פורום פסיכולוגיה קלינית

התחלתי טיפול בפריזמה ונאמר לי להתחיל בהדרגה משמינית כדור בטעות לקחתי כדור שלם האם קיים בכך סיכון? הפסיכיאטר שלי בחו"ל ולא אוכל להתייעץ עמו

תתקשר לחדר מיון או למיון פסיכיאטרי ,בקש פסיכיאטר תורן תסביר בעיתך. סביר להניח שאין לך מה לדאוג לילה טוב

אני סובל מOCD קשה והתחלתי טיפול תרופתי ב"פריזמה" הרופא אמר לקחת בתחילה שמינית כדור במשך יומיים ולעלות בהדרגה עד כדור שלם מסיבה מסויימת שלא אפרטה כאן לקחתי כדור שלם האם יש בכך משום סיכון ? הרופא שלי בחו"ל ואין לי אם מי להתייעץ

אני לא מוסמכת , אך תקווה לטוב , ולא יקרה כלום , בקשר לאו. ס.ד כמה זמן אתה עם זה והאם זה קשור אצלך גם במחשבות ? לבני יש את זה .(26 )

איל שלום אין ממש סכון המשך כמו שאמר לך בהצלחה עמי

איל שלום, אין בכך סיכון, סביר להניח שפשוט תופעות-הלוואי מהתרגלות הגוף לכדור יהיו יותר מרוכזות ביום הזה. יש לי שאלה כללית לכל לוקחי הכדורים מסדרת SSRI - כיצד ניתן לקחת שמינית כדור? אני לוקחת סרוקסט והוא כדור קטן, שניתן בלי בעיה לחתוך אותו לשני חצאים, אבל נראה לי די קשה לחתוך אותו לרבעים, שלא לדבר על שמיניות (בלתי אפשרי, הכל יצא פירורים). האם פריזמה (שהבנתי שזה בעצם פרוזק) הוא כדור כל-כך גדול שאפשר לחתוך אותו לשמונה? אני שואלת בגלל שאני לוקחת כדור וחצי ליום ומשום מה אני מתעצלת לחתוך, זה תמיד מעיק עלי וכך נוצר מצב גרוע שהרבה פעמים אני לוקחת כדור אחד במקום אחד וחצי... תודה, טל.

הכי פשוט בעולם תלכי לסופר פארם ותקני שני מכשירים אחד חותך כדורים והשני מכשיר למינון שבועי ובכל מוצאי שבת תחתכי את כל הכדורים ותמלאי לך לפי הסדר השבועי כדור וחצי לכל יום ז היקח לך 7 דקות בערך ותנסי לחשוב על הזמן הזה כעל הזמן של הבריאות שלך לכל השבוע חוצ מזה יש מין מכשי רקטן שמצפצפ כלכ נגיד 12 שעות וכך אפשר לקחת את הכדורים בזמן אפילו גם אותו ניתן לקנות בסופר פארם קוראים לו מזכירון את כל התפקידים הטובים נותנים לזכרים בהצלחה

טל שלום איפה הפסיכיאטר שלך ? ניתן לקחת לסירוגין 1כדור וכדור וחצי בברכה עמי

אם את פה עכשיו , תני סימן .

האם אוכל אני לעזור לך?

זה בסדר איל .

זימר תפסיק להציק לך לישון. בבקר אמא תיתן לך שוקו לחמניה ובננה לארוחת עשר או לפחות תחליט באיזו אישיות תופיע היום. ]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]]

יקרה, עכשיו אני פה. התגעגעתי מלא מלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לאן נעלמת לי? מה שלומך??? :-)

אופס, סליחה, כתבתי בפורום אחר והחלפתי את הכינוי, וכשחזרתי לכאן שכחתי להחליפו בחזרה. :-)

אני בסדר , יכול להיות יותר טוב , היתגעגעתי אף אני אליך . אחזור בשעות הערב , אוהבת ביי .

היי ..אני בת 17.5 ואני שוקלת 59 ק"ג. אני חייבת לעשות דיאטה ואין לי אמביציה ואני מאוד סובלת מכך. איזה דיאטה תוכלו להציע לי כדי שאני ארד במשקל....?

את לא סובלת מעודף משקל. מהו גובהך?

גובהי הוא 1.57

דנה, אולי בכלל את לא צריכה. אפנה אותך לפורום התזונה והדיאטה ושם תוכלי לשאול (רק רצוי שתכתבי גם גובה( http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=16 עדי

היי עדי, איך כתבת את הקישור בכחול. תודה שמתי לב שהרבה תשובות חכמות בפורום נכתבות ע"י

שלום רב, בלי אמביציה, כל הדיאטות אמורות להביא את האחרים לעושר (יצרני התכשירים, ומוכרי המאכלים הדיאטטיים היקרים) - ואותך לתסכול נוסף לאחר כישלון. תעבדי על עצמך, ועדיף עם איש/ת מקצוע. חבל על מאמצים בכיוון אחר (גלולות פלא, שיקויים בולעי ירכיים וכו'). בברכת דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם

שים לב שמשקלה אפשר לומר תקין העדוד לדיאטה מצידך עלול לגרום לתוצאות לא רצויות שאתה אמור לדעת... צריך להפנות אותה לדיאטנית על מנת שתוכל להרכיב תפריט מאוזן ובריא.

ארבע שנים סבלתי מחרדות מחוסר שליטה, הדבר שהכי הפחיד אותי היה לטוס, וזאת למרות שטסתי בחיי מספר פעמים, מלפני ארבע שנים עצם המחשבה על טיסה גרמה לי לחרדות, ולכן לא העזתי לטוס. טופלתי אצל פסיכולוג ללא עזרה, כדורים כימיים לא לקחתי רק טבעיים, איך יצאתי מזה פשוט החלטתי יום אחד שרק אני יוציא את עצמי, ולהתמודד עם חרדות אפשר שנים בטיפולים וכדורים וחבל על הזמן, החלטתי לחיות בלי ששום דבר יפריע לי בחיי. בפעם הראשונה שטסתי ליוו אותי לפני כן כל תופעות החרדה, הקאות, הזעות, דפיקןת לב, נשימה מואצת, סחרחורת, פחד, אבל לא נכנעתי אמרתי לעצמי שאני לא מוותרת, טסתי היה מפחיד אבל ניסיתי לתקן מחשבות שליליות ולנסות ולחוות חויות משמחות, כבר טסתי ארבע פעמים מאז וגם בלילה שזה יותר מפחיד, אני כבר קמה בטיסות ומטיילת ואף נהנית, רבותיי כשתחליטו להתמודד עם החרדה פנים מול פנים צאו למלחמה ותאמרו שאתם מנצחים- אתם תנצחו, בהצלחה

איך מטפלים בחרדה מכישלון?

עלי לא תעבוד מתתחזה

זימר ?? אופיר?? רונן ??? שלשתכם חפשו פורום אחר.

אופיר: הסיפור נראה מפוברק. למה לאשלות אנשים במצוקה? יש לך הנאה פרברטית. תתבייש לך!! ---------------------------

האם אחד משלושתכם הוא "אור"?

מעוניינת לקבל יעוץ לגבי אישה בת כ - 70 שנה. כבר כ 18 שנה, תקופה מסויימת לאחר פטירת בעלה, היא החלה לחשוד בכל מיני דברים שאינם קיימים במציאות בעיקר בהקשר אליו ולילדיה. לגבי הבעל מאמינה שהוא בחיים ויש לו עסקים וקשרים (בשנה שנתיים ראשונות אחרי מותו אפילו שכרה שירותי משרד חקירות) והשפעה על חייה. למשל שהוא יכול להשפיע על אנשים בקופת חולים לא להסכים לתת לה טיפול שיניים. כמו כן, מאמינה לגבי ילדיה שהם למשל גרים במקום שונה ממה שהם מספרים או שהם נשואים כאשר הם לא ולהיפך. זאת למרות שאפילו יש לה את הכתובת והיתה בביתם של הילדים. יש לה תקופות של הסתגרות ודכאון (?) כאשר אינה מוכנה אפילו לראות את הילדים שהם דרך אגב הקשר המשפחתי היחיד שלה ויש לה תקופות שהיא יותר פתוחה ורגועה ויוצרת קשר ומשתפת. היא עצמאית מאוד ואינטלגנטית מאוד וכלל אינה מנותקת מהמציאות הכללית אלא רק לגבי דברים ספציפיים. אינה מזיקה לעצמה ולאחרים חוץ מהקושי של הקרובים לה להתמודד עם הדברים הלא מציאותיים שהיא אומרת והסבל שגורמת לעצמה כאשר מאמינה שהוא מונע ממנה לעשות דברים אינה עובדת ואין לה קשרים חברתיים. נמצאת הרבה בבית ומטפלת בגינה וקוראת ספרים ועיתונים ופותרת תשבצים. האם יש מה לעשות בנדון? כמובן שאי אפשר לאבחן אותה כי אינה חושבת שהיא שוגה אלא מאמינה שהמציאות שהיא רואה זו האמת ואפילו כועסת אם מתעמתים איתה. האם יש טיפול תרופתי ו/או אחר ומה אפשר לעשות אם היא לא משתפת פעולה בענין זה? טיפול כפוי אינו בא בחשבון !!

יופיופי שלום רב, ייתכן כי מדובר באיזושהי הפרעה שיש בה עיוות של המציאות כפי שכתבת. ייתכן שההפרעה התפתחה על רקע הטראומה של מות בעלה, והקושי להתמודד עם המציאות, הבדידות, החרדה מהחידלון והמוות וכדומה. קשה לי לחשוב על טיפול לאישה שמתנגדת לטיפול, ובסך הכל מתפקדת ועצמאית. תמיד ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי, אך מדובר כאן בכפייה של בדיקה פסיכיאטרית (כמובן עפ"י שיקול דעתו של הפסיכיאטר, והוא יכול להחליט שאין צורך). אולי אפשר לחשוב על "תחבולות" בהבאת פסיכוגיאטר/פסיכיאטר לביקור בית כ"ידיד". אך מדובר במקרה מאד עדין, ובדרך כלל אנשי מקצוע לא אוהבים להגיע מ"הדלת האחורית" תחת הסוואה, יש בזה גם בעיה אתית. לעיתים לצערנו, מצבם של אנשים מחייב גם תחבולות שכאלו, ולו רק על מנת לטפל בהם כראוי. ניתן גם לפנות לביטוח הלאומי ולבקש בדיקה של אחות מטעמם, לבחון שהכל כשורה, או שאולי מדובר בקשישה תשושת נפש, או בהתחלה של תהליך של תשישות נפשית. עיצה אחרונה היא שתיפני לעמותת האלצהיימר ומחלות דומות. יש להם אתר באינטרנט, וסניפים כמעט בכל הארץ, כשהמרכזי הוא בת"א. ייתכן ובעמותה יהו להם תשובות ורעיונות נוספים. שבת שלום, טלי פרידמן

שלום יש צורך באבחון אם אין סכון אין כל מקום לטפול כפוי כך שיש צורך להגיע להסכמה עימה ניתן לנסות להעזר ברופא המשפחה ניתן לשקול העזרות בכדורים כמו כן ניתן לשקול טפול שיחתי ביחס לבדידות ולדכאון ון לגבי הפרנויה לגבי הפרנויה קרוב לודאי שעדיף לא להתעמת עמה אלא לבחון עמה כיצד יש להסתדר לנוכח האיומים השונים בברכה עמי הטפול האפשרי הוא קודם כל שיחתי - כאשר הכוון

לכל המעוניין, קישור לסיפור של החלמה מבולימיה ואכילת-יתר. גישת הטיפול המומלצת באתר, היא אחת מיני רבות הקיימות בטיפול בהפרעות אכילה. העניין העיקרי הוא לדעת שאפשר להחלים... סיפור שתמיד משמח לקרוא... http://www.trotzky.com/heb/neomi.Html שבת שלום, טלי פרידמן

פעם דיברתי איתו באינטרנט הוא אדם מאוד נחמד ולמרות שדרכו שנויה במחלוקת,וגם אני לא הסכמתי איתה נשמע שהוא באמת מאמין בה ועושה הרבה למען המטופלים שלו.

אינשם, מעולם לא אמרתי שאני חולקת על הגישה המוצגת באתר שצירפתי אליו קישור. אני מאמינה שלכל מטופל תתאים גישת טיפול אחרת, ואין גישת טיפול שמתאימה להכל ולכולם. זו הנקודה היחידה שרציתי להבהיר. בכל אופן אין לי שום ביקורת על גישת הטיפול הספציפית, ובעיקר אם היא מצליחה לעזור לאנשים, אז מה טוב... רק לצורך הבהרה ודיוק! שבת שלום, טלי פרידמן

רוצה לאחל שבת שלום וקצת קשה לאור מה שקורה מסביבינו אבל האיחולים הקטנים הללו שמראים שהחיים ממשיכים הלאה הם חשובים. אז שבת שלום לכולם,או לפחות סופשבוע רגוע. אני.

:) תודה... שבת שלום גם לך, טלי פרידמן

:-)

למרות הכל , וללא משוא פנים , נמשיך . ואם חשובים לנו החיים , אנו נחשבים לטיפוסים השורדים ..והחזקים שבהם . תודה ,שכך הבנתי מדבריך. המכוונים להמשך ולתקווה . ושבת שלום גם לך . ויוי.

האם יש בעיה בלקיחת גלולות נגד הריון עם סרוקסט? האם האחד מפריע לשני?

באתי לכתוב לך משהו אבל קודם כל מה שלומך?

שלומי טוב תודה. כמה נפלא לשמוע ממך ולדעת שחשבת עליי...מה שלומך?

