התקן דנטלי: פתרון מעולה לדום נשימה בשינה

(6)
לדרג

שוב התעוררתם עייפים? בני המשפחה מתלוננים על נחירות צורמות? שימו לב: דום נשימה בשינה אינו כרוך רק בנחירות, אלא בירידה מסוכנת ברמת החמצן בדם במהלך השינה ובסיכון גבוה פי 3 (!) להתקף לב ואירוע מוחי. חיוני לטפל בבעיה בהקדם האפשרי

טיפולי שיניים
077-9979609 (מספר מקשר)

כ-50% מהגברים וכ-24% מהנשים סובלים מבעיית נחירות. כך עולה ממחקרים שנעשו בכל רחבי העולם. בנוסף, עולה מהנתונים כי לאחר גיל 50, אחוז הנשים הסובלות מהבעיה מתחיל לעלות בהדרגה, עד שבשלב כלשהו  מספרן משתווה למספר הגברים. חשוב להבין: בעיית הנחירות אינה הבעיה האמיתית, אלא מהווה סימפטום של בעיה חמורה הרבה יותר, שנקראת "דום נשימה בשינה". מדובר בבעיה העלולה לסכן חיים, במקרה שמדובר בדום נשימה בשינה בדרגה חמורה.

מספר הפסקות הנשימה במהלך הלילה משתנה בין אדם לאדם. צילום: שאטרסטוק

דום נשימה בשינה: 200 הפסקות שינה בלילה אחד

כאמור, הנחירות מהוות רק סימפטום של דום נשימה בשינה. מדובר במצב שבו, כתוצאה מחסימה של דרכי הנשימה במהלך השינה, יורד אחוז החמצן בדם מתחת ל-80%-90%. במצב כזה, מרכז בקרת החמצן שבמוח משדר אותות מצוקה. אם דום הנשימה נמשך יותר מכ-15 שניות, המוח מביא את האדם לערות חלקית, שפותחת את דרכי הנשימה ומזרימה חמצן. מספר הפסקות הנשימה במהלך הלילה משתנה בין אדם לאדם, ועלול להגיע עד כ-200 הפסקות שינה בלילה אחד!

לרוב, הסכנה אינה טמונה בהכרח בהפסקות הנשימה עצמן. למעשה, רוב האנשים כלל אינם מרגישים שהם מתעוררים נוכח דום נשימה. עם זאת, מחקרים רבים מוכיחים כי היקיצות הקצרות האלה פוגעות באיכות השינה ו ומעלות משמעותית את הסיכון לתחלואה.

סיכון מוגבר לבעיות בריאות ולתאונות דרכים

כך, למשל: נמצא כי אנשים שנוחרים נמצאים בסיכון גבוה פי 3 (!) להתקף לב, שבץ מוחי וסוכרת, יחסית לאנשים שאינם נוחרים. לאור זאת, כיום, נורת האזהרה נדלקת, ורופאים רבים מפנים לבדיקה במעבדת שינה מטופלים המופיעים במרפאתם לראשונה עם עם לחץ דם גבוה, לא יציב שלא מגיב לתרופות. ע"פ מחקר אחר, שבדק את הסיבות לתאונות דרכים - אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה מעורבים בתאונות דרכים פי 9 (!) יחסית לשאר האוכלוסייה. זאת, מכיוון שהיקיצות הרבות במהלך הלילה אינן מאפשרות למוח לנוח בצורה מיטבית. כתוצאה מכך, פוגעות הנחירות ביכולת הקוגניטיבית וגורמות לעייפות ולחוסר ריכוז במהלך היום.

כיצד נגרמות הנחירות?

במהלך שעות הלילה, המוח עובר בהדרגה שלושה מצבי שינה: שינה רדודה, שנת חלומות (REM) ושינה עמוקה. במהלך השינה העמוקה, "משותקים" כל שרירי הגוף (פרט לשרירי הנשימה ולשרירי העיניים). גם שריר הלשון משותק, כתוצאה מהרפיון, צונחת הלשון אחורה ונצמדת לחך ולענבל (בייחוד כאשר האדם ישן על הגב). במקרים כאלה, הצניחה של הלשון יוצרת חסימה חלקית או מלאה של דרכי האוויר. כך, האוויר שעובר בלחץ מניע את הענבל. נקישות המגע שלו על גבי הלשון יוצרות את צליל הנחירה.

 

מהם הפתרונות האפשריים לבעיית דום נשימה בשינה?

עד כה, פותחו שלושה פתרונות עיקריים, באמצעותם ניתן למנוע דום נשימה בשינה:

  1. ניתוח

ניתוח כירורגי המתבצע ע"י רופאי אף-אוזן-גרון, במהלכו נעשה ניסיון להוריד את הענבל, לקצר את החך ולעיתים גם לכרות חלק מהלשון, כדי לפתוח את דרכי האוויר. בחלק מהניתוחים, מחדירים מוטות גמישים אל החך, כדי למנוע את צניחתו על הלשון. מדובר בניתוחים מורכבים, שמטבעם כרוכים בלא מעט סיכונים. אחוזי ההצלחה של הניתוחים 40%-50%.

