תוצאות חיפוש עבור הפרעות-חרדה-ודיכאון

מה ההבדל בין אדרנלין לנוראדרנלין? ידוע שבמצב של התקפי חרדה יש עודף אדרנלין. זה נכון שתרופות כמן ויאפקס עובדות על הגברת אדרנלין? אם כך איך הן בדיוק מתאימות לטיפול בחרדות?

היי ד"ר. האם שילוב של לוסטרל 200 מ"ג יחד עם וולבוטרין XR 150 MG לטיפול בהפרעת חרדה עם דיכאון הוא בטוח? האם בגלל שמדובר על 2 תרופות נוגדות דיכאון שנלקחות יחד זה יכול ליצור בילבול, שיכחה או שיגעון?

עברתי פריצת דיסק לפני כחודשיים כחודש ימים התחלתי לסבול מהתקפי חרדה ואי שקט בגוף בהתחלה לא הבנתי מה זה בכלל ניגשתי לפסיכיאטר כמובן הוא המליץ לקחת אלפרליד 0.25 שבוע אחד לקחתי כדור אחד בשבוע השני פעמים ביום בוקר וצהריים ואז פשוט היה לי קושי להרדם היו כמה לילות שלא ישנתי בכלל המליץ לי להוסיף ללילה בורדרמין כדור אחד אחרי יומיים שלקחתי זה לא השפיעה אליי לפני 3 ימים שוב פעם ניגשתי אליו והוא נתן לי טרזודיל 50 כדור אחד לקחת בערב בנוסף לזה גם בורדמין לפני שינה ובוקר וצהריים נשאר אלפרליד בשום פנים הוא לא רצה לתת לי ציפרלקס מנסה להבין למה אשמח לעזרה ?

שלום ד"ר. אני לוקח לוסטרל 150 מ"ג + וולבוטרין XR במינון 150 מ"ג + קלונקס 1.5 מ"ג כל יום כבר משך מספר חודשים לטיפול בהפרעת חרדה ודיכאון. אני מרגיש ירידה משמעותית בחוש הריח ואין לי שום חוש טעם. שמתי לב שתמיד שאני לוקח תרופת SSRI זו או אחרת במינון גבוה נעלם לי חוש הריח והטעם. אני מקשר זאת כתופעת לוואי של התרופות (רשום גם בעלון התרופות שיתכן שינויים בחוש הטעם). הפסיכיאטר המטפל אומר שזה לא קשור בכלל לתרופות ושצריך לברר למה אין חוש ריח וטעם. הבירור אמור להתבצע על ידי רופא א.א.ג. התופעה לא חדשה לי והיה שנים שלא היה לי חוש טעם וריח בתקופות אשר טופלתי ב-SSRI שונים. טיפולים תרופתיים מקובלים (ספריי לאף המכיל סטרואידים) לא עוזרים לשיפור משמעותי במצב חוש הריח והטעם. בשנה שעברה לאורך כל השנה היה לי חוש ריח וטעם וזה נעלם. ללא חוש טעם וריח, החיים חסרי "טעם". האם סביר שהירידה המשמעותית בחדות החושים היא תופעת לוואי קבועה של אחת התרופות הללו? תרסיסי סטרואידים לאף (כמו Avamys) - כאשר משתמש "אחד האדם" הוא לא חש בתסמינים מיוחדים היות וחלק זעיר בלבד מהחומר נספג למחזור הדם. כאשר אדם הלוקה בהפרעת חרדה ופאניקה משתמש בתרסיס (כמוני) הוא מייד מרגיש התגברות בתסמיני חרדה. האם מוכרת לך תופעה זו והגיונית בעינייך? אשמח להתייחסותך לנושא. תודה רבה וסופשבוע נעים.

שלום דוקטור דן שאלתי אותך לפני חודש אם אפשר לשתות אלכוהול ולחזור לפעילות גופנית עם תסמונת wpw ענית שכן אך ברצוני לדעת והחשוב לי מכל אני סובל מהתקפי חרדה מאוד קשים האם אני יכול ליטול תרופות ssri נוגדות דיכאון וחרדה כגון ציפרלס וכו'

הרופא המליץ לי ליטול ציפרלקס בשל דיכאון וחרדה. האם נטילת ציםרלקס גורמת להשמנה? האם הכדור משפיע על משקל הגוף? אני מתלבטת מאוד לגבי נטילת התרופה. אודה על מתן מענה.

שלום דיכאון וחרדה זה שתי דברים שלרוב יבואו ביחד או שכל אחד יבוא לבד הרוב ?

דוקטור שלום בן 50 כעשר שנים תחת 10 מל ציפרלקס בעקבות סוג מסויים של היפוכנדריה.. והתעסקות עם בעיות קטנות מאוד והפיכתם למסכנות חיים נניח מכה בציפורן וסימנים בציפורן וביקורים אצל רופאים. תוצאה לא תקינה אחת הופכת להיות דרמטית וחיפוש אחר כל הסרטניםשנובעים מהחריגה. בכל מקרה הייתי אצל פסיכאטר והוא טען שאני לא מטופל נכון והחליף לי לסרקוסט 20 מל התחלתי לפני חמישה ימים שאלתי היא א. האם לדעתך הטיפול נכון ומתי אתחיל לחוש השפעה חיובית ב. אם תוכל להסביר לי למה אם נניח יש לי שבר ביד או נניח הרגלנשברה לי אני לא מוטרד כלל ואם נניח ציפורן או צריבה בשתן מכניסה אותי להיסטריה תודה רבה

שלום ד"ר. אני בן 30 וסובל מהפרעת חרדה שמלווה אותי עוד מגיל נערות. טיפולי CBT לא סייעו לי פרט לסיוע נקודתי זמני. נמנעתי מטיפול תרופתי קונבנציונאלי וניסיתי להעזר בויטמיני B וחומצות אמיניות (GABA/SAM-E) ללא תועלת כמעט. אני לוקח כבר חודש וחצי כדורי ציפרלקס במינון 20 מ"ג. בשלב זה עדיין לא נראה שום שיפור ואפילו אני מרגיש עצבני יותר וחסר שקט יותר. האם זה מספיק זמן כדי לקבוע שהתרופה לא יעילה בעבורי? רוב תודות.

אני בחור בן 30 וקצת, בוגר לימודי חינוך והוראה בהצטיינות(בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה מקצועית), בעבר ריכזתי תחומים, לימדתי, הדרכתי, הנחתי וכו'. אך משבר אישי שקרה בסמוך לסיום לימודי התואר גרם לי לקפוא לתקופת חיים לא קצרה: דיכאון וחרדה שהתפתחו בי, בעיות רפואיות פיזיות כרוניות נוספות שאני לומד להכיל ולחיות עמן (לא בעיות רציניות ברמה של נכות/ מוגבלות, אך מהוות מטרד) , הפיכתו של קרוב משפחה קרוב לאדם הנדרש לטיפול סיעודי, העדר אפשרות לתמיכה כלכלית - מגיע ממשפחה לא מתפקדת ממעמד סוציו אקונומי נמוך ובכלל נעדר סביבה תומכת ומבינה (בפן החברתי חלק גדול מכך הוא באשמתי, ההתכנסות שלי פנימה הרחיקה חברים רבים - לפני כן הייתי אדם עם חיי חברה עשירים). (מקווה שזה לא ישמע כהתקרבנות ותירוצים, זה לא המסר שניסיתי להעביר - כל חיי נעתי קדימה למרות תנאי פתיחה לא טובים - הם היוו לי מנוף מנטלי). וכך יוצא שלא עבדתי במשך כ3 שנים לאחר סיום לימודי התואר (סיימתי את לימודי התואר בסוף 2017 ורק בקיץ 2020 התחלתי לעבוד בחברת סיעוד באופן רשמי כמטפל בבן משפחה במשרה חלקית - בנוסף זה ממלא לי את משבצת התעסוקה בקורות החיים לעת עתה). שאלתי היא כזו: האם כרגע לפנות לכל אפיק של תעסוקה במשרה מלאה רק כדי להתפרנס ולהוציא את עגלת חיי מהבוץ, להגיע למצב של עצמאות כלכלית, לשכור דירה, לחסוך מעט ולהמשיך להתפתח: עבודות שלא יתרמו לי בהשבחת הקורות החיים שלי ולא יקדמו אותי אל עבר קריירה יציבה (נאמר עבודות שלא דורשות הכשרה מיוחדת, המשך עבודה כמטפל סיעודי, קופאי, מפעל, סופרים, פקח בתחבורה ציבורית, עבודות סטטדנטיאליות, מלונאות) -- עבודה ראשונית שתהווה עבורי ככלי לבניית ביטחון עצמי, חזרה לחברה ואז להמשיך אל עבר החלק הבא. בתכנית זו המחשבה היא לעבוד בעבודות אלה כשנה במשרה מלאה. ובמקביל להתנדב בדבר מה שיעשיר לי את הקורות חיים. או שעדיף שאתעלה על עצמי כבר עכשיו, אתעלה החרדה והספקות שלי ואפנה לאפיק של עבודה הדורש השכלה או הכשרה אקדמית, נגיד לעבוד בתחום הכשרתי, בהוראה ובעבודה עם נוער/ ועבודות אחרות אשר כן יעשירו את הקורות חיים שלי ויהוו עבורי מנוף להתפתחות מקצועית (או עבודות "חברתיות" אחרות? תודה