היי אורית, איך היתה היומולדת? מקווה שהיה טוב... שבת שלום, טלי פרידמן

אורית שלום למיטב ידיעתי אין אבל שוב למה את לא מדברת עם הרופאים שלך ? בברכה עמי

אני צריכה בדחיפות עזרה. הייתי בקשר רציני ונהדר אבל החבר נפרד ממני לפני חודשיים. אני הקשר הראשון שלו והוא רוצה לנסות עוד לפני שהוא מתמסד. אהבנו מאוד, ואני לא יכולה להניח לו. אני נכנסת למייל שלו ומקשיבה למענה הקולי שלו, ואין לי שליטה על זה. אני מרגישה שאני שוקעת לדבר שהוא הרסני, אבל לא יכולה להפסיק. אני רוצה אבל לא יכולה להרשות לעצמי כלכלית להעזר בפסיכולוג.

ירדן שלום רב, אני חושבת שאת אכן מצליחה לזהות קוים אובססיביים בהתנהגותך כלפי חברך והפרידה ממנו. את טוענת שאין לך כסף לפסיכולוג, אך אני חושבת שדווקא קבלת עזרה מאיש מקצוע (מטפל) היא הדבר הנכון עבורך. יש טיפול ציבורי דרך המרפאות לבריאות הנפש המקומיות, או מאידך טיפול פסיכותרפויטי דרך קופ"ח. אם רוצים טיפול, אפשר להשיג, גם לא במחירים מרקיעי שחקים. נראה לי שבכל המצב הזה את סובלת, ואולי ייתכן גורמת לסבל גם לחברך...לכי לטיפול זה רק יעזור! שבת שלום, טלי פרידמן

ברצוני לשאול את המומחים לאחרונה קיבלתי כדורי פריזמה על מנת להרגע. הענין הוא שאין לי סיבה להיות לחוצה ועצבנית אבל בכל זאת. הפריזמה לא עוזרים , תקופה של 4 חודשים פעמיים ביום אמור להשפיע איכשהו על הגוף אינני ישנה בלילות והעצבנות נשארה אותו דבר בעיקר כשאני נמצאת בקרבת הילדים בקטנים שלי והשובבים שלי שמצליחים להוציא אותי משיווי משקל .רצוני לדעת באיזה אופן הכדורים אמורים להשפיע? והאים הם מסוכנים לבריאות?

שרית שלום לא יודע איך מתבטאת העצבנות ולכן לא ברור על מה את מצפה שישיפיע אם לא עוזר לאורך כל כך הרבה זמן צריך לשקול שנוי מנון או שנוי תכשיר אנאר פני שוב לפסיכיאטר שטפל בך ואנא עמדי במעקב מסודר (לפחות אחת לחודש) כדי לעקוב האם התרופה מועילה לך בהצלחה עמי

שלום, אני מטופל בריספרדל 3 מ"ג ויש לי אין אונות ואי חשק מיני. שאלתי היא האם ייתכן שזוהי תופעה של המחלה שלי ולא בהשפעת התרופה ? כמו כן אם ישנה אפשרות שזו תופעה של המחלה מה ניתן לעשות בנידון (ויגרה ?) ?

משה שלום לא ידו ע על המחלה שלך מכל מקום זו תופעת לואי שתתכן עם ריספרדל ניתן לנסות תכישרים מקבילים האם עמם הבעיה תסתדר אנא פנה לרופאך בהצלחה עמי

שלום קראתי את הודעתכם ובאמת נתנתם לי הרגשה שזה בסדר . אומנם אני בת 20 וזה קצת מוזר לי לדעת ומתביישת טיפה כאילו אף אחד בחיים לא רצה אותי. וזה לא נכון פשוט קשה לי לעשות דברים נגד רצוני רק כדאי להגיד עשיתי. אני בניגוד לחברותיי זה נקרה המון מאוחר גיל 20 לקשר של חבר ועוד חבר ראשון???!!!1 אני קצת קשה לי להגיד לכולם שזה באמת קשר ראשון האם בסך הכול 20 זה גיל מאוחר לקשר ראשון??????

דנית, עניתי לך כבר פעמיים וזו הפעם האחרונה: לא! למה כל כך חשוב לך לקרוא זאת שוב ושוב? האם את חושבת שאשנה את דעתי מתשובה לתשובה? מה באמת את היית רוצה לשמוע כתשובה? איכשהו, נדמה לי שהתשובה לה את מצפה היא תשובה שתואמת את התחושה הפנימית שלך שזה לא בסדר. וכשאני כותבת לך (ועוד גולשים כתבו לך) שזה בסדר, את מתעקשת להמשיך ולשאול שוב ושוב. אולי את מצפה שאני אענה לפי הציפיות שלך מעצמך, ואכתוב לך שזה לא בסדר, ואת באמת "פספסת את הרכבת", אבל התשובה שלי ממש רחוקה מזה... אז רק בתחילת הדרך בעיני, ואין לך מה למהר. וכמו שחכמינו חז"ל אמרו "המהירות מהשטן". וזו תשובה סופית בהחלט! שבת שלום, טלי פרידמן

בעת שירותי הצבאי,הוגדרתי על ידי פסיכיאטר כבעל אישיות סכיזואידית,רציתי לדעת מהי בדיוק אישיות סכיזואידית האם יש קירבה לסכיזופרניה ?

שוקי שלום רב, אני מוסיפה קישור להודעה שהשארתי לא מזמן בנוגע לנושא עליו אתה מבקש להרחיב את ידיעותיך. יש שם קישורים לאתרים בעברית. http://doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=204222&t=204000 שבת שלום, טלי פרידמן

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=54651&t=54534

רציתי לברר כיצד ניתן לילמוד ולשפר לגבי הנ"ל,יש לציין עתוי של ריבוי החגים,והמצאות עם מספר אנשים מאוד מצומצם בחוג המישפחתי.

ליאןר, שאלתך קצת מבולבלת ולא מובנת. לא הבנתי האם את/ה מתכוון/נת ללימודים כגון: חוגים או סדנאות, או מאידך למידה עצמית (תרגילי התרגעות/הרפיה) או דרך טיפול פסיכותרפויטי. אנא פרטי והסבירי את שאלתך. בברכה, טלי פרידמן

Hi Tali, i sent the mail again,i hope you get it this time, regards..........Lisa

היי ליסה, קיבלתי ושלחתי אחד בחזרה. אני מצפה לתשובה. שבת שלום, טלי פרידמן

אני אשה בת 38 אשר סבלתי בעבר מחרדות כרגע המצב הרבה יותר טוב אינני צורכת שום תרופה וסך הכל אינני סובלת ממש מחרדות (עברתי טיפול פסיכולוגי בעבר) אבל אינני זזה מהבית ללא תרופת הרגעה שיהיה לשעת צרה (אם אין לי אני כבר בחרדה) ובעייתי כעת היא שאני מפחדת ממקום נעול פעם נינעלתי בבית ולא היה לי מפתח לפתוח את הדלת ניכנסתי ללחץ ההרגשה היתה כאילו אם יקרה לי משהו אין משיציל אותי מזלי שכעבור כ10 דקות באו לפתוח לי אותו סיפור לגבי מעלית אני ניכנסת למעלית אבל המחשבה אם אני אתקע בפנים מאד מלחיצה אותי 1.האם יש טיפול לעינין הזה ארוך או קצר ואצל מי מומלץ הכי טוב שיש כמובן ללא תרופות 2.ואם אפשר להגיע למצב שאני אזוז ללא תרופת הרגעה מהבית? תודה על עזרתכם

יפית שלום רב, במידה ונושא החרדה לא מטופל, לעיתים הוא עשוי להחריף, אך לא תמיד. באופן עקרוני טיפול התנהגותי נחשב לטיפול יעיל וטוב בעיקר לחרדות ממוקדות כשלך (מקומות סגורים/מעליות וכו'). מדובר בדרך כלל בטיפול קצר מועד וממוקד, אך כל מקרה לגופו. בהצלחה, טלי פרידמן

מתנצל שאני מרחיב ומשעמם. אני מפרט " מחשבות אוטומטיות " העומדות בבסיס תהליך דכאוני, "תיקון " מחשבות אלה יביא להקלה בתחושות הדכאוניות לפי הגישה הקוגניטיבית. הכתוב מטה עזר לי אישית בעבר . גם כיום אני נעזר בעקרונות אלה כשחש שהשיפוט שלי את עצמי ואת המציאות אינו סביר.אני מקווה שאולי יעזור למישהו ממשתתפיה פורום: טעויות שכיחות במחשבות אוטומטיות: 1 . מחשבות בשחור לבן: אלו מחשבות המתאפיינות בראיה קוטבית של הדברים,מבלי לראות את הגוונים שבאמצע. כך אני יכול לדבר על טוב ורע,על שווה מול לא שווה,על חבר מול אוייב, מבלי לשים לב שמושגים אלו הינם יחסיים ולא עומדים בניפרד זה מזה אלא ברצף, למשל בין טוב לרע מופיעים כל המקרים שאנו פוגשים במציאות. בכל טוב יש קצת רע ובכל רע קצת טוב. אין אנו פוגשים רוע מוחלט או טוב מוחלט במציאות היומיומית שלנו. אבל כשאנו קוראים לארוע מסויים "רע" אנו עלולים לחוש כאילו שהוא באמת "רע" .במציאות הדברים הם לא כל כך קיצונייים. 2. נטייה לתת תוויות-תגים: זאת הנטייה לקטלג את עצמנו ואת האחרים תחת כותרות שאי אפשר לשנות,למשל להגיד לעצמי שאני " לא מוצלח " כאילו שלעולם לא הייתה לי ולא תהיה לי הצלחה כלשהי. טעות זו שכיחה לפעמים בבואנו לדבר על בני משפחה כאשר אנו רואים את כל אחד תחת כותרת אחת וזה מפריע לנו לראות הבטים אחרים של אישיותם.אנו מדברים על מתן תוויות כאשר אנו מתיחסים בצורה כזו לאיפיוני אופי של בן אדם. אנו קורים לזה טעות כי איננו מאמינים שאופיו של אדם מתאפיין רק בדבר אחד וכל הזמן זה אותו דבר. אנשים משתנים בהתאם לנסיבות וזמן ןלכן אין לתת תווית מוחלטת לאף בן אדם,אם נעשה אנו כבר לא נוכל העריך-לראות כאשר יתנהג אחרת. 3.הכללת יתר: זאת הנטייה להתייחס לאירוע מסויים כאילו שזה תמיד קורה ותמיד ימשיך לקרוא באותה צורה.למשל, אם החברה \חבר לא התנהגה לשביעות רצונך אתה עלול להגיד לעצמך שהיא אף פעם לא עושה מה שאתה מבקש ממנה. 4.מחשבות של " צריך": כל פעם שאתה אומר לעצמך את המילה " צריך" ואתה מתכוון אליה באופן אבסולוטי,כאל חוק שקבע הבורא,אתה מוסיף לעצמך גרגיר של דכאון. למילה "צריך" יש ערך רק במשפטים המציינים תנאי הכרחי כגון " אני צריך לאכול כדי לא להיול רעב" או " אני צריך לעבוד כדי להרוויח כסף,. אבל לעולם אין להשתמש במילה צריך במובן של פקודות מוחלטות ( לעצמנו) כמו למשל : "אני צריך כל הזמן להיות בסדר ואם לא אהיה בסדר כל הזמן זה אומר שאני לא שווה כלום" ( כאן אנחנו רואים עות של " צריך" וגן של חשיבה בשחור לבן-). 5 . ייחוס עצמי: זאת הנטייה לייחס כל דבר שקורה בסביבה כאילו שזה מכוון אלינו. אם תחשוב פעמיים תגלה שאינך כל כך חשוב שכל פעם שמישהו צוחק הוא צוחק דווקא עליך. 6 . זילזול בחיובי: הנטייה לראות רק את התוצאות השליליות של התהליך, מבלי להתייחס לדברים החיובים שלמדנו בדרך,גם אם בסוף לא הצלחנו במידה שרצינו מלכתחילה.. 7 . הפילטר המנטלי: אנו מפעילים פילטר זה כאשר מתייחסים רק להיבטים השליליים של מצב נתון מבלי לראות את הצד החיובי. למשל אם אתה תסתכל על חייך בדיוק ברגע זה יתכן ותראה הרבה דברים שליליים המצדיקים כאילו דכאון, אך אם תחדד את הראיה תוכל גם להבחין בדברים חיוביים אשר מנטרלים במידה מסויימת את הרגש השלילי. 8 .קפיצה למסקנות: זאת הטעות של לחשוב שמה שאנו חושבים זה מה שבאמת מתרחש. לטעות זו שתי צורות: א. ראיית העתיד (מגיד עתידות): זאת המחשבה שקוראת כאשר אנו אומרים בקול רם,או בלב, ניבוי (תחזית) שלילי על העתיד ומתייחסים לתחזית זו שלנו ,כאילו שזה כבר קרה. למשל אם אני אגיד לעצמי שאני לא מסוגל להתמודד עם העתיד ללא פעילות התמכרותית כלשהי ( שתיה, גראס , סיגריות, אכילת יתר וכ"ד) ואתיחס למשפט זה כאל עובדה שרירה וקיימת,אז אני בוודאי שלא אוכל להתמודד עם העתיד ללא התנהגות התמכרותית זו. ב. קריאת מחשבות: זאת המחשבה שאני יכול לדעת מה אמורים עלי או בכלל. אם אני אגיד שהחברה שלי כועסת עלי ( בלי לשאול אותה) זאת קריאת מחשבות שאיננה יכולה להיות אף פעם וודאית עד שלא נבדוק את הערכתנו עם האדם השני. זהו... חומר למחשבה ובדיקה עצמית למישמעוניין בכך. מקווה שעזרתי בשמהו למשיהו\י. שיהיה לכם סוף שבוע נעים ממני אנונימי

היי מה שלומך??? קראתי את ההודעה המון המון מדבר אליי כיום אני בת 20 משתחררת עוד מעט ותמיד ההרגששות שאני ואני... הכוונה כאשר צוחקים ישר המחשבה שאולי אליי... או כאשר אני מדברת אחרי זה המחשבה אולי עכשיו יזלזלו בי או כאשר מסתכלים אליי הפחד שאני משהו אצלי לא בסדר ומצחיק... ועוד ועוד המון.....יש תרופא שאתה יכול ליעף לי תרופת פלא???? ובקשר לזה סעיף 3: הרבה מאוד פעמים אני אומרת לעצמי אם בתיכון הייתי בודדה בלי חברים ולבד אז מה פתאום שמתאי שהוא זה ישתנה??? האם בני אדם באמת משתנים? זה לא נשמע הגיוני??? תודה

הי אכן, בני אדם יכולים להשתנות. אמנם אין תרופת פלא אבל בעזרת מטפל מצקועי מיומן אכן את יכולה לשנות מחשבות, תחושות והתנהגות . בגיל 20 עדיין אפשר להשתנות בכפוף למספר תנאים: שיש לך רצון להשתנות , כוח להשתנות ומוכנות להכנס לטיפול אצל מטפל\ מטפלת מוסמך. בשיטה הקוגניטיבית. לפעמים מדובר בטיפול קצר כך שלא צריך לחשוש מהוצאות גבוהות לטווח ארוך תוכלי לקבל בטחון עצמי ,הפחתת בחושות חרדה ודכאון והרגשה שאת שולטת בחייך ואינך נגררת אחרי נסיבות החיים. ממליץ בחום לפנות למטפל התנהגותי ו\או קוגניטיבי. תוכלי לאתר פסיכולוג זה דרך אגודת או מועצת הפסיכולוגים. ישנם גם פסיכיאטרים ועובדים סוציאלים שעובדים בשיטה זו בהצלחה רבה. המומחים בפורום יכולים להדריך אותך כיצד לפנות למטפל העובד בשיטה זו.אני מתגורר האזור הדרום ,אם את גרה בסביבה אוכל למסור לך מס' טלפונים של שתי מטפלות המתגוררות בסביבה. בי אנונימי

שלום לך אנונימי ברצוני לדעת מאיפה הניסיון שיש לך ,מכיוון שאני מנסה לטפל בעצמי הרבה זמן ואין אני יודע שאני עושה זאת בהצלחה. אני מעל גיל 24 וגם מעל 25 וקורה עדייו שאני לא מוצא את עצמי ,הן מבחינה לימודים ועבודה אני מתמודד עם המון קשיים בדרך שאני לא יודע לאן היא מובילה ולא רואה רמז של אור . מבחינת אהבה קצת מוזר לי אני פוגש דיי הרבה בחורות יחסית לזמן שאני מבלה ואני לא מצליח למצוא קשר עם מישהי לטווח ארוך. אף פעם לא הייתה לי חברה מעל חודש או חודשיים במשך כל החיים שלי ,אני לא יודע אם יש לי פגם במזל או בעצמי אבל אני בחור מאוד חזק שדברים כאלה יכולים לשבור אותי מנטלית ואני מאמין שהדרך שלי להצלחה היא תהיה בעזרת כך שתהיה לי מישהי שתלווה אותי. אנונימי כתב/ה: > > > מתנצל שאני מרחיב ומשעמם. אני מפרט " מחשבות אוטומטיות " העומדות > בבסיס תהליך דכאוני, "תיקון " מחשבות אלה יביא להקלה בתחושות > הדכאוניות לפי הגישה הקוגניטיבית. > הכתוב מטה עזר לי אישית בעבר . גם כיום אני נעזר בעקרונות אלה > כשחש שהשיפוט שלי את עצמי ואת המציאות אינו סביר.אני מקווה > שאולי יעזור למישהו ממשתתפיה פורום: > > טעויות שכיחות במחשבות אוטומטיות: > > 1 . מחשבות בשחור לבן: אלו מחשבות המתאפיינות בראיה קוטבית של > הדברים,מבלי לראות > את הגוונים שבאמצע. כך אני יכול לדבר על טוב ורע,על שווה מול לא > שווה,על חבר מול אוייב, מבלי לשים לב שמושגים אלו הינם יחסיים ולא > עומדים בניפרד זה מזה אלא ברצף, למשל בין טוב לרע מופיעים כל > המקרים שאנו פוגשים במציאות. בכל טוב יש קצת רע ובכל רע קצת טוב. > אין אנו פוגשים רוע מוחלט או טוב מוחלט במציאות היומיומית שלנו. > אבל כשאנו קוראים לארוע מסויים "רע" אנו עלולים לחוש כאילו שהוא > באמת "רע" .במציאות הדברים הם לא כל כך קיצונייים. > > 2. נטייה לתת תוויות-תגים: זאת הנטייה לקטלג את עצמנו ואת האחרים > תחת כותרות שאי אפשר לשנות,למשל להגיד לעצמי שאני " לא מוצלח " > כאילו שלעולם לא הייתה לי ולא תהיה לי הצלחה כלשהי. טעות זו שכיחה > לפעמים בבואנו לדבר על בני משפחה כאשר אנו רואים את כל אחד תחת > כותרת אחת וזה מפריע לנו לראות הבטים אחרים של אישיותם.אנו מדברים > על מתן תוויות כאשר אנו מתיחסים בצורה כזו לאיפיוני אופי של בן > אדם. אנו קורים לזה טעות כי איננו מאמינים שאופיו של אדם מתאפיין > רק בדבר אחד וכל הזמן זה אותו דבר. אנשים משתנים בהתאם לנסיבות > וזמן ןלכן אין לתת תווית מוחלטת לאף בן אדם,אם נעשה אנו כבר לא > נוכל העריך-לראות כאשר יתנהג אחרת. > > 3.הכללת יתר: זאת הנטייה להתייחס לאירוע מסויים כאילו שזה תמיד > קורה ותמיד ימשיך לקרוא באותה צורה.למשל, אם החברה \חבר לא התנהגה > לשביעות רצונך אתה עלול להגיד לעצמך שהיא אף פעם לא עושה מה שאתה > מבקש ממנה. > > 4.מחשבות של " צריך": כל פעם שאתה אומר לעצמך את המילה " צריך" > ואתה מתכוון אליה באופן אבסולוטי,כאל חוק שקבע הבורא,אתה מוסיף > לעצמך גרגיר של דכאון. למילה "צריך" > יש ערך רק במשפטים המציינים תנאי הכרחי כגון " אני צריך לאכול > כדי לא להיול רעב" או " אני צריך לעבוד כדי להרוויח כסף,. אבל > לעולם אין להשתמש במילה צריך במובן של פקודות מוחלטות ( לעצמנו) > כמו למשל : "אני צריך כל הזמן להיות בסדר ואם לא אהיה בסדר כל > הזמן זה אומר שאני לא שווה כלום" ( כאן אנחנו רואים עות של " > צריך" וגן של חשיבה בשחור לבן-). > > 5 . ייחוס עצמי: זאת הנטייה לייחס כל דבר שקורה בסביבה כאילו שזה > מכוון אלינו. אם תחשוב פעמיים תגלה שאינך כל כך חשוב שכל פעם > שמישהו צוחק הוא צוחק דווקא עליך. > > 6 . זילזול בחיובי: הנטייה לראות רק את התוצאות השליליות של > התהליך, מבלי להתייחס לדברים החיובים שלמדנו בדרך,גם אם בסוף לא > הצלחנו במידה שרצינו מלכתחילה.. > > 7 . הפילטר המנטלי: אנו מפעילים פילטר זה כאשר מתייחסים רק > להיבטים השליליים של מצב נתון מבלי לראות את הצד החיובי. למשל אם > אתה תסתכל על חייך בדיוק ברגע זה יתכן ותראה הרבה דברים שליליים > המצדיקים כאילו דכאון, אך אם תחדד את הראיה תוכל גם להבחין בדברים > חיוביים אשר מנטרלים במידה מסויימת את הרגש השלילי. > > 8 .קפיצה למסקנות: זאת הטעות של לחשוב שמה שאנו חושבים זה מה > שבאמת מתרחש. לטעות זו שתי צורות: > > א. ראיית העתיד (מגיד עתידות): זאת המחשבה שקוראת כאשר אנו אומרים > בקול רם,או בלב, ניבוי (תחזית) שלילי על העתיד ומתייחסים לתחזית > זו שלנו ,כאילו שזה כבר קרה. למשל אם אני אגיד לעצמי שאני לא > מסוגל להתמודד עם העתיד ללא פעילות התמכרותית כלשהי ( שתיה, גראס > , סיגריות, אכילת יתר וכ"ד) ואתיחס למשפט זה כאל עובדה שרירה > וקיימת,אז אני בוודאי שלא אוכל להתמודד עם העתיד ללא התנהגות > התמכרותית זו. > > ב. קריאת מחשבות: זאת המחשבה שאני יכול לדעת מה אמורים עלי או > בכלל. אם אני אגיד שהחברה שלי כועסת עלי ( בלי לשאול אותה) זאת > קריאת מחשבות שאיננה יכולה להיות אף פעם וודאית עד שלא נבדוק את > הערכתנו עם האדם השני. > > זהו... חומר למחשבה ובדיקה עצמית למישמעוניין בכך. מקווה שעזרתי > בשמהו למשיהו\י. > > שיהיה לכם סוף שבוע נעים > > ממני > > אנונימי >

לראובן שלום ! כפי שכתבתי בהודעות אחרות,אני לא רופא,לא פסיכולוג ולא מטפל. אני אדם שהחליט לא לוותר עח מימוש עצמי למרות קשיים אישיים,משפחתיים,בריאותיים ונסיבתיים. כדי להתמודד בהצלחה עם קשיי החיים קראתי המון חומר מקצועי בתחומי טיפול שונים , פניתי לטיפול כשהיה צורך , וקיבלתי עזרה ותמיכה מהסביבה מבלי להתבייש אני כותב בפורום מתוך מטרה להעביר מסר שיש מוצא מן הסבך...אם רק מתעשקים. ביחס לשאלתך, עיין בהודעה שלי מאתמול על אהבה והתאהבות. לגופו של עניין , לפי מיטב הבנתי הלא מקצועית ) אכן קשר זוגי יכול להוות גורם מייצב בחיים. אבל דעתי היא גם שקשר זוגי הוא לא תרופת פלא למצב של בילבול וחוסר בהירות בו אתה מצוי. אתה זקוק ליעוץ תעסוקתי או בבחירת מקצוע ( יש מכונים שונים שמתמחים בנושא זה) גם יעוץ גרפולוגי יכול להיות פתרון יעיל וזול יחסית. כמו כן, אתה זקוק לטיפול שיעזור לך להגיע לתובנות לגבי עצמך, יכוון אותך לקביעת מטרות ויעדים בחייך ויסייע לך לברר את הקשיים במציאת בת זוג. ואתה יודע מה ? לפעמים הקשיים נובעים מנסיבות חיים שלא פועלות לטובתנו . מה שנקרה בפשטות "חוסר מזל". יש תקופו כאלה בחיים ש " שום דבר לא הולך ". ולא מדוב רבהשלכת סיבתיות אלא בקשיים ממשיים. לסיכום, אתה מחפש את עצמך במישורי חיים שונים . סופו של דבר שבכוח רצון, התמדה, אמונה ביכולתך וכוחותיך ובמידת הצורך יעוץ וטיפול מקצועיים תצליח להעלות את חייך על פסים של מימוש עצמי והצלחה. מאחל לך הרבה אופטימיות וגישה חיובית. אנונימי היות ואני לא יועץ בפורום אני מגביל את עצמי לא לכתוב מעבר לכך.אבל אתה ואחרים מוזמנים לכתוב לת.ד. 243 באר שבע עבור אנונימי לבירורים נוספים ושאלות. כל פניה תזכה למענה על פי מיטב הבנתי וניסיוני האישי.

מדוע את לא מוסיפה את "המרכז הישראלי", המרכז האמבולנטורי (out-patient) הגדול ביותר בארץ לטיפול בהתמכרות לאוכל: בולימיה, השמנת יתר. www.trotzky.com בחיפה ובקריות?

דינה שלום רב, אני מניחה שההודעה שלך מכוונת אליי. אינני מכירה את המרכז, והאמת היא שאף לא שמעתי עליו. באזור חיפה אני מכירה את המחלקה להפרעות אכילה (מומלץ) בבי"ח רמב"ם. אינני נוהגת להמליץ על מקומות/מטפלים שאינני מכירה. אשמח אם תספרי יותר על המרכז, ועל קשר שלך למרכז... תמיד טוב לדעת עוד... ותודה על ההערה, בהמשך אני אכנס ואבדוק את האתר שהמלצת. שבת שלום רב, טלי פרידמן

אמי קשישה בת 80. לאחרונה החלו להופיע אצלה הזיות (הלוצינציות?) היא מדמיינת שהיא רואה דמויות במצבים שונים (לא בחלום ולא בשעת שינה), אנשים שמדברים אליה ומיד נעלמים כלא היו. אינני יודעת כיצד להתייחס לנושא, מלבד ההסבר שלי שהיא אינה מבדילה אולי בין מציאות לדמיון. נראה לי שהיא כבר פוחדת לישון. שאלתי: מה הגורמים בגיל זיקנה לתופעות אלה ומה ניתן לעשות בנדון. אני יודעת שהיא צריכה לפנות לפסיכוגריאטר, אלא שהיא לא רוצה ויהיה קשה להביא אותה אליו לבדיקה עקב התנגדותה וחששה מאישפוז. האם יש טיפולים או תרופות לשיפור המצב? מה צריך לעשות? אני מודאגת.

ריקי שלום אין ברירה 1. צריכה בדיקה קפדנית אצל רופא המשפחה שלה האם יש סבה גופנית 2. אם אין סבה ברורה / הדבר גורם לה קשיים - אנא פני לפסיכיאטר או פסיכוגריאטר יש כאילו שעורכים בקורי בית בברכה עמי

שאלתי היא האם אוכל לקבל ייעוץ בנוגע לדרכי הטיפול בטריכולומניה ובכלל כל חומר כתוב רצוי בעיברית.

דנה שלום איני יודע המונח הוא טריכוטילומניה ניתן לחפש לפי trichotilomania כללית יש טפול תרופתי התנהגותי ולעתים ניתן להעזר גם בטפול דינמי בהצלחה בחפוש עמי

שאלתי אותך שאלה ענית לי ולא הספקתי לקרוא את תשובתך מאז אתמול שהתפנתי לקרוא אותה גיליתי שהיא נמחקה ואינני מוצאת אותה. הבנתי שהיה או לא היה סיפור של מתחזה אם אתה מצליח למחוק את ההודעות אולי אתה אחד ממתחזקי האתר.

נועה שלום! קראתי את הודעתך קודם , מצאתי שהיו אף מספר תגובות יש לי הרגשה שאותו אור המסתורי עונה לתשובות ולאחר מכן מוחק אותן... מוזר .....

שלום! יש לי בעיה מאוד גדולה ואני זקוקה לעזרה ולא יודעת למי לפנות ,אני בת 23 ואני סובלת מחרדות חברתיות הרבה שנים , אני יוצאת מהבית רק לעיתים רחוקות ובקושי רב ולא מסוגלת להתראות עם איש, במילים אחרות קברתי את עצמי בעודי בחיים ואני מרגישה ריקנות וייאוש גדול, הייתי רוצה לפנות לפסיכולוג שמתמחה בהפרעת החרדה החברתית וחרדות בכלל אבל לא מצאתי כזה ואני לא יודעת מה לעשות, אני רק יודעת שבא לי למות ולחדול מכל המצב הפתטי שבו אני נמצאת, האם מישהו יכול לעזור???

האם עברת טראומה?

כן, עברתי טראומה בעבר.

כן, עברתי טראומה בעבר.

שלום רב, את ממש לא היחידה בעולמנו עם הקושי הזה, כך שמנסיון רב שהצטבר - - אפשר לצאת לחיים אחרים לגמרי, ובמהלך של כמה חודשים, בד"כ. כמובן שהכל תלוי בקצב ההתקדמות האישי. אם את רוצה הפנייה, פני למייל האישי שלי, עם הסטוריה מעט יותר ארוכה עלייך ועל הקשיים, וכן מיקומך בארץ. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, משתמש מזה כארבעה חדשים בפריזמה/פרוזאק 20 מ"ג מידי יום. שאלתי : האים ניתן לרדת למינון נמוך יותר או לתדירות נמוכה יותר (אחד ביומיים) לאחר שאני משוכנע שמרגיש טוב יותר ? אילו מגבלות יש בשימוש ארוך טווח בסוג זה של תרופה ? אציין כי אני גבר בן 41 בריא לגמרי למעט הפטטיס בי שלילי תודה רבה

נכבדי שלום אנא פנה ליעוץ לרופא המטפל בך בברכה עמי

מה שלומך? אצלי כן, בימים אלה מאוד קשה בינתיים אני לא עושה כלום עם עצמי ומאוד משעמם להיות בבית סתם ככה בלי אף אחד ולחכות....... אני גם מפחדת לחפש עבודה והסיבה מאוד כואבת מפחדת לא להסתדר אם האנשים או שהם לא איתי אותו סיבה בה אני חוששת מהצבא,ותתפלאי זה גורם לי צער רב. מה לדעתך??? ומה בהקשר לצאט מה בסוף???

.

ההתאהבות הינה חוייה רגשית רבת עוצמה. התחושה השולטת בעולמם של המאוהבים היא ה"ביחד". שני בני זוג חשים כאילו גבולות האני שלהם מתמוססים והם מתמזגים לישות אחת. הגבולות מוצבים בין בני הזוג לסביבתם. יש לכך ביטויים חיצוניים בולטים כמו שהות מתמדת האחד במחיצת השני,התעלמות מנוכחות האחרים ונסיגה מההתענינות בעולם החיצון. חווית ההתאהבות גורמת לכך אחד מבני הזוג להכחיש את ההבדלים בינו לבין בן הזוג הנאהב ולראות את השני כדומה לו באופן כמעט מושלם. הזוג המאוהב משוכנע ששנועדו זה לזו מלכתחילה, ובטוח שדעותיו ,רגשותיו,תכונותיו ותחומי העניין של השני זהים לשלו. כל אחד מהווה עבור השני מראה בה הוא יכול להשתקף ולקבל אישור לקיומו. בנוסף ההתאהבות מלווה באידאליצתיה של הנאהב. הוא נתפס ללא פגם, מיוחד ונערץ. בעיני המסתכל ה"אוביקטיבי", אדאליזציה זו נתפסת לעתים קרובות כעיוות של המציאות. אלא שהמאוהב, רואה את אהובתו בעיניים מיוחדות המאדירות את דמותה. במציאות, התשוקה הרומנטית שבתהליך ההתאהבות הינה קצרת ימים ( לאחרונה עלתה הטענה שיש לכך בסיס פיזיולוגי מאחר והשלב האופורי של ההתאהבות הינו תוצאה של שליחים כימיים במוח הדומים לאמפטמינים,במיוחד פנילטילאמין) והמשימה העומדת בפני כל זוג הינה לעבור מהשלב הרומנטי למצב מציאותי יותר של יחסי אהבה. במקום אשליית האינטימיות הקיימת בשלב ההתאהבות יש לפתח אינטימיות אמיתית המבוססת על נכונות לחשיפה עולם הפנימי בפני האחר, והכרה בעולמו הפנימי השונה. למעשה האהבה בשלה ובוגרת פירושה יכולת לצאת מהסימביוזה הינקותית וויתור על החלום הרומנטי ועל התקווה שהשני ימלא את צרכיו הינקותיים באופן טוטאלי או יתקן את הפגיעות שחווה מצד הדמויות במשמעותיות בעברו (כגון הורים) וביכולת להכיר בשני כאדם נפרד ממנו. לא כל הזוגות מסוגלים או מוכנים לעבור משלב ההתאהבות ליחסי אהבה בוגרים.ניתן למצוא אנשים העוברים מהתאהבות אחת לשניה ,תוך שמירה על ריגושים וסערות בקשר,ללא יכולת לעבור לאהבה בוגרת, שבהכרח טומנת בחובה פחות תנודות קיצוניות. אנונימי

היי קודם כול תודה בה לך על הצורך לעזור לי "כשביקשתה שיענו לי מאנשי הצוות ... מה דעתך על הכתבה שלי דנית 21:15 ??? ובקשר למכתבך כאן יפה, נורא נחמד. מדבר אליי בחצאיו בן כמה אתה? אתה כאן חדש באתר נכון? אבל כייף שאחד כמוך כאן ...דנית

דנית!! גם לי כייף שעזרתי לך. קראתי את שמכתבת אתמול ב21:15 אני בטוח שתצאי מזה . אל תתיאשי !! אגב קראת את התגובה שלי לדפנה אתמול בשעה 18:19 ?? אולי תמצאי גם שם תשובות רלוונטיות למצבך. מחזיק לך אצבעות !! בי בי אנונימי

שוב חוזרת בה החרדות אותן תחושות מחנק, אותן מחשבות כפייתויות גם כתוצאה מבטוראט, מחשבה על איך אני מתה,וכמה זה מפחידץ. תעזרו לי על על סף נפילה ואני רק קלונקס 2 מ"ג נוטלת כבר 4 שנים מאז שהתאשפזתי עקב תת משקל או הפרעות אכילה. אין לי חשק לאכול אין לי כח לצאת מבהית ואפילו לא מהחדר, אוףף אני שוב לבד.אני לא החלטית וחושבת שכ לם צוחקים עליי , כל החג הייתי לבד בבית עם עצמי , וכתבתי שירים ושרתי לעצמי ולא היה לי כוח להיתקלח אבל איכס אני נקייה אתם יודעם שי שלי כפייתיות לניקון נכון? אז ניקיתי את הבית והחדר לשי ויהיתקלחתי 4 פעמים ביום זה הכל רק 4 זה לא כל כך טוב.טוב, ככה הרגשתי רע כל כך, למה אלובים לא רוצה שאני ימות? למה אין לאף אחד אומץ לשים לי משהו אולי איזו אבן בראש אני יעשה הכל כדיי להעביר את הדיכאון זהזה עכשיו או את החיים האלו. אני חושבת טוב טוב על היתאבדות תעזרו לי בבקשה. ואל רק אל תגידו לי רואים כי אני לא כל כך מאמינה בפסיכיאטרים שעושים עליי כמו שפן ניסיונות. למה אני ניחנקת כל הזמן זה לא היה ליתקופה ושוב חשר אליי. תגידו למ הה ושכאב הגדול הזה היתנחל לו בתוכי ומצא לו שם בית? למה דווקא אצלי דיייייייי. ולמה ה שכנים תמיד ניראים שמחים? וחשבתי על מזהו הלשון שלנו כל כך מיותרת בגוף סתם מדברת ומקללת וחלקלקה רטובה ומחחוספסת לפעמים המצורה של הלשון מפחידה אותי אתם יכולים להסיבר לי למה??? תודה לכם אם תעזרו לי , ביי מיקי שאוהבת אותכם- את כולכם רק לא את עצמי.

מיקי, כול כך אני מזדהה איתך קשה להיות לבד ולהרגיש בודד תראי תפילת הקסם לחכות ועוד משהו תפילת הקסם אומרת לא לחשוב מה יש לו ולי אין ולמה ואייך, תהני מהשמש הזורחת בבוקר מהעצים מהחיות מהרוח מאת עצמך.....גם לי קשה לקבל את עצמי גם אני אוהבת אותך משר אותי גם אני בוכה בלילות גם אני חשבתי על התאבדות מה יצא מזה? למוות?זה?למה?יש לנו חיים ,למה לוותר אלייהם תמיד אפשר להשתנות ולשנות דברים גם אני הייתי לבד בחג גם לי זה קשה אבל הפתרון זה לא מוות את מוותרת על החיים שלך בשביל אחרים??למה מהפתאום!!!! ההפך החיים הם בידך ואת מי עכשיו מתחילה לשנות אותם בכול דרך בה מיקי רוצה להיות.... מיקי המחשבה השלילית הזה רעה אל תחשבי אלייה בכלל ובאמת לפני שהיה מאוחר לחי מהר לאיזה פסיכולוג פסיכיאטר הכול למענך. זה פשוט הרגשות לא נכונות שנותנות לך להבין בטעויות חבל.......

פוחדת לדשת לטיפול, ומה אני יאמר לו שם ? אני רוצה למות? ככה הוא ישלח אותי עוד לאישפוז, זה הדבר האחרון שהייתי רוצה, אני ממש לא מרגישה טוב ואולי גם שיכנעת אותי, אני אפנה לטיפול אולי אחריי שבת- כן כן אני תמיד דוחה ככה דברים אני ידועת אבל אני יעשה את זה בקושי ענקי, כי קשה לי ושחור ועיוור לי העולם.רק הלב דופק נושם מכלום שעוד נשאר. תודה על העזרה אנשים טובים אוהבת - עצבות...........

למיקי החוזרת שאוהבת את כולם פרט לעצמה, אני לא אשלח אותך לפסיכיאטר, אבל למה שלא תלכי לטיפול? למה שלא יהיה לך מישהו בעולם שתדעי שאת יכולה לבוא אליו גם כשאת מפורקת וכואבת כל כך, והוא יהיה שם, בדיוק כדי לתמוך ולהבין? יכולת התמיכה האינטרנטית היא כל כך זעומה ואפסית כמעט, לעומת מה שאת יכולה לקבל בתוך חדר הטיפול. למה את כל כך מתעקשת להסתפק בפירורים? תחשבי על זה? ותיהי חזקה... טלי פרידמן

למיקי היקרה אולי כדאי לשנות כיוון בטיפול ולפנות לרפואה האלטרניטיבית אבל לבדוק שלא נופלים על שרלטן כי בתחום הזה לא חסר, אם יש לך זמן כיצד גם ללמוד את הנושא, בחיים אין ברירה וצריך למרות הכל להמשיך הלאה.

תודה על התשובות עדין קשה לי לקבל זאת. אני מרגישה קצת רע מכול הקטע הזה בגיל 20 חבר ראשון זה מאוחר נורא . אף פעם לא הסכמתי לעשות דבר נגד רצוני מכיון זה אני ככה בלי חבר אבל 20 זה מאוחר רובן של האנשים זה הרבה הרבה יותר מלפני 20 ועוד חבר ראשון זה מאוחר (האם זה פדיחה להגיד לו שאני בתולה בגיל כזה????? אני מאוד מתפדחת אייך לומר האם זה באמת יחסי מאוחר לגיל 20 מכול הבחינות????????

שירלי, את צריכה להיות גאה בעצמך על זה שאינך מוכנה לעשות משהו המנוגד לרצונך. וזה נכון לכל תחומי החיים. לידיעתך, ישנם הרבה מאד נשים וגברים שלא היתה להם ממש חברה עד גילאים מבוגרים (אפילו יותר מגיל 20) ככה שזה לא ממש אסון. וחוץ מזה, תני צ'אנס לבחור, אם הוא עדין, רגיש ומתחשב והקשר ביניכם אמיתי ואינטימי - אני בטוחה שהוא ידע להעריך את כח הרצון שלך ובהחלט יראה בזה יתרון ולא חסרון. אין לך מה להתפדח, מאחר ואין חוקים או כללים בעניין הזה. החלטות כאלה הינן אינדבידואליות לכל אחד מאיתנו כשהדבר החשוב באמת הוא שתהיי שלמה עם עצמך ותרגישי חופשיה ומאושרת ולא לחוצה. בהצלחה,

מסכים לא כל מילה,מצטרף לעמדתה. אנונימי

שירלי, את כל כך טועה... אני לא יודעת לפי איזה נורמות חברתיות את פועלת.. אך במקרה הזה את פשוט טועה. נקודה! טלי פרידמן

היי שמעי אני קיימתי בפעם הראשונה יחסי מין כשמלאו לי 21 ואני גבר ולא התביישתי לומר לפרטנר שזו הפעם הראשונה שלי אז אין לך ממה להתבייש. מקווה שתהני ואל תמהרי עם זה שלך דור

דור, נכון!!!!! עדי

היי דברתי איתך אל חרדות חברה ורשמתה לי חוף מטיפול פסיכולוגי יש גם טיפןל טרופתי אז אייך אני מגיעה לתרופה מתאימה(אני רוצה שזה ישאר ביני לבין הפרטיות שלי אז מחוץ קופת חולים היכן ניתן) ואיזה תוצאות הם יכולות להביא????

דנית שלום אם את לא רוהצ שקופת חולים תדע (ולמה לא בעצם?) אז פני לפסיכיאטר פרטי בהצלחה עמי

שלום רציתי לשאול האם תוכל להפנות אותי לפסיכולוג התנהגותי המתמחה בטיפול בהתקפי חרדה? *יש לציין כי קיבלתי עיצה בעבר לפיה זהו סוג הטיפול המומלץ לסובלים מהתקפי חרדה. בתודה מראש ענבל

ענבל שלום רב, פני אליי למייל, וכתבי לי: אזור מגורים, עדיפות למטפל/ת, טיפול פרטי/ציבורי וכל פרט נוסף שנראה לך מתאים. אני אשתדל לעזור במציאת מטפל/ת מתאים/מה. טלי פרידמן

שם יש גם עצות בנושא בחירת מטפלים , ותרופות ועוד דברים שכדאי לדעת לפני שצוללים למים. . . בהצלחה! www.panic.uo.co.il

סליחה על ההתערבות . דנית ( שעה 21:15 ) ביקשה את התיחסותכם. בכבוד רב אנונימי

נכבדי משום מה יש צפיה לשירות מיידי מדוע ? בברכה עמי

חלילה ! לא מדובר בביקורת. נראה שהבחורה במוצקה יוצאת דופן ולכן ההפנייה לפניתה אליכם. סברתי שפיספסתם. אין ציפיה לשרות מהיר -אקספרס או מיידי. מדובר במקרה יוצא דופן. לכן התנצלתי מראש על התערבות. שיהיה לך יום נעים בברכה ובהרבה הערכה לפעילותכם אנונימי

חמי נפטר לפני שבוע. בני בן התשע לא נרדם ביומיים האחרונים והחל מדמם מהאף. לא קרו ארועים דרמטיים נוספים. מה עושים?

שרון, ראשית, צר לי לשמוע על מות חמך. שנית, את צריכה לקחת את הילד לרופא לראות למה הוא מדמם מהאף!!!!!! במקביל לזה, תנסי לדובב אותו ולראות איך הוא מרגיש. בכל מקרה, בכל בית ספר יש יועצת או פסיכולוגית חינוכית. שווה להיוועץ בהם!!!!!!!! עדי

בנוסף לנאמר על ידי עדי , היתי מטפל מיידית בנושא נדודי שינה של הילד .תתיעצי עם רופא המשפחה \ רופא ילדים בהקדם האפשרי . משתתף בצערך .מאחל לילד החלמה מהירה בברכה אנונימי

שלום רב, מוות ואבל הנם חלק מהחיים. כדאי להכין את הילדים גם לאספקט הזה. אם ההורים ממש משתדלים, אז יש למורים הרבה חומר כתוב, וליועצת בביה"ס הרבה חומר מסייע, ומומלץ להעזר בכך. דימום באף יכול לנבוע מהרבה סיבות, אך לענייננו נניח ומדובר בהתרגשות יתר. התרגשות היא חלק מהחיים. הכנה נאותה של הילד, ברוח הדברים שלמעלה, היא חלק של חיסון מהתרגשות יתר. הבנה של ההורים, שגם בתקופת אבל שלהם עליהם לתת תשומת לב לילדיהם, כמעט כאילו ולא קרה דבר - היא גורם מחסן נוסף. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

אילו היה לי פה אקדח, אילו היו לי פה כמה חבילות כדורים מרדימים לתמיד, אילו היה לי את האומץ.. כבר לא הייתי פה.. חבל שאין לי ... הייתי נפטרת מעצמי, לעולמי עולמים.

אילו היית מוצאת מישהו לדבר איתו אילו יכלת קצת לכתוב את מה שמעיק כל כך אילו יכלת קצת לפרוק את הכאב המדמם אילו ... ולמה בעצם אילו? אנחנו כאן. תכתבי, תשתפי, תחלקי את הקושי והכאב. זה עשוי להקל. יותר מזה, כדאי שתמצאי טיפול, תמיכה, אהדה...זה חשוב מאד! טלי פרידמן

זה למעשה כל מה שרציתי לומר... :)

החיים - עם כל הרוע והקושי - הם מתנה מיוחדת, נפלאה וחד-פעמית חייך - הם כפרח קסום ונדיר ואל לך לגדוע אותם תמיד ישנו האור בקצה המנהרה אם יש חלום, ויש תקווה בחרי בחיים - לא במוות צאי אל הגן, הביטי בעצים הגבוהים, שאבי מהם עוצמה התבונני בים, הקשיבי לאדוות הגלים ותני לרוח הקלה לנשב על פנייך ותגלי את היופי הטמון בך חיי, ואל תמותי

רציתי לשאול האם חבר ראשון לכול הבחינות זה מאוחר לגיל 20?????? חברותיי ממזמן לא בתולות מגיל 16 18 אני מרגישה רע אם זה,לא שלא היה לי צאנסים פשוט אני מחכה לאהבה אמיתית בינתיים יש לי הרגשה רעה שפספסתי ושזה מאוחר לחבר ראשון בגיל 20????האם אני טועה??

לדעתי לא...אני מעריץ אותך יותר קשה להתאפק ולחכות לאיש המתאים בזמן המתאים מאשר לא להתאפק אני מצדיע לך

לא שירלי, זה בסדר גמור. גם החבר הראשון שלי היה בגיל 20, לפני כן אפילו לא יצאתי או התנשקתי עם אף-אחד... ותאמיני לי שהיה שווה לחכות לאהבה אמיתית... בהצלחה.

שירלי, לכל אחד הזמן שלו. עדי

הכל עניין של מוכנות נפשית. אני מעריכה אותך על כך אין הרבה כמוך היום תאמיני לי. אומנםלי זה קרה בשירות בצבאי בגיל 19 כמעט, וזה גם כן מאוחר אבל אני שלמה עם מעשיי שבת שלום- ביי

שירלי שלום רב, אינני חולקת בדעה שיש "גיל לאהבה" כי בעיני אין דבר כזה. כל אחד מתפתח בקצב שלו, מתבגר ומתגבש בדרכו שלו. חברותיך אינן את, ואת אינך כמותן. גיל עשרים הוא גיל צעיר, וכאמור, כל גיל יפה לאהבה. קחי את הזמן, אל תמהרי, וכשתיהי מוכנה, זה יגיע. כל טוב, טלי פרידמן

מצטרף בחום לכל התגובות. אנונימי

אני מקווה שלא... כי יש לי חברות שעשו כבר הפלה... ואני... טוב, בוא לא נדבר עליי... אני בסה"כ ילדה.. לא. אני פשוט רוצה להישאר כזאת...

לא כדי להילחץ וקחי את הזמן שלך כל הבנות בגיל הטיפש עשרה מקיימות יחסים לא מאהבה אלא רק להראות שהו "אין" ולאחר מכן הן מטחרתות אז קחי את הזמן שלך אנונימית

שירלי, אין דבר כזה מאוחר מידי, כל אחד והזמן שלו, ואת היחידה שתקבעי לעצמך מתי הזמן שלך. את יכולה לשמוע אלף סיפורים על מי עשה מה ומתי, אבל אף פעם, אל תשווי את עצמך לאף אחד, ואל תתני לזמן לרדוף אחרייך. אל תשכחי שאת כבר בת 20, אבל גם שאת רק בת 20.

רציתי לשאול: אני סובלת מבעיות בעיות של פחד שמשתק אותי לדבר . אני בת 19 כיום ומאוד סובלת מבעיות חברתיות מאז שאני זוכרת את עצמי התגייסתי לא מזמן ואני מסיימת קורס ,בקורס היה לי רע לא מצאתי את עצמי והתקשתי מלהכיר ולשמור אל קשר אם אנשים מאוד מפחדת לדבר בחברה פשוט בלאק אווט אני עוד יומיים עוברת לבסיס,אני מאוד מפחדת שגם שם לא הסתדר לפעמים אני בכוונה עושה לעצמי שתיקה ונכנסת בתוך תוכי מרוב פחד של דחייה אחר כך רע לי החיים שלי שחורים בבקשה עזרו לי מה אוכל לעשות כדאי להרגע וחשוב אחרת משלילי מחוף טיפול פסיכולוגי יש דרך בה אתם יכולים לעזור לי??????

דנית שלום השם הטכני הוא ככל הנראה חרדה חברתית יש טפולים פסיכולוגים לבד ובקבוצה כולל טפולים יעודיים קוגניטבים ניתן גם לנסות טפול תרופתי בהצלחה עמי

שלום רב, הקב"ן מיועד לסייע. גם המפקדים/ות. דרושה מידה מעטה של אומץ מצידך לפנות, שאמורה ליידע אותם על הקושי שלך - והם מיומנים בהכשרתם לסייע. חוץ מזה, לא ברור לי מדוע טיפול פסיכולוגי אינו בא בחשבון. חבל על זמנך שיבוזבז ללא הסתגלות נאותה ורבת הזדמנויות לצמיחה אישית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

יש לי המון שאלות אליה, אני מאוד אוהבת את ראייתה ועצותיה. אמא-מיקי

בקרוב, במהרה בימינו... :) ד"ש חם לכולם ממנה... בברכה, טלי פרידמן

היי, כיצד אני יכולה לקבל ממך טלפון של איש מקצוע/ פסיכולוג מקצועי ועם ניסיון אבל במחיר סביר? מאחר ואינני רוצה לשתף קרובים (חברים /משפחה) בעצם רצוני לפנות לפסיכולוג- מהטעמים של דיסקרטיות אישית - אני ניזונה ממידע על שמות פסיכולוגים המתפרסמים עקב מתן ייעוץ פסיכולוגי במסגרת התקשורת. ברצוני לציין שהמניע העיקרי לפנייתי לפסיכולוג הוא בשל חוסר סיפוק ממערכת הנישואין (אני לוקחת בחשבון שיהיו עוד נושאים שארצה לדון בהם - במישור האישי ולא הזוגי - ולכן אני לא תוחמת זאת ליועץ נישואין) תודה מראש, "סתיו"

מזה מחיר סביר בעינייך עמי

200-250 ש"ח אני מאמינה שעם המחיר אני אסתדר. אני באמת זקוקה לשוחח עם אדם מקצועי, אובייקטיבי. כוונתי למספר שיחות ולא לטיפול מתמשך, שיחפור את עברי ואת נבכי נשמתי . אני נמצאת היום בנקודה בה אני אני מעדיפה לשמוע איש מקצוע, לא כדי שיאשר את דעתי ואת הכיוון והדרך שכיום אני מתווה לעצמי אלא כדי שיהיה איש ביקורת אובייקטיבי לגבי התנהגותי בעבר (הלא רחוק) וכיום. אני מבקשת את המלצתך לאיש מקצוע רציני: 1. אין באמתחתי שם של איש רציני מלבד שמות של פסיכולוגים הידועים בשל מוערבותם בתקשורת. 2. הטיפול יקר ואין לי יותר מדי כסף פנוי לניסיונות 3. פאן החשיפה האישית לאדם שאינני מכירה אותו כלל 4. זמן באם אינך חושב שדרך המייל אינה הדרך הנכונה להעביר לי את הפרטים אודה לך אם ניתן לעשות זאת באמצעות הטלפון. בברכה, "סתיו"

סתיו שלום. הרשי נא לי, לא חשוב כמה זה יעלה, גייסי את מקורות המימון ולכי על זה. זה חשוב יותר מכל דבר אחר (כמעט) !! בהצלחה

שלום רב, את מוזמנת לפנות למייל האישי שלי עם מעט מידע על הסטוריית הנישואין, ושאלות ספציפיות שהיית רוצה לברר. כמו כן צייני את מיקומך בארץ - ואשמח לסייע בהפנייה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

הייייייייייייייי המון המון לא דברנו מה שלומך? שלומי רע רע מאוד היכן היית מלא זמן?....נטעלי

נטעלי, מה את עושה בימים אלה? ולמה את מרגישה רע? שוב מחשבות על הגיוס המתקרב? שנסי מותניים ואזרי אומץ - וקחי את הכל בסבאבה ותראי שהכל יסתדר.

רציתי לשאול האם בני אדם חייבים להשתנות בהמשך החיים?הכוונה אם בתיכון הייתי מין ילדה בודדה עצובה סגורה וגם כרגע בצבא כמעט הכול אותו דבר?האם את ההתנהגות אפשר לשנות או האם אני משתנה ומה שהיה בעבר יחול לחלוף ופתאום אני אחרת? אני נורא בדכאון מכך שאני לבד ורע לי ולא חיברותית מנסה אך משהו מבפנים עוצר. הפחד להכשל ושלא תשיג את כוונותיך אני בת 19 והתגייסתי לפני 3 חודש מיאז החיים שלי הרבה יותר שחורים מימה שהיו בתיכון כשהיה לי רע וירגשתי לא רצוייה או מפריע או לא שייכת הלכתי,כאן אסור אין לאן תמיד יש לי את אותם ההרגשות מוזרה לא רצויה=ולא יודעת למה עכשיו בדיוק אני מסיימת קורס ואני ישובץ לבסיס הפחד שוב להיות כמו בתיכון ושאר החיים לבד וההרגשה שלא אהובה ולא רצויה אייך מתגברים על פחד לדבר בחברת אנשים? אולי זו הבעייה .....????.....????.....???? בבקשה עזרו לי הצילוווווווווווווווווווווווו

היום יודעים בברור שרגשות של עצב דכאון נבעים ממחשבות שליליות,מפירושים שליליים שאנשים נותנים למציאות. מחשבות הגורמות לדכאון לוקות בצורה מאוד בולטת בצורה של טעויות חשיבה,שהופכות את החשיבה של אותו אדם העצוב, מדוכא,לנוקשה ובילתי תואמת את העובדות. טעויות אלה חוזרות על עצמן בכל פעם שאת חשה רגש בילתי נעים. את זקוקה לטיפול שיעזור לך לתת פירושים יותר מדויקים למציאות. אם תצליחי לתת פירושים פחות שליליים למציאות בו את מצויה ( במסגרת טיפולית) תחושי רגשות פחות קיצוניים פחות שליליים שיאפשרו לך בסופו של דבר תפקוד טוב יותר,חברתי,מקצועי בסיכום: את זקוקה לטיפול שיאפשר לך להתיחס אל עצמך ולמציאות באופן מציאותי יותר. וכן, אנשים במצבך לומדים להתגבר על מצבי פחד ועצב. אחזור על משכתבי קודם בפורום ( רק כהדגמה ): מהי התרופה נהכונה לפחד??? התנהגות ומחשבה נכונות. וזה מתבצע בשלבים: 1 .שלב החשיבה המתוקנת אשר מתרחשת בכמה מישורים: א.לדעת שהפחד זה רגש בילתי נעים אבל לא מסוכן. ב.לדעת שפחד כמו כל רגש הוא עולה וירד בעצמו,גם מבלי שאנו נצטרך לבצע פעולה מיוחדת-כך הבעיה מתחילה שבפסגת הגרש של פחד אני אומר לעצמי שאני לא מסוגל לסבול זאת ושעלי לעשות משהו מיידי ולא חשוב בה התוצאה של אותו משהו. אם אחכה מספיק זמן אני אגלה תופעה מפתיעה,או אולי בעצם לא מפתיעה: שהפחד ירד בעצמו. 2 . שלב ההתנהגות: א.קודם כל לא להמנע מלחוש את הפחד אלא להיות איתו-להחשף לאותו הגורם של הפחד,מבלי לעשות שום דבר מיוחד,רק לחכות שהפחד יעבור שנתרגל למצב. ב,לבצע תרגילי הרפייה ושימוש בדימיון מודרך כדרך להתמודד עם רגשות שליליים. ג.פשוט לנשום לאט ועמוק ארבע דקות .כפי שלומדים בתרגילי הרפייה. הזהרה: זו הדגמה פשוטה ושטחית של שיטת הטיפול הקוגניטיבי. יישומה בהדרכה ופיקוח של מטפל מומחה בטיפול קוגניטיבי. בקיצור גשי לטיפול. את יכולה גם להעזר בקב"ן הבסיס אין לך במה להתבייש. בברכה אנונימי לא מומחה, לא מטפל

אולי את לפתוח קליניקה...ואני לעשות שיפוץ בקליניקה אני לביא הרבה פציינטים

עכשיו לצאת לאפגניסטן נותן יעוץ טאליבן. מחר חוזרת עושה רבותה קליניקה. אור להביא סינים ועשתים שיפוצים. בקשה סינים לא אוכלת נחשים וקופים קליניקה . לכלוך נחשים לא טוף. אחרכך פותח קליניקה טוף טוף. אנונימי

שלום דפנה! מניסיוני, להיות בודדה ועצובה ומפוחדת - זו בהחלט לא גזירה משמיים לכל החיים, ואני מדברת מניסיון אישי. גם אני בתור ילדה ונערה הייתי כזאת, פחדתי מהצל של עצמי. עד כמה שידוע לי, מי שהיה ביישן וסגור בצעירותו לא ייהפך בן-לילה לטיפוס של מנהיג. קמצוץ מכל זה תמיד נשאר. אבל לאט לאט עם השנים בהחלט אפשר להשתנות - ה"שפשוף" של החיים עושה את שלו, ואם נחוצה מעט עזרה מקצועית - זה בהחלט בסדר - אני ועוד רבים וטובים עושים את זה, ובהחלט קוצרים את הפירות. בהצלחה! אחת

אני יכולה להגיד שאני מזדהה. עם תחושת בדידות, בכל אופן. וכן יש לי כמה חברים, אפילו כמה טובים... עדיין.. מרגישה כ"כ לא שייכת.. לא מתאימה... אני יכולה להגיד לך שכן אפשר להשתנות, אמנם זה קשה נורא... ואני יכולה להגיד דבר נוסף... מרחמים עצמיים זה לא יקרה. סליחה אם זה נשמע קר... בהצלחה.

דפנה, ישנן שתי בנות שבעייתן דומה לשלך. דנית ונטעלי. תנסי לראות את הודעותיהן בהמשך. אולי תנסו ליצור קשר אחת עם השניה ולדסקס את הבעיה?

אולי תנסי לדבר ולהתיידד עם אנשים לפתח שיחה ולהמשיך משם ולראות הכל חיובי ותנסי לשכוח את העבר ולחיות את ההווה בהצלחה גל

דפנה שלום האם את רוצה להשתנות ? ניתן להעזר בשיחות אישיות ובקבוצה בטפול קוגניטיבי, ובתרופות אין מנוס לכן מפניה להערכה של איש מקצוע אותה את יכולה לבקש בצבא בהצלחה עמי

היי...רק רציתי לספר לכם שמחר יש לי יום הולדת. יהיה לי עצוב בלי אמא אבל אני מקווה שאוכל גם להנות

המון המון מזל טוב. מה שלומך ? איך הולך אם החבר החדש? מירב

אורית, מאחלת לך שיהיה לך יום הולדת כייפי ומאושר. בכל זאת זה לא סתם עוד יום. תנסי לעשות משהו מיוחד שיגרום לך לחייך, גם אם קצת עצוב לך. זר פרחים וירטואלי וכל הברכות האפשריות או בקיצור שיתגשם לך כל מה שאת מאחלת ומייחלת לעצמך. הכל טוב!

שלום אורית, יש לך יומולדת קצת אחרי ראש השנה... אבל בכל אופן הייתי רוצה לאחל לך שנת דבש... כי הדבש הוא מתוק אז שתיהי בריאה.. הדבש הוא צהוב כתום אז שיהיה שנת אור הדבש הכי טעים נמצא בארץ אז שיהיה לנו שנת בטחון. יוסי.

היייי מזל טוב שתהיה לך שנה נפלאה אם חוויות ושמחה המון שמחה אושר ובריאות העיכר. זו אני נטעלי שמחזיקה לך עצבעות וחושבת אלייך המון...... תודה על עזרתך.......של תמיד סיפרתי לך שדחו לי את הגיוס אבל אורית הפחד גובר אליי הפחד שלהיות שם עם עצמי לבד ולא להתערבב יחד אם כולם. לפי דעתך זה שונה מתכון?????נטעלי

אורית יקרה, אני רוצה לאחל לך המון המון מזל טוב, שפע של בריאות, אושר והצלחה... וכמובן - אהבה... אני מבינה את הקושי הטמון בחסרונה של אימך, אך למרות הכל, אני מקווה כי תצליחי להנות...לבלות, לפנק את עצמך, ולהיות בחברת אנשים שאוהבים אותך... מזל טוב! טלי פרידמן

אוריתוש מאמי, המון מז"ט. גם ימי ההולדת שלי עצובים. עדי

אורית היקרה ! מזל טוב ליום הולדתך , עם הרבה שימחה בלב ! את קסם של בחורה וכעת אני יודעת מאפה בני מואזנים המקסימים . אוהבת ויוי.

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!

אורית, יום הולדת שמח!:-) ליהי

האם בהפרעות אכילה ובבולימיה צריך פסיכולוג? אולי זה התמכרות? במרכז הישראלי מטפלים בבולימיה ואכילת יתר כהתמכרות ולא כסימפטום של פסיכופתולוגיה. מה חושבים? אפשר לבקר ב - www.trotzky.com

דינה שלום רב, ישנן גישות שונות לטיפול בהפרעות אכילה, אשר כל אחת מהן מתייחסת להפרעת האכילה בראייה שונה. אולם כל הגישות הן גישות של טיפול. דהיינו, בהפרעת אכילה יש לטפל!!! ברוב המקרים, הפרעות אכילה שאינן מטופלות, מחמירות או נעשות כרוניות עם הזמן. חבל! טיפול בהפרעות אכילה אפשרי במוקדים רבים:פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנויות, בתי"ח כלליים ופסיכיאטריים, מרכזי טיפול ייחודיים (נופית/שחף) ועוד. העיקר זה ללכת לטיפול ולא להזניח! בברכה, טלי פרידמן

לכל צוות המטפלים! אני הולך ליכתוב דף ארוך מאוד, מאוד מציקים לי הרבה דברים שקשורים אחד בשני, וכתבתי אותם במשך המון ימים, מקווה שתיסלחו לי שזה ארוך. אני רוצה שפסיכולוג יעזור לי אך אני לא מקבל כזה. הבנתי בעצמי כי לדעת מטפלי לא מתאים פסיכולוג למי שיש סכיזופרניה. אני צריך להבין את עברי לימצוא מנגנוני היתמודדות והגנה טובים יתר כדי שאוכל לתפקד, אך מטפלי הורידו לי את ביטחוני, כי לא הבינו את אישיותי עברי ובעיותיי האמיתיות. לכן הם לא טיפלו בי נכון ויעיל הישפילו אותי(מטפליי לא פסיכולוגים)והם לא מודעים לכך ,לכן הם לא מעריכים אותי, ואני כבר לא הערכתי את עצמי ביגללם וחשבתי שאני לא בסדר, עד שהבנתי את חשיבתם וזה לא יכול להימשך ככה . אני לא מסוגל ללכת לשום מיסגרת כבר שלושה שבועות לא יצאתי מהבית, ואין לי חשק לעשות כלום ביגלל הכעס על העובדת סוציאלית והאם בית של הדיור המוגן, אובחנתי כסכיזופרניה(ניגמלתי מהסימפטומים של הOCD) ואני רוצה לדעת לאיזה כיוון ולאיזה מטפל ללכת, אין לנו כסף לפסיכולוגית פרטית ובילעדי פסיכולוגית אני מרגיש אבוד. אני לוקח 150 מג אפקסור ו 5 מג ריספרדל. הסימפטומים של הסכיזופרניה לפי מאמרים שקראתי שיש לי הם: +איבוד עניין בקשרים חברתיים וביכלל בעולם(אך מצד שני אני מאוד מעוניין בקשרים חברתיים)+חוסר הנאה ושימחת חיים+דיבור עצור מעורפל ושתיקות ארוכות וממושכות וקשה להגיד משהו חדש(ביגלל ריכוז תפיסה ובעיה שקשורה לערך עצמי שזה שליטה בשיחה)(למרות שעם אימי זה לא כך)+קשה לסנן ולעבד בצורה יעילה את הגירויים המציפים בעיקבות מצבי דחק+קשה לעקוב ולהיתרכז בנאמר או בחומר לקריאה או כל גירוי חיצוני, ליקויים בקשב ובריכוז סף רגישות גבוה לגירויים, ליפעמים קשה להבין וליתפוס היתנהגויות של אנשים,ולא שם לב לפרטים שאחרים שמים לב אליהם(הרבה דברים קשים שמטרידים אותי)(פעם הייתי עסוק בOCDוהטקסים שלגמרי הוציאו אותי מריכוז)+מתחיל דברים ומפסיק באמצע(ביגלל קשיים חברתיים שבדרך כלל לא קשורים בסכיזופרניה)+ קראתי ליפני כמה זמן את הדברים הבאים "תמיד תהיה בילתי מתאימה פסיכותרפיה אשר מטרתה להבין מניעים תת הכרתיים""סכיזופרניה אינה ניגרמת על ידי הורות גרועה""לא קיימת עדות שלחצים במישפחה גורמים למחלה". זה לא נכון אני בבית חולים הייתי עייף מלחץ מישפחתי, היה לי קשה שם להיתמודד עם לחץ של חוסר ביטחון שקשור ללחץ מישפחתי כבד ביותר שנימשך מגיל0 עד גיל 15, יותר נכון היתעללות קשה ביותר שלא אספר כאן עליה, ומהלחץ של החוסר ביטחון יותר נכון ערך עצמי ירוד בעיקבות האישפוז הידרדרתי ונתתי לעצמי להידרדר לטקסיםOCD ונפלתי לתהום ולסכיזופרניה. אז יש קשר לבית ולכל פרט ופרט אפשר לימצוא סיבות בעבר כתוב אפילו שמצבי לחץ יכולים ליגרום לסכיזופרניה, חוץ מזה יש לי בעיות שלא קשורות לסכיזופרניה שמקורם בטוח בעבר. ואני חושב שיש מקום לאבחן שוב את בעיותי ולדווח לי על כך. אני מרגיש שאף מטפל לא נותן לי כבוד אמיתי כי אני מרגיש מושפל מהם ולא מיתייחסים למי שאני אפילו הקבוצות שלהם, אני מרגיש שמעליבים את האינטיליגנציה שלי אך אני ישר מקבל ערך נמוך ואפילו לרמה שלהם אני לא מגיע אך עם אימי אני מגיע לרמה הרבה יותר גבוהה. אין לי את הסימפטומים שלהם כמו שמיעת קולות והשיחות בקבוצה לא יעילות ולא וממוקדות בדברים עמוקים, אני חושב שאני מסוגל להפיק מעצמי הרבה יותר מהם מבחינת היתמודדות חכמה ומודעות, הבעיה שאף אחד לא רואה זאת ואני מרגיש מושפל ולא מיתחבר אליהם ולסימפטומים שלהם. אני לא רוצה מאף אחד תמיכה להיותי סכיזופרן אלא תמיכה לחוזק שבי לאישיותי ולכישרונותי, תמיכה להיותי סכיזופרן זאת הרגשת השפלה. אני מרגיש שחושבים שהיתנהגותי לא בסדר, ואני זקוק שיגידו לי את האמת ושיסבירו את ההיתנהגות הלא טובה שלי, כדי לשנות את היתנהגותי וכדי להיתחבר לאנשים ולעזור לי,ולא מבינים ממה נובע הקושי או שחושבים שהכל בסדר אצלי ביגלל היתנהגות טובה, ולא יכולים לעזור במשהו הנפשי הפנימי שלי כי לא מבינים מהו המשהו הפנימי שלי, בסופו של דבר יוצאת היתנהגות לא בסדר, לכן חושבים שמשהו לא בסדר איתי ולא יכולים לעזור לי, אך מקבלים אותי כפי שאני ומפסיקים לתקשר איתי, זה פוגע כי יש לי הרבה מה ליתרום. אנשים בריאים רואים את עצמם כחזקים, וזה אומר שהם מיתמודדים ומצליחים בהיתמודדות, לכן יש להם ביטחון. אז היתעוררה בי מחשבת הפחד והכועסת מן הסתם שלא צריכה להיות שכל כך מטרידה וכל הזמן צצה, שאנשים בריאים שעוזרים לניזקקים מתוך להרגיש שאני כאן החזק והם ניזקקים כלומר חלשים שלא יודעים להיתמודד, לכן משהו דפוק אצל הניזקקים עובדה הניזקקים עצמם אומרים שהם חלשים. אני מפחד שאנשים חושבים כך אפילו אנשים ניזקקים שעוזרים לאנשים יותר ניזקקים מהם(אני מהיותר חולים) הדעה שלי מורכבת כי אני מאמין שכל אדם הוא בעל ערך עליון אבל לא כל בני האדם שווים יש יותר ויש פחות שווים אף אחד לא מוכיח לי שאני טועה, אך רוב האנשים החלשים היתמודדו בעבר ממש כמו חזקים, ואני ביניהם נחשבתי ליותר מחזק פשוט הם נישברו ביגלל גורמים חיצוניים, הם לא חלשים מלידה. לדעתי יש מיעוט של חלשים שהם פשוט חלשים מלידה, והם לא אשמים שהם חלשים. האנשים שלא חלשים מלידה בתור ניזקקים חלשים(יש גם ניזקקים חזקים מאוד שהם לא ניפגעו חזק)הם עדיין נילחמים על חייהם והם לא אשמים שליפעמים שהם לא מצליחים. אצלי בעיותי כל כך מתוסבכות שקשורות בעבר קשה ביותר ואף מטפל לא מפרש נכון את ביטוייהם של בעיותי עצמתם וכמותם, כלומר לא קולטים אותי נכון. אני מקבל מינון מקסימלי של תרופות שעדיין לא מסביר את כמותם של בעיותי. ואם אני לא מצליח להיתמודד זה לא אומר שאני חלש,זה גם גורם לי לחוסר ביטחון ואני כבר לא רוצה שיגידו שאני חזק כי אני מפחד שאני אאכזב את כולם, זה אומר שלא מבינים אותי נכון. אמנם זה נכון שאני חלש, אבל אני מוכשר ואני מהשורדים ביגלל הבעיה לא קולטים אותי נכון אני סובל מהשפלות וכל המטפלים מיתנגדים לפסיכולוג. אנשים בריאים הם תוצאה של הסביבה בעיקר, ומעצבן אותי שאנשים תופסים את עצמם כחזקים, אני טוען שהמישפחה שלהם טיפחו אותם כשהיו ילדים, זאת לא חכמה להיתמודד כשיש סביבה תומכת כי הסביבה מטפחת לילד את הכלים שלו הרגילים, ואז ההיתמודדות שלו נהפכת קלה יותר. אצלי המישפחה דיכאו בצורה קטלנית את כל הכלים שלי והיתמודדתי בכל כוחי עם כל כישרונותי הניפלאים בחיים, והחזקתי מעמד עד שאיבדתי את כל מנגנוני ההגנה. והכל היתחיל כשהתחלתי עם גישה שלילית בבית חולים. אני פשוט רוצה שיגידו שהייתי ילד חזק למרות שהייתי אז חסר ביטחון. אולי היום אני חלש אך עדיין אני מיתמודד. אני רוצה רק שיעזרו לי לנווט ולימצוא את האדם החזק שבי ואף אחד לא עושה זאת. העובדת הסוציאלית חושבת שאני צריך רק ליפעול וכך אלמד מחדש דברים וכך אשתקם, ואני לא יכול להישתקם כך אני צריך הנחיה מפסיכולוג שיעזור לי להישתקם על ידי מנגנוני הגנה והיתמודדות חדשים, אך אני מפחד שלא אצליח לדבר עם הפסיכולוג, כמו שאף פעם לא היצלחתי להבהיר את עצמי מההתחלה עד הסוף למישהו, חוץ מאמא שלי ואני לא יודע איך עושים זאת. הקשיים שלי החברתיים קשורים למיומנויות חברתיות לידע לביטחון ולשליטה, והסכיזופרניה הקלה שלי שלא קשורה לדברים האלה, יחסית לקשיים החברתיים שבה, מפריעה בהרבה פחות מהקשיים החברתיים האחרים. המטפלים מפלילים אותי בהרבה סימפטומים של סכיזופרניה והם לא מאבחנים נכון, הם לא מדברים איתי על הבחנתם, ולא מבין למה אבל יצא לי ליקלוט זאת רק בתקופה האחרונה. אם למשל אני לא רוצה ללכת לאיזה שהוא מקום יש לי סיבה לזה. אבל אני בן אדם עם הרבה מוטיבציה, וגם שקשה ואני רוצה להיתאבד מאוד ואני עושה תיכנונים וזה קרה לי מאות פעמים, בסופו של דבר אני אפילו לא מנסה ומשנה עמדה. ושרדתי דברים נוראיים כמו היתעללות ,ומצב פסיכוטי עם חרדה איומה וOCD עם זאת אני מעוניין בקשרים חברתיים כי אני בן אדם. והשיפוט שלי תקין, ואני לא שומע קולות. יש לי הרבה סיבות להיות מרוכז בעצמי ולא באנשים אחרים, כי העולם שלי עשיר מבחינת כמויות ועוצמות בעיותי שדורשות טיפול למשל הרגשות של השפלה תיסכול כעס פחדים וחרדות, יש הרגשה שאני שקוף להבדיל מהרגשה שקוראים את מחשבותי שזה לא הגיוני, יש חוסר ביטחון בכל דבר, יש בעיה של לקחת שליטה על שיחה גם, ויש לי פחדים מאנשים, אני גם מיתנהג בצורה יותר מדי נחמדה ומטומטמת ולא מדבר כימעט, וביגלל חוסר ערך עצמי אני מפגין זאת, אני מרגיש שאי אפשר להעריך אותי לכן אף אחד לא מבין אותי. אולי כתבתי הרבה שטויות ואני לא צריך פסיכולוג מה אתם אומרים פסיכולוג יעזור לי?

שלום לא ציינת סימנים ספציפים לסכיזופרניה - יתכן ושי מקום לשקול את האבחנה. מכל מקום לטעמי אבחנה זו אינה סיבה כלל ועקר להמנע מטפול פסיכולוגי לגבי כסף וטפול פרטי - שאלה אם כי שוב - טפול טוב עשוי להחזיר את מחירו גם בכסף זה נכון שהשירות הצבורי בדרך כלל (ויש הבדל בין הקופות) ממעט להציע טפול מהסוג שנדמה לי שאתה חולם עליו לכן אתה מתאר לטעמי מלכוד - רוצה טפול אך לא ברור לך אם אתה יכול /מוכן לשלם עליו אשמח לשמוע עוד עמי

ד"ר אבני היקר אני חושב שהתסמין העיקרי שלי הוא הפרעת קשב. בעבר היו מחשבות שווא אך ניפתרתי מהם על ידי שביררתי עם אימי את המחשבות הלא מציאותיות שלי, פשוט סמכתי עליה שאני טועה בקשר למחשבותי. אני חושב שיש לי נסיגה לעולמי הפנימי. כתבתי את כל הידוע לי על תסמינים ממאמרים מכל מיני מקומות. אני באמת חולם על מטפל פסיכולוג שיבין אותי בידיוק. ואני רוצה הבחנה מדוייקת וחוזרת, אולי כך מטפלי יוכלו להבין אותי יותר. אימי הבטיחה ששאלת הכסף תיפתר. והבנתי ממך שאני כן מתאים לפסיכולוג. שאלות?? 1. לאיזה סוג פסיכולוג אני מתאים? 2. למי ליפנות? 3. יש לי פסיכיאטרית בתל השומר, לא מהאיזור שלי, שאני נימצא איתה במעקב תרופתי, ויש לי תור אליה שבוע הבא, האים היא יכולה לעשות לי איבחון חוזר? 4. האים יכול להיות שהפסקתי לברר גירויים, ביגלל שכשהייתי ילד היו לי המון גירויים משמעותיים ומחמת גירויים, לא יכולתי להגיב, ולא יכולתי ליסבול את המצב, וכשהכניסו אותי לבית חולים בהיותי בריא על הגבול, לא יכולתי ליסבול את הגירויים בהשפעת הבית חולים וגירויים טראומטים בהיותי ילד, לכן חשתי חרדה ואובדן שליטה ומכאן הפרעת הקשב. אני חושב שזה מה שקרה לי האומנם?

רצוי שתפנה לקבל דיעה נוספת. ואם צריך, לא רק אחת. לפי מה שתארת, מאד יתכן שהיתה טעות באבחנה. אני סובלת מבעיות כמעט זהות ולאחר שנים רבות של אבחנה מוטעית, נודע לי רק עכשיו שזה בכלל בכיוון אחר. בהצלחה.

מוכרחים להאמין (מילים - אמיר בן-דוד, לחן - רמי קלינשטיין) ----------------------------------------------------- אין מקום להתלבטות אין מקום גם לספק קשה לשמוע ההדף חזק והעצב משתק בסוף הכל יסתדר אולי אני תמים גם אם מעונן מסובך וקודר מוכרחים להאמין נעבור את הסופה הזו גם אם תמשך שנים כבר עברנו תקופות קשות וחזרנו מחוזקים בסוף הכל יסתדר אולי אני תמים גם אם מעונן מסובך וקודר מוכרחים להאמין אין מקום לכל ספק אין מקום להיסוסים נעבור בסופה הזאת זה לא ימשך שנים בסוף הכל יסתדר אולי אני תמים גם אם מעונן מסובך וקודר מוכרחים להאמין גם אם מעונן מסובך וקודר מוכרחים להאמין... הלוואי שבסוף הכל יסתדר... שיהיה לך יום טוב.. ותודה על הכל. אביב.

אביב יקרה, השיר יפיפה. המילים בו לעיתים כל כך מציאותיות... "גם אם מעונן, מסובך וקודר, מוכרחים להאמין..." האמונה והתקווה, הן הגשר מעל התהום... טלי פרידמן

היי טלי, רק שלפעמים הערפל כבד וסמיך, וקשה לראות ולהאחז בתקוה ובאמונה, ואז מפספסים את הגשר ונופלים לתהום. מקווה שמצאנו את הגשר, למרות החשיכה והאפילה, ושיהיה טוב. שלחתי לך אימייל. שיהיה לך סופשבוע כייפי, ותודה על הכל. שלך אביב.

שאלתי היא כיצד לבחור פסיכולוג בהנחה שאני לא מכיר אנשים שנעזרו באחד, והאם יש פסיכולוגים בעלי תעריפים לא מטורפים (אולי יש בקופ"ח). בתודה, טל

שלום רב, אני מעודד את אלו שפונים, ליצור שיחה טלפונית מקדימה, אמנם קצרה - אבל בכל זאת עם נפח של זמן ועם נגיעה משמעותית לנושא/ים שעל הפרק. עוד המלצה: לבחון במפגש הראשון את התחושות האינטואיטיביות של "בסדר", כדי לברר האם נוצרו הקשר האישי ותחושת האמון. לדעתי, מוטב שלא להמשיך בלי זה. באשר לתעריפים: אכן המצב בעייתי, וזה היה בעבר, עד שהתיאשתי, אחד מהנושאים שבהם ביקרתי קשות את הסתדרות הפסיכולוגים, שלדעתי יצרה מצב בלתי נסבל מבחינת עממיות הטיפול, כשעודדה תעריפים של 200-400 ש"ח לשעת טיפול. קופ"ח כללית מנסה להעביר את הפונים אל השירות הפסיכיאטרי, ומערימה הרבה קשיים עד שמאשרת השתתפות כספית, אם בכלל. לקופ"ח מכבי יש הסדר של תשלום שמתחיל בכמאה ש"ח למפגשים ראשונים, ועולה בהדרגה ככל שהסיוע מתמשך. למעשה יש כאן "קנס" למי שמצבו יותר בעייתי, או, רחמנא ליצלן, אוי לאזניים שכך שומעות, חשש לכאורה לתמריץ (גלוי או סמוי, מודע או בלתי מודע) למטפל/ת - להאריך את מספר המפגשים. אני עצמי מקפיד להשאר סמוך לתחתית סולם התעריפים, במסגרת הטווח של השירות הפרטי, שצויין למעלה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

ד"ר אברהם, קראתי בעיון את תשובתך, ואני מודה לך על הזמן שהקדשת לשאלתי. בהמשך לשאלתי, רציתי לשאול באופן מעשי כיצד אני יכולה לבחור פסיכולוג/ית. בתודה, טל

אני מטופלת דרך קופ"ח כללית. מן הרגע שביקשתי להתקבל לפסיכולוגית ועד לרגע בו נקבעה לי פגישה חלפו יומיים, שזה יפה מאד בעיניי. דבר נוסף- אינני משלמת אגורה שחוקה אחת על הטיפול ואינני מוגבלת למספר פגישות. אז אני קצת מבולבלת מהדברים שכתבת, הייתכן שאני מטופלת אצל פסיכיאטרית ללא ידיעתי ,כלומר שאני חושבת שהיא פסיכולוגית(שזה מה שביקשתי בפירוש) כשבעצם היא פסיכיאטרית?! והאם הטעו אותי כשאמרו לי שהטיפול הוא ללא תשלום וללא הגבלה. אני קצת מבולבלת עכשיו, תוכל בבקשה להבהיר את הדברים?

