פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

29/12/2007 | 17:01 | מאת: אני אפס

אני בת 20 חיילת. שנתיים טיפול פסיכולוגי, לא עוזר! אני בקבוצת תמיכה (ביעוץ הפסיכלוגית) לא עוזר! כל סופ"ש בבית בדכאון, אני לא רוצה לצאת לא רוצה לפגוש אנשים, אני יודעת למה הפסיכולוגית הסבירה, פחד, פחד מציפיות, פחד מביקורות. הבנתי! ד"א היא אומרת לי שזאת לא חרדה חברתית! יופי הבנתי את הבעיות אני מודעת אבל מה זה עוזר! זה לא עוזר! פחד מלהראות את הנשיות שלי, וכשאני מראה, זה יוצא פתטי. אנשים תופסים אותי כמשהו שאני ממש לא, כי אני דואגת לזה, כל היום אני במסכות. בקבוצה הזאת אומרים שאחת הבעיות העקיריות שלי, היא שאני אינטלגנטית מידי ושאני כ"כ מודעת לעצמי שאני מבקרת את עצמי יותר מידיי וזה מה שעוצר בי. ממש אינטלגנטית אני הורסת לעצמי במו ידיי את חיי. לא יוצאת. ואנשים כן רוצים ליצור איתי קשרים ואני בחורה מאוד יפה ומושכת ומתחילים איתי כל יום, ואני לא רוצה שום קשר! אני מפחדת. לא יודעת ממה אני פשוט בכלא של עצמי! רציתי לפנות לפסיכאטר לקבל תרופות אבל הפסיכולוגית אומרת שאני לא צריכה. גם בא התחלתי לחשוד, שהיא מסיימת כמה דק' לפני את הטיפול, שהיא לא רוצה שאלך לפסיכיאטר כי ככה אני לא אבוא אליה. כל טיפול אני מרגישה בזבוז כאילו דברנו כבר על הדברים. שנתיים. לא עוזר. הייתי בכמה לפניה, אצלה נתקעתי, היא הכי מקצועית. מה יש לי? מישהו מוכן להגיד לי. כי אני כבר שנתיים אפילו שלוש בטיפול הזה ועדיין לא הבנתי איך אני יכולה לעזור לעצמי. אני יודעת, הגעתי לתובנות, הסבירו לי.. אבל אני פשוט נכה נפשית. אבל עם אנשים במחשב אני מפחדת לשמור על קשר. אני מאוד חכמה אני מודעת לזה, אבל בחברה לא רואים קמצוץ מזה. רואים. משהו אחר! שונה לגמרי. מה לעשות?! אני כ"כ שונאת את עצמי, למה אני לא כמו כולם?

29/12/2007 | 20:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נשמע באמת לא פשוט. את יודעת, יש משפט צבאי ישן שאומר "אין שכל-אין דאגות". אצלך זה כנראה להפך.... ברור לך שהתובנות לא מובילות אותך לשום מקום, כי באמת התובנות הן רק בסיס, אבל כל איש מקצוע רציני יאמר לך שתובנות בפני עצמן לא מביאות לשינוי. אינני מכיר היטב את מצבך, אבל מהמעט שחשפת נדמה לי שגם תרופות לא יביאו את הישועה. אז מה כן מביא את השינוי? תהליך איטי והדרגתי, שקורה בטיפול ממושך. שנתיים נדמות להרבה זמן, אבל לפעמים רק טיפול של 4 שנים ויותר יכול לעשות את השינוי. וגם זה נעשה בהדרגה, אט אט, באופן כמעט לא מורגש. ובנתיים- כל יום שעובר קשה עליך מנשוא. אבל אני משוכנע שעם הזמן יחול שינוי של ממש. זה נשמע כמו קלישאה- אבל באמת כל החיים לפניך, את מטפלת בעצמך כמו שצריך, כבר עברת חלק משמעותי מהטיפול- ואסור להרים עכשיו ידיים. זה יקרה. אני משוכנע בכך. שהשנה הנכנסת תהיה לך קלה יותר.

31/12/2007 | 07:47 | מאת: אהבה

לא חייבים להיתקע על מסלול שאינו עוזר יש היום המון אלטרנטיבות לטיפול הפסיכולוגי הקלסי אם אחרי שלוש שנים של טיפול את יכולה להתחיל הודעה עם הכותרת אני אפס, בשעה שתוכן הודעתך מראה בבירור שהתדמית שלך אינה כזאת: את יפה וחכמה, ומן הסתם גם רגישה, בדקי אם ואיך מחדירים לך בטיפול את הסוגסטיות הנכונות, לא מה אומרים לך מן השפה אל החוץ אלא איך מסייעים לך לבנות את התדמית שעצמית שלך ואת האישיות בהצלחה רבה

31/12/2007 | 21:16 | מאת: אני אפס

דבר שלא התייחסתי אליו בהודעה הקודמת.. כל פעם, שיש משהו שקצת שובר שגרה אצלי, שקצת גורם לי להתרגש, אני נכנסת ללחץ, לא ישנה בלילה, ואף מקיאה. הפחד הזה תמיד קיים אצלי. אני חייבת להודות, שבחצי השנה האחרונה זה לא קרה, אבל אני מניחה שזה בגלל ששום דבר מרגש לא קרה, מכיוון שאני בצבא והשגרה ידועה. אני מאוד מפחדת שמא יקרה פתאום משהו, שקצת ירגש אותי ויחזיר אותי למקום החרדתי שקצת הספיק להעלות אבק. אני יודעת שכאשתחרר אני אחזור אליו. הפסיכולוגית אומרת שזה מאחוריי ושהיא מאמינה שזה לא יקרה, אבל אני יודעת שזה חלק מהשיטה, שהיא מנסה לשמש לי גב, ולתת לי את הבטחון, שכן היא אישה מוסמכת ומבינה, ושאאמין לה ובאמת זה לא יקרה. אבל בתוך תוכי, זה תמיד שם. אני מרגישה את זה חי, ואני יודעת שזה יתפוצץ והחרדה הזאת תחזור, והסמפטום הזה יחזור. הוא תמיד מתחבא שם. אני יודעת למה הוא שם היא הסבירה לי. הקונפליקט הפנימי שלי וכל שאר הפחדים שהונמו בתוך האישיות שלי, הדימוי העצמי הנמוך, ליקויי הלמידה, והפחד שיחשפו אותי ואת הרגישות והפגיעות שלי, שיזרעו לי מלח על הפצעים, שיצפו ממני ויתאכזו. זה הכל מודע אני יודעת! אני יודעת כבר מה גורם לזה! אז למה זה עדיין שם?

29/12/2007 | 16:58 | מאת: mirit247

שמי מירית ואני סטודנטית למשחק שנה שנייה. במסגרת אחד הקורסים עליי לכתוב תסריט קצר כשבמרכז העלילה,נערה אנרוקסית כבת 22. בסופו של דבר, יהיה עליי לגלם את הנערה בסרט. במסגרת העבודה על סרט עליי לאסוף כמה שיותר אינפורמציה לצורך כתיבת תסריט מעניין ואמין וע"מ שאוכל לעצב דמות בעלת כל המאפיינים הבולטים (אם יש כאלה...) והלא בולטים של הנערות החולות במחלה. הייתי שמחה להפגש עם אדם מקצועי היכול לענות לי על מספר שאלות ולספק לי את המידע הדרוש. תודה רבה, מירית.

29/12/2007 | 20:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מירית שלום, באיזה אזור בארץ את לומדת/ גרה?

30/12/2007 | 10:08 | מאת: mirit247

ד"ר שמגר שלום, קודם כל תודה . אני גרה בירושלים ולומדת ברמת גן אבל אני אוכל להגיע לאן שיידרש. שוב תודה.

29/12/2007 | 15:57 | מאת: סמי שירזי

מזה 35 שנה אני בתיפול פסיכייטרי לאחר נפילת אחי בצבא אני יא בטוח כמה תרופות ניסיתי אבל רבות מאד את החדישות ביותר אך ללא הועיל אני עדיין חי אך מת בנפשי פנימה האם יש אפשרות לשנות מצב אומלל זה ? תודה רבה

29/12/2007 | 20:14 | מאת: ד"ר עופר שמגר

סמי שלום, נמע שמצבך מורכב ולא פשוט. אני מבין שאתה בטיפול פסיכיאטרי כבר הרבה מאד זמן. מצבים כזה דורש הערכה מפורטת וזו תהיה יומרנות לתת פתרונות לבעיה בלי להכי אותך מקרוב. אבל בכל זאת כמה עצות כלליות שיכולות לעזור: 1. מעבר לטיפול התרופתי והטיפול הפסיכולוגי, כדאי מאד לעסוק בפעילות גופנית. גם הליכה יומיומית תעשה את העבודה. 2. התנדבות- זו אחת הפעילויות שיכולה לתת לך הכי הרבה. תמיד יש מישהו שתוכל לעזור לו- ילדים במצוקה, עיוורים, אירגוני רווחה שמחלקים מזון לנזקקים וכו'. הנתינה לאחרים קודם כל נותנת לך ועוזרת לך באופן מופלא. המון הצלחה.

30/12/2007 | 10:04 | מאת: סמי שירזי

מדוע אין תשובות באתר ?

30/12/2007 | 20:20 | מאת: ד"ר עופר שמגר

סמי שלום, כפי שהבהרתי, מצבך מאד מורכב ולא נראה לי שאוכל לתת תשובה יותר ספציפית ממה שנתתי במסגרת הפורום. במידה ואתה מעוניין בחוות דעת נוספת על מצבך עליך לפנות ליעוץ פסיכיאטרי מסודר אצל פסיכיאטר שלא מכיר אותך, ולא במסגרת פורום אינטרנטי. המון הצלחה.

29/12/2007 | 12:05 | מאת: מיכל

שלום דוקטור אני חולה דו קוטבית ..מצב דכאני מטופלת בליטיום ולמיקטל שאלתי היא האם יש פתרון לבעיית השינה מאחר והלמיקטל לא נותן לישון וזה די מציק לי ..אשמח לקבל תשובתך

29/12/2007 | 19:56 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיכל שלום, למיטב ידיעתי, מעבר למתן תרופות שינה אין פתרון אחר לבעיה (כמובן פרט להפסקת הלמיקטל).

30/12/2007 | 11:42 | מאת: מיכל

בהמשך לתשובתך על איזו תרופה ידוע לך שיכולה לשפר את המצב? (כמובן שלא תתנגש עם הטיפול הנוכחי)

29/12/2007 | 00:30 | מאת: Arch

שלום רב , עד כה נטלתי סארוקסט 20 מ"ג . כעת ניתן לי פאקסט 20 מ"ג . האםקיים הבדל בינהם אן שמא זה עניין שלי תרופה אשר בסל הקופה ? תודה

29/12/2007 | 10:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, מדובר באותה תרופה בדיוק משני יצרנים שונים. כמו למשל אקמול ודקסמול. אין הבדל.

29/12/2007 | 00:14 | מאת: שי

ד'ר שלום, שמי שי אני סטודנט למשחק, רציתי לקבל מידע עבור רופא שיניים חרדתי זוהי הדמות שאני מגלם. תן לי בבקשה סימנים של ההפרעה הזו "חרדתי".איך בן אדם מתנהג שש אותה ואיך רופא שיני םלמשל במהלך עבודותו יכול להתנהג איך הוא מדבר איך הוא מגיב לדברים למשל כמו עם יש חור למישהי בשן אני ממש צריך את עזרתך בדחיפות תודה רבה,שי

29/12/2007 | 10:09 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שי שלום, אני אתאר לך מספר תופעות שנראות לפעמים אצל אנשים חרדתיים. כיוון שיש הרבה אנשים אחרים שקוראים את הפורום, חשוב להדגיש כי לא תמיד התופעות הללו קיימות בחרדתיים, וישנם אנשים חרדתיים שכלל אין להם התנהגות חריגה, וכל החרדה היא פנימית וללא שום ביטוי חיצוני (למעשה- לרוב האנשים עם בעיות חרדה אין ביטויים חיצוניים/ התנהגותיים בכלל....). ובכל זאת- לגבי ביטויי חרדה: מתח גופני הכולל תנועות מהירות ועצבניות, לפעמים רעד, מצמוץ עיניים מרובה. דיבור בקצב מהיר "יורים מילים", לפעמים בטון ממלמל. הזעה מרובה (ניגוב המצח, ניגוב כפות ידיים בבגדים). קושי ליצור קשר עין. נשימות מהירות. בהצלחה בתפקיד!

28/12/2007 | 21:46 | מאת: תמר

אני מטופלת ב3 מ"ג לינטין ו20 מ"ג סרוקסאט, מזה חמשה ימים. המצב הנפשי לא הכי טוב כרגע, כאבי ראש חזקים במיוחד ונטייה לישון כול הזמן. תחושה דכאונית. וירידה משמעותית בתאבון. האם השילוב הזה של התרופות הוא שגורם לכול הבעיות האלו? או שיקח זמן לשתי התרופות לפעול בגוף מודה מאוד

29/12/2007 | 10:06 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תמר שלום, התופעות קשורות כנראה לשתי התרופות- כאבי הראש לסרוקסאט והעייפות ללניטין. בד"כ זה מסתדר תוך כשבועיים. עוד קצת סבלנות.....

29/12/2007 | 21:41 | מאת: תמר

תודה דוקטור על ההתייחסות שאלתי אליך האם הסרוקסאט מעלה תאבון? אני מרגישה ירידה בתאבון.... אולי בהמשך הטיפול התחושה לאכול משתנה תודה מראש

30/12/2007 | 20:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

תמר שלום, בד"כ סרוקסאט מעלה תיאבון, בעיקר לטווח ארוך. בטווח הקצר (2-3 שבועות) קיימת לעיתים ירידה בתאבון.

28/12/2007 | 20:37 | מאת: שלומי

ד"ר שלום, אני נוטל מודאל 200 מ"ג ?(לטיפול בחרדה) ביום לאחר שתרופות ממשפחת SSRI וSNRI פגעו לי במין שאלותיי: - האם התרופה בטוחה לשימוש ארוך טווח? - האם היא מעלה במשקל? - אני מרגיש עייפות עקב נטילת התרופה. האם זה אמור לחלוף? תודה -

29/12/2007 | 10:00 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלומי שלום, מודאל אינה תרופה לטיפול בחרדה אלא תרופה שעוזרת להורדת מתח. זה לא בדיוק אותו דבר. אין בעיה בשימוש ארוך טווח, בודאי במינון של 200 מ"ג. יש פוטנציאל נמוך להעלאה במשקל. זה בד"כ לא קורה, אבל יש מקרים נדירים שזה כן קורה. העייפות בד"כ חולפת תוך מספר שבועות (3-4 שבועות) אם זה לא קורה, כדאי להתייעץ עם הרופא לגבי אפשרויות טיפוליות אחרות.

28/12/2007 | 12:59 | מאת: גונן

שלום . התחלתי טיפול בפרוזק, כדור אחד - 20 מ"ג . לאחר אבחון, כי לא הייתה היעלמות "נכבדת" של הסימפטומים - הועלה המינון ל-2 כדורי 20 מ"ג . ממש השבוע, לאחר שאלתי "האם ניתן לקחת 3 כדורים לשם מיגור טוטאלי של סימפטומי ה-OCD" הוא השיב שכן, אפשרי לחלוטין ורשם מרשם . יצויין, כי הדכאון נעלם טוטאלית, וכי הבעיה היחידה שעוד איכשהו באה לידי ביטוי (בעוצמה נמוכה בהרבה לאחר נטילת 2 כדורים) היא OCD . שאלותיי הנלוות, שעליהן קיבלתי מענה, אך ארצה חוות דעת נוספת כדי להיות רגוע : 1. האם תרופת פרוזק יכולה להזיק לבריאות, כשלוקחים אותה כתרופה כרונית ? 2. האם העלאת מינון משפיע משמעותית על מידת הנזק של הכדור בבריאות האדם ? 3. האם העלאה של 3 כדורים תגרום לכך, שאם בעתיד אוריד את המינון ל-2, מידת ההשפעה של 2 הכדורים בעתיד תהיה מנמוכה משהיא היום (לפני נטילת 3 כדורים) . תשובתכם חשובה לי מאוד ! תודה .

29/12/2007 | 09:59 | מאת: ד"ר עופר שמגר

גונן שלום, מינון הפרוזאק הנדרש לטיפול ב- OCD הוא גבוה יחסית ובד"כ משתמשים ב- 40-60 מ"ג ליום. במקרים מסויימים אף מגיעים ל- 80 מ"ג ליום. אין שום בעיה ליטול פרוזק באופן כרוני. זה לא גורם לנזקים כלשהם. התרופה היא בעלת טווח מינונים גבוה, והסיבה היחידה שב"כ לא משתמשים במינונים גבוהים היא שלרוב (אצל חולי דיכאון בעיקר) אין צורך בזה. אבל בהחלט ניתן להעלות מינון ללא כל חשש שהוא. ברגע שמגיעים למינון יעיל, לא מומלץ לרדת (כפי שאתה מתכנן) כי אז הסימפטומים של המחלה יחזרו. במקרים מסויימים המחלה תחזור בעוצמה גדולה יותר מאשר שהיתה בתחילה תחת המינון הנמוך, כלומר החשש שלך שעם הירידה במינון התרופה כבר לא תשפיע כמו קודם- הוא חשש שיש לו בסיס. אבל אינני רואה שום סיבה לרדת במינון- מהרגע שמינון מסויים עזר לך. רק בריאות...

28/12/2007 | 11:36 | מאת: עדי

שלום רב, מזה כחודשיים אני נוטלת 4 מ"ג אדרונקס ו20 מ"ג סרוקסט ביום לטיפול בדכאון, לפי המלצת פסיכיאטר.בזמן האחרון אני חשה בתאבון מוגבר מאד ואכן עליתי כ3 ק"ג במשקל.כמו כן אני סובלת מנשירת שיער מוגברת. שאלותי: 1. האם ניתן להחליף את הסרוקסט בתרופה פחות "משמינה" ואם כן,באיזו? 2. האם יש להעלות את מינון האדרונקס? סה"כ אני מרגישה טוב, אבל לא ניכר שיפור משמעותי. 3. האם יש קשר בין נטילת הכדורים לנשירת השיער? יש לציין כי בעבר נטלתי ויפאקס וסימבלתה, אך הן לא הביאו לשיפור ניכר במצבי. תודה, עדי

29/12/2007 | 08:24 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עדי שלום, ישנם תאורי מקרה נדירים על הקשר בין סרוקסאט ונשירת שיער. יתכן ויש קשר כזה. לגבי ההשמנה- מכל משפחת ה-SSRI סרוקסאט מתאפיין בעליה הכי גדולה בתיאבון (ובמשקל). כל תרופה אחרת מאותה משפחה כנראה תפריע פחות בנושא זה. תרופות לדוגמה: ציפרמיל, פרוזאק. ובענין מינון האדרונקס- בהחלט יש מקום לשקול העלאת המינון, אם 4 מ"ג לא עוזרים.

28/12/2007 | 07:43 | מאת: איריס

שלום רב ד"ר ברצוני לברר בבקשה, האם תופעה של "שריפה" בכל הגוף, החל מהראש ועד כפות הרגליים הינה תופעה ידועה כשישנה החמרה במצב החרדות והסטרס? לפני יומיים התחלתי להתשתמש בציפרלקס 10 מ"ג, אך היות וחששתי מתופעת פאניקה שמתאימה לתחילת הפעילות של התרופה, בהתייעצות עם הפסיכיאטרית הוחלט על חצי כדור למס' ימים. במקביל היא הציעה שבכל פעם שהכדור גורם לפאניקה, להעזר בימים הראשונים בקלונקס שגם אותו אני נוטלת, עד כה לפני השינה. האם התחושה הזו של אש שמתפשטת בראש, בגב , בידיים וברגליים מוכרת כתופעה של חרדה מוגברת? האם אני פועלת כשורה לדעתך המקצועית? אודה לך על תשובתך בברכה איריס נ.ב מייד כשאני מתעוררת בבוקר אני מתחילה להרגיש את התופעות שציינתי. ומהפחד חוזרת למיטה , אך כמובן ללא הועיל. ושוב, תודה.

29/12/2007 | 08:18 | מאת: ד"ר עופר שמגר

איריס שלום, תחושות של שריפה יכולות להיות קשורות לחרדה. נדמה לי שתוכלי להרוויח המון אם במקביל לטיפול התרופתי תפני גם לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי שיתן לך כלים לא תרופתיים להתמודד עם החרדה והתופעות הגופניות.

27/12/2007 | 22:54 | מאת: מורן

לביתי בת התשע וחצי איבחנו בעיית קשב וריכוז.בעקבות קשיים כשלקחה ריטלין המליצו על תרופה שנקראת LA . רציתי לדעת מהי התרופה, השלכות, תופעות לוואי והיכן אוכל לקרוא מידע עליה. תודה

29/12/2007 | 08:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מורן שלום, אינני מכיר תרופה כזו. אבל אינני מומחה בפסיכיאטריה של ילדים, כך שמוטב שתתיעצי עם פסיכיאטר ילדים.

27/12/2007 | 21:20 | מאת: דניאל

שלום רב! אני פומנ לכאן כי אני ממש מיואש ממצבי בדפוק .לא יודע מה לעשות עם עצמי.מרגיש ממש גרוהע ולא מוצא יותר שום דרך לטפל בבעיה הדיכאונית שלי .זה ככה כבר 14 שנים נמשך ונמשך והדיכאון מתעתע בי כל פעם ..נחלש עמט בעקבות טיפול ואז חוזר ומתחזקק יותר ממה שהיה קודם. אני לוקח פקאסט 50 מג ליום כל בוקר ןגם 1 כדור קלונקם 0.5 כל לילה. אני תשוש לא מצליח לישון ונשאר ער לחלוטין כל הלילה ובבוקר נרדם לאיזה שעה עד שעתיים וחצי וגם זה עם חלומות מוזרים ואף קשים לצפייה.לפעמים קרובןת ממש סיוטים ודברים מבהילים שמתעורר מזיע ,בבהלה רבה,רטוב מזיעה ומרגיש צמרמןמות בכל גופי,פה מיובש מאוד ודפיקות לב מהירות ולא סדירות בכלל. אני תשוש כל היום סובל מהעייפות הרבה ,בודד ועצוב.חושב לעיתים לסיים הכל ודי סובל מכפייתיות ןאו.סי.די .בעברי התקפי חרדה רבים מאוד שהיו לי במשך שנים ארוכות ללא טיפול כילא ידעתע המה בעצם יש לי ופחדתי לספר על התחושות האלה להוריי מחשש ההם לא יאמינו לי ,לכן במשך שנים לא ידעתי שזה נקרא התקפי חרדה וסבלתי אותם בלי סוף ותמיד שחבתי שיש לי כנראה בעיה בלב בטח וניסיתי להדחיק ולא לספר שכך אנני חושב .רק בשנה וחצי האחרונה התחלתי עם התרופות הפסי.. אבל בטיפולים הייתי כבר בהרבה קתופות בחיי. השבוע נגמר לי טיפול פסיכולוגי כי הפסיכולוג נאלץ לעזוב את מקום עבודתו מסיבות אישיות. ואני נשאר פה לבד בלי טיפול וקשה לי שוב להתחיל הכל מחדש. אני מדוכדך ועצוב..אין לי אף אחד לדבר איתו.אני לא יודע לאן לפנות .פתאום מסתיים הטיפול הזה.ואני עדיין לוקח תרופות ובכל זאת קשה לי מאוד להמשיך ככה את חיי. אני לא עושה כלום,ולא מנתפקד.לא עובד ולא לומד ולא יוצא מהבית,סתם זרוק בין קירות הבית מדוכא ומאוכזב מהמצב דהדיכאוני הזה שנמשך כבר שנים ארוכות.עייף לוא נירדם.מותש.מרגיש מחורבן בכל המובנים האפשריים שיש. הרופא לא יודע כבר ובעצמו מודע שאינו יודע כבר איך לעזור לי .ואני מתמוטט מהמצב הזה.מה לעשות,ד"ר?? אני רוצה למות.

29/12/2007 | 08:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דניאל שלום, אתה נושא איתך כל כך הרבה כאב, וכל כך הרבה זמן. אבל יש גם כמה נקודות אור בדבריך. ואני מקווה שתוכל להאיר בעזרתן את החושך הגדול הזה. ראשית, נשמע שהיום אתה במקום שמוכן להתמודד עם כל הקשיים, ומבין יותר טוב מה קורה לך. בעבר בכלל לא הבנת מה זה, כך שכעת אתה יודע שמדובר בתופעות מוכרות, ואפשר לטפל בהן. לא תמיד זה פשוט, ולפעמים לוקח הרבה זמן אבל בהחלט ניתן להקל עליך במידה ניכרת. שנית- נראה שהתחלת את הדרך מבחינה טיפולית. אני מבין שהיית זמן רב בטיפול פסיכולוגי, וממש חבל שזה נקטע כעת, אבל אני מניח שתוכל להתחיל שוב, למרות הקושי. בנתיים אתה יכול להעזר בגופים כמו ער"ן, וגם היכולת שלך לפנות לכאן ולבקש עזרה מעידה על יכולותיך לדאוג לעצמך. ולבסוף- ההבט התרופתי. האם לקחת תרופות נוספות פרט לפאקסט? (ואין הכוונה לתרופות הרגעה כמו לוריואן וקלונקס). אם כן- באלו מינונים ולכמה זמן? אני מניח שבשנה וחצי לא ניסית את כל התרופות הקיימות, כך שאני בטוח שיש עוד כיוונים יעילים. חזור אלי וננסה להתקדם ביחד.

27/12/2007 | 19:54 | מאת: אאא

עד לאחרונה נטלה ביתי במשך כחודשיים זיפרקסה במינון של 15 מ"ג ליום. מכיוון שבשבועיים האחרונים לטענתה לא היו לה הזיות, היא שכנעה את הפסיכיאטר המטפל בה להוריד באחת את המינון ל5 מ"ג!! . כך המצב מזה כמה ימים אלא שהיא הרבה פחות פעילה וישנונית מאד וגם אוכלת פחות:למשל היום היא התעוררה ב13:00 בצהריים. לטענתה אין לה הזיות ומצבה משתפר. אבל התופעות שהזברתי עדיין קיימות. ו היא גם יותר מסתגרת בחדרה. מה עצתך? בתודה מראש

27/12/2007 | 20:19 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אם בתך לקחה חודשיים זיפרקסה 15 מ"ג וזה עזר לה להזיות, מומלץ להשאר באותו מינון לפחות שנה. הורדת מינון לפני כן קשורה בסיכון גבוה מאד לחזרת המחלה. זה יכול לקחת ימים, שבועות או חודשים ספורים, אבל רוב הסיכויים שהורדת המינון תחזיר אותה אחורה. בד"כ אינני נוהג לתת כאן המלצות ספציפיות אלא הכוונה בלבד, אבל במקרה זה אני הייתי ממליץ חד-משמעית לחזור למינון הקודם.

27/12/2007 | 18:05 | מאת: יעל

שלום אני נוטלת ויפאקס 75 מ"ג וביומיים האחרונים לוקחת אנטיביוטיקה במינון חזק 3 פעמים ביום. מאז שהתחלתי עם האנטיביוטיקה אני חשה פחות טוב נפשית. האם האנטיביוטיקה סותרת או מחלישה את השפעת הויאפקס? תודה

27/12/2007 | 20:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

על איזו אנטיביוטיקה מדובר?

28/12/2007 | 00:42 | מאת: יעל

מוקסיויט פורטה 500 מ"ג

29/12/2007 | 07:50 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אין קשר בין התרופות, ואין בעיה ליטול אותן ביחד.

27/12/2007 | 17:38 | מאת: א' מהצפון

בתקופה האחרונה קשה לי יותר, וביקשתי לחזור לפסיכולוגית שלי,והיא טוענת שתוכל לקבל אותי חזרה רק בפסח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה עושים? גם אחרים עמוסים.אין לי כל כך עם מי לדבר על החרדות שכל כך יכולות להציף אותי. מה עושים?!דחוף!

27/12/2007 | 20:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, לא ברור לי האם מדובר בפסיכולוגית בשרות הציבורי או בפסיכולוגית פרטית. אני מניח שניתן למצוא פסיכולוג פרטי אחר. ניתן לפנות ליעוץ למוקד ער"ן בטלפון. ואפשר לפנות לרופא המשפחה בבקשה לעזרה עם החרדות. אם למישהו יש הצעות נוספות אשמח לפרסמן.

28/12/2007 | 18:18 | מאת: א' מהצפון

ומה אם מקבלים ויפקס? כבר שנים המצב מתנדנד ולא חוזר לשלווה.עזרה דחוף!

27/12/2007 | 17:32 | מאת: שרון

חברתי חורקת שיניים בלילה, היא לוקחת פרוזאק כבר יותר מ10 שנים במינון של 40 מ"ג? האם ישנו קשר בין פרוזאק(פריזמה) לבין חריקות שיניים? ומה זה אומר? היא לוקחת פרוזאק לטענתה כדי לשמור על משקל יציב, ללא קשר פסיכיאטרי.

27/12/2007 | 20:12 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרון שלום, אין קשר בין פרוזאק לחריקת שיניים, כך שאינני חושב שאוכל לעזור לך בנושא זה.

27/12/2007 | 16:01 | מאת: אסף

שלום לכם! אמי כבת 70 החלה בשימוש בסרוקסט - לקחה כבר חצי כדור במשך שבוע, מכיוון שהבנתי שעלולה להיות השפעה על רמת הסודיום, רציתי לדעת האם יש קשר לעובדה שלפני כמה שנים היתה לה ירידה ברמת הסודיום עקב כדור ליתר לחץ דם (דיזיאתוזיד)- האם זה מעלה את הסיכוי לרגישות גם לסרוקסט או שזה בלתי תלוי? יתכן שסרוקסט יפגע בסודיום וכדור אחר מאותה משפחה לא יפגע? לאחר כמה זמן שימוש צריך לבדוק את רמת הסודיום? בברכה, אסף

27/12/2007 | 19:57 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אסף שלום, אין קשר בין התופעה שקרתה עקב הדיזותיאזיד לבין הטיפול בסרוקסאט. אמנם שתי התרופות עלולות להוריד את רמות הסודיום, אבל מדובר במנגנון שונה לחלוטין. ירידת סודיות עקב נטילת סרוקסאט היא נדירה יחסית. ניתן לעקוב אחרי רמות הסודיום אחרי חודש ואחרי חודשיים מתחילת הנטילה. אם זה תקין אין צורך במעקב שגרתי, אלא אם מופיעות תופעות חדשות של חולשה. רק בריאות!

חולה קיבל מנת יתר של (Reboxetine (EDRONAX כי הוא נטל בטעות מנת יתר. והדבר גרם לו למתח, תסמינים כפייתיים והתנהגות מינית ביזארית כפייתית (אפילו פסיכוטית) ורמות גבוהות מידי של קורטיזול. מהו הטיפול למינון יתר וחריף של Reboxetine הסותר אותו ? [email protected]

27/12/2007 | 19:51 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, כל הסיפור לא ברור לי. לא ברור לי על איזה מינון יתר מדובר. בכל מקרה- אם מופיעות תופעות כמו שמתואר כדאי לפנות באופן מיידי לבדיקת רופא, בקופ"ח או במיון, לצורך הערכה וטיפול.

26/12/2007 | 18:27 | מאת: אורן

ד"ר שלום אני סובל מדיסתמיה כבר הרבה שנים. אני בן 30 .התחלתי טיפול תרופתי רק לפני שנתיים. ניסיתי את כל התרופות ממשפחת ה SSRI אולם הפסקתי כל אחת לאחר כמה חודשים כי הן גרמו לי לעייפות וחוסר חשק לצאת מהבית. העניין הוא שאני גם ספורטאי, וכעת הציפרמיל (או כל תרופה אחרת ממשפחה זו) גורמים לי לעייפות רבה, וכתוצאה מכך אני לא הולך לחדר כושר, ולא מתאמן, ואם כן מתאמן זה מוריד לי מהביצועים במידה ניכרת. כמו כן בגלל שהגוף שלי רגיל לפעילות ספורטיבית רבה, אז בגלל התרופות שגורמות לעייפות וחוסר חשק לצאת מהבית, השמנתי. האם ניתן לשלב תרופה ממשפחת SSRI עם משהו שיגביר מרץ כמו שהיה לי לפני? אולי אדרונקס? אולי משהו אחר?

26/12/2007 | 22:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אורן שלום, חשוב מאד שתוכל לשמור על הפעילות שלך. לא סתם נאמר "נפש בריאה בגוף בריא". כדאי לנסות תרופות ממשפחת ה- SNRI כמו ויאפקס, איקסל או סימבאלתה.

26/12/2007 | 11:03 | מאת: גלית

שלום אחרי כמה זמן הכדור מתחיל להשפיע? הרופא ביקש שאחרי שבוע לעלות את המינון ל- 150 מ"ג והחלטתי להשאר עם כדור אחד. האם תהיה אותה גם השפעה מספקת במינון של כדור אחד? תודה

26/12/2007 | 22:21 | מאת: ד"ר עופר שמגר

גלית שלום, מינון יעיל של ויאפקס הוא 150-300 מ"ג ליום. 75 מ"ג אינו מינון יעיל. צריך להגיע ל- 150 מ"ג לפחות ואז ניתן לראות תגובה לאחר 2-3 שבועות מהרגע שמגיעים ל- 150 מ"ג. בהצלחה.

26/12/2007 | 22:46 | מאת: גלית

ומה אם אני כבר מרגישה שיפור לטובה לאחר שבועיים במינון 75 מ"ג למרות זאת יש עדיין טעם לעלות המינון??? תודה

26/12/2007 | 06:58 | מאת: איילה

אני בת 22 ואני בתחילת הריון. אני לוקחת 0.75 מ"ג ריספרדל בקביעות כבר שלוש שנים בעקבות התפרצות מאנית. התחלתי במינונים גבוהים יותר אבל כבר שנה וחצי אני על המינון הזה. אני לא לוקחת שום דבר מלבד הריספרדל. במרכז הטרטולוגי בהדסה אמרו לי שהתרופה היא קטגוריה C. אני שואלת : האם יכול להיות נזק לעובר ואם כן איזה? האם יש דברים מיוחדים נוספים שעלי לדעת על הריון עם ריספרדל? האם לי יכול להיות משהו בעקבות ההריון או הלידה? וגם-האם אפשר להיניק במצב כזה? תודה מראש.

26/12/2007 | 22:15 | מאת: ד"ר עופר שמגר

איילה שלום, קטגוריה C אומרת שאין מידע ברור על נזקים, אבל גם לא ידוע בודאות שאין בעיה. מה זה אומר? שכנראה אין סכנה של מומים רציניים, שכן אז קרוב לודאי שהיו כבר דיווחים (ריספרדל היא תרופה שמשתמשם בה הרבה מאד). מצד שני כנראה עוד אין מספיק מחקרים שיוכלו להוכיח חד משמעית שאין שום סיכון. חשוב לזכור, שגם ללא תרופות שיעור המומים המולדים הוא בערך 2% מהלידות. מבחינתך שלך לא ידוע על סיכון מיוחד לנשים הרות. אסור להניק כאשר משתמשים בריספרדל. בהצלחה!

25/12/2007 | 18:28 | מאת: אפרת

שלום למה יכולה לגרום לקיחת כמות גדולה של TONIGHT

25/12/2007 | 22:55 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אפרת שלום, מינון יתר של התרופה יכול לגרום לטשטוש מתמשך, יובש בפה, חום בפנים ועלית דופק. בסכ"ה מדובר בתרופה שגם במינון גבוה אינה מסוכנת.

25/12/2007 | 17:37 | מאת: אני

האם שימוש בציפרלקס (כשנתיים וחצי) עלול לפגוע בתפקודי הכבד??

25/12/2007 | 22:54 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ציפרלקס אינו פוגע בתפקודי כבד.

25/12/2007 | 15:48 | מאת: דין

אנא האם הכדור קלופיקסול הוא מהדור הישן התחלתי לקחת אותו במינון נמוך והתופעות שלו איומות כאבי שרירים בפנים ובכל הגוף ריור דיבור לא ברור באם יש כדור מהדור החדש שאין לו תופעות כאלו אנא כתוב לי תודה רבה

25/12/2007 | 22:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דין שלום, קלופיקסול הינה תרופה מהדור הישן. לרוב התרופות החדשות אין תופעות כאלו, ועליך להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התרופה הספציפית המתאימה לך. צור איתו קשר טלפוני בהקדם. בהצלחה!

25/12/2007 | 15:19 | מאת: איריס

שלום רב ד"ר שמגר. שמי איריס, בת 39 נשואה ואם ל 3 ילדים גדולים. בשנת 95 תקפו אותי חרדות בפעם הראשונה.מאז טופלתי בקלונקס 0.5 פעמיים ביום, אך במשך השנים השתמשתי בכל מיני ערוצים נוספים , כגון הרפייה, טיפול פסיכולוגי <קצר ולא ממש יעיל>,דיקור סיני והצלחתי במשך שנים לשלוט בהן וללמוד לחיות איתן. עד היום בעצם לא ברור לגמרי למה לקיתי בתופעת החרדות, אני מניחה שזה יתגלה בקרוב כי פניתי שוב לטיפול פסיכיאטרי שישולב עם טיפול התנהגותי קוגנטיבי. לצערי הרב פניתי שוב היות ומצבי הנפשי החמיר בחצי שנה האחרונה.לקיתי בבעיית טחורים קשה שהביאה לבעיית קיבה ,בחילות, כאבים,צרבות בלתי פוסקות<לא נמצאו ממצאים פתולוגיים, עדיין בבירור וניסיון תרופתי>.כל אלה דירדרו את מצבי הנפשי וגרמו לחרדות מוגברות+תופעות פאניקה חדשות. הייתי נורא בלחץ מהטחורים שלא נרפאו והכאיבו תקופה של חודש וחצי. פניתי לפסיכיאטרית שהמליצה על תוספת של ציפרלקס 10 מ"ג פעם ביום. אני נוטלת את התרופות הבאות: אומפרדקס פעמיים ביום מודל - לקיבה עצבנית, אחד ליום קלונקס 0.5 -2 כדורים בלילה לפני השינה ולעיתים לפי הצורך במשך היום. וכעת הפסיכיאטרית הוסיפה ציפרלקס. אני נורא מפחדת לנטול את הכדורים הללו. מעולם לא נדרשתי לכ"כ הרבה תרופות, דבר שרק מוסיף ללחץ האטומי שממילא קיים בי. אלמלא אותה תקופת כאבים של טחורים וקיבה, לא הייתי נזקקת לציפרלקס שטרם ניסיתי. אני נורא חוששת לנטול אותו. האם כדאי לחכות קצת לפני שאני נוטלת אותו? התופעות שבעלון של הציפרלקס מדברות על התקפי פאניקה אפשריים במהלך השבועיים הראשונים, מה שנתפס אצלי כבלתי אפשרי כרגע. אני כ"כ מפוחדת מכל העסק, שזה רק מגביר אצלי את החשש. האם אפשר להתחיל במינון יותר נמוך בציפרלקס 10 מ"ג שלא יביא תופעות לוואי? את המודל הפסקתי לקחת לפני יומיים, למרות שהוא הרגיע את הקיבה. הרגשתי שהוא יוצר אצלי לחץ ופאניקה, כי כידוע הוא נועד בראש ובראשונה למצבים פסיכוסומטיים. אנא ייעץ לי לגבי הציפרלקס, כיצד להתחיל איתו מבלי לחוש בתופעות הלוואי. באופן כללי, האם היית ממליץ לי דבר נוסף לאור הסיפור <הארוך שלי, אני יודעת ומתנצלת> שלי?? לתשובתך אודה בברכה ותודה איריס

25/12/2007 | 22:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

איריס שלום, נראה שבסך הכל את בידיים טובות כעת. אמנם מדובר בבעיה מורכבת (כמו שאת בעצמך מרגישה) אבל עם קצת התמדה וסבלנות אני משוכנע שיחול שיפור ניכר במצב שלך. אפשר להתחיל לקחת חצי כדור ציפרלקס ל 3-4 ימים ואח"כ כדור שלם. מצבי חרדה בתחילת הטיפול נדירים יחסית, כך שאינני רואה סיבה של ממש לחשוש מכך. הטיפול בציפרלקס בד"כ מניב תוצאות מהירות ויעילות. המון הצלחה!!!

26/12/2007 | 09:29 | מאת: איריס

תודה רבה ד"ר שמגר, כפי שחשבתי לנסות, חצי כדור למס' ימים, אך רציתי להיות בטוחה שאני פועלת כשורה. עלה והצלח ותודה על תשובתך המהירה.

25/12/2007 | 14:21 | מאת: יפעת

שלום, אבי בן 65, עבר לפני כ- 4 חודשים חבלת ראש קשה עם פגיעה טמפורלית ופרונטלית ימנית קשה ופגיעה קלה באונה פרונטלית שמאלית. הוא מטופל בריספרדל, כעת 1 מ"ג. לאורך הטיפול הוא מפגין אי שקט מוטורי, כול הזמן צועד, אינו מסוגל לשבת 5 דקות. האם ניתן לטפל בהפרעה זו? בנוסף היות ומתקשה לבלוע כדורים, האם מותר לרסק את הריספרדל. תודה

25/12/2007 | 22:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

יפעת שלום, אפשר לרסק את הריספרדל. אם אי השקט הוא מוטורי בלבד (כלומר אינו מלווה במתח נפשי ניכר) יתכן וזו תופעת לואי של הריספרדל. במקרים כאלו ניתן להוסיף תרופה כמו ארטאן או דקינט, שבד"כ יעילות מאד להעלמת התופעה.

25/12/2007 | 13:22 | מאת: ערן

שלום,אני בן 25 וסובל מתסמינים של חרדה חברתית. עם זה אני מסתדר איכשהו, אבל כל הזמן כ-90% מהיום מלווה אותי תחושה רעה של בחילה,חוסר ארגיה,תחושה של חוסר אויר ותשישות. למרות זאת אני מתפקד 100% ועובד אבל איכות החיים גרועה ללא כל סיבה. אין הפרעה במצב רוח והוא סה"כ בסדר. בדיקות המעבדה דרך רופא משפחה כולל B12, בלוטת תריס, ברזל,סוכר ומינרלים תקינות לחלוטין (כולסטרול מעט גבוה).כנ"ל לחץ דם ודופק תקין.לא נוטל תרופות מירשם. ניסיתי לקחת את התרופה רמוטיב בעצת רופא המשפחה ולא עזר בכלל. התרופה נלקחה במינון מלא למשך תקופה של כחודשיים וחצי. אני ממש מוטרד כי אני לא יודע האם מדובר בדיכאון סמוי או רק בהתקפי חרדה ? ואם זהו דיכאון סמוי מדוע הרמוטיב לא עזר? אולי הכל רק מחרדות? ובעצם ממה נובעת התחושה התמידית שאני חש שגורמת לי לפגיעה באורח החיים? אשמח לקבל חוות דעת על גבי הפורום.

25/12/2007 | 22:36 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ערן שלום, רמוטיב הינה תרופה שיכולה לעזור במצבים של דיכאון קל עד בינוני, וגם במקרים אלו היא עוזרת רק ב- 60% לערך. לאור העובדה שאינך חש במצב רוח ירוד, יתכן ומדובר ב- chronic fatigue syndrome- תסמונת העייפות הכרונית. ישנם מומחים לתופעה, בד"כ רופאים פנימאיים מסויימים. שווה להתייעץ איתם. בענין החרדה החברתית- גם כאן שווה לטפל כמו שצריך. ישנה אופציה לטיפול תרופתי, אבל הכי יעיל זה טיפול קוגנטיבי-התנהגותי. ישנם הרבה מקומות בהם קיימות קבוצות טיפוליות לבעלי חרדה חברתית. הקבוצה היא כלי מאד-מאד יעיל. חיים רק פעם אחת, ואם יש משהו שיכול לגרום לך לחיות טוב יותר- אל תוותר על זה!

25/12/2007 | 11:26 | מאת: מיכל

שלום דוקטור אני חולה דו קוטבית .נמצאת כרגע בדיכאון. מטופלת אצל פסיכיאטר בכיר בליטיום 1200 מיל ביום. לפני כ3.5 שבועות התחלתי טיפול בלמיקטל .הטיפול הוא הדרגתי מבחינת הכמות מאחר והפסיכיאטר אמר שההתרגלות ללמיקטל חייבת להיות הדרגתית (למנוע תופעות לוואי).הכמות שאני צריכה להגיע אליה היא 200 מיל ליום כלמר כל שבוע להעלות ב25 מיל...50...75...100..עד ל200 . שאלתי אליך היא כמה זמן יקח ללמיקטל להתחיל להשפיע אשמח לתשובה תודה...(כרגע אני בשבוע 4 כלמר 100 מיל ליום)

25/12/2007 | 22:28 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיכל שלום, עקרונית הלמיקטל מתחיל לעזור 2-3 שבועות מהרגע שמגיעים למינון מלא, כלומר 200 מ"ג. ישנם הרבה מקרים בהם ישנו שיפור כבר במינונים נמוכים יותר, כך שבהחלט אפשר לקוות לשיפור מוקדם יותר.

25/12/2007 | 22:49 | מאת: מיכל

שלום דוקטור בהמשך לתשובתך שאלה נוספת לי אליך האם הלמיקטל אמורה לעזור במניה דיפרסיה ..במצב הדיכאוני שלה מאחר וקראתי על התרופה שהיא עוזרת לאפילפסיה ולא צויין שהיא מטפלת בדיכאון אשמח לתשובתך תודה...רבה

25/12/2007 | 09:40 | מאת: איציקון

שלום רב ! אני מעל ל-15 שנים נוטל תרופות אנטי דיכאוניות. וניסיתי די הרבה סוגים עד כה. היו תרופות שכלל לא עזרו והיו שעשו את המצב לגרוע יותר. השאלה היא לגבי אלה שעזרו, כגון פרוזק, ציפרמיל ואלטרול: שמתי לב כי כעבור זמן מה הם פשוט מפסיקות להשפיע ואני חוזר לדיכאון שהייתי בו לפני נטילת התרופה.לדוגמה לקחתי פרוזק לפני 8 שנים זה עזר לי לתקופה של שנה וזהו. לפני כחודשיים התחלתי שוב את הפרוזק ואני מרגיש ממש טוב.האם אני אמור לצפות לירידה חוזרת של ההשפעה שלו כעבור זמן? האם ישנה תופעה מוכרת כזאת?

25/12/2007 | 22:25 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בד"כ התרופות משפיעות לטווח ארוך אבל יש מקרים שלמרות הטיפול הדיכאון חוזר. אם אתה יודע בודאות שאצלך תמיד הדיכאון חוזר למרות הטיפול- אז יש סיכוי סביר שזה יקרה שוב, בודאי עם אותו טיפול שנטלת בעבר. לכן שווה לשקול החלפת טיפול. האם ניסית למשל טיפול ע"י תרופות מקבוצת ה- SNRI כמו אפקסור?

25/12/2007 | 00:30 | מאת: דורון

שלום ד"ר, לאחרונה, וזה כמה חודשים, יש לי בעיה במתן שתן. בכל פעם שאני מסיים, לאחר מספר דקות אני מרגיש שיש עוד שתן להוציא, לפעמים זה יוצא לבד, ולא מדובר בכמה טיפות... עכשיו אני כבר קרוב לשלוש שנים נוטל אדרונקס, במינון של 4 מ"ג, לפעמים יותר, לפעמים פחות. בעבר הייתה לי בעייה של כאב חד בראש הפין, כאשר הייתי נותן שתן או מגיע לסיפוק מיני. אז לא הצלחתי להבין אם זה נגרם על ידי הכדורים עצמם, לא מהפסיכיאטר, ולא מכמה אורולוגים. הכאבים עברו רק אחרי תקופה מסוימת. השאלה אם האדרונקס יכול לגרום גם לבעיות בשתן? היום קיבלתי את בדיקות השתן, ונרשם שהכול תקין... תודה מראש ולילה טוב, דורון שאלה נוספת, האם את מכיר את הספר "בוחרים להרגיש טוב" וכן ספרים אחרים של אותו פסיכיאטר? האם לדעתך הם מומלצים לקריאה ולשילוב בטיפול.

25/12/2007 | 22:18 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דורון שלום, אדרונקס עלול לגרום לביות במתן שתן. בדיקת שתן במעבדה לא יכולה להראות את הבעיה אלא רק בדיקה ע"י אורולוג. בענין ספר- אינני מכיר אותו. אני מאמין שכל אדם צריך למצוא את דרכו להתחזקות נפשית, ואם אתה מתחבר לספר מסויים כמקור להנחיה ומתן כוח להתמודדות, אז זה בסדר גמור. רק בריאות.

24/12/2007 | 23:44 | מאת: רותי

יש בקבוצה שלי בסקורס תקשורת בין אישית אשה בת 40 שמדברת על יאוש ורצון לגמור את החיים. האם צריך להודיע על כך למישהו? למי? תודה

25/12/2007 | 22:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רותי שלום, אין חובה להודיע על כך לאף אחד, אבל רצוי לברר איתה האם היא פנתה לעזרה מקצועית, ואם לא- לעודד אותה לפנות. אפשר להציע לפנות למישהו מהמשפחה ולערב אותו. בסוף-בסוף מדובר באישה בוגרת שצריכה להחליט בעצמה מה מתאים לה ואיך היא רוצה לחיות את חייה. הרבה פעמים אוזן קשבת ואיכפתיות אמיתית יכולים לחולל פלאות.

24/12/2007 | 21:03 | מאת: שרית

שלום רב האם התופעות לואי של ציפראמיל חולפות לאחר זמן, או שהן קיימות כל עוד שלוקחים אותם? מדובר בתופעה של חוסר חשק מיני מוחלט וגם ירידה בשעות שינה וכו. האם קיים תרופה דומה בלי תופעות אלה? תודה.

24/12/2007 | 21:52 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שרית שלום, בד"כ התופעות חולפות תוך כשבועיים. אם הן לא חלפו בתקופה זו, רוב הסיכויים שהן ישארו כל זמן שאת נוטלת את הטיפול. לרוב התרופות יכולה להיות השפעה על החשק המיני. אינני יודע בגלל מה נתנו לך את הציפרמיל, לכן גם אינני יכול כוון אותך לאפשרויות טיפוליות אחרות.

24/12/2007 | 19:46 | מאת: דין

דוקטןר שלום האם כדור ריספרדל קלופיקסול וזיפרקסה הם מאותה קבוצה אני מחפש כדור טוב להחליף את כדור הזיפרקסה שאני מקבל 25 מג ליום כי הוא לא עוזר לי לשמיעת קולות תודה רבה

24/12/2007 | 21:45 | מאת: ד"ר עופר שמגר

דין שלום, כל שלושת התרופות שציינת יכולים לעזור לשמיעת קולות, ון די דומות מבחינת פעילותן. ישנן עוד הרבה מאד תרופות בעלות פעילות דומה. לגבי ההתאמה של תרופה ספציפית תצטרך להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך.

24/12/2007 | 17:17 | מאת: שי

אני משתמש על פי המלצת פסיכיאטר מזה כחודשיים עקב תופעות חרדה של כ 5 שנים. התחלתי במינון 20 מ"ג בצהריים ועליתי עד 40 מ"ג שעשה לי רע מאוד שאלות: 1. האם ישנם מטופלים ש 20 מ"ג משפיע לטובה ואין צורך להוסיף. 2. האם יתכן שמטופלים אינם יכולים "לסבול" יותר מ 30 מ"ג? 3. איך מומלץ לחלק מינון של 30 מ"ג או 40 מ"ג? האם בולעים יחד פעם אחת ביום או שמומלץ לחלק בהפרשי שעות. 4. לאחר איזו תקופה מורגשת הטבה בעליית מינון? 5. כאשר מגיעים למינון שמתאים אינדבדואלי לאדם האם לאחר תקופה יורד תלות בבנזודיזאפינים כמו לוריוואן?

24/12/2007 | 21:43 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שי שלום, לא כל המטופלים סובלים את הסרוקסאט. לחלק קשה כבר עם 20 מ"ג, לחלק 30 ולחלק 40 מ"ג. זה משתנה מאדם לאדם. אצל הרבה מטופלים 20 מ"ג לא מספיק לחרדה, ויש צורך להעלות את המינון, לפעמים מגיעים עד 60 מ"ג ליום. חלוקת המינון על-פני שעות היממה אינה חשובה. כל אחד צריך לחלק את זה כפי שנוח לו. ההטבה בהרגשה מגיעה אחרי 3-4 שבועות מהעליה במינון. בד"כ כאשר מרגישים יותר טוב כבר לא צריכים מינונים גבוהים של בנזודיאזפינים ובמקרים מסויימים המטופלים מצליחים להפסיק לגמרי את נטילתם.

25/12/2007 | 17:46 | מאת: שי

ראשית, תודה לתשובתך. ההרגשה שלי היא שכל פעם לאחר נטילת סרוקסאט 20 מ"ג החרדה גוברת ונוצר בגוף מצב/תחושה של אי שקט במקום רוגע. האם הדבר נובע ממינון נמוך יחסית של 20 מ"ג? בכל מקרה ביקש הרופא המטפל לעלות אם אפשר עד 40מ"ג ואם לא ניתן לפחות 30מ"ג כאשר הוא אומר שניתן לבלוע גם בבת אחת את כל המינון. ידוע לי על בשרי כי לאחר עלית מינון תופעות הלוואי מתבטאות באי שקט, הרגשת סטרס, הגברת חרדה וכויו"ב. האם לדבריך לאחר 3-4 שבועות מיום עליה במינון אמור להיות הטבה?

24/12/2007 | 08:36 | מאת: סימה

ד"ר שלום בת 37 בת יחידה להורים גרושים ללא אב נשואה ואם לשלושה ילדים מקסימים מאז ומתמיד הינני זוכרת את עצמי כילדה לא חברותית במיוחד בעלי אהבת חיי אשר נשלח משמיים כאשר הייתי בת 14 והוא בן 17 וחיים יחד באהבה מיוחדת ואמיתית אך עם מריבות בילתי פוסקות כבר 20 שנה יום יום!!!! שלא תאחר!! מהעבודה אין לך אפשרות ללכת לשום מקום בלעדי איפוא אתה למה אתה לא עונה לטלפון בפעם הראשונה לאן אתה הולך שבעה ימים בשבוע 24 שעות חיי סביב איפוא הוא? בעלי איש יקר ועל תפקיד בכיר במגזר הפרטי מגלה וגילה סובלנות רבה לאורך כל השנים ליפני כשלוש שנים נתקף בהתקף חרדה והמשענת היחידה הייתי אני כנראה שמיביחנתי היה לי אותו סוף סוף "בשליטה" לאחר ניסיונות בכל הכיוונים ללא הצלחה בעלע פנה לטיפול תרופתי לפני כשנה אשר הוכיח את עצמו מעל ומעבר למצופה!!ציפרלקס 10 מ"ג אחת מהבעיות שלי הינה שאני צורחת על הילדים ללא פורופרוציה למעשה תמיד 10 בסולם ריכטר בעלי מאוד מתבייש מהשכנים ומהרצון להקנות בית שליו .לפני כחמישה חודשים שיכנע אותי שיש לקחת ציפרלקס ואולי סוף סף "חרדות הנטישה" לדווריו ייפסקו הצעקות ייעלמו וייסרור שלום בביתינו התחלתי לשתות ופתאום הרגשתי מצויין חרדות הנטישה נעלמו אך במקומם באה חוסר איכפתיות ובטחון עצמי בזה שהבעל יכול ללכת קהות חושים קיצונית(כי ממילא לא הייתי אדם רגיש)אך עדין נשארן לי באום דרגות הרצון ההיסטרי לאן הוא הולך ומה עושה ואוי ואבוי אם ייאחר אני מסוגלת לקלקל ערב שלם הצעקות ווהתפרצויות נשארו כפי שהיו ד"ר אנא ממך האם הכדור אינו מתאים מה לעשות ואיך הינך מגדיר את הבעייה(הכותב הינו בעלי לאחר אישורי)תודה מראש

24/12/2007 | 21:44 | מאת: ד"ר עופר שמגר

סימה שלום, אין ספק שקיימת אצלך חרדת נטישה קשה וקנאה ניכרת לבעלך. יש לך כנראה גם סף רגישות נמוך. אבל אותה רגישות היא כנראה שמעניקה כל כך הרבה לקשר בינכם, ונותנת לבעלך את אותה איכפתיות שהוא כל-כך צריך. אבל למרות הכל- יש לא מעט בלאגאן אצלכם. וצריך לעשות סדר. לנסות לראות איך שולטים בכעסים, אחד על השני וגם על הילדים. בנתיים אני מנוכנע שהצעקות לא עושות להם טוב. ואתם אחראיים לכך שהם יגדלו בסביבה הכי טובה שאפשר! לדעתי כדאי מאד שתפנו ליעוץ משפחתי. הכי טוב עם הילדים. חלק מהפגישות יהיו בלעדיהם, וחלק איתם. אבל בשורה התחתונה- זה יוכל לעזור לכם לעשות סדר ולהרגיש בעיקר את האהבה הנפלאה שקיימת אצלכם בלי שכל ה"רעשי רקע" יפריעו לזה. המון הצלחה!!!!

שלום לד"ר עופר שמגר, אבי הוא בן 61, והוא אדם שבעבר היה איש אלים (היום, כבר לא). אבל, כיום האגרסיות שלו מתבטאות בעצבנות רבה שלא מוצדקת עד לכדי צעקות רמות, שמתמשכות כל היום. אבי אינו עובד, והוא רוב היום בבית עם אימי. אמא שלי הינה אשה בת 60 , אשה סיעודית ויש לה מטפלת צמודה. אינני גר בבית הורי, אך לצערי, אני שומע כל יום תלונות מאימי על צעקות רמות (!) מצד אבי (למשל, בגלל שלא הצליח להירדם בלילה...למרות, שמטופל בכדורי שינה). אימי התקשרה לרופא המשפחה, אך הרופא הפנה את אבי רק לטיפול פסיכולוגי. בעבר, מתוך רצון לעזור לאימי, פניתי לעובדת הסוציאלית מטעם העיריה. לצערי, התברר לי, שידיה דיי כבולות. כלומר, כל שביכולתה לעשות הוא להוציא צו שירחיק את אבי מהבית... הבעיה, שאימי זקוקה לו כדי שיסיע אותה מידי פעם. השאלה שלי- א. כיצד ניתן להביא את אבי לטיפול אצל פסיכיטאר, אם אינו עושה זאת מרצונו? (הוא בפירוש ממרר את חיי אימי והמטפלת הצמודה החיה איתם...כשהוא צועק גם על המטפלת שאינה מבינה עברית...). ב. האם פסיכיאטר מחוזי, יכול לסייע לי במקרה כזה (לאור העובדה שאבי חיי עם אימי הסיעודית?). אודה על התיחסותך המהירה.

24/12/2007 | 21:37 | מאת: ד"ר עופר שמגר

אלון שלום, אכן בעיה לא פשוטה. פסיכיאטר מחוזי יכול רק לאשפז אנשים בכפיה במידה ויש להם מחלת נפש. אינני בטוח שזה המצב עם אביך. הנה פתרון שעובד לפעמים: תאם עם אימך שהיא תלך למטפל (פסיכולוג) זוגי, לבד. חשוב שהיא תגיד לאביך שהיא הולכת לטיפול כי היא מרגישה שהיא מתקשה בזוגיות איתו, ולכן היא פונה ליעוץ בכדי שיגידו לה איך היא צריכה להתנהג כדי שחייהם יהיו יותר רגועים. באמירה זו אימך בעצם תסיט, כביכול, את מוקד ההתייחסות ממנו - אליה. הוא לא יחוש מותקף ו"בעייתי" וזה כבר יתרום לרגיעה. אחרי מספר פגישות, המטפל ינסה לפנות אליו בכדי לשמוע ממנו כיצד הוא (אביך) רואה את המצב וכיצד הוא חושב שעל אימך להתנהג. אני מניח שלפגישה כזו אביך יסכים להגיע. משם- זו כבר הבעיה של המטפל, כיצד "ללכוד אותו" ולשלב אותו אט-אט בטיפול זוגי, ואולי בהמשך בטיפול אישי: פסיכולוגי ואולי גם תרופתי. הרבה הצלחה!

ראשית, תודה על תשובתך. שנית, לא ברור לי- אתה כותב: "פסיכיאטר מחוזי יכול רק לאשפז אנשים בכפיה במידה ויש להם מחלת נפש. אינני בטוח שזה המצב עם אביך" תראה, אדם שצועק ללא סיבה מוצדקת (במשך שעות רבות!!) ובכך, מתיש נפשית את אימי שהיא נכה סיעודית וכמובן, גורם למטפלות שלה לנטוש....האם לא מדובר בבעיה נפשית? אתה ממליץ על טיפול פסיכולוגי זוגי...אבל, אימי אינה ניידת (היא נכה בכסא גלגלים). אשה חולה מאוד. לא התכוונתי, שפסיכיאטר מחוזי יאשפז את אבי... אלא, יאלץ אותו (אפילו בשיחה) לפנות לטיפול פסיכיאטרי....האם יש אופציה כזו? בכל אופן, רופא המשפחה אכן הפנה את אבי לטיפול פסיכולוגי...אני מניח שילך לזה...אבל, טיפול פסיכולוגי אינו מטפל בבעיות נפשיות. אודה, על התיחסותך

23/12/2007 | 23:00 | מאת: עדי

ד"ר שמגר שלום רב, אימי מקבלת תרופת SEROXAT למעלה משנה במינון של 40 מ"ג. שאלותי הן: 1. כמה זמן ניתן לקחת את התרופה (האם שנה זה לא זמן רב מדי ). 2. מהו המינון המומלץ 3. האם התרופה לא ממכרת והאם היא לא מאבדת את האפקט שלה אחרי זמן מה (שאלתי היא : האם לא מתרגלים לתרופה מסוג זה). תודה רבה, עדי

24/12/2007 | 21:29 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עדי שלום, 1. אין מגבלת זמן כיוון שאין נזק ארוך טווח בשימוש בתרופה. כשם שניתן לקחת תרופות למיגרנה או יתר לחץ דם שנים רבות- כך גם עם סרוקסאט. 2. המינון המומלץ הוא 20-60 מ"ג. ההתאמה המדויקת שונה מאדם לאדם. אם את כרגע נמצאת במינון שעזר לאזן את מצבך ולשפרו, לא כדאי להוריד את המינון עקב סכנה של חזרת המצב שבגללו החלת לקחת טיפול.3. 3. בד"כ אין אובדן יעילות לאורך זמן.

23/12/2007 | 18:15 | מאת: dearjohn

לאשתי בת ה-61 אירעה פעמיים התופעה הבאה: קיבלה לחץ בצד ימין של החזה שהקרין עד לתחושת חנק בגרון, אך ללא קוצר נשימה. לאחר שתיית מים נעלמה התופעה. בדיקת ECG הראתה שאין בעיה קרדיולוגית. אחת האפשרויות שהועלו: הדבר נגרם משתייה בלתי מספקת - יובש. אודה לדעתך - היתכן קשר עם לחץ נפשי?

23/12/2007 | 22:16 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, בדיקת ECG אינה שוללת בעיה קרדיולוגית. בגיל 61, עם סימנים כפי שאתה מתאר, רצוי להגיע להערכה מקיפה הרבה יותר לשלילת בעיה לבבית. מקור נפשי לתלונות הוא אפשרי, אבל ניתן לדבר על זה רק לאחר הערכה מקיפה ויסודית ששוללת בעיה גופנית. פרט לבעיה לבבית צריך לשלול גם בעיה של דרכי העיכול כמו אולקוס, בעיה הורמונלית כמו פעילות יתר של בלוטת התריס וכיוצא באלה. רק בריאות.....

23/12/2007 | 18:05 | מאת: בני

1. האיבחון של רופא א.א.ג. - LARYNGITIS CHRONIC . והתרופה-LANTON 15 M . 2. שאלותי : כצרכן של פרוזק, האם יכול להשפיע? מהם בכלל תופעות הלוואי המוכרות ?

23/12/2007 | 22:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

בני שלום, לנטון היא אינה תרופה פסיכיאטרית, אבל אין לה כל בעיה בשילוב עם פרוזק. לגבי תופעות הלואי שלה- יש לפנות לרופא שרשם אותה או למומחה בתחום המתאים.

23/12/2007 | 15:30 | מאת: לאה

שאלתי על הורדת המינון של פלוטין לפעם ביומיים ולא להעלאתו. האם יש יעילות לכדור אחת ליומיים או פעם ביום זה המינימום הדרוש? תודה

23/12/2007 | 22:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

לאה שלום, את צודקת, משום מה התייחסתי להעלאת המינון ולא להורדתו. עקרונית מינון פלואוטין לטיפול בחרדה הוא מינימום 20 מ"ג ליום. אבל יתכן ובמקרים מסויימים מספיק חצי מזה. בכל מקרה, כיוון שפלואוטין נמצא בגוף מספר רב של ימים אחרי נטילתו- אין בעיה לקחת אותו פעם ביומיים.

בני בן ה-7 לומד ב-א' אובחן על ידי נוירולוג כלוקה בADHD , כאשר האבחנה היתה די גבולית ולא חד משמעית, שנעשתה באופן מהיר ודי שטחי (במחשבה לאחור ) , מבחן TOVA היה גבולי. מדובר בילד מורכב מאוד שמצד אחד מראה סימני מחוננות מובהקים - מאוד בוגר לגילו , בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה , יכולת ניתוח מצבים סביבתיים והסקת מסקנות מרשימה מאוד, בעל רמה קוגנטיבית גבוהה מאוד - קורא שוטף ללא ניקוד כל טקסט בכל רמה (מרבה לקרוא - כל יום לפחות שעה - שעה וחצי מיוזמתו) , כותב כולל כתיב , בעל ידע רחב בהיסטוריה , מדעים , תנ"ך, ילד אוטודידנטי מאוד , בעל כושר לימוד מדהים. מצד שני יש הרבה קשיים רגשיים, המרכזיים שבהם : מצבי רוח וריאביליים בצורה קיצונית, סף תסכול נמוך ביותר, פרפקציוניזצם אובססיבי , מרדנות , נטיה להתפרצויות בכי והתפרצויות אלימות , חרדה מכישלונות ומהפסדים . אומנם אובחן ADHD , אבל באופן כללי אינו סובל מבעיות בקשב, אין ליקוי למידה, אין קשיי התארגנות או בעיות זיכרון, אין מוסחות , אין קשיי התארגנות. יש אימפולסיביות רבה , קושי בדחיית סיפוקים, ויש היפראקטיביות ופטפטנות. מטופל כעת בריטלין 10 מ"ג אומנם תחת ריטלין נמצפו מצבי רוח דכאוניים , שיעמום , עצבות , זומביות ובכי ללא סיבה. ריטלין אכן ממתן את האימפולסיביות ואת ההיפראקטיביות , אבל אינו עוזר ואף מחמיר את הבעיות הרגשיות שציינתי. מכאן עלו בי ספקות האם אכן לוקה ב-ADHD או שמדובר בהפרעה אחרת שאינה מצריכה טיפול בריטלין ? האם יתכן שהאבחנה היתה שגויה ? האם יש מצבים בהם קשיים רגשיים הם אלה שגורמים להיפראקטיביות ואימפולסיביות , ולאו דווקא הק"ר? אשמח לקבל קצת כיוון, אנחנו בעיקרון לקראת איבחון חוזר אצל פסיכיאטר ילדים הפעם , אבל היתי מבקשת קצת הכוונה כדי לדעת איך לנהוג מול הפסיכיאטר.

23/12/2007 | 22:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

ויקי שלום, אינני מומחה בפסיכיאטריה של הילד, אבל ככלל, היות שמדובר בהחלטות לטווח ארוך בעלות משמעויות רציניות על בנך ועתידו, נראה לי נכון לקבל ממספר דעות של אנשי מקצוע עליהם קיבלת המלצות. לאחר מכן תהיה לכם פרספקטיבה טובה יותר לקבלת החלטה מבוססת.

22/12/2007 | 22:13 | מאת: עמי

ברצוני לדעת מהם סיכויי העברת המחלה לילדים כאשר מדובר בהפרעה שהופיעה פעמיים במהלך שנתיים ולא הובחנה בוודאות כ-מאניה דיפרסיה. וכן האם ניתן למנוע את ההופעה בילדים בדרך כלשהי.

22/12/2007 | 23:38 | מאת: ד"ר עופר שמגר

עמי שלום, רוב הסיכויים שהילדים שיוולדו יהיו בריאים. גם אם מדובר באופן ודאי בהפרעה דו-קוטבית עדיין רוב מוחלט של הילדים להורה חולה יהיו בריאים- 90%!!! כאשר אין ודאות אבחנתית, אין גם ודאות תורשתית. אין כיום אפשרות לבצע איבחון מוקדם ולדעת מי מהצאצאים מועד לפתח את המחלה. אין גם טיפול מונע במי שמועד לפתח את המחלה. כך שפרט להסתמכות על הסטטיסטיקה שציינתי, תוך הסתכלות על הצד המלא של הכוס, אין הרבה מה לעשות. רק בריאות!

22/12/2007 | 17:25 | מאת: מיכל

שלום רב! טיפול בסרוקוול 400 מ"ג, הניב רמיסיה ארוכה, שבעקבותיה הוחלט להוריד המינון ל- 300 מ"ג. במהלך נטילת ה-300 מ"ג היתה חשיפה למתחים, וחזרו תסמינים פסיכוטים, עם שליטה במציאות. הדבר נראה כמו סוג של בריחה בגלל הקושי והחרדה , שהזכירו קשיים מהעבר, ופחד מחוויית כישלון. בכ"א, איך ניתן לחזור עכשיו לאיזון מלא מחודש ולהמנע מהר ככל האפשר מלשקוע עמוק בתוך שאול התחתיות, ולשמר את האיזון? האם חזרה ל- 400 מ"ג תחזיר את האיזון הקודם? מודה לך עבור התשובה מיכל

22/12/2007 | 21:13 | מאת: ד"ר עופר שמגר

מיכל שלום, לא תמיד חזרה למינון מחזירה את האיזון, אבל אין ספק שזהו הצעד הראשון והמיידי שנכון לעשותו. אם האיזון יחזור, רצוי להשאר על המינון הזה באופן קבוע. נשמע שיש גם מקום לטיפול פסיכולוגי שיעזור לך לעבד את כל קשיי העבר. בהצלחה.

22/12/2007 | 13:46 | מאת: רחל

אני סובלת מלחץ רב ואי רוגע,רגשית ביותר, סובלת מלחץ דם ניתן לי כדורים בשם אלפרליד 0.5 להרגעה, לקחתי כדור אחד והיו לי סחרחורות, הרופאה אמרה לי לקחת חצי, האם זה כדור מרגיע? איזה כמות עלי לקחת? והאם יש תופעות לואי? תודה

22/12/2007 | 21:11 | מאת: ד"ר עופר שמגר

רחל שלום, אלפרליד הוא כדור הרגעה. המינון שונה מאדם לאדם ותלוי במצב של האדם. תופעות הלואי השכיחות הו טשטוש, עייפות אבל יכולות להיות גם סחרחורות. כול להיות שבאמת כדור שלם חזק מידי בשבילך ואת צריכה רק חצי כדור. נסי, ואם לא יחול שיפור, או אם יהיו תופעות לואי לא נעימות פני לרופאה שתתאים לך כדור אחר.

21/12/2007 | 19:15 | מאת: קובי

אני נוטל מזה חודש וקצת פרפנן . התחלתי עם 4 מ"ג פעם אחת ביום ואחרי העלו לי לפעמיים ביום אחד בבוקר ואחד בערב ואחרי הפסיכיאטר החליט על 8 מ"ג פעמיים ביום אחד בבוקר ואחד בערב ואני מרגיש שיפור קצת אבל יש לי רוב הזמן סחרחורות לחצים קלים בראש מידי פעם רעד בידיים וחוץ מזה אני לוקח אלפרוקס 0.25 מ"ג בבוקר ולוריבן 1 מ"ג לפני השינה . האם יש קשר בין הפרפנן לבין סחרחורות ולחצים קלים בראש ורעד בידיים ? תודה מראש

22/12/2007 | 21:02 | מאת: ד"ר עופר שמגר

קובי שלום, הרעד בידיים כנראה קשור לתרופה. גם סחרחורות יכולות להיות, למרות שאנשים שונים נותנים משמעויות שונות למילה "סחרחורת". חשוב לציין כי חלק ניכר מתופעות הלואי משתפרות תוך שבוע-שבועיים מהעליה במינון. אם זה לא משתפר תוך תקופה זו- שווה להתייעץ עם הרופא המטפל.

21/12/2007 | 17:35 | מאת: אנונימית

שלום האם מחלת השזיפרניה עוברת בתורשה?

22/12/2007 | 21:02 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, אני מניח שהתכוונת לסכיזופרניה. למחלה יש נטיה תורשתית מסויימת. שכיחות המחלה באוכלוסיה הכללית היא 1%. אם ההורה חולה אז הסיכוי למחלה בילד הוא 10%. מצד אחד זה פי 10 מהאוכלוסיה הכללית. מצד שני, למרות הנטיה התורשתית, עדיין 90% מהילדים יהיו בריאים ולא יחלו במחלה. הכל שאלה של נקודת מבט....

21/12/2007 | 13:57 | מאת: גיא

האם יש קשר בין נשירת שיער לתרופות זיפרקסה וסמאפ?

22/12/2007 | 21:01 | מאת: ד"ר עופר שמגר

גיא שלום, למיטב ידיעתי אין קשר בין התרופות לנשירת שיער, אבל ישנם מקרים יחודיים, בהם קיימת תופעת לואי מסויימת רק אצל אדם אחד. כלומר, לא ידוע שהתרופה גורמת תופעת לואי מסויימת, אבל אצל אדם אחד רואים שבכל פעם שהוא נוטל את התרופה מופיעה התופעה וברגע שהוא מפסיק התופעה נעלמת. אם זה קורה יותר מפעם אחת אז זה כנראה קשור לתרופה. האם זהו המקרה שלך? אינני יודע. שווה להתייעץ עם רופא עור, כי נשירת שיער היא תופעה מאד שכיחה אצל גברים גם בלי תרופות.....

21/12/2007 | 13:17 | מאת: שיר

אני בן 39 מטופל כשנתיים בזיפרקסה וכיום לאחר החמרה במצב שמיעת הקולות הגעתי ל30 מג ליום. מכיון שזה לא עוזר הוצע לי לשלב 2 מג ליום קלופיקסול במטרה לרדת מהזיפרקסה ולקחת רק קלופיקסול בתקוה שזה יעזור האם זה יכול לעזור לי שמעתי גם על סימבלסטה וגם על אפקסור האם הם טובים נגד שמיעת קולות אנא יעצו לי בפירוט אני מודה לכם מאוד

22/12/2007 | 20:46 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, קלופיקסול יכול בהחלט לעזור לשמיעת הקולות. אני מניח שכבר ניסית מספר תרופות בעבר, כך שזו בחירה בהחלט סבירה. להבדיל, סיבאלטה ואפקסור אינם יעילים נגד שמיעת קולות. המון הצלחה!

21/12/2007 | 10:45 | מאת: 1800360

אני אישה בת 55 שהתגרשתי וחטפתי דיכאון כתוצאה מלחץ כלכלי משפטי התןפעות התחילו שאני מתעוררת מישנה עם חרדות כאבי ראש כאילו שמו לי בלוקים על הראש אני יותר איטית חוסר ריכוז וכו ניסית כל מיני תרופות ולא יכותי ליסבו את תופעות הלואי ליבסוף קיבלתי את הפרוזק האוריגינל אתמול לקחתי כדור ראשון של 20 מיליגרם וגם אחרי שנירדמתי התעוררתי ולא יכולתי לישון וכאבי ראש נוראים האם כדי להוסיף וליום במקרה כזה ?או כדורים לכאבי ראש ?עצה

22/12/2007 | 20:39 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, ראשית חשוב שתדעי שאת יכולה לקחת אפקטין במקום הפרוזק. אפקטין אלו כדורי פרוזק אורגינליים שהחברה המייצרת (חברת אלי-לילי) אורזת באריזה אחרת ומשווקת בשליש מחיר. זו בדיוק אותה תרופה, מאותו מפעל, רק השם והאריזה שונים. בענין כאבי הראש- זו יכולה להיות תופעת לואי שכיחה בטיפול בפרוזק. לרוב זה עובר תוך שבוע עד 10 ימים. אפשר לנסות להעזר בתרופות רגילות לכאבי ראש (אקמול, אדוויל, אופטלגין וכו'). בהצלחה.

לקריאה נוספת והעמקה