אני בחור בן 30 וקצת, בוגר לימודי חינוך והוראה בהצטיינות(בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה מקצועית), בעבר ריכזתי תחומים, לימדתי, הדרכתי, הנחתי וכו'. אך משבר אישי שקרה בסמוך לסיום לימודי התואר גרם לי לקפוא לתקופת חיים לא קצרה: דיכאון וחרדה שהתפתחו בי, בעיות רפואיות פיזיות כרוניות נוספות שאני לומד להכיל ולחיות עמן (לא בעיות רציניות ברמה של נכות/ מוגבלות, אך מהוות מטרד) , הפיכתו של קרוב משפחה קרוב לאדם הנדרש לטיפול סיעודי, העדר אפשרות לתמיכה כלכלית - מגיע ממשפחה לא מתפקדת ממעמד סוציו אקונומי נמוך ובכלל נעדר סביבה תומכת ומבינה (בפן החברתי חלק גדול מכך הוא באשמתי, ההתכנסות שלי פנימה הרחיקה חברים רבים - לפני כן הייתי אדם עם חיי חברה עשירים). (מקווה שזה לא ישמע כהתקרבנות ותירוצים, זה לא המסר שניסיתי להעביר - כל חיי נעתי קדימה למרות תנאי פתיחה לא טובים - הם היוו לי מנוף מנטלי). וכך יוצא שלא עבדתי במשך כ3 שנים לאחר סיום לימודי התואר (סיימתי את לימודי התואר בסוף 2017 ורק בקיץ 2020 התחלתי לעבוד בחברת סיעוד באופן רשמי כמטפל בבן משפחה במשרה חלקית - בנוסף זה ממלא לי את משבצת התעסוקה בקורות החיים לעת עתה). שאלתי היא כזו: האם כרגע לפנות לכל אפיק של תעסוקה במשרה מלאה רק כדי להתפרנס ולהוציא את עגלת חיי מהבוץ, להגיע למצב של עצמאות כלכלית, לשכור דירה, לחסוך מעט ולהמשיך להתפתח: עבודות שלא יתרמו לי בהשבחת הקורות החיים שלי ולא יקדמו אותי אל עבר קריירה יציבה (נאמר עבודות שלא דורשות הכשרה מיוחדת, המשך עבודה כמטפל סיעודי, קופאי, מפעל, סופרים, פקח בתחבורה ציבורית, עבודות סטטדנטיאליות, מלונאות) -- עבודה ראשונית שתהווה עבורי ככלי לבניית ביטחון עצמי, חזרה לחברה ואז להמשיך אל עבר החלק הבא. בתכנית זו המחשבה היא לעבוד בעבודות אלה כשנה במשרה מלאה. ובמקביל להתנדב בדבר מה שיעשיר לי את הקורות חיים. או שעדיף שאתעלה על עצמי כבר עכשיו, אתעלה החרדה והספקות שלי ואפנה לאפיק של עבודה הדורש השכלה או הכשרה אקדמית, נגיד לעבוד בתחום הכשרתי, בהוראה ובעבודה עם נוער/ ועבודות אחרות אשר כן יעשירו את הקורות חיים שלי ויהוו עבורי מנוף להתפתחות מקצועית (או עבודות "חברתיות" אחרות? תודה

איך מבחינים בין סכיזופרניה מסוג simple שז אומר רק קיום סימנים שליליים של סכיזופרניה והיעדר מוחלט של סימנים חיוביים לבין דיכאון וחרדה לבין הפרעת אישיות מאשכול A ? ומהו הטיפול המתאים לההפרעות שהזכרתי ?!

ד"ר בבקשה תשובתך- יש לי מגיל נערות הפרעת חרדה שהחמירה להפרעת פאניקה בגיל 25. אז לראשונה פניתי לפסיכיאטר שהמליץ על ציפרלקס 10 מ"ג ואמר שאצטרך כנראה 20 מ"ג. לצערי, הכדורים ממש לא עזרו וגם חיזוק של כדורי מירו לא הועילו. כך התרחש גם עם רסיטל, פאקסט וויאפקס. לבסוף ניתן לי קלונקס 2 מ"ג וזה עזר. תחת ביקורת פסיכיאטר המשכתי לקחת את הקלונקס שנים כי שום דבר אחר לא הראה יעילות. לצד הקלונקס לקחתי גם ויאפקס כי הוא עזר לי לאנרגיה טובה אך לא לחרדה. עם השנים, הטיפול כבר לא היה יעיל ואני תקוע עם קלונקס. היה ניסיון למקסם את מינון הויאפקס ובמקביל להוריד את הקלונקס בהדרגה למינון 1 מ"ג. סבלתי גיהנום מהירידה במינון הקלונקס וכצפוי העלאת מינון של ויאפקס לא הועילה. אני תקוע על קלונקס 1 מ"ג וסובל מחרדות. הפסיכיאטר נתן לי לוסטרל שידועה ביעילות גבוהה לפי מחקרים אך גם כאן, אין שיפור משמעותי או יציב גם בחלוף 4 חודשי טיפול. אני מיואש שכך אצטרך לחיות את שארית חיי, גם עם כדורים ובפרט שהם לא יעילים משמעותית ואין יום שעובר ללא תסמיני חרדה כבר שנים.זה מן הסתם לא עוזר לשיפור מצב הרוח ומוביל לדיכאון ופסימיות. מה אפשר לעשות במצבי? למי לפנות? שהרי טיפול תרופתי מקובל לפי הספר אינו עוזר לי ואם ארד בקלונקס יתגברו החרדות ואם אשאר תחת אותו מינון אמשיך עם חוסר מענה מספק לחרדות. יש אור בקצה המינהרה? כדורים כמו מודאל יכולים להיות התשובה ואחרי איזון חרדה איתם אז יהיה אפשרי להוריד לאט לאט את הקלונקס?

היי, התחלתי לקחת רודיולה ביום חמישי האחרון עקב לחץ והתקפי חרדה קשים, רציתי לדעת אם יש בעיה ליטול גם מדי פעם (במצבי קיצון) כדורי הרגעה כמו ואבן/קלונקס במקביל לנטילה הקבועה של הרודיולה. כמו כן אם ארצה לעבור לולריאן כמה זמן אני צריך הפסקה אם בכלל מהנטילה של רודיולה. תודה!

שלום רב , אני משתמש חדש בציפרלקס 20 מ"ג כבר 6 שבועות על מנת לטפל בדיכאון וחרדה וocd ואני עדיין מרגיש דיכאון וחרדה , האם לחכות ולתת לתרופה זמן של 3 חודשים או שאפשר להסיק שהתרופה לא מתאימה לי וצריך להחליף אותה ?

שלום לוסטרל וציפרלקס עושים אותו דבר מבחינת איך שזה פועל ?

היי, אבחנתי את עצמי עם OCD עקב טקסים ומחשבות טורדניות. כמה שאלות בעניין 1) קראתי שנובע מחוסר סרוטונין, האם ניתן לבקש מרופא משפחה בדיקת דם ולבדוק זאת? 2) האם יש כדורים ״פחות דרסטיים״ שיכולים לעזור, לא ציפרלקס וכו׳ אלא תוספים פחות מפחידים (מבחינת תופעות לוואי וכולי) 3) אני חייבת לפנות לרופא משפחה? ואז הוא מעביר לפסיכיאטר בשביל כדורים? אי אפשר לבצע את התהליך לבד? 4) בנוסף היום קראתי שיכול להיות קשר בין בולמוסי אכילה לרמת הסרוטונין, ואני סובלת שנים מהתקפי אכילה. האם זה נכון? תודה רבה

שלום ציפרלקס זה תרופה טובה ?

האם ציפרלקס 15 מ"ג יספיק לטפל ב ocd וחרדה ודיכאון ? יש לציין שאני לוקח גם סרוקוול xr 800 מ"ג וטגרטול cr 800 מ"ג . תודה .

היי ד"ר.האם התרופה SERTALINE יעילה גם לחרדות בדומה לקלונקס או יותר מתאימה לדיכאון ו-OCD? לקחתי פעם רסיטל עד 40 מ"ג וזה לא עזר לי להרגיש חופשי ומשוחרר מחרדות.

