כימותרפיה לא יעילה

דיון מתוך פורום  סרטן השד

03/11/2003 | 18:09 | מאת: רונית א

שלום לכלם בהמשך למה שנאמר כאן, נראה כי הכימותרפיה אינה יעילה ברוב המקרים.שכימותרפיה הורסת את הגוף יותר מאשר מועילה. שהטמוקסיפן גורם לנזקים ברחם וכו. אבל בכל זאת, אנו שומעות על גידולים שקטנו אחרי כימותרפיה, אנו שומעים על הרבה נשים שהחלימו אחרי הסרטן, על אנשים שנצחו את המחלה. השאלה היא מה עושים? אנחנו רובנו כבר אחרי, אבל מי שמגלה רק עכשו ומציעים לה כימוטרפיה, מה האופציות האחרות שלה? מה האופציה שלי אם יתגלו לי גרורות או אם זה יחזור? תזונה בריאה? מאוחר מידי!!! בזה צריך להתחיל מגיל 0, מה יבטיח לנו את מיגור הסרטן? זרעי פשתן? (למרות שקניתי ואני אוכלת לעיתים) שיקויים ודיקור סיני? למי יש האומץ לומר לא לרפואה הקונבנציאלית? לכימותרפיה, להקרנות, לזולידקס, לטמוקסיפן, לכל המסלול שאנו עוברות, אני מאמינה שרק יחידים בודדים לוקחים אחריות כזו, רובנו כן אומרים כן לכימותרפיה ומנסים מהצד, רפואה משלימה וכו בתקוה שיעזור. אבל אני אישית, עד שלא יוכיחו לי שיטה טבעית המבוססת על תזונה בלבד שיכולה למגר תאי סרטן, נאמנה בלית ברירה לרפואה הקונבנציואלית ולטמוקסיפן.

לקריאה נוספת והעמקה
03/11/2003 | 19:50 | מאת: ענת

רונית, שלום אני חושבת שיש טעות גדולה בקריאת הנתונים. 1. נתחיל בדברי האונקולוגית שלי: הכימותרפיה מסוג CAF עובדת על %80 מהנשים בכיוון הנכון, כלומר מקטינה את הגידול או מעלימה אותו. אצל השאר היא לא עושה כלום לגידול או שהיא גורמת לו לשגשג (כי היא מחלישה את הגוף, ואילו התאים הסרטניים לא מגיבים אליה). כבר הנתון הזה אומר שאנחנו צריכים לנסות את השפעת הכימותרפיה, ובטח ובטח בגידולים שכבר הגיעו לקשרי הלימפה, כלומר שתאי הסרטן כבר התפזרו בגוף. במקרה כמו שלי - 10 ס"מ של גידול, שניים (אולי שלושה) קשרי לימפה נגועים, גידול שדבוק לדופן השריר מלמטה ולעור מלמעלה - חייבים היו להתחיל בכימותרפיה, קודם כל כדי להילחם בתאים שכבר התפזרו בגוף (ד"ר ניסן העריך את מספרם במיליארד!!!), ורק אחר כך כדי לנתק את הגידול מהעור ומהדופן כדי לא לעשות ניתוח רדיקלי. למזלי, אני שייכת לאותם %80, והגידול שלי הצטמק עד 2.5 ס"מ אחרי 5 CAF-ים. 2. נמשיך במה שכתוב במדריך הרפואי מרק: %94 מקרב החולות שהתחילו עם סרטן מקומי הן נטולות המחלה אחרי 5 שנים, %73 מקרב אלה שהתחילו עם גרורות אזוריות (עד עכשו לא הבנתי אם הכוונה לגרורות אל קשרי הלימפה, אני משערת שזאת הכוונה), ו- %18 מבין אלה בעלות הגרורות המרוחקות. כמו כן כתוב שסיכויי השרידה לעשר שנים מושפעים בעיקר מן העובדה כמה קשרי לימפה היו נגועים לכתחילה (כאשר זה נחלק: אין סרטן בקשרים, 1-3 נגועים, יותר מ-4 נגועים), סיכויי השרידה לעשר שנים בלי הישנות הם, כמובן, יותר קטנים, אבל זוהי אותה התאמה. אם כך ברור שהסיכויים שלנו לחיות בלי או עם הישנות תלויים מאוד בעובדה אם התפזרו לנו תאים סרטניים בשאר הגוף. אם יש משהו שיכול להרוג את התאים האלה זו הכימותרפיה, לכן נותנים כמה סוגים ביחד (CAF זה שלושה חומרים, ובפרוטוקול כמו שלי נותנים גם טקסול או טקסוטר). אחת הבעיות הגדולות עם תאים סרטניים שבגלל ההתחלקות המהירה שלהם הם עוברים יותר מוטציות, לכן יכולים להיות גידולים שהתחילו כהומוגניים (סוג אחד של תאים), ונעשו לגידולים המורכבים מתאים שונים, וכימותרפיה מסוימת עובדת רק על חלקם, וצריך לשלב או להחליף סוגי רעלים (כן, רעלים) כדי לפעול על כולם. אני לא מבינה למה לא בכל מקרה נותנים כימותרפיה, הרי גם כשמוציאים גידול בעל שוליים נקיים, ייתכן שתאים בודדים התגנבו לגוף, גם אם ההסתברות קטנה יחסית. 3. הניתוח מוציא את הגידול באופן פיזי, אבל הוא מקומי, ההקרנות נועדו כדי לצמצם את הסיכוי שהסרטן יתקוף את דופן החזה או את קשרי הלימפה באזור (שוב לפי מרק), אך גם זה טיפול מקומי. כימותרפיה היא טיפול מערכתי, לכן נזקיה יותר גדולים, ולכן הסיכוי שהיא נותנת לגבי ההיפטרות מכל התאים הסרטניים הוא הרבה יותר גדול. 4. כמובן, במקרה שהוצאו או הושמדו כבר כל התאים הסרטניים, אין שום משמעות לקבלת הטיפול הכימותרפי (חוץ מהנזק שהוא גורם לגוף והסבל שהוא גורם לחולה), אבל איך אנחנו יכולים לדעת אם הכל הושמד? אחרי הניתוח אנחנו מקבלות טיפול כדי להרוג את מה שנשאר אם נשאר, וזו הסיבה שקבלת כימותