תוצאות חיפוש עבור דמיון-מודרך

לאלמוני ושאר המגיבים שלום רב, כפי שעולה מהדיון השהתפתח כאן אפשר להבין עד כמה בעיה של דלקת כרונית בערמונית או בשמה העדכני כיום "תסמונת הכאב הכרוני באגן" CHRONIC PELVIC PAIN SYNDROME אכן היא בעיה מורכבת. בעבר חשבו שמצב זה מקורו תמיד בזיהום חיידקי אולם היום זה כלל לא בטוח . בד"כ התסמינים אינם ספציפים- תכיפות להתרוקנות (מס' רב של פעמים) דחיפות במתן השתן(צורך ניכר ומיידי להתרוקן) קושי בהתרוקנות(תחושה של זרם חלש ו"משהו מפריע"), כאבים באזור הבטן התחתונה, האגן, פי הטבעת, חיץ הנקבים("פרניאום"- האזור שבין שק האשכים לאיבר המין) ועוד ועוד- כולם יכולים להיות כחלק מהתסמונת אך גם ממקור אחר כמו דלקת "רגילה" בשתן או בשופכה, מחלת מין, מחלת אבנים בדרכי השתן, ולעיתים רחוקות- ובאנשים מעל גיל 50- גם במחלות גידולים במערכת זו. גם לחץ נפשי משמעותי, חבלה לעמוד השדרה, מצב לאחר טראומה מקומית-גם הם נמצאו במקרים מסויימים כגורמים לבעיה. עיקר ההפרעה לבסוף הופך להיות נפשי היות וזו טרדה משמעותית והסובלים ממנה אכן אומללים ומחפשים כל פתרון אפשרי לבעיותיהם, ורוב הפתרונות המוצעים לא תמיד עוזרים. כדי לאבחן באופן מלא רצוי(ולשלול דלקת כרונית בערמונית)מומלץ לעבור בדיקות מקיפות- מעבר לשיחה המקורית עם הרופא, לבדיקה הגופנית כולל מישוש הערמונית דרך פי הטבעת, מומלץ לבצע גם בדיקות מעבדה כמו שתן כללית ותרבית, תרבית שופכה, תרבית זרע, PCR בשתן למחלות מין כמו כלמידיה, מיקופלזמה ואוריאופלזמה, משטח שופכה לגונוריאה, תרבית 4 כוסות(שנעשית לפני ואחרי עיסוי מקומי של הערמונית) -כדי לנסות למצוא מקור זיהומי חיידקי להפרעה, ואם הוא נמצא אזי אכן טיפול אנטיביוטי ממושך יכול לעזור. ברוב המקרים מבצעים גם הדמיה כמו סונר דרכי שתן ובדיקת שארית כדי לשלול אבנים או הפרעות התרוקנות משמעותיות, שעשויות לגרות את האזור להמשך תסמינים. צריך להבין: היות ומדובר במחלה "כרונית"- היא מחלה מ-מו-ש- כת . כלומר- לוקח ה ר ב ה מאוד זמן להחלים ממנה, ולפעיתים זה לא ממש עובר, אבל המטרה היא להרגיע את התסמינים כדי לחזור לאיכת חיים טובה או לפחות סבירה. צריך לצערי לפעמים להשלים עם המצב ולנסות להקל על התסמינים כמה שניתן בלי שנמצא הגורם הספציפי- וכך קורה ברוב המטופלים:לא מוצאים אצלם שום בעיה- לא אנטומית, לא פיזיולוגית, אין סימני זיהום, אך בשל הדלקת המקומית (יש להבדיל בין דלקת לזיהום: הכוונה ל INFLAMATION ולא ל INFECTION)- הם ממשיכים לסבול. הטיפול שלרוב מומלץ הוא טיפול להקלת תסמינים: ראשית להמנע מגריינים שונים שמחמירים את המצב- להמנע מאלכוהול וקפאין, ממאכלים חמוצים מדי או חריפים מדי, שוקולד וכדומה. להקפיד על שתיה מרובה של מים והתרוקנות יזומה ומלאה, ולפי צורך כפולה בכל פעם. אם יש קשיים משמעויים בהתרוקנות חוסמי אלפא מקלים על ההשתנה בכך שמרפים את שריר הסוגר, אך לא לכל אחד זה עוזר. יש תרופות אנטי-דלקתיות כמו נורופן,אדוויל, אדקס, וולטרן ודומיהם שמקילות כאבים ודלקת מקומית. תרופות טבעיות כמו רווטינקס (שמנים צמחיים), פרמיקסון (דקל ננסי) ודומיהם, שבמקרים אחרים יכולות לעזור. ריכוך צואה בעזרת תוספת סיבים תזונתיים כמו "פסיליום", אמבטיות ישיבה עם תמציות תה קמומיל וגם טיפולים מרפואה משלימה כמו דיקור סיני, דמיון מודרך וכדומה- כולם הומלצו לנסיונות הטבת התסמינים, ויש כאלה שזה עזר להם מאוד. שוב- המטרה היא להגיע למצב בו התסמינים לא מציקים כל כך ואפשר "לחיות איתם". עיסוי מקומי לערמונית, חימום, גלי מיקרו או ניתוחים באזור צוואר השלפוחית ממש לא מומלצים, בטח שלא בגיל כל כך צעיר כמו 23, ובטח אם אתה עדיין רוצה לשמר את היכולת לשלוט במתן השתן או להצליח לתפקד מינית באופן תקין ולהביא ילדים לעולם. יש אנשים שעוברים פיזיותרפיה לרצפת אגן- אבל לא לחיזוק (שיחמיר את ההפרעה) אלא- ללימוד טכניקות הרפיה, או מבצעים ביופידבק- שגם יכול לעזור. אם כבר עברת את כל הבדיקות הללו,והכל נשלל,ואם עיקר הכאב הוא גרמי(בעצמות) אולי כדאי לך לברר עם אורטופד לגבי עמוד השדרה היות ואזור האגן כולו (גם קצה הפין) מעוצבב מאיזור עמוד השדרה התחתון L1-S5 ואם יש הסטוריה של חבלה כדאי גם לשקול לעבור מיפוי עצמות או הערכה נוירולוגית. יש כאלה שנעזרים גם במרפאת כאב. מקווה שתמצא דרך להקל על התסמינים.הרבה בריאות.

שלום אורית, חרדות בכלל וחרדת נהיגה מופיעים כאשר המח שלנו מפרש אוטומטית (ובאופן שגוי) את המציאות כמסוכנת ומפריש הורמונים שנועדו להכין את הגוף להילחם או לברוח מאותה הסכנה שהוא זיהה. כשיש סכנה אמיתית התגובה המהירה הזאת שלנו יכולה להציל אותנו, אבל כשהסכנה מדומיינת אנחנו חווים תחושות גופניות ונפשיות מאוד לא נעימות וככל שננסה להמנע מלהרגיש אותם ככה בעצם נתחזק אותם ונתגבר אתם. יש מגוון סיבות לכך שחרדת נהיגה צצה. זה יכול להיות חוויה של תאונה שעברת או ראית, זה יכול להיות תקופה מלחיצה שאת עוברת בחיים ועוד מגוון סיבות. כדי להצליח לתת לך מענה מדויק צריך לבדוק איתך מה היה הטריגר הראשוני לחרדה ואיך היא באה לידי ביטוי ביום-יום, כלומר, מה מפעיל אותה בכל פעם מחדש. ממליצה לך להגיע לטיפול בקליניקה, ועד אז, להבין שהמקור של החרדה הוא בפירוש מוטעה של המח ואין משהו מסוכן באמת. התחושות שבאות איתה הן לא נעימות אבל הן לא מסוכנות וברגע שתתני להן להיות הן יעברו לבד תוך מספר שניות או דקות. הטריק הוא להפסיק להלחם בהן ופשוט לתת להן להיות. לא לפחד מהפחד. טיפול NLP מאוד יסייע בזיהוי המקור לחרדה ובהתמודדות עם ההרגשה הגופנית והנפשית שגורמת להתנהגויות ההמנעות שסיגלת לך. בהצלחה .

תודה ששתפת אותנו בספורך ובמסקנותך במילים פשוטות: אתה בהחלט צודק - מהניסיון שצברתי אני בטיפול במאות חולים עם אורטיקריה כרונית אני מסכים איתך שברוב המיקרים למחלה יש מרכיב נפשי / עצבי ברור: מעיין רפלקס או התנייה שהמוח שלנו יוצר בדמות פריחה פתאומית ומגרדת כשרק שבירת מעגל הקסמים השלילי הזה יכול לעזור בהעלמות התופעה. בפרק על אורטיקריה כרונית באתר שלי www.allergynet.co.il אני כותב דברים דומים לגבי השאלה "למה פיתחתי אורטיקריה ומתי זה כבר יעבור ?!": "אורטיקריה כרונית נובעת למעשה מטעות שהתרחשה בגוף טעות הקשורה בד"כ במערכת החיסון או במערכת העצבית. מסיבה כלשהיא מקבל העור אותות הזהרה ממערכת העצבים או מתאי האלרגיה שבגוף והופך לרגיש ביותר. הרגישות הזו יכולה להתרחש כתוצאה מ"שוק" או טרואמה שחווה החולה: מתח נפשי, זיהום, תאונה ולעיתים אין כל סיבה נראת לעיין. מניסיונינו אנו למדים שבמידה ואנו נשדר חזרה לעור שדר של רגיעה ושליטה התופעה תחלוף והעור יחלים ולא יהיה רגיש יותר. מסר זה של רגיעה יכול להנתן הן על ידי שימוש בתרופות נוגדות הגרד והפריחה והן באמצעות רגיעה נפשית וכן חשוב אורך רוח, סבלנות, אופטימיות ושימוש נכון בתרופות בהנחיית הרופא המומחה."

יעל עדיף כמובן שתתיעצי עם הפסיכולוג המטפל בך, מידי שבוע. הן הוא אמור להכיר אותך באופן המקיף והמקצועי ביותר. כללית, NLP (הנחשבת כמשיקה להיפנוזה) היא טכניקה משמעותית ואיכותית, אך רק אם היא מופעלת ומיושמת על ידי פסיכולוג או פסיכותירפיסט, בעל רישיון טיפולי מתאים, מטעם משרד הבריאות.

שלום תמרה, ראשית התנצלותי על הופעת התואר ד"ר לפני שמי, זוהי טעות ואפעל לתקנה. לענייננו, מצבך דורש בדיקות רפואיות מקיפות על מנת להגיע לאבחנה, ככל שהבנתי הבדיקות עד כה העלו כי אין ממצא גופני המסביר את הסימפטומים מהם את סובלת. כשאנו באים לקבוע את הקשר בין הופעת הסימנים הגופניים למצב נפשי זה או אחר, עלינו לעשות זאת בזהירות ואחרי ראיון פסיכולוגי אבחוני מקיף. על פניו, סטרס זמני או מתמשך, שינויים בולטים במצב הרוח, שינויים בנסיבות חיים הם חלק ממשתנים שבכוחם לעורר תגובות גופניות שליליות במערכת העיכול. נסי לבחון את סגנון החיים שלך ולברר האם יש משהו שמטריד אותך ומדיר שינה מעינך או שאת מוצאת שהוא/הם קשים לעיכול נפשי. במידה וכן ובמקביל לפניה לעזרה יותר מקצועית, נסי להעריך מה ממצבים אלה נמצא בשליטתך גם אם היחסית, ונסי לבנות תכנית כללית איך את משנה לאורך זמן את המצב. בנוסף, הוכח שתרגול טכניקות גוף-נפש כגון דמיון מודרך או מיינדפולנס מסייע בהפחתת אי נוחות כרונית במערכת העיכול. מקווה שהייתי מעט לעזר.

שלום את יכולהלבקש מהפסכאטר שלך תוספת לויאפקס כדור בשם אריפלי 5 מג שעוזר מאוד לדכאון .

ליאור היקרה נדמה לי שהחלום מרמז על חששות עמוקים שמא קיימת בך אי יכולת מסוג כלשהו להביא ילדים לעולם. השאלה היא באיזו מידה עברת את כל סדרת הבדיקות הפיזיולוגיות הנדרשות על מנת לדעת מהו מצבך הגופני מבחינת הכשירות שלך להביא ילדים לעולם. הסבתא ככל הנראה איבדה כבר את פוריותה, ולפיכך ראייתה בחלום כנמצאת במהלך לידה, היא למעשה סוג של הולכת שולל עצמית שכן את יודעת שהסבתא לא יכולה כיום ללדת מבחינת גילה. החלום מעורר בך פחדים שמא למרות גילך הצעיר מצבך הפוריותי דומה לזה של הסבתא. במידה ונמצא שהכל אצלך תקין מבחינה פיזיולוגית וגם אצל בעלך, הרי שיכולות להיות חסימות אנרגתיות ונפשיות המונעות כניסה להריון. יש הפונים לשם כך לטיפול פסיכולוגי המתמקד בשיטות של דמיון מודרך והבנת חסימות רגשיות תת מודעות המונעות הריון ויש הפונים לשיטות טיפול אלטרנטיביות כגון דיקור סיני, עיסויי בטן, וכו'. נקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר לרצונך. כל טוב ובהצלחה חלומות נעימים אילנה

נראה שלחץ הדם שלך מעט מעל לערך המטרה על פי ההולטר. אתה עדיין לא תחת מינון מכסימלי של התרופות ולכן עדיין לא בשלב של התערבות פולשנית כגון דנרבציה כלייתית. הטיפול נועד למטופלים עם יתר לחץ דם עמיד לתרופות או כאלה שיש להם תופעות לוואי מרובות לתרופות, ורק לאחר שלילת מקור שניוני ללחץ הדם. כמו כל התערבות פולשנית יתכנו סיבוכים, שכמובן הסבירות להם מושפעת מהניסיון של המבצע. בשלב ראשון יש לוודא שאתה מודד לחץ דם בשרוולית הנכונה (אם אתה בונה שריר יתכן שצריך שרוולית גדולה יותר) ולתגבר את הטיפול התרופתי. אם לא בוצע בירור למקור שניוני כדאי גם לעשות בירור בסיסי. בעתיד אם לא תתאזן ניתן יהיה לשקול את ההתערבות.

את יכולה לנסות לחזור לדיאטה הקודמת שלך ולראות אם זה משפר את המצב (למרות שלא יהיה לי הסבר למה זה קורה...) במקרים נדירים באמת, בלית ברירה, ניתן לבצע ניתוח לכריתת רוב המעי הגס. חשוב למצות את כל אפשרויות הטיפול השמרני. שאלי את הגסטרואנטרולוג המטפל על תרופות היכולות להמריץ את תנועתיות המעיים.

אינני מכיר את הטיפול.

היי סיוון תרגילים להרגעה עצמית הם: - דמיון מודרך- לחשוב על מקום, אדם, אוסיטואציה שהיא כמו "מקום בטוח" עבורך וכל פעם שדפיקות הלב עולות להזכר באותו "מקום בטוח" - הרפיה, כיווץ של כל אחד מהשרירים ולהרפות במהירות - מדיטציה (רצוי- טונגלן, תקראי על זה) - מדיטציית מיינדפולנס- סריקה גופנית של כל האיברים והתחושות (יכולה גם למצוא סרטונים ביו טיוב), - נשימה סרעפתית- לנשום שלוש פעמים באופן עמוק דרך האף למלא את הבטן ולהוציא אוויר דרך הפה. להשהות מעט את האוויר בבטן לפני שמוציאים - ספורט על כל סוגיו - לחשוב על דבאים שמרגיעים אותך , אמבטיה? עיסוי? שיחה עם חברה? ים? וכו'. ליאת

שלום לך דנית אחוז גבוה ממטופלות הפוריות שלי במרפאה לרפואה סינית אינטגרטיבית מגיעות לטיפול עקב שחלות פוליציסטיות. מצב שבו במקום שיהיה ביוץ של ביצית מזקיק בודד שהתפתח, קיים ריבוי זקיקים שאינם מגיעים לידי ביוץ. בהחלט ניתן לטפל בכך באופן טבעי לגמרי. טיפולים בדיקור + תזונה + צמחים + הוספת שיגרת אימונים בריאה הם בהחלט הדרך הטובה , הבריאה והבטוחה לעשות זאת. מצרפת כאן חלק ממאמר שלי בנושא: המחזור לא סדיר? מתקשה להרות? יתכן שאת סובלת משחלות פוליציסטיות אם את חווה קושי בכניסה להריון והמחזור החודשי שלך ארוך מאוד או לא סדיר סבירות גבוהה שגם את סובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות. ואולי כבר אובחנת כבעלת שחלות פוליציסטיות והומלץ לך להתחיל לקבל טיפול הורמונלי להסדרת הביוץ או שאת כבר מטופלת באיקקלומין ואולי אפילו "עלית כיתה" לטיפולי פוריות מתקדמים יותר? חשוב שתדעי שאפשר לטפל בשחלות פוליציסטיות ולהשיג את ההריון הנכסף גם בעזרת טיפולי רפואה משלימה. סיפורה של מטופלת – טליה טליה בת 30 סטודנטית במקצוע בריאותי -טיפולי , פנתה אלי מכיוון שהיתה מעוניינת להרות. עקב מחזור לא סדיר וחשש להכנס להריון טליה נטלה גלולות במשך 8 שנים. טליה ניסתה במשך 3 חודשים לעקוב אחר המחזור שלה ולאתר את מועד הביוץ, אבל מכיוון שהמחזורים לא היו סדירים לא ניתן היה לאתר את הביוץ והרופא טען שהיא כלל אינה מבייצת ! בחנתי את מצבה של טל בכלי האבחון שלי: דופק, לשון, אבחנת גוף, תשאול וכמובן שהתייחסתי גם לבדיקות המעבדה שהביאה עימה. התאמתי לטל תרופות הומוטוקסיקולוגיות, תזונה מתאימה וטיפלתי באמצעות דיקור וכלים נוספים מתחום הגופנפש. במקביל, נבדקה טליה אצל רופא הנשים שלה על מנת לאתר את מועד הביוץ. טליה קיבלה 2 וסתות בהפרשים של 29 ו- 32 יום. בחודש ה – 3 מתחילת הטיפול טליה הרתה (: כעבור 9 ירחי לידה שבהן ליוויתי את טליה, נולד במזל – טוב איתי – בנם הבכור של טליה ובן זוגה. — שנתיים לאחר הולדתו של איתי שוב פנתה אלי טליה, כדי לסייע לה להרות שוב. אמנם המחזור היה סדיר יחסית אבל לאור נסיונה הקודם בהשגת ההריון עם איתי טליה בחרה שוב ללוות את התהליך באמצעות כלים טבעיים שהיא כבר הכירה מן הפעם הקודמת: דיקור, צמחים, תזונה ושילוב של שיטות הוליסטיות גופנפש – שהקלו עליה את התהליך בפעם הקודמת. כעבור 4 חודשים מתחילת הטיפול טליה הרתה ולאחר 9 חודשים נוספים שבהן ליוויתי אותה בטיפול – נולדה במזל – טוב יעלה, בת לטליה ובן זוגה ואחות צעירה לאיתי אחיה הבכור. ***** Vagina diagramמהן שחלות פוליציסטיות? שחלות פוליצסטיות (P.C.O = POLYCYSTIC OVARY SYNDROME) הינה אחת מן הבעיות ההורמונאליות השכיחות ביותר בקרב נשים בגיל הפריון. מקור התופעה בחוסר איזון הורמונלי הגורם לשחלות לייצר מדי חודש מספר רב של ציסטות וזקיקים אולם אין התפתחות של זקיק דומיננטי ממנו תפרוץ הביצית הבשלה ויתקיים ביוץ. התופעה יכולה להתבטא במספר צורות שונות: מצב בו אין ווסת בכלל, וסת המופיעה 3-4 פעמים בשנה, וסת המופיעה באופן סדיר אחת לחמישה שבועות ועוד. לא כל אשה בעלת שחלות פוליציסטיות תסבול בהכרח מבעיות פריון אולם בקרב הנשים הסובלות מהפרעות בביוץ – כ-75% מהן הינן בעלות שחלות פוליציסטיות. סימנים אופיינים אפשריים נוספים לתסמונת הינם שיעור יתר בפנים ובחזה, התקרחות מצחית, השמנה באזור האגן, אקנה ועור שומני, רמות גבוהות של אינסולין בדם עקב עמידות לאינסולין ויחס של הורמון ה- LH להורמון ה-FSH הגדול מ- 3. בנוסף, כאשר התסמונת קיימת ישנו סיכון יתר ל: סרטן הרחם, לחץ דם גבוה, כאבי אגן, כולסטרול גבוה, טריגליצרידים וטרשת עורקים. חשוב להדגיש כי לא אצל כל הנשים שהינן בעלות שחלות פוליציסטיות מופיעה ה"תמונה המלאה" כפי שתוארה כאן. אצל חלק מן הנשים ההפרעה מתבטאת רק בביוצים שאינם סדירים ללא הביטויים האחרים: השמנה, אקנה ועוד… Female menstrual cycle chartכיצד מאבחנים ומטפלים בשחלות פוליציסטיות? ברפואה המערבית האבחנה נעשית על סמך בדיקת אולטראסאונד וגינאלי ובדיקת הורמונים בדם והטיפול לנשים שמעוניינות להרות הינו מתן פרוגסטרון וגלוקופאז' בכדי להעלות את רגישות הגוף לאינסולין ולהוריד את רמות הטסטוסטרון וכמו כן לנשים שמנות מומלץ להוריד במשקל. התרופה הנפוצה ביותר הינה: איקקלומין- לעידוד ביוץ. לאיקקלומין תופעות לוואי רבות ובין הידועות שבהן: אצל חלק מן הנשים פגיעה ברירית הרחם שלעיתים לוקח מספר חודשים עד לשיקומה מחדש. נטיה לציסטות סכנה להריון מרובה עוברים (=הריון בסיכון גבוה) העלאת היכוי להפלות הרפואה הסינית לעומת זאת מתייחסת לשחלות פוליציסטיות כחולשה מולדת או נרכשת של הכליות המשפיעה על הכבד ולכן גורמת להצטברות של קור ולחות ברחם ולתקיעות בזרימת הדם. ממחקרים שנערכו, נמצא כי לדיקור קיימת השפעה מיטיבה על מצבים של pco בזכות יכולתו של הדיקור לאזן את המערכת העצבית וההורמונאלית. כיצד אני מטפלת בנשים שיש להן שחלות פוליציסטיות? כמטפלת ברפואה סינית אני מאבחנת את מצבה של האשה שלפני על פי דופק, לשון, ואבחנת גוף, מעקב אחר חום השחר ותשאול מקיף לגבי אופי מחזור הווסת שלה ואורח חייה. בהתאם לאבחון אני מתווה תוכנית שמשלבת בין דיקור, צמחי מרפא ותזונה וכל זאת תוך התייחסות אישית למצבה ולסימפטומים מהם היא סובלת. אני מאמינה שבכדי להשיג איזון הורמונלי ותפקוד גינקולוגי מיטבי יש להסתכל על המטופלת בראיה הוליסטית של גוף ונפש ולכן לצד הטיפול בדיקור, צמחי מרפא והומוטוקסיקולוגיה – לפן הפיזי, אני משלבת גם פרחי באך, דמיון מודרך, אייפק, NLP וגשטלט – לפן הרגשי. טיפולי גופנפש משולבים מוכיחים את עצמם הן כתמיכה לטיפול ההורמונלי הניתן על ידי רופאי הפוריות והן כאלטרנטיבה לנשים המעדיפות להמנע מנטילת הורמונים הגורמים לתופעות לוואי מטרידות ומזיקות. הרבה בריאות M.A. DIP AC מיכל שלזינגר רפואה סינית אינטגרטיבית התמחות בגינקולוגיה ופוריות גופנפש WWW.HEALTHYU.CO.IL

שלום רב השיטה לא מוכרת לי לעומק וגם לא נבדקה ולא הוכחה בחרדה חברתית. מה שכן הכוח כיעיל זה טיפול בשיחות ובתרופות SSRI ו- SNRI בברכה, פרופ' יאנקו

היי טלי, נשמע שאת רק בתחילת הטיפול. אני צודקת? מטרת הטיפול היא ללמד אותך לא לפחד מהתקפי החרדה ולהיגמל מההתנהגויות המרגיעות (כמו מדידת הדופק). כמו שאמרת, ההתנהגויות מרגיעות אותך ל-10 דקות, אך בטווח הארוך הן רק משמרות ומעצימות את החרדה! כדי להפסיק לחוות חרדה, את תהיי חייבת לחוות חרדה, לקבלה ולהכילה ואפילו לזמן אותה באופן מכוון. בטיפול שאת עוברת תלמדי באופן מאוד מפורט מדוע החרדה אינה מזיקה לך בשום צורה, ולמה כדאי לקבל ולזמן אותה (כאשר מזמנים אותה בלב שלם, היא כבר לא מופיעה יותר). אם לאחר ההסבר המפורט תחששי עדיין שהתקפי החרדה עשויים להזיק לך, כדאי לנקוט בגישה של "שווה לקחת סיכון". זאת מאחר, שמי שנשאר תמיד ב"אזור הבטוח" שלו ולא לוקח סיכונים, יכול לסבול מההימנעויות ומההתנהגויות המרגיעות שלו כל חייו- וגם מהחרדה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

שלום דנה הבדיקה מלמדת אם מצויים חלבונים בשתן. באופן תקין, נוזל השתן אינו מכיל חלבונים, משום שגודלם אינו מאפשר מעבר דרך צינוריות הכליה. מתי מומלץ לבצע את הבדיקה? בדיקת חלבון בשתן מומלצת כאשר עולה חשד למחלות כליה, שהביטוי הראשון שלהן הוא הופעת חלבון בשתן. חלבון בשתן שכיח במיוחד בקרב חולי סוכרת או יתר לחץ דם. כפי שציינת את סובלת מלחץ דם גבוה. ערכי הנורמה של הבדיקה אמורים להיות: 0 עד 30 מיליגרם לדציליטר. ואת אומרת שהערך יצא 10. אולי מדובר ביחידות אחרות? פטריה בנרתיק יש אצל כולן , השאלה היא האם יש רמה חריגה.... תזונה בעייתית, עודף סוכרים ופחמימות פשוטות גורמת לכך שבקלות רבה יותר "יתלבשו" פתוגנים שונים וביניהם פטריות וזיהומים שונים. ערכים גבוהים מהנורמה של חלבון בשתן מעידים בד"כ על: על מגוון מחלות כליה, כגון פגיעה סוכרתית בכליה, רעלת הריון, מחלות זיהומיות ויתר לחץ דם. אבל כפי שציינתי במקרה שלך הערך הוא בפרמטרים התקינים, אלא אם כן נמדד ביחידות מידה שונות. פעמים רבות הימצאות חלבון בשתן יכולה לנבוע מסיבות פיזיולוגיות, שחולפות מאליהן ואינן מעידות על כל מחלה כגון מחלת חום (למשל הצטננות), פעילות גופנית ומחזור חודשי. כיוון שאת סובלת מבעיה בכליה, E COLI ונטיה לפטריה כדאי מאוד לפנות לטיפול. במקרה כזה אני מתאימה טיפול מדויק של צמחים, דיקור, הנחיות תזונה ומתייחסת גם לסיבות רגשיות שמחמירות את המצב. בהצלחה M.A. DIP ACU מיכל שלזינגר רפואה סינית אינטגרטיבית התמחות בגינקולוגיה ופריות WWW.HEALTHYLIVING.CO.IL 052-8728526 דיקור, צמחים, תזונה, אייפק, NLP, דימיון מודרך, פרחי באך, הומוטוקסיקולוגיה

שלום אתי ממליץ לך להתייעץ עם מטפל/ת ברפואה סינית מצרף מאמר של ד"ר ניר עמיר בנושא: הגדרה המונח פיברו מתייחס לרקמת חיבור. מיו מתייחס לשריר ומיאלגיה מתייחס לכאבים. כלומר מדובר בכאב מפושט בשרירים וברקמת חיבור הכוללת גידים, רצועות ומקומות נוספים. אבחון המחלה קשה יחסית כיוון שתסמיני המחלה דומים למחלות אחרות. היסטוריה בעבר נהגו לתאר את התסמונת במושג ´פיברוסיטיס´ אך נמצא כי הדלקת אינה משמעותית בתסמונת (למרות זאת המחלה נשארה כחלק מתחום הרפואה הנקרא ראומטולוגיה). פיברומיאלגיה מחקה מחלות ריאומטיות שונות אך אינה גורמת לדפורמציה בפרקים. לאור המחסור בעדות מעבדתית אובייקטיבית (היעדר סימנים אך ריבוי סימפטומים) סבלו החולים מתדמית שלילית (עד גבול הפסיכיאטריה) והיו נאלצים לנוע מרופא לרופא ללא פיתרון. בשנים האחרונות, הוגדרה התסמונת בצורה טובה יותר בעזרת מחקרים אשר פרסמו הנחיות לאבחונה. מחקרים אלו הראו שמספר תלונות, כמו כאב מפושט בשרירים ונקודות רגישות (Tender Points) קיימות אצל חולי פיברומיאלגיה ולא אצל אנשים בריאים או בעלי מחלות ריאומטיות אחרות. תכונות אלו מבדילות את הפיברומיאלגיה משאר מצבי הכאב הכרוני והכאבים בעצמות. נתונים אפידמיולוגים המחלה מופיעה אצל 2%-4% מהאוכלוסייה. היא כוללת ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי, מעמד סוציו-אקונומי. כ - 90% מהסובלים ממנה הן נשים, רובן בגילאי 20-50, למרות ששכיחות מסוימת של המחלה קיימת בכל הגילאים ואף בילדים ובקשישים. (אם כי ייתכן שגברים רבים סובלים מן המחלה אך לא מתלוננים עליה ומשום כך האבחנה לגביהם מוחמצת). המחלה שכיחה יותר בנשים לבנות מאשר באפרו- אמריקאיות. (וגם כאן נשאלת השאלה האם קיימת החמצה באבחנה לאור העובדה שאנשים במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מודעים יותר ופונים יותר לרופאים). המחלה קיימת בשכיחות גבוהה יותר לאחר זיהום ויראלי, טראומה פיזית, טראומה נפשית או שינויים הורמונאליים. כמו כן, חולי פיברומיאלגיה עלולים להפוך ללא פעילים וחרדים לגבי בריאותם ובכך להחמיר את מצבם. במחקרים שנערכו בארץ נמצא כי כאשר ישנו חולה פיברומיאלגיה במשפחה, הסיכויים של ילדיו או אחיו ללקות בתסמונת הם גבוהים יחסית. כ- 28% מכלל הילדים של חולי פיברומיאלגיה לקו גם הם בתסמונת. הדבר עשוי לרמז על נטייה גנטית לחלות ב FMS , אולם יש לקחת בחשבון כי התסמונת עלולה להתפרץ גם עקב גורמים סביבתיים (לדוגמא- החיים עם הורה חולה). תיאוריות נוספות * הפרעה במעגל השינה: נמצא כי ל- 75% מהם אכן יש הפרעה בתרשימי השינה וניתן לראות בבירור בזמן שהחולה ישן, הפרעות במהלכם התקין של חלק מהגלים. * הפרעה בחילוף חומרים בשרירים ולכן החולה חש בכאבים. תרופות מסוג נוגדות דלקת לא סטרואידליות, החוסמות יצירת פרוסטגלנדינים, משככות כאבים ומשפרות מצב נוקשות. * הפרעות הורמונאליות: שאצל החולים נמצאה רמה נמוכה של קורטיזון ורמה נמוכה של מטבוליטים בשריר. * הפרעות בנוירוטרנזמיטורים: רמה נמוכה של הנוירוטרנסמיטור- סרוטונין הגורמת לדיכאון. * במחקר שפורסם בThe journal of the American College of Rheumatology -. נמצא כי: עוצמת הכאב בחולי פיברומיאלגיה בנקודות רגישות היא פי 2 מהעוצמה הנחוות על ידי אנשים בריאים (נמדד בעזרת סריקה מוחית של MRI) אבחנה אין ממצאי בדיקה פיזיקאלית, בדיקות מעבדה או הדמיה ברורים. יש לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות המפוזרות באופן סימטרי בגוף (וגם כאן הנושא לוקה בהסתייגות שכן חולים רבים מציגים נקודות נוספות שאינן ברישום ה 18 הללו). האבחנה ברובה קלינית ומבוססת על תיאור סימפטומים: * הכאב מתואר כשורף, מכרסם, רגיש, נוקשה, במקרים בהם המחלה מוגבלת לאזור אחד, הכאב יתואר כפתאומי וחד. * אצל גברים הסובלים מפיברומיאלגיה, קיימת סבירות גבוהה יותר לפיתוח כאב בשרירי הפנים בלבד או באזור הכתף. * במקרים רבים יש שינויים ברמת הכאב ובמיקומו לפי שעות היום, (לרוב, כאב ונוקשות בבוקר), מזג האוויר, מאמץ, עייפות וסטרס. * רוב החולים סובלים מעייפות ברמות שונות (תסמינים דומים ל CFS ). * 25% סובלים מדיכאון קליני אך רבים בדיספוריה או חרדה. לרבים גם קושי בקשב, ריכוז וזיכרון. * שכיחות יתר של עקצוצים בגפיים או בפנים, IBS , מיגרנות או סחרחורות, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רגישות לאור, רעש, ריח או טמפרטורה ופוטנציאל גבוה יותר לפתח הפרעה בתפקוד המיני מהלך המחלה ופרוגנוזה לעתים האבחון נמשך שנים רבות, אך לפעמים המחלה מתפרצת בפתאומיות. אצל חולים מסוימים המחלה מתקדמת לאט ובאופן הדרגתי, לאורך שנים, עד ההחלמה המלאה. אצל רוב החולים תהיה התקדמות מסוימת עם עליות וירידות, ו – 70%-80% יצליחו לחזור לרמת התפקוד הקודם. חולים אחרים יישארו במצב סטטי של תפקוד לקוי בצורה משמעותית. ההתקדמות שלהם תהיה איטית ביותר והם אינם מסוגלים לבצע לבדם צרכים בסיסיים. אצל אחוז קטן של החולים המצב עלול להתדרדר והם יישארו מרותקים למיטה זמן רב. תוחלת החיים של חולי פיברומיאלגיה אינה קצרה יותר משל אחרים (לעומת חולים במחלות ריאומטיות שונות). תסמונת העייפות הכרונית התסמונת פוגעת ב 0.2% מהאוכלוסייה. מרבית החולים במחלה הן נשים לבנות בגילאי 20-40, אך שני המינים נפגעים. תשישות הנמשכת למעלה מששה חודשים, שלא ניתן להסבירה ע´י מחלה אחרת. התשישות ממושכת, חוזרת, אינה תוצר של מאמץ גופני יוצא דופן ואינה חולפת לאחר מנוחה. התשישות מלווה בבעיות נוירולוגיות ומגוון תסמינים הדומים לשפעת ומובילה לירידה ניכרת בתפקוד החולה בעבודתו, בתפקודו האישי והחברתי. לאבחון המחלה חייבים להימצא לפחות ארבעה מהממצאים הבאים, בנוסף לתשישות : ירידה בזיכרון לטווח קצר ו\או בריכוז, כאב גרון, הגדלת בלוטות הלימפה, כאב שרירים, כאב פרקים ללא עדות לדלקת, כאב ראש, שינה לא יעילה וחולשה לאחר כל מאמץ הנמשכת מעל 24 שעות. במרבית חולי CFS ניתן למצוא סימפטומים של חרדה או דיכאון. האבחנה של מחלת התשישות הכרונית היא בעיקר שלילת מחלות אחרות הגורמות לתשישות ממושכת. יש לשלול תת תפקוד של בלוטת התריס, מחלת ליים, טרשת נפוצה, הפרעה פסיכיאטרית כמו דיכאון, ועוד. המשותף והמבדיל בין CSF ל FM ההבדל בין שתי המחלות דק מאד ולעיתים אינו ניתן להבדלה – רופא אחד יאבחן את החולה כחולה CFS ולעומתו רופא אחר יאבחן את אותו חולה כחולה FMS. * חולי פיברומיאלגיה מתלוננים בעיקר על כאבים, אך רובם סובלים מתשישות דומה לזו של חולי CFS. * חולי CSF רבים סובלים אף הם מכאב מפושט * בערך 75% מחולי CFS עונים להגדרה של פיברומיאלגיה. * תמונת המחלה יכולה להשתנות מ CFS לפיברומיאלגיה ולהפך. * CFS מתחיל לעיתים קרובות לאחר זיהום נגיפי, פיברומיאלגיה יותר לאחר טראומה גופנית או רגשית. * חולי פיברומיאלגיה קלים מסוגלים לבצע פעילות גופנית שעלולה להחמיר את מצבם של חולי CFS. הגישה הטיפולית לפיברומיאלגיה בעיקרו סימפטומאטי. לא ידוע על טיפול שורש. א - פיתוח מודעות והבנת המחלה. איתור רופא המתמצא בתחום. ב - טיפול תרופתי: נוגדי דיכאון במינון נמוך (לכאבים), לפעמים נוגדי דלקת לא סטרואידלים. ג - טיפול מנואלי: פיזיותרפיה, שיאצו, טווינה ד - פעילות גופנית מתונה: מתיחות שרירים ושיפור סיבולת לב ריאה ה - הרפיה: מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, ביופידבק, טאי צ´י וכו´ ו - טיפול פסיכולוגי התנהגותי ז - הרגלים: תנוחת שינה, כרית ומזרון מתאימים, הרגלי תעסוקה, שמירה על תזונה ומשקל, מניעת אלכוהול ח - קבוצות תמיכה, פיתוח תחביבים וזמן פנאי ט - טיפולים משלימים: דיקור, היפנוזה, תזונה, ים המלח וכו´ פיברומיאלגיה בראייה סינית לפי מאמר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology עיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ועיסוי לבדו נתן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי שפר שינה, הוריד רמות Substance P ולכן גם רמות כאב. המחקר השווה בין 24 מטופלים שטופלו בעיסוי לעומת מספר דומה שטופל בשיטות הרפיה למשך 30 דקות פעמיים בשבוע לאורך חמישה שבועות. בשתי הקבוצות הייתה הפחתה של חרדה ודיכאון, אך רק קבוצת העיסוי דווחה על שיפור בשינה וירידה בתנועות שינה והפחתה ברמת הכאב בנקודות רגישות. אך מעט מידע נמצא בספרות המחקרית. יחד עם זאת תופעת הפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית תוארה בהרחבה מרובה בספרות הסינית המקורית והמתורגמת, בעבר, תחת השם נאורוסטניה. התפיסה הסינית רואה במחלה דיסהרמוניה בטחול המובילה לחסר דם. הסיבות לכך יכולות להיות מולדות או נרכשות על רקע תזונה, שימוש בתרופות, אורח חיים ורגשות לא מאוזנים. כל אילו פוגעים בצ´י של הטחול ומובילים לכשל בייצור דם. לעתים מעורבת כאן הפרעה של הכליות אשר פוגעת בייצור הדם אף היא. חסר דם כרוני עלול לפגוע גם בכבד ולהוביל להפרעה בתפקוד הגידים והרצועות. מובן שסטגנציה קיימת עלולה להחמיר את הבעיה. התופעה מתוארת במצב קיצוני של עייפות ומתח הפוגעים בלב ובטחול. הלב שולט על דם וכלי דם . ייצור הדם תלוי בתאום בין הטחול ללב. בפעילות מנטאלית לא תקינה צ´י הלב והטחול עוברים התשה וגורמים לפגיעה בטרנספורטציה. כך הטחול נכשל בהובלת צ´י, נוזלים ומזון ללב דבר המוביל לחסר דם בלב ומכאן לפגיעה בשן. כפועל יוצא מופיעה אינסומניה, פלפיטציות, חסר ריכוז ועייפות. מחלה ממושכת או דימום רב לאחר לידה יכולים להוביל להתשת הצ´י הדם אשר יובילו לעייפות כרונית. תופעה זו עלולה להוביל, אצל מטופלים מסוימים, לחסר יין בכבד ובכליות ולעליית אש של הלב והכבד, דבר שיתבטא באי שקט, נטייה לכעס ולשון אדומה עם דופק מהיר. אבחנה מבדלת * חסר צ´י ודם בטחול ובלב * חולשה של הטחול עם לחות במחמם האמצעי * כבד פולש לטחול ומפריע בייצור הדם * עליית יאנג הכבד * חסר דם המוביל לחסר יין בכבד ובכליות * חסר ג´ינג ויאנג בכליות המובילים לחסר דם

שלום שני כמובן שעדיף לבצע דיקור לפני ואחרי ןלמעשה אני מלווה את מטופלות הפריון לכל אורך התהליך. גם בין הטיפולים וגם לפחות פגישה אחת בשבוע במהלך הטיפולים. חשוב מאוד כמובן לשלב בטיפולים לא רק דיקור אלא גם צמחים ועוד כלים שיש למטפל. אני תמיד משלבת : דמיון מודרך, אייפק (אבחון פיזי רגשי) שמסייע לי לאתר אמונות וקונפליקטים מגבילים לגבי הריון שעלולים להמצא בתת המודע / או המודע ופרחי באך. ממליצה לך בכל מקרה להגיע לדיקור וזאת על מנת לסייע ל"הרגעת הרחם", הרגעה כללית שלך וכמובן סיוע להשתרשות. לא כדאי לוותר על הטיפול. בשורות טובות M.A. DIP AC. מיכל שלזינגר רפואה סינית אינטגרטיבית התמחות בגינקולגויה ופוריות WWW.HEALTHYLIVING.CO.IL 052-8728526 דיקור, צמחים, הומוטוקסיקולוגיה, אייפק, פרחי באך, NLP

שלום דידי ביוץ ביום 10 נחשב לתקין. ביוץ אחרי פחות מ - 10 ימים נחשב ללא תקין (לצורך השגת הריון). בשלב שאת נמצאת בו לעיתים המחזור נוטה להיות בלתי יציב או פחות קבוע... מובן וידוע שעם העליה בגיל פוטנציאל הפוריות יורד. אבל... פעמים רבות ניתן לסייע באמצעות צמחים, דיקור ותזונה גם במצבים שכאלו. כמובן שלא ניתן להבטיח דבר... אבל גם כאשר נוטלים איקקלומין, או הורמונים לא ניתן להבטיח דבר. מה שבטוח הוא שבאמצעות טיפול באמצעים טבעיים ישנו סיכוי טוב להצלחה ואפס סיכוי לגרימת נזק, מה שלא ניתן לומר על טיפול הורמונלי / איקקלומין. תופעות לוואי קצרות וארוכות טווח. הסכנה באיקקלומין - נזק לרירית הרחם (נתקלתי כבר במטופלות שאחרי שימוש אחד באיקקלומין היתה פגיעה ברירית למשך מספר חודשים / או ציסטות שהתפתחו עד כדי צורך בניתוח לפרוסקופי) הריון מרובה עוברים. סיכוי גבוה יותר להפלה. יצא לי לטפל בלא מעט מקרים של נשים נושקות לגיל 40 -שבאמצעות שילוב של דיקור והומוטוקסיקולוגיה / צמחים, הצליחו להרות ןללדת תינוק בריא. אשמח לסייע גם לך בהצלחה בשורות טובות M.A. DIP. ACU מיכל שלזינגר רפואה סינית אינטגרטיבית התמחות בגינקולוגיה ופוריות אייפק, NLP' דמיון מודרך, הומוטוקסיקולוגיה ופרחי באך WWW.HEALTHYLIVING.CO.IL 052-8728526

שלום שירה אכילת מוצרי חלב וגבינה צהובה בפרט מחמירים את מצב הבחילות. אולי את לא שמה לב לכך באופן מיידי, אבל תזונה מייצרת לחות (מוצרי חלב, מתוק, מטוגן, תפוזים, בוטנים ובננות), בהבט של הרפואה הסינית מחלישה בין השאר את השסתום שבין הוושט והקיבה וגורמת לבחילות. לגבי מה שיש בגבינה - חלבון, סידן ( בגלל הזרחן שיש בחלב- הספיגה בעייתית בכל מקרה), שומן, כאחת שמקפידה על תזונה בריאה את בוודאי מודעת גם להורמונים בחלב וכן לשאריות של אנטיביוטיקה ותרופות נוספות שמקבלות הפרות, וכמובן כל התוספים התעשייתיים. לא בטוח שבאלו את מעוניינת... לגבי חלבון - מכיוון שאת צמחונית- שילובים של קטניות ודגנים (למשל תבשיל אורז ועדשים- מג'דרה, או פיתה מקמח מלא + חומוס איכותי) מקנים חלבון מלא. ביצה כמובן (אם את צורכת ביצים) קינואה. אלו אופציות בריאות מאוד לגבי הבחילות- לא כל הנשים סובלות מבחילות , אצל הנשים הסובלות, הבחילות בד"כ עוברות עד שבוע 12- 14. את יכולה לנסות שתות תה ג'ינג'ר, או לאכול גי'נג'ר מסוכר הקפידי על ארוחות קטנות ותכופות. צריכת פחמימות עוד לפני שאת יוצאת מן המיטה יכולה מאוד לסייע (למשל: קרקרים, בייגלה וכו'.), אכלי אוכל קל. המנעי מן המזונות מייצרי הלחות שציינתי. חשוב שהארוחות יכילו מעט רכיבים. המשך הריון בריא וקל M.A. DIP. ACU מיכל שלזינגר רפואה סינית אינטגרטיבית התמחות בגינקולוגיה ופוריות גוף- נפש דיקור, צמחים, הומוטוקסיקולוגיה, דיקור, פרחי באך, NLP אייפק WWW,HEALTHYLIVING.CO.IL 052-8728526

שלום לך את מדווחת על חיפוי לשון מעובה בגוונים של לבן - צהבהב. ברפואה הסינית ההתיחסות היא למצב של חום ולחות. בתחילת הריון האנרגיה של הטחול (בהתיחסות סינית... אין לכך התייחסות מקבילה ברפואה קונבנציונלית) נחלשת וישנו יצור מוגבר של לחות- ליחה. ממליצה לך לנסות ןלצמצם למינימום מזונות מחלישי טחול ומייצרי ליחה: מוצרי חלב, שומנים שונים, פחמימות פשוטות וממתקים. במקביל כדאי לצמצם את צריכת הקפה. הקפה משפיע מחד על הכבד- שגם הוא יכול לגרום לטעם המר בפיך ומאידך הוא גם משפיע על הטחול ואז יש התגברות של הלחות ליחה. נסי את מה שהנחיתי. במקביל לכי להבדק אצל הרופאה כפי שקבעת. אם אין הטבה פני למטפל ברפואה סינית שהתמחה בתחום הגינקולוגיה והפריון , כך שיוכל לסייע לך בזמן הריון. המשך הריון בריא וקל M.A. DIP. ACU מיכל שלזינגר התמחות בגינקולוגיה ופריון גוף- נפש דיקור, הומוטוקסיקולוגיה, IPEC, צמחים, NLP פרחי באך ,דמיון מודרך WWW.HEALTHYLIVING.CO.IL 052-8728526

שלום לך אורטל על פי הנתונים שבשאלתך נראה שאת מפספסת את הביוץ. הביוץ מתרחש 14 יום לפני הווסת הבאה. זאת אומרת שבאופן תיאורטי הביוץ שלך מתרחש ביום 10 שאצלך הינו יום "נידה". במצב זה אין לך אפשרות להרות. בכל מקרה המחזור שלך קצר יחסית (24 ימים זהו מצב גבולי) והדימום ארוך יחסית. ממליצה לך לפנות למטפל ברפואה סינית שהתמחה בתחום הגינקולוגיה והפוריות על מנת לאזן את המערכת הגינקולוגית שלך. באופן מעשי יש לשאוף למחזור מעט ארוך יותר (לפחות 25 ימים) וימי דימום מועטים יותר. כאשר המערכת הגינקולוגית שלך תתפקד בצורה תקינה ומאוזנת ימי הנידה שלך יסתיימו לפני הביוץ וכך תוכלי לשפר את פוטנציאל הפוריות שלך. רפואה שלמה בשורות טובות M.A. DIP. ACU מיכל שלזינגר רפואה סינית, אייפק, , פרחי באך ,NLP והומוטוקסיקולוגיה התמחות בגינקולוגיה ופוריות WWW.HEALTHYLIVING.CO.IL 052-8728526

שלום לך כבד הינו אחד החלקים הפחות בריאים בבעל החיים, זהו ה"פילטר" שאוסף את כל הרעלים בגופו של בעל החיים. לא ממש מומלץ...(: חשוב להבין שגם אצל אוכלי בשר פעמים רבות ישנן רמות המוגלובין /פריטין נמוכות וזאת בגלל בעיית ספיגה. חולשת טחול (מונח שמתייחס לאנרגיית הטחול וקשור לרפואה הסינית, אין זה אומר שהטחול אינו בריא) גורמת לבעיות ספיגה. מצ"ב מאמר שלי שיתן לך תשובה מפורטת ביותר לגבי חסר דם והמזונות המומלצים. בהצלחה M.A. DIP. ACU מיכל שלזינגר רפואה סינית, אייפק, NLP, פרחי באך והומוטוקסיקולוגיה התמחות בגינקולוגיה ופוריות WWW.HEALTHYLIVING.CO.IL 052-8728526

שלום אביב, בהחלט ניתן לראות השפעה מיטיבה בשימוש באינוזיטול, אבל על פי רוב השפעתו תהיה חלקית. לטיפול השלם מומלץ לצרוך גם את כל קומפלקס ויטמיני B, חומצות אמינו ואומגה 3. כמו כן ניתן לשלב פורמולת צמחים בעלת השפעה על מערכת העצבים (צמחים אדפטוגניים). וכמובן טכניקות ספציפיות כמו דמיון מודרך, תירגול נשימות, ביופידבק ועוד.. בהצלחה!

מזל שלום! את מתארת כאב מתמשך ובלתי מוסבר. יכולים להיות סיבות רבות לכאבי ראש. החל מאלרגיות לחומרים שונים (אפילו קפאין או סוכר) , דרך עצב מודלק שמקורו בשיניים עוד ועוד. בודאי רופא יוכל לתאר לך זאת טוב ממני. כפסיכולוגית אני יכולה לספר לך שכאבים כאלו יכולים לצמוח גם על רקע נפשי- רגשי. (כמובן רק אחרי שנשללות כל האפשרויות הרפואיות). ישנם אנשים שהגוף שלהם מבטא מתח וחוסר שקט דרך כאב קבוע וכרוני שמופיע במצבים כאלה. אנשים לעתים משתמשים במושג "איזה כאב ראש זה" כדי לבטא מצוקה או טרדה. הרבה פעמים הכאב ראש מתבטא הלכה למעשה. בנוסף להמשך בדיקותייך את הסיבות הפיזיולוגיות לכאב ראש הייתי מנסה ללכת בכיוונים נוספים. א. פעילויות מרגיעות ומרפות שיש בהן כדי להקל על הכאב. הליכה/ יוגה / מדיטציה/דמיון מודרך יכולים לעזור. ישנן קלטות שונות שניתן להשיג בשוק למטרה זו בכל חנות ספרים. ב. לעתים טיפול בהיפנוזה יכול למקד וליעל את ההתמודדות עם הכאב. ג. לחצים וטרדות הן סיבות טובות ל"כאב ראש". במידת הצורך כדאי להעזר גם בטיפול פסיכולוגי . התמודדות יעילה יותר על הקשיים יכולה להקל על המצוקה הנפשית ובאופן עקיף להשפיע גם על הכאב ראש. בהצלחה ורק בריאות נעה