פורום פסיכולוגיה קלינית

יש לי בן בן 4 חודשים,זה ילד ראשון לכן יכול להיות ששאלה שלי טיפשית.בני בגיל כזה שהוא נבהל מרעש פתאומי .לא מזמן הגיע אלי אחי עם בת בת שנה. היא כל הזמן רצה בבית וצורחת ובני נבהל ופורץ בבכי. האם יהיה השפעה כלשהי עליו? תודה

לאם המודאגת שלום ילדים בגיל הזה עלולים להבהל מרעשים לא צפויים. רעש קבוע, למשל מוסיקה, איננה מפריעה כלל, אפילו אם היא חזקה. הם יכולים לישון בלי כל בעיה גם ברעש חזק. לעומת זאת, רעש פתאומי שאיננו צפוי עלול לגרום בהלה, גם בגילאים מבוגרים יותר. אל חשש, אין כאן בעיה לטווח ארוך. חבקי אותו ואמרי לו שהכל בסדר, שזה רק..., והוא בוודאי ירגע. בברכה ד"ר אורן קפלן

מישהו יודע מה הטלפון של המרכז להפרעות אכילה נופית? האם יש שם כונחות? בתודה מראש, רוני

את מספר הטלפון תבקשי מ - 144 ויתנו לך אני חושבת שיש שם חונכות .כי זה מרכז שעובד בצורה מאוד דומה לשחף ושם יש חונכות .

הייתי במחלקה בתל השומר להפרעות אכילה- מבוגרים, אובחנתי שם ואמרו לי שבתור התחלה אני צריכה להשתתף בקבוצה פסיכוחינוכית, איזו מן קבוצה זאת? מה היא כוללת? אמרו לי להיות לבינתיים בקבוצת המתנה, וגם מה יש שם לא ממש הבנתי, למרות ששאלתי שוב ....האם המחלקה לא אמורה לתת מעקב של דיאטנית ופסיכולוגית? אני מקווה שיהיה מי שיוכל להסביר לי קצת, מנסיון/ עבודה. מיכלי

מיכלי היי היתה כאן בפורום בחורה בשם אביב שהיתה עובדת שם אבל כבר הרבה זמן שהיא לא נכנסת . מה שאני יכולה להציע לך שתיכנסי לאתר "תפוז " תעשי קליק על פורומים תגלגלי את רשימת שמות הפורומים עד למטה שם תמצאי כותרת " תמיכה " ותחתיה יש הפרעות אכילה תעשי קליק עליו ושם בפורום הבנות יתנו לך את כל הפרטים שאת רוצה לדעת על תל השומר . כדי להיכנס לפורום את צריכה לפתוח פירטי משתמש ורק אז תוכלי גם את לכתוב שם זה לא כמו כאן שנכנסים חופשי , אבל זה לא בעיה , תנסי בהצלחה

שלום רב, אבי, בן 86, חולה דמנטישמצבו החמיר לאחרונה, אושפז לאחרונה בגלל שבר באגן ,דימום חזק משלפוחית השתן ועצירת השתן. בגלל אי שקט טופל ברספרידאל יחד עם דופיקר (נגד תופעות לואי). לאחר ריסוק האבן שהייתה הגורם לדימום (בהרדמה כללית קצרה) , בהמשך הטיפול הפך אבי לאלים מאוד בלתי נשלט לחלוטין, לא ישן ולא מגיב לבונדורמין, לוריבן וזריקות פנרגאן. קראתי על התרופות האנטי פסיכוטיות ונראה לי כי שתי התרופות: רספרידל ודופיקר נוגדות ואף מפריעות אחת לשניה, ואולי יש בכך קשר להתנהגותו של אבי. מה דעתכם על כך?מה ניתן לעשות, כי המצב בלתי נסבל. עובר לאישפוז טופל אבי(שמתגורר אצלי) בציפראמיל, דופיקר וממורית(Aricept). תודה מראש, פ.ש.

פ.ש. לא ממש הבנתי איזה טפול מקבל אביך בגילו ובמצב של מחלה כל הפרעה גופנית וכל טפול תרופתי עלול להוציא אותו מאזון שיכול להתבטא בין השאר באי שקט התקוה - כמעט תמיד עם חלוף ההפרעה הגופנית - המצב הפיך יש לשגיח עליו בזמן זה כדי שלא יזיק לעצמו הפתרון - הורדת תרופות למינימום , אתור הבעיה הגופנית בבסיס וטפול בה בהצלחה עמי

שלום ד"ר שמי דור אני סובל מעצב תמידי מהיותי ילד אבל אני מתפקד רגיל אבל העצב מלווה אותי כל החיים אבל לא מונע ממני לתפקד שאלתי היא האם ניתן לצאת מזה כי ניסיתי כבר תרופות נוגדות דיכאון והם רק הרדימו אותי ושום טיפול לא עזר.

דור שלום אישית אינני מאמין שיש מצב שהוא לחלוטין עמיד בפני טיפול. איכות חיים אינה שאלה של שחור או לבן, יש הרבה גווני ביניים, ולכן סביר להניח שניתן לעזור לך לשפר את מצבך בצורה כזו או אחרת. מאחר ואינני מכיר אותך אינני יכול לומר הרבה יותר מכך. מצב שנמשך שנים רבות דורש בד"כ סבלנות וזמן רב של טיפול. אני מציע שתמצא לעצמך מסגרת טיפולית מתאימה ותנסה לשנות את מצבך. בברכה ד"ר אורן קפלן

דור, אתה חי עם העצב... זה שהוא לא מונע ממך לתפקד, לא אומר שאתה לא יכול לשפר את החיים. לא במישור התיפקודי היום-יומי, אלא במישור הרגשי. אם אתה יודע מה מקור העצב וגם אם לא, למה שלא תפנה לפסיכולוג (אם תרופות לא תרמו לך)? לפעמים רק הדיבור על העצב יכול להזיז את הגלגלים, ולפנות יותר מקום לתחושות אחרות...

דור שלום גם אני סובל מאותה בעיה. יתכן וטיפול פסכילוגי ממושך יכול אולי לעזור. האם אתה מעונין ליצור קבוצה של מספר אנשים שסובלים מאותה בעיה וינחה אותה איש מיקצוע שיבחר על ידי הקבוצה? האם יש עוד גולשים באתר הסובלים מאותה בעיה ורוצים להצטרף לקבוצה שכזו?

האם מישהו יודע על אפשרות של פורום אישי למספר מסוים של אנשים שיכול להיות תחליף לטיפול קבוצתי כאשר ברקע יהיה איש מקצוע ?

הייתי מעוניין להצטרף לקבוצה כזו

דור שלום מצטרף אנא נסה שוב טפול אין לי פרטים אבל אני בספק אם מיצית את האפשרויות לטפול בהצלחה עמי

הרה'לה, מה קורה איתך? את לא ענית למה שכתבתי לך בדף 540. אני מקווה שהכל אצלך בסדר. תהיי בקשר, נעמי.

נעמי - בדקתי עכשיו, ולא ראיתי שם הודעה שלא עניתי עליה... תנסי לבדוק שוב, ואם את לא מוצאת אני אשתדל לענות כאן שוב... בגדול אני בסדר... מכיוון שהמועד ל"פגישה המחודשת" עם הפסיכולוגית מתקרב, אני נמצאת במתח שמתבטא בעיקר בלילות - אני לא מצליחה להרדם. איך אורזים את המחשבות המציקות האלה, ושמים במקום אחר? מה לא ניסיתי... קראתי, פתרתי תשבצים... אבל ברגע שאני שוכבת בחושך ומחכה לשינה, קופצות המחשבות מכל פינה...

הרה'לה, אכן צדקת, ענית לי על כל שאלותי. נו... כנראה שרציתי לקשקש איתך באותו רגע. מתי את אמורה להיפגש עם הפסיכולוגית שלך ? אני מאמינה לך שזה מורט עצבים ומותח כי לפני כן היה בלאגן שנתן לך טעם רע (ממה שזכור לי). מה אוכל להציע לך כדי לצאת קצת מהמחשבות המציקות? אולי להסתכל בטלוויזיה בתוכנית של טבע או משהו דומה? לפעמים יש גם תכניות על אוכל שמסיחות את הדעת. ואולי איזה ספר נחמד שכייף לקרוא? (לא משהו כבד). מה עם אומנות את אוהבת? חוצמיזה אני מקווה שעד שאת מגיעה ללילה את מצליחה להרחיק ממך את המחשבות המציקות האלה ולא נתקעת בהן כל היום. דרך אגב, גם לבשל משהו (או להכין את הלחם המפורסם שלך) יכול אולי להועיל. אז יקירתי אני מקווה שהצלחתי ולו במעט לעודד את רוחך. ותרגישי חופשי בכל רגע לבקש עוד רעיונות להרחקת המחשבות המציקות. נדבר יותר מאוחר, נעמי.

נעמי'לה... אני לא יודעת מתי אפגש עם הפסיכו'... יש לי תחושה מעצבנת שהיא "תשכח" אותי... מן מחשבה שנמאס לה ממני, ושהיא לא תודיע לי כלום... ניסיתי לחשוב ולברר עם עצמי - אולי זה מה שאני רוצה שיקרה? אבל זה לא ככה... גם אם אין שום עתיד לטיפול הזה, מן הראוי הוא לסיים אותו בצורה נכונה... בקיצור, זה מה שמציק לי. עדיין לא בדקתי, אבל צריך להיות לנו ערוץ חדש בטלוויזיה - animal planet - זה יכול להיות משהו טוב להסחת הדעת... אבל אני לא יכולה להרדם כשהטלוויזיה עובדת... אני חושבת, שאני פשוט אנסה לשים לי דיסק עם מוסיקה מרגיעה, שינגן ברקע... נהגתי לעשות את זה בעבר. את האומנות אשאיר לאחותי... כל אחד והתחום שלו. יש לי כישורים אומנותיים מזעזעים למדי. רצוי שאתרחק מהתחום הזה :-))

HERA שלום ברצוני להחמיא לך על היותך מופת ליחסים בין אישיים לעצם הויכוח על יעילות טיפולים פיתחי את סיפרו החדש של יורם יובל בעמוד 26 ותגלי שכתוב שם שיש אנשים שפיתרון ההפרעות הנפשיות היעיל ביותר עבורם הוא תרופתי יש אנשים שהטיפול היעיל עבורם הוא טיפול משולב (שיחתי + תרופתי) ויש אנשים שעבורם מתאים טיפול שיחתי בלבד ההסתייגות שלי לא נובעת מטיפולים פסיכולוגים אלא מהעובדה שמשום ש "יותר מכובד" לפנות לפסיכולוג ןלא לפסיכיאטר הרי אנשים שהטיפול המתאים להם הוא תרופתי עלולים להגיע לפסיכולוג שבתום לב (האמת שלו) או חוסר תום לב (ציניות וחמדנות) ישאיר אותם עם הבעיה ובלי הכסף. לכן דעתי שההכוונה הנכונה ביותר היא לפנות לפסיכיאטר של הקופה והוא יקבע את הצורך בכימותרפיה או פסיכותרפיה תודה ורוניקה

ורוניקה שלום. אני חושבת שכולם הבינו פה את העמדה שלך, אולי מספיק? אם את לא מקבלת את דבריה של הירה את לא חייבת לקרוא את התגובות שלה. קצת חומר למחשבה. יום טוב. ולך הירה אני שמחה לראות שאת פה, ועדיין שמחה לענות לכולם. תהיי כאן בשבילנו וגם בשבילך, אומנם לא תמיד אני מגיבה אני לא מספיק מוכשרת כמוך, אבל אני פה תמיד. שיהיה לך יום טוב לי

ורוניקה שלום, הדיאלוג שלך עם הרה - תיאורטי לחלוטין. אשמח אם תשתפי אותי בבעיה שהיתה לך ואילו כדורים התאימו לך. משך כמה זמן נטלת אותם? לא היו לך תופעות לואי? תודה, נטע

ורוניקה הנכבדה ! קראתי את כל התכתבויותיך עם הרה או נגדה והן לא היו מקובלות עלי , ראיתי בהם ניסיון להיכנס בה ולהוכיח אותה על כל יעוץ או תשובה שהיא כתבה . לא ברורה לי הסיבה כי הרה נתנה ונותנת עזרה ותמיכה והרבה מידיעותיה וניסיונה בתחום הטיפול הנפשי | ופסיכיאטרי והיא לא היתיימרה לתת כאדם מיקצועי אלא כאדם שיודע הרבה בנושא ומתוך רגישות ורצון לעזור אם היא רק יכולה .אם זה לא מוסכם על דעתך רק תיכנסי ותכתבי את דעתך או תיעצי על פי דעתך אבל למה צריך לצאת נגדה ולנסות להוכיח אותה שהיא לא צודקת ואת כן . * ובהקשר לכך אני חושבת ויודעת שבכל המיקרים לא הולכים ישר לפסיכיאטר אלא מופנים אליו אחרי שכל הניסיונות לעזור לא השפיעו ואז מפנים לפסיכיאטר שהוא הקצה של ניסיונות הטיפול , ובינינו עוד אף אדם שהגיע לפסיכיאטר לא יצא ממנו בלי תרופות אז למה לא לנסות טיפול שיכול לעזור גם בלי תרופות ואם הפסיכולוג או העו"ס המטפלים רואים שהטיפול ללא תרופות לא עוזר אז הם מפנים לכיוון הפסיכיאטריה שעומדת בקצה הסולם .

לי, אני לא מבינה - את יכולה להגיב למי שנראה לך גם בלי "להיות מוכשרת" כהגדרתך. זה בכלל לא עניין של כישרון. זה לקחת את את מה שאת מאמינה בו ולשתף אחרים...

היי ורוניקה, כמו שכתבתי לך - אני צריכה למצוא איפה שמתי את הספר, ואז בשמחה אקרא אותו... :-) אישית, אני לא רואה פניה לפסיכיאטר כ"פחות מכובדת" מפניה לפסיכולוג. גם את זה עשיתי. פניתי בעברי הרחוק לפסיכיאטרית של הקופה, והיא המליצה על טיפול משולב ונתנה לי שם של פסיכולוגית. ואכן הייתי בטיפול משולב. מצד שני, יש מקרים לא נעימים של פסיכיאטרים, שעובדים עם קופות החולים - יש לי שכנה שפנתה לפסיכולוג של קופ"ח והוא המליץ על טיפול משולב. הוא היפנה אותה לפסיכיאטרית (גם של הקופה). הכל דפק כמו שעון, עד שיום אחד הפסיכיאטרית אמרה לה כך: "אני יוצאת מההסדר של הקופה. תצטרכי למצוא מישהו אחר!" ולא דאגה בפועל לעזור לאותה בחורה. פשוט "אמרה והלכה". תסכימי איתי, שיש בזה חוסר מקצועיות מסויים... זו דוגמא שלילית אחת, אני יודעת שמנגד יש המון מקרים מוצלחים.

שלום ורוניקה, קבלתי את האימייל שלך. מאחלת לך הצלחה וחיים מאושרים, נטע

ורוניקה וכל היתר, הרבה מיעילות הטיפול תלויה במטופל עצמו - לדברים אליהם הוא מגיב בצורה חיובית, ליכולת הכלכלית שלו וכו'... נקודת הפתיחה צריכה להיות נכונות ופתיחות לכל טיפול שקיים, מבלי לפסול על הסף שום דבר. ואני לא מתייחסת כאן למאחזי עיניים למיניהם, שמציעים כל מיני פתרונות קסם...

טוב, אף אחד (חוץ משלומי...)לא התייחס לשאלתי בדף הקודם בקשר לחוסר בטחון עצמי, דבר שמוריד לי עוד יותר את הבטחון העצמי...

מיכל, את גם זו שמסמיקה ? אם כן, אז עניתי לך גם לגבי ההסמקה. מה את חושבת שגורם לך לחוסר בטחון עצמי ? הנה למשל אני מחשיב את עצמי לבעל בטחון עצמי נורמלי. אולי קצת מעל לנורמה. אבל למשל לעמוד מול קהל ולדבר, בכמה הזדמנויות שנקראתי לעשות זאת, לא יכולתי. חטפתי פיק ברכיים. ומה קרה לבטחון העצמי שלי ? לא יודע .

הי שלומי, לא זאת לא אני המסמיקה, יש הרבה מיכליות מסתבר... אין לי שום בעיה לעמוד מול קהל, אני עוסקת במקצועות עם קהל . הבעיה שלי היא בהיכרות יותר אישית. בחברת אנשים חדשים אני נאלמת דום וכל הזמן חושבת איך להגיד את הדבר הנכון כדי להתקרב אבל לרוב אני לא יודעת מה להגיד ושותקת. זה כנראה מתפרש כהתנשאות, סנוביות, תואר שדבק בי עוד בב"יס ללא יכולת להעיף אותו ממני. . אבל מה, לאחר שהצד השני הראה לי שאפשר לסמוך עליו אני נפתחת די בקלות ויוצרת חברות עמוקה. הבעיה היא שלוקח לי הרבה זמן עד שאני סומכת על הצד השני. כאילו שהוא צריך להוכיח את עצמו בפני עד שאני אהיה מוכנה להיפתח. (אני לא מתכוונת לחברויות רומנטיות, יש לי בנזוג, אלא לחברות ידידותית). כמו שכתבתי בדף הקודם ניסיתי את השיטה הטכנית, שאכן הצליחה אך רק כלפי חוץ. הצלחתי להגיע ליותר אנשים אך עדיין הרגשתי את חוסר הבטחון העצמי שולט בי. אני מקנאה באלה שהתהליך הזה מתרחש אצלם בצורה הרבה יותר חופשית.

מיכל שלום בואי נתחיל במה שקרה כאן. לא קיבלת תשובה שכנראה חיכית לה. כתוצאה מכך התאכזבת וכעת השארת הודעה נוספת כתזכורת. את הודעת התזכורת היה אפשר להציג בכל מיני צורות, אבל את בחרת לומר שאת מפרשת את חוסר התשובה כפגיעה אישית ושאנו (באשר אנחנו נמצאים) אחראים לתוצאה הזו. למה אני מקדיש כל כך הרבה מילים לכך? כי אני חושב שאולי זה יוכל לומר לך משהו על הבעיה שבגללה פנית. משהו בטון הדברים גורם לסגת רגע אחורה ולחשוב איך לענות לך. להיות מאוד רגיש ולהיזהר שלא לדבר ישיר ובוטה? (כדי לא לפגוע בך). אולי לכעוס עליך על רגשי האשמה שאת מנסה לטעת בנו? בכל מקרה, יש משהו בתגובה שלך שלא גרם להתקרב ולתקן את חוויתך הקודמת של הדחיה (מהעמוד הקודם) אלא לשמור מרחק. ואולי זה בדיוק מה ששאלת בשאלה המקורית. האם יתכן שאת מרגישה חוסר ביטחון עצמי, ואנשים אחרים מפרשים את תגובותיך כהתרחקות, התנשאות או תגובה בין אישית שלילית אחרת. אני רוצה לסייג כמובן שצריך לקחת את זה בפרופורציה, זו בסך הכל הודעה בפורום, ואני מודע לזה, אבל בכל זאת, מהדברים הקטנים הללו אפשר גם לחשוב מה קורה לך במצבים חברתיים מורכבים יותר. כשמאתרים את הבעיה "בקטן" אפשר אולי להתחיל לפתור אותה לגבי המצבים המורכבים יותר. אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי. בטיפול אולי תוכלי לבדוק את הסוגיות שמטרידות אותך, אבל לא פחות חשוב, דרך האינטראקציה עם הפסיכולוג/ית שבסך הכל גם היא סוג של אינטראקציה חברתית, תוכלי להבין משהו באופן אותנטי על האופן שבו את מתקשרת עם הסביבה. בנוסף, יש סדנאות שונות של יחסי אנוש בהם ניתן לקבל פידבק מהקבוצה. יתכן שאת לא מודעת באופן מלא למה שאת משדרת והאופן שאת מגיבה לדברים. חשוב שתקבלי תמונת מראה על האופן שבו את נתפסת, אבל בסיטואציה מוגנת של קבוצה או טיפול שבה תהיי גם מוגנת, לא כמו שאת מרגישה כנראה בסביבה הטבעית שלך. בברכה ד"ר אורן קפלן

לד"ר אורן שלום, תודה על תשובתך המפורטת. כמובן שלא רציתי לטעת באף אחד רגשי אשמה על שלא ענו לי, פשוט התפלאתי, כי הנושא נראה לי חשוב וכמו שכתבה יונת נוגע לרבים מאיתנו. יכול להיות שהייתי צריכה לעשות זאת בדרך יותר עדינה... ולעצם העניין - איך אפשר לקבל מידע על קבוצות המקיימות סדנאות ביחסי אנוש ואיך בוחרים פסיכולוג/פסיכותרפיסט(מה ההבדל?)?

אני כל הזמן חושבת שאנשים מנתחים אותי : מנתחים את המראה שלי או מה אני אומרת מה אני עושה ואיך אני מתנהגת. אני כל הזמן חושבת אחורה ומנתחת את עצמי - מה אמרתי ומה לא היתי צרכה להגיד ודברים כאלו. המחשבות האלו מתרוצצות לי בראש המון פעמים. זה לפעמים מתסכל אותי כל כך ואין לי פתרון. אני עוד סובלת מדכאונות - קור - בעיות שינה. ד"א * האם מישהו מכיר צ'ט לתמיכה נפשית ? תודה.

לפי מה שאת מתארת, זה נשמע כמו חוסר בטחון עצמי עמוק. מדוע שלא תפני לטיפול, ושם תפעלי בשדני מישורים: גילוי השורשים לבעיה והתמודדות נכונה?

יש לציין לא תמיד נתקפת בחרדות האלה ויש לי הרבה חברים שאוהבים אותי.אבל שזה קורה לי זה מאוד מציק - זה מן התקפות שכאלו.

שלום רב, יש הרבה טב ויפה בצ'טים, אבל יתכן שאותן תופעות לא רצויות, דווקא יתחזקו ויתעצמו, ולא יכחדו. מוטב לחפש סיוע מקצועי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום דוקטור אני כבת 23 ומרגישה כי מידי יום אני פוגעת בעצמי יותר ויותר ללא שום דרך להפסיק. אני בולמית כבר שנתיים כאשר בזמן האחרון ההקאות הם 2-3 פעמיים ביום, אני משתמשת בלקסיקל פורטה מזה 3 שנים. בשבועיים האחרונים יש לי כאבים חזקים בבטן ודם בצואה. כשהייתי צעירה עברתי אונס וכתוצאה מכך הפלה, כך שאיני יכולה לפנות להורי לעזרה כי איני חושבת שהם יעמדו בעוד דבר כל כך קשה. אני מרגישה חסרת אונים, אני לומדת פסיכולוגיה, כך שאני מודעת למה שקורה לי ולמה מבחינה נפשית, אך איני מסוגלת לשלוט בזה, זה שולט בי. אני דועכת מידי יום, עד למחשבת התאבדות. בבקשה תפנה אותי לגורם שיוכל לעזור לי. ואם תוכל גם תמנה את הסכנות בתופעות שציינתי. אשמח להתכתב עם מישהי שנמצאת במצב דומה. תודה לי

היי לי, את כבר על דרך המלך. יופי!!!!! הדרך לא תהיה סוגה בשושנים. דעי לך כי מי שלומד פסיכולוגיה לתואר שני חייב (תואר ראשון, מומלץ) לעבור טיפול פסיכולוגי. קודם כל, ההורים שם כדי לעזור לנו!!!!! דבר שני, יש מרכז להפרעות אכילה בתל השומר. דעי לך משהו: ההורים חייבים להיות חלק מתהליך הטיפול. זה לא יהיה קל!!!!!! דבר שלישי, לבנות פה יש ניסיון, כך שהן תתרומנה לך. עדי

אני סובלת מבולמיה המלווה בדיכאון, יחסית לאט הרבה זמן, התחלתי טיפול פסיכולוגי כחודש, אבל היאוש גובר. הייתי רוצה לדעת מהם המקורות של הבולמיה ואם יש איזה שהיא שיטת טיפול יעילה.

ניקי, למרות הקושי, סבלנות היא מילת המפתח. לחודש בטיפול פסיכולוגי אין הרבה משמעות, מלבד היחסים שנוצרים בין המטפל למטופל, וגם זה רושם הדדי ראשוני.

נכון. עדי

http://processwork.co.il/

הרה יקירתי האי מייל שלי מפוצץ יקח לי בערך רבע שעה ואולי יותר לרוקן אותו @----)--- איתן

יופי!!! אני מקווה שהיום זה לא יקרה... :-))) כמעט נעלבתי... שלחתי לך מייל ולא ענית לי... :-))) האמת היא, שעכשיו גם לי יש בעיה במייל, אני צריכה להתקשר לתמיכה של החברה (אני לא עושה פרסומות חינם), ויפתרו לי את הבעיה... חסר להם שלא!!! :-)

אני סובלת מאוד מהסמקות ומחפשת נואשות פתרון לכך. אני מסמיקה במגוון מצבים ולא יכולה להצביע באופן מוחלט על הסיבה. מה עלי לעשות ?

שלום מיכל, רצוי שתפני לרופא המשפחה שלך. לפי מיטב ידיעתי יש ניתוח שאפשר לעשות כדי לשפר את המצב.

מיכל שלום יש אפשרות לטפל בהסמקה באמצעות היפנוזה. ההסמקה היא תגובה גופנית לכאורה לא רצונית. באמצעות ההיפנוזה ניתן לשפר את השליטה שלך בפעילות הגופנית הזו. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, האם אפשר לטפל בהסמקה בטכניקה של "ביו פידבק"??

הייתי רוצה לדעת מידע על הפנוזה - במה מה זה יכול לעזור להרגשה נפשית טובה יותר - מחירים - סיכונים - תהליך וכדומה. תודה.

לד"ר קפלן תודה על תשובתך. האם טיפול פסיכולוגי קליני, ללא היפנוזה, עשוי לעזור ? האם יש פסיכולוגים המתמחים בתחום זה ? האם קיים טיפול תרופתי כלשהוא אשר מפחית או מעלים את תופעת ההסמקה ?

מיכל היי, האם בדקת אם לא מדובר בבעיה רפואית? פנימית? (בעיית עור, בעייה אוטואימונית, הורמונלית). אם הדבר נובע מלחץ חרדה, אז כדאי למצוא דרך להירגע באמצעות מטפל וע"י שיטות תרפיה שונות. (זה מה שאני עשיתי...) מיטל

הי מיטל מה כוונתך ב"שיטות תרפיה שונות" ? טיפול פסיכולוגי קליני או משהו אלטרנטיבי ?

מיכל, איני מבין למה זה מפריע לך ? רק שתדעי, זה מאד חינני. גברים ימותו עלייך ! המשיכי להסמיק ולהקסים ! יום נעים.

שלומי זה כל כך מביך שזה קורה

מאיזה גיל ניתן להבחין בהפרעות באישיות או בנטיה לכך? האם גם בשנים הראשונות? תודה.

גליה שלום. מה שנקרא הפרעות אישיות ניתן לאבחון רק מעל לגיל 18 . אין ספק שזה לא מתחיל אז, אבל הסיבה לאיבחון המאוחר הינה התקווה לשינוי ומניעת הדטרמניזם הנובע מהגדרת האישיות כהפרעה. יחד עם זאת הזרעים להפרעת האישיות הבוגרת נטמנים כבר בילדות המוקדמת. באיבחון וטיפול נכון ובזמן ניתן למנוע, להקל וכד'. מדוע את שואלת? בברכה. רוית.

תודה בעד התשובה. אני סובלת מהפרעה סכיזוטיפית וראיתי אצל האחיין שלי בן השנה וחצי סימני רגישות והסתגרות. לכן רציתי לדעת.

אני לוקחת ציפרמיל 40 מ"ג במשך כמה חודשים. מאז מופיעים לי פרונקלים חוזרים בעור וכעת מצאו אצלי גם לויקופניה. האם יתכן קשר לציפרמיל? תודה.

ליאת שלום בעיות עור יתכנו לויקופניה גם יתכן ככל הנראה אם היא חמורה הייתי נועץ דחוף בהמטולוג ושוקל הפסקת הטפול בברכה עמי

לקיתי בזמן התבגרותי וכל ההשתלשלות בכלל לא מענינת ולא חשובה אפילו עבורי.ומאז כאילו הלך לי הלב כאילו התנאי לפתחו אינו בר קיום ואפילו לא נודע בלבד.שאלתי אם יש דרך לבקוע המחסום ולתת לזרמי החיים לפרוץ ולפכות. יובל

הבהרה:כונתי לרגשות ורגישות נפשית .לדוגמא אהבה לאח ולהורים ולאישה אהבה נפשית ולא גופנית .כלומר נפגעתי בלב יותר מהפגיעה במוח.

> >

הי יובל, לדעתי דרך משחק אתה יכול לחזור ולחוות רגשות. לא חייבים ללמוד באופן מקצועי. בכל מקום יש בימות נוער ומבוגרים ואתה יכול להצטרף לקבוצה וללמוד פסיכודרמה. בדרך זו אתה יכול למצוא מפתח חדש ללב. בהצלחה, נטע

יובל, המוח הוא הלב. כל מה שאתה רואה, רוצה, חש בא מהמוח. הלב הוא בסך הכל משאבת דם . שלושה יסודות שעליך לקיים: רצון, אמונה וציפייה - רצון לשנות, להיפתח, לזרום, לחיות. אמונה - שאכן הדברים קורים, וציפייה סבלנית - וכך יהיה. כל טוב

יובל, הדרך לפתוח את הלב קיימת. היא נמצאת בך! יכול להיות שאינך יכול לראות אותה בעקבות פגיעה או פגיעות שחווית. יכול להיות שבחרת, ולא בהכרח במודע, לאבד את המפתח. אבל יש מפתחות שאי-אפשר לאבד, אלא רק לשכוח את המיקום שלהם. לפעמים צריך הכוונה מקצועית כדי "לעודד" את הזכרון הנפשי, לא תמיד אפשר לעשות את זה לבד... השאלה היא האם אתה מוכן לפנות לטיפול? בהצלחה, HERA.

יש עכשיו תוכנית על תרופות נוגדות דיכאון בטלביזיה בערוץ 2 .

האם מישהו מחברי הפורום צופה כרגע בתוכנית ?זה כרגע ניגמר וחבל למי שלא ראה כי זה היה בידיוק על הויכוח בפורום על מתן תרופות פסיכיאטריות ועל מתי מאשפזים אישפוז כפוי והדרך להגיע או הגורם לאישפוז כפוי , אבל לא ניראה לי שהפסיכיאטר ראה את התוכנית בערוץ 8 על האנשים שהעידו איך ומה עשו להם ע"י אישפוז כפוי ואולי הוא תמים ולא יודע איזה אוולות ניגרמות לאנשים שבכוח הזריקו להם זריקות לשתק אותם למשך שבוע . עוד הוא ציין שאם האישפוז הכפוי נעשה ע"י המשטרה אז חבל לאותו אדם כי אז זה נעשה בכוח וללא שאלות אם אותו אחד מוכן לאבחון או לא לפני האישפוז בכוח וקשירה הוא מקבל את זריקות ההשתקה או הסמים ללא בירור הסיבה שהשוטרים החליטו לעוצרו לאישפוז . איך אפשר להסתמך על קביעה של שוטר שאדם צריך אישפוז כפוי מבלי לדבר ולאבחנו קודם כל ? שמו של הפסיכיאטר המרואיין היה שוקי.

לא ראיתי

הרה אמרה: > > תרופות בלי טיפול פסיכולוגי, זה כמו לצלול עם בלון ריק מחמצן. > נכון שיש מקרים שמומלץ במיוחד לקבל תרופות, אבל ברוב המקרים (לא > כולם) התרופות מהוות גיבוי לשיחות. כמובן שזו זכותך לא לבזבז כסף > על שיחות... אבל תרופות במקרה הזה הן פלסטר בלבד על פצע שדורש גם > ניקוז. זו צלקת שמכסה על הזיהום. > ורוניקה עונה במקרה שלי התרופות הספיקו לשחרר אותי מעבדות לחירות

ורוניקה, איזה תרופות פלא את לוקחת ?

את יודעת מה? אני באמת באמת שמחה לקרוא את זה... אני לא יודעת מה הסיבה שהתחלת לקבל טיפול תרופתי מלכתחילה, אבל אם זה עוזר - למה לא? אני לא פוסלת שימוש בתרופות. לפעמים זה באמת המוצא האחרון שנשאר.

אם התרופות עוזרות , ואין להם תופעות לוואי מיוחדות למה לעבור את הסבל של הטיפול הפסיכולוגי/ הפסיכיאטרי ? שלא לדבר על רגשי האשמה שאת מבזבזת כ"כ הרבה כסף . יש אנשים שאומרים "אני נגד תרופות באופן מוחלט" אם זה עוזר, למה לא להשתמש??? כמובן שאיני פוסלת טיפול למי שזה מתאים.

שלומי כתב/ה: > > האם את פשוט רוצה לומר שאינך מאמינה בתורת הפסיכולוגיה > ולא מאמינה שאנשים יכולים להעזר בתרפיסטים ? > האם זה מה שאת אומרת , בגדול ? ורוניקה עונה: כאשר הזדקקתי בימי חיי לשירותי בריאות הנפש הפתרון היחיד היה תרופתי ולא שיחתי במקרה שלי הטיפול התרופתי הוכיח את יעילותו ואין סימנים המעידים על צורך בטיפול אחר לגבי יעילות הפסיכותרפיה אני מכירה הרבה אנשים שלדעתי פניה לפסיכותרפיסט בנושא שינוי של דפוסי התנהגות יכול לעזור להם לגבי הפסיכואנליזה אין לי מושג לגבי יעילותה תודה ורוניקה

עכשיו נראה לי שהסברת את עצמך. את יודעת שאת יכולה להשיב ישר לאחר קריאת ההודעה. אינך צריכה כל פעם לפתוח תגובה חדשה ואז גם תחסכי לעצמך את הצורך להעתיק את התגובה הקודמת עליה את מגיבה. הבנת ?

לורוניקה ושלומי, לא התנסתי בטיפול פסיכולוגי אבל אני חשדנית מאוד לגבי יעילות הטיפול. מצד אחד אני שומעת אנשים שאומרים: "הגעתי עד הלום בזכות הטיפול הפסיכולוגי שעברתי" או : " הייתי שבר כלי עד שהגעתי לטיפול" מצד שני , אמא של חברתי הטובה היתה פסיכולוגית ( מומחית ) של ילדים, ואף כתבה ספרים בנושא. אבל ההתנהגות שלה בבית עם ילדיה ובעלה היו מתחת לכל ביקורת. חברתי טוענת שאמא שלה הפסיכולוגית הידועה השאירה אצלה צלקות ופחדים רבים. ולכן, אם הפסיכולוג לא יודע להתנהג כראוי בביתו, איך אקבל ממנו עצות???

שלום, שאלה שמציקה לי - האם חוסר בטחון עצמי שגורם לבישנות ולהסתגרות המתפרשת בטעות כהתנשאות יכול לגרום לאנשים להתרחק ממך? אם אתה מודע למגבלתך ואף יודע מה מקורותיה, האם אפשר להשתפר? מישהו פעם אמר לי שאפשר אם מתחילים לעבוד על זה בצורה טכנית. כלומר, לחייך לכולם גם אם לא ממש מתחשק, לשאול לשלומם של האנשים איתם אתה עובד\לומד וכד' גם אם ממש אין לך חשק לכל העמדת הפנים הזאת. אחרי השלב הטכני מגיע השלב האמיתי בו אתה מצליח להתגבר על נקודות החולשה שלך ובעצם לשדר יותר בטחון עצמי. אבל מה עם האני האמיתי? אם אני לא מרגישה שצברתי יותר בטחון אז מה זה שווה? יכול להיות שאם השדר שלי לחברה יהיה יותר חיובי אז החברה תשדר לי בצורה יותר חיובית ואז גם אני אהיה יותר חיובית, יענו האדם במראה וכל זה (במובנים של בטחון עצמי ולא של התנהגות חיובית או שלילית)?

האם את חשה שיש לך חוסר ביטחון עצמי או שהשאלה פילוסופית מדעית גרידא ?

מיכל, כנראה שעוד לא הגעת לשלב האמיתי בו את מרגישה שאכן צברת יותר ביטחון עצמי ואמונה ביכולותיך ובכוחך. אז אין ברירה וצריך לעבוד על זה כי עד שאת עצמך אינך משוכנעת בהרגשת הביטחון העצמי - לא תוכלי לשדר אותה לסובבים אותך. בהצלחה

הרה כתבה > > לי - תודה. :-)) > > אני לא יכולה להיפגע מורוניקה... הדברים שהיא כותבת לא יכולים > להזיק... הם נכתבים מתוך רצון לעוות מציאות מסויימת והתאמתה > לדרישות האישיות שלה... להיפך, אני נהנית מההתכתבות איתה... יש > בזה משהו שמעשיר את דעותיי על המין האנושי... :-) תשובה מורוניקה אני מבקשת הבהרה איזה דברים שכתבתי נכתבו במטרה לעוות מציאות מסויימת ולהתאים את המציאות לדרישות האישיות שלי לשמחתי אני לא רוצה ולא צריכה טיפולים פסיכולוגים ולא אתבזה בהבעת דיעה על דבר שאין לי בו כל מושג.(הכוונה לחוויה הטיפולית) ל דברייך התהליך הטיפולי שלך לוקח שנים ונע במסלול מעגלי ולא מתקדם לשום מטרה. יש לך אישיות מאוד כריזמטית ואת מנהלת ויכוחים בצורה תרבותית מיהנה ונעימה. למרות רמת האינטלגנציה הגבוהה שלך והקסם שאת מקרינה מותר לי להקיש מהעובדות שאת מציגה שאם התהליך הטיפולי שלך נע במסלול מעגלי אזי במקרה שלך התיאוריות של פרויד נכשלו אם פרויד אמר שהדחקים נפתרים בהעברת הבעיה מהלא מודע למודע המקרה שלך מפריך את התיאוריה אני שמחה שהעשרתי את דיעותייך לגבי המין האנושי אבל לדעתי יש בכך הגזמה תודה ורוניקה

האם את פשוט רוצה לומר שאינך מאמינה בתורת הפסיכולוגיה ולא מאמינה שאנשים יכולים להעזר בתרפיסטים ? האם זה מה שאת אומרת , בגדול ?

אני חושבת, שאין סיבה להמשיך ולהעכיר את האווירה, לא? בכל מקרה, כשהתכוונתי לכך שפסיכולוג מטפל בהמון סוגים של בעיות ולא את כולן הוא חווה על בשרו, לא התכוונתי לנושא התרופות - ברור שרק פסיכיאטר רשאי לרשום תרופות. מאידך, זה לא אומר שהוא נאלץ להשתמש בכולן. ההערה שלך בנושא עיוותה את הכוונות שלי, אני מניחה שלא מתוך רצון לעשות את זה, אבל ככה זה יצא. דעותיי על המין האנושי קיימות מזמן... הדיון בינינו רק מעשיר אותן, ולא בהכרח בכיוון השלילי... יש תאוריות נוספות על זו של פרויד. אבל בגדול, כדי שהלא מודע חעבור למודע צריכים להתקיים 3 דברים בסיסיים בטיפול: נכונות רגשית של המטופל, קשר יציב בין המטופל למטפל ויכולת הכלה טובה של המטפל. מכיוון שהטיפול שלי נע גם על מישור לינארי וגם במעגליות, שלושת הדברים הנ"ל לא יכולים להתקיים. מקווה שהבהרתי את דבריי, ושהאווירה תישאר טובה, HERA.

שלום לכולם, נושא האלימות במשפחה עולה מפעם לפעם ותמיד מצליח להרגיז ולדכא אותי מחדש. זה ממש נורא ואיום. תארו לכם ילדים מסכנים וחסרי ישע או אשה מסכנה אשר צריכים לחיות עם פרא אדם , פחדן שמוציא את כעסיו ותסכוליו ובעיותיו הנפשיות על משפחתו. ומה מדהים בסיפור ? זה שאותו אומלל ונבל לא נחשב כאיש רע בחברה. כלפי חוץ הוא יכול להיות אדם נחמד . רק כלפי משפחתו הוא כזה רשע. למה ?

אני אנסה לענות על זה.. יש הרבה שאלות של למה... לרובן אין תשובות. מבחינת האידיאל אם יכולתי הייתי משנה את כל העולם(הרבה עבודה..) אבל לחיים יש חוקים משלהם. מיטל

לא נראה לי שענית על זה. השאלה היא: איך יכול אדם להתנהג בסדר גמור ולפעמים אפילו מעל ומעבר בסביבת עבודתו ועם חבריו ולעומת זאת, בתוך משפחתו, כשנסגרת הדלת בתוך הבית, להיות חיה רעה, מפלצת. אם הוא אדם רע ואנוכי ומגעיל, אז איך הוא שולט על עצמו מחוץ לבית ? זאת התעלומה.

בגלל שהוא עצמו חסר ביטחון עצמי, סובל מחרדות ומפוחד. בחוץ הוא מנסה להסתגל לחוקי הג'ונגל ומכפיף את עצמו לקודי ההתנהגות המקובלים (וגם למי הוא צריך להתחנף ולהיות נחמד). אבל, בביתו הרי הוא האדון הכל יכול - ושם הוא זה שמכתיב את החוקים, הכללים והקודים. לא ככה?

לפניי כחצי שנה התגלו אצלי התקפות חרדה . אני מטופל כיום בכדורים למניעת ההתקפות במקביל אני מרגיש נפילות -כוח חדות שבגינם לפעמים אני מקבל את אותם התקפות חרדה כמו כן יש לי סימפטומים שעל פי הבנתי תואמים את הסימפטומים של cfs כגון: א. זכרון שנפגע בטווח הקצר ב. כאשר אני מרגיש חולשה אני יושן מספר שעות רב לפעמים כ18 שעות -20 שעות ולאחר מכן אני מרגיש יותר טוב אך החולשה חוזרת לעיתים קרובות ג. במשך התקופות שאני מרגיש לא טוב אני מרגיש ערפול במחשבה וערפול ויזואלי. שאלתי האם יתכן ככל שcfs יהיה מלווה בהתקפות חרדה , ואם כן איפה ואיך אני יכול לבדוק האם אני חולה במחלה זו.

אייל שלום 1. יתכן 2. פנה לפסיכאטר שלך והוועץ בו בברכה עמי

רבק, אתה לא חושב שחמש בבוקר זה קצת מוקדם מידי לענות לאנשים ? מה קורה , נדודי שינה ?

מה זה cfs?

www.cfs.co.il

hi there,well i guess i should have chosen another name apart from Lisa to use here,but what can i do,now you know it all,i hope you can forgive me,if not,then i`ll just have to live with it,yours.............Lisa

ליסה... זה מעניין... הכל בסדר?

דיברת למטה על הסרט סיפור שאינו ניגמר, יצא לך לראות את סיפור פשוט?

לא חושבת... אולי אם תכתוב לי "תקציר ארועים" זה יזכיר לי משהו...

כעקרון אני מעדיפה ספרים על סרטים... כבר שכחתי איך נראה הקולנוע מבפנים... גם מתוך מגוון הסרטים הגדול שיש היום בוידאו ובטלוויזיה אני כמעט לא רואה כלום. יותר נוח לי עם המילה הכתובה...

אני קוטעת את הדיון הספרותי הזה כי הוא מתחיל לתפוס פה הרבה מקום, וגם יש לי ספר שמחכה לי... לילה טוב לשניכם.

לילה לילה

אני בן 23 ,בעבר לקחתי סמים מסוג אקסטזי ועישנתי מריחואנה . כיום אני סובל מאד ואינני יודע למי לפנות עוד, עשיתי בדיקות מקיפות כולל סי.טי לראש ולא מצאו דבר. כששואלים אותי מה יש לי אני עונה "כאבי ראש". היום אני לא נוגע בשום סם. מה לעשות למי לפנות אני מרגיש שירדתי לגמרי מהפסים ואיבדתי את הטעם לחיים

רועי... כל הכבוד על הכוח הנפשי , על זה שאתה היום חזק בשביל לא לצרוך סמים יותר וגם על המודעות והנכונות לבקש עזרה..! אין ספק שאתה בן אדם עם חוזק נפשי (היום), אני מציעה לך לפנות במייל לאנשי המקצוע כאן ולא לחכות שהם יענו כי הם כבר בקושי פה. אתה פשוט מחפש הודעות שהם כתבו ומקליק על השם שלהם וככה מגיע למייל האישי שלהם. הרבה בהצלחה ואם אתה רוצה עוד לדבר , לשתף, או מה שבראש שלך, אני פה (ויש כאן עוד אנשים מקסימים). בהצלחה!

רועי, מכיוון שעברת הרבה בדיקות, ואין ממצא חיובי, מדוע שלא תפנה לטיפול נפשי?

רועי שלום יש 2 אפשרויות לפנות למומחה לכאבי ראש (יש כמה כאלה) לפנות ליעוץ פסיכאטרי (התרופות שניתנות הן פעמים רבות דומות ) בהצלחה עמי

רועי בוקר טוב, נשמע שאתה שרוי במצוקה מסוימת, בלחץ רב. כמה זמן עבר מאז שהפסקת לצרוך סמים? אולי איש מקצוע כמו פסיכיאטר יוכל להבין מה עובר עלייך, ממה נובע הדבר ולהמליץ בהתאם על טיפול.

שוחחתי עם רונן, אמשיך לגלגל את העינין הלאה, מאוד שמח שהמשכתי להתייעץ איתך גם היום. כי פשוט הנחת לי פתח לתקווה חדשה. אז פשוט-תודה.

מה שלומך בערב נפלא זה..?

עד שפנית אליי היה ערב ערב, עכשיו הוא גם ניפלא! ספרי מה בילבבך.

היי לכולם! עקבתי בעניין רב - וגם השתתפתי - בשיחה על ורדה רזיאל ז'קונט. ומשפט אחד מכל הויכוח הזה מכרסם בי כל הזמן: "יש אנשים שמתייחסים אל דבריה כאל דברי אלהים חיים". וכאן בדיוק מגיעה השאלה שלי, שמטרידה אותי מאז ומתמיד: מה הופך אדם מסויים לבעל השפעה גדולה, אחד כזה שיאמינו לו בלי להניד עפעף גם אם יספר שראה שמש ירוקה....((-: אני מעלה את הנושא היות ואני נתקלת בלא-מעט אנשים כאלה, ולרוע המזל הם מנצלים את כושר השכנוע שלהם לרעה, משמיצים כל מה שזז, האחרים מאמינים להם מבלי לפקפק אפילו רגע, ואחר-כך, כמו שאומרים, "לך תוכיח שאין לך אחות"... מה יש בהם שאין ברובנו? נזבורה

הי נזבורה, ורדה - אישיות שהדעות עליה נחרצות לטוב ולרע. מי שאוהב - בולע בצמא את דבריה ומי ששונא משמיץ אותה ללא רחמים. אבל זה לא הענין - יש אנשים בעלי כריזמה,יכולת מילולית גבוהה מאוד, לדוגמא: מספר חברי כנסת , ש"ימכרו קרח לאסקימואים" ויצליחו בזה. זאת תכונת אופי שיש לך או אין לך את זה. כבר בגן יש ילדים כאלה שכל הקטנטנים מחקים אותם ונגררים אחריהם. המבוגרים יותר, אנחנו, אם אנחנו טיפוסים תלותיים נסחף אחרי בעלי הכריזמה, גם אם מעשיהם או הערכים שלהם אינם תואמים לשלנו. נטע

שלום לך אלת האהבה, משחר ההיסטוריה לכל דבר שלו קיים ביקוש- יש היצע (ראי המקצוע הוותיק בעולם). כך גם מסתבר בנוגע לטימטום. חבל לפתוח עליה דיון נוסף כבר יבש הרוק.

היי, יש בה משהו... עובדה שהיא "הצליחה" לתפוס כל-כך הרבה בפורום... כנראה משהו באישיות שלה... אולי יש לה קצת (הרבה) יותר ביטחון עצמי, יכולת עמידה מול כל הביקורות שמופנות כלפיה... אני באמת לא יודעת... אבל כמו שאומרים: יש פסיכולוגיה אמיתית ופסיכולוגיה להמונים.

תודה על כל התשובות! שרק לא נאבד את כושר השיפוט מול כל "שוטפי המח" למיניהם... ((-: לילה טוב! נזבורה

לאחר ששאלתי את השאלה הבאה בכמה פורומים רפואיים אחרים ומכיוון שאף אחד עדיין לא נתן לי תשובה ( והעביר אותי מהתמחות רפואית אחת לשניה ) אני מגיעה לפורם הנ"ל עם השאלה הבאה : האם עיוורים מלידה!!! "רואים" תמונות בחלום? אם כן, כיצד הדבר ייתכן, הרי אין להם זיכרון וויזואלי של תמונות, אם לא, כיצד "נגלה לעינהם" החלום? תודה מראש, איתי. נ.ב: גם ד"ר דניאל רוזנבאום מנהל פורום רפואת עיניים מחכה לתשובה.

איתי שלום עוורים מלידה או אנשים שהתעוורו בגיל צעיר מאוד לא רואים תמונות ויזואליות בחלום. חווית החלום שלהם דומה לחווית המציאות, כלומר, מישוש, שמיעה וכדומה. תוכל לקרוא מאמר מעניין בנושא בקישור שלהלן. http://psych.ucsc.edu/dreams/Articles/hurovitz_1999a.html בברכה ד"ר אורן קפלן

איתי, היה לי איזשהו מפגש לימודי עם עיוורת מלידה. הם חולמים, אבל לא כמו אדם רואה... היא לא יכלה להגדיר את החלומות שלה, מכיוון שהם לא מבוססים על מראות יום-יומיים...

רציתי לדעת מה זה סכיזופרניה?

שרית שלום יש חומר רב בנושא, גם בעברית. תוכלי לעיין למשל באתר הבא http://www.beyachad.co.il בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב, אני מעונינת במידע מדעי, מחקרים מאמרים על אנורקסיה בכלל ועל הקשר ביו אנורקסיה למסרים חברתיים. בתודה מראש מירה [email protected]

מירה, תוכלי לשמוע כאן מהבנות על האנורקסיה, וכן אם תכתבי למה זה מיועד, יוכלו לעזור לך. דרך אגב: שמים לך את הסדרה "אלי מקביל" בפריים טיים, ויכולה להיות לך סיבה טובה לאנורקסיה. עדי

אני סובלת מבולמיה ומעוניינת לערוך בדיקות רפואיות על מנת לבדוק את רמת הנזק שנגרם לגופי. אני גרה באיזור המרכז (השרון או ת"א). אודה לך אם תפני אותי למקום מתאים

אדווה, תתחילי עם רופא המשפחה שלך. בכל מקרה, מרכז טוב להפרעות אכילה יש בתל השומר. דעי לך שההתמודדות עם העניין קשה מאוד!!!!! הבנות ישמחו לתרום לך. עדי

אדווה - היי יש בהוד השרון מרכז מיוחד שמטפל בהפרעות אכילה והוא נקרא : "נופית " שמעתי עליו שהוא טוב מאוד . יש עוד מרכז טיפולי כזה שנקרא " שחף " שני המרכזים האלה הם אומנם מנוהלים ע"י אנשי מיקצוע בתחום רק שהם פרטיים שזה אומר שהם יקרים אבל פשוט מעולים . כל סוגי המטפלים בהפרעות האכילה מרוכזים לך בבניין אחד , פסיכיאטר\ית , פסיכודרמה , דיאטנית , טיפול באומנות , טיפול פסיכולוגי ולווי אישי צמוד בדרך להבראה . * כמו שעדי כתבה לך יש גם את המחלקה בתל השומר אבל זה עם אישפוז ויש שם תור שצריך לחקות כ - 3 חודשים ויש כל כך הרבה בנות בהמתנה שם מה שלא קורה במרכז "נופית ו"שחף " שם זה לא אישפוז , מיד נקבע לך ימי הטיפול לנוחיותך והם גם שולחים אותך לעשות איזה בדיקות שצריך לעשות . רופא רגיל לא יכול לטפל בבעיות האלה מלבד לשלוח אותך לטיפול פסיכולוגי , ולדיאטנית ולעיתים קרובות זה לא הטיפול הנכון כי בהפרעות אכילה צריך התמחות מיוחדת שעל פי רוב אין להם . ולכן אני ממליצה לך מניסיון ארוך שנים שלי לפנות לאחד מהמרכזים האלה . בלי להתגלגל לרופאים שלא מבינים בנושא כלום ואת זוכה מהם לעיתים לתגובות מילוליות לא נעימות כמו : " מה את מתאבדת , והצאות על הרס עצמי ועוד הרבה תגובות של חוסר הבנה את המחלה .טפלי בעצמך ללא דיחוי . אני ממליצה לך מניסיון אישי וארוך של שנים שלא טופלתי נכון עד שהגעתי למרכז " שחף " שנמצא על כביש רמלה ביל"ו בכניסה לקיבוץ נען . אבל לך יש את "נופית " שנמצא בהוד השרון קרוב לבית .

שלומי, הבנתי שגם אתה מחפש לקשקש עם מישהו מדי פעם. האמת שעם הרה החיבור מבחינת ההתייחסות לשאלות שלי היה מהיר. אבל ככל שיש יותר אנשים נחמדים שמעודדים ועוזרים בימים קשים הרי זה משובח. אז מה הביא אותך לפורום הזה? וכמה זמן אתה כבר משוטט בו? אם יתחשק לך תענה. יום נעים, נעמי.

האמת, אני נמצא במקום עבודה קצת משעמם, אין הרבה מה לעשות אבל צריך להראות עסוק ! מכירה את זה ? אז אני יושב מול המחשב ומשוטט בפורומים השונים. כמובן שאת עבודתי אני עושה , כשיש לי מה לעשות אבל אני גומר מהר ונשאר פנוי. סתם נתקלתי בפורום בטעות וקראתי כמה וכמה דו שיחים. היה מעניין. כל הנושא הפסיכולוגי מרתק, לפי דעתי. ובמה את צריכה עידוד ? מה רע כל כך ?

שלומי, איזה כיף של עבודה הלוואי עלי !!!! חלק ניכר מעבודתי הוא עם קהל כך, שאין אצלי מנוח ואני מקנאה באנשים שיושבים בשקט מול המחשב בלי הטרדות ובלבולי חוח. לנעמי היקרה, מצטרפת גם אני ברצון לעודד ולהקשיב כמיטב יכולתי.

הרה'לה, אז איך התחילה השנה החדשה? לנו הישראלים יש אפשרות לחגוג פעמיים את ראש השנה ואולי אם עד ה- 1.1 המצב לא היה משהו אז לטובת כולם היום החלה שנה חדשה ואולי היא תהיה טובה וחייכנית יותר מהשנה שהחלה בתשרי. (האמת, אני הולכת לפי התאריך הלועזי אבל תמיד טוב שיש עוד אופציה לא? בכל אופן נראה לי שגם את חובבת שקט ונוף בימים מסויימים ומקווה שיפתחו את הכביש הישן שציינת ותוכלי להגיע לים ביתר קלות. ככה סתם להנות מהנוף, מהשקט, מהסביבה הנעימה. בכל אופן אני מקווה שהכל בסדר אצלך ושנדבר הערב. ספרי אם חגגת אתמול. ביי בנתיים נעמי.

נעמי'לה... איפה אני ואיפה חגיגות? כמה שפחות רעש, צפיפות או אנשים... שם תמצאי אותי. הרהור: הרבה אנשים מתייחסים לשנה החדשה כאל נקודת פתיחה למשהו חדש... כאפשרות לשינויים. על-פניו זה נחמד... כי מה יכול לסמל שינוי יותר משנה שמתחלפת? אבל כשהמחלחמות הן יומיומיות, גם לשעה שמתחלפת יש משמעות... אז מבט חטוף בשעון, שפתאום מצביע חצות ו... הופ התחלפה שנה, לא משנה הרבה... וזה גם הבדל משמעותי - לשנה לוקח 2 שניות להתחלף... לשינויים שחלים בנו לוקח המון המון זמן. לסיכום - האם האיחולים שלנה החדשה מסמלים את הצורך שלנו בשינויים פנימיים מהירים יותר? נעמי, תראי מה יצא. סתם התחיל בהרהור קטן... אני מקווה שזה לא יהרוס לאף-אחד את השנה החדשה...

הרה'לה, אל תהיי כזאת ! תנסי לראות בשנה החדשה איזו נקודת אור קטנה אחרת למה היא מתחלפת? שלא תביני אותי לא נכון, אני עבדתי כמעט עד חצות באותו יום ואז התישבתי לי בבית מול עוגה חמה עם גלידה (שדכבר שבועיים מתחשק לי לאכול) ומצאתי סיבה לחגוג את תחילתה של השנה. אני לא מהבליינים הגדולים, אבל יודעת שאנשים סביבי יכולים לעלות לי את המצב רוח בימים אפורים. טוב אני לא רוצה לזבל לך את המוח אז,,,, מה המרגש היום? יש לך איזה שהם תכנונים מיוחדים ליום סגרירי שכזה? מה עם הכביש הישן לים, יש איזו התקדמות? בכל אופן יקירתי, נדבר בהמשך היום אולי יותר מאוחר בלילה. מקווה שאת בסדר. להת' בנתיים, נעמי.

לשלומי לי ליזה ו HERA הרה ציינה את התכונה של גילוי אמפתיה מצד מטפל כיתרון בתהליך הטיפולי אני חושבת שייעוד המטפל הוא לשפר את המצב המנטלי ולא לגלות אמפתיה על פניו אין זה מוצלח להשתמש במילים " ילדה מפונקת" לצורך הויכוח אני בטוחה ב 100% שHERA מבינה את רוח הדברים ולא נעלבה מכך להוציא את השימוש במילים ילדה מפונקת הויכוח ביני ל HERA הוא על עובדות תודה ורוניקה

בקיצור , אז NO HARD FEELINGS , והכל טוב ! כמה נחמד ! יום נעעעעעעעעעעעעעעעעעעים גם לך

ורוניקה... חוק טיפולי מס' 1 - המטפל לא קיים בשביל לספק את הרצונות, דחפים, משאלות של המטופל. לכן לאמפטיה יש בטיפול ערך גדול. שיפור המצב-רוח המנטלי, כהגדרתך, צריך להיות תוצר של עבודה משותפת בין המטפל למטופל.

את התשובה הנ"ל כתבתי אחרי התשובה להודעה הקודמת... (זאת עם שיחזור ההתכתבות שלנו)... ככה שיש שם דברים, שאולי לא הייתי כותבת אם הייתי קוראת קודם את ההודעה הזו...

שלום רב!אני סובל מחרדות ומשתמש בשיטת 'הסחת הדעת'בהתחלה לא הבנתי כלל 'מה הקשר' בין השיטה ובין הרפואה אבל אחר זמן(רב) נוכחתי לדעת שלעקוף את ההר מועיל יותר מלחצוב בו.אעפ"כ ברצוני לשמוע אם אפשרמה עומד וכמה מילים על חרדה-להישאר לבד במקום עם ציבור כמו תחנה מרכזית וכן על הליכה ברחוב לבד בלי בן משפחה.תודה.'עובדי'ה'

שלום עובדיה, אתה נמצא בחברה טובה. אנשים רבים סובלים כמוך מפחדים כאשר נמצאים בתוך קהל רב, או לבד בחושך בלילה. למעשה המצבים האלו מלחיצים,בימים קשים אלו מפחיד להמצא בין הרבה אנשים וגם לא נעים בחושך בחוץ ולבד. השאלה היא האם אתה מתגבר על הפחדים, והולך כאשר אתה צריך להגיע למקומות הומי אדם, או שאתה מעדיף להשאר בבית בגלל החששות. אם אתה עושה הכל למרות שאתה פוחד, נהדר! אם הפחדים מפריעים לשגרת החיים שלך - כדאי לך לפנות ליעוץ פסיכולוגי. מאחלת לך בריאות והצלחה, נטע

עובדיה, לעקוף את ההר זו דרך שאנשים רבים, שסובלים מחרדות, בוחרים בה. אבל זו בריחה שלא יכולה להימשך לנצח... תמיד יגיע שלב של התמודדות... אני מצרפת לך קישור (בעברית, בנושא חרדה... תמצא שם עוד פרטים ותבדוק האם חרדה היא הבעיה האמיתית או שמה מדובר באגרופוביה: http://www.nefesh.co.il/anxiety.htm

שלום רב, עניין הקהיית החרדות מטופל בכמה דרכים, בהתאם לאדם ובהתאם לחרדה. טיפול בסיבות הוא כיוון אחד. מעקף הוא כיוון שני, הפגת לחץ תוך כדי התעמתות עם הגורם המעורר חרדה הוא כיוון נוסף. כל אחד מהדרכים הללו משופע בטכניקות שמסייעות להגיע למטרת הטיפול. לא כדאי להגיע לדיאגנוסטיקה סופית רק ע"י שאלות-תשבות בנוסח שכאן. כל טוב ד"ר יוסי אברהם

הרה אמרה הדכאון אומנם נפוץ מאוד, אך לא בהכרח קל לטיפול... דכאון כרוני שנמשך שנים רבות נהיה חלק מהאישיות... ולכן הטפיול קשה - לא קל לוותר על חלק מהאישיות. ורוניקה עונה עובדתית בהרבה מקרים תרופות SSRI מספיקות לשיפור דראמטי הרה אמרה : בנושא התרופות - טוב פה הדעות חלוקות... אין לי שום דבר נגד טיפול תרופתי, רק שאני אישית לא מרגישה צורך לקחת תרופות בשלב זה. ורוניקה עונה את לא קטינה ואת רשאית להחליט לגבי עצמך גם אני לא מרגישה צורך לשלם על טיפולים פסיכולוגים הרה אמרה אגב, פסיכולוג שמטפל בכל מגוון ההפרעות והמחלות גם לא חווה הכל על בשרו (או על נפשו), ובכל זאת הוא מסוגל לייעץ ולהיות אמפטי... והכי חשוב להקשיב!!! ואני לא מתיימרת להיות מה שאני לא! ורוניקה עונה : פסיכולוג לא מסוגל לטפל בכל מגוון ההפרעות והמחלות כי אסור לו לרשום תרופות מקרים רבים שהמענה שלהם תרופות פסיכולוג ודיבור לא יעזרו כאשר בתחילת הטיפול הפסיכולוג צייד אותי במכתב המבקש מהרופא לתת לי ריטאלין הרופא עשה לי זובור ולשמחתי היה מאוד לא אמפטי אולי HERA היא עדיין ילדה מפונקת שדורשת אמפתיה תודה ורוניקה

ummmmmmm,and maybe you don`t really know what you are talking about,and you shouldn`t be too quick to judge others,first judge yourself!!!!!Lisa

ורוניקה, רק שתדעי אומנם אני לא מכיאה את הירה הכרות אישית אבל אם יש מישהי שהיא לא מפונקת זו הירה, יש לי הרגשה שאת רוצה להיות חלק מהפורום והדרך שלך היא התכסחות ורצון לנצח, אז חביבתי את יכולה להיות חלק מאיתנו ולקבל תמיכה מתי שצריך, רק בבקשה בלי לפגוע באף, רובנו פה זקוקות לתמיכה של הירה. ולך הירה יקירתי תודה שאת פה בשביל מי שצריך שלך לי

ליסה... האם אין זה כך בד"כ? לאנשים קל לשפוט אחרים, אבל הם פוחדים להסתכל על עצמם במראה...

לורוניקה, את יודעת, אנחנו לא בדיוק מבינים מה את רוצה. נראה לי שיש כאן איזה קנאה קטנה בתשומת הלב שהרה מקבלת . את האמת ! צדקתי ?? תהיי אמיצה ותעני ! בכל אופן, כל אחד ואחת מאתנו צריך אמפטיה וסימפטיה (דרך אגב, מה ההבדל בין שני אלו ?), זה עדיין לא עושה אותנו מפונקים. וחוצמיזה: מי אמר לך שעדיף להיות קשוח על פני מפונק ? אז תחשבי טוב טוב על מניעייך, אם אינך מסכימה עם דעותיה של הרה, את יכולה פשוט לדלג עליהם. אני ועוד כמה כאן, מאד מאד נהנים מהערותיה החכמות והרגישות והקולעות. ואת יודעת מה ? זה בכלל לא מעניין אותי אם היא מפונקת או שמנה או זקנה או כל דבר אחר. זכותה להיות כל מה שהיא רוצה . ביי

כל מה שאמרת נכון. אך לכל אחד זכות להתבטא. ולשאלתך על ההבדל בין סימפטיה לאמפטיה - סימפטיה זה כשאתה מחבב מישהו ואמפטיה זה כשאתה ממש מזדהה עם מישהו כלומר, מנסה להיכנס לנעליים שלו. כמובן שיכולה להיות סימפטיה ללא אמפטיה ולהיפך. אגב, אפטיה היא ההיפך מאמפטיה - אדישות מוחלטת למישהו.

ואני אוהב אותה...ואם הרה תסכים מחר אני מיתחתן איתה!!

ורוניקה... כמה קל לסלף דברים... פסיכולוג שמטפל במגוון רחב של הפרעות לא צריך לתת מרשמים... נכון שפסיכיאטר נותן תרופות... אבל מי מנהל את הדו-שיח הטיפולי? אם נתייחס למגוון נרחב של הפרעות אישיות, שלא כולן מטופלות בתרופות, הרי שאין פסיכולוג שחווה את כל המגוון. ודאי שכל פסיכולוג מגיע למקצוע מתוך ניסיון חיים כזה או אחר, אבל לא של כל הבעיות בחיים. החיפוש מתחת לשטיח אחרי נקודות קטנות של קטנוניות... זה פשוט. הקבלה של דברים מסויימים מתוך פתיחות והקשבה - זה מורכב... האומנם האומנם 2 האפשרויות הנ"ל קיימות בך? תרופות בלי טיפול פסיכולוגי, זה כמו לצלול עם בלון ריק מחמצן. נכון שיש מקרים שמומלץ במיוחד לקבל תרופות, אבל ברוב המקרים (לא כולם) התרופות מהוות גיבוי לשיחות. כמובן שזו זכותך לא לבזבז כסף על שיחות... אבל תרופות במקרה הזה הן פלסטר בלבד על פצע שדורש גם ניקוז. זו צלקת שמכסה על הזיהום. ורוניקה - מפונקת או לא, תחליטי את. אמפטיה... טוב, הייתי כותבת על זה משהו גס, אבל זה לא המקום. אני לא מחפשת אמפטיה... אני לא צריכה אחת כזו. ואולי נוח לך לחשוב עליי אחרת... לעצב לך את הדמות שלי בצורה קלה להבנה... whatever...

ורוניקה היקרה, צר לי לכתוב זאת, אך מתוך דבריך הרחתי ניחוח קל של בקורתיות צרת אופק. דוקא "הסיפור הבלתי נגמר" של הרה מענין אותי מאוד, וזאת בגלל שדרך כתיבתה היא תומכת ומחזקת אנשים רבים. יש לכולם מקום בפורום, אך יש מקום רחב וגדול יותר לאנשים אנושיים, רחבי אופק ואשר מסוגלים לקבל את הזולת כמו שהוא, ללא פגיעה בו. לכל אחד דעות משלו, לטעמי הרה פתוחה ואינטליגנטית ואני רוצה שהיא תמשיך ותמשיך לכתוב עוד ועוד....... נטע

הי, הבטחת לספר לנו על עצמך ! אז ככה בקוים כלליים, הרי אנחנו נורא נורא רוצים להשאר חסויים. מה אני רוצה לדעת ? הכל ! (מה לעשות, אני כזה סקרן) בקיצור, מה שבא לך.

שלומי - אנחנו סקרנים לדעת גם עליך . למשל בן כמה אתה ? אם אתה יכול לספר ?מאיזה חלק בארץ , האם אתה בקטגוריה של סבל נפשי כל שהוא , ? ( יתכן וכבר כתבת על עצמך ואני עם הזיכרון הקצר שלי לא זוכרת .

יונתקל'ה, אני חסוי , אבא של החסויים !! לא גיל ולא משקל ולא מין ולא גזע. ולא כתבתי על עצמי כלום. ולענין הסבל הנפשי, יש מישהו בעולם הדפוק שלנו שאין לו שיג ושיח עם איזה סבל נפשי כלשהוא ?? עוד לא פגשתי באחד כזה.

שלום תודה על התשובה יש לי הרבה שאלות ודברים שהייתי רוצה לדעת אתחיל באופן כללי 1)האם כל מי שמרגיש צורך יכול להתאשפז באם חפץ בכך למשל בבית חולים ציבורי יש כלל שמי שחוזר למיון פעמיים תוך יממה מתאשפז האם גם בבית חולים פסיכיאטרי זה הכלל? 2)האם מי שהתאשפז מרצונו יכול ללכת מרצונו או שזה כבר לא בידיו 3)במידה ומי שאושפז לא רוצה לקחת את התרופות, ובוחן המציאות שלו שמור, האם כופים זאת עליו?, ואפילו מגיעים לקשירתו? תודה

נא עייני בדף הקודם , השארת שאלות בלתי מוגבות בעליל !

הי טלי, בלי שום קשר לנושא זה, איפה את בזמן האחרון יש פה כאלה שזקוקות לכן.

לכולם.................................!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עוד שעה ו.. שנת 2002.... שתהיה לכולנו שנה טובה יותר, עם הרבה מצב רוח ואופטימיות ושנהיה בריאים ונעשה הרבה חיים!.... :-))))

שנה אזרחית טובה:))) אצלי אומנם זה לילה רגיל:))) אבל אם יש הזדמנות לשמוח אז למה לא???? יאלה ליהי תביאי את השמפניה:))) שלכולם תיהיה שנה אזרחית מעולה לכולם. סבלנו מספיק אני מקווה שהשנה תיהיה טובה לכולם @-----)----- איתן

גם אצלי זה לילה רגיל... אם ליהי תביא שמפניה - מה אתה מביא?

הסטטיסטיקה אומרת שדוקא בימי החגים או תחילת שנה, יש את הכי הרבה התאבדויות. כנראה אז אנשים יותר מרגישים את הבדידות. ואולי גם תחילת שנה זה זמן טבעי לחשבון נפש ואז מגיעים מהר מאד לדכאונות. אז בקיצור, אולי עדיף בלי כל כך הרבה חשבונות נפש. אולי עדיף שלא לחטט כל כך בעבר המעצבן והמדכא. אולי עדיף להביט קדימה בתקוה ובאופטימיות , וזהו. וכך אמרו חזלינ"ו: העבר - אין. העתיד - עדיין. ההוה - כהרף עין. אז, דאגה מנין ?

לשלומי מקסים! ובעניין דאגות מיותרות אני ממליצה לקרוא את הספר "אזורי המשגה שלך". נכון שיצא בשנות ה-70 אך תמיד רלוונטי לנו.

אני לא מבינה כל כך את חזל"ינו אבל : אין הווה בלי עבר שמעיד ומשפיע גם על העתיד שמושפע גם מההווה .

לכל אחד יש חלומות לעתיד טוב יותר נכון? אבל מה אם אני מרגישה שהחלומות שלי הם רק מקור לכאב ותסכולים, מה אם בתוכי אני לא מאמינה שאי-פעם הם יוכלו להתגשם? ואלו לא חלומות ענקיים שלהגשים אותם לוקח חיים שלמים, רק שאיפות בסיסיות שנראות כל-כך טריוויאליות לאנשים אחרים ובשבילי הן כמו הר לעבור. ומה ההבדל בין לחיות ולהתקיים אם אין את החלומות לעתיד טוב יותר? יעל

יעל שלום אני מתאר לעצמי שאם כל חלומותיך נראים לך בלתי אפשריים, אפילו אלו הפשוטים והבסיסיים, כנראה שחווית הרבה אכזבות בעברך. כדי להאמין בעתיד צריך אולי להשלים ולהתיידד קודם עם העבר. אחרי ההשלמה, אולי התקווה תוכל להתגבר על האכזבה. אינני מכיר אותך ולכן אינני יודע מהי הדרך אותה את צריכה לעבור כדי לשנות את העבר ואת העתיד. מנקודת מבטי כפסיכולוג אני יכול רק להציע לך לנסות ולפנות לייעוץ פסיכולוגי. אולי יש לך רעיונות או דרכים נוספות, אבל בוודאי שכדאי לעשות משהו כדי שתוכלי באמת לחלום עם יותר שלווה. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני סובל ממצב חרדה כללי מתמשך - מעל שנה. איני יודע את סיבותיו אך אני סובל משרירים מקובצים בפנים, צוואר ועוד זר סימפטומים נהדר - בנוסף לתחושת הדאגה והמתח. טיפול תרופתי ב clonex לא הניב שום פירות. 1. אילו דרכי טיפול לא-תרופתי קיימות? אני מוכן להשקיע מאד בשיטת טיפול עצמי שהוכחה כיעילה. אילו שיטות קיימות? 2. האם יש בארץ פסיכוטרפיסטים \ מהפנטים ברמה? 3. הסימפטומים של ההפרעה דומים אחד לאחד לסימפטומים של cfs/fybromialgya, איך מבדילים בין המחלות? בקיצור - לאן לפנות כדי להתחיל לצאת מהבור הזה? שמעתי סטיטיסטיקות של 90% טיפול מוצלח בהפרעות חרדה, בינתיים (אחרי שנה +) אני חסר אונים לחלוטין תודה, דני

www.panicdisorder.up.co.il

מה יהיה שמתם לב כולם קסנקס קלונקס ואליומים..... אז ככה....קודם תיגמל מהקלונקס הקלונקס גורם לך לחרדות ולתסמינים...בגלל התמכרות כל התרופות ממש הבנזאופינים גורמים לתחושות שאתה מרגיש אז תתחיל להיגמל בהדרגה מהקלונקס...זה לא יהיה קל ותחטוף הרבה חרדות אבל החרדות האלה הם לא מימך כי אם מהכדור... יש היום תרופות חדשות...ללא תופעות לוואי רבות ולא ממכרות כמו אפקסור לןסטראל ואח

דני שלום במידה וקיבלת טיפול תרופתי בלבד מומלץ שתפנה לפסיכותרפיה (שיחות). יש מספר אפשרויות ואני מצרף תמצית המסכמת את העניין שעולה בפורום פעמים רבות. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. לשאלותיך הספצפיות, מובן שיש מטפלים מקצועיים לטיפול בחרדה ומומלץ שתפנה לייעוץ. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב.גם אני סובל מחרדות ומשתמש בשיטת הסחת הדעת שבהתחלה לא הבנתי כלל 'מה הקשר' בין השיטה לרפואה אבל היום נוכחתי לדעת שלעקוף את ההר מועיל יותר מלחצוב בו אעפ"כ רציתי לשמוע אם אפשר מה עומד וכמה מילים על חרדה- 'להישאר לבד' כמו בתחנה מרכזית או הליכה ברחוב ללא בן משפחה.תודה 'עובדי'ה'

לד"ר אבני שלום וברכה, אודה להתייחסותך להודעותי בעמוד 532 בהקשר לתוכנית "כל בני האדם" ששודרה בערוץ 8 , בפרק הדן בקלות הבלתי נסבלת של האשפוז הכפוי ומעצרי שווא. בברכה, דקל

דקל - - שוב אני מוצאת עצמי כותבת אחריך . שילשום התוכנית שודרה שוב , ולאחר מכן לא יכולתי לתפקד כל כך הייתי נסערת ומזועזעת איך דברים כאלה יכולים לקרות בארצנו . הפחד שזה יכול לקרות בעצם מחר או מחרתיים גם לי .

תבדקו את הסטטיסטיקה יש יותר סכוי להעצר ע"י המשטרה או להיות מוכה ע"י בריונים ברחוב בברכה עמי

דקל שלום למען הסדר הטוב אם אתה רוצה התיחסות אנא צור הודעה חדשה ולשאלות : אם תביט בתגובתי תרה שלדעתי הענינים די מורכבים ושמדובר באזון שאינו מושלם בין טובת החולה לממש את רצונו החופשי כאדם לבין טובת החולה לקבל טפול (ולעתים בדרך גם למנוע דברים שאני בספק אם החולה עצמו היה שלם עמם בעת אחרת) אין לי ממש תשובה אני שמח שאיני שייך (כמעט) למערכת העוסקת באשפוזים כפויים שכן הדילמות קשות ולדעתי ססמאות אינן מספקות במשור המעשי 2. לדעתי אתה שוב מדבר בססמאות התנאים בבתי החולים קשים התקציב נמוך הצוות אינו מספק ואיני בטוח שהקונצפציות הטיפוליות מספקות אני לא חושב שככלל שהבעיה היא צוות אטום שרוצה לפגוע בחולים ממש לא זו לדעתי ראיה שטחית ולא רצינית (ואני מתנצל אם פגעתי בך) 3. מסכים 4. מסכים ולא מסכים - בברכה ואשמח לשמוע עוד עמי

לד"ר אבני. אני שמחה לדעת שעדיין יש פסיכיאטרים כמוך. תמשיך כך. מעריכה אותך מאוד לי

אני חושבת שכדאי שמישהו מהמומחים יעזור לילדה בת 14 בשם אבלין שכתבה לפורום כירורגיה פלסטית בעמוד 70 (מתאריך 22.12.01), לא נעתנה ע"י מנהלי הפורום (כי זה באמת לא קשור) אך נענתה בגסות ואף באכזריות ע"י גולשת אחרת. אני חושבת שהיה אפשר להיות קצת יותר אמפטיים לילדה המתבגרת ואולי גם לעזור לה להבין מה קורה איתה. בברכה, מישהי שאכפת לה.

דרך אגב: אותה אבלין כתבה גם בפורומים אחרים. הבעיה היא שזה נשמע קצת כמו מישהו שמנסה לחמוד לצון. אך מכיוון שאף פעם אין לדעת אם זה סתם נודניק שמתחזה או מישהו שבאמת יש לו בעיה, צריך לענות באמפטיה וברצינות.

שלום הסתקרנתי, וקראתי את מכתבה של אבלין. חייבת להודות, ברגשות מעורבים.... שהתחושה הראשונית שלי - כי מדובר בילדה אומללה...שבאמת זקוקה להסתכלות ולעזרה מיידית. אבל לאחר קריאה שניה לשישית ורביעית, ועם קצת חשד שהצליח להחלחל ולהתגנב אל ליבי התרשמתי שאת המכתב כתב/כתבה לא מי שמשווע/משוועת כלל לעזרה. הולכת ומתגברת בי התחושה שזה באמת "עבודה בעיניים" של מי שזקוק אולי לתשומת לב, או סתם מנסה לבחון אם יקבל תגובה, אם כך, חבל על בזבוב האנרגיה של כתיבת תגובה זו או אחרת, ואם לא- ומדובר במקרה אומלל ואמיתי- ליבי ליבי.... ושמחה אני שאינני נמנית על סגל המומחים שצריכים להתעמת ולהתמודד עם מקרים אמיתיים ועם מתחזים כמעט באותה דרך.... בברכה מיכל

מישהי שלום ראשית כל הכבוד על האכפתיות. אבלין פנתה לפורום הזה מספר פעמים וקיבלה מגוון של תגובות, ביניהם המלצה לפנות לייעוץ נפשי. יתכן שהיא פונה לפורומים נוספים לקבלת עזרה. אנחנו לא שופטים האם הפניה מזויפת או אמיתית. במקרה המדובר ההמלצה היתה לפנות לייעוץ כיוון שלא ניתן לעזור בבעיה שעלתה במסגרת הפורום. בברכה ד"ר אורן קפלן

זה בכלל לא משנה אם לאבלין יש או אין בעיות כאלה או אחרות... כי בגדול, יש לה בעיה... אם היא מחפשת יחס כלשהו בכל הפורומים, כנראה שחסרה לה קצת תשומת לב... ברגע שמקבלים את עצם הפניות לפורמים ולא את התוכן, זה מציב את הדברים בזווית אחרת.

הרה, שוב קלעת בול. אנחנו נוטים לשכוח זאת. תמיד צריך לזכור שבענין רגשות , אין צודק או לא צודק. ישנם רגשות וצריך להתמודד אתם. אותה אבלין כתבה פחות או יותר את אותו הדבר בכמה פורומים וזה די מוזר. כי אם זה סתם נודניק שרוצה למתוח ולכתוב דברים מוזרים, למה תמיד אותו הסיפור ? אולי באמת ישנה ילדה כזו עם בעיות . שיהיה לה לבריאות.

שלום האם נפתח פורום תמיכה לחולי לופוס? אבקש לקבל פרטים תודה

הי צוף. ראשית עדיף להבא להפנות שאלות אלי ישירות למייל שלי: [email protected] פשוט ככה אני רואה את השאלה הרבה יותר מהר והסיכוי שאני אפספס אותה אפסי. לשאלתך - לצערי לא נפתח באתר פורום תמיכה לחולי לופוס למרות שדובר על כך בעבר עם יו"ר ארגון חולי הלופוס בישראל. נושא הפורום נתקע בגלל חוסר מציאת רופא ללוות את הפורום. כל טוב יוסי.

שלום לכולם, בשבוע שעבר שמעתי את הגברת ברדיו ופשוט השתוממתי. היא לפעמים שולפת כאלו תשובות מהמותן, שזה ממש נשמע לי לא אחראי. עלתה אחת צעירה תמימה בת 15 ואמרה שהיא נורא נמשכת לחבר של אח שלה בן 16 שבא לבקר את אחיה. תמים ? מתוק ? מה רע ? מה אומרת לה הרזיאלית בחומרה והחלטיות: בשום פנים ואופן לא !!!! חבר של אחיך זה לא בא בחשבון. זה לא טוב. או קי ? ולמאזין הבא ! ואני יושב משתומם, מה בדיוק רע כל כך בחבר של האח ? למשל אחותי, התחתנה עם חבר של האח (אני) והם זוג מקסימים !!!! מהשמים . מה התשובות הגורפות והנחרצות הללו ??????? נכון שזה מוזר ? מה דעתכם ?

לשלומי היי -- ---- ורדה רזיאל ג'קונט בכל התוכניות שלה תמיד היתה יורה מהמותן ואף פעם לא ברצינות תמיד היא ענתה בצורה מאוד הומוריסטית בקצרה ללא הסבר וגם אותי הרגיזה , ולכן החלטתי שאני לא אהיה בין מאזיניה הרגשתי נפגעת במקומם . לפני שבוע שמעתי שהיא סיפרה שהיא הולכת לעלות עם תוכנית חדשה בטלביזיה בערוץ 2 וחשבתי לעצמי מה לא עושים בשביל רייטינג באותה הזדמנות היא גם פירסמה את הספר שבעלה הוציא לאור בימים אלה . אבל אסור להיתייחס אליה ברצינות .

שלומי אני מבין שהשתוממתה:)) בצדק. התשובות שלה לפעמים עלולות להתפרש כחצופות. ואפילו יהיו כאלו שיגידו לעצמם "מטומטמת" ויעשו את ההפך ממה שהיא הציע. אני לא אומר שהיא מטומטמת חס וחלילה. שלא יבינו אותי לא נכון. פשוט כשמישהו באמת מעוניין בתשובה. אז הוא גם רוצה לדעת למה??? מה לא בסדר??? בדיוק כמו שאתה בעצמך לא הבנת את הצד שלה. לדעתי היא צודקת. ואני אגיד לך גם למה. כי בדרך כלל קשרים כאלו עלולים להביא לסיכסוכים ומריבות. ואז לך תסתכל לחבר שלך בעניים אם התחלת אם אחותו ורבתה איתה או שעשית משהו שלא לרוחה. זה פשוט עלול ליצור מצבים קשים מאוד. אולי אצלך זה היה בסדר. אני חושב שגם הגיל משחק פה תפקיד. בטח שמעת ברדיו על רציחות בין בני נוער על רקע של "אהבה" למישהי. אז ככה שלפי דעתי כדאי למנוע את כל הבלאגן מהתחלה. אולי בגיל מבוגר יותר. שבד"כ אמורים יותר לדעת מה שעושים ולקחת אחריות. למרות שזה גם לא תמיד טוב. יש לי חבר שאחיו התחתן אם מישהי ולכלה הזאת יש חברה שחבל לך על הזמן. היא ניראת מדהים וזה בלשון המעטה:)) והיא דווקא בחורה טובה. החבר שלי ניסה להתחיל איתה. לא בחתונה, אחרי, בהזדמנות אחרת. והנה דבר שמעיד גם על חוכמתה. אני במקרה הייתי לידו ושמעתי את השיחה. והיא אמרה לו "תקשיב, עכשיו שאחיך נשוי לחברה שלי... אני לא מעונינת ליהיות איתך בקשר של חברות או רומנטיקה.... אני לא מעוניינת לריב אם אשתו של אחיך היא חברה מאוד טובה שלי" והוא הסכים איתה. ומאז הוא לא מנסה אפילו. אני מקווה שעכשיו אתה מבין יותר את מה שהיא אמרה או התכוונה להגיד. מי שחבר אמיתי לא פוגע בחברים שלו. אבל מה שאני חושב באמת. לאהבה אין כללים. הכל יכול ליהיות. ואני לא סותר את עצמי. כי אם היה עניין של לפגוע בחבר טוב שלי. לא הייתי עושה את זה. יום טוב איתן:)

ורדה רזיאל, זקונט, ויזילטר (לשעבר) והייתי מוסיף לה דה-פינס. לא מזלזל בבינתה. אך מזמן חצתה את הקווים לכיוון הבידור הרדוד. ערוץ שתיים? - מתאים לה.

שלומי, היתה לא מזמן באחד העיתונים (לא זוכרת איזה) כתבה על טיפול פסיכולוגי. רואיינו שם 5 אנשי מקצוע, וביניהם הגברת ז'קונט... אני חייבת לציין, ש - 4 אנשים אמרו דבר מסויים והיא תמיד ענתה תשובות שונות... עם חלק מהתשובות שלה (היה בסוף איזשהו שאלון) יכולתי להסכים, אבל היו שם דברים שהותירו אותי די בהלם...

לשלומי ולכל השאר שלום, הייתי אצל ורדה רזיאל ++ בפגישה פרטית, ובמסגרתה כמו בהופעות שלה בתקשורת ובתוכניות ייעוץ למיניהן, נוכחתי לדעת שהיא מייצגת באישיותה את רוב התחלואים של הפסיכיאטרים / פסיכולוגים למיניהם ( לא כולם !!! ). אדם שעוסק בעבודה טיפולית צריך להיות בראש וראשונה בעל רמה אנושית גבוהה ביותר (!!!), ורק אח"כ כל השאר, כגון: השכלה רחבה, כושר אינטלקטואלי וכד'. בעיני היא פשוט בהמה !!! גסת רוח, בוטה, חסרת אמפטיה לחלוטין, קוטעת אנשים, בטוענה שהם מבזבזים, כביכול, את זמנם של מאזינים אחרים, אפשר לחשוב שהיא מצילה חיים עם העצות הממוחזרות והבנאליות שלה. כל מה שמעניין אותה זה להיות במרכז הבמה, לנהל את ההצגה הגדולה, וכמובן, כל העניין המגעיל של הרייטינג. היא מתמחה בתחום מאוד מאוד צר של הבעיות האנושיות, שזה יחסים בין אנשים, בעיקר בין בני זוג ויחסים במסגרת המשפחה, ובעיקר בנושאים שעם קצת שכל ישר כל אחד אמור לדעת להתמודד איתם לבד ( או בעזרת חברים, ספרים וכיוצא בזה ). כמה אפשר להתעסק בפיפי וקקי, ואם להזמין את החותנת לארוחה או לא ??????? הרבה פעמים שואלים אותה שאלות שאמורות להיות בתחום התמחותה, והיא אומרת שהיא לא מבינה בזה, ובמקום להרחיב את השכלתה ולשדרג את עצמה, היא מעדיפה לעשות לעצמה חיים קלים ולהמשיך למחזר את היידע המצומצם מאוד שלה, להמשיך להתעסק בפיפי וקקי ... אני מתפלא איך עורכי התוכנית שלה אינם ערים לבעייה הזאת. בקיצור, מי ששמע תוכנית אחת, שמע פחות או יותר את כל מה שיש לה להציע !!! בברכה, דקל

דקל - - אתה ממש צודק , זה מה שאני כתבתי מבלי להיפגש איתה . חסרת מיקצועיות ולא אנושית בקיצור למען השואו הכל לגיטימי . איך אפשר לפנות אליה בכלל לבקש עצה או עזרה היא כל כך תוקפנית ואגרסיבית , פוגעת ומעליבה לעיתים .

דקל אני פה באזור חיפה. לא שמעתי אותה ברדיו. אבל ראיתי אותה זמן קצר בטלויזיה. והבנתי בעצמי שיעוץ לאנשים זה לא התחום שלה. ההתנסחות שלי קודם היתה עדינה. ואני מעדיף לא לומר מה אני חושב על עובדי אלילים כמוה שעובדים למען ריטינג. יש עוד כמה כאלו ברדיו ובטלויזיה. לצערי האנשים במדינה נעשו רדודים לכן אני לא מתפלא שהיא ועוד כמוה עובדים בתקשורת. הרי הכל משחק של רייטינג בסופו של דבר. כסף זה שם המשחק. איתן

ואני אהיה שונה פה מכולם ... אני מתה עליה. מאד אוהבת את התוכנית שלה ומאד אוהבת לשמוע את חוות דעתה לגבי כל מיני נושאים. היא מייצגת את המישהי שאומרת לך הכל בפנים, בלי צנזורה ובלי שטויות. פשוט את האמת. גם אם היא (האמת) מחורבנת. לפי דעתי היא אשה מאד חכמה ונבונה, כן, יש לה לפעמים חוסר טקט, אבל אין אדם מושלם. אפשר להבין למה לא אוהבים אותה. זה כמו שלא אוהבים נביאי זעם רק נביאי שקר. מי שמחפש לשמוע קוצ'י מוצ'י לא ימצא את זה אצלה, ובנקודות מסויימות ובמצבים מסויימים רק זה יכול להזיז את הבן אדם מהחרא שהוא נמצא בו. אז כמו שלכל מטפל יש את הגישה שלו, גם לה יש גישה מאד ייחודית. חלק יאהבו וחלק ישנאו. הכל עניין של השקפה ושל טעם אישי. ואני... ממש נהנית לשמוע אותה כל פעם מחדש. הכנות שלה ממש יכולה להותיר אותי בהלם איזה שבועיים, אבל אתם יודעים מה..? בסופו של דבר , אין מה לעשות, היא צודקת! והעצות שהיא נותנת הן עיצות סופר חכמות, כי הן עיצות "תכלס". מי שלא מתאים לו תכלס ורוצה להתברבר ולהסתובב סביב עצמו מיליון פעם שימצא פסיכולוג אחר. פשוט!.

העצות שלה מתאימות, אולי, למי שצריך את הדחיפה האחרונה... אדם ששרוי במצוקה קצת יותר גדולה לא יכול למצוא את הדרך בזכות שיחת טלפון של פחות מרבע שעה... אני מניחה שכשמתרגלים לסגנון שלה, היא נשמעת פחות נוראית... אבל ראבאק - גם כשמדברים דוגרי יש דרך לעשות את זה... לא לחינם דבק בה הכינוי "תזרקי אותו"... בעיניי זו לא מחמאה כל-כך גדולה.

ממש בונה, בונה את עצמה על חשבון אחרים. גם כן בניה.

היי, גם אני לא סובלת אותה - היא פשוט גסת רוח! נזבורה

המממ...ורדה ורדה, אני לא חושבת שהיא ממש בקו הבריאות או השפיות מעבר לזה שהיא לא בן אדם נעים. בפעמים הראשונות שהקשבתי לה מאוד כעסתי, על היחס וחוסר הרגישות לאנשים היא כאילו עושה דה- לגיטימציה למגוון של תחושות ורגשות, אין ספק שיש לה תסביכים מסוימים (בתור התחלה תסביך גדלות...), היא משפילה את הפונים אליה ומנסה להפגין בצורה מופרזת שליטה, בטחון, תמרון, חוש הומור. להתבלט ולהיות יוצאת דופן ומנהיגה ע"י התנהגותה המשתלחת. מאוד כעסתי גם על כך שמאפשרים לה להתנהג כך רק בשל הרייטינג של תוכניתה שמושפע מאופיה. הזדהתי עם מצוקתם של אותם אנשים שהתקשרו. בנוסף לא הבנתי למה אנשים מתקשרים אליה???? אמפטיה, ביקורת בונה ועצות חכמות הם לא יקבלו. אבל מנות גדושות של זלזול, ביטול והשפלה . היא כאילו מנסה לנהל לאנשים את החיים והם מצידם משפילים מבט. היום, כשאני במקרה מאזינה ברכב לתוכניתה בדרכי מהעבודה, אני די משועשעת. שכן אנשים בוחרים לפנות אליה וזה באחריותם! אני לא אפנה לאנשים מסוג כזה. משום מה אני גם די מרחמת עליה קשה לי כל כך להסביר בדיוק את הסיבה. יום נעים מיטל (אוהבת היום את העולם, מה קורה לי???!!!)

מיטל, את מתוקה, כשאת אוהבת את העולם, העולם אוהב אותך כנראה, יום מצוין שיהיה לך ביי

אחרי שקראתי את ההערות האחרונות,אז גם לי יש כמה.. זה לא מקצועי לנהל לאנשים את החיים ולקבל החלטות בשבילם, קודם כל מה הופך אותה לחורצת גורלות?! למה היא יודעת יותר טוב מאותם אנשים שפונים אליה מה טוב בשבילם?? לא שהם יודעים תמיד אבל הם יצטרכו לגלות ולהבין בעצמם, מתוך הבנה מעמיקה של עצמם ורצונם...כולם צריכים להתנהג לפי השקפתה ותפיסתה של ורדה? רגישות אנושית היא תכונה נדירה ורצויה, תמיד! אפשר להעביר הרבה מסרים ברגישות ויחד עם זאת בכנות.(הם גם עוברים כך יותר טוב) אין צורך לפגוע ולרמוס על מנת להעביר מסרים. זאת דעתי. מיטל

מיטל זה בגלל הרה:)))) רשמתי לך להיזהר ממנה:)))) רשמתי לך שתאהבי את כל האנשים אם תכירי אותה:))) איתן

מיטל - זו השורה התחתונה - מי שבוחר לפנות אליה, יודע בדיוק לאיזו מיטה הוא מכניס את הראש שלו... את יודעת מתי הבנתי שהגברת ז'קונט רודפת פירסום? כשהיא הסכימה להשתתף בפרפר לילה... ראיתי אחת מהתוכניות שהיא השתתפה בהן. במילה אחת - ביזיון!!!

נו באמת. היא הרי כתבה ספר, ובו היא מתארת את מעלליה, עם בעלה הנוכחי, שהיה בעל של מישהי אחרת כשהיא התחילה איתו.. צדיקה , ממש מל"ו צדיקים.

רוז, אולי לא הסברתי כראוי את תשובתה לגבי החבר של האח. היא לא שללה זאת מטעמים מוסריים או משהו כזה. היא אמרה שזה פשוט לא ילך ויהיה מקור ופתח לצרות. היא לא כל כך הסבירה למה. יכול להיות שיש משהו בדבריה בסופו של דבר אבל מה שהפריע לי זוהי הנחרצות. הסוף פסוק הזה. ההחלטיות, כאילו שהיא יודעת הכל ואין שום דרך אחרת מאשר מה שהיא חושבת. רבק, דחילקום, זה לא כל כך חד וחלק ! ופשוט ריחמתי על הילדה ההיא, המסכנה התאהבה בחבר של אחיה. אז גם אם את חושבת שזה לא בריא או לא ילך, בעדינות, תבררי קצת , תשאלי אותה כמה שאלות. לי ישר עלה בראש לשאול אותה האם החבר הראה לה איזה שהם רגשות של חיבה או משהו כזה, האם גם מצידו יש התעניינות וכדומה. אבל הגברת בכלל לא שאלה כלום. ישר פסקה את דינה והלאה. דרך אגב: מי זה בעלה הז'קונט הזה ?

היא כתבה הרבה ספרים... אין לי ולא יהיה לי אף-אחד מהם... שתרוויח את הכסף שלה על חשבונם של מי שאוהבים אותה ואומרים אמן אחרי כל מילה שלה.

איתן והרה כתבתי לכם בעמוד 534 תגובה

יונת תיכתבי לי מתי שאת רוצה. אף פעם אל תרגישי שלא בנוח. מקסימום אם אני אחשוב שאני לא יכול לענות לך באותו רגע אז אני אענה יותר מאוחר. אני תמיד עונה לאי מיילים שלי. בקשר למחשב. לפעמים יש בעיה אצל הספקים של האינטרנט. מתקשרים לתמיכה ומבררים. או שפשוט סוגרים את המחשב ומפעילים שוב. ומנסים להתחבר שוב. אם זה לא עוזר אז תפני לתמיכה הטכנית. בכל החברות השרות טוב. בקשר למצבך האישי. מה קורה איתך???? איפה האנרגיות שלך???? הרי אמרנו שיש לך מטרה. אז למה את נכנעת????? אני יודע שאת לא יכולה לפרט. אבל אסור לך להכנע. יש לך כל כך הרבה סיבות ליחיות ולחיות טוב. שאני לא רוצה שתוותרי. לכל אחד יש נפילות מתח בחיים. ותהליכים לוקחים זמן אין מה לעשות. אבל המטרה מקדשת את האמצעים. גם לי היתה נפילת מתח כזאת שבוע שעבר. אבל התגברתי עליה. אני לא אתן לשום דבר לשבור את רוחי. עצב זה דבר לגיטימי וגם כעס ושימחה ועוד ועוד... אבל דיכאון זה לא. לפחות מבחינתי. כי דיכאון משבש את כל מה שצינתי קודם כלגיטימי. בדיכאון צריך להלחם בכל הכוח. אסור לך לוותר!!!! אם לא הולך אז תעשי דווקא שכן ילך. ניכשלת אז תעשי ותנסי שוב עד שיצליח. לכל אחד יש נאכס לפעמים. אז או ששוקעים בחרא(סליחה על הביטוי) או שנילחמים לצאת ממנו. ואני יכול להבטיח לך שמי שמאוד רוצה ונילחם על שלו מצליח. תראי את הפרטיזנים בשואה תיראי את הגיבורים שבזכותם קמה המדינה. אז תיהי חזקה. ודווקא תלכי לעבודה ודווקא תמשיכי בחיים שלך. הרי אף אחד לא מסוגל לנצח אותך. @-----)---- איתן אני מקווה שהחדרתי בך קצת רוח קרב:)))

נחמד לפגוש את שניכם יחד... :-)))

היי לשניכם ושנה - טובה קראתי מה שכתבתם לי , והיפנמתי . אחרי שחושבים על כך ומעבדים את המצב אפשר להתחיל להלחם בו ולהרוס אותו לפני שהוא יהרוס אותי . בעיקר שיש לי תמיכה מירבית בבית ורצון עז שלהם לעשות אותי מאושרת . ( איזה הרגשה זאת אושר ) ? אתם יכולים לתאר לי מה מרגישים ?

אושר זה דבר שממלא אותך כל פעם מחדש. שאת עושה את הדברים מאהבה. ולא בגלל שככה זה צריך ליהיות. שאת לומדת להעריך את מה שיש לך. את מה שקיים. זה לא אומר שאת צריכה להשלים אם כל מה שקיים לדוגמה אם מוות של אדם קרוב. קשה להשלים אם זה. אבל צריך לקבל את זה כחלק מהחיים. ולא להפוך את המוות לנטל. וככה גם דברים אחרים. שאדם מאושר הוא מקרין את זה החוצה. ואנשים נמשכים לזה. זה כאילו שהבן אדם מוקף במעין אור שמושך אליו אנשים. אושר זה גם שאת מחיכת ולא בגלל שזה מה שאת רוצה שיראו, אלה שזה בגלל מה שאת מרגישה מבפנים. לי הרבה פעמים קורה שאני הולך לאיזה שהוא מקום. ואני מרגיש את החיוך על הפנים שהוא לא סתם אלה הוא בא מבפנים. אושר בא שאת מרגישה שלמה אם עצמך אם דרכך. שאת תיהי מאושרת את תיראי שכל הדברים הממש טובים נדבקים אליך. התאורים כאן הם כללים. כי לכל אחד יש את הדברים שגורמים לו ליהיות מאושר. לפעמים זה חיוך של תינוק או פרס גדול בלוטו:)) מה שחשוב באושר אמיתי שהוא לא קצר מועד. הוא לא דקה או שתיים אלה הוא באופן קבוע. גם שבן אדם מאושר לפעמים הוא עצוב ומדוכא. אבל זה לזמן קצר כי לאותו אדם יש מבט חיובי לגבי החיים. והוא יודע להתמודד אם הרע ואם הטוב. איתן

חביבה... אני האחרונה שיכולה לתאר לך מה זה אושר... :-(

שלום אני כמעט בת 30 ועדיין לא מצאתי את הכיוון המקצועי שלי. דבר זה מטריד אותי מאוד. בנוסף לכך קיימים מס' מכשולים: לפני שנתיים וחצי בערך סיימתי לימודי תואר ראשון (שכיום לא ברור לי למה בכלל למדתי מה שלמדתי כי זה לא מעניין אותי בכלל...) ותעודת הוראה כשנותר לי להגיש מס' עבודות אחרונות לסיום התואר שלא הגשתי עד היום. התחלתי ללמד בבי"ס ומאוד לא נהניתי - הדבר גרם לי לסבל נפשי עמוק. למזלי נכנסתי להריון בתחילת שנת הלימודים כך שיצאתי לחופשת לידה בסביבות פסח והמשכתי להיות עם תינוקי בבית כשנה וחצי בעיקר משום שאני חושבת שזה הדבר הכי טוב עבורו וגם קצת מפני שלא רציתי להמשיך ללמד ולא ידעתי מה כן לעשות... בתחילת שנת הלימודים הזו הכנסתי את בני לגן (הוא כבר כמעט בן שנתיים וצריך חברה), אך שוב לא חיפשתי עבודה מהסיבה שהחלטתי לסיים את עבודותי לאונ' (מה שלא הצלחתי לעשות כשלימדתי). עד עכשיו בעלי הסכים איתי ותמך בי אך עכשיו הוא חושב ובצדק, שכדאי שאמצא עבודה. אני מרגישה שאני לא יכולה למצוא עבודה כי אין לי תעודת ב"א ואם כן אמצא עבודה לא אצליח לגמור את התואר. ונגיד שאצליח לסיים סוף סוף את העבודות (דבר שקשה לי ביותר לא בגלל קושי החומר העיוני אלא בגלל חוסר חשק מוחלט) אז מה אעשה אח"כ? הרי מה שלמדתי זה להיות מורה...אני פשוט לא יודעת מה אני רוצה. ובנוסף - גם תואר שני אני לא יכולה להתחיל עקב המכשול הנורא של הגשת העבודות... תודה רבה לכל מי שיענה!

האם את מרגישה שמקצוע ההוראה פשוט לא בשבילך ? נסי לנתח מה בדיוק לא אהבת כאשר לימדת ? האם זה היה קשור למשהו ספציפי בבית הספר ההוא ? מנהל ? מורים ? תלמידים ? או שכל נושא ההוראה לא בשבילך ? נדמה לי שזו שאלת המפתח. כי אם את חשה שכל העסק של להיות מורה זה לא בשבילך , חבל להמשיך להשקיע בענין. ישנם מקומות אשר מתמחים במציאת מקצוע מתאים . שלושים זה צעירה !!! מה קרה לך ? כל החיים לפנייך !!! העזרי ביעוץ שיעניק לך כיוון לאיזה תחום לפנות !! את יכולה עוד להצליח בגדול !! ישנם המון המון מקצועות מלבד הוראה . בהצלחה .

לשלומי תודה! היכן פונים לייעוץ ומה דעתך על הבעיה השניה(סיום צהעבודות הנוראיות)?

מיכל שלום:) הבנתי שלא מוצא חן בענייך מה שאת עושה. אני חושב ששלומי צדק בשאלה שלו. האם תחום ההוראה בכלל לא מוצא חן בענייך???? או פשוט איפה ומה שלמדת??? זה חשוב לדעת. כי אם מעניין אותך תחום ההוראה. יש לך אופציות ללמד בביה"ס למבוגרים כמו שפות או תחומים אחרים שיספיק לך קורס קצר יחסית כדי לעבור את ההכשרה. בקשר לעבודות שלך. כדאי שתסימי בכל זאת. כי אם הגעת כבר עד סוף הלימודים. אז לא לסיים את מה שנישאר חבל. תגיסי לך קצת חשק. תקבעי את ובעלך על צ'ופר שאם את מסימת את העבודות אז תקבלי. כך יהיה לך מוטיבציה. בקשר להחלפת מקצוע בכלל או להתמקצעות בתחום. יש יועצי תעסוקה בלשכת התעסוקה. אבל לפי דעתי אם תרצי לשמוע לבעל ניסיון. פשוט תכתבי לך על דף. מה את יודעת שאת יכולה לעשות.במה את מוכשרת. לכל אחד יש דבר כזה שניקרא כישרון. ואז תעשי עוד עבודה אחת. תחפשי באינטרנט או בסיפריה של האוניברסיטה. על מיקצועות שקימים או אפילו בעיתון הדרושים תמצאי סוגי עבודה שונים. ואז תבדקי מה הכי קרוב לכישורים שלך ולמה שאת רוצה לעשות. או שאם יש לך איזה 300 שקל פלוס פלוס:))) אז יש מכונים שעוזרים לך לחפש את התחום שמתאים לך. למרות שאני די מפקפק בהם כי לפחות ממה שאני ראיתי ועשיתי הגעתי לאותו מקצוע שרציתי וידעתי מהתחלה שזה הכיוון שלי. ואני חושב שחוץ מזה שזה תרם לחשבון בנק שלהם ולמינוס שלי:)) זה לא עזר . אבל אולי לך זה כן יעזור. אז תנסי. אני הייתי במכון שנחשב לטוב שבניהם שנמצא בירושלים וניקרא "מכון הדסה" אני יודע שבחיפה יש מקום שנמצא מול משרד הביטחון בשכונת נווה דויד. אני לא יודע את שאר המקומות תקישי "יעוץ מקצועי" באחד ממנועי החיפוש או שתחפשי בדפי זהב ב www.msn.co.il צריך ליהיות למטה בצד ימין. איתן

מיכל שלום המטלה הראשונה והחשובה ביותר שעומדת בפניך היא לסיים את התואר הראשון. כלל לא משנה אם הוא מוצא או לא מוצא חן בעיניך כמקצוע לעתיד, זה המפתח לפתיחת דלתות בהמשך. אם את תקועה פני לייעוץ פסיכולוגי הממוקד בעניין הזה וסיימי בהקדם את התואר. במקביל או בהמשך אפשר לחשוב לאיזה כיוון מקצועי את צריכה ללכת, אבל בכל כיוון שלא תבחרי התואר הראשון יפתח לך דלתות. התקופה הנוכחית גרועה למדי לחיפוש עבודה. אם אתם זקוקים לכסף באופן דחוף תוכלי למצוא עבודה זמנית, אבל עליך להשקיע את רוב האנרגיה בלימודים. לגבי ההמשך, ניתן לפנות לייעוץ מקצועי במכון הדסה בירושלים או אצל פסיכולוגים תעסוקתיים המתמחים בנושא. מצד שני, יתכן שהנושא אינו שייך בהכרח רק לתחום התעסוקתי ויש מקום לפניה לייעוץ פסיכולוגי נרחב יותר בתחילה. לעיתים אי מציאת המקצוע המתאים הוא רק תמונת ראי לאי מציאת העצמי בצורה רחבה יותר, ויתכן ששווה לחשוב על כך ברצינות עם איש מקצוע. את בגיל צעיר מספיק לשינוי תעסוקתי, ככל השנים יעברו יהיה יותר קשה לעשות את השינוי הנדרש. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

שלום לכם כולכם צודקים וכותבים לי את מה שאני יודעת כבר המון זמן - אני צריכה להזיז את החיים שלי כי אף אחד לא יעשה זאת במקומי. הבעיה היא מאיפה לקחת את הכוח לשינוי.הנה, אני יושבת פה וכותבת לכם אבל לפתוח ספר אקדמי לצורך העבודה שלי אין לי כוח וכך עוברים הימים... לעצם השאלה מה לא אהבתי בהוראה - אהבתי מאוד את תחום הלימוד אך לא אהבתי להתעסק בכל בעיות המשמעת (עם מתבגרים כפי שאתם יודעים הבעיות יותר קשות...)ובעיקר לא אהבתי לקחת את העבודה הביתה. מאוד אהבתי את השעות הנוחות והתנאים אבל כנראה שאין מושלם. לצד היתרון תמיד מבצבץ לו גם החיסרון. לאיתן - כדי ללמד בבי"ס למבוגרים צריך תואר שאותו כזכור עוד לא סיימתי וכך אנו חוזרים למעגל הקסמים הראשוני... שוב תודה תודה תודה.

הרה, אז למרות שזרמו כבר מים עכורים בביצה (לפי הגדרתך) אני שמחה לדעת שאת עדיין שומרת על אופטימיות. אני שמחה שהצלחתי לעודד קצת את רוחך למרות שעבר זמן מה"תקרית" כי את הצלחת לעודד אותי כבר כמה פעמים ובעצם את הסיבה שבזכותה אני פונה אל הפורום. אצלי הכל בסדר. ישבתי לי איזה חצי שעה על יד הים וזה עושה נפלא להרגשה. ובסך הכל היום הכל טוב. אז הרה'לה, מקווה שהיית קצת בחוץ, תנצלי את השמש כי לפי התחזית (לפעמים הם חוזים נכון...) בסופשבוע הקרוב יהיה קר ורטוב. אז נדבר מאוחר יותר, נעמי.

נעמי, אנחנו מאד שמחים שאת והרה מתקשרות נורא יפה. מה דעתך פה ושם גם לזרוק לשאר חברי הפורום מילה ? היי חזקה ובריאה !! בהצלחה (וד"ש להרה!)

שלומי... קיבלתי את הד"ש, תודה :-)) נעמי, אני באמת לא יודעת עדיין אם תהיה המשכיות לטיפול. אני מכינה את עצמי נפשית לאופציה שלא יהיה המשך... אבל זו מלחמה בין שני דברים מנוגדים - לחכות לטוב ולצפות לרע. יש לנו ים קרוב, אבל הדרך אליו ארוכה... אני מחכה שיפתחו את הכביש הישן (מאוד) ושוב תהיה גישה קצרה יותר לים. אני אוהבת את הים בחורף... סתם לשבת על החוף. ושכחתי משהו מפעם קודמת - אם באמת תרצי לפנות לטיפול, צעד גדול ומשמעותי... תשתפי אותי בלבטים שלך (אם בא לך)...

שלומי שלום לא יפה לשאול אשה/בחורה מה היא עושה ב 02:02 הכוונה לטלי פרידמן תודה אינסיטה

אינסיטה, לא צריך להגזים, היא הקלידה תגובה במחשב בשעה זו אז היא לא בדיוק עשתה משהו דמיוני שראשך הכחול חושב עליו !!!