  1. מסכת CPAP

מסכת ה-CPAP היא מעין מסכת אוויר חשמלית, אותה יש להרכיב במהלך הלילה על האף או על האף והפה יחד. המסכה מחוברת באמצעות צינורות למפוח ייעודי, שמזרים אוויר בלחץ גבוה יחסית. כתוצאה מכך, נמנעת הקריסה של החך והלשון. למעשה, לחץ האוויר "מעיף" את החך והלשון - ומונע מהם להיפגש. המסכה מוצעת בד"כ ע"י רופאי השינה במעבדות השינה. על אף שהמסכה יעילה, היא מסורבלת מאוד (חיבור לחשמל, צינורות וכו'). פעמים רבות, המסכה מקשה על המטופל - עד כדי ויתור על השימוש בה.

  1. התקן דנטלי

הפתרון השלישי הוא התקן דנטלי ייעודי, המיוצר בהתאמה ללסת של המטופל, ע"י רופאי שיניים שעברו לשם כך הכשרה מיוחדת. זהו הפתרון הפשוט והיעיל ביותר: ללא ניתוח, ללא כאב, ללא לוגיסטיקה מיוחדת. ההתקן הדנטלי קטן וקל לנשיאה בכל מקום. מדובר בהתקן סיליקון (סד הדומה במהותו למגן שיניים של ספורטאים), אותו מניחים במהלך הלילה על גבי השיניים. תפקיד הסד להחזיק את הלסת התחתונה במנח קצת יותר קדמי, יחסית למנח הרגיל שלה, תוך כדי שמירה על פה סגור, עם מרווח 4-3 מ"מ בין הלסתות. כך, מצד אחד ניתן לנשום בקלות; מאידך, מכיוון ששריר הלשון מחובר ללסת התחתונה, כאשר הלסת התחתונה מוחזקת קדימה באמצעות הסד, גם הלשון מוחזקת קדימה ואינה יכולה לצנוח אחורה ולחסום את דרכי האוויר.

האם ההתקן הדנטלי מתאים לכל מטופל?

ההתקן הדנטלי מתאים לרוב גדול של המטופלים, אך לא לכולם. כך, למשל: ייתכן שההתקן הדנטלי לא יהיה יעיל למטופל שסובל מהשמנת יתר חמורה, מאחר שהצפיפות בחלל הפה שלו גדולה מידי, או למטופל הסובל מבעיות מפרקים בלסת, או למטופל הסובל ממחלה אחרת, שאינה מאפשרת את משיכת הלסת התחתונה קדימה. לכן, חשוב לבחון את האפשרות הזו אצל רופא שיניים שבקיא בתחום ועבר הכשרה מיוחדת.

תהליך התאמת ההתקן

בשלב הראשון, מגיע המטופל אל רופא השיניים לשיחה ראשונית ולבדיקה של מבנה הלסת, הלשון והענבל. במידת הצורך, נשלח המטופל לצילומי שיניים ו/או למעבדת שינה (כדי לבדוק מהי רמת החומרה של הבעיה). אם המטופל נמצא מתאים לשימוש בהתקן דנטלי ומעוניין בכך, רופא השיניים לוקח את מידות הלסתות שלו ושולח אותן לטכנאי מעבדה, שעבר גם הוא הכשרה מיוחדת. הטכנאי מייצר את ההתקן. כעבור מספר ימים, כשהמטופל מגיע לקחת את ההתקן, הרופא מלמד אותו איך להניח את ההתקן וכיצד לתחזק אותו. בנוסף, מלמד הרופא את המטופל מספר תרגילי פיזיותרפיה, אותם מומלץ לבצע בבוקר, כדי לשחרר את הלסת ולמנוע כאבים.

חשוב להגיע לביקורת. צילום: שאטרסטוק

האם השימוש בהתקן הדנטלי כרוך בכאב או בתופעות לוואי?

בדרך כלל לא. לעיתים, אמנם, יש צורך במספר ימים כדי להתרגל להתקן. חשוב להגיע לביקורת מעת לעת, כדי לוודא שאין שינוי של עמדת השיניים כתוצאה מהשימוש בהתקן. כך או כך, שימוש נכון בהתקן מונע כאב ו/או תופעות לוואי.

לסיכום: נחירות אינן מהוות בעיה בפני עצמה (פרט להפרעה לסובבים...) אך בהחלט מהוות סימפטום לדום נשימה בשינה. לכן, חשוב לטפל בנחירות. כיום, ניתן למנוע את הנחירות באמצעות התקן דנטלי שאינו כרוך בכאב, אינו דורש ניתוח ואינו מחייב לוגיסטיקה מסובכת.

 

ד"ר עופר אלטברגר הוא רופא שיניים מיוחד המטפל בדום נשימה בשינה, בעלים של מרפאת חיוך ראשון.

 

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
חיוך ראשון
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום