תחושת מצוקה בזמן נהיגה באוטוסטרדה

שלום לכל מי שיכול לסייע לי. אני אשה בריאה נפשית ופיזית,בת 47, לא נהגתי ברכב מזה 14 שנה. לפני כחודשיים חזרתי לנהוג ברכב קטן , ואני נוהגת בחוכמה וברגיעה, ומשתלבת היטב בתנועה האכזרית של תל אביב וסביבותיה. אנסה לתאר את תחושת החרדה, ואת אופי הדרך בה היא מתרחשת:-- כשאני עולה על אוטוסטרדה, כדוגמת נתיבי איילון, או על כביש רחב( כוונתי לדרך שהיא יותר מ2 מסלולים), אני מרגישה שאני יכולה וחייבת לנהוג רק ,אני חוזרת, ר ק ב צ ד י מ י ן , אני חשה מאויימת מהמכוניות -המשאיות-האוטובוסים כאשר אני מנסה לנהוג בנתיב אמצעי, זו תחושה של "קטנה וזערורה" מול כלי רכב ענקיים. בנוסף- כשאני צריכה לנהוג על גשר- לדוגמא גשר שיפמן בתל אביב- ממש מול תחנת הרכבת- לראשונה חשתי בהלמות פטישים בלב, בנס לא הסתיים הדבר בתאונה. .... אינטואיטיבית וללא כל ידע על כך מראש, התחלתי לדבר אל עצמי בקול רם, כמו מנסה להסיח את דעתי מהמצוקה בה אני שרוייה, ולשכנע את עצמי בקול רם שאני מייד מסיימת את הנהיגה בקטע הבעייתי הזה, ואכן כך התגברתי אינטואיטיבית על התופעה המפחידה הזו. מיותר לציין כי באותו היום חזרתי הביתה ממש חולה וחלשה, ומאוד מוטרדת מעוצמת התופעה הלא מוכרת הזו. כמובן שלא בחרתי מאז יותר לנהוג דרך הגשר הזה, שהוא הנתיב המוביל אותי ממקום עבודתי הביתה, אלא אני עוקפת אותו (ואת סימפטום החרדה הזה) בדרכים חלופיות. כעבור מספר שבועות בחנתי את עצמי ביום שבת בבוקר (כשאין תנועה אגרסיבית), ונסעתי על גשר שיפמן בנתיב הכי ימני שקיים.....וזה עבר לא רע.. אבל ברור לי שזוהי סיטואציה מקילה, כשאין תנועה... אני חייבת להדגיש כי בגלל שלא נהגתי כל כך הרבה שנים (בשל בעיה כלכלית ,לא רפואית חלילה)-- לא הייתי מודעת לקיומה של בעייה זו... ולכן לא ניסיתי להתמודד איתה ולהתגבר עליה כבר מזמן. מאז עליתי על העניין ,אני מצויידת בבקבוק מיים צמוד, מסטיק-סוכריה- יש בי תחושה שמשהו מתוק עוזר לי . ברצוני לציין, דבר חשוב:--בעבר- לפני כ-20 שנה, עת נהגתי בארה"ב ,ובכניסה לסן פרנסיסקו, על הגשרים הענקיים נתקפתי לראשונה בהרגשת חידלון שכזו, ומאז, הפסקתי לנהוג באיזורים כל כך מאיימים. האם ייתכן שהגוף שלי "זוכר" את התופעה הזו?? האם אני "אלרגית " לגשרים? אינני יודעת איך להתנהג, מצד אחד אני מרגישה מאוד בטוחה ביכולתי לנהוג, ומצד שני יש בי חשש מסוים מידי יום - שמא תופעת החרדה "תבקר" אותי על הכביש??? זהו מצב מלחיץ, מדאיג, ולא בריא. אנא-- יעוץ-- איך לנהוג? איך לטפל? למי לפנות? האם זה יעבור לבד? אני מאוד נסערת ומאוד חוששת ---הייתכן שאסור לי לנהוג בכלל?? מודה מאוד לכל מי שיכול לסייע בנושא הכל כך לא מוכר לי . אפשר לענות לי ישירות למייל שלי [email protected] או בפורום זה. הרבה תודה. דנה

דנה שלום את מתארת סוג של חרדת ביצוע אשר ממוקדת בנושא נהיגה. האם אכן המיקוד רק בנהיגה או שישנם נושאים נוספים המעוררים אי שקט או חרדה? בעיקרון עשית צעד חשוב מאוד כשהתחלת לנהוג. כמובן שזה לא קל. הבעיה שהחרדה וחוסר הביטחון עלולים לפגוע בתפקודך בכביש ולכן כדאי לעשות משהו כדי להתגבר על כך. דרך לביצוע עצמי זה כמובן להמשיך לנהוג ואולי לקחת מספר שיעורי נהיגה כדי להגביר את הביטחון. אולם לאור מה שאת מתארת יתכן שכדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל בצורה ממוקדת בבעיה (אם אכן המיקוד רק בנהיגה). לשאלתך, בהחלט יתכן שיש לך סוג של זיכרון טראומטי מנהיגה בעבר שגורם לך לחרדה כיום. למעשה פיתחת סוג של התניה וחשיבה שלילית שיוצרים מראש מתח סביב הנהיגה. אני מאמין שבמספר פגישות מועט יחסית ניתן לטפל בבעיה. אני מצרף מאמר שכתבתי כאן באתר בנושא טיפול בחרדה ובמיוחד בחרדת טיסות. הנושא שלך כמובן שונה אבל הרעיון הוא בסך הכל אותו רעיון וגם שיטות הטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד ד"ר אורן קפלן [email protected] מדוע קיימת פעמים רבות הסתייגות מטיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד ? הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך שאורך פעמים רבות זמן רב. אנשים הפונים לייעוץ פסיכולוגי תוהים לעיתים מדוע לא ניתן להאיץ את התהליך ו"לחסל" את הבעיה מייד. אילו הנפש היתה מכשיר אלקטרוני עם תוכנית הפעלה מוכרת וידועה, סביר להניח שניתן היה בקלות לאתר את הבעיה, כמצופה, ו"לתקן" אותה. אולם הנפש אינה מערכת הפעלה מוגדרת ופועלים בה כוחות רבים, גלויים וסמויים. הבעיה שבגללה פונים לטיפול פסיכולוגי היא על פי רוב אינטראקציה ייחודית וסובייקטיבית בין כוחות נפש שונים ולכן נדרש בד"כ תהליך פסיכולוגי ארוך להבינם ולשנותם. תהליכים שנוצרו במהלך חודשים ושנים ארוכות אינם ניתנים לטיפול כירורגי מהיר. טיפול כזה אינו יעיל ועלול להפר שיוויי משקל עדינים והגנות שנוצרו עם השנים. למשל, בחור עם קשיים ביצירת קשר זוגי היה חשוף בילדותו להתעללות נפשית. הוא פיתח בשל כך מנגנונים של זהירות ממגע אנושי. זהו מנגנון ששמר עליו במשך שנים בצורה חיובית שכן בצורה כזו היה מסוגל לשרוד מבחינה נפשית ע"י הגנה של בידוד. אולם בבגרותו המנגנונים הללו שנחקקו בו בעבר מפריעים לו להתמודדות עם המשך החיים התקינים ובהקמת משפחה. במצב כזה אין להוריד את שכבת ההגנה בבת אחת. דרוש תהליך הדרגתי שמאפשר שמירה על שיווי משקל נפשי ורגשי. ניסיון להפעיל שיטות קצרות מועד במקרים בהם יש צורך בשינוי אישיותי עלול להיות חסר תועלת. עם זאת, לעיתים שיפור תפקודים ספציפיים באמצעות טיפול ממוקד אפשרי גם במקרים הללו. מהו טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד הטיפול הפסיכולוגי הממוקד אינו תופעה חדשה. להיפך, פעולת הפסיכולוגים ההתנהגותיים קדמה לפופולריות שצברה לאחר מכן הפסיכולוגיה הדינמית שהחלה עם פרויד. הסיבה לחידוש ההתעניינות בטיפול הממוקד בתקופה הנוכחית היתה מהסיבה ה"פרוזאית": כסף. הביטוח הרפואי בעולם המערבי ביקש לצמצם עלויות וסירב לממן טיפולים ארוכי מועד. גם בישראל צמצמו קופות החולים את תמיכתם בטיפול הפסיכולוגי הנפשי. כיום קיים תור המתנה של חודשים ואף יותר לטיפול פסיכולוגי ברוב המסגרות של השירות הציבורי בישראל. הדבר הופך את שירותי בריאות הנפש לכמעט תיאורטיים במקרים רבים. התופעה הביאה למחקר ופיתוח של שיטות טיפול קצרות מועד. אולם השימוש בשיטות קצרות מועד אינו בהכרח "מוצר" פחות טוב מטיפול ארוך. מסתבר שבמקרים מסויימים עדיף דווקא הטיפול הממוקד והמהיר על פני הטיפול הארוך. זאת משני טעמים. ראשית, בטיפול קצר המועד נחסך סבל נפשי ופגיעה בדימוי עצמי שעלולים ללוות טיפולים ארוכי מועד. אולם חשוב מכך, ישנן בעיות מסויימות שבהן טיפול