תוצאות חיפוש עבור הפרעות-שינה

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

שלום רב, מזה כמה חודשים אני מרגיש חולשה שמלווה אותי מהקימה בבוקר ולאורך כל היום.. קושי לקום בבוקר (הרגשה של הנגובר), בכל מהלך היום הרגשת ריחוף, לא מחובר.. אדישות לדברים, לחץ על הראש באזור המצח ותחושת חום באזור, לחץ על העיניים והרגשת מן שריפה בעיניים.. לא משנה מה אני מנסה לשנות במהלך הימים שום דבר לא עוזר.. עודף שינה, חוסר שינה, שינה נורמטיבית, שינוי תזונה, הכנסת כושר, תמיד אותה הרגשה שמלווה אותי לאורך רוב היום... האם מוכרת? אשמח מאוד לתשובה..

אני נוטלת זאלידאר ורוקסט פלוס יחד (1+1) כ 3 חודשים רצופים כ, 3 פעמים ביום (משמע כ 6 כדורים ביום) בעקבות כאבי גב פריצת דיסק הכאבים לא מרפים. אתמול ניסיתי להפסיק כי בעלי כעס ואמר שאגיע לדיאליזה... שאלותי: איך נמנעים מחוסר השינה, העצבים בגוף, פירכוסים וממש כאילו גמילה. האם זאלידאר ורוקסט פלוס פוגעים בכבד ובכליות. יש תחליף אחר לכאבים? מה עושים.

בת 74.סובלת חצי שנהלאחר הצטננות ויראלית מנזלת אחורית וקידמית. מטופלת במי מלח . פעם ביום סטרונאז . וכבר כמעט 4 חודשים בפרדינזון. התחלתי ב20 מג והיום ירדתי ל5 מג. מרגישה רע קשיי נשימה חוסר שינה ואף גדוש סתום לפעמים מנוזל. ובעיקר נזלת אחורית שצריכה לבלעה כל מספר דקות ושוב נוצרת מחדש.כמובן שהייתי אצל מספר רופאי אאג. עברתי ct סינוסים שלא מצאו דבר. הייתי אצל אלרגולוגים שנתנו סטרונאז ואריוס. הייתי אצל גסטרולוג וניירולוג שלא איבחנו בעיה.לאחרונה הייתי אצל מומחית א.א.ג לבליעה והיא איבחנה שהזליגה היא מבלוטות רוק בפנים מנאוזיפרינקס לכיוון אורפורינקס ללוע. הרוק צמיגי ותקוע בחיך. המליצה לשתות הרבה. אדים .שטיפות מי מלח.סוכריות מציצה. וסטרונאז שלי נדמה שגורם ליובש ואי נוחות באף.כמו כן ראתה 2 ציסטות קטנות ולקולריות עג קפל גלוסואפיגולטי. למעשה לא נתנה לי טיפול חדש ואני אובדת עצות. סובלת נורא. לא ישנה בלילות. לעיתים חוסר יכלות לנשום דרך האף רק דרך הפה. הזליגה האחורית הלא פוסקת משגעת את מערכת העצבים שלי. האם ניתן לעזור? לפחות להרגיע של אצטרך כל דקה לבלוע ושוב יצטבר רוק סמיך בלוע? מה קורה איתי? הייתי אצל רופאי אאג רבים ולא קיבלתי מענה לבעיתי! האם אפשר לעזור? למי לפנות? האם יש תקוה שהדבר יחלוף??? האם ניתן לנסות משהו להרגעת הנזילה האחורית? למה בלוטות רוק בפנים מפרישות רוק צמיגי? למי לפנות??? אודה לתשובותיך!

האם הכדור מירו יכול להזיק לעיניים כאשר סובלים מלחץ? האם הכדור מירו גם נועד לשינה

שלום וברכה! אני לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה. אני פשוט לא יודעת כבר לאן לפנות.אני פונה לרופאים ואף אחד לא אומר לי מה הבעיה אצלי. אני בחורה בת 22, לרוב בריאה, סבלתי בעבר הרבה מדקלות חניכיים, אלרגיות עור בגיל מאוד קטן ומחלות רגילות כמו שפעת, מעבר לזה לא סבלתי משום דבר משמעותי. לפני כחודש וחצי, חודשיים, פחות או יותר, פניתי לרופא אף אוזן גרון, כי מתחת לאוזן ימין הייתה לי גולה כלשהי שהסתבר שזאת בלוטת לימפה זעירה שקצת גדלה, והייתה לי אותה במשך 8 שנים והיא לא הפריעה לי אף פעם.אני שאלתי את הרופא אם כדאי להסיר אותה והוא לא המליץ לי להסיר אותה, כי הוא אמר שזה מקום מאוד מסובך. ואז הוא ביצע בדיקה גופנית רגילה ובדק לי גם את הלסת ואמר לי שיש לי נקע במפרקי לסתות.סבלתי מעייפות בבוקר, היה לי קשה להתעורר, אבל בהמלך היום הרגשתי בסדר, ולא סבלתי מתסמינים כמו חום, אובדן משקל והזעיות לילה)מה שכן, אני סובלת ממיגרנות מגיל מאוד קטן,בעיקר בשינוי מזג אוויר, ועונות, אובחנתי גם אצל נוירולוג. הרופא(אף אוזן גרון) הפנה אותי למומחה בבית חולים. כאשר הגעתי לבדיקה אצל המומחה, לאחר כחודש מקבלת ההפניה, הרופאה שבדקה אותי (עשיתי גם צילום פנורמי) אמרה שהיא לא רואה בעיה עם הלסת ולא רואה שיש נקע. היא עשתה לי בדיקת פה ולחצה לי על כל מיני אוזרים בלסת,הראש והצוואר. מאחורי הצאוור,באזור העורף הקרוב ממש לאוזניים, הרגשתי כאבים עזים כשהיא לחצה שם ואני מרגישה שהצאוור שלי מאוד תפוס. כמו כן, אני מרגישה כאבים באזור של הכתפיים כשלוחצים לי עליהם. שאלתי אותה בקשר לבלוטת לימפה שגדלה, היא אמרה שאין סכנה ושהעייפות שלי בגלל הפרעות שינה, ויש לי לא מעט סיוטים(אני סטודנטית בתקופת לחץ מבחנים)הרופאה הפנתה אותי לפיזיוטרפיסט באותו בית חולים, והפגישה עוד חמישה ימים. אבל הבעיה שלי היא אחרת, אחרי שביקרתי אצל הרופא המומחה. שבוע לאחר מכן, הייתי חולה, החום שלי עמד על 37.1-37.3 ולא עלה יותר מזה. מה שכן, סבלתי מכאבי גרון וצינון ממש כבד, שחלף רק לאחר שבוע. באותו זמן(כשחליתי), חשתי קצת דקירות וכאבים חלשים של כמה שניות מתחת ללסת התחתונה, אז נגעתי שם והרגשתי שתי גולות קטנות מימין ומשמאל, וחשבתי שאולי גם שם הבלוטות לימפה התנפחו לי וזה ממש הלחיץ אותי. אחרי שהרגשתי קצת יותר טוב, התחלתי להרגיש כאבים באוזן ימין, איפה שהבלוטת לימפה, ואז התחלתי להרגיש גם כאבים קלים ודקירות באוזן השנייה וגם הרגשתי שבלוטת לימפה קצת התנפחה לי שם, אבל לא הרגשתי אותה כגוש. הייתי בטוחה שאולי זה בגלל הצינון. מאז שחליתי (אולי זה צירוף מקרים, לא יודעת, הרופא משפחה אמר שזה שום דבר) אבל, אני עדיין מרגישה דקירות וכאבים שחולפים אחרי כמה שניות, והם חוזרים במהלך היום, כשאני שוכבת על הצד, מתחת לאוזניים.כמו כן, יש כאבים ודקירות באוזניים עצמן, מסביב להן, מאחרוי הראש קרוב לאוזן ימין בעיקר, ומתחת לסנטר והצוואר. בנסוף, השבוע התעוררתי קצת עם אי נעימות בגרון, ללא חום וצינון(הייתה לי הרגשה כאילו יש לי חול כזה בגרון) הסתכלתי וראיתי את הגרון קצת אדום, לא קריטי במיוחד, והייתה לי גם ליחה, נורמלית, לא שמתי לב לשינוי בצבע וצרידות קלה בגרון, אז לקחתי קלגרון ושתיתי תה חם עם דבש ואחרי יומיים הכל עבר. אבל הדקירות והכאבים שתיארתי קודם לא חולפים, למרות שאני לא חשה שהבלוטות לימפה גדלו לי. באוזן ימין אין רגישות כשאני נוגעת(אולי תחושה מוזרה שמשהו תפוס אבל לא כאבים), בצד שמאל יש קצת כאבים כשאני לוחצת, לא בפנים,קצת כזה בצוואר, איפה שהחור מתחת לאוזן,אני מריגשה שמשהו נפוח קצת אבל לא גולה כמו בצד ימין בפנים מתחת אוזן. מתחת ללסת התחתונה, כן כואב לי קצת כשאני לוחצת והמקום די רגיש ואני אכן מרגישה את הבלוטות.בצוואר לא חשתי שום דבר נפוח ובגם לא בבית השחי ובמשפעה. כמו כן, אני עדיין קצת סובלת מעייפות בבוקר ומקושי לקום(לפעמים אני גם לא שומעת את שעון המעורר), אבל גם בגלל שכרגע אני בתקופת מבחנים ואני הוכלת לישון מאוחר יחסית. אין לי אובדן משקל,הזעיות לילה, אובדן תיאבון או חום, מעט העייפות של הבוקר, הדקירות הלא נעימות והכאבים באוזר האוזניים, הצוואר(שמתלווה בתחושה של תפיסה והכתפיים) והלסת התחתונה. אני מרגישה שהמומחה לא בדקה אותי מספיק,ושלא עברתי איבחון מלא. אני שוקלת ללכת לרופא משפחה, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת טיפול רפואי רואי ואני חייבת לשמוע חוות דעת נוספת. אני מכניסה לי רעיונות לראש, שאולי זה יכול להיות לימפומה או סוג של מחלה ממאירה אחרת ואני נורא לחוצה(עברתי כלפני חצי שנה בדיקת איידס שחזרה שלילית ואני תמיד זהירה בקשר למחלות). אני צריכה יעוץ, לאן עוד אפשר לפנות ואיזה בדיקות כדאי לבצע, כי אני מרגישה שאני לא מקבלת תשובות מהרופאים שאומרים לי שהכל בסדר. אני לא יודעת לאיזה רופא עוד לפנות, ממי לבקש עצה ועזרה, לכן אני שוקלת לפנות לרופא משפחה שיכוון אותי אבל מעבר לזה אני מאוד רוצה לשמוע חוות דעת נוספת לגבי הבעיה, ממה זה יכול לנבוע? האם יש לי ממה לחשוש? ואיזה בדיקות רצוי לבצע כדי לשלול את הסכנות שמהן אני פוחדת? אני ממש לחוצה(וידוע לי שהלחץ גם משפיע עליי יותר ומחמיר את מצבי) אבל זה רק בגלל שאני לא מקבלת תשובות ברורות מהרופאים וזה מאוד משפיע עליי ביום יום כי אני מאוד רגישה לבריאות שלי. אשמח לקבל דעה. תודה מראש. עדן. אשמח לקבל דעה מה לעשות בנוגע לזה. תודה על ההקשבה והעזרה מראש. עדן

שלום. מזה כששה ימים שאני מרגיש או שומע (אין לי מושג להבחין) לעיתים די תכופות אחת לכמה שעות למשך כמה דק' כמין דפיקות לב באוזן. מיותר לציין שזה די מעצבן עד כדי כך שאני לא יכול לשמוע אנשים. היום הרגשתי שהאוזן שלי סתומה וגם קצת כאב. יש לציין שזה רק באוזן אחת. יש לציין שאני סובל מילדות מהפרעות תנועה ומתנועות בלתי רצוניות בפנים ובצוואר, אך זו פעם ראשונה שאני מרגיש את התחושה הזאת באוזן. היום היתי אצל רופא משפחה שלא ממש התייחס, ייתכן ואני קצת הפיכונדר. מה עלי לעשות ? אני כבר מתבייש לדרוש אצל הרופאים. תודה רבה !

שלום רב הנני בת 49. בריאה. לפני מספר חודשים התחילו דימומים באף בעיקר בעת מאמץ התכופפות התרגזות ובבקר. הפרעות בשינה .. ולאחרונה ציפצופים כשאני שואפת אוויר אינני יכולה להתעמל לאחרונה אני לא חשה במיטבי כי אינני ישנה אם הדימומים מביכים.. השריקות עוד יותר.. רופא אאג שהייתי איבחן נקב במחיצת האף. מהן האפשרויות העומדות בפני? כן.. האנשים מסביבי שומעים את השריקות תודה רבה מראש. .. זה ממש מדכא..

היי אני אייל בן 26, התחלתי לקחת ציפרלקס החל מגיל 21 בערך לאחר הצעת פסיכיאטר בעקבות הרגשת לחץ כרוני שפתר אולי כ30% מהלחץ, ניסיתי להפסיק מספר פעמים וחוויתי תופעות לוואי שלא היו לי קודם לכן, כמו חרדות דיכאונות, התקפי חרדה וחוסר ריכוז. עשיתי הרבה עבודה עצמית לגבי הרגשת לחץ ועכשיו אינני מרגיש לחוץ יותר. לפני 5 חודשים החלטתי להפסיק שוב, כמובן שהפסקתי בהדרגה, תוך כדי חוויתי ורטיגו, ולאחר זמן מה באמת לא חוויתי יותר תופעות לוואי של לחץ חרדה ודיכאונות, אך נשארתי עם החוסר ריכוז. לאחר שהפסקתי עם הכדורים, אני חווה חוסר ריכוז, קושי בלהוציא מידע מהראש, בעיות זיכרון, שוכח מילים, חוסר מוטיבציה בעבודה, קושי בלחשוב על רעיונות חדשים, חוסר חדות וחוסר דמיון. תופעות אלה גורמות לי בעיות בתפקוד היומיומי, בעבודה, בתקשורת בין אישית, בלימודים וביזום עסק חדש. אני כבר 5 חודשים ככה ואני מתוסכל מהמצב, איך נפטרים מהתופעות האלה?

שלום רב אני משתמשת בקלונקס ככדור שינה, מזה תקופה ארוכה מאוד. נוטלת בד"כ באמצע הלילה/לפנות בוקר. המינון שלי הוא 0.25 מ"ג ועד 0.5 מ"ג ליום. מעולם לא יותר מ-0.5 מ"ג ליום. ברצוני להיגמל מן התרופה הזו. האם תוכלו לייעץ לי בדבר הדרך הנכונה לגמילה וכן אנא תיידעו אותי מה צפוי לי בתהליך הגמילה הזה (אם בכלל, כי המינון נמוך..) כדי שאדע למה לצפות ובכ"ז להחזיק מעמד. תודה וברכה בתיה

היום בצהריים התחילו לי כאבי ראש לא רגילים. אני בדרך כלל סובלת ממיגרנות כאשר יש לו חוסר שינה, לא שותה הרבה וכאבי מחזור. היום החלו כאבים בקרקפת למעלה, כאילו מושכים לי את השיער מלמטה וכל החלק העליון כואב. עם הזמן זה ממש התחיל לשרוף לי ומדי פעם ההרגשה השורפת של ברזל מלחובן על הראש עוברת לחלק הקדמי של הפנים, למצח ומעל לעינים. שום דבר לא מרגיע את הכאב. האם עלי לרוץ להבדק? האם זה סימן למשהו שעלי לשים לב אליו? אשמח לתשובה בהקדם האפשרי

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

שלום רב, בני בן השנה ו 3 חודשים חולה כבר מזה 4 ימים. ביום שישי בלילה פיתח חום מאוד גבוה- כ 40 מעלות. החום ירד באמצעות נורופן ועלה שוב לאחר מספר שעו. מאז ועד היום (שלישי) החום לא מפסיק: יורד עם קבלת תרופה להורדת חום: אקמולי או נורופן אבל חוזר לאחר מספר שעות ונע בין 38.5-40 היינו במוקד מכבי ביום שבת, עשו לו ספירת דם ותרבית. ספירת הדם הצביעה על 21100 כדוריות לבנות, ובעקבות כך קיבל טיפול אנטיביוטי של מוקסיויט 9CC פעמיים ביום. מיום שבת בערב התחלנו את הטיפול אך החום עדיין ממשיך לסירוגין, תיאבון מאוד ירוד, חולשה, בחילות והוא בוכה כשמשתעל (בעיקר בלילה).כמו כן הוא לא מצליח לישון כי הוא מאוד מאוד מחרחר ונוחר - האף שלו סתום כמעט לחלוטין! כשהחום יורד, הוא קצת משחק, צוחק ומנסה לחזור לעצמו. לא במ 100% אמנם אבל לפחות קצת. אתמול בבוקר היינו אצל הרופאה שלו שאמרה שיש להמשיך לו את האנטיביוטיקה אך היום הוא עדיין עם חום... יש לי חשש שהאנטיביוטיקה הזו לא מתאימה לו מכיוון שלפני מספר חודשים קיבל מוקסיפן לדלקת באוזניים והסתבר שהיא לא עזרה לו ולכן החליפו לו לאוגמנטין. האם ייתכן כי זה המצב כעת? אם כן, לאיזו אנטיביוטיקה אפשר להחליף לו? מה זה יכול להיות?? דחלקת בדרכי הנשימה?? הרופאים אמרו שלא צריך לעשות לו אינהלציה וזו לא בעיה בריאות. מצטערת על האורך אבל מיותר לציין שאני ממש מודאגת... תודה רבה.

שלום רב בעקבות כאבים בקרסול שנמשכים כבר 4 חודשים ואבחון של אקססורי נביקולר וטיביאליס פוסטריור הרופא נתן לי קספו 8. הרופא אמר לקחת פעמיים ביום לפני הארוחה כדי שההשפעה תהיה יותר חזקה וכל רוקח שדיברתי איתו אמר לי אך ורק אחרי בגלל תופעות הלוואי. הקשבתי לרוקחים ולקחתי אחרי ואני כבר עומדת לסיים את החפיסה הראשונה ואין הטבה. חשוב לומר שבמקביל אני לוקחת אומפדקס. הרופא אמר שאני יכולה לקחת עד שלוש חפיסות ברצף. האם לנסות לקחת את החפיסות הבאות לפני האוכל? אולי בגלל זה אין הטבה? כי זה ממש מוזר שקספו 8 לא משפיע עלי וארקוקסיה שלקחתי לפני חודשיים השפיעה יותר.. תודה

אני בן 30, סובל מלחצים וחרדות שונות, פניתי לרופא המשפחה שהפנה אותי לפסיכיאטר. פניתי לפסיכיאטר פרטי שהמליץ לי על ציפרלקס ובמכתב התשובה לרופא המשפחה כתב באבחנה GAD ונטייה לדיכאון. רציתי לדעת מה זה אומר GAD והאם יש צורך גם בטיפול פסיכולוגי.

שלום רב! אני בת 50. לפני כשנה הוצאתי את מירנה ומאז לא היה לי ווסת, התחילו תופעות לווי של גיל המעבר ולפני כחצי שנה התחלתי לקחת אביאנה. התופעות לווי נעלמו והרגשתי טוב. בתחילת ינואר לפתע קיבלתי מחזור (ממש חזק). כמובן נבדקתי אצל רופא ושוב עשינו בדיקת דם (הורמונים) שיותר מתאימות לגיל המעבר. הרופא אמרה לי בנתיים להפסיק את אביאנה, אך כחודש לאחר ההפסקה התחילו לחזור תופאות לווי כגון גלי חום ( בנתיים חלשים), נדודי שינה, הזעת לילה, אי שקט ובעיקר כאבי פרקים. הרופא שלי נתנה מרשם לגלולות נובופם ואמרה שזה בגלל שאולי שחלות שלי עדיין עובדות. קראתי את תופעות לווי של נובופם הם קצת הפחידו אותי, מה גם יש לי הסטוריה סרטן שד במשפחה. האם באמת במקרה שלי יש צורך בהחלפת הגלולות. למה לא להמשיך לקחת אביאנה שכבר הוכיחה את עצמה? תודה מראש!

שלום דוקטור אני בן 24 עם פעימות מוקדמות במאמץ לפני שבוע היתה לי תחושת סחרחורת מוזרה .. אתמול בלילה סחרחורת קיצונית הרגשתי שהכל מסתובב לכמה שניות אחר כך דפיקות לב חזקות כנראה מהחרדה .. אני חושש שיש בעיה בסינוס והשאלות שלי : 1.האם בעיה בסינוס מחייבת דופק איטי בנוסף או שהתסמינים שאני מתאר אופיניים כלשעצמם? 2.האם יכול להיות שזו סחרחורת שקשורה לאוזניים או לחוליות צוואריות? 3.האם יכול להיות מצב שהיתה נפילת לחץ דם פתאומית בזמן שכיבה ואם כן מה הסיבות השכיחות לזה ? תודה רבה לך מראש !

שלום רב. אני סובלת מחלומות מטרידים מהם אני מתעוררת בבהלה וחרדה לעיתים קרובות מאד, ומדי פעם גם בליווי תגובות פיסיות - הקאות סחרחורת וכו'. הבעיה העיקרית היא שלרוב אני מתעוררת לאחר שעה וחצי עד שלוש שעות של שינה עקב סיוט ולרוב לא מצליחה להירדם פעם נוספת. לרוב לסיוטים אין עלילה עשירה, ז"א אין ממש סיפור פשוט התרחשות מזוויעה (לדוגמא - סיוט שבו אני רואה עצמי שוכבת על הגב בזמן שאדם כורת לי יד). אציין שגם לוקח לי זמן רב להירדם (עשויה לשכב במיטה מספר שעות ולפעמים אף לילה שלם, ללא הועיל), וכן אני מתעוררת בקלות יתרה מהשינה (צלילים פעוטים ביותר "מקפיצים" אותי). מתוך כל אלו נוצר מצב שפעמים רבות אני מאלצת עצמי להמשיך לתפקד ללא שינה/שינה של עד 3 שעות בלילה במשך מספר ימים עד שאני נעשית חולה או "מתמוטטת" ואז מגיעה שינה עמוקה של שעות רבות. על מנת שלא להגיע למצב זה אני משתמשת מידי פעם בקנאביס שמקל עליי את ההירדמות ומפחית משמעותית את תדירות הסיוטים, אולם אני מעדיפה שלא לצרוך קנאביס באופן יומיומי (השימוש פוגע לי בריכוז וביכולות למידה וזה מחיר גבוה עבורי). האם ניתן לעשות משהו שיפחית את תדירות הסיוטים ויאפשר שינה רציפה או שמדובר בבעיה כרונית? חשבתי על נטילת כדורי שינה אך מסיבות אישיות אינני יכולה לפנות כרגע לרופא המשפחה/פסיכיאטר ואשמח לדעת האם זה בעייתי להשתמש בכדורים מסוג זה ללא ליווי מקצועי וכן האם מומלץ לצרוך כדורים אלו באופן קבוע או שניתן להתשמש בהם רק לתקופה קצרה בכל פעם. תודה רבה מראש!

האם מישהו עבר טיפול כזה? אשמח לשמוע טיפים להתנהלות נכונה לטיפול בבעיה אשר נלמדים במהלך הסשנים... לצערי אין לי את היכולת ללכת לטיפולים.

שלום רב נוטלת זאלדיאר לכאבי גב כבר כמה חודשים. מעוניינת לחדול מתרופה זו. האם יש להורידה בהדרגה כדי למנוע תופעות גמילה? בזמנו נאמר לי שלזאלדיאר לא מתמכרים הגם שהוא מכיל טרמדול. אם רצויה הדרגה - כיצד היא מתבצעת? תודה וברכה עפרה

האם סידן מחלב 1% מועשר נספג ? כלומר האם כמות השומן שבחלב מאפשרת ספיגת ויטמין D ועקב כך ספיגת סידן ? האם יש לקחת כדורי ויטמין D יחד עם מזון שומני או שניתן גם לקחת ללא מזון או לפחות ללא מזון שומני ? תודה.

אני סובלת מדיכאון מג'ורי חרדה ocd ברמה קיצונית של הרגשה מזוהמת ושוטפת ידיים בקיצוניות מחשבות אובדניות והתרופות שלי הם פאקסט 40 אריפליי 5 טרזודיל 100 דרלין 40 איטומין 40 ונוקטורנו 7.5 לשינה קלונקס או לוריוון. יש לי אי שקט ועצבים בגוף וחוסר ויסות חום קור חוסר שינה הרופא טוען שצריך להחליף את האריפליי 5 שזה עושה לי את האי שקט בגוף לתרופה בשם רקסלטי REXULTI קראתי שיש לתרופה את כל התופעות לוואי שיש לי אז האם התרופה הזו יותר טובה מהאריפליי? והרופא אמר שהיא תרופה אטיפית חדשה האם זה נכון?

שלום רב הבת שלנו בת 9 ו3 חודשים.אנחנו כרגע מתלבטים לגבי זריקה להאט את קצב הגדילה.ההחלטה בידנו. רציתי לשמוע אם יש סיכונים במתן לקיחת הזריקה?והאם יש תופעות לוואי

ואולי יותר מלחזור לכאן להצליח לאסוף כוחות להגיע לפגישה העתידית, וגם להחליט ולבחור בקיומה, אחרי שהקודמת נפלה על פניה והתנפצה כל כך רע, להרגשתי. ימים מורכבים. סבל גדול. וויש מי לאק. בתוספת פלפל חריף ומלפונים חמוצים. סוריקטה