שלום, נוטל סרוקסט 20 מ"ג לחרדה . סובל מקשיי הירדמות ושינה לא רציפה . לקחתי מירו שעזר אך גרם לתיאבון מטורף ועלייה במשקל. (בעבר סרקוול וריספונד לא עשו טוב.) האם יש אלטרנטיבה כלשהי למירו שניתן לשלב עם סרוקסט כעזר לשינה? תודה רבה.

אני בחור בן 30 וקצת, בוגר לימודי חינוך והוראה בהצטיינות(בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה מקצועית), בעבר ריכזתי תחומים, לימדתי, הדרכתי, הנחתי וכו'. אך משבר אישי שקרה בסמוך לסיום לימודי התואר גרם לי לקפוא לתקופת חיים לא קצרה: דיכאון וחרדה שהתפתחו בי, בעיות רפואיות פיזיות כרוניות נוספות שאני לומד להכיל ולחיות עמן (לא בעיות רציניות ברמה של נכות/ מוגבלות, אך מהוות מטרד) , הפיכתו של קרוב משפחה קרוב לאדם הנדרש לטיפול סיעודי, העדר אפשרות לתמיכה כלכלית - מגיע ממשפחה לא מתפקדת ממעמד סוציו אקונומי נמוך ובכלל נעדר סביבה תומכת ומבינה (בפן החברתי חלק גדול מכך הוא באשמתי, ההתכנסות שלי פנימה הרחיקה חברים רבים - לפני כן הייתי אדם עם חיי חברה עשירים). (מקווה שזה לא ישמע כהתקרבנות ותירוצים, זה לא המסר שניסיתי להעביר - כל חיי נעתי קדימה למרות תנאי פתיחה לא טובים - הם היוו לי מנוף מנטלי). וכך יוצא שלא עבדתי במשך כ3 שנים לאחר סיום לימודי התואר (סיימתי את לימודי התואר בסוף 2017 ורק בקיץ 2020 התחלתי לעבוד בחברת סיעוד באופן רשמי כמטפל בבן משפחה במשרה חלקית - בנוסף זה ממלא לי את משבצת התעסוקה בקורות החיים לעת עתה). שאלתי היא כזו: האם כרגע לפנות לכל אפיק של תעסוקה במשרה מלאה רק כדי להתפרנס ולהוציא את עגלת חיי מהבוץ, להגיע למצב של עצמאות כלכלית, לשכור דירה, לחסוך מעט ולהמשיך להתפתח: עבודות שלא יתרמו לי בהשבחת הקורות החיים שלי ולא יקדמו אותי אל עבר קריירה יציבה (נאמר עבודות שלא דורשות הכשרה מיוחדת, המשך עבודה כמטפל סיעודי, קופאי, מפעל, סופרים, פקח בתחבורה ציבורית, עבודות סטטדנטיאליות, מלונאות) -- עבודה ראשונית שתהווה עבורי ככלי לבניית ביטחון עצמי, חזרה לחברה ואז להמשיך אל עבר החלק הבא. בתכנית זו המחשבה היא לעבוד בעבודות אלה כשנה במשרה מלאה. ובמקביל להתנדב בדבר מה שיעשיר לי את הקורות חיים. או שעדיף שאתעלה על עצמי כבר עכשיו, אתעלה החרדה והספקות שלי ואפנה לאפיק של עבודה הדורש השכלה או הכשרה אקדמית, נגיד לעבוד בתחום הכשרתי, בהוראה ובעבודה עם נוער/ ועבודות אחרות אשר כן יעשירו את הקורות חיים שלי ויהוו עבורי מנוף להתפתחות מקצועית (או עבודות "חברתיות" אחרות? תודה

שלום . מטופל כשנה בפריזמה 40 מ"ג ללא תועלת גבוהה , סובל בעיקר מחרדות . לאחר שהיו ניסיונות להוסיף תרופות לחיזוק שלא הביאו שיפור הרופא החליט לנסות סרוקסט במקום פריזמה. כיצד נכון לעשות את המעבר ? האם קודם לסיים פריזמה ואז להתחיל סרוקסט או בהצלבה ? תודה רבה

שלום. בשנה האחרונה יש לי התקפי חרדה כל יום, מספר פעמים ביום. מזה 5 שבועות אני לוקח לוסטראל 100 מ"ג. עדיין יש התקפי חרדה כל יום למרות שיש הפחתה מסוימת בתדירות ההתקפים. האם לאחר 6- 8 שבועות של טיפול בתרופה התקפי החרדה צפויים לא להופיע בכלל? למה עליי לצפות? תודה רבה.