טל שלום משום מה , יש נכונות נמוכה לאנשים רבים לשלם עבור טפול פסיכולוגי לדעתי, טפול במידה והא מועיל הוא השקעה שנושאת פירות רבים כולל פירות כלכליים שבמקרים רבים הם קבוהים יותר ממחיר הטפול בברכה עמי

זהו שלא שנה של טיפול יכולה להגיע ליותר מ12000 שח כלומר משכורת של מישהו שמרויח המון כסף וכ3 משכורות של מישהו שמרויח מעט עכשיו תסביר לי איך בדיוק זה יכול להחזיר את ההשקעה? כי אני כרגע שמינוס של יותר מ7000 שח תודות לטיפול שאולי עוזר בברכה מה שכן זה בטוח יכול לשפר את מצבם של המטפלים ולהניב להם פירות כלכלים נאים

שלום, אני מקווה שאני בפורום המתאים,,, בתקופה האחרונה אני נרדם בלילה ישן בערך שעה, שעה וחצי מתעורר ומרגיש שישנתי הרבה זמן ואחר כך לא יכול להירדם בשנית. אני מרגיש רענן כמו פנתר (כשיר לכתוב מבחן כלשהו). זאת אומרת נשאר ער למשך כל הלילה וזה משגע אותי. יש לציין שאני סטודנט, מבצע פעילות גופנית, לא מקיים יחסי מין לעתים (אין לי חברה) ואני בן 32.

שלום רב, כללית, חוסר שינה, דהיינו פחות מכארבע-שש שעות שינה ללילה, אינם מצב אידאלי לרוב בני האדם בגילך. קיימים כמובן חריגים, אבל מומלץ שמצב כזה יקבל "אישור תקינות" ע"י מכון לבדיקת שינה (ההפנייה דרך קופ"ח). פעילות מינית היא דבר רצוי, ולהעדרה יש תופעות לואי עקיפות, כשאחת מהן היא חוסר שינה. עוררות יתר, שמתבטאת לאורך שעות היום, וגם בחוסר שינה, מהווה פעמים רבות סמפטום למצב נפשי שאינו מאוזן, והוועצות פסיכולוגית או פסיכיאטרית מומלצת במקרה כזה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

לסטודנט שלום האם יש שיוניים נוספים עירנות רבה, ? הרגשה שאתה בכושר מופלא, חשק רב יותר מתח ? חרדה ? אין די בפרטים שאתה מוסר לאבחון בהצלחה עמי

לדר אבני ולדר אברהם, ראשית כל ברצוני להודות לכם על התשובה המהירה... במשך היום אני מסוגל ללמוד לאורך זמן וכשאני מרגיש עייף או לא מרוכז אני הולך לנוח לזמן קצר, אני יכול להירדם ל 12-15 דקות ולהתעורר ולהיות כמו פנתר. אני מסוגל לעשות אפילו 3 גיחות שינה כאלה ביום. אין לי חרדות אני אדם רגוע. אני לא תמיד אוכל מסודר. הייתה תקופה שבה הייתי מתאמן 9 אימונים(לפני 3 שנים בעומס יחסית גבוהה) בשבוע אבל כרגע בערך 6 אימונים בעומס בינוני (60-70 אחוז מדופק מקסימלי). בכל אופן אני ישן טוב ופתאום אני מרגיש שמישהו פשוט מעיר אותי למרות שאני ישן לבד ואני לא יכול לחזור לישון פשוט לא נרדם. אבל יש לציין שכשאני נרדם אני ישן טוב בזמן מועט. אני גר במעונות הסטודנטים של האוניברסיטה וכן אני מתגורר כרגע באירופה. אולי זה קשור לביוריתמוס ? תודה יוסי.

h יש לי הפרעות שינה מלפני 10 שנים > אחרי מוות שכן ואז הרגשתי בפחד ןדפקות לב > אני מפחד לישון

תודה על השיחה ניסיתי קצת להחביא את המתח ואת חוסר האימון בעצמי ובהחלטה שלי וכרגיל,כפי שאפילו הרגשתי שרמזת,עשיתי זו בקלילות ובבדיחות את תהיי צודקת אם תאמרי "די להתעסק בזה,ההחלטה כבר נפלה" הבעיה שאפילו לישון אני לא כ"כ מצליחה... מקווה שתקבלי את המייל. אבל אני באמת באמת בסדר ותודה רבה רבה רבה אני.

לפעמים נתן לעורר זכרונות דוממים באדם ששכח לפעמים נשאר רק חדר אפל שננעל וננטש לפעמים הכאב של הרגע כל כך חזק שאלומת אור בוהק מטשטשת התמונה מעמעמת המבט והעיניים מסרבות להתבונן מחדש והאזניים נאטמות לרעש הנחרט ואין לב ואין תחושה לפעמים סוגר אדם זכרונות עמומים של עבר נשכח לפעמים מביט בחיוך ב"תמונה" שנטש עיניו עמומות בוהה המבט לפעמים ולי רק נותר להתבונן בכאב ולשכוח להאמין שיבוא היום בו יאיר האור שיתאפשר השינוי ואקבל את הכוח

אינשם, שלושת השורות האחרונות... כל מה שיש לי לומר : לו יהי! ליל מנוחה, טלי פרידמן

שלום . אנא מי שיכול לענות לי שיענה. כבר קרוב ל8 חודשים אני סובל מכאבים ולחצים בחזה . עברתי כל הבדיקות האפשריות ללב. כולל בדיקות מקיפות אחרות בדיקות פולשניות לא נעימות ו בדיקות הדמיה למיניהן. כל הרופאים אומרים שאין לי כלום(איך זה יכול להיות)? יש לי כאבים חזקים ולחץ בחזה ריבונו של עולם. אולי יש לי מחלה ממארת??? אולי בכל זאת יש לי בעיה בלב????? אני פשוט בדיכאון....... יש לי הרגשה שאני הולך למות.... כי בכל זאת יש לי כאבים ולחצים בחזה..

מיקי, נשמע כמו התקף חרדה טיפוסי. משהו מציק לך לאחרונה? מה לגבי שינה- אתה ישן טוב או שיש לך קשיים להרדם, סיוטים וכדומה, אולי קרה משהו שגורם לך לחרדה ופחד, תחשוב על זה, בנתיים, לילה קל, אולי כדאי שתצא קצת לשאוף אוויר, זה יכול להקל קצת, מנסיון. ליהי.

שלום רב, לחצים במקומות שונים בגוף, ללא ממצאים רפואיים שמסבירים את העניין, הנם סמפטום ללחצים נפשיים (עקב בעיות מתחום הזוגיות, ההורות, העבודה, הקשרים החברתיים, וכו'), אצל אנשים רבים. מומלץ להוועץ עם פסיכולוג/ית. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מיקי שלום אם עברת ברור רפואי שלא מצא כלום + אתה סובל מדכאון רוב הסכויים שאתה סובל ממצב חרדתי דכאוני אנא פנה לאיש מקצוע (פסיכיאטר במיוחד אם אתה מעדיף טפול תרופתי או פסיכולוג אם אתה מעדיף שלא - ויתכן כמובן שלוב ) בהצלחה עמי

למיקי היקר גם אני סבלתי במשך תקופה לא קצרה מכאבים בחזה. במיוחד בתקופות לחוצות בחיים כגון החלפת בית ספר, בזמן לימידה למבחן וכו'. גם אני עברתי בדיקות שלא העלו דבר. כך שבעייתך מוכרת ונפוצה. עצה - קודם כל תירגע אתה לא הולך למות , לא מתים כל כך מהר ואם זו היתה מחלה ממארת היו מגלים אותה ממזמן. הלחץ והפחד מהכאבים מכניס אותך למעגל - כאבים - פחד מהכאבים ועקב הפחד יש לך שוב כאבים וכו'. עליך ללמוד להרגע ותראה שהכל הסתדר - מניסיון!!! בהצלחה

אותו דבר לי קרה היה לי דקירות כאבים בחזה עשיתי בדיקת מעמף ואם טלויזיה בדיקות דם והכול תקין כנראה באמת זה פחד מסויים או חרדות המון המון פעמים קורה לי שאני מרגישה פתאום דקירות כאב לחץ אז זה היה בתדירות קצת יותר הרבה.... אולי באמת אתה בלחץ פחד חששות דאגות מתרגש מתח........ כשזה קורה תנסה למלא את הראש במחשבות טובות חיוביות שאתה זוכר שאוץ עמוק ותגיד לעצמך זה לא בעייה זה לחץ או משהו כדומה תנסה להרדם כאשר אתה בתעסוקה סרט, ספר מוזיקה....... לפעמים לי זה היה קורה סתם כך בעמצא היום אם אתה מממש ממממש לחוץ לך לרופא ותבקש הסבר למה זה בא? ביי

תודה לכולם.

did u get my mail?

היי לילה טוב מה שלומך?

I`m not too good

like too know you.

GET A LIFE

ליסה-רוצה לדבר במקום אחר או מחר אם אין לך כוח היום? אני פשוט לא רוצה לגדל פה סתם עצים ואין לי חשק שיטרידו אותי פה עכשיו. טלי-שלחתי לך מייל כתשובה עם ההחלטה הסופית. לילה טוב לשתיכן אני.

אוקיי אינשם, אני אקרא מאוחר יותר. ליל מנוחה גם לך, טלי פרידמן

היי ליסה, בסביבות 23:30 בדקתי ולא היה לי מייל ממך... אני אבדוק מאוחר יותר שוב... מה שלומך? איך את מסתדרת? בכל אופן, מועדים לשמחה, טלי פרידמן

על השאלה של הצצה הדדית. 4 שורות מתחת

אריאל שלום רב, שאלתך היא שאלה כללית מדיי. לא ברור מה הפרטים המדוייקים, מה זה אומר "הצצה הדדית"? באופן כללי, במידה והדבר מוסכם על שני הצדדים, ואין בכך חדירה לפרטיות והשגת גבול או כל פגיעה אחרת בזולת האחר, לא נראה לי שיש עם זה בעיה. אבל שוב, זו תשובה כללית, לשאלה עוד יותר כללית... ואגב, לגבי הבדיחות שראיתי שהשחלת לבין ההודעות, אני מבקשת להימנע מהשארת הודעות אלו, ולו רק כדי לא למלא את הפורום בהודעות שטותיות, ולתת תחושה של זילזול לגולשים וליועצים. תודה. ליל מנוחה, טלי פרידמן

לדר שלום , זה כמעט שנתיים אני יוצאת עים חברי שגדול ממני בעשרים שנה,הוא במקצועו רופא משפחה לצורך העיניין אני בת 32,עוסקת ברפואה אלטרנטיבית, חברי זה היות וגילו הוא 52 לדעתי סובל מפחד כלשהו שהוא יגיע לחוסר אונות ולא יספיק ליסם את כל הפנטזיות שלו ,כל הזמן שאנחנו ביחד מבקש שאני יצרף בחורה למיטה. לי לעומת זאת לא היה איכפת,בהתחלה צירפתי ואפילו השתתפתי ,אבל לאחר מכאן הירגשתי שמיציתי את עצמי בעיניין והסברתי לו. אולם הוא לא מפסיק לבקש את האקט הזה למרות שבפעמים אחרונות צפיתי רק מין הצד ולא גיליתי עיניין .אני אנני יודעת איך להיתגבר על העיניין ,ואני יודעת שיש לו נטיה לנימפומאניה של גברים ,אני גם יודעת שהוא אוהב אותי ומודעת למשברים שהאדם עובר בגילאים מסוימים,ושיש לאנשים נטייה לבריחה באמצעומ סקס . אנא ממך תעזור לי ביעוץ תודה

שלום רב, לא מדובר בהכרח בבעייה שלו בתחום המיני. חיפוש אחר גרייה נוספת, מעבר למה שמתרחשת ביחסים מיניים "שגרתיים" היא דבר שגרתי לכשעצמו, וכמובן צריך לזכור שמדובר בטעם האישי של המשתתפים/ות. על פי רוב הגברים יסכימו לעוד מצטרפת, ורק מיעוטם לעוד מצטרף. יתכן ומדובר לא רק במיניות, אלא גם בכם וביחסים שלכם: אם הוא מתמיד ברצונו למין בשלישיה, למרות הסתיגותך - יתכן וכלל מערכת היחסים פחות משמעותיים לו מאשר לך. אם לזה התכוונת כשאמרת שיש לו נטיה לבריחה באמצעות המין - אז יעוץ זוגי הוא העניין שמוצע לכם. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

וואלללה ואת מסכימה??? מעניין מה הוא היה אומר אם היית מצרפת....איזה קוסון בטח לא היה עומד לו שנתיים הלו .....זה רדיו?? וחשבתי שלי אין אלוהים!!!