פסיכולוגי דינמי ארוך אינו יעיל. דווקא הטיפול הממוקד יכול לפתור בעיות מסויימות בצורה יעילה יותר. למשל, שינוי התנהגויות כפייתיות יעיל יותר בטיפול הממוקד בהתנהגות הלא רצויה. יש להדגיש, עם זאת, שמאחורי התנהגויות אלו קיימים לרוב מרכיבים פסיכולוגיים מורכבים הדורשים הבנה דינמית מעמיקה. שינוי הסימפטום אינו מצביע בהכרח על חיסול מוחלט של הבעיה הפסיכולוגית. קיימות שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות המגדירות עצמן כממוקדות וקצרות מועד, החל מהגישה הדינמית ועד הגישה הקוגניטיבית וההתנהגותית. מקובל לראות בטיפול קצר מועד כטיפול שאורך עד 12 פגישות. עם זאת, לעיתים מדובר בטיפולים של פגישות בודדות, ולעיתים עד חצי שנה. טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד בהפרעות חרדה מהן הפרעות חרדה? מדובר במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות שיכולות לבוא לביטוי בצורות שונות. לעיתים מדובר בהתקפי חרדה המורגשים היטב ומלווים בתגובות רגשיות ופיזיולוגיות מסוגים שונים. אולם לעיתים מדובר בתגובות עקיפות יותר. למשל, מחשבות או התנהגויות כפייתיות שייכות למשפחה זו וכן פוביות שונות. כך גם פוסט טראומה, תגובה לאירוע שנחווה על ידי הפרט בצורה טראומתית וגורם לכך שהאירוע משוחזר שוב ושוב בדימיון מבלי יכולת לשלוט ולהפסיק את המחשבות החודרניות. לא תמיד ניתן לדעת את מקור החרדה. לדוגמה, אנשים שונים מדווחים על חרדת טיסות. מדובר בהרגשה לא נעימה בזמן הטיסה או אף הימנעות מטיסה. חלק מהאנשים מסוגלים לדווח שהתופעה החלה לאחר אירוע מסויים, למשל, נחיתת חרום של מטוס בעבר. אולם רוב האנשים אינם יודעים למקד את מקור הבעיה. הטיפול הפסיכולוגי הממוקד במצבים כאלה יכול להגיע ממספר כיוונים. ראשית, חשובה ההבנה הנפשית והאישית של המטופל והסטורית החיים שלו. למשל, אדם עם צרכי שליטה חזקים שחייב להיות "עם רגליים על הקרקע" עלול להרגיש שחווית הטיסה היא חוויה נטולת שליטה וזו הסיבה לחרדותיו. אולם פעמים רבות החרדה נוצרת כאינטראקציה של גורמים רבים קשים לאיתור. ניתן לטפל בחרדה כזו באמצעות שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות, ואף לחזק את התהליך על ידי היפנוזה. אתן למשל דוגמה להתמודדות קוגניטיבית עם חרדת טיסות. אחד הדברים המעניינים בחרדת טיסות הוא החשיבה השלילית הלא מודעת שנוצרת בשל שפה ייחודית בה נוקטות רשויות וחברות התעופה (כמובן שלא במתכוון): אנחנו מגיעים ל"טרמינל" ומייד נעטפים באווירה סופנית (טרמינלית). לאחר מכן עולים ל"אולם היוצאים" ורואים דוכן לביטוח חיים שמעורר מחשבה על כך שבקרוב נראה את העולם הבא. כך גם מגיעה "קריאה אחרונה" לנוסעים. ברגליים מהוססות אנו פונים למטוס המוקף באמצעי ביטחון. במטוס עצמו מייד מסבירים מה צריך לעשות כשהמטוס מתרסק, והיכן יציאות החרום. מסבירים לנו שאנו מתכוונים "לעקוף את הסערה" ומלמדים אותנו שמזג אויר סוער או כיסי אויר הם דבר מסוכן. לקראת הנחיתה אם נותר עוד שביב תקווה מסביר הטייס שאנו מתקרבים ל"יעד הסופי". אנא הישארו במקומותיכם עד שנגיע ל"שער היציאה". לאיזו מסקנה מגיע נוסע סביר לאחר תהליך למידה כל כך מדוייק ודקדקני? שטיסה היא דבר מסוכן מאוד, ומפתח חרדת טיסות להבא. מודעות לקיומן של הסוגסטיות השליליות הללו מאפשרת להתנגד להן. ניתן ללמד את המטופל שבכל פעם שחברת התעופה תנקוט ב"שפת ההפחדה" הוא יעמוד מנגד ויאמר לעצמו ש"עלי לא מאיימים ככה". שום דבר אינו "טרמינלי", ומטוס הוא אחת השיטות הבטוחות יותר שקיימות לנוע ממקום למקום. סימנים שונים ל"התרסקות קרובה של המטוס" (רעש מוגבר של המנוע וכד') הם סימנים טבעיים ורגילים למהלך טיסה, וניתן ללמוד אותם מראש ולהתכונן אליהם. להסברים הקוגניטביים הללו ניתן לשלב שיטות התנהגותיות, למשל, "הכהייה שיטתית" שבה חושפים את המטופל בשלבים ובצורה מבוקרת למושא החרדה שלו, עד שהוא מסוגל לשאת את החרדה. שיטות כגון היפנוזה ו EMDR משתלבות בצורה יעילה בטיפולים הממוקדים (ראו פירוט בהמשך). בדוגמא הנ"ל, שלושה עד ארבעה מפגשים עשויים להספיק כדי להפסיק חרדת טיסות, גם אם נמשכה שנים רבות. עם זאת, יש לזכור שבמידה והבעיה משולבת עם בעיות נפשיות נוספות הפתרון יהיה בד"כ מורכב וממושך יותר. ככל שהבעיה ממוקדת יותר ונובעת מטווח זמן קצר יותר, כך הסיכוי לפותרה במהירות ובצורה ממוקדת גבוה יותר. לסיום, אפרט מעט על שתי השיטות שציינתי קודם, אשר צוברות פופולריות בתקופה האחרונה בתחום של טיפול ממוקד וקצר מועד: EMDR והיפנוזה. EMDR מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר מרכיבים ייחודיים. הרעיון הוא לגעת בנושאים מטרידים כמו פוסט טראומה או פוביה, ולנסות להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל לגבי אותם נושאים. הטראומה או הפחד יכולים להיות עצומים אבל לעיתים קרובות מדובר גם בנושאים פחות קיצוניים אך שפוגעים באיכות החיים ורוצים להיפתר מהם. כך שניתן להשתמש בשיטה מנושאים טראומתיים אופייניים כמו הלם קרב, פיגועים, תקיפה מינית, תאונות דרכים וכדומה, ועד סוגי חרדות כמו פוביות מחיות, חרדת בחינה, פחד לטוס, להופיע בפני קהל, ועוד ועוד. בתהליך הטיפולי יש מרכיבים של היזכרות באירוע או במחשבה המטרידה, נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים ובמשמעותן על תפיסת העצמי וניסיון לעצב צורת הסתכלות חדשה על כל אלו יחדיו. כל זאת נערך תוך שימוש בתנועות עיניים מהירות המונחות על ידי המטפל, דבר שמגביר את יעילות הטיפול ועל שמן גם שם השיטה. יש שמשייכים לטכניקה הזו הסברים היפנוטיים. דווקא מייסדי השיטה טוענים שלא מדובר בתהליך היפנוטי אלא בדרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית שיוצרת אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי, מתוך הנחה שלפחות חלק מזיכרון הטראומה נחקק בצד הימני של המוח (שאינו ורבלי ולכן המידע הנחקק בו הוא יותר אינטואיטיבי ולא-מודע) ועל ידי פעולת העיניים נוצר ערוץ גם לצד השמאלי של המוח (שלו יכולת ורבלית והבנה סמנטית) וכך למעשה עוברת הטראומה עיבוד. התרגום לראשי התיבות של השיטה הוא "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים" (Eye Movement Desensitization and reassessment). היא פותחה בארה"ב ומופעלת היום במקומות שונים בעולם וגם בישראל. השיטה מניחה שכשאדם מוטרד מאוד מדבר כלשהו מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן רגיל ונוצרת מעין בועית זיכרון שאיננה נשכחת כמו אירועים רגילים. כאמור, הטענה היא שהזכרון הטראומתי ממוקם באזור מסויים במוח שאינו מאפשר עיבוד של החוויה ולכן היא נותרת חקוקה לאורך זמן. (מסיבה זו כנראה טיפול פסיכולוגי דינמי אינו מצליח לפוגג את החוויה הקשה). הטכניקה הטיפולית משתמשת בתנועות עיניים מהירות תוך כדי עיבוד הטראומה בזמן הטיפול בדומה למה שקורה בשנת חלום כאשר העיניים נעות במהירות. יתכן לפיכך שהטכניקה יוצרת סימולציה לתהליך הקורה בשינה, שידוע כמשפיע על עיבוד חוויות ולמידה. התוצאה היא שנוצרת אינטגרציה טובה יותר בין התמונה הטראומתית או המחשבה המפחידה לבין המשמעות המילולית שלה, וכך ניתן "לוותר" על ספיחים רגשיים לא הגיוניים המסופחים פעמים רבות לחוויה הטראומתית (כמו למשל, "אני אשם במה שקרה ולכן אני לא שווה כלום"). במצבים בהם הטיפול ב EMDR מתאים, התוצאות מרשימות מאוד. לעיתים בעיות קשות שנמשכות זמן רב נפתרות תוך מפגשים טיפוליים ספורים. עם זאת, זו לא תרופת פלא והיא איננה מתאימה לכל מצב. ככל שהבעיה ממוקדת יותר כך סיכוי פתרונה המהיר טוב יותר. לעומת זאת, לבעיות שנגררות שנים רבות ולהן השלכות על היבטים רבים של החיים, נדרש בד"כ טיפול ארוך בהרבה. בכל מקרה, גם במקרים כאלה ניתן להיעזר בשיטה כחלק מהטיפול הנרחב. ניתן לעיין בהסברים נוספים באינטרנט, למשל ב http://www.emdr.com היפנוזה היפנוזה היא שיטה שגורמת למצב תודעה שונה. הדימוי הטוב ביותר זה חלום, אבל היפנוזה זו בהחלט לא שינה. התהליך כולל כניסה למצב של רגיעה על ידי הרפיה שרירית ודמיון מודרך. פעמים רבות קשה להבחין בין מצב היפנוטי וסתם מצב רגיעה (בעירות). אנשים נמצאים במצב היפנוטי מידי יום אך פשוט לא מודעים לכך. למשל, בעת נסיעה ארוכה ורוטינית ברכב יכול להיווצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע איך בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. הוא היה בעירות מלאה ויכול היה להגיב לכל מקרה חרום אפשרי בכביש, אבל בכל זאת היה שקוע בתוך עצמו. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי. כך שהיפנוזה אינה משהו מיסטי ונדיר אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל אחד (מבלי שקרא לזה בשם). בשל מצב התודעה המיוחד בהיפנוזה ניתן לערוך על ידה טיפולים או להאיץ טיפולים. יש הרבה מיתוסים ואגדות סביב היפנוזה בגלל השימוש לרעה שעשו בשיטה למטרות בידור. לכן נחקק חוק היפנוזה בישראל שמתיר רק לרופאים ופסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה ייעודית לנושא לטפל על ידי היפנוזה. המיתוס הנפוץ ביותר כלפי היפנוזה הוא של אובדן שליטה, שהמהפנט שולט במטופל, גורם לו לומר דברים שאינו רוצה וכדומה. למעשה המציאות רחוקה מאוד מהמיתוס. לא ניתן לגרום לאדם מהופנט לעשות דברים המנוגדים לרצונו. כמו כן בטכניקות היפנוטיות רבות המטופל כלל אינו מדבר בזמן ההיפנוזה. מהפנטים מודרניים אינם משתמשים בפקודות סמכותיות. למעשה, לאחר אימון מסויים, אנשים יכולים להפנט את עצמם ולהיעזר בכך בצורות שונות. ההיפנוזה העצמית מהווה פעמים רבות מטרה מרכזית בטיפול כך שהמטופל יכול לקחת את הכלים אותם למד בזמן הטיפול ולהשתמש בהם בהתמודדות מול המצבים בגללם פנה לטיפול. חשוב להדגיש שההיפנוזה אינה כלי שמגיע לבדו בטיפול הפסיכולוגי. המצב ההיפנוטי יכול להאיץ תהליך טיפולי במיוחד בנושא של טיפול בחרדות, פוביות וכדומה. כמו כן, ניתן להשתמש בהיפנוזה לשם התגברות על כאב. הדבר חשוב במיוחד לטיפולים רפואיים לאנשים שלא יכולים לקבל זריקת הרדמה מסיבות שונות (בטיפולי שיניים, עיניים, לידה, ילדים) או בכאבים כרוניים.

תודה על תגובתך, ד"ר קפלן. לשאלתך, אני חושבת כי תופעת החרדה ממוקדת ר ק בעניין הנהיגה. אני מנסה לחשוב מתי היה לי סימפטום דומה, ונזכרת כי לפני מספר שנים, בהופעה של מייקל ג'קסון בפארק הירקון בתל אביב, (להזכירך- אני כיום אשה בת 47- ) לקחתי להופעה ההמונית הזו את בני בן ה-12 אז, והיתה לי תחושה מאוד לא נוחה להמצא באמצע ים של אנשים (מדובר בחמישים אלף איש ויותר להערכתי....ולהערכת המשטרה). הבן שלי רצה להיות באמצע וקרוב לבמה, ואני הרגשתי חד משמעית כי אינני מסוגלת, היתה זו אי נוחות גופנית, שהתבטאה בהרגשה כללית לא טובה, דפיקות לב מואצות, ולכן ניתבתי אותנו לשבת בשוליים של אתר ההופעה, על הגבעה, איפה "שיש יותר אויר"- כך תרצתי לעצמי ולו. כמובן שהרגשתי מצויין רחוק יותר מההיסטריה החולנית המאפיינת ארועים המוניים מסוג אלו. במחשבה נוספת, (כיום כסנגורית לעצמי)-- אני באמת חושבת שאולי ל א רציתי אז להיות כמו מאות הבנות שמתעלפות מהתרגשות ומהרגשת מחנק כשהן נמצאות במופעים פומביים.... אני חוזרת ברשותך לעניין הנהיגה- לפני שעליתי על הכביש- לקחתי-4 שעורי התרעננות. מורה הנהיגה שהדריך אותי חיזק אותי ואמר שלדעתו אני כשירה לנהוג, וכי אני בהחלט נזכרת בנהיגה, ובעקרונותיה, וממשיכה בה כאילו כלום לא קרה....למרות 14 השנים בהן לא נהגתי (כי לא היה ברשותי רכב, בעקבות גרושיי), ולא התחככתי עם התנהגות נהגים על הכביש. לסיכום הרגשתי- בנהיגה היומיומית לעבודה, מרמת גן לתל אביב, בנתיבי דרכים מוכרות, אינני מרגישה בקביעות את תופעת החרדה, אינני מפחדת לנהוג, ההחלטה שלי לנהוג היא נחושה, אני אף לוקחת חברה טרמפיסטית איתי לים בשבתות בקביעות,אך אותם קטעים של אוטוסטרדות ,כבישים רבי מסלולים, גשרים, כל אלה גורמים לי לאי-נוחות(מהסוג שתיארתי בפנייתי הראשונית מאתמול), ולתחושה שזה צריך להיות אחרת. ד"ר קפלן-- האם ניתן לעזור לי על ידי שיחות? האם אצטרך ליטול תרופות? אנא סבר את אוזניי ועיניי. הרבה תודה דנה ד"ר אורן קפלן כתב/ה: > > דנה שלום > את מתארת סוג של חרדת ביצוע אשר ממוקדת בנושא נהיגה. האם אכן > המיקוד רק בנהיגה או שישנם נושאים נוספים המעוררים אי שקט או חרדה? > בעיקרון עשית צעד חשוב מאוד כשהתחלת לנהוג. כמובן שזה לא קל. > הבעיה שהחרדה וחוסר הביטחון עלולים לפגוע בתפקודך בכביש ולכן כדאי > לעשות משהו כדי להתגבר על כך. דרך לביצוע עצמי זה כמובן להמשיך > לנהוג ואולי לקחת מספר שיעורי נהיגה כדי להגביר את הביטחון. אולם > לאור מה שאת מתארת יתכן שכדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל > בצורה ממוקדת בבעיה (אם אכן המיקוד רק בנהיגה). לשאלתך, בהחלט > יתכן שיש לך סוג של זיכרון טראומטי מנהיגה בעבר שגורם לך לחרדה > כיום. למעשה פיתחת סוג של התניה וחשיבה שלילית שיוצרים מראש מתח > סביב הנהיגה. אני מאמין שבמספר פגישות מועט יחסית ניתן לטפל בבעיה. > אני מצרף מאמר שכתבתי כאן באתר בנושא טיפול בחרדה ובמיוחד בחרדת > טיסות. הנושא שלך כמובן שונה אבל הרעיון הוא בסך הכל אותו רעיון > וגם שיטות הטיפול. > בברכה > ד"ר אורן קפלן > > > טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > ד"ר אורן קפלן [email protected] > > מדוע קיימת פעמים רבות הסתייגות מטיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > ? > הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך שאורך פעמים רבות זמן רב. אנשים > הפונים לייעוץ פסיכולוגי תוהים לעיתים מדוע לא ניתן להאיץ את > התהליך ו"לחסל" את הבעיה מייד. אילו הנפש היתה מכשיר אלקטרוני עם > תוכנית הפעלה מוכרת וידועה, סביר להניח שניתן היה בקלות לאתר את > הבעיה, כמצופה, ו"לתקן" אותה. אולם הנפש אינה מערכת הפעלה מוגדרת > ופועלים בה כוחות רבים, גלויים וסמויים. הבעיה שבגללה פונים > לטיפול פסיכולוגי היא על פי רוב אינטראקציה ייחודית וסובייקטיבית > בין כוחות נפש שונים ולכן נדרש בד"כ תהליך פסיכולוגי ארוך להבינם > ולשנותם. תהליכים שנוצרו במהלך חודשים ושנים ארוכות אינם ניתנים > לטיפול כירורגי מהיר. טיפול כזה אינו יעיל ועלול להפר שיוויי משקל > עדינים והגנות שנוצרו עם השנים. למשל, בחור עם קשיים ביצירת קשר > זוגי היה חשוף בילדותו להתעללות נפשית. הוא פיתח בשל כך מנגנונים > של זהירות ממגע אנושי. זהו מנגנון ששמר עליו במשך שנים בצורה > חיובית שכן בצורה כזו היה מסוגל לשרוד מבחינה נפשית ע"י הגנה של > בידוד. אולם בבגרותו המנגנונים הללו שנחקקו בו בעבר מפריעים לו > להתמודדות עם המשך החיים התקינים ובהקמת משפחה. במצב כזה אין > להוריד את שכבת ההגנה בבת אחת. דרוש תהליך הדרגתי שמאפשר שמירה על > שיווי משקל נפשי ורגשי. ניסיון להפעיל שיטות קצרות מועד במקרים > בהם יש צורך בשינוי אישיותי עלול להיות חסר תועלת. עם זאת, לעיתים > שיפור תפקודים ספציפיים באמצעות טיפול ממוקד אפשרי גם במקרים הללו. > > מהו טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > הטיפול הפסיכולוגי הממוקד אינו תופעה חדשה. להיפך, פעולת > הפסיכולוגים ההתנהגותיים קדמה לפופולריות שצברה לאחר מכן > הפסיכולוגיה הדינמית שהחלה עם פרויד. הסיבה לחידוש ההתעניינות > בטיפול הממוקד בתקופה הנוכחית היתה מהסיבה ה"פרוזאית": כסף. > הביטוח הרפואי בעולם המערבי ביקש לצמצם עלויות וסירב לממן טיפולים > ארוכי מועד. גם בישראל צמצמו קופות החולים את תמיכתם בטיפול > הפסיכולוגי הנפשי. כיום קיים תור המתנה של חודשים ואף יותר לטיפול > פסיכולוגי ברוב המסגרות של השירות הציבורי בישראל. הדבר הופך את > שירותי בריאות הנפש לכמעט תיאורטיים במקרים רבים. התופעה הביאה > למחקר ופיתוח של שיטות טיפול קצרות מועד. > אולם השימוש בשיטות קצרות מועד אינו בהכרח "מוצר" פחות טוב מטיפול > ארוך. מסתבר שבמקרים מסויימים עדיף דווקא הטיפול הממוקד והמהיר על > פני הטיפול הארוך. זאת משני טעמים. ראשית, בטיפול קצר המועד נחסך > סבל נפשי ופגיעה בדימוי עצמי שעלולים ללוות טיפולים ארוכי מועד. > אולם חשוב מכך, ישנן בעיות מסויימות שבהן טיפול פסיכולוגי דינמי > ארוך אינו יעיל. דווקא הטיפול הממוקד יכול לפתור בעיות מסויימות > בצורה יעילה יותר. למשל, שינוי התנהגויות כפייתיות יעיל יותר > בטיפול הממוקד בהתנהגות הלא רצויה. יש להדגיש, עם זאת, שמאחורי > התנהגויות אלו קיימים לרוב מרכיבים פסיכולוגיים מורכבים הדורשים > הבנה דינמית מעמיקה. שינוי הסימפטום אינו מצביע בהכרח על חיסול > מוחלט של הבעיה הפסיכולוגית. > > קיימות שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות המגדירות עצמן כממוקדות > וקצרות מועד, החל מהגישה הדינמית ועד הגישה הקוגניטיבית > וההתנהגותית. מקובל לראות בטיפול קצר מועד כטיפול שאורך עד 12 > פגישות. עם זאת, לעיתים מדובר בטיפולים של פגישות בודדות, ולעיתים > עד חצי שנה. > > טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד בהפרעות חרדה > מהן הפרעות חרדה? מדובר במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות > שיכולות לבוא לביטוי בצורות שונות. לעיתים מדובר בהתקפי חרדה > המורגשים היטב ומלווים בתגובות רגשיות ופיזיולוגיות מסוגים שונים. > אולם לעיתים מדובר בתגובות עקיפות יותר. למשל, מחשבות או > התנהגויות כפייתיות שייכות למשפחה זו וכן פוביות שונות. כך גם > פוסט טראומה, תגובה לאירוע שנחווה על ידי הפרט בצורה טראומתית > וגורם לכך שהאירוע משוחזר שוב ושוב בדימיון מבלי יכולת לשלוט > ולהפסיק את המחשבות החודרניות. > לא תמיד ניתן לדעת את מקור החרדה. לדוגמה, אנשים שונים מדווחים על > חרדת טיסות. מדובר בהרגשה לא נעימה בזמן הטיסה או אף הימנעות > מטיסה. חלק מהאנשים מסוגלים לדווח שהתופעה החלה לאחר אירוע > מסויים, למשל, נחיתת חרום של מטוס בעבר. אולם רוב האנשים אינם > יודעים למקד את מקור הבעיה. הטיפול הפסיכולוגי הממוקד במצבים כאלה > יכול להגיע ממספר כיוונים. ראשית, חשובה ההבנה הנפשית והאישית של > המטופל והסטורית החיים שלו. למשל, אדם עם צרכי שליטה חזקים שחייב > להיות "עם רגליים על הקרקע" עלול להרגיש שחווית הטיסה היא חוויה > נטולת שליטה וזו הסיבה לחרדותיו. אולם פעמים רבות החרדה נוצרת > כאינטראקציה של גורמים רבים קשים לאיתור. ניתן לטפל בחרדה כזו > באמצעות שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות, ואף לחזק את התהליך על > ידי היפנוזה. אתן למשל דוגמה להתמודדות קוגניטיבית עם חרדת טיסות. > אחד הדברים המעניינים בחרדת טיסות הוא החשיבה השלילית הלא מודעת > שנוצרת בשל שפה ייחודית בה נוקטות רשויות וחברות התעופה (כמובן > שלא במתכוון): > > אנחנו מגיעים ל"טרמינל" ומייד נעטפים באווירה סופנית (טרמינלית). > לאחר מכן עולים ל"אולם היוצאים" ורואים דוכן לביטוח חיים שמעורר > מחשבה על כך שבקרוב נראה את העולם הבא. כך גם מגיעה "קריאה > אחרונה" לנוסעים. ברגליים מהוססות אנו פונים למטוס המוקף באמצעי > ביטחון. במטוס עצמו מייד מסבירים מה צריך לעשות כשהמטוס מתרסק, > והיכן יציאות החרום. מסבירים לנו שאנו מתכוונים "לעקוף את הסערה" > ומלמדים אותנו שמזג אויר סוער או כיסי אויר הם דבר מסוכן. לקראת > הנחיתה אם נותר עוד שביב תקווה מסביר הטייס שאנו מתקרבים ל"יעד > הסופי". אנא הישארו במקומותיכם עד שנגיע ל"שער היציאה". לאיזו > מסקנה מגיע נוסע סביר לאחר תהליך למידה כל כך מדוייק ודקדקני? > שטיסה היא דבר מסוכן מאוד, ומפתח חרדת טיסות להבא. מודעות לקיומן > של הסוגסטיות השליליות הללו מאפשרת להתנגד להן. ניתן ללמד את > המטופל שבכל פעם שחברת התעופה תנקוט ב"שפת ההפחדה" הוא יעמוד מנגד > ויאמר לעצמו ש"עלי לא מאיימים ככה". שום דבר אינו "טרמינלי", > ומטוס הוא אחת השיטות הבטוחות יותר שקיימות לנוע ממקום למקום. > סימנים שונים ל"התרסקות קרובה של המטוס" (רעש מוגבר של המנוע > וכד') הם סימנים טבעיים ורגילים למהלך טיסה, וניתן ללמוד אותם > מראש ולהתכונן אליהם. > להסברים הקוגניטביים הללו ניתן לשלב שיטות התנהגותיות, למשל, > "הכהייה שיטתית" שבה חושפים את המטופל בשלבים ובצורה מבוקרת למושא > החרדה שלו, עד שהוא מסוגל לשאת את החרדה. שיטות כגון היפנוזה ו > EMDR משתלבות בצורה יעילה בטיפולים הממוקדים (ראו פירוט בהמשך). > בדוגמא הנ"ל, שלושה עד ארבעה מפגשים עשויים להספיק כדי להפסיק > חרדת טיסות, גם אם נמשכה שנים רבות. עם זאת, יש לזכור שבמידה > והבעיה משולבת עם בעיות נפשיות נוספות הפתרון יהיה בד"כ מורכב > וממושך יותר. ככל שהבעיה ממוקדת יותר ונובעת מטווח זמן קצר יותר, > כך הסיכוי לפותרה במהירות ובצורה ממוקדת גבוה יותר. > לסיום, אפרט מעט על שתי השיטות שציינתי קודם, אשר צוברות > פופולריות בתקופה האחרונה בתחום של טיפול ממוקד וקצר מועד: EMDR > והיפנוזה. > > EMDR > מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר > מרכיבים ייחודיים. הרעיון הוא לגעת בנושאים מטרידים כמו פוסט > טראומה או פוביה, ולנסות להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל > לגבי אותם נושאים. הטראומה או הפחד יכולים להיות עצומים אבל > לעיתים קרובות מדובר גם בנושאים פחות קיצוניים אך שפוגעים באיכות > החיים ורוצים להיפתר מהם. כך שניתן להשתמש בשיטה מנושאים > טראומתיים אופייניים כמו הלם קרב, פיגועים, תקיפה מינית, תאונות > דרכים וכדומה, ועד סוגי חרדות כמו פוביות מחיות, חרדת בחינה, פחד > לטוס, להופיע בפני קהל, ועוד ועוד. > בתהליך הטיפולי יש מרכיבים של היזכרות באירוע או במחשבה המטרידה, > נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים ובמשמעותן על תפיסת העצמי > וניסיון לעצב צורת הסתכלות חדשה על כל אלו יחדיו. כל זאת נערך תוך > שימוש בתנועות עיניים מהירות המונחות על ידי המטפל, דבר שמגביר את > יעילות הטיפול ועל שמן גם שם השיטה. יש שמשייכים לטכניקה הזו > הסברים היפנוטיים. דווקא מייסדי השיטה טוענים שלא מדובר בתהליך > היפנוטי אלא בדרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית שיוצרת > אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי, מתוך הנחה שלפחות > חלק מזיכרון הטראומה נחקק בצד הימני של המוח (שאינו ורבלי ולכן > המידע הנחקק בו הוא יותר אינטואיטיבי ולא-מודע) ועל ידי פעולת > העיניים נוצר ערוץ גם לצד השמאלי של המוח (שלו יכולת ורבלית והבנה > סמנטית) וכך למעשה עוברת הטראומה עיבוד. התרגום לראשי התיבות של > השיטה הוא "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים" (Eye > Movement Desensitization and reassessment). היא פותחה בארה"ב > ומופעלת היום במקומות שונים בעולם וגם בישראל. השיטה מניחה שכשאדם > מוטרד מאוד מדבר כלשהו מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן > רגיל ונוצרת מעין בועית זיכרון שאיננה נשכחת כמו אירועים רגילים. > כאמור, הטענה היא שהזכרון הטראומתי ממוקם באזור מסויים במוח שאינו > מאפשר עיבוד של החוויה ולכן היא נותרת חקוקה לאורך זמן. (מסיבה זו > כנראה טיפול פסיכולוגי דינמי אינו מצליח לפוגג את החוויה הקשה). > הטכניקה הטיפולית משתמשת בתנועות עיניים מהירות תוך כדי עיבוד > הטראומה בזמן הטיפול בדומה למה שקורה בשנת חלום כאשר העיניים נעות > במהירות. יתכן לפיכך שהטכניקה יוצרת סימולציה לתהליך הקורה בשינה, > שידוע כמשפיע על עיבוד חוויות ולמידה. התוצאה היא שנוצרת > אינטגרציה טובה יותר בין התמונה הטראומתית או המחשבה המפחידה לבין > המשמעות המילולית שלה, וכך ניתן "לוותר" על ספיחים רגשיים לא > הגיוניים המסופחים פעמים רבות לחוויה הטראומתית (כמו למשל, "אני > אשם במה שקרה ולכן אני לא שווה כלום"). > במצבים בהם הטיפול ב EMDR מתאים, התוצאות מרשימות מאוד. לעיתים > בעיות קשות שנמשכות זמן רב נפתרות תוך מפגשים טיפוליים ספורים. עם > זאת, זו לא תרופת פלא והיא איננה מתאימה לכל מצב. ככל שהבעיה > ממוקדת יותר כך סיכוי פתרונה המהיר טוב יותר. לעומת זאת, לבעיות > שנגררות שנים רבות ולהן השלכות על היבטים רבים של החיים, נדרש > בד"כ טיפול ארוך בהרבה. בכל מקרה, גם במקרים כאלה ניתן להיעזר > בשיטה כחלק מהטיפול הנרחב. ניתן לעיין בהסברים נוספים באינטרנט, > למשל ב http://www.emdr.com > > היפנוזה > היפנוזה היא שיטה שגורמת למצב תודעה שונה. הדימוי הטוב ביותר זה > חלום, אבל היפנוזה זו בהחלט לא שינה. התהליך כולל כניסה למצב של > רגיעה על ידי הרפיה שרירית ודמיון מודרך. פעמים רבות קשה להבחין > בין מצב היפנוטי וסתם מצב רגיעה (בעירות). אנשים נמצאים במצב > היפנוטי מידי יום אך פשוט לא מודעים לכך. למשל, בעת נסיעה ארוכה > ורוטינית ברכב יכול להיווצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע > איך בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. הוא היה בעירות > מלאה ויכול היה להגיב לכל מקרה חרום אפשרי בכביש, אבל בכל זאת היה > שקוע בתוך עצמו. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי. כך שהיפנוזה אינה > משהו מיסטי ונדיר אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל אחד (מבלי שקרא > לזה בשם). > בשל מצב התודעה המיוחד בהיפנוזה ניתן לערוך על ידה טיפולים או > להאיץ טיפולים. יש הרבה מיתוסים ואגדות סביב היפנוזה בגלל השימוש > לרעה שעשו בשיטה למטרות בידור. לכן נחקק חוק היפנוזה בישראל שמתיר > רק לרופאים ופסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה ייעודית לנושא לטפל על > ידי היפנוזה. המיתוס הנפוץ ביותר כלפי היפנוזה הוא של אובדן > שליטה, שהמהפנט שולט במטופל, גורם לו לומר דברים שאינו רוצה > וכדומה. למעשה המציאות רחוקה מאוד מהמיתוס. לא ניתן לגרום לאדם > מהופנט לעשות דברים המנוגדים לרצונו. כמו כן בטכניקות היפנוטיות > רבות המטופל כלל אינו מדבר בזמן ההיפנוזה. מהפנטים מודרניים אינם > משתמשים בפקודות סמכותיות. למעשה, לאחר אימון מסויים, אנשים > יכולים להפנט את עצמם ולהיעזר בכך בצורות שונות. ההיפנוזה העצמית > מהווה פעמים רבות מטרה מרכזית בטיפול כך שהמטופל יכול לקחת את > הכלים אותם למד בזמן הטיפול ולהשתמש בהם בהתמודדות מול המצבים > בגללם פנה לטיפול. > חשוב להדגיש שההיפנוזה אינה כלי שמגיע לבדו בטיפול הפסיכולוגי. > המצב ההיפנוטי יכול להאיץ תהליך טיפולי במיוחד בנושא של טיפול > בחרדות, פוביות וכדומה. כמו כן, ניתן להשתמש בהיפנוזה לשם התגברות > על כאב. הדבר חשוב במיוחד לטיפולים רפואיים לאנשים שלא יכולים > לקבל זריקת הרדמה מסיבות שונות (בטיפולי שיניים, עיניים, לידה, > ילדים) או בכאבים כרוניים.

