דימוי נמוך וביקורתיות גבוה

שלום לאם המודאגת, על פניהם, התסמינים שאת מתארת תואמים לאלה של הפרעת גוף דיסמורפית: https://www.giditherapy.co.il/?p=1026 הפרעה זו כוללת תגובה קשה קיצונית ביותר לכל פגם קטן, או אפילו מדומה, בגוף. אמנם בנך נמצא בגיל ההתבגרות, שבו חלים שינויים רבים בגוף וחלקם מעוררים חרדה או לפחות אי-נוחות גדולה (למשל, פצעי בגרות), אך עצמת התגובה של בנך חורגת מכך. ייתכן שבטיפולים הפסיכולוגיים הושם דגש-יתר על הנורמטיביות של התגובות הללו לגיל ההתבגרות ובנך הרגיש שלא מבינים אותו, אך מה שיותר סביר הוא שבהפרעה הנ"ל האדם משוכנע בצדקתו ב-100% וכל ערעור על כך והצגת הנושא כפסיכולוגי אינו מתקבל על ידיו. המלצתי היא לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער הן להתייעצות אישית והן להתאמת טיפול תרופתי בתקווה שבנך יסכים ליטול אותו. מדובר במקרה פרטי של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD): https://www.giditherapy.co.il/?cat=214 והטיפול התרופתי הוא לרוב טיפול המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI), כמו למשל פרוזק או סרוקסט (פקסט). לפי תיאורייך, החרדה הנלווית להפרעה התפתחה כבר לדיכאון המתבטא בהימנעות ובהסתגרות, כאשר רק הסתגרות בגיל ההתבגרות היא סיבה טובה לפנייה לטיפול. מניסיוני, ללא הטיפול התרופתי, הסיכוי של הטיפול הפסיכולוגי להצליח, או לפחות לגרום לבנך לשתף פעולה עמו, קלושים ביותר. אני מציע לך לפתוח את אתר האינטרנט של המרכז לבריאות הנפש באזור מגוריכם, להיכנס למחלקת נוער ולמרפאת נוער, לבדוק מי הפסיכיאטר המנהל את היחידות האלו ולפנות אליו באופן פרטי (המחיר אמנם עלול להיות גבוה אך מדובר בשניים-שלושה ביקורים בלבד להתאמת טיפול תרופתי ומעקב אחריו ועל כך מגיע לכם החזר של כ-600-700 ש"ח מהביטוח המשלים של קופת החולים). לאחר מכן, טיפול הבחירה הפסיכולוגי הראשון במקרים אלה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וגם על כך כדאי לבקש המלצה מהפסיכיאטר. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il