נהייתי ל כך חסרת אונים...אני לא מסוגלת להחליט וכל החלטה נראת לי עצומה.. חוץ מזה שאני מאוד רוצה לשנות אוירה ולצאת מהבית..וקשה לי לתאר את עצמי נשארת בבית אני נכנסת לדכאון מעצם המחשבה. מה יש לי?

למבולבלת, לצערי לא קיבלתי שום מייל. שלחי שוב. ליל מנוחה, טלי פרידמן

שלום, לפני שנתיים נולד לי תינוק חולה מאד שנפטר אחרי כ-3 שבועות. בשעה טובה ולאחר הריון לחוץ במיוחד נולד תינוק חדש, בריא ומקסים. במהלך ההריון השני הייתי במצב נפשי מאד קשה, סיוטי לילה, מצבי רוח משתנים, התקפי בכי. אני מניחה שכל זה היה צפוי. התינוק החדש הוא ילד מקסים ביותר - רגוע ושקט, חייכני ומתוק. יש לי שתי שאלות: 1. לפעמים, בלילה, כאשר הוא ישן, הילד מתחיל לבכות מתוך שינה ונרגע כאשר הוא מרגיש יד על הבטן או על הפנים וחוזר לישון טוב. האם אלה סיוטים ? אם כן - למה ? אני כל כך מפחדת שזה ממני ! 2. אני רוצה לספר לו על אחיו הגדול. מתי, כלומר באיזה גיל אני יכולה לספר לו כזה דבר ? איך ? הטראומה היא חלק מהחיים שלי. כבר לא חלק גדול, אבל כזה שאני בטוחה שישפיע על החלטות שאני אקבל בעת גידולו של הילד הבריא. אני חוששת "לדפוק" אותו עם דאגנות יתר, ואולי אם הוא ידע אז הוא יבין. מצד שני, אני לא רוצה שהוא יחשוב שהוא פיצוי או משהו טפשי כזה. אני גם לא רוצה שהוא יזרוק לי את זה בפרצוף באיזו מריבה (וכאלה בטוח יהיו .. ). בקיצור, מה מתי ואיך מספרים כזה סיפור ? תודה על העצות, סיון

סיון שלום. ראשית, ברכות חמות להולדת בנך. לגבי שאלתך השניה אני לא כל כך בטוחה מה נכון לעשות, ולכן אתייחס לחלק הראשון של מכתבך. ממה שידוע לי לתינוקות בגילאים האלה (חצי שנה עד שנתיים בערך) בהחלט יכולים להיות סיוטים, וזה לא בהכרח קשור אליך. תינוקות חולמים חלומות מגיל הכי צעיר וישנה תקופה שבה הם עלולים לבכות מתוך שינה, להתעורר או לפחד ללכת לישון, גם עקב פחד מהחושך. בדרך כלל השלב הזה עובר במשך הזמן וזה נהדר שאת יכולה להיות ליד ילדך, ללטף ולהרגיע. הרבה הצלחה ונחת!

לסטודנית, האם האימא לא יכולה להעביר (שלא במודע) את החרדות שלה לתינוק? עדי

סיון שלום אני מסכים עם מה שנאמר בהודעה הקודמת. תינוקות מתעוררים פעמים רבות בבכי קשה בלי כל סיבה מובנת. זה מטריד מאוד ומעורר שאלות אצל ההורה הנבוך, אבל לא תמיד יש לכך תשובה. מניסיוני האישי כהורה אני חושב שהבכי הוא פעמים רבות ביטוי לבלבול שקורה בלילה בעת ההתעוררות שקשה במיוחד אצל תינוק קטן שזהותו עדיין מעורפלת. זו בוודאי חוויה לא נעימה עבורו, אבל עם הזמן הוא ילמד להרגיע את עצמו. חשוב לכן לא לקפוץ מייד באמצע הלילה אלא לתת זמן מה לא ארוך מידי לפני שניגשים אליו. ישנו ספר מעניין של ד"ר אבי שדה על שינת תינוקות ואולי תרצי לקרוא אותו. בכל מקרה, הייתי רוצה לומר לך שאל תקחי את זה על עצמך, אבל אני מתאר לעצמי שאת נמצאת במצב לחץ תמידי ברמה כזו או אחרת לאור הטרגדיה שקרתה. אינני יודע אם היית במסגרת טיפולית כלשהי, אבל במידה ולא יתכן וכדאי שתעברי תהליך כלשהו שיאפשר להוריד את רמות החרדה. לגבי מתי לספר לו, יש עוד הרבה זמן, כנראה כמה שנים, כך שהייתי מוריד את הנושא מסדר היום. מזל טוב ושהחיים יחייכו אליך ד"ר אורן קפלן

טוב, תודה על העזרה, אגב, ניסיתי טיפול. הלכתי לפסיכולוג שבמשך 5 מפגשים (300 ש"ח ל-50 דקות) ישב והמהם. הרגשתי מטופשת ללכת ולדבר בלי לקבל פידבק. אז עזבתי אותו ונכנסתי להריון. יותר טרפיוטי לדעתי. לא נראה לי שאני אחזור לשיחות כאלה, למרות שאני יודעת שיש לי בעיות. מאז שילדתי מפלס החרדה אצלי ירד מאד, אבל לפעמים אני עדיין מוטרדת מזה.

סיון שלום צר לי לשמוע שהטיפול אליו פנית לא היה יעיל. אין זה אומר שבזה תם העניין. אין לי ספק שישנם אנשי מקצוע שכן יכולים לעזור לך. לאור מה שתארת נשמע שאת זקוקה לכלים נוספים כדי להוריד את רמת החרדה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מה כדאי לעשות בקשר לילד בקרוב בן 4, שמתעצל ללכת לשירותים ומפספס כל הזמן? הוא נגמל כבר מזמן, והיו מדי פעם תקופות של פספוס אבל עכשיו זה חזר ובגדול. רק אם אני מזכירה לו ללכת לשירותים כל כמה זמן, הוא נשאר יבש. אבל אי אפשר ככה, והרי הוא חצי מהיום בגן וגם שם זה קורה! הוא יודע שזה לא יפה, ומקבל חיזוקים כאשר הולך לשירותים, אך עדין הבעיה נמשכת.

אימא, היה משהו במשפחה כמו: גירושים, לידת אח או משהו? אולי גם הורים מנוסים יכולים לענות? עדי

ראה שאלתי הקודמת...

לאמא שלום רב. כתבת כי בנך נגמל מזמן- האם נגמל בקלות? גם בלילה וגם ביום? האם קרה משהו בזמן האחרון? (גן חדש, לידת אח, מעבר דירה וכד')? תודה. רוית.

היכן אוכל להשיג פסיכולוג ,קליניקאי תיקשורת ושמיתמחה גם בפוסט טראומה , עבור בני ,באזור המרכז . האם על ידי חיפוש בספר הטלפונים בלבד או להיתקשר לכל המכונים הפרטים באזור ולישאול אם יש להם מישהו שמיתמחה ספציפי בשטחים הנ'ל . אני ממש אובדת עיצות ומאד דחוף לי למצא . אודה לכם אם תכוונו אותי בצורה נכונה וכל הצעה פרטית גם עשויה להיתקבל . תודה רבה מראש . ויוי.

ויוי שלום רב, אנא כיתבי לי אל המייל (מופיע בכרטיסי האישי, תקליקי על שמי המוכחל). אנסה לסייע במציאת מטפל מתאים. יום טוב, טלי פרידמן

מה שלומך ויוי???

אור" יקר ! מה קורה איתך , אני מיסתדרת איך שהוא וכואבת על ,גנדי שלנו , איך , נפלו גיבורים , , עם כל קיצוניותו היה בו מוסר , היה אמיתי , והיחיד שלא היה איש פוליטי אלא ציוני מובהק . ככה ,,למות ,,בלי להגן על עצמו ,, רוצחים כאלה שפלים ,שכשיתפסו אותם .. אני לא מקנאה בהם . אור",חיבים להחזיק מעמד כאן להמשיך על אפם וחמתם . אור . להישתמע אולי בערב נשחרר עוד כמה כאבים . שלך ויוי.

ויוי כתב/ה: > > היכן אוכל להשיג פסיכולוג ,קליניקאי תיקשורת ושמיתמחה גם > בפוסט טראומה , עבור בני ,באזור המרכז . > האם על ידי חיפוש בספר הטלפונים בלבד או להיתקשר לכל > המכונים הפרטים באזור ולישאול אם יש להם מישהו שמיתמחה > ספציפי בשטחים הנ'ל . > אני ממש אובדת עיצות ומאד דחוף לי למצא . > > אודה לכם אם תכוונו אותי בצורה נכונה וכל הצעה פרטית גם > עשויה להיתקבל . > תודה רבה מראש . > ויוי.

היי ושלום לך ,טלי האם קיבלת את מה ששלחתי . בתודה ויוי.

.

..........

הו, שלום באמת. הכנתי סלט מה זה טעים היום.... :-)

מוסרת לכם לילה טוב, מקווה לשמוע מכם בקרוב.

גם אני מוסרת לכם דש חם לך ניר , מה קורה יקירי ! ולך יפתי ,מה שלומך ואיך את מיסתדרת ? אצלי , מצב הדיכדוך נע בין בנוני לבסדר , מקווה להירשם השבוע לאחד הקורסים באוניב' הפתוחה .רק כדי להרגיש חיה ,בין לבין , ולבני כפי שהבנת אני עדיין מחפשת לו משהו ספציפי לאחר שהיתמקדנו והיתביתנו על בעיותיו הרבים , וכנריאה שטיפול עם אדם בעל קישורים מתאימים יעזור לו מאד . ויפה שעה אחת קודם .הוא עדיין לא יוצא מהבית , מאד רוצה הביא את אישיותו לידי ביטוי , כשה o.c.d מאד מקשה בעיניין .הוא מאד רוצה להבריא ולהקל לפחות על מצבו והוא מיתמודד באומץ והמון כוחות . רק בעיה היא שאין אני יודעת מאפה להתחיל . (מטופל , בכדורים טובים .ונימצא בפרויקט שיקום אך לא מיסתדר עם זה ) אני מישתדלת להרים את השק הכבד נעל הגב ולהמשיך לצעוד לעבר האור ,, שלך אוהבת ..עד ,, גם לך ניר,, ויוי.

מרגישה בודדה בעולם בלי אף אחד ימים שלמים אני לבד מה עושים אייך יוצרים קשריים????אם אנשים שהיו איתך תמיד כשצריך וכשלא???

מה לעשות, לפעמים מגלים כשדווקא כשצריכים אין אף אחד- אז מה עושים?? פשוט לומדים להסתדר לבד. מה את אוהבת לעשות? האם את עובדת או לומדת? בת כמה את? תכתבי על עצמך קצת, כדי שנוכל להבין יותר טוב את מה שעובר עלייך, ליהי:-)

וחוץ מזה, את לא לבד. אני איתך. :-)

שלום רב, טוב שאת מנסה להחלץ מהסגירות. מומלץ שלא להסתפק בקשרים אינטרנטיים, אלא להתחיל בטיפול מקצועי להעצמת כוחות אישיותיים והרחבת המעגל החברתי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם