חוסר בטחון עצמי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/01/2002 | 08:40 | מאת: מיכל

טוב, אף אחד (חוץ משלומי...)לא התייחס לשאלתי בדף הקודם בקשר לחוסר בטחון עצמי, דבר שמוריד לי עוד יותר את הבטחון העצמי...

לקריאה נוספת והעמקה
03/01/2002 | 09:16 | מאת: שלומי

מיכל, את גם זו שמסמיקה ? אם כן, אז עניתי לך גם לגבי ההסמקה. מה את חושבת שגורם לך לחוסר בטחון עצמי ? הנה למשל אני מחשיב את עצמי לבעל בטחון עצמי נורמלי. אולי קצת מעל לנורמה. אבל למשל לעמוד מול קהל ולדבר, בכמה הזדמנויות שנקראתי לעשות זאת, לא יכולתי. חטפתי פיק ברכיים. ומה קרה לבטחון העצמי שלי ? לא יודע .

03/01/2002 | 09:38 | מאת: מיכל

הי שלומי, לא זאת לא אני המסמיקה, יש הרבה מיכליות מסתבר... אין לי שום בעיה לעמוד מול קהל, אני עוסקת במקצועות עם קהל . הבעיה שלי היא בהיכרות יותר אישית. בחברת אנשים חדשים אני נאלמת דום וכל הזמן חושבת איך להגיד את הדבר הנכון כדי להתקרב אבל לרוב אני לא יודעת מה להגיד ושותקת. זה כנראה מתפרש כהתנשאות, סנוביות, תואר שדבק בי עוד בב"יס ללא יכולת להעיף אותו ממני. . אבל מה, לאחר שהצד השני הראה לי שאפשר לסמוך עליו אני נפתחת די בקלות ויוצרת חברות עמוקה. הבעיה היא שלוקח לי הרבה זמן עד שאני סומכת על הצד השני. כאילו שהוא צריך להוכיח את עצמו בפני עד שאני אהיה מוכנה להיפתח. (אני לא מתכוונת לחברויות רומנטיות, יש לי בנזוג, אלא לחברות ידידותית). כמו שכתבתי בדף הקודם ניסיתי את השיטה הטכנית, שאכן הצליחה אך רק כלפי חוץ. הצלחתי להגיע ליותר אנשים אך עדיין הרגשתי את חוסר הבטחון העצמי שולט בי. אני מקנאה באלה שהתהליך הזה מתרחש אצלם בצורה הרבה יותר חופשית.

03/01/2002 | 22:31 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מיכל שלום בואי נתחיל במה שקרה כאן. לא קיבלת תשובה שכנראה חיכית לה. כתוצאה מכך התאכזבת וכעת השארת הודעה נוספת כתזכורת. את הודעת התזכורת היה אפשר להציג בכל מיני צורות, אבל את בחרת לומר שאת מפרשת את חוסר התשובה כפגיעה אישית ושאנו (באשר אנחנו נמצאים) אחראים לתוצאה הזו. למה אני מקדיש כל כך הרבה מילים לכך? כי אני חושב שאולי זה יוכל לומר לך משהו על הבעיה שבגללה פנית. משהו בטון הדברים גורם לסגת רגע אחורה ולחשוב איך לענות לך. להיות מאוד רגיש ולהיזהר שלא לדבר ישיר ובוטה? (כדי לא לפגוע בך). אולי לכעוס עליך על רגשי האשמה שאת מנסה לטעת בנו? בכל מקרה, יש משהו בתגובה שלך שלא גרם להתקרב ולתקן את חוויתך הקודמת של הדחיה (מהעמוד הקודם) אלא לשמור מרחק. ואולי זה בדיוק מה ששאלת בשאלה המקורית. האם יתכן שאת מרגישה חוסר ביטחון עצמי, ואנשים אחרים מפרשים את תגובותיך כהתרחקות, התנשאות או תגובה בין אישית שלילית אחרת. אני רוצה לסייג כמובן שצריך לקחת את זה בפרופורציה, זו בסך הכל הודעה בפורום, ואני מודע לזה, אבל בכל זאת, מהדברים הקטנים הללו אפשר גם לחשוב מה קורה לך במצבים חברתיים מורכבים יותר. כשמאתרים את הבעיה "בקטן" אפשר אולי להתחיל לפתור אותה לגבי המצבים המורכבים יותר. אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי. בטיפול אולי תוכלי לבדוק את הסוגיות שמטרידות אותך, אבל לא פחות חשוב, דרך האינטראקציה עם הפסיכולוג/ית שבסך הכל גם היא סוג של אינטראקציה חברתית, תוכלי להבין משהו באופן אותנטי על האופן שבו את מתקשרת עם הסביבה. בנוסף, יש סדנאות שונות של יחסי אנוש בהם ניתן לקבל פידבק מהקבוצה. יתכן שאת לא מודעת באופן מלא למה שאת משדרת והאופן שאת מגיבה לדברים. חשוב שתקבלי תמונת מראה על האופן שבו את נתפסת, אבל בסיטואציה מוגנת של קבוצה או טיפול שבה תהיי גם מוגנת, לא כמו שאת מרגישה כנראה בסביבה הטבעית שלך. בברכה ד"ר אורן קפלן

04/01/2002 | 01:43 | מאת: מיכל

לד"ר אורן שלום, תודה על תשובתך המפורטת. כמובן שלא רציתי לטעת באף אחד רגשי אשמה על שלא ענו לי, פשוט התפלאתי, כי הנושא נראה לי חשוב וכמו שכתבה יונת נוגע לרבים מאיתנו. יכול להיות שהייתי צריכה לעשות זאת בדרך יותר עדינה... ולעצם העניין - איך אפשר לקבל מידע על קבוצות המקיימות סדנאות ביחסי אנוש ואיך בוחרים פסיכולוג/פסיכותרפיסט(מה ההבדל?)?

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית