הפרעה בדימוי הגוף: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

שחזור אונקופלסטי

נשים רבות המתמודדות עם סרטן השד ונאלצות לעבור כריתה חלקית, לא מודעות לכך שבאפשרותן לחסוך מעצמן קשיים פיזיים ורגשיים, ולעבור את שחזור השד יחד עם ניתוח הכריתה, בניתוח אחד משולב הנקרא שחזור אונקופלסטי. בשנים האחרונות הלכה וגדלה ההבנה בעולם הרפואה שהחלמה פיזית והחלמה נפשית כרוכות זו בזו וקשורות קשר הדוק. הדבר נכון לגבי כל מחלה, בפרט כאשר מדובר בהחלמה ממחלה כמו סרטן, ובמיוחד בסרטן השד, שמביא עמו התמודדות לא פשוטה עם השלכות נפשיות הקשורות לנשיות, דימוי גוף ועוד. מתוך הבנה זו, בשנים האחרונות כל ניתוח כריתה מלאה כולל בתוכו גם ניתוח לשחזור מיידי של השד. אבל רוב הנשים המתמודדות עם סרטן השד עוברות כריתה חלקית ולא מלאה. בניתוחים של כריתה חלקית, שחזור השד לא נעשה אוטומטית עם ניתוח הכריתה, אלא לרוב נעשית הכריתה לחוד וזמן מה אחריה נעשה השחזור. נשים רבות כלל לא מודעות לאפשרות לבצע שחזור אונקופלסטי – ניתוח בו שחזור השד מתבצע באותו ניתוח בו נעשית הכריתה החלקית. תכנון הניתוח נעשה במשותף על ידי...

סיבות אפשריות ומצבים דומים להפרעה בדימוי הגוף

בריאות הנפש - תמונת המחשה
בריאות הנפש הורים, המתבגר שלכם ישן מספיק? שימו לב: מחקר חדש שנערך בקרב מתבגרים מצא כי קיים קשר בין...
ללמוד עוד על הפרעה בדימוי הגוף
פצעי הבגרות: כל מה שרציתם לדעת-תמונה

כיצד פצעי הבגרות נוצרים? האם נכון שבנים סובלים מהם יותר?...

מאת: ד"ר בתיה...
22/02/2016
גיל ההתבגרות: מה עובר על הילד שלכם?-תמונה

הילד מטיח בכם ש"אתם לא מבינים כלום"? אל דאגה, הוא כנראה...

מאת: לאה שטרן
09/08/2017
פעילות גופנית: התאמה לאישיות-תמונה

פעילות גופנית, בדיוק כמו זוגיות - מחייבת התאמה אישית. האם...

מאת: ד"ר איתי...
10/05/2017
שחזור אונקופלסטי-תמונה

נשים רבות המתמודדות עם סרטן השד ונאלצות לעבור כריתה חלקית,...

מאת: ד"ר עד-אל דין
11/11/2018
אולי יענין אותך לדעת...
גניקומסטיה - צמיחת שדיים אצל גברים  - תמונה
גניקומסטיה - צמיחת שדיים אצל גברים
ניתוחי שד לגברים: שיקום דימוי עצמי 

הפרעה בדימוי הגוף: רופאים מומלצים

דלי  קולמן חבר

דלי קולמן חבר

פסיכולוגית קלינית ,מומחית לפסיכולוגיה קלינית
(0 דירוג ממוצע)
(0 חוות דעת)
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעה בדימוי הגוף?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעה בדימוי הגוף: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

לאחר שקראתי את השאלות שכבר נשאלו בפורום על הגדלת ועיבוי איבר המין, לא מצאתי התיחסות לשיטה יחסית חדשה.רפואית ולא תכשירי פלאים, של הזרקת חומצה הקיימת באופן טבעי בגוף לאיבר באלחוש , הטיפול אמנם יקר, אך קראתי שהוא הכי אפקטיבי. התוצאות נעלמות חלקית בעקבותספיגה של החומצה בגוף ובערך 30 אחוז נשאר באופן קבוע כאשר ניתן לחזור על הפעולה כל שנה וחצי- שנתיים. מה תוכלו לומר על שיטת טיפול זו? על האפקטיביות ועל הסיכונים? ( אבקש התייחסות לפן הרפואי ולא לפסיכולוגי של קבלת הגוף, על אף שברור לי שהוא לא פחות אלא בעיקר יותר חשוב) תודה

אורח שלום, שאלתך "מרגישה" לי כמו שאלה מטעם. משונה אף יותר שאתה - אורח יקר - מבקש שבתשובה אתייחס רק לחלק הרפואי ולא לפסיכולוגי ומוסיף שלא ניתן לנתק. כל השיטות להגדלת הפין אינן יעילות ואינן מומלצות על ידי מומחים בבריאות מינית (יש תעודה של האיגוד האירופאי לבריאות מינית) והן על ידי מומחים בטיפול מיני. פרט לניתוחים אורולוגיים מורכבים הנעשים ע"י מומחים במקרים של מיקרופניס (פין קטן אמיתי). גם השיטה שאתה מנסה "לשווק" בפורום זה ואחרים. כן - חומצה הילאריונית יכולה לתת אשלייה של פין קצת יותר עבה. לא יותר ארוך. מכוער מאוד, כי אין עיבוי אחיד. שלא לדבר על תוצאות הלוואי. צריך לחזור על כך כל כחצי שנה אם רוצים להשיג אותה אשלייה. והפן הפסיכולוגי הוא זה שחשוב - כי 99.9% מאלו שעוברים זאת - אינם באמת זקוקים לכך. הפין שלהם בעובי וגודל תקינים לחלוטין. לעשות פרוצדורה רפואית למישהו שהוא תקין רפואית - זה עוול ולדעתי גם לא מדיקו-לגאלי. ואם הגודל באמת גורם לו מצוקה נפשית - אז הטיפול אינו רפואי, אלא טיפול מיני- טיפול פסיכו סקסואלי אשר מיועד לשפר דימוי עצמי, לקבל את הגוף ועוד. זה בעצם העיקר. הבעיה היא בראש ובשלל שרלטנים שמציעים טיפול זה כדי לנפח את חשבון הבנק שלהם. חושב שהייתי ברור מאוד.

לא הייתה לי כוונה לשווק, להפך, אני קיבלתי מידע שיווקי ומפתה, גם לאחר שהיה לי ברור שתכשירים וכדורים אינם עוזרים, הזרקת החומצה נשמעה יותר מדי טובה לפי הנתונים שמסרו לי. תודה על התשובה הברורה. האם תוכל להמליץ לי על מישהו בתחום הסקסולוגי- נפשי של קבלת דימוי גוף ודימוי עצמי חיובי? תודה

אז קבל התנצלותי. ייתכן ועשית קופי פייסט מהמידע השיווקי שקיבלת ועל כן גם שאלתך נראתה "שיווקית". יש מגוון מטפלים ומרפאות מוסכמים בתחום המיני, כולל בקשר לדימוי עצמי וקבלת הגוף. כדי שלא תיפול על שרלטנים אני מציע שתכנס לאתר האיגוד הישראלי לטיפול מיני - יש רשימת מרפאות ומטפלים. נסה אחד שהוא רופא, מה שיאפשר לו גם לבדוק על פי הצורך... www.itam.org.il בהצלחה!

כדי לא להסתבך עשיתי את הטיפול להגדלת איבר המין אצל רופא שהוא סקסולוג מומחה ומתמחה בבריאות מינית -דוקטור דניאל דריי וכך לא הייתה לי שום פגיעה בתפקוד והזין נראה מושלם וגדול. הפין גדל לי בשלושה סנטימטר לעובי וגם לאורך וגם בזיקה וגם ברפיון. אני מאוד ממליץ לא לעשות את ההגדלה אצל סתם רופא שלא מבין באנטומיה של הגבר

אפרת, אין לי חזה וזה ממש ממש מפריע לי. עד גיל 20 וקצת יותר. לא היתה בליטה זה גם לא מידה A בנוסף אני רזה כל חיי משקלי קצת תת משקל לפי BMI. בדיוק כמו שיש שמנמונת אז יש רזות אני לא עשיתי את זה בכוונה. בקיצור כל תשומת הלב הייתה על הגוף שלי מכל הסובבים מורים, דודים, סתם אנשים ברחוב כל אחד יכול לשפוט אותי איך שבא לו. תוסיפי לזה שלא קיבלתי מחזור רק בגיל 16 בערך ורק בגיל 18 הוא היה סדיר. היו לי גם ברזלים על השיניים ליישור. והאף שלי היה אף הוא נושא ללעג. בגיל 21 עשיתי ניתוח אף והאמת שאין לי מושג למה כי זה ממש אבל ממש לא הפריע לי למרות ההערות כי תמיד התחילו איתי אפילו שגם מבין אלו שמתחילים תמיד היה את החבר שאומר אבל איזה אף.. אבל תמיד נחשבתי יפה בעיני בחורים. אני כותבת לך כי בניגוד לחזה שעליו גם יורדים וזה כן מפריע לי וממש גורם לי עצבות זה משהו שאני לא יכולה להתמודד איתו ועם עירום או כל מגע מקפיץ אותי גם בגלל הרזון. אני שונאת את גופי וזה גרם לי המון עצב ודחיית דברים כמו לקנות בגד ים וללכת עם חברות לים, לא להתפשט ליד בנות. כמובן שהבעיה היא במישור הזוגי אני בהתחלה חשבתי על ניתוח אבל דווקא אין לי אומץ לזה כי זה הרי לא החזה שלי אז גם ככה ישימו לב שזה תותב מה שכן, זה יתן לי שקט עם כל ההערות ואוכל ללבוש בגדים. אני לא מצליחה להבין למה זה כמו משהו שעליי להסתיר ואסור לאף אחד לראות אני גם התייאשתי עם כל המרופדות שלא יושבות טוב. נמאס לי שמסתכלים על החזה שמדברים איתי, כולל בנות. נמאס לי ההערות ואני יודעת שזה משהו פסיכי אצלי שקשה לי להשלים עם הגוף שלי למרות שפעם אמא שלי אמרה לי תשלימי עם זה וזהו. עקב כך לא הסכמתי שיהיה לי חבר אני גם מאוד בישנית ופחדתי שיראו שיש לי מרופדת. לא יודעת להסביר מאוד קשה לי עם הגוף הרזה שיש רווח בין הרגליים באזור הירכיים ושכל החלק העליון שלי מאוד רזה ורואים עצמות. אני לא מצליחה להשמין , חשבתי שכך יהיה לי חזה. הקטע הוא שאני עוה עם הגיל בלי ניסיון ואם היה לי ביטחון עצמי לגבי איזה בחור אני רוצה.. פתאום אני מחפשת מישהו שיבין אותי שלא ישפוט אותי ואז אולי אוכל להרגיש איתו בנוח אבל כל הבחורים נתחילים איתי בגלל הגוף שלי וז אומרים לי שאני רזה כל הזמן נוגעים בי מהר מידי וכל הזמן יש הערות מה שמקומם אותי ואני מרגישה שכולם רוצים רק את המראה ולא את מי שאני. כי כשאת יוצא עם מישהו את לא אמורה להעיר לו הערות על איך שהוא נראה זה מאוד מעליב. איך אני יכולה לצאת מזה ולהשלים עם חוסר ציצי? אפילו בעיתונות את תמיד תראי תגובות של בחורים על מישהי שאין לה ציצים וקוראים לה גבר. את מכירה פסיכולוגית שמתעסקת עם אנשים שמנים או רזים ועם הבעייתיות שנוצרת להם בזה?

שלום לך אכן נשמע שהדבר שהכי מפריע לך הוא דימוי הגוף שלך, הדימוי הנשי והדימוי המיני שלך. את צודקת בכך שנכון שתלכי לטיפול ותלמדי איך לקבל את עצמך, מיניותך וגופך, כמו גם איך להתנהג ומה נכון לך מול גברים שאת נתקלת בהם. יכולה להציע לך טיפול מיני אצל מטפלת מינית מוסמכת אשמח לסייע efrat_manor@yahoo.com בברכה אפרת מנור מטפלת מינית מוסמכת www.efratmanor.com

היי רציתי להזמין אותכם להצטרף לקבוצה מיוחדת שלא מתאימה לכולם! שבא אנחנו מפרסמים מוצרי סקס ותוספות למיטה חומרי סיכה וכד.. קבוצה בטלגרם: https://t.me/joinchat/I2pA-UjiJnRpWm_YfXfaAg ולמי שמתבייש הקישור לאתר הישיר: https://www.lovense.com/r/rdjyb8 לכל הלקוחות החדשים שלנו אנחנו נותנים אחריות לשנה על המוצרים באתר LOVENSE משלוח לבית הלקוח בין 3 עד 6 ימי עסקים! ההזמנה והמשלוח דסקרטית באופן מלאה! ומגוון הנחות על המוצרים!

היי, אני בת 23, יש לי בעיות של דימוי גוף , דיסמורפיה , תמיד הייתי ילדה מאוד אובססיבית בקשר לכל דבר, אם זה בן שאני מתאהבת בו , צריכה כל 5 דקות לבדוק את הפייסבוק שלו , את האינסטגרם , חושבת עליו כל הזמן , לא הייתי מראה את זה כמובן כדי שלא יחשבו שאני מוזרה ולא הייתי שולחת הודעות מוגזמות אבל תמיד הייתה את האובססיביות הזאת, בנוסף כל פעם שקיבלתי דחייה קיבלתי את זה מאוד קשה , זה התחיל בערך בגיל 17 שבן שיצאתי איתו הפסיק לענות לי להודעות והבנתי שיש לו מישהי חדשה, הביטחון העצמי שגם ככה היה נמוך ירד לאפס, הגעתי למסקנה שזה בגלל המראה החיצוני שלי והתחלתי לשים את הדגש על זה כל הזמן. הייתי משווה את עצמי באובססיה לבנות אחרות, כל היום מסתכלת במראה , בעיקרון זה הגיע לכך שהתחלתי לשנוא את האף שלי, הגעתי למסקנה שהוא האשם בכל הבעיות שלי, והחלום הגדול שלי היה לעבור ניתוח אף אחרי גיל 18. הסביבה שלי לא הסכימה איתי וכולם אמרו שאני מהממת ואין שום בעיה ושום סיבה שאלך לעבור ניתוח, חוץ מסבא וסבתא שלי שהם יחסית במשפחה פרפקציוניסטיים יותר ובסופו של דבר מימנו לי ניתוח. מכיוון שהם הסכימו איתי וחשבו שאני אתייפה אם אעבור ניתוח השתכנעתי שזה לא בראש שלי וכן עברתי אותו, אחרי שעברתי אותו הייתי מאוד לא מרוצה ואפשר לומר שמאז החיים שלי השתנו. הסביבה שלי לא התלהבה ואף אחד לא הבין למה עשיתי את זה ,אפילו אני יודעת שמאחורי הגב דיברו עלי וקראו לי משוגעת, זה גרם לי לדיכאון ולהתקפי בכי ושבועות שלמים שבהם לא יצאתי מהבית. הייתי כל כך מאוכזבת בעיקר מעצמי, לא הבנתי איך זה שהייתי כל כך נחושה לעשות דבר מסוים, חשבתי עליו כל הזמן ואז לאחר שהוא קרה הבנתי שזאת הייתה טעות מוחלטת- איך יכולה להיות שינוי מטורף כזה? בעיקר מאז הבנתי שאני לא יכולה לסמוך על עצמי ועל ההחלטות שלי, כי אם ההחלטה שהייתה בשבילי כל כך ברורה וללא ספקות היוותה חרטה כל כך מוחלטת בשבילי, מי מבטיח לי שכל החלטה שאקבל בחיים לא תהיה כזאת? איך בן אדם יכול לסמוך על עצמו אחרי דבר כזה? בעיקרון אני רוצה לעבור עוד ניתוח,(ניתוח בר ביצוע בוודאות) אני יודעת שזה נשמע החלטה רעה אבל אני פשוט סובלת מאוד מהאף שלי, לא מוכנה ולא מסכימה לחיות איתו. אני מעדיפה למות מאשר לחיות איתו כל חיי, ניסיתי טיפול פסיכולוגי בעבר וזה לא עזר. אין שום דבר שיכול לשנות את ההחלטה שלי לצערי. השאלה שלי היא- הפחד הגדול שלי הוא שאחרי שאעבור ניתוח שוב החרטה הנוראית הזאת תגיע. או שהמצב שלי עוד יותר ידרדר. אני פוחדת מזה פחד מוות ובכל זאת אני יודעת שאני לא אוותר עד שאגיע לתוצאה הרצויה עבורי, אני לא רוצה להתפשר ולחיות חיים פחות טובים . אני יודעת שהתשובה ודאי תהיה , שלהתעסק כל הזמן במראה חיצוני זה לא טוב , ויש עוד דברים לשים עליהם את הדגש. אני כן לומדת ומתעסקת בעוד דברים.. אבל לצערי המראה שלי הוא הדבר הכי חשוב עבורי, בלי מראה טוב אף אחד לא ירק לכיוון שלי ואני בטוחה בזה. לצערי זה היום הדבר הכי חשוב לגבר .- הם גם לא מתביישים להגיד את זה אני בעיקרון רוצה לדעת למה אני כזאת ומלכתחילה היתי צריכה להתעסק עם דבר שהביא לי כל כך רע. אני כן בן אדם פרפקציוניסט ונורא תחרותי , קשה לי שאנשים יותר טובים ממני אם זה בלימודים, ביופי, ובכל דבר. אני גם נורא רגישה וכל ביקורת קטנה שקיבלתי בחיי מערערת אותי ויכולה לגרום לי להתקפים של בכי שבמקרים קיצוניים יכולים להימשך ימים שלמים. אני רואה אצל אנשים אחרים שזה לא ככה, כמו אנשים לדוגמה שמעירים להם על המראה החיצוני וזה לא מזיז להם. זה באמת מטריף אותי איך אני רגישה כל כך לכל דבר קטן ויש אנשים עם חוסן פנימי כל כך חזק שלא משנה הפידבקים מהסביבה הם פשוט ישארו כמו שהם, לצערי אני אף פעם לא אהיה כזאת. מה לא בסדר בי- האם יש לך איזשהו רעיון? מאיפה מגיעה כל השנאה הזאת והרצון לתקן דברים? למה אני לא יכולה להשלים עם מה שיש לי ולקבל את זה?

שלום אנונימית, הבעיה מוכרת אך מאוד לא חביבה וגם עיקשת מאוד. את מגלה תובנות יפות ואני תוהה האם ובאיזה טיפולים היית עד כה. כמובן שדרך הפורום אוכל לייעץ רק במובן הכללי ביותר, בלי להיכנס לפרטי המקרה שלך. הפרעת גוף דיסמורפית היא סוג (קשה במיוחד) של הפרעה כפייתית (OCD). לפי הקווים המנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני, טיפול תרופתי מהווה תנאי הכרחי בכל OCD, קל וחומר ב-BDD. טיפול הבחירה הראשון הוא שילוב של מינון גבוה יחסית של פרוזק/פלוטין/פריזמה או סרוקסט/פקסט (תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח) וטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT). ניתוחים פלסטיים, ובעיקר ניתוחים חוזרים, עלולים להחמיר מאוד את הפרעת הגוף הדיסמורפית: https://www.giditherapy.co.il/?p=260 דימוי הגוף הוא חלק משמעותי מאוד בדימוי העצמי שלנו, בוודאי בגילך ובוודאי בעידן ה'סלפי' בו אנו חיים. אני נוהג להשתמש גם בפסיכולוגיה חיובית, כלומר, לחזק דווקא את הצדדים החזקים במקום לתקן את הדברים השליליים (מה שקשה עד בלתי אפשרי) ואז הדימוי העצמי הכולל עולה והדעת מוסחת מהליקוי הגופני המדומיין. כמו כן, הוכח שלמידה מכל סוג שהוא (לימודים פורמליים, תחביב, מיומנויות שונות) תורמים כולם להעלאת הדימוי העצמי וכך דימוי הגוף, כחלק מהדימוי העצמי ותפיסת הליקוי המדומה, כחלק מדימוי הגוף הלקוי - משתפרים: https://www.giditherapy.co.il/?p=662 בשלב ראשון, פני לפסיכיאטר להתאמת טיפול תרופתי ובשלב שני פני למטפל שעבר הכשרה מתאימה לטיפול ב-OCD (מומלץ להיעזר, לא במקום טיפול, בספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ורייד וילסון בהוצאת מודן). אני מתנגד נחרצות לניתוח הנוסף, שיהווה רק חוליה בשרשרת הניתוחים הבאים, וממליץ לך למצות את הפוטנציאל שלך בתחומים שבהם את חזקה ושאותם את אוהבת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il

היי אנונימית בת 23. אני מקווה שתראי את ההודעה שלי.. אני בגילך בדיוק וגם סובלת מהפרעת גוף דיסמורפית בצורה קשה,אצלי זה לא רק האף אלא באמת כל דבר בגוף ובפנים. אשמח אם נדבר אפילו אם בצורה אנונימית דרך אימייל מזויף או משהו כי לדבר עם אנשים שלא מבינים זה מתסכל ולא כיף להרגיש לבד בזה. אם תראי את ההודעה ותרצי שלחי לי הודעה לאימייל שממש פתחתי עכשיו bodydismorphia@gmail.com

שלחתי הודעה אבל לא נראה לי שהיא נשלחה אז אכתוב שוב. גם אני בת 23 וגם לי יש את הפרעת הגוף הדיסמורפית.. אם את רוצה שלחי לי הודעה אני ממש אשמח אם נדבר ונרגיש פחות לבד. Bodydismorphia@gmail.com

שלום רב בעברי הייתי נשוי מספר שנים ללא חשד להפרעת הROCD דברים אחרים הפריעו (לשנינו) בקשר עם אשתי לכן התגרשנו. מאז היותי גרוש (כשנה) יצאתי עם מספר בנות דייט או שניים וישר שללתי כי תמיד היה משהו שהפריע. חיפשתי פגמים אצלן, הייתי עסוק בלראות את חצי הכוס הריקה, הייתי אכול סרטים עד "ששחררתי אותן" לדרכן. תמיד היו דברים שהפריעו לי בהן, תמיד. הבעיה העיקרית שלי בכלל בחיים היא בעיית "אמון" . קשה לי לסמוך על אנשים ועל בנות בפרט. אני אדם חשדן מאוד. לאחרונה אני הכרתי בחורה נחמדה מאוד , התחושה של החשדנות כלפיה הורסת לי את הקשר איתה. אני חושב כל הזמן האם הדבר נכון לי להיות איתה? אני מתעסק בהון לבטים האם היא מתאימה לי? האם היא האחת? ומתעסק עם עצמי בשאלת המפתח איך אדע שהיא לא משקרת לי? איך אדע שהיא לא תבגוד בי? השאלות האלו מעסיקות אותי רוב שעות היום. כשאני שואל אותה על השקרים שכביכול בראשי היא אומרת לי שהיא בחיים לא משקרת לי ושאין סיבה שתעשה כזה דבר ושאני האדם הכי חשוב לה ושהיא רוצה לבנות ריתי משהו ושהיא בחיים לא תשקר לי. אני "מחפש" אותה במקום להינות מהקשר. איך יכול להיות שבמקום להינות מהקשר אני מרגיש שאני מוטרד וסובל ממנו ומסתכל עליו בזכוכית מגדלת? כתוצאה מההתעסקות בדברים הנ"ל אני מרגיש חרדה מכך. לחץ. דפיקות לב. חוסר שלווה. אולי מעט דיכאון. תפקוד בעבודה ירוד. אני כל הזמן שואל את עצמי האם היא דוברת אמת, "והאם זה באמת זה". הפעם הבחורה הזו חשובה לי מאוד וארגיש החמצה (עוד אחת לאוסף) אם אתן לה ללכת. מקריאה באתרך הזדהתי המון עם תסמיני ROCD , אך מחמת הספק העלתי שאלה זו כאן בפורום על מנת שאקבל קצת חוט האם אני באמת סובל מזה ואם אכן אתה מזהה להערכתך סימפטומים כי אכן מדובר אצלי בROCD. לציין, אין לי הרבה קומפולסיות אך מנגד אכן מבקש אישורים מאחרים עליה, אני פרפקציוניסט, "הכל או כלום", לפעמים משווה לאחרות לפעמים לא, אוהב תחושת שליטה, שונא אי ודאות, וחושב שאישה לחיים זה באמת אחת שצריכה להיות מיוחדת ושקשה למצוא אחת כזו בעולם הגדול הזה. אודה לעזרתך בהכוונת עזרה מהי הבעייה המאופיינת כפי שמצטיירת לדעתך ודרכי טיפול. תודה ענקית

שלום ל', יהיה זה חסר אחריות מקצועית לאבחן אותך דרך הודעה בפורום ולהציע דרכי טיפול. ROCD גם אינו מהווה אבחנה "רשמית" לפי מדריכי האבחון המקובלים. רק בשנים האחרונות החלו לנסח אבחנות של סוגי הפרעות כפייתיות ספציפיות, לפי התוכן של האובססיות (למשל, הפרעת גוף דיסמורפית המלווה אובססיות על המראה החיצוני ללא כל בסיס מציאותי). באופן כללי, ROCD מטופל כמו כל הפרעה כפייתית אחרת. טיפול הבחירה הראשון הוא שילוב של טיפול תרופתי ע"י תרופות המשפיעות על רמת הסרוטונין במוח (SSRI, כמו פרוזק, ציפרלקס וכד') וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שמטרתו לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות (למשל, לפתח תפיסה של רצף במקום 'הכול או לא כלום' שציינת). עם זאת, חשוב לזכור שאנו מטפלים באדם ולא רק בהפרעה. לאדם מסוים מתאימה גישה טיפולית מסוימת ולאדם אחר עם אותה בעיה גישה אחרת או שילוב של מספר גישות. הכול תלוי באבחון, בשיתוף הפעולה של המטופל עם הגישות השונות ובנכונות של המטופל להפקיד את עצמו באופן חלקי וזמני בידי המטפל. קל וחומר כשברקע קיימת בעיה של אמון כפי שאתה מתאר. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

פורומים בנושא הפרעה בדימוי הגוף
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר
ירדן פרידון ברשף תשיב לשאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכולוגיה של הילד...