שלום לך חלפו 6 שבועות מאז פנייתי הראשונה אליך בעניין מצוקה בנהיגה באוטוסטרדות. אפשר לאמר כי קפצתי מדרגה, בטחוני העצמי בנהיגה התחזק,בעיקר משום שהחלטתי בנחישות לא לוותר לעצמי. הנהיגה מעל גשר שיפמן בתל אביב- שהיתה כל כך מלחיצה הפכה לנורמה. נסעתי וחזרתי ונסעתי וחזרתי על הקטע המפחיד, עד שהפסיקו דפיקות הלב. רציתי לציין שעדיין בכניסה לנתיבי איילון- יש פעימות לב מוגברות, אבל אני חושבת שיש שיפור. אינני מרבה -אינני צריכה- לנסוע בנתיבים אלה על בסיס יומיומי- לכן הבדיקה שלי את עצמי היא אחת לשבוע עשרה ימים. אני פונה אליך היום- כי אני מצוייה בדילמה:- היתה לי שיחת הכרות אחת עם פסיכולוגית קלינית, שטענה כי יש לה דרך לעזור לי. לדעתה לא נראה כי יש לי צורך בנטילת תרופה זו או אחרת. אני חייבת להיות כנה ולאמר כי החלטתי לא לקבל את הטיפול ממנה כי לא הרגשתי מחוברת אליה, לא הרגשתי שהיא האדם שאיתו אני אמורה להיות חשופה עד עמקי נשמתי. ולמען ההגינות אוסיף את ההיבט הכלכלי של טיפול פרטי- שהוא מעמסה קשה עבורי . פניתי למרפאה לבריאות הנפש של קופ"ח כללית בעיר מגוריי, - (משיקול כספי גרידא,) היתה לי פגישה אחת בת 40 דקות, בה אובחנתי על ידי הרופא כמי שסובלת מ-אגורפוביה והומלץ לי טיפול בסרוקסט. הבעתי בפני הרופא פליאה, על כך שאיננו מנסה להציע לי כאפשרות טיפול פסיכולוגי, הרופא חייך ואמר שהוא חושב כי אני מתאימה לתרופה זו... שכן לדבריו ,למרות אי אילו תופעות לוואי לא הכרחיות, היא תרופה מודרנית,לא ממכרת, שיכולה לעזור לי. הדילמה שלי גדלה והולכת בעקבות קריאת תגובות ומאמרים בנושא תרופה זו- בהם חוזרים ונישנים דיווחים של כותבים על התמכרות, על תופעות לוואי רבות, וכל מיני אזהרות רק מ ד ו ע ל א לנסות אפילו ולהתחיל לקחת את הסרוקסט. אני אדם נבון, חושב, השוקל בהגיון מעשים, במיוחד אלו הקשורים בבריאותי. אני פונה אליך ד"ר קפלן-- מה עלי לעשות? למי להאמין? לפסיכולוג המציע לי טיפול, לפסיכיאטר הממליץ לי על תרופה , להשהות את כל הנושא ולנסות להתגבר על הבעייה במשך הזמן?? רוצה לציין דבר חשוב- מצוקת האוטוסטרדה הזו פוגעת בי אך ורק באי יכולתי-אי רצוני להסתכן ולצאת לנסיעות מחוץ לתל אביב, ותחושתי הראשונית היא-- "אוקיי, אז אני אמזער סיכונים מיותרים בחיי, ואשתמש ברכב שלי רק באמת לצרכים ההכרחיים שלי.."... קריא- בית-עבודה-סופרמרקט- דרכים ידידותיות(לא נתיבי איילון) - הכל בטווח של רדיוס מוכר וכו'. ומצד שני -פועל אצלי הרצון החזק להיות כמו כל נהגת "נורמאלית" הנוהגת ללא שום קושי בכל סוג כביש, בכל מקום בארץ ובעולם, שזה אומר להאמין בגרסת הפסיכיאטר ולהתחיל את הטיפול התרופתי, ......(תחושה של לקחת צ'אנס). בקיצור הבילבול והתסכול שלי משמשים בערבוביה.-- אשמח לקרוא תגובתך. אני פונה אליך כי היתה לנו חליפת מכתבים מעודדת החל מיום 23.10, ואף שוחחתי איתך טלפונית. בברכת תודה דנה לאחר ימ ד"ר אורן קפלן כתב/ה: > > דנה שלום > את מתארת סוג של חרדת ביצוע אשר ממוקדת בנושא נהיגה. האם אכן > המיקוד רק בנהיגה או שישנם נושאים נוספים המעוררים אי שקט או חרדה? > בעיקרון עשית צעד חשוב מאוד כשהתחלת לנהוג. כמובן שזה לא קל. > הבעיה שהחרדה וחוסר הביטחון עלולים לפגוע בתפקודך בכביש ולכן כדאי > לעשות משהו כדי להתגבר על כך. דרך לביצוע עצמי זה כמובן להמשיך > לנהוג ואולי לקחת מספר שיעורי נהיגה כדי להגביר את הביטחון. אולם > לאור מה שאת מתארת יתכן שכדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי לטפל > בצורה ממוקדת בבעיה (אם אכן המיקוד רק בנהיגה). לשאלתך, בהחלט > יתכן שיש לך סוג של זיכרון טראומטי מנהיגה בעבר שגורם לך לחרדה > כיום. למעשה פיתחת סוג של התניה וחשיבה שלילית שיוצרים מראש מתח > סביב הנהיגה. אני מאמין שבמספר פגישות מועט יחסית ניתן לטפל בבעיה. > אני מצרף מאמר שכתבתי כאן באתר בנושא טיפול בחרדה ובמיוחד בחרדת > טיסות. הנושא שלך כמובן שונה אבל הרעיון הוא בסך הכל אותו רעיון > וגם שיטות הטיפול. > בברכה > ד"ר אורן קפלן > > > טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > ד"ר אורן קפלן [email protected] > > מדוע קיימת פעמים רבות הסתייגות מטיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > ? > הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך שאורך פעמים רבות זמן רב. אנשים > הפונים לייעוץ פסיכולוגי תוהים לעיתים מדוע לא ניתן להאיץ את > התהליך ו"לחסל" את הבעיה מייד. אילו הנפש היתה מכשיר אלקטרוני עם > תוכנית הפעלה מוכרת וידועה, סביר להניח שניתן היה בקלות לאתר את > הבעיה, כמצופה, ו"לתקן" אותה. אולם הנפש אינה מערכת הפעלה מוגדרת > ופועלים בה כוחות רבים, גלויים וסמויים. הבעיה שבגללה פונים > לטיפול פסיכולוגי היא על פי רוב אינטראקציה ייחודית וסובייקטיבית > בין כוחות נפש שונים ולכן נדרש בד"כ תהליך פסיכולוגי ארוך להבינם > ולשנותם. תהליכים שנוצרו במהלך חודשים ושנים ארוכות אינם ניתנים > לטיפול כירורגי מהיר. טיפול כזה אינו יעיל ועלול להפר שיוויי משקל > עדינים והגנות שנוצרו עם השנים. למשל, בחור עם קשיים ביצירת קשר > זוגי היה חשוף בילדותו להתעללות נפשית. הוא פיתח בשל כך מנגנונים > של זהירות ממגע אנושי. זהו מנגנון ששמר עליו במשך שנים בצורה > חיובית שכן בצורה כזו היה מסוגל לשרוד מבחינה נפשית ע"י הגנה של > בידוד. אולם בבגרותו המנגנונים הללו שנחקקו בו בעבר מפריעים לו > להתמודדות עם המשך החיים התקינים ובהקמת משפחה. במצב כזה אין > להוריד את שכבת ההגנה בבת אחת. דרוש תהליך הדרגתי שמאפשר שמירה על > שיווי משקל נפשי ורגשי. ניסיון להפעיל שיטות קצרות מועד במקרים > בהם יש צורך בשינוי אישיותי עלול להיות חסר תועלת. עם זאת, לעיתים > שיפור תפקודים ספציפיים באמצעות טיפול ממוקד אפשרי גם במקרים הללו. > > מהו טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד > הטיפול הפסיכולוגי הממוקד אינו תופעה חדשה. להיפך, פעולת > הפסיכולוגים ההתנהגותיים קדמה לפופולריות שצברה לאחר מכן > הפסיכולוגיה הדינמית שהחלה עם פרויד. הסיבה לחידוש ההתעניינות > בטיפול הממוקד בתקופה הנוכחית היתה מהסיבה ה"פרוזאית": כסף. > הביטוח הרפואי בעולם המערבי ביקש לצמצם עלויות וסירב לממן טיפולים > ארוכי מועד. גם בישראל צמצמו קופות החולים את תמיכתם בטיפול > הפסיכולוגי הנפשי. כיום קיים תור המתנה של חודשים ואף יותר לטיפול > פסיכולוגי ברוב המסגרות של השירות הציבורי בישראל. הדבר הופך את > שירותי בריאות הנפש לכמעט תיאורטיים במקרים רבים. התופעה הביאה > למחקר ופיתוח של שיטות טיפול קצרות מועד. > אולם השימוש בשיטות קצרות מועד אינו בהכרח "מוצר" פחות טוב מטיפול > ארוך. מסתבר שבמקרים מסויימים עדיף דווקא הטיפול הממוקד והמהיר על > פני הטיפול הארוך. זאת משני טעמים. ראשית, בטיפול קצר המועד נחסך > סבל נפשי ופגיעה בדימוי עצמי שעלולים ללוות טיפולים ארוכי מועד. > אולם חשוב מכך, ישנן בעיות מסויימות שבהן טיפול פסיכולוגי דינמי > ארוך אינו יעיל. דווקא הטיפול הממוקד יכול לפתור בעיות מסויימות > בצורה יעילה יותר. למשל, שינוי התנהגויות כפייתיות יעיל יותר > בטיפול הממוקד בהתנהגות הלא רצויה. יש להדגיש, עם זאת, שמאחורי > התנהגויות אלו קיימים לרוב מרכיבים פסיכולוגיים מורכבים הדורשים > הבנה דינמית מעמיקה. שינוי הסימפטום אינו מצביע בהכרח על חיסול > מוחלט של הבעיה הפסיכולוגית. > > קיימות שיטות טיפול פסיכולוגיות שונות המגדירות עצמן כממוקדות > וקצרות מועד, החל מהגישה הדינמית ועד הגישה הקוגניטיבית > וההתנהגותית. מקובל לראות בטיפול קצר מועד כטיפול שאורך עד 12 > פגישות. עם זאת, לעיתים מדובר בטיפולים של פגישות בודדות, ולעיתים > עד חצי שנה. > > טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד בהפרעות חרדה > מהן הפרעות חרדה? מדובר במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות > שיכולות לבוא לביטוי בצורות שונות. לעיתים מדובר בהתקפי חרדה > המורגשים היטב ומלווים בתגובות רגשיות ופיזיולוגיות מסוגים שונים. > אולם לעיתים מדובר בתגובות עקיפות יותר. למשל, מחשבות או > התנהגויות כפייתיות שייכות למשפחה זו וכן פוביות שונות. כך גם > פוסט טראומה, תגובה לאירוע שנחווה על ידי הפרט בצורה טראומתית > וגורם לכך שהאירוע משוחזר שוב ושוב בדימיון מבלי יכולת לשלוט > ולהפסיק את המחשבות החודרניות. > לא תמיד ניתן לדעת את מקור החרדה. לדוגמה, אנשים שונים מדווחים על > חרדת טיסות. מדובר בהרגשה לא נעימה בזמן הטיסה או אף הימנעות > מטיסה. חלק מהאנשים מסוגלים לדווח שהתופעה החלה לאחר אירוע > מסויים, למשל, נחיתת חרום של מטוס בעבר. אולם רוב האנשים אינם > יודעים למקד את מקור הבעיה. הטיפול הפסיכולוגי הממוקד במצבים כאלה > יכול להגיע ממספר כיוונים. ראשית, חשובה ההבנה הנפשית והאישית של > המטופל והסטורית החיים שלו. למשל, אדם עם צרכי שליטה חזקים שחייב > להיות "עם רגליים על הקרקע" עלול להרגיש שחווית הטיסה היא חוויה > נטולת שליטה וזו הסיבה לחרדותיו. אולם פעמים רבות החרדה נוצרת > כאינטראקציה של גורמים רבים קשים לאיתור. ניתן לטפל בחרדה כזו > באמצעות שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות, ואף לחזק את התהליך על > ידי היפנוזה. אתן למשל דוגמה להתמודדות קוגניטיבית עם חרדת טיסות. > אחד הדברים המעניינים בחרדת טיסות הוא החשיבה השלילית הלא מודעת > שנוצרת בשל שפה ייחודית בה נוקטות רשויות וחברות התעופה (כמובן > שלא במתכוון): > > אנחנו מגיעים ל"טרמינל" ומייד נעטפים באווירה סופנית (טרמינלית). > לאחר מכן עולים ל"אולם היוצאים" ורואים דוכן לביטוח חיים שמעורר > מחשבה על כך שבקרוב נראה את העולם הבא. כך גם מגיעה "קריאה > אחרונה" לנוסעים. ברגליים מהוססות אנו פונים למטוס המוקף באמצעי > ביטחון. במטוס עצמו מייד מסבירים מה צריך לעשות כשהמטוס מתרסק, > והיכן יציאות החרום. מסבירים לנו שאנו מתכוונים "לעקוף את הסערה" > ומלמדים אותנו שמזג אויר סוער או כיסי אויר הם דבר מסוכן. לקראת > הנחיתה אם נותר עוד שביב תקווה מסביר הטייס שאנו מתקרבים ל"יעד > הסופי". אנא הישארו במקומותיכם עד שנגיע ל"שער היציאה". לאיזו > מסקנה מגיע נוסע סביר לאחר תהליך למידה כל כך מדוייק ודקדקני? > שטיסה היא דבר מסוכן מאוד, ומפתח חרדת טיסות להבא. מודעות לקיומן > של הסוגסטיות השליליות הללו מאפשרת להתנגד להן. ניתן ללמד את > המטופל שבכל פעם שחברת התעופה תנקוט ב"שפת ההפחדה" הוא יעמוד מנגד > ויאמר לעצמו ש"עלי לא מאיימים ככה". שום דבר אינו "טרמינלי", > ומטוס הוא אחת השיטות הבטוחות יותר שקיימות לנוע ממקום למקום. > סימנים שונים ל"התרסקות קרובה של המטוס" (רעש מוגבר של המנוע > וכד') הם סימנים טבעיים ורגילים למהלך טיסה, וניתן ללמוד אותם > מראש ולהתכונן אליהם. > להסברים הקוגניטביים הללו ניתן לשלב שיטות התנהגותיות, למשל, > "הכהייה שיטתית" שבה חושפים את המטופל בשלבים ובצורה מבוקרת למושא > החרדה שלו, עד שהוא מסוגל לשאת את החרדה. שיטות כגון היפנוזה ו > EMDR משתלבות בצורה יעילה בטיפולים הממוקדים (ראו פירוט בהמשך). > בדוגמא הנ"ל, שלושה עד ארבעה מפגשים עשויים להספיק כדי להפסיק > חרדת טיסות, גם אם נמשכה שנים רבות. עם זאת, יש לזכור שבמידה > והבעיה משולבת עם בעיות נפשיות נוספות הפתרון יהיה בד"כ מורכב > וממושך יותר. ככל שהבעיה ממוקדת יותר ונובעת מטווח זמן קצר יותר, > כך הסיכוי לפותרה במהירות ובצורה ממוקדת גבוה יותר. > לסיום, אפרט מעט על שתי השיטות שציינתי קודם, אשר צוברות > פופולריות בתקופה האחרונה בתחום של טיפול ממוקד וקצר מועד: EMDR > והיפנוזה. > > EMDR > מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר > מרכיבים ייחודיים. הרעיון הוא לגעת בנושאים מטרידים כמו פוסט > טראומה או פוביה, ולנסות להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל > לגבי אותם נושאים. הטראומה או הפחד יכולים להיות עצומים אבל > לעיתים קרובות מדובר גם בנושאים פחות קיצוניים אך שפוגעים באיכות > החיים ורוצים להיפתר מהם. כך שניתן להשתמש בשיטה מנושאים > טראומתיים אופייניים כמו הלם קרב, פיגועים, תקיפה מינית, תאונות > דרכים וכדומה, ועד סוגי חרדות כמו פוביות מחיות, חרדת בחינה, פחד > לטוס, להופיע בפני קהל, ועוד ועוד. > בתהליך הטיפולי יש מרכיבים של היזכרות באירוע או במחשבה המטרידה, > נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים ובמשמעותן על תפיסת העצמי > וניסיון לעצב צורת הסתכלות חדשה על כל אלו יחדיו. כל זאת נערך תוך > שימוש בתנועות עיניים מהירות המונחות על ידי המטפל, דבר שמגביר את > יעילות הטיפול ועל שמן גם שם השיטה. יש שמשייכים לטכניקה הזו > הסברים היפנוטיים. דווקא מייסדי השיטה טוענים שלא מדובר בתהליך > היפנוטי אלא בדרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית שיוצרת > אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי, מתוך הנחה שלפחות > חלק מזיכרון הטראומה נחקק בצד הימני של המוח (שאינו ורבלי ולכן > המידע הנחקק בו הוא יותר אינטואיטיבי ולא-מודע) ועל ידי פעולת > העיניים נוצר ערוץ גם לצד השמאלי של המוח (שלו יכולת ורבלית והבנה > סמנטית) וכך למעשה עוברת הטראומה עיבוד. התרגום לראשי התיבות של > השיטה הוא "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים" (Eye > Movement Desensitization and reassessment). היא פותחה בארה"ב > ומופעלת היום במקומות שונים בעולם וגם בישראל. השיטה מניחה שכשאדם > מוטרד מאוד מדבר כלשהו מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן > רגיל ונוצרת מעין בועית זיכרון שאיננה נשכחת כמו אירועים רגילים. > כאמור, הטענה היא שהזכרון הטראומתי ממוקם באזור מסויים במוח שאינו > מאפשר עיבוד של החוויה ולכן היא נותרת חקוקה לאורך זמן. (מסיבה זו > כנראה טיפול פסיכולוגי דינמי אינו מצליח לפוגג את החוויה הקשה). > הטכניקה הטיפולית משתמשת בתנועות עיניים מהירות תוך כדי עיבוד > הטראומה בזמן הטיפול בדומה למה שקורה בשנת חלום כאשר העיניים נעות > במהירות. יתכן לפיכך שהטכניקה יוצרת סימולציה לתהליך הקורה בשינה, > שידוע כמשפיע על עיבוד חוויות ולמידה. התוצאה היא שנוצרת > אינטגרציה טובה יותר בין התמונה הטראומתית או המחשבה המפחידה לבין > המשמעות המילולית שלה, וכך ניתן "לוותר" על ספיחים רגשיים לא > הגיוניים המסופחים פעמים רבות לחוויה הטראומתית (כמו למשל, "אני > אשם במה שקרה ולכן אני לא שווה כלום"). > במצבים בהם הטיפול ב EMDR מתאים, התוצאות מרשימות מאוד. לעיתים > בעיות קשות שנמשכות זמן רב נפתרות תוך מפגשים טיפוליים ספורים. עם > זאת, זו לא תרופת פלא והיא איננה מתאימה לכל מצב. ככל שהבעיה > ממוקדת יותר כך סיכוי פתרונה המהיר טוב יותר. לעומת זאת, לבעיות > שנגררות שנים רבות ולהן השלכות על היבטים רבים של החיים, נדרש > בד"כ טיפול ארוך בהרבה. בכל מקרה, גם במקרים כאלה ניתן להיעזר > בשיטה כחלק מהטיפול הנרחב. ניתן לעיין בהסברים נוספים באינטרנט, > למשל ב http://www.emdr.com > > היפנוזה > היפנוזה היא שיטה שגורמת למצב תודעה שונה. הדימוי הטוב ביותר זה > חלום, אבל היפנוזה זו בהחלט לא שינה. התהליך כולל כניסה למצב של > רגיעה על ידי הרפיה שרירית ודמיון מודרך. פעמים רבות קשה להבחין > בין מצב היפנוטי וסתם מצב רגיעה (בעירות). אנשים נמצאים במצב > היפנוטי מידי יום אך פשוט לא מודעים לכך. למשל, בעת נסיעה ארוכה > ורוטינית ברכב יכול להיווצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע > איך בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. הוא היה בעירות > מלאה ויכול היה להגיב לכל מקרה חרום אפשרי בכביש, אבל בכל זאת היה > שקוע בתוך עצמו. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי. כך שהיפנוזה אינה > משהו מיסטי ונדיר אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל אחד (מבלי שקרא > לזה בשם). > בשל מצב התודעה המיוחד בהיפנוזה ניתן לערוך על ידה טיפולים או > להאיץ טיפולים. יש הרבה מיתוסים ואגדות סביב היפנוזה בגלל השימוש > לרעה שעשו בשיטה למטרות בידור. לכן נחקק חוק היפנוזה בישראל שמתיר > רק לרופאים ופסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה ייעודית לנושא לטפל על > ידי היפנוזה. המיתוס הנפוץ ביותר כלפי היפנוזה הוא של אובדן > שליטה, שהמהפנט שולט במטופל, גורם לו לומר דברים שאינו רוצה > וכדומה. למעשה המציאות רחוקה מאוד מהמיתוס. לא ניתן לגרום לאדם > מהופנט לעשות דברים המנוגדים לרצונו. כמו כן בטכניקות היפנוטיות > רבות המטופל כלל אינו מדבר בזמן ההיפנוזה. מהפנטים מודרניים אינם > משתמשים בפקודות סמכותיות. למעשה, לאחר אימון מסויים, אנשים > יכולים להפנט את עצמם ולהיעזר בכך בצורות שונות. ההיפנוזה העצמית > מהווה פעמים רבות מטרה מרכזית בטיפול כך שהמטופל יכול לקחת את > הכלים אותם למד בזמן הטיפול ולהשתמש בהם בהתמודדות מול המצבים > בגללם פנה לטיפול. > חשוב להדגיש שההיפנוזה אינה כלי שמגיע לבדו בטיפול הפסיכולוגי. > המצב ההיפנוטי יכול להאיץ תהליך טיפולי במיוחד בנושא של טיפול > בחרדות, פוביות וכדומה. כמו כן, ניתן להשתמש בהיפנוזה לשם התגברות > על כאב. הדבר חשוב במיוחד לטיפולים רפואיים לאנשים שלא יכולים > לקבל זריקת הרדמה מסיבות שונות (בטיפולי שיניים, עיניים, לידה, > ילדים) או בכאבים כרוניים.

אהלן דנה , קוראים לזה חרדה וזה קשה ומטריד. אני ממליצה לך לפנות לטיפול כי יש דברים שכדאי להבין על תחושות כאלו. גם אני הייתי בסיפור הזה וטיפול פסיכולוגי ותרופתי טיפל היטב בתופעה. אני שונאת להביא בשורות רעות אבל אצלי זה התחיל בכביש והתפשט לעוד הרבה תחומים בחיים עד שהיה קשה לתפקד... כשפניתי לטיפול הסביר הפסכיאטר שלחרדה תכונות "טרטוריאליות" והיא נוטה לכבוש ולהתפשט על תחומים תפקודיים שונים בחיינו. אם המצב דומה אצלך , פני לטיפול בקרוב , חסכי מעצמך את החוויות הקשות שאני עברתי. הרבה הצלחה

שלום שרון תודה על תגובתך. האם תוכלי לקרוא את תגובתו של ד"ר אורן קפלן לבעייתי? אני מבינה שאת למודת נסיון(למודת סבל......) בענייני חרדה. אני למעשה רק "מתחילה". אני שוקלת התחלה של יעוץ פסיכולוגי האם יש באמתחתך עצות מנסיונך? נושא הנהיגה מאוד מטריד אותי ביום-יום, ולמעשה מהווה איום גלוי על יוכלתי לנהוג בכבישים רחבים, שפרושו נהיגה רק בטריטוריה הקרובה והמוכרה לי= הגבלה בחירות האישית שלי. חברה טובה שלי שסובלת קשות מחרדה בכל מיני תחומים ייעצה שכדאי לי לנסות ולנהוג באותם קטעים מפחידים עם בן אדם נוסף... כחלק מפעולת "עזרה עצמית"- האם נראה לך הגיוני?? אודה כי נבהלתי ממה שכתבת על תופעת הטריטוריה של החרדה. האם תוכלי לשוחח איתי בנושא? אני נוטה להאמין כי שיחות, ואפילו עם זרים, יכולות לעזור. אשמח אם תיצרי קשר לאימייל שלי [email protected]. תודה על הנכונות. "דנה" שרון כתב/ה: > > אהלן דנה , > > קוראים לזה חרדה וזה קשה ומטריד. > אני ממליצה לך לפנות לטיפול כי יש דברים שכדאי להבין על תחושות > כאלו. > גם אני הייתי בסיפור הזה וטיפול פסיכולוגי ותרופתי טיפל היטב > בתופעה. > > אני שונאת להביא בשורות רעות אבל אצלי זה התחיל בכביש והתפשט לעוד > הרבה תחומים בחיים עד שהיה קשה לתפקד... > כשפניתי לטיפול הסביר הפסכיאטר שלחרדה תכונות "טרטוריאליות" והיא > נוטה לכבוש ולהתפשט על תחומים תפקודיים שונים בחיינו. > > אם המצב דומה אצלך , פני לטיפול בקרוב , חסכי מעצמך את החוויות > הקשות שאני עברתי. > > הרבה הצלחה