פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

20/12/2007 | 23:37 | מאת: אלון

אישתי חולה כשנה וחצי והיא עוברת ממצב מניה לדכאוןוחוזר חלילה,מטופלת בליתיום 300*4 ביום מה ניתן לעשות על מנת להגיע לאיזון?

22/12/2007 | 20:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אלון שלום, אני מניח שאתם מבצעים בדיקת רמות בדם של הליתיום. האם אתה יודע מה הרמות שנמדדו לאחרונה? האם היו נסיונות תרופתיים אחרים?

23/12/2007 | 22:28 | מאת: אלון

רמות הליתיום תקינות,התרופות שנוסו מלבד הליתיום הם רספירדל במניה ורסיטל בדאון,אך לא מייצב נוסף לליתיום

20/12/2007 | 22:11 | מאת: אבי

הינני לוקח זיפרקסה מזה כשבועיים במינון של 2.5 מיליגרם וזאת כטיפול עקב התקפי חרדה ופאניקה שהיו לי . כבר בשבוע הראשון עשתה לי הזיפרקסה חוסר שקט קיצוני שבא ליידי ביטוי בתזוזת רגליים,ואי יכולת לשבת במקום אחד. בשבוע השני של הטיפול זיפרקסה עשתה לי חוסר שינה מוחלט, ואני ער במיטה כל הלילה, כבר שבוע שאני לא ישן דקה עם הזיפרקסה. עקב כך שהתור שלי לפסיכיאטר הוא לעוד כ-3 שבועות החלטתי על דעת עצמי להפסיק את הטיפול , וזאת למרות שבמובנים מסויימים הזיפרקסה עזרה לי מאוד, היא הפסיקה לי את החרדות והפאניקה לחלוטין, ונתנה לי מחשבה צלולה חבל"ז . מיצד אחד הועילה מצד שני הזיקה . ברצוני לציין שאני רגיש לכל תרופות ה- SSRI והם ממריצים אותי , ולא נותנים לי שינה . כמו כן אני לוקח רמרון 45 מיליגרם , ודפלפט 1500 מיליגרם לטיפול במיגרנה כרונית ! כדורים כמו קלונקס קסאנקס וואבן וכאלה כבר לא עוזרים לי ביכלל . כדורים כמו איטומין ונוזינן עושים אותי זומבי , אני בנאדם שצריך לתפקד ביום יום מישפחה וכו' . מה עוד לא עשיתי - אילו ניסויים לא עברתי . בעבר הגוף שלי היה מאוזן על ידי ליתיום וקלונקס ,(למשך 10 שנים עד שהיתגרשתי ) בפעם האחרונה שניסיתי את הליתיום זה עשה לי רעד ולכן הפסקתי . זקוק לעצה קצת תמיכה .(אולי לשם של כדור שעוד לא ניסיתי - אם יש כזה ) תודה מראש לד'ר .

22/12/2007 | 20:26 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אבי שלום, אם הגעת לטיפול בזיפרקסה, ישנן עוד כמה תרופות מאותה קבוצה ששווה לנסות, כמו למשל סוליאן. אני משוכנע שהפסיכיאטר שלך יוכל לכוון אותך לאפשרויות מתאימות נוספות. אפשר לשקול גם טיפול בנרדיל להורדת החרדה, למרות שיש לתרופה זו לא מעט תופעות לואי.

20/12/2007 | 11:23 | מאת: אסף

שלום לכם! אמי כבת 70 סובלת ממצב רוח לא טוב, מלווה במתח בקיבה, בעיקר בשעות הבוקר. היא מטופלת בנורמיטן ליתר לחץ דם. בעיקרון היא ישנה טוב ומתפקדת. היא כבר טופלה בתרופות: ציפרלקס, פרוזק, אדרונקס, אפקסור (150). אך ללא שיפור משמעותי. אפקסור הוריד את המתח בקיבה אך לא עזר למצב רוח. כרגע הרופא מציע לה סרוקסט (20), ורציתי לשאול האם לאור הטיפול שכבר עברה האם זו התרופה המתאימה או שיש לכם הצעות יותר מתאימות? אמי קצת רגישה לתרופות וכמובן שיש לקחת בחשבון את גילה ולחץ דם בהקשר של תופעות לוואי? האם ידועה פגיעה ברמות סודיום משימוש בסרוקסט? בברכה, אסף

20/12/2007 | 20:49 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אסף שלום, ככלל אין חוקיות ברורה במעבר בין תרופות. בד"כ מנסים לעבור לתרופה מקבוצה אחרת, פשוט בגלל שיש בזה הגיון תרופתי. במציאות אין הוכחה שתרופה מקבוצה אחרת תהיה יעילה יותר. לאור העובדה שאימך כבר עברה מספר תרופות, אין כיוון ברור חד-משמעי. לסרוקסאט אין בעיות עם יתר לחץ דם, אבל הוא כן יכול להוריד את רמות הסודיום (זה די נדיר, וע"י מעקב פשוט של בדיקות דם ניתן לגלות את זה בזמן). לסיכום- סרוקסאט הוא המלצה סבירה, אבל לא יותר ולא פחות מתרופות אחרות. בהצלחה.

20/12/2007 | 09:11 | מאת: ש'

היי, מה שלומך? קוראים לי שרית אני בת 30 נשואה , עם ילד בן 4.. כתבתי לך כאן לפני מספר חודשים ...לגבי התייעצות בנוגע לכדורים פסיכאטרים .. עברתי אונס אכזרי לפני 11 שנים .. טופלתי בצבא ע"י קב"נית מקסימה שעזבה והפנתה אותי לפסיכאטר שהיה פסיכי בעצמו ..ולמה ?..אני אזכיר לר בקצרה .. המקרה שלי ריגש אותו , הוא טען שאחת כוסית כמוני יכולה רק להנות מדבר כזה , שאקח כדורים פסיכאטרים, או שאראה לי מה הפוגע עשה ואעשה איתו חוויה מתקנת, ובמידה והשיחה הזו תצא מהחדר הוא ידאג שיאשפזו אותי ..כי אני לא שפויה . מאז לא טיפלתי בעצמי 10 שנים ..פחדתי ממנו ..ממטפלים ..מלגעת בכאב הזה הזוי ..אה..אבל הצלחתי אז ..לחיות בהדחקה טוטאלית ..עבדתי , התחתנתי, ילדתי, יצאתי , ביליתי ..למרות תופעות הלוואי שליוו אותי מהפגיעה ..הפרעות אכילה , וכו'.. עד ש..בעקבות מפגש אקראי ברחוב עם הפוגע (לא הכרתי אותו לפני) כל המקרה עלה אצלי עד להתמוטטות טוטאלית .. התחלתי טיפול פסיכולוגי בלית ברירה לפני שנה וחצי , הטיפול מאוד קשה ..בלי ליווי תרופתי ..זה כמו לעבור ניתוח בלי הרדמה ..ככה הרגשתי אצל המטפל.. המטפל אמנם אדם מקסים אבל לא מומחה בתקיפה מינית ..והיום אני מבינה שזה לא היה המקום הנכון עבורי .ולמה ?.... בחודשיים האחרונים עלו דברים מאוד קשים בטיפול .. בינהם גילוי על פגיעה שעברתי בבית ע"י אבא ..אז אם האונס לא עובד אצלי עד היום ..למרות הטיפול , זה כבר מוטט אותי לחלוטין ...התפרקתי !!!!! לרסיסים ... והפסיכולוג אני מבינה עכשיו לא בדיוק מחזיק אותי שם כמו שצריך .. הרבה שותק ..פחות מצליח לאסוף אותי ..בורח בעצם עם הכאב שלי ..ובנוסף ולא מסכים לקשר מחוץ לטיפול ..אז גם אם אני מפורקת לחלוטין וצריכה תמיכה ..הגבולות שהוא מעמיד מאוד נוקשים ..והדבר הזה קשה לי מאוד במצב העמוס רגשית !!!! אני יכולה להבין את הקושי שלו ..הטיפול האינטנסיבי בי ..המקרה הקשה אבל ...עדיין , היום אני מבינה שאני חייבת לחשוב על טובתי לפני שעלייו .. החודשים האחרונים הובילו אותי למחשבות אובדניות נוראיות עם אמנם ניסיונות כושלים ..אבל עם מחשבה ברורה !!!! לרצות למות!!!! . לפני חודש הגעתי לחברה טובה שלי ..וכשהיא ראתה אותי היא לא האמינה באיזה מצב נוראי אני , היא הפנתה אותי דחוףףףף לפסיכאטר שהוא חבר שלה!!! .. פסיכאטר ילדים (כנראה אני עדיין תקועה כילדה למרות גילי האמיתי 30). ו.הרי יש בי פחד מוות מ"פסיכאטרים" בעיניי הם לא בני אדם(מצטערת).. לפני הכל ..הפחד מההוא בצבא השאיר חותם ענק ..האונס שעברתי ..הפגיעה בבית ..כל האמון שלי בחיים התפרק לחלוטין ..הפחד שיאשפזו אותי , שיפגעו בי הוא ברמות עצומות ..עד לחוסר תיפקוד טוטאלי . הסכמתי להתייעץ עם הפסיכאטר בטלפון והוא היה ממש מקסים ,עדין , מרגיע .. הגעתי אלייו ..למרות כל ההתנגדויות .. נתקלתי באדם מיוחד!!!!!!!!! אישיות מדהימה !!!!! כן פסיכאטר היתכן ?...(צוחקת ).. הוא החליט שהוא מגויס לעזרתי 24/7 ..הוא כל היום בקשר איתי ..בסמסים בתמיכה טלפונית ..ממש ליווי הדוק וצמוד מעבר לפגישות השבועיות ...ללא שום תוספת כסף .. בזכותו ..עוד לא מתתי ..אךךך הלואי וזה היה מצחיק ...(מה שכן הוא טיפל בעבר גם בילדות שעברו אונס, אז מכאן באה התמיכה כנראה ).. ההגנה שלו , הבטחון שלו , הרצון לעזור , האיכפתיות ..קשה לי עדיין לקבל אותם ... אבל משהו בו מושך אותי להאמין בו ..לסמוך ..לראות שיש אנשי טיפול מקצועי שלמרות גבולות בטיפול ..יש בהם עם נתינה אמיתית .. היתכן?.....עופר?... אני מבינה שהטיפול הפסיכולוגי פשוט הרע לי את המצב , דירדר אותי לתהומות אינסופיים עקב טיפול לא נכון במצב , חוסר ידע מקצועי ..נתינה מוגבלת לפי הספרים ..דבר שזיעזע אותי שוב מחדש.. רק בעקבות הפסיכאטר ..אני כאן.. מי היה מאמין שאקח כדורים אחרי מה שקרא בצבא ..התחלתי טיפול בסימבלא שאפילו את הכדורים הפסיכאטר נותן לי כל שבוע ..כשאני אצלו ..כדי שלא אחזיק כדורים מיותרים אצלי . גם אם אני נופלת ..למקומות אפלים ..אני יוצרת איתו קשר ..והוא מצליח לחבר אותי למציאות בחזרה .. ולמה ?...למה הוא עושה את זה ?...היש נתינה כזו ?..מה יוצא לו מזה ?...לתת לי תמיכה כזו בסמסים , בשבת ..בנפילות ..הרי הוא עמוס בעבודה .. אז למה ?... יש טוב בעצם?... זו שאלה לא צינית.. החלטתי בימים האחרונים לסיים את טיפול הפסיכולוגי ..ולעבור לטיפולו של הפסיכאטר באופן קבוע .. מוזר שקשה לי לסיים טיפול אצל הפסיכולוג למרות הידע שהוא לא עוזר לי בצורה הנכונה , אבל המקום החם שהוא דאג לי , האמון שנתתי בו ככ הרבה זמן , הקשר שפיתחתי מולו , כן קשר טיפולי אמנם לא חברי , אבל עדיין ממש קשה לי להוסיף לעצמי עוד חווית פרידה עכשיו .. מה אתה מציע לי לעשות ?... האם הפסיכאטר באמת יכול לתת טיפול כמו פסיכולוג?.. איך מסיימים בלי להרגיש שכאילו "בגדתי" במטפל והייתי כפוית טובה למרות כל מה שעשה בשבילי ?... בנוסף , אני מכורה לוואבן וקלונקס ..בתקופה הזו מה עושים ?... אני מבינה שזה ממש ממכר ..ובימים הקשים שלי ..ויש הרבה ..שבא לי רק למות ..אני מסוגלת לקחת עשר כדורים ואפילו יותר במכה ?..מה עושים ?... איך מפסיקים עם ההרס הזה?....עם הנגיעה הזו בקצה של המוות .. הרי יום אחד זה יכול להסתיים ברע ..ובתוך תוכי ..אני לא בטוחה שזה מה שאני רוצה. עופר , תודה שאתה כאן ..מקשיב ..ותומך .. אתה דוגמא אמיתית לנתינה אינסופית באחר מבלי להכיר מעבר למסך. דע שבזכות התשובה שלך לפני חודש ..הסכמתי בתוך תוכי כן ללכת אל הפסיכאטר .. אשמח לשמוע את דעתך, ואני מצטערת על האורך , שיהיה לך , יום טוב, מכל הלב שרית

22/12/2007 | 18:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרית שלום, אכן מצב מסובך, אבל נדמה לי שזה "שם המשחק" בו את נמצאת כבר די הרבה זמן. יש לך שני מטפלים שכל אחד מעניק לך משהו אחר. בהחלט ניתן להמשיך טיפול רק אצל הפסיכיאטר, אבל כדאי לשוחח על זה עם הפסיכולוג שלך. זה אולי מביך, אבל אם את רוצה לחולל שנוי של ממש בחייך, את תהיי חייבת להתמודד עם המצבים הללו, ולא ע"י בריחה (עזיבת הפסיכולוג בלי הסבר) אלא ע"י התמודדות פנים-אל-פנים, תוך דיון בוגר וענייני בנושא. את יודעת, מתוך התמודדויות כאלו אפשר לגדול ולהתפתח. לגבי נושא ההתמכרויות ויצר ההרס- אני חושב שכדאי שתשוחחי על זה עם המטפלים שלך. יש לך כבר שניים, ואינני חושב שאת זקוקה לעוד עצות אלא לעוד בטחון. תלכי איתם, תסמכי עליהם, ותראי איך הדברים משתנים אט-אט לטובה. מאד שמחתי לשמוע שהגעת למקום בו את חשה שיש מישהו שדואג לך. שיהיה לך המון טוב והצלחה בהמשך.

19/12/2007 | 23:18 | מאת: לאה

שלום רב, תודה על התשובות המהירות והטובות. מה דעתך, אם אקח פלוטין פעם ביומיים, האם זה יהיה אפקטיבי להורדת חרדה ובכך תתמתן עוררות היתר? קראתי שרמרון גורמת להשמנה. כדור כזה לא ארצה לנסות. יש עוד סוג שאתה ממליץ? תודה, לאה.

22/12/2007 | 18:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לאה שלום, עוררות יתר היא תופעת לואי של פלואוטין. הגדלת המינון קרוב לודאי שתגרום לעליה בעוצמת התופעות הללו. כמו שאמרתי, תרופות ממשפחת ה- SNRI יכולות לעזור (כמו אפקסור, סימבאלטה וכו').

19/12/2007 | 22:51 | מאת: רועי

שלום רב שאלתי היא: באיזו תרופה/כדור פסיכיאטרי נגד דיכאון ישנם חומרים אנאבוליים?(בוני שרירים) ואם ביותר מאחת,אשמח לשמוע כמה דוגמאות תודה!

20/12/2007 | 20:36 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רועי שלום, אין בתרופות פסיכיאטריות חומרים אנבוליים. למה אתה משער שקיימים כאלו חומרים בתרופות פסיכיאטריות?

20/12/2007 | 22:54 | מאת: רועי

משום שקראתי שחלק מהסטרואידים האנאבוליים שלוקחים מפתחי גוף הם למעשה תרופות נגד דיכאון

19/12/2007 | 22:03 | מאת: פלומי אלמוני

אני אדם דתי וכידוע יש איסור מבחינה הלכתית להנות הנאה מינית מראיה של אישה זרה שהיא לא אשתך בתלמוד מצוינים שמות של רבנים שהיה להם כוח ריכוז במוח כך שגם אם ראו אשיה לא צנועה הדבר היה בשבילם כראיית כיסא שולחן השאלה לך הרופא האם ישנה אפשרות לנטרל לשעה קלה את אותה הנאה מינית הנגרמת במוח כתוצאה מראיית אישה לא צנועה נאמר בדרך חיצונית כגון כמו רפלקסולוגיה (נקודה מסוימת בגוף שניתן ללחוץ עליה ) או סוג של מאכל או תרופה לא מסוכנת אני מוכרח לציין שאם הייתה דרך שכזאת הדבר היה מאפשר לאדם הדתי אולי ללכת לחתונות מעורבות של נשים וגברים ללא הפרדה

19/12/2007 | 22:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני מכיר דרכים מהסוג שתארת. מאידך, יש אנשים שדמיון מודרך מסוג מסויים עוזר להם. הם מדמיינים את האדם מולם בסיטואציה מביכה/ לא נעימה (כמו למשל לדמיין שמתחת לבגדים כל הגוף של האדם שמולם מלא פצעים מוגלתיים) וזה עוזר להם.

19/12/2007 | 19:32 | מאת: ס.א. מישקי

שלום, אני לוקחת כדורים נגד דיכאון כעשור עם הפסקות מדי פעם. אני עומדת בפני התחלת תהליך של קבלת סיווג ביטחוני, ואני תוהה האם יש לי בכלל סיכוי לעבור אותו לאור העובדה שכל המידע הרפואי שלי הייה חשוף בפני עורכי התחקיר (מאחר ואני חותמת וויתור על סודיות רפואית). האם יש בידיך מידע כלשהו על הקשר בין טיפול פסיכיאטרי לסיכוי לקבל סיווג ביטחוני? האם תוכל להפנות אותי לגורמים שיוכלו להאיר את עיניי בנושא? חשוב לציין שהתפקוד שלי תמיד היה תקין, כולל לימודים ועבודה ושירות צבאי מלא. כמו כן מעולם לא אושפזתי. תודה, מישקי

19/12/2007 | 22:36 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מישקי שלום, אין לי שום ידע בנושא, כך שלצערי לא אוכל לעזור לך בכך. כך או כך- בהצלחה בקבלה לתפקיד.

19/12/2007 | 16:31 | מאת: לאה

שלום רב, התיעצתי איתך לפני מספר ימים לגבי פלוטין שגרם לי לערות יתר. התיעצתי עם הרופא המשפחה שהמליץ להפסיק אך לא ידע איזו תרופה חליפית לתת לי כי בעבר גם ציפרמיל וגם ציפרלקס גרמו לאותה תופעה. האם יש טעם לפני לפסיכיאטר כדי להמשיך לנסות תרופות נוספות אחרות או זו תהיה התגובה של הגוף שלי לכל תרופה פסיכיאטרית מסוג SSRI לאור שלושת הניסיונות שהתנסתי בהם? תודה.

19/12/2007 | 22:35 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לאה שלום, אכן יש סיכוי שתרופות ממשפחת ה- SSRI יגרמו לאותן תופעות גם בעתיד. כדאי לנסות תרופות מקבוצות אחרות, כמו SNRI או רמרון. בהצלחה.

19/12/2007 | 12:24 | מאת: רונן

שלום , אני שואל את השאלהה זו כאן מאחר ואני יודע שמה שקיבלתי היא תרופה לטיפול בבעיות נפשיות . תודה רבה להתייחסות . אני אבין אם הד"ר ייבחר שלא להתייחס לחלק מהשאלות , אך לפחות לשאלות 1 ו-3 אודה להתייחסות . הלכתי לרופאת המשפחה שלי בעקבות תלונה על שפיכה מהירה . אני בן 27 בריא , ומאז שאני זוכראת עצמי יש לי את הבעייה הזו . היא רשמה לי כדורי SEROXAT 20 מ"ג. במקביל היא רשמה לי גם סיאליס 10 מ"ג . אני גם ככה די נבוך מכל העניין , לא רציתי להשאר שם יותר מדיי זמן , ולא שאלתי מספר שאלות די בסיסיות : היא רשמה לי 30 כדורי SEROXAT . אני יודע שאלה כדורים ממשפ 'SSRI . קראתי שבעיקרון את הכדורים האלה אמורים לקחת יום יום , אך גם לפני קיום יחסים ניתן לקחת אותם . האם זה לא מסוכן לקחת אותם במשך 30 יום ?! אני לא סובל מאיזו הפרעה נפשית . הבנתי את העיקרון , איך הם עובדים . אבל עדיין , לא מסוכן לקחת כדורים כאלה ? שאלה שנייה - הסיאליס שהיא רשמה - 10 מ"ג . לאיזה מינון של ויאגרה הוא שווה ? אני שואל את השאלה מאחר ואני יודע שהסיאליס עובדים מהר יותר ולזמן ארוך יותר . שאלה אחרונה - האם השילוב של סיאליס וSEROXAT לא מסוכן ? תודה

19/12/2007 | 22:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רונן שלום, ראשית- שווה לפנות למרפאה ליעוץ מיני. היעוץ וההכוונה שתקבל שם יכולים להיות מאד מקצועיים. ולשאלותיך- אין שום בעיה ליטול סרוקסאט ברצף למשך חודשים רבים. בד"כ אין בכך שום נזק. לפעמים זה גורם לעליה בתאבון ובמשקל, ואז יש לשקול את המשכת הטיפול. בענין הסיאליס- זה לא בדיוק מקבל לויאגרה, אבל בגדול זה כמו 25 מ"ג ויאגרה. ולא- אין סכנה בשילוב סיאליס וסרוקסאט.

20/12/2007 | 11:45 | מאת: רונן

19/12/2007 | 11:32 | מאת: רותי

שלום, אולי אתחיל בכך שרב החיים שלי הייתי היפוכונדרית במידה זו או אחרת ועם מצבי רוח משתנים. אני גם מאמינה שלקיתי בדיכאון שאחרי הלידה לפני כ-20 שנה. לפני כשנתיים תוך 24 שעות,גם פוטרתי מעבודתי וגם נודע לי שאימי חלתה בסרטן. המשכתי לתפקד ולעשות מה שצריך - לחפש עבודה חדשה ולטפל באימי (שיחסית טופלה היטב ובשלב מוקדם של המחלה) אך אח''כ קרו עוד דברים שבעיקר קשורים למצב הבריאותי שלי או של בני המשפחתי וכבר לא הצלחתי להתמודד ולכן רופא רשם לי ''פרוזאק''. תרופה זו השפיעה עליי רע מאוד, קודם כל היא גרמה לי לשלשולים שנמשכו 3 שבועות אך בעיקר גרמה לי להתקפי חרדה. ברצוני לציין שלא סבלתי מזה אף פעם לפני לקיחת התרופה. לקח לי כשבוע להבין את הקשר בין לקיחת התרופה ובין תופעות הלוואי הללו ואז הפסקתי התרופה והתלחתי טיפול פסיכולוגי. הטיפול לא ממש עוזר - חוץ מאשר להבין את הקשר בין מצבים נפשיים שלי לתחושות/כאבים פיסיים שאני מרגישה - ולפני חצי שנה התחלתי לקחת אלטרולט 20 מג שאמור גם להקל על תסמונת המעי הרגיש ממנו אני סובלת. סה''כ אני בטיפול פסיכולוגי כבר שנה וחצי וטיפול תרופתי חצי שנה ועדיין יש לי ירידות במצבי רוח וחרדות ממחלות שלי או של בני משפחתי. - האם אתה יכול להמליץ על פתרון נוסף-אחר שיכול להקל עליי? ברצוני לציין שאני בת 45 ותופעות אלו מחריפות מאוד לפני וסת. בתודה מראש על עזרתך, רותי

19/12/2007 | 22:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רותי שלום, טיפול תרופתי שלפעמים עוזר במצבים אלו הוא סימבלתה- כיוון שיש לו גם השפעה על מצב הרוח וגם על כאבים. כדאי מאד לעשות כמה שיותר פעילות גופנית. לאורך זמן יש לזה השפעה מיטיבה מאד משמעותית. הרבה הצלחה.

19/12/2007 | 10:17 | מאת: tali 22

אני לא יודעת מה לעשות, אני מקווה שאולי אתם תוכלו קצת לעזור לי. אני חושבת שאני בדיכאון כבר תקופה מסויימת, אני בוכה המון, אין לי מוטיבציה לכלום, רע לי הכל קשה לי, כל דבר קטן שובר אותי, המצב שלי ממש רע. אני סטודנטית, כל השבוע לא הגעתי ללימודים, אני פשוט לא מסוגלת לשלוט בבכי שלי ולהתנהג רגיל. יש לי משפחה מדהימה שתעשה הכל כדי לעזור לי, אבל הם לא יודעים איך, וגם אני לא יודעת איך. חשבתי אולי ללכת לפסיכיאטר, אבל אמרו לי שזה לוקח כמה חודשים לקבל תור. בקיצור המצב שלי רע מאוד, אני לא עושה עם זה כלום, והמצב רק הולך ומחמיר...

19/12/2007 | 22:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

טלי שלום, אם את סטודנטית באוניברסיטה- הרי שלכל אוניברסיטה יש שרות יעוץ פסיכולוגי זמין ובד"כ טוב. כמעט תמיד יש שם גם פסיכיאטר שעובד איתם. אם המשפחה תומכת, אפשר לבקש את עזרתם בהגעה לטיפול פרטי. שם אין תור וניתן להתקבל בטווח של ימים בודדים. מגיע לך עזרה- אל תוותרי על זה.

19/12/2007 | 09:26 | מאת: יערה

בת 32, סובלת מחרדה וOCD במצב בנינו, בחודש וחצי האחרונים התחלתי לקחת רסיטל 20 מ"ג ליום ואני ממש לא מרגישה שינוי לא בחרדה ולא בטקסים (אפילו לא טיפה), השאלה היא האם הוא יגיע או האם המינון הנ"ל לא מתאים לי? מה אני אמורה להרגיש? בכל מקרה המחשבה שאצטרך לקחת יוךר מכדור אחד מאוד מטרידה אותי, השאלה היא האםניתן לקחת מינון גבוה יותר בכדור אחד או שצריך לעבור לשני כדורים ליום? או שפשוט בשלב הזה כדאי לעבור לטיפול אחר שמתאים יותר לOCD- מה מומלץ אם הרסיטל לא עוזר?

19/12/2007 | 22:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יערה שלום, אין פלא שאין שיפור. 20 מ"ג רסיטל בד"כ לא עוזר ל-OCD. המינון היעיל הוא בד"כ 40-60 מ"ג ליום. לפני שממצים את הטיפול הנוכחי אין הגיון לעבור לאחר. בכל התרופות המינון של OCD דורש מספר כדורים ליום. זה לא מינון כל-כך גבוה. תחשבי שכדור אחד של אקמול מכיל 500 מ"ג, ואת לוקחת את זה בכלל בלי לחשוב פעמיים.....

19/12/2007 | 06:48 | מאת: דורית

חבר שלי בן 27 סיפר לי שיש לו כל הזמן מחשבות מפחידות, שהוא נופל ממקומות גבוהים, שהוא מתרסק, שהוא מפוצץ מכות אנשים ואפילו שהוא רוצח לפני כמה ימים הוא נתן לי דוגמא, שהלכנו לישון הוא אמר לי שהוא דמיין שיוצא ממני שד והם מתחילים להאבק אני מניחה שזה נובע מזה שאבא שלו הרביץ לו שהיה ילד אין שום סיכוי בעולם שהוא יילך לפסיכולוג אך הוא מודע לבעייה שלו ביומיום הכל בסדר, מה עלי לעשות כדי לעזור לו?

19/12/2007 | 22:05 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דורית שלום, אין ספק שעזרה מקצועית יכולה לעזור לו- אבל אי אפשר לטפל במי שלא רוצה. אז מה בנתיים? הרבה אהבה תמיד יכולה לעזור, סבלנות ואיכפתיות.

19/12/2007 | 05:20 | מאת: שרון

שלום, רציתי לדעת אם ישנן דרכים מסויימות להרגעה כשבנאדם נמצה במצב לחץ קיצוני וגם עם תחושת דיכאון ? ללא קשר אם יש צורך בטיפול או בתרופות, אני מתכוון אם יש דרכים מסויימות להרפיה , להרגעה שאפשר לעשות בבית? * ובאותו נושא , האם דמיון מודרך הוא יעיל למצבים כאלה ? * האם אתה יכול לכתוב במשפט מה זה בעצם דמיון מודרך ואיפה לומדים?

19/12/2007 | 21:58 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרון שלום, ישנן הרבה טכניקות להרפיה. דמיון מודרך היא אחת מהן. ישנם הרבה בעלי מקצוע שעוסקים בכך. בתחומים שאני עובד איתם, מטפלים העוסקים בטיפול קוגנטיבי-התנהגותי עוסקים בכך. אבל כאמור, ישנם עוד בעלי מקצוע אחרים שעוסקים בכך. אם מישהו מהקוראים ימליץ כאן- אפרסם את המלצתו.

19/12/2007 | 00:59 | מאת: משה

לתרופה הנ"ל שבמקור יועדה לסכיזופרנייה , יש הצלחה יחסית בשיפור ניכר בשטף הדיבור בקרב מגמגמים. לא אצל כולם ולא באותו שיעור אבל יש כאלו ששיפרו ב 80% את שטף הדיבור לאחר נטילת התרופה. שאלתי כמגמגם, מה עלי לעשות אם אני מעונין לבחון את השפעת התרופה עלי ? האם לפנות לרופא המשפחה ? האם רק פסיכיאטר יכול לרשום מרשם לתרופה זו ? בתודה משה

19/12/2007 | 21:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

משה שלום, עקרונית רק פסיכיאטר יכול לרשום את התרופה. אבל זה במקרה ומדובר בהתוויה הרגילה לה מאושרת התרופה (סכיזופרניה). כיוון שמדובר בהתוויה לא רגילה, יש צורך באישור חריג על-גבי טופס 29ג'. מי שממלא את הטופס צריך להיות רופא שמתעסק בטיפול בגימגום, מכיר את השימוש בזיפרקסה למטרה זו, ועליו לצרף לטופס מאמרים ומידע המצדיקים את השימוש החריג.

18/12/2007 | 21:41 | מאת: דוד

שלום רב שאלתי היא כזו ... אני חולה דו קוטבי אני מטופל בליטיום 1200 מיל ביום ובנוסף למיקטל .. עדין לא הגעתי למינון הסופי של 200 מיל ליום אני ב75 מיל ליום... המצב כרגע הוא דכאוני תחושותי הם : לא יכול להיות לבד נורא חרדתי מהמחר תלותי מאוד מרגיש שאין לי מה לעשות צריך להיות מועסק על ידי אנשים אחרים . האם יש פתרון עד שהלמיקטל יתחיל להשפיע ..? אם יש אז אשמח לתשובה בבקשה...

18/12/2007 | 22:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דוד שלום, קצת קשה לי להעריך את מצבך. אבל תמיד ניתן לשקול אישפוז יום או אישפוז מלא.

19/12/2007 | 13:45 | מאת: דוד

שלום דוקטור.. המצב שתארתי לך הוא לא נעים אבל לא ברמת האשפוז ... אני נוהג ..מטפל ב4 ילדיי אבל תחושתי לא טובה (דכאוני) שאלתי הייתה לגבי זמן הביניים שבו אני ממתין להשפעת הלמיקטל מאחר ואני צריך להגיע לכמות של 200 מיל ביום ואני נמצא כרגע כ75 מיל ליום.. כך שנשאר לי לפחות שבועיים שלושה עד שיתחיל להשפיע(על פי דברי הפסיכיאטר)

19/12/2007 | 21:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דוד שלום, אם אתה יכול ומסוגל- נסה מעט פעילות גופנית, כגון הליכה של 20-30 דק'. כולי תקווה כי המצב ישתפר במהרה.

18/12/2007 | 21:06 | מאת: לילה

שלום רב, אני סובלת מדיכאון ומטופלת בלוסטראל במימון של 100 מ"ג ליום. בעבר הייתי מעשנת מדי פעם גראס והייתי רוצה לדעת אם אני יכולה לעשן גם בזמן נטילת התרופה. אני יודעת שהתגובה האוטומטית היא שאסור בשום פנים ואופן, אבל בכל מה שנוגע לעישון - בניגוד להרבה תחומים אחרים בחיי - אני מרגישה שאני לגמרי בשליטה. אני מדברת על עישון חברתי, על להשתתף בסיטואציה שיוצא לי לנכוח בה פעם בכמה חודשים. האם אני צריכה לחשוש (כמו עם אלכוהול), או שבאופן כמעט חד פעמי זה בסדר?

18/12/2007 | 22:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לילה שלום, אני לא מתכוון לתת לך אישור לשימוש בגראס, אבל חשוב לציין כי לא ידוע ששימוש נקודתי כפי שתארת עלול לגרום לנזק.

20/12/2007 | 12:16 | מאת: לילה

18/12/2007 | 19:04 | מאת: דב

יש לי בעיה שאיני יודע מה לעשות .לדוגמה שאני יושב לבד בבית תמיד נראה לי שמשהו עומד לידי אם זה שאני עסוק עם המחשב אוכל דבר אחר שאני עושה בבית .או שאני הולך ברחוב לבד תמיד נדמה לי שמשהו הולך אחרי.האם אני זקוק לרופא אם כן איזה ואם הוא יוכל להוציא אותי מזה כי אני מתחיל להשתגע מזה

18/12/2007 | 22:10 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דב שלום, בשלב ראשון גש לפסיכיאטר. אנ לא חושב שאתה מתחיל להשתגע, אבל כיוון שזה כל-כך מפריע לך כדאי ללכת לבירור. בהצלחה.

18/12/2007 | 15:39 | מאת: מאי

שלום אני מטופלת זמן רב (שנים) בסרוקסט ולא מרגישה שיפור בתחושת החרדה. בזמן נטילת התרופה , יש לי תופעה של קפיצות ברגליים וכן אם שוכחת לקחת מרגישה תופעות קשות. נאמר לי שהקפיצות הן תופעת לוואי של הכדור. שאלתי היא- האם דברים אלו מוכיחים חד משמעית שיש לכדור השפעה? כי להרגשתי אין שינוי. האם יש איזשהי בדיקה שאפשר לראות האם התרופה יעילה או לא? רב תודות

18/12/2007 | 22:08 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מאי שלום, ההחלטה על יעילות התרופה היא על-פי השפעתה על האדם, כפי שהוא מרגיש וכפי שהרופא מתרשם. אין בדיקה חיצונית ליעילות התרופה. מה שאת מתארת הן תופעות לואי של הכדור, שאכן מוכיחות שהכדור משפיע- אבל לא זה סוג ההשפעה בה את רוצה אלא השפעה על החרדה.... כדאי לפנות לרופע המטפל ולהתייעץ על אפשרות להפסקת הטיפול.

18/12/2007 | 15:19 | מאת: שוש

שלום בני הכיר בחורה כשנה .ובהתחלת הקשר הוא סיפר שהיא מדברת מתוך שנה כמעט על כל דבר , לפני שבוע בא אלינו הביתה וסיפר שהבחורה מתוך שנה שלה מעירה אותו שעיניים פתוחות ואומרת לו קום קום תכין דבר הזה כי שכחתה אותו ,ואחרי רגע ממשיכה לישון שבאותו רגע מעיר אותה ושואל אותה מה פירש למה אמרת עכשיו, היא לא ענתה וגם במחרת הבוקר הוא שאל אותה והיא לא ענתה ואיך שהוא הבין כל זה היא עשתה בזמן השנה . האמת אני מפחדת שהיא תחלום על משהוא אחר ותעשה דברים מסוכנים יותר מה נעשה ?האם יש בדיקות שאפשר לדעת האם זה יכול לקרות עוד פעם

18/12/2007 | 21:53 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שוש שלום, ישנם סוגים שונים של הפרעות שינה. כדאי לאתר פורום של הפרעות שיה או נוירולוגיה ולהתייעץ שם. עקרונית הפרעות שינה נבדקות במעבדת שינה.

18/12/2007 | 10:21 | מאת: דנה

קרוב משפחה שלי שהיה מטופל בדפלפט לאחר התקף מאניה לפני מספר שנים הפסיק לקחת כדורים והגיע שוב למצב מאני חמור (לא ישן, מדבר ללא הפסק, התחלת תוקפנות וסימנים מאד ראשוניים של פסיכוזה). מזה שבוע וחצי שהוא לוקח שוב תרופות. אנחנו נמנעים מאשפוז ומשגיחים עליו בבית. הוא מקבל זיפרקסה 10 מ"ג פעמיים ביום ודפלפט 400 מ"ג פעמיים ביום (ובלילה גם ואליום לשינה). האם הטיפול נראה לך נכון? מתי אמורים לראות שינויים משמעותיים בהתנהגות? הוא עדיין פעיל ללא הפסק, לא מסוגל לצפות בטלויזיה, טוען שהוא בריא...

18/12/2007 | 21:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דנה שלום, ניתן לראות תגובה הכי מהר תוך שבועיים וחצי עד שלושה. חשוב לבדוק את רמות הדפלפט בדם כל 5 ימים בכדי לודא שהוא הגיע לרמה טובה. בד"כ דפלפט 400 מ"ג פעמיים ביום זהו מינון קצת נמוך- אבל כאמור יש לוסת את המינון לפי הרמה בדם. בהצלחה.

18/12/2007 | 01:18 | מאת: דוד

שלום רציתי לשאול האם מודל ופרפנן הן מאותה משפחה או האם פעילות מודל דומה לפעילות פרפנן? ב.האם מודל 50 מ"ג שווה ל8 מ"ג פרפנן מבחינת השפעה? ג. יש לי הרגשה כזאת של שנאה ועצבנות רבה ואני כל הזמן עצבני כזה במקום להיות שמח וגם חסר עניין וקהו לי החושים נתנו לי מודאל 50 מ"ג (בנוסף לסרוקסטהוא יעיל למשהו מבין הדברים שצויינו?

18/12/2007 | 21:51 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דוד שלום, מודל ופרפנן הם קרובי משפחה. לא ממש מאותה קבוצה, אבל מאותה קבוצת-אב. סכ"ה פעילותם דומה. מבחינת מינון זה לא בדיוק 50 מ"ג מודל ל- 8 מ"ג פרפנן, אלא יותר לכיוון 100 מ"ג מודל. המודאל הוא תרופת הרגעה, ויכול לעזור למצבי מתח, עצבנות וכעס. הסרוקסאט יכול יותר לעזור למצב הרוח. בכל מקרה, נראה ששילוב של הטיפול התרופתי עם פסיכותרפיה יעשה עבודה טובה יותר.

17/12/2007 | 20:56 | מאת: אורית

שלום לפסיכיאטר, אני נוטלת 5 מ"ג זיפרקסה ו-1 כדור רמוטיב. עד כה נטלתי זיפרקסה 20 מ"ג ואח"כ נטלתי זיפרקסה 10 מ"ג כשברקע סבלתי מאי שקט. כשנטלתי 20 מ"ג זיפרקסה היה לי הכי אי שקט. כיום אני ממשיכה לסבול מאי-שקט. מה אפשר לעשות? יש לציין שאני נוטלת גם 1 לוירוון בבוקר. האם יש כדור שיכול להרגיע את האי שקט.? בתודה אורית

17/12/2007 | 22:48 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורית שלום, אי שקט יכול לנבוע ממצב נפשי וגם מתרופות. זיפרקסה, יחסית לתרופות אחרות, אינו גורם אי שקט. לפיכך מצבך לא ברור כל צורכו ולטעמי כדאי שתגיעי להערכה פסיכיאטרית נוספת בכדי להחליט על הסיבה לאי- השקט ולטיפול בה.

17/12/2007 | 19:49 | מאת: יואב

אני בן 37 סובל מחרדות מטופל בציפרלקס כבר שישה חודשים בחודש האחרון סובל מבחילות קשות ניבדקתי בדיקת אנדוסקופיה והיתגלה אודם באנטרום דלקת יתכן שהבחילות נובעות מהחרדות כחודש וחצי יש מיקרים שזה נימשך זמן רב אודה אים אקבל חות דעת תודה

17/12/2007 | 22:41 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יואב שלום, ישנן עדויות שבעיות שונות בקיבה, החל מצרבות, דרך דלקות מקומיות (כמו שלך) וכלה בדימום, יכולות להגרם מטיפול בתרופות ממשפחת ה- SSRI, כמו ציפרלקס. לפיכך יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל בך לגבי המשך הטיפול בתרופה.

17/12/2007 | 12:25 | מאת: מיכל

שלום רב! לאחר טיפול בסרוקוול 400 מ"ג - היתה רמיסיה שבעקבותיה הורד המינון ל-300 מ"ג. במהלך הטיפול ב- 300 מ"ג - חלה נסיגה - ועל הרצף קיימות נסיגות למצבים פסיכוטיים, ויציאות מהן. העמידה הזאת על פי התהום עם "רגל כאן ורגל שם" מעוררת דאגה רבה. איך מקובל להגיע לאיזון מחודש במצב זה, ולהתקבע שוב במינון הנמוך המתאים? בתודה מראש מיכל

17/12/2007 | 22:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיכל שלום, כיום לא מקובל "להתקבע במינון נמוך מתאים". כיום ידוע שהמינון האחזקתי (המינון בו יש להשתמש על מנת לשמר על הרמיסיה) הוא בדיוק אותו מינון בו השתמשו בשלב החריף. הורדת מינון בד"כ כרוכה בחזרת הסימפטומים.

17/12/2007 | 11:46 | מאת: אסף

שלום ד"ר, האם ישנם מצבים שבהם טיפול רגיל בחרדה לא עזר, ליתיום יכול לעזור? תודה על תשובך.

17/12/2007 | 22:32 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אסף שלום, ליתיום אינו יעיל לטיפול בחרדה. למה כוונתך ב"טיפול רגיל בחרדה לא עזר"? אילו טיפולים נוסו?

18/12/2007 | 06:46 | מאת: אסף

ניסיתי תרופות מקבוצת ה-ssri, רמרון, אנאפרניל ואף נרדיל. אני רוצה לציין שssri מונעים ממני את החרדה לגמרי אך אם אני לוקח באופן יום יומי יש לי תופעה של התקשחות בשרירים, חוסר שינה, מחשבות מהירות, בלבול. (לפני שלקחתי אף פעם לא היה לי את זה). אני לא יודע מה לעשות כי מצד אחד אני צריך משהו שיעזור לי ומצב שני תרופות משגעות לי את המח והגוף. אני כבר 5 שנים בסיוט הזה. תודה ד"ר

17/12/2007 | 11:11 | מאת: אורית

שלום רב, רציתי להתייעץ לגבי אחי בן ה-26 ניסיתי את אשר הצעת..אחי מסרב בכל תוקף להגיע לפגישה (אימי הלכה קודם לשיחה עם פסיכולוג וניסתה לבקש ממנו גם להגיע "היות והרופא ביקש") הוא כועס ואינו מעוניין שאימי תערב אותו, מתעצבן ואומר לה שתפסיק "להיכנס לו לורידים". אנחנו ממש נואשות.. הצעתי לאימי להעמיד אותו בפני עובדה שהיא מתכוונת לעבור דירה לידי(דירה יותר קטנה) כך שיידרש ממנו לשכור דירה בכוחות עצמו ולהתמודד עם החיים בעצמו. האם לדעתך זה צעד נכון...? כל הזמן יש מריבות איתו ובגללו בבית. חייבת לציין שיש משהו שמפריע לי בו בנוסף...כשהוא נלחץ ממשהו ..הוא מתחיל לגעת בעצבנות באיבר מינו ולא איכפת לו מי נמצא סביבו..זה נורא מבייש את הוריי... אנחנו ממש נואשים אציין כי אח של אבי סבל מדיכאונות(אהבה נכזבת),התגרש פעמיים והסתגר כל הזמן בחדר ולא היה יוצא מחוץ לבית,היה לו קשיי הבנה וקליטה בדיוק כמו לאחי ..היום הוא מבוגר וחי בבית אבות האם יכול להיות שיש קשר גנטי??? בנוסף אציין שכשאחי היה קטן אבי סבל מהתמוטטות עצבים ועבר CVA בכל פעם שאחי היה מרגיז אותו הוא היה מכה את אחי בראש בחוזקה...האם גם לכך יש קשר על הבעיה של אחי??? ממש עצוב לי ולאימי ואנחנו נואשות ולא יודעות מה לעשות!

17/12/2007 | 22:31 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורית שלום, ברשותך, "הקפצתי" לכאן את המשך הודעתך מלפני שבוע. אני לא בטוח שעזיבת הדירה תעשה לו טוב. להפך. מאידך- אינני יכול שלא לראות את המצוקה האדירה בה אתם נמצאים. האמת היא שבמצב הדברים הנוכחי אין הרבה מה לעשות. יכול להיות שאיומים כן יעזרו. אולי אם תאיימו להביא פסיכיאטר הביתה הוא יעתר ויסכים ללכת לפסיכולוג בקליניקה שלו. אפשר לנסות להפסיק לשתף איתו פעולה במה שלא חיוני לחיים, ולא לממן לו טלפון סלולרי, אינטרנט או דברים דומים. אפשר לשקול לזמן עובדת סוציאלית הביתה. אלו הרעיונות שעולים לי עכשיו בראש. אם למישהו יש רעיונות נוספים אשמח לפרסמם.

17/12/2007 | 07:19 | מאת: עמיר

שלום ד"ר שמגר, אני בן 48 .בשלוש השנים האחרונות אני סובל מחרדות ודכאונות כמעט ברציפות. נסיבות חיי אמנם לא היו קלות (גירושים ועוד ...) אך בכל התקופה ניסיתי להעזר בטיפול פסיכולוגי (שיחות) משולב בתרופות. ע"פ הגדרת הפסיכיאטר שלי אני סובל מדיסטימיה, ייתכן שגם מאישיות גבולית. במסע חיפוש התרופה עברתי עד כה לוסטראל (100 מ"ג), ציפראלקס (10מ"ג) אשר גרמו לי לשינה קצרה (3 שעות שינה רצופות בלילה) ולחוסר תפקוד מיני – והשפעתם המועילה היתה מינימאלית, רמרון (15 מ"ג) אשר גרם לי לעייפות נוראית וחרדה, רמוטיב (500 מ"ג) אשר לא הועיל ולא הזיק. היום אני מנסה אדרונקס, כשבועיים, עדיין במינון נמוך (2 מ"ג) אשר גורם לי לאצירת שתן. יש לי מוטיבציה חזקה למצא את הכדור המתאים אולם אני חושש שאין יותר אפשרויות ... אשמח לשמוע עצתך – כיצד להמשיך ? תודה, עמיר.

17/12/2007 | 22:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עמיר שלום, ישנן עוד המון אפשרויות. בטווח המיידי שווה לנסות אפקסור וסימבאלטה. בהמשך ישנן עוד לפחות 10 תרופות שונות שניתן לנסות. כמה זמן אתה בטיפול שיחתי? האם אתה יודע איזה סוג טיפול זה?

17/12/2007 | 03:20 | מאת: מירב

שלום רב! אני נוטלת אפקסור במינון 155 מ"ג קרוב לחמש שנים,לאחרונה גיליתי בבדיקות דם שהכולסטרול עלה. הבנתי שבשימוש ממושך באפקסור זוהי תופעת הלוואי.השאלה שלי איזו תרופה חליפית אני יכולה לקחת,מאותה המשפחה SSNRI?,קראתי על "הסימבלטה" אך ממה ,שהבנתי היא לא נוגדת חרדה והיא פועלת על מנגנונים של שיכוך כאבים. האם תוכל להמליץ לי על תרופה? אני מרוצה מהאפקסור אבל חייבת להחליפו. תודה מראש!

17/12/2007 | 22:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מירב שלום, קשה לומר חד- משמעית שעליה בכולסטרול היא בגלל האפקסור. אמנם במחקרים הראו עליה "משמעותית סטטיסטית" ברמות כולסטרול, אבל ממוצע העליה הוא של 3 מ"ג אחוז, כלומר למי יש רמות כולסטרול של 210 הן יעלו ל- 213. זו עליה שלא ברור האם היא משמעותית מבחינה מעשית. מאידך- להרבה אנשים יש עליה ברמות כולסטרול ללא קשר לתרופות. ובהחלט יכול להיות שאת אחד מאותם אנשים. ומהצד השלישי- כל החלפת טיפול יכולה להסתיים בחזרה של המצב הנפשי (דיכאון?) בגללו התחלת לקחת את האפקסור. בשורה התחתונה- אני לא בטוח שאת "חייבת להחליף את האפקסור". אני הייתי שוקל היטב עם רופא המשפחה ו/או פסיכיאטר שמכיר אותך האם להחליף טפול. ואולי עדיף במקום זה לטפל בכולסטרול.

שלום שמי שירי וברצוני לשאול לגבי אחותי בת ה26. אחותי נראית נורמטיבית כלפי חוץ עובדת לומדת .....מנהלת מערכת יחסים די מוזרה עם בחור מזה שש שנים.היא משוחחת איתו בטלפון (האזנו ללא ידיעתה ) פעם לבחור ופעם בלשון נקבה היא מדברת על טובים ורעים לפעמים מדברת אליו כאילו היה ילד קטן. מבחינה כספית כל הכנסותי כולם מועברות ישירות אליו הבחורה מלאה בחובות כשאין לה שום הוצאות על עצמה לנו מהצד זה נראה כמו "היפנוזה" ההורים שלי על סף יאוש מוחלט ואיני יודעת איך לצאת מהמבוך הזה האם היא לוקה במחלת נפש? איך גורמים לה לגשת לטיפול?אשמח לכל טיפת מידע שעשויה לעזור

16/12/2007 | 23:23 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שירי שלום, אני מניח שכבר דיברתם איתה על אפשרות לגשת לאיבחון ו/או טיפול. אם היא לא מוכנה- קרוב לודאי שלא תוכלו להביאה לטיפול. מאידך, אתם ממש לא חייבים לשתף איתה פעולה במה שנראה כמו מערכת פתולוגית. אתם לא צריכים לתת לה כסף. אם היא גרה איתכם צריך לדרוש ממנה השתתפות בהוצאות. כל השאר הם החיים שלה, והיא תצטרך בסוף להתמודד איתם. חשוב שתהיו שם אם תהינה נפילות, בכדי שתוכלו לעזור לה. תהיו חזקים!

16/12/2007 | 21:38 | מאת: שואל

אילו תופעות לוואי יש לאנדרונקס? והאם הן יכולות לחלוף אחרי זמן מה?

16/12/2007 | 23:17 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לאדרונקס יש יחסית מעט תופעות לואי והן נדירות. רוב התופעות חולפות תוך 10-14 ימים. התופעות שיכולות לקרות הינן יובש בפה, רעד קל, עצירות, קשיים בהטלת שתן ודפיקות לב.

16/12/2007 | 21:10 | מאת: דן

שלום קראתי שבעית OCD או חרדה נובעת משיבוש במערכת המעבירים העצביים במוח בעיקר של נוראפינפרין, סרוטונין וחומצה גאמא אמינובוטירית (GABA)ומצד שני אומרים שאין מחסור בחומצת גאמה אז אני לא מבין. מה זאת אומרת שיבוש בחומצת גאמא מה עודף או מה מחסור אם תוכל להסביר לי אני אודה לך מאוד בתודה מראש

16/12/2007 | 23:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דן שלום, אין סתירה בין הדברים. למשל בעניין ה- GABA: הכמות של ה-GABA במוח יכולה להיות תקינה. הבעיה היא בהפרשה של החומר מהתאים. כלומר הבעיה היא לא בכמות החומר, אלא ביכולת של המערכת לעשות בו שימוש נכון. לכן אין טעם לתת למישהו GABA אלא יש צורך בהסדרת פעילות התאים המפרישים והקולטים את ה- GABA.

16/12/2007 | 20:34 | מאת: אסתר

לעופר שלום אני לוקחת רסיטל חמש שנים .עקב תופעה של כאב ראש וצורך לישון עברתי לרמוטיב .אבל לאחר 4 חודשים הרמוטיב חדל לעזור לכן חזרתי שוב לרסיטל 20מג אבל למרות שהעלתי את מינון ל30מג אני עדיין לא מרגישה טוב.שמעתי על תרופה חדשה ברדיו שפועלת מיד. אודה לך מאד אם תאמר לי את שם התרופה ואם אתה ממליץ עליה .תודה .

16/12/2007 | 23:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אסתר שלום, אני מניח שמדובר ב- ציפרלקס. אבל ציפרלקס היא בעצם כמו רסיטל רק "נקיה" יותר, כך שאם רסיטל לא עזר, אני לא בטוח שציפרלקס היא בחירה הגיונית. אם עדיין יש לך בעיות שינה ניתן לטפל בדיכאון ע"י רמרון (או בשמות מסחריים אחרים: מירו/ מירטזפין טבע). לתרופה זו אפקט יחסית טוב על השינה. ניתן לתת אותה לבד או בשילוב עם הרסיטל. בהצלחה.

16/12/2007 | 15:02 | מאת: שירלי

באמצע הלילה התעוררתי כשאני לא זוכרת איך ומתי הגעתי למיטה. יש לציין כי אמנם שתיתי אלכוהול אך לא ברמות גבוהות. בבוקר שאלתי את בן זוגי מה היה אתמול בערב ולטענתו התנהגתי כרגיל, אפילו אכלנו א. ערב... יחד עם זאת אינני זוכרת דבר מהשעה 22:30 ואילך... אולי רצוי להוסיף גם כי אני בתקופה של הרבה שינויים מהותיים בחיים ומן הסתם "בלחץ מתון". אבקש לדעת מה בדיוק קרה?!

16/12/2007 | 23:04 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שירלי שלום, התופה שאת מתארת יכולה להיות שורה לאינספור גורמים, החל בגורמים נפשיים וכלה בגורמים גופניים. לא ניתן לברר את זה במסגרת המצומצת של הפורום. כלל עקרוני טוב הוא שאם יש תופעה חד פעמית שחלפה- לחכות ולראות מה קורה. אם יסתבר שאכן זהו ארוע חד-פעמי, לא הייתי מקדיש לזה תשומת לב. אם זה חוזר, ו/או אם את מודאגת, כדאי להתחיל בירור ע"י רופא המשפחה או נוירולוג, ורק אם הכל ימצא תקין להגיע לפסיכיאטר. רק בריאות....

16/12/2007 | 12:51 | מאת: ציפי.

אדם אושפז בפעם הראשונה בחייו והיחידה.בדיעבד נודע לו... כששהה עדיין במיון למטרת איבחון והחלטות הגיעה למיון אחות מהמחלקה הסגורה ומסרה לצוות עדות על אותו אדם ושיקרה במצח נחושה שהיא מכירה אותו ואת אישתו - "האיש ממציא סיפורים על אישתו ויש לו אישה נהדרת שאוהבת אותו." האיש הגיע למיון עקב הסכסוך עם אישתו.הובא במרמה ע'י ניידת משטרה והוחתם באיום. מה האתיקה הרפואית אומרת? האם נעברה עבירה? תודה

16/12/2007 | 22:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ציפי שלום, ברור לכל שמתן הצהרות שיקריות הוא פסול. אבל קצת קשה לי להבין את כל הסיטואציה, ומנסיוני לכל מטבע יש עוד צדדים שלא תמיד רואים. נראה לי תמוה מה פתאום אחות מהמחלקה תלך ותשקר. איזה אינטרס יש לה להמציא סיפורים? מעבר לכך- מה זאת אומרת ש"האדם הובא במרמה ע"י ניידת משטרה".? מי רימה אותו? איזה אינטרס יש לו לרמות אותו? למה שמישהו ירצה להחתים אותו באיום? גם כאן האינטרס לא ברור לי. בקיצור- אם יש למישהו חשד לעבירה פלילית (מתן הצהרה שקרית זו עבירה פלילית)- שיגש להתלונן במשטרה. למערכת הפסיכיאטרית אין את הכלים להתמודד עם זה, עד שלא יוכח שנעשתה עבירה.

15/12/2007 | 19:51 | מאת: אסתר

שלום. שמי אסתר. אני בת 26. הורי גרושים ורק בשנתיים האחרונות הבנתי לחלוטין שאבי חולה סכיזופרניה. עד לפני כחודש היא התגורר עם סבתי והיא טפלה בו. אני יודעת שבשך השנים היו לה "בעיות" איתו בנושא נטילת התרופות וכעת הוא עבר לגור לבדו. אני חוששת לו ואין לי כל דרך לסייע לו. אין לי יותר מידי תקשורת איתו אך יש קשר, אני רוצה לדעת האם יש מרכזי תמיכה לאנשים כאלה, האם יש דרך שבא יהייה לו יותר טוב לחיות מאשר לבד, כמובן שהוא אומר שטוב לו לבד עם הרדיו והטלוויזיה, עד שהוא מתלונן שאנשים דופקים לו על הדלת בלילות... אני דואגת לו ואני ידעת שלא אוכל להיות איתו בקשר אם לא יהיה יציב. בקיצור, אני אובדת עצות ואשמח למעט אור. תודה מראש. אסתר. [email protected]

16/12/2007 | 22:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אסתר שלום, יש לא מעט גורמי תמיכה בקהילה לחולים. הגורמים המרכזיים הם שרותי הרווחה, שמשם תוכלי לקבל גם כתובות וטלפונים של מרכזים חברתיים כמו עמותת "אנוש" ועוד. כדאי שתנסי גם ליצור קשר עם הרופא המטפל ולהבהיר לו את המצב. יתכן והוא גם יוכל לכוון אותך. בהצלחה.

15/12/2007 | 19:50 | מאת: בני

שלום יש לי חברה כבר חודש וחצי והיא אומרת שיש לי בעיה שאני לא מביע רגשות מילוליות. היא אמרה לי שזה מתבטא בכך שאני לא נותן לה מחמאות על לבוש תספורת וגוף ודברים אחרים. היא רוצה שזה יצא מהלב. אז אמרתי לה מה יקרה אם אני יתן הערה שלילית לגבי זה אז היא היא אמרה שרק דברים טובים שאגיד לה יעשו לה טוב. אני אומר לה מחמאות אבל לא בקנה מידה שהיא רוצה שיהיה. היא אמרה שזה דבר חשוב בשבילה ואם לא אשתפר אז הקשר ייפסק. למי יש את הבעיה אם בכלל? ומה ניתן לעשות בנדון? תודה

16/12/2007 | 22:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

בני שלום, אמנם מה שאת מעלה אינו בעיה פסיכיאטרית, אבל בכל זאת: הבעיה לא אצלך. וגם לא אצלה. הבעיה היא בין שניכם. יש פער בין הציפיות לבין היכולות. לך יש קושי לתת מחמאות באופן ספונטני, שיבוא מהלב. הקושי הזה משותף להרבה גברים. בכך אינך שונה מרבים אחרים. אפשר לעבוד על הנושא ולשפר אותו. אינני יודע מה יעלה בגורלו של הקשר הזה, אבל שווה לנסות ולהתאמץ, גם אם זה לא יוצא כל-כך טוב. רק ככה לומדים. להרבה נשים המחמאות הללו חשובות, ולכן שווה לפתח את היכולת הזו. ככל שתתאמן זה יבוא יותר בקלות ובטבעיות. לבת זוגך יש צורך מאד עמוק בקבלת מחמאות. הצורך הוא כל-כך חזק, עד שהיא שוקלת להפסיק את הקשר רק בגלל העובדה הזו. היא לא מוכנה לקבל את ה"מגבלה" הזו שלך. מבחינה מסוייימת זוהי גם מגבלה שלה- כיוון שהיא לא מסוגלת להסתדר עם מישהו שלא נותן מחמאות (וכאמור רוב הגברים הם מטיבעם כאלו). אז מה עושים? אפשר לנסות להתאמץ יותר. אם הקשר הזה מאד משמעותי לשניכם, אפשר גם ללכת לטיפול זוגי. אמנם זה נראה קצת מהר ללכת לטיפול אחרי חודש וחצי- אבל זו אפשרות. ויכול להיות שתצטרכו להפרד, שבאמת יש כאן איזושהי חוסר התאמה במימד מסויים שהוא כל-כך משמעותי עבורה עד שכל השאר נעלם. אם אכן זה כך- אז באמת אין סיבה לגרור את הקשר. כך או כך- שיהיה בהצלחה.

15/12/2007 | 12:14 | מאת: דן

שלום רציתי לדעת אם מחסור בוחומצת גאמא אמינובוטירית יכול ליגרום לירידה שיכלית

15/12/2007 | 15:22 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דן שלום, אני לא מכיר מצב של מחסור בחומצה גמא-אמינובוטירית (GABA). לפיכך אין גם קשר לפגיעה שכלית כזו או אחרת.

15/12/2007 | 11:12 | מאת: יצחק

אני בן 60. עקב תופעות חרדה לוקח ציפראמיל 20 מ"ג במשך תקופה של שנה. 4 חודשים ראשונים- 1 כדור ליום ובהמשך, עד היום, חצי כדור ליום. התרופה עוזרת, יחד עם תופעות הלוואי-ירידה בחשק המיני והשמנה קלה. התנסות דומה היתה לי לפני כשלש שנים שגם אז הציפראמיל עזר ולאחר תקופה הפסקתי. מתלבט כיום לגבי הפסקה בלקיחת הציפראמיל. מה עצתך?

15/12/2007 | 15:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יצחק שלום, קצת קשה לי לתת עצה ברורה כי אינני מכיר את בעייתך לעומק, אינני יודע הרבה פרטים כמו עוצמת החרדה, משכה, עד כמה היא פגעה בתפקודך ועוד. אם אתה מעוננין להפסיק (אני מניח שבעיקר בגלל תופעות הלואי) תוכל לעשות זאת עם יותר בטחון אם תפנה לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שיתן לך כלים להתמודדות עם החרדה בעתיד כך שיתכן ולא תצטרך לסתמך על הטיפול התרופתי.

15/12/2007 | 06:42 | מאת: לאה

אני נוטלת פלוטין אחד ביום מזה חודש. כבר מהיום הראשון התחלתי להתעורר בשעות מוקדמות (ארבע וחצי). היו ימים שישנתי בצהריים. בימים האחרונים אין לי צורך לישון בצהרים ואני מסתפקת ב-4.5 שעות שינה ביום. היום לדוגמא, הלכתי לישון ב-23:00 וקמתי ב-3:00 ולא הצלחתי להרדם שוב וזאת לאחר שקמתי יום קודם ב:4:30!! האם זה אומר שהתרופה לא מתאימה לי? האם אפקטיבי לעבור לכדור אחד ביומיים? תודה.

15/12/2007 | 15:02 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לאה שלום, יתכן ומדובר בחלק מתופעת לואי לא רצויה שנקראת היפומניה. חשוב ליצור בימים הקרובים קשר עם הרופא שנתן לך את הטיפול (אפילו קשר טלפוני כדבר ראשון) ולהתייעץ איתו לגבי המשך הטיפול ו/או צורך בהחלפתו.

14/12/2007 | 17:29 | מאת: ילדה מיואשת 1

שלום, אני סובלת מהפרעת אישיות גבולית או סכיזואפקטיב (זה לא משנה כי האבחנה שלי משתנה מרופא לרופא ועברה כבר את כל הדיאסאם!) מה שרציתי לשאול זה- כשאני רושמת משהו במייל\מסנג'ר\הודעת אסמס... במיוחד באלה אני יכולה להיתקע שעות אפילו על הודעה של 3 מילים! וגם על סימני הקריאה... אני מתחרפנת מזה וחוטפת דכאון וחרדות (לא שחסר לי גם בלעדי זה), משום מה אף פעם זה לא נראה לי "נכון" ולא משנה מה אכתוב.. זה תמיד יראה לי אדיוטי,לא קשור,יראה את זה שאני 'טיפשה' ולא מבינה כלום שזה יכול להיות טוב יותר וכו ... אני נכנסת לחרדות נוראיות ולפחד ולאי שקט נפשי שכבר מטמטם לי את המוח! היו פעמים שלא כתבתי מיילים ימים שלמים רק בגלל ש'נתקעתי' ואנשים שאלו אותי- "מה עם המייל" והייתי צריכה להמציא תירוצים...:(( אני יכולה לשבת שעתיים אם לשים 3 נקודות או סימן קריאה! ואחר כך לקרוא אלף פעם ולנסות לראות את זה ממליון ואחד כיוונים ואיך הבן אדם שאני שולחת לו את זה יראה את זה...אני מרגישה שאין לי אישיות ואין לי שום דעה על דברים,רופפת...הצילו!!! בבקשה זה מעיק עליי נורא, זה חוסר בטחון? מה זה? יש לזה טיפול? תודה :(

15/12/2007 | 14:59 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אני מקווה שאת ההודעה שלך לא כתבת בשלוש שעות :-) בכל מקרה- אני חושב שאת רואה נכון את הדברים- כנראה מדובר בחוסר בטחון עצמי. הטיפול במקרים כאלו הוא בד"כ פסיכולוגי. גם טיפול פסיכולוגי "רגיל" (=דינמי) וגם טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי-התנהגותי יוכלו לעזור לך מאד. בהצלחה.

15/12/2007 | 16:28 | מאת: ילדה מיואשת 1

תודה על תשובתך. דווקא הודעות כאלה אני כותבת בפחות זמן (שעתיים לכל היותר ;-) דבר אחרון בקשר לעניין הזה- האם יכול להיות שזה קשור לOCD ולאו דווקא לבטחון עצמי נמוך ? כי יש לי גם את הבעיה הזאת ברמה מסויימת... תודה רבה לך ושיהיה לך שבוע נעים!

14/12/2007 | 12:07 | מאת: אבי

היתחלתי לקחת זיפרקסה תוך כמה זמן צריך להיות השפעה ?

15/12/2007 | 14:58 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אבי שלום, זיפקרסה היא תרופה טובה ויעילה. בהנחה שהמינון מתאים, ניתן לראות שיפור בממוצע אחרי שלושה שבועות. לפעמים זה לוקח קצת יותר זמן (עוד כשבוע). יש להדגיש כי אני מדבר על תחילת שיפור, ולא על שיפור מלא. שיפור מלא יחול רק לאחר כחודש מתחילת השיפור. ואחרון חביב- לא תמיד יש שיפור ולפעמים יש צורך להגדיל את המינון בכדי להגיע לשיפור. בהצלחה!!

14/12/2007 | 02:00 | מאת: רוני

שלום , ממש עכשיו יצא לי לקרוא שתרופות מקבוצת ה ssri, שאם אינני טועה זה ציפרמיל ורסיטל , מסייעות ומשתמשים בהם לגברים הסובלים משפיכה מוקדמת אך מנגד מה שהבנתי עד היום זה שהתרופות הללו פוגעות בתפקוד המיני . מה נכון ? תודה

15/12/2007 | 14:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רוני שלום, אין שום סתירה. אחת מההפרעות בתפקוד המיני שהתרופות לפעמים גורמות היא קושי (או עיכוב) בהגעה לאורגזמה אצל גברים. בד"כ אצל גברים זו תהיה תופעת לואי לא רצויה. מאידך- אצל גבר עם שפיכה מוקדמת זה יהיה בעצם טיפול לבעיה...

14/12/2007 | 01:28 | מאת: רחל

כן, דוקטור אלה שתי האבחנות שנותרו לי. ההפרעה הפוסט טראומטית התפרצה מחדש אחרי מלחמת לבנון השניה. הטיפול התרופתי כיום כולל: פרוזק 20 מ"ג טופמקס 300 מ"ג וואליום 15 מ"ג. למעשה אני שמחה לבשר לך שאני כמעט כבר לא פוצעת את עצמי, ממשיכה בפעילות שלי. ואני רוצה למסור כאן לכל החבר'ה בפורום שלך שיש תקווה ולמרות שנופלים גם קמים. אני ממשיכה להרצות, לרכז קורסים, להשתתף בכנסים בשבוע הבא אהיה במשרד הבריאות. למה? היתי בועדת ההיגוי של שבוע בריאת הנפש. ואתה אחד מאלה שאני חייבת להם תודה. על זה שסבלת אותי גם ברגעים שהייתי סמרטוט רצפה מהלך. ואני לא שוכחת חברים כל כך מהר. וכן המשפט הבא חל עלי דוקטור יקר: בהשמע אזעקת אמת יושמעו מצבי רוח עולים ויורדים. רחל

15/12/2007 | 10:50 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רחל שלום, טוב לשמוע ד"ש מהעבר. ויותר טוב לשמוע שאת חזרת למסלול שבו את יודעת ללכת באופן הכי יציב (עד כמה שזה אפשרי....). אני משוכנע שחלק עצום ביציבות שלך ממשיך הודות לפעילות ההתנדבותית שלך, ששומרת עליך גם בנפילות הכי קשות. בעיני חשוב להעביר את המסר הזה גם לאחרים, ולזכור שתמיד יש מי שזקוק לעזרה יותר ממך, ושנתינה תמיד מביאה עימה יותר כוח ויותר אנרגיה מאשר שהיא נוטלת. בתקווה לחיים נטולי אזעקות....

13/12/2007 | 22:57 | מאת: מודאג

כמה כדורי וואבן מותר לקחת ליום עד השפעת הטיפול שלי? האם מותר לקחת 2 כדורי וואבן ביחד? המשך ערב נעים

15/12/2007 | 10:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בד"כ לא נהוג לתת יותר מ- 30 מ"ג ליום, אבל אין בעיה של ממש לקחת יותר, בתנאי שזה לא מטשטש. רק לצורך הפרופורציה- בארץ כל כדור הוא של 10 מ"ג. בארה"ב יש כדורים של 10, 15 וגם 30 מ"ג לכדור בודד..... אז בודאי שאין בעיה לקחת שני כדורים ביחד, שוב, בתנאי שזה לא מטשטש אותך.

13/12/2007 | 19:50 | מאת: אלון שגיא

שלום אני בחור בן 29 סובל כבר 7 שנים מכאבי ראש-צוואר. פיזיותרפיה ועיסוי לא סייעו. הכאב מתחיל מהעורף ועולה לראש ולפנים ולפעמים חזק למדי. מוגדר על ידי נוירולוג כ TENSION HEADACHE זה כנראה גם בגלל שיש לי מבנה מעט כפוף. במקביל התפתחו כתוצאה מהכאבי ראש חרדות בריאות וחרדות נסיעה למרחק וחרדות ממקומות הומי אדם ועוד. אני לוקח כ 3 פעמים בשבוע משככי כאב ונמנע בגלל החרדות כבר שנים מנסיעות לחול וממעט בנסיעות בארץ. לפני שנה נתן לי נוירולוג ציפרלקס היות ויכול לסייע הן לחרדה והן למניעת כאבי הראש. לקחתי 6 חודשים ציפרלקס 10 מג אבל זה לא הפחית בכלום את כאבי הראש והחרדות. ניסיתי אלטרולט 10 מג אך הכדור הזה עייף אותי מאוד והפך אותי לזומבי והפסקתי אותו. התיעצתי עכשיו עם שני נוירולוגים. הוצעו לי לוסטרל / סרוקסט או סימבלטה ברצוני לשאול. מנסיונך - היות וציפרלקס לא השפיע עליי לגבי החרדות והכאב. האם יש סיכוי שלוסטרל או סרוקסט יסייעו? אם כן איזה מהם עדיף למצב זה ובעל יותר סיכוי? כמו כן האם כדאי לקחת סימבלטה? אני חושש מאוד מתופעות לוואי מה דעתך כדאי לעשות? תודה רבה

15/12/2007 | 10:04 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אלון שלום, שתי ההמלצות סבירות. לשתי התרופות אין הרבה מידיי תופעות לואי. וגם כשיש הן בד"כ קלות. לוסטרל/סרוקסאט יעילות יותר למצבי חרדה. סימבאלטה יעילה יותר לטיפול בכאב. כיוון שיש לך גם מזה וגם מזה, אין עדיפות ברורה למי מהטיפולים. העובדה שציפרלקס לא עזר אינה מעידה על כך שתרופות אחרות לא יעזרו. המון הצלחה!!!

13/12/2007 | 15:41 | מאת: זאב חבצלת

ד"ר תודה על התשובה הקודמת האם תוכל לתאר עבורי במספר משפטיים מהי אותה אבחנה אני השתחררתי מהמחלקה הפסיכיאטרית אתמול לאחר חודש אישפוז ואו להפנות אותי לכתבות בנושא תודה מראש

15/12/2007 | 10:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

זאב שלום, תוכל למצוא חומר רב ב-ויקיפדיה, וגם אם תקיש את המילה "דיכאון" ב-גוגל תגיע לאינספור מאמרים בנושא. לטובת הענין- האבחנה של "הפרעה דיכאונית" ו"דיכאון" הן אותו דבר.

13/12/2007 | 11:56 | מאת: רינה

בעלי לוקח כמה חודשים ליתיום ובנוסף ויפאקס xr 150 מ"ג השאלה שלי עם יש קשר בין התרופות לבין אדישות ודיכוי רגשות לפני כן לא היו תופעות אלו הבעת הרגשות שלו לא באה לו בטבעיות תודה מראש רינה

15/12/2007 | 09:47 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רינה שלום, אדישות יכולה להיות חלק ממצב דיכאוני, בגללו בעלך החל לקחת טיפול. זו יכולה להיות ביטוי של החמרת המצב הדיכאוני. גם תרופות יכולות לעשות זאת, אם כי בסבירות נמוכה. כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל ליעוץ.

12/12/2007 | 23:25 | מאת: מרי

הוא מחייב את כל המשפחה להוריד התמונות מהקיר כי הוא מדמיין שהוא אוכל את התמונות מה עושים איתו ?

15/12/2007 | 09:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אינני מומחה לילדים ונוער. כדא לפנות לפסיכולוג או פסכיאטר מומחה בתחום.