עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
בעקבות הקורונה, יותר ילדים זקוקים לטיפול נפשי...
מגיפת הקורונה גרמה לילדים ובני נוער קשיים רגשיים ואף עוררה...
בעקבות הקורונה: רגרסיה בקרב ילדים
הקורונה שיבשה את השגרה המשפחתית. שלושה סגרים, יותר מדי זמן...
.jpg "הצרת קיבה ללא ניתוח – האפשרות הקלה והמהירה יותר-תמונה")
הצרת קיבה ללא ניתוח – האפשרות הקלה והמהירה יותר
תשכחו מניתוחים מסובכים שבהם צריך לפתוח את הבטן ולהחלים אחרי...
.jpg "הבית למחלימים מסרטן: איך תשקמו את גופכם לאחר טיפול אונקולוגי?-תמונה")
הבית למחלימים מסרטן: איך תשקמו את גופכם לאחר...
מרכז שיקום אונקולוגי ייחודי בגליל, שנוסד על ידי שירלי...
לנופר שלום, קודם כל ברצוני לברך אותך על פנייתך האמיצה. אני יודעת שזה לא היה פשוט לעשות זאת וחשוב לי לחזק אותך שאת בהחלט בדרך הנכונה! התגובה הראשונה שלי היא להזמין אותך להתייחס למצב הנוכחי לא כ"בעיה" אלא כאתגר- ותהליך מאתגר. חשוב מאד שתדעי שמאות נשים צעירות דתיות צנועות פונות לעזרה עבור מצב דומה-בשנות הנישואין הראשונות ובסמוך ללידת הילד הראשון. בעזרת הדרכה נבונה ופתוחה הן נפתחות והופכות לנשים משוחררות וליברליות (כמובן במסגרת ההלכה). בע"ה תעבדו יחד בנושא ובעזרת מאמצים משותפים תופתעו עד כמה מצב זה יסתדר מעצמו ובמהירות! חשוב לי להדגיש, שמדובר כאן בתהליך שנבנה באופן טבעי - לאט לאט ושלב לאחר שלב. לעתים קרובות הלחץ הפנימי דוחק בנו ואנו מלחיצים את עצמנו ללא כל צורך. עצם העובדה שיש לך מודעות כה גבוהה כבר פותרת חצי "בעיה". רצוי מאוד לחשוף את בעלך למושג של "מיקוד תחושתי" . הייחודיות בגישה זו הוא שבני הזוג מפנים את מלוא האנרגיה במתן הנאה לאו דווקא מבחינה אירוטית זה לזו - ולא חייבים בכל מפגש ביחסי מין מלאים. כדאי מאוד שבעלך ישקיע הרבה בחלק הרגשי של הקשר - כאשר הכל נעשה מתוך ביטויי אהבה כנים ולא רק מתוך פורקן יצרים. ההתקדמות שלכם תהיה מדהימה וספקותיך יחלפו בע"ה. בכל מקרה, ההשקעה כדאית!! לגבי שיפור דימוי הגוף שלך היה רצוי להפגש עם בעל מקצוע. לגבי שגרה ושעמום - כמו שמתכננים ומחכים לליל הטבילה כך זוגות לומדים לבחור ולקבוע מראש יום בשבוע שמיועד לאינטימיות שהולכת ונבנית. כולנו יודעים שספונטניות יכולה להיות נפלאה- אך מסתבר שזה עובד רק כאשר שני בני הזוג באותו ראש - באותו הזמן!! נכון שהתכנון גורע במידת מה מהספונטניות - אבל היתרון הגדול בתכנון הוא שהסיכויים שהמפגש אכן יצא לפועל/יתקיים גדלים במידה רבה. במלים אחרות, תכנון מראש מסייע לכך שלבעל יש תשובה מדויקת מראש לשאלה "מה עושים הערב?" אני מבינה מצוין את הסתייגותך מפניה לייעוץ ושאת רואה בזה קושי. דעי לך שכיום גם בחוגים דתיים וחרדיים שמרניים כבר לא רואים בייעוץ הדבקת "סטיגמה". הרבנים לא רק מתירים אלא מעודדים יעוץ מקצועי והפניה לייעוץ אינו חייב להיות ארוך טווח כלל - לעתים קרובות מספר מוגבל של שיחות יכול לתת דחיפה מפתיעה לחידוש הקשר והאינטימיות. הכוונה מקצועית וטובה עשויה להביא אתכם לתובנות איך להמשיך הלאה באופטימיות מחודשת! בברכה חמה דניאלה
אורח שלום, שאלתך "מרגישה" לי כמו שאלה מטעם. משונה אף יותר שאתה - אורח יקר - מבקש שבתשובה אתייחס רק לחלק הרפואי ולא לפסיכולוגי ומוסיף שלא ניתן לנתק. כל השיטות להגדלת הפין אינן יעילות ואינן מומלצות על ידי מומחים בבריאות מינית (יש תעודה של האיגוד האירופאי לבריאות מינית) והן על ידי מומחים בטיפול מיני. פרט לניתוחים אורולוגיים מורכבים הנעשים ע"י מומחים במקרים של מיקרופניס (פין קטן אמיתי). גם השיטה שאתה מנסה "לשווק" בפורום זה ואחרים. כן - חומצה הילאריונית יכולה לתת אשלייה של פין קצת יותר עבה. לא יותר ארוך. מכוער מאוד, כי אין עיבוי אחיד. שלא לדבר על תוצאות הלוואי. צריך לחזור על כך כל כחצי שנה אם רוצים להשיג אותה אשלייה. והפן הפסיכולוגי הוא זה שחשוב - כי 99.9% מאלו שעוברים זאת - אינם באמת זקוקים לכך. הפין שלהם בעובי וגודל תקינים לחלוטין. לעשות פרוצדורה רפואית למישהו שהוא תקין רפואית - זה עוול ולדעתי גם לא מדיקו-לגאלי. ואם הגודל באמת גורם לו מצוקה נפשית - אז הטיפול אינו רפואי, אלא טיפול מיני- טיפול פסיכו סקסואלי אשר מיועד לשפר דימוי עצמי, לקבל את הגוף ועוד. זה בעצם העיקר. הבעיה היא בראש ובשלל שרלטנים שמציעים טיפול זה כדי לנפח את חשבון הבנק שלהם. חושב שהייתי ברור מאוד.
אם כל הבדיקות הגופניות הכלליות תקינות (לב, כליות, כבד, ערמונית), כדאי להשלים בירור ייעודי לגורמי הזקפה – ובפרט לבצע בדיקת דופלר דינמית לפין. זו בדיקת אולטרסונוגרפיה עם הזרקת חומר יזום להשראת זקפה, שמעריכה את זרימת הדם בעורקי הפין ואת תפקוד הוורידים האחראים לניקוז הדם. לעיתים קרובות היא מגלה בעיה בכלי הדם גם כששאר הבדיקות תקינות. טסטומקס מספק טסטוסטרון, אך אם החשק המיני לא חוזר, ייתכן שיש מרכיב רגשי או פסיכולוגי – כולל חרדה מינית, דימוי גוף, או עומס רגשי – שגורם לניתוק מחשק מיני ולשימוש ממושך בזריקות. שימוש בויאגרה וסיאליס שלא עוזר מחזק את האפשרות שיש גם מרכיב נפשי, ולא רק גופני. זו בהחלט לא גזירת גורל. במקרים כאלה מומלץ לשלב טיפול סקסולוגי או פסיכו-סקסואלי. רבים מצליחים להפחית או להפסיק את השימוש בזריקות בעזרת תהליך אישי משולב, אבחון נכון, ותכנית טיפול מדויקת. בגיל 45, עם אורח חיים בריא – יש הרבה תקווה.
פורומים רלוונטיים
פורום פסיכותרפיה
פורום טראומה והלם-קרב
בעקבות הקורונה, יותר ילדים זקוקים לטיפול נפשי והתורים מתארכים – מה עושים?
מגיפת הקורונה גרמה לילדים ובני נוער קשיים רגשיים ואף עוררה בעיות נפשיות. מה הם סימני האזהרה ובאילו מקרים חייב להתעקש על טיפול, למרות הקושי בהשגת תורים?
בעקבות הקורונה: רגרסיה בקרב ילדים
הקורונה שיבשה את השגרה המשפחתית. שלושה סגרים, יותר מדי זמן משפחתי ללא תוכן. בלי מסגרות, יותר מדי מדיה. בני נוער עם חרדות והפרעות אכילה. ילדים עם התקפי זעם, הרטבת לילה וחזרה למיטה של ההורים. רגרסיה בזמן קורונה. יצאנו לבדוק
הצרת קיבה ללא ניתוח – האפשרות הקלה והמהירה יותר
תשכחו מניתוחים מסובכים שבהם צריך לפתוח את הבטן ולהחלים אחרי תקופה ארוכה ומייסרת. הדור החדש של פרוצדורות הצרת קיבה הוא קל ומהיר יותר ומתאים למי שעומד בקריטריונים. שיחה עם מומחה לגסטרואנטרולוגיה
הבית למחלימים מסרטן: איך תשקמו את גופכם לאחר טיפול אונקולוגי?
מרכז שיקום אונקולוגי ייחודי בגליל, שנוסד על ידי שירלי בוקאי, פיזיותרפיסטית ותיקה, מספק מעטפת טיפולית כוללת ומקיפה למטופלים שעברו הליכים אונקולוגיים שונים. על שיקום ותמיכה תחת קורת גג אחת, בכתבה הבאה
פורומים רלוונטיים
פורום פסיכותרפיה
פורום טראומה והלם-קרב
פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות
פורום זוגיות חברה ותעסוקה
פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה
פורום משפחה וזוגיות
פורום פסיכולוגיית ילדים
פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה
פורום ניצולי שואה ודור ההמשך
פורום דיכאון בהריון ואחרי לידה
לנופר שלום, קודם כל ברצוני לברך אותך על פנייתך האמיצה. אני יודעת שזה לא היה פשוט לעשות זאת וחשוב לי לחזק אותך שאת בהחלט בדרך הנכונה! התגובה הראשונה שלי היא להזמין אותך להתייחס למצב הנוכחי לא כ"בעיה" אלא כאתגר- ותהליך מאתגר. חשוב מאד שתדעי שמאות נשים צעירות דתיות צנועות פונות לעזרה עבור מצב דומה-בשנות הנישואין הראשונות ובסמוך ללידת הילד הראשון. בעזרת הדרכה נבונה ופתוחה הן נפתחות והופכות לנשים משוחררות וליברליות (כמובן במסגרת ההלכה). בע"ה תעבדו יחד בנושא ובעזרת מאמצים משותפים תופתעו עד כמה מצב זה יסתדר מעצמו ובמהירות! חשוב לי להדגיש, שמדובר כאן בתהליך שנבנה באופן טבעי - לאט לאט ושלב לאחר שלב. לעתים קרובות הלחץ הפנימי דוחק בנו ואנו מלחיצים את עצמנו ללא כל צורך. עצם העובדה שיש לך מודעות כה גבוהה כבר פותרת חצי "בעיה". רצוי מאוד לחשוף את בעלך למושג של "מיקוד תחושתי" . הייחודיות בגישה זו הוא שבני הזוג מפנים את מלוא האנרגיה במתן הנאה לאו דווקא מבחינה אירוטית זה לזו - ולא חייבים בכל מפגש ביחסי מין מלאים. כדאי מאוד שבעלך ישקיע הרבה בחלק הרגשי של הקשר - כאשר הכל נעשה מתוך ביטויי אהבה כנים ולא רק מתוך פורקן יצרים. ההתקדמות שלכם תהיה מדהימה וספקותיך יחלפו בע"ה. בכל מקרה, ההשקעה כדאית!! לגבי שיפור דימוי הגוף שלך היה רצוי להפגש עם בעל מקצוע. לגבי שגרה ושעמום - כמו שמתכננים ומחכים לליל הטבילה כך זוגות לומדים לבחור ולקבוע מראש יום בשבוע שמיועד לאינטימיות שהולכת ונבנית. כולנו יודעים שספונטניות יכולה להיות נפלאה- אך מסתבר שזה עובד רק כאשר שני בני הזוג באותו ראש - באותו הזמן!! נכון שהתכנון גורע במידת מה מהספונטניות - אבל היתרון הגדול בתכנון הוא שהסיכויים שהמפגש אכן יצא לפועל/יתקיים גדלים במידה רבה. במלים אחרות, תכנון מראש מסייע לכך שלבעל יש תשובה מדויקת מראש לשאלה "מה עושים הערב?" אני מבינה מצוין את הסתייגותך מפניה לייעוץ ושאת רואה בזה קושי. דעי לך שכיום גם בחוגים דתיים וחרדיים שמרניים כבר לא רואים בייעוץ הדבקת "סטיגמה". הרבנים לא רק מתירים אלא מעודדים יעוץ מקצועי והפניה לייעוץ אינו חייב להיות ארוך טווח כלל - לעתים קרובות מספר מוגבל של שיחות יכול לתת דחיפה מפתיעה לחידוש הקשר והאינטימיות. הכוונה מקצועית וטובה עשויה להביא אתכם לתובנות איך להמשיך הלאה באופטימיות מחודשת! בברכה חמה דניאלה
אורח שלום, שאלתך "מרגישה" לי כמו שאלה מטעם. משונה אף יותר שאתה - אורח יקר - מבקש שבתשובה אתייחס רק לחלק הרפואי ולא לפסיכולוגי ומוסיף שלא ניתן לנתק. כל השיטות להגדלת הפין אינן יעילות ואינן מומלצות על ידי מומחים בבריאות מינית (יש תעודה של האיגוד האירופאי לבריאות מינית) והן על ידי מומחים בטיפול מיני. פרט לניתוחים אורולוגיים מורכבים הנעשים ע"י מומחים במקרים של מיקרופניס (פין קטן אמיתי). גם השיטה שאתה מנסה "לשווק" בפורום זה ואחרים. כן - חומצה הילאריונית יכולה לתת אשלייה של פין קצת יותר עבה. לא יותר ארוך. מכוער מאוד, כי אין עיבוי אחיד. שלא לדבר על תוצאות הלוואי. צריך לחזור על כך כל כחצי שנה אם רוצים להשיג אותה אשלייה. והפן הפסיכולוגי הוא זה שחשוב - כי 99.9% מאלו שעוברים זאת - אינם באמת זקוקים לכך. הפין שלהם בעובי וגודל תקינים לחלוטין. לעשות פרוצדורה רפואית למישהו שהוא תקין רפואית - זה עוול ולדעתי גם לא מדיקו-לגאלי. ואם הגודל באמת גורם לו מצוקה נפשית - אז הטיפול אינו רפואי, אלא טיפול מיני- טיפול פסיכו סקסואלי אשר מיועד לשפר דימוי עצמי, לקבל את הגוף ועוד. זה בעצם העיקר. הבעיה היא בראש ובשלל שרלטנים שמציעים טיפול זה כדי לנפח את חשבון הבנק שלהם. חושב שהייתי ברור מאוד.
אם כל הבדיקות הגופניות הכלליות תקינות (לב, כליות, כבד, ערמונית), כדאי להשלים בירור ייעודי לגורמי הזקפה – ובפרט לבצע בדיקת דופלר דינמית לפין. זו בדיקת אולטרסונוגרפיה עם הזרקת חומר יזום להשראת זקפה, שמעריכה את זרימת הדם בעורקי הפין ואת תפקוד הוורידים האחראים לניקוז הדם. לעיתים קרובות היא מגלה בעיה בכלי הדם גם כששאר הבדיקות תקינות. טסטומקס מספק טסטוסטרון, אך אם החשק המיני לא חוזר, ייתכן שיש מרכיב רגשי או פסיכולוגי – כולל חרדה מינית, דימוי גוף, או עומס רגשי – שגורם לניתוק מחשק מיני ולשימוש ממושך בזריקות. שימוש בויאגרה וסיאליס שלא עוזר מחזק את האפשרות שיש גם מרכיב נפשי, ולא רק גופני. זו בהחלט לא גזירת גורל. במקרים כאלה מומלץ לשלב טיפול סקסולוגי או פסיכו-סקסואלי. רבים מצליחים להפחית או להפסיק את השימוש בזריקות בעזרת תהליך אישי משולב, אבחון נכון, ותכנית טיפול מדויקת. בגיל 45, עם אורח חיים בריא – יש הרבה תקווה.
שלום לאם המודאגת, על פניהם, התסמינים שאת מתארת תואמים לאלה של הפרעת גוף דיסמורפית: https://www.giditherapy.co.il/?p=1026 הפרעה זו כוללת תגובה קשה קיצונית ביותר לכל פגם קטן, או אפילו מדומה, בגוף. אמנם בנך נמצא בגיל ההתבגרות, שבו חלים שינויים רבים בגוף וחלקם מעוררים חרדה או לפחות אי-נוחות גדולה (למשל, פצעי בגרות), אך עצמת התגובה של בנך חורגת מכך. ייתכן שבטיפולים הפסיכולוגיים הושם דגש-יתר על הנורמטיביות של התגובות הללו לגיל ההתבגרות ובנך הרגיש שלא מבינים אותו, אך מה שיותר סביר הוא שבהפרעה הנ"ל האדם משוכנע בצדקתו ב-100% וכל ערעור על כך והצגת הנושא כפסיכולוגי אינו מתקבל על ידיו. המלצתי היא לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער הן להתייעצות אישית והן להתאמת טיפול תרופתי בתקווה שבנך יסכים ליטול אותו. מדובר במקרה פרטי של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD): https://www.giditherapy.co.il/?cat=214 והטיפול התרופתי הוא לרוב טיפול המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI), כמו למשל פרוזק או סרוקסט (פקסט). לפי תיאורייך, החרדה הנלווית להפרעה התפתחה כבר לדיכאון המתבטא בהימנעות ובהסתגרות, כאשר רק הסתגרות בגיל ההתבגרות היא סיבה טובה לפנייה לטיפול. מניסיוני, ללא הטיפול התרופתי, הסיכוי של הטיפול הפסיכולוגי להצליח, או לפחות לגרום לבנך לשתף פעולה עמו, קלושים ביותר. אני מציע לך לפתוח את אתר האינטרנט של המרכז לבריאות הנפש באזור מגוריכם, להיכנס למחלקת נוער ולמרפאת נוער, לבדוק מי הפסיכיאטר המנהל את היחידות האלו ולפנות אליו באופן פרטי (המחיר אמנם עלול להיות גבוה אך מדובר בשניים-שלושה ביקורים בלבד להתאמת טיפול תרופתי ומעקב אחריו ועל כך מגיע לכם החזר של כ-600-700 ש"ח מהביטוח המשלים של קופת החולים). לאחר מכן, טיפול הבחירה הפסיכולוגי הראשון במקרים אלה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וגם על כך כדאי לבקש המלצה מהפסיכיאטר. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
שרון שלום, את עוברת תקופה של שינויים גופניים מאסיביים שמעוררים זכרונות ישנים של סלידה מהגוף שלך. המוח שלך מתקשה להפריד בין הגוף המלא של הילדות לבין הגוף המלא בעובר והפחד ממלא אותך. השינויים בגוף הם זמניים אבל ההשפעה שיש לשינויים עלייך אינה זמנית. אני ממליצה שתפני לטיפול פסיכולוגי בנושא של דימוי גוף בהקדם לפני הלידה. המראה של הגוף לאחר הלידה יכול להיות עוד יותר קשה עבורך והדיכאון שעלול להתגבר אחרי הלידה יכול לפגוע בקשר עם התינוק וגם ביכולת לחזור למשקלך הקודם. בברכה, ד"ר שרון בן רפאל
קרן היקרה, לפני שאת אבלה על גורלך, שלדעתי אינו מר בכלל, מומלץ שתתני את דעתך לדברים הבאים: הסתכלי ביוטיוב על הספורטאיות האולימפיות, בפרט בתחומי ההתעמלות ותראי שהן נטולות חזה לחלוטין. כמו גם הבלרינות הגדולות, הרקדניות המפורסמות, וכמובן כמו כל הדוגמניות בערוץ האופנה. אין דבר יותר נוח מאין-ציצי! זה פותר מהחגורה המלחיצה והחונקת המכונה חזיה. לא הייתי ממליצה על הגדלת חזה, שכן אם יש לך דימוי גוף שלילי, לא בהכרח שהוא ישתפר בעקבות הניתוח, שלא לדבר על הצלקות שתישארנה. אני פוגשת נשים שטוחות לחלוטין ההולכות בקיץ עם גופיה צמודה והן מיניות ולא רואות בזה כל בעיה, ולעומתן נשים שעברו ניתוחי הגדלת חזה, כאשר אי הביטחון אודות דימוי הגוף שריר וקיים ולא השתפר בעקבות הניתוח. הבעיה שאת מעלה היא פסיכולוגית, ויש להתמודד איתה בכלים פסיכולוגיים. אמירה כגון "זה מה שגברים רוצים" מכניסה את כולם לחבילה אחת חסרת הבחנה, מה גם שהרבה גברים מכריזים ששדיים לא כל כך מעניינות אותם אלא יותר העכוז. כך או כך איננו מוכרות חלקי גוף, אלא פוגשות כאישה שלמה גבר מסוים, ונראה לי שבמפגש הזה של קשר הפחדים שלך מאינטימיות מוצאים קולב להיתלות בו בדמות האין-ציצי. אני מציעה לך לערוך ניסיון - לצאת למספר דייטים ללא החזיה המרופדת, בטבעי כפי שאת (כלומר לשיטתך בלי "להוליך שולל") ולראות איך תתנהל הפגישה. כך או כך מומלץ היה שתפגשי פסיכולוגית למספר שיחות כדי להתמודד עם החרדה וחוסר הביטחון. כל טוב ובהצלחה, אילנה
היי ליאת, כדי להיות מאובחנת כסובלת מהפרעת גוף דיסמורפית (BDD, שאינה OCD אך נחשבת לסוג של הפרעה כפייתית) עלייך להיות בעלת אובססיה למראה של חלק מסוים בגוף, ולא למראה הכללי שלך. למעשה, סובלים רבים מאמינים ש"אם רק החלק הזה ייראה טוב", המראה הכללי שלהם יהיה סביר. האובססיה בדרך כלל מלווה בהתנהגויות כפייתיות, כמו: בדיקה חוזרת ונשנית של החלק ה"מכוער" מול המראה, במראות שונות ובתאורות משתנות; ניסיונות להסתיר את האיבר על ידי לבוש או איפור; הימנעות מוחלטת מהסתכלות במראה ואפילו מהשתקפויות, וכו'. אם קיים אצלך חוסר שביעות רצון מהמראה הכללי ולא מאיבר מסוים בגוף או בפנים, ייתכן שאפשר להגדיר זאת כבעיה בדימוי העצמי ובהערכה העצמית, ולא כאובססיה. לצערי, אכן קיים עיסוק יתר בחברה שלנו במראה חיצוני, שגורם לרוב האנשים למצוא בעצמם פגמים. אולם, רוב האנשים אינם עסוקים רוב הזמן בפגמים שלהם ובהשוואת עצמם לאחרים. עיסוק מוגזם כזה יכול להצביע על כך שהם, למעשה, אינם מרוצים מעצמם. מאוד קל לתלות את הבעיה במראה חיצוני, בגלל שהתקשורת למעשה מציבה "סטנדרטים" מסוימים למראה, שקל מאוד להצביע על חוסר עמידה בהם. לדעתי, טיפול CBT יכול לעזור לך לפתור את שתי הבעיות שציינת במקביל- שיפור הדימוי העצמי תוך הפחתת העיסוק במראה החיצוני, ומציאת כיוון תעסוקתי תוך כדי זיהוי הערכים שלך. במילה "ערכים" אני מתכוונת לדברים שחשובים לך ומעניינים אותך באמת, ואשר יגרמו לך סיפוק מהמקצוע בו תבחרי לעסוק. ייתכן שכרגע ערכים אלה ממוסכים על ידי העיסוק במראה ובביטחון העצמי הנמוך. או, במילים אחרות, נשמע שאת "מחפשת" את עצמך, ואולי זה מנותב לכיוונים הלא נכונים (כמו מראה חיצוני). אנשים רבים חושבים שמראה חיצוני טוב יוכל לתת להם את הביטחון, תחושת הזהות המגובשת והמשמעות שהם מחפשים, אך מראה חיצוני כשלעצמו אינו יכול להוות "ערך" יציב לאורך זמן ואינו קובע את הזהות שלנו. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 24, חיפה www.cbthaifa.com
מדובר בבעיה עם דימוי הגוף, ולא משקל, שכנראה משליך על האכילה.אחרי שתפני לטיפול, תוכלי ליצור קשר עם דיאטנית.
היי חני, ייתכן מאוד שאת סובלת מסוג של BDD או "הפרעת עיוות גופני", שהיא סוג של הפרעה אובססיבית שקשורה למראה של חלק מסוים בגוף. הבעיה כוללת בדיקות חוזרות ונשנות של החלק בגוף, מתוך אי שביעות רצון ממראהו ו/או רצון שהוא ישתנה. לחלופין, יכולה להיות הימנעות מוחלטת מהסתכלות על החלק הזה בגוף, כדי לא להתמודד עם החרדה הכרוכה במראהו או לא להתפתות לבדיקות החוזרות ונשנות. הדרך הכי קלה להפסיק לעשות זאת היא באמצעות הסתייעות בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הטיפול עובד בשני מישורים: הראשון, שינוי המחשבות שיש לך לגבי הפנים שלך, מדוע הן אינן יפות בעינייך ולמה זה בעצם כל כך משנה. השני, הפסקה בכוח של הבדיקות החוזרות והנשנות, כלומר- הסתכלות על מראה הפנים בלי לבדוק ובלי להימנע. בתחילה, מתעוררת חרדה כאשר עושים זאת, אך החרדה פוחתת מעצמה לאחר זמן מסוים, והאדם הסובל מתרגל להסתכל על עצמו בלי לבדוק ומקבל את מראה גופו. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול בחרדות, דיכאון, אובססיות, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
השאלה שלך מובנת ומעוררת דאגה, אך חשוב להרגיע. כוויה שטחית בעור הפין, גם אם הייתה כואבת וכללה קילוף והחלפת עור, כמעט תמיד מוגבלת לשכבות העור ואינה פוגעת בגופים המחילתיים, בכלי הדם או במנגנון הזקפה. לכן כוויה כזו אינה גורמת בדרך כלל לבעיות זיקפה לטווח ארוך. גם לגבי התפתחות וגודל הפין: כוויה עורית בגיל ההתבגרות אינה משפיעה על גדילת הפין, שנקבעת בעיקר על ידי גורמים הורמונליים וגנטיים ולא על ידי מצב העור. בגיל צעיר כמוך, הפרעות זקפה הן לרוב תפקודיות וקשורות לחרדה, מודעות יתר לגוף, חוויות עבר, צפייה עצמית או דפוסי מיניות שנלמדו. אם אין צלקות קשות, עיוות משמעותי או כאב מתמשך, סביר מאוד שהמקור אינו פיזי. ההמלצה היא בירור אצל מומחה בבריאות מינית בעל רקע בסקסולוגיה, כולל מיקוד בביטחון, דימוי גוף והפחתת חרדת ביצוע.
מומלץ לפנות לפסיכאטר ולשקול להפחית מינון ולבדוק אם תדירות הבחילות פוחתת או עולה ואז לקבל החלטה לגבי מקור הבעיה.
תפנה למרפאה מוסמכת לטיפול מיני דרך אתר איט״ם, לשם אבחון מקיף רפואי רגשי/זוגי. בן כמה אתה? האם אתה בזוגיות? יש מצבים שהזקפה לא יורדת? מה קורה באוננות?
התחושות שאתה מתאר מאוד נפוצות, גם אם לא מדברים עליהן הרבה – אתה לא לבד בזה. דימוי גוף ותחושת ביטחון עצמי סביב מיניות הם דברים שמושפעים מהרבה גורמים, ובמיוחד כשאין ניסיון קודם או פידבק חיובי. גודל של 15 ס"מ בזקפה נמצא בטווח התקין לגמרי, אבל החרדה סביב זה יכולה בהחלט להשפיע על היכולת ליצור קשרים אינטימיים. כדי להתחיל להשתחרר מהמעגל הזה, כדאי לשקול לפנות לטיפול מיני או רגשי עם מטפל.ת שמתמחה במיניות ודימוי גוף – מקום בטוח שאפשר לדבר בו על החששות בלי שיפוט. לפעמים רק עצם השיחה עוזרת מאוד. חשוב לדעת שאנשים נמשכים לאותנטיות, לנכונות להיפתח, ולאו דווקא ל"שלמות". הדרך הכי טובה להתחיל היא בצעד אחד קטן של קבלה עצמית, בשילוב תמיכה מתאימה, ואז לאט לאט לבנות ביטחון גם בחוויות מול אחרים.
תחושת חוסר ביטחון סביב גודל איבר המין היא נפוצה. רבים מגיעים אלי כשהם בטוחים שיש להם איבר קטן ובשל כך הם אפילו נמנעים מקשרים אינטימיים. חשוב להבין שהנתונים שנתת (14 ס"מ אורך ו-13 ס"מ היקף בזקפה) נמצאים בטווח הממוצע לחלוטין. פשוט אין לך מדד להשוואה (חוץ מפורנו אולי, אך פרונו זה לא המצב האמיתי). למעשה, רוב המחקרים מצביעים על כך שהממוצע העולמי של איבר מין בזקפה נע סביב 12-14 ס"מ, כך שאין לך סיבה אמיתית לחשש. גודל האיבר ברפיון אינו מעיד על גודלו בזקפה, וזו תכונה שמשתנה מאוד בין אנשים. מעבר לכך, מרבית בני ובנות הזוג אינם מדרגים את גודל האיבר כגורם מכריע בחוויית הסיפוק המיני. חוויית מין טובה תלויה בגישה שלך, בתשוקה, במגע, ובחיבור הרגשי – הרבה יותר מאשר בגודל האיבר. כדי להתמודד עם תחושת חוסר הביטחון, נסה לשנות את הפוקוס: במקום לחשוב על מה שאין, חזק את מה שיש – אינטימיות, משחק מקדים, ביטחון עצמי ונוכחות ברגע. עבודה על דימוי גוף כוללת קבלה עצמית, פעילות גופנית, יציבה נכונה ולבוש שמחמיא לך. הימנע מהשוואות, במיוחד לתעשיית הפורנו שמציגה תמונה לא מציאותית. אם המחשבות הללו פוגעות בחייך האישיים, מומלץ לדבר עם איש מקצוע שמתמחה במיניות או בדימוי גוף. טיפול כזה יכול לעזור לך לשנות את הפרספקטיבה ולהחזיר את תחושת השליטה והביטחון שלך. בסופו של דבר, הפרטנר/ית שלך יעריכו אותך בזכות האישיות שלך, ולא בזכות גודל איבר המין שלך.
שלום לך נערה צעירה. התשובה לשאלתך היא כן. באופן מאד ברור את סובלת מהפרעת אכילה, שממש מחייבת שתקבלי עזרה נפשית כי היא עלולה לסכן מאד את בריאותך וגם חלילה את חייך. את אומרת שאת מחפשת מישהו שיעזור לך ושאת לא יכולה לפנות להורים. האם יש מבוגר אחר שאת סומכת עליו? או מישהו אולי במסגרת הלימודים שלך? אולי קרוב משפחה אחר? להפרעת האכילה יש סיבות נפשיות ומה שחשוב זה לא לקבל תפריט לאוכל. אולי למועצת בבית הספר את יכולה לפנות? או למחנכת הכיתה?
היי ינון, הפסיכיאטר זיהה אצלך התנהגות כפייתית (בדיקת כף הרגל), ולכן אבחן הפרעה כפייתית. כדי לאבחן OCD אין צורך בכל הסימפטומים שציינת, מספיק שתהיה התנהגות שתיראה ככפייתית. יש מגוון רחב של התנהגויות כאלה. בהחלט יכול להיות שמדובר ב-BDD, שהיא סוג של הפרעה כפייתית, מאחר שהיא כוללת דאגה בקשר למבנה הגוף. לא ידוע לי על בדיקת דם שקשורה ב-OCD. בברכה,
אני לא חושבת שיעלמו מעצמם. בדוק את האופציות שכתבת.
היי ניתן לשקול טיפול בלייזר מציע להתייעץ עם מומחה בתחום בהצלחה
שלום נטלי, אין לך שום בעיה גופנית. אם נושא דימוי הגוף מטריד אותך, את יכולה לפנות לטיפול בנושא. לא כולנו נולדנו רעבים באותה מידה, ואת קבלת את היכולת לא לחיות בשביל האוכל. אם נושא המראה שלך מטריד אותך, פני לטיפול בהתאם. בברכה, דנה
שלום לך ליהי. את כבר יודעת לכך שאת סובלת מהפרעות אכילה . מה שאני רוצה להוסיף לך הוא שהטיפול על ידי דיאטנית יכול להיות חשוב אבל הוא אינו במקום טיפול נפשי בהפרעות האכילה על ידי מטפל מוסמך. מטפל בהפרעות אכילה יכול להסתייע בטיפול דיאטנית.לא תמיד זה נחוץ. תלוי במקרה.
כן שירי. בהחלט יכול להיות מצב בו הפרעת אכילה מתפתחת מתוך עיסוק בדימוי גוף וניסיונות לשנות את משקל הגוף. פגיעה עצמית יכולה להתפתח במצבים שונים של מצוקה רגשית.
שלום נועם. דיספורי הכוונה היא לביטוי רגשי דכאוני מתוח ולא שקט עם נטייה לכעס. לגבי OCD- ניתן לשקול העלאת מנון פלואוקסטין ל-60 מ"ג או לעבןר לתרופה פבוקסיל. בהצלחה
שלום דניאל, בהנחה שאתה הומו, אינני רואה בתופעה שאתה מתאר שום דבר יוצא דופן. ברור שגברים יפים מעוררים בך עוררות מינית ורצון לשכב איתם, כמו שבחורות יפות מעוררות זאת בגברים הטרוסקסואלים. ואולם, הסיפא של פנייתך נראה בעייתי הרבה יותר. בניגוד לגברים הטרוסקסואלים, שאין להם כל רצון להידמות לבחורות היפות שהם נמשכים אליהן, גברים הומואים רבים רוצים להידמות למושא תשוקתם, כלומר, לגברים ההומואים שהם נמשכים אליהם. חלק גדול מהם מנסה לעשות זאת ע"י אימונים מפרכים בחדרי כושר, אבל הדבר רק מעיד על דימוי עצמי נמוך. כמובן שכאשר מדובר על איבר המין הגברי (א) אין לך כל אפשרות לדעת את גודלו מהמראה החיצוני ו-(ב) הדבר אינו ניתן לשינוי. דימוי הגוף, או שביעות הרצון שלנו מהמראה החיצוני שלנו, הוא חלק חשוב מהדימוי העצמי שלנו ועיסוק-היתר שלך בנושא מעיד על דימוי גוף נמוך שהוא כנראה חלק מדימוי עצמי נמוך - ובכך יש לטפל במסגרת טיפול פסיכולוגי מסודר. בינתיים, הטיפ היחיד שאני יכול לתת לך במסגרת המצומצמת של פורום באינטרנט הוא לנסות להפסיק להשוות את עצמך לאחרים. השוואה כזו תמיד נגמרת רע. אתה מי שאתה, אין אדם בלי תכונות טובות ובצד הטיפול אני מציע לך ללמוד ולטפח דברים שמעניינים אותך. כל למידה תורמת לדימוי העצמי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.Shrink-Friendly.co.il
תפקיד של סורוגייט הוא לעזור לך ליצור קשר שלא רק למטרות מין אלא לזוגיות. קצת קשה לי להאמין שאם הלכת לסקסולוגית מקצועית היא אמרה דברים כאלה. לכן אם אתה רוצה ללמוד איך ליצור קשר עם בחורה , יש כמה דרכים לפתור את זה אחת מהן היא באמצאות סרוגייט.
מומחים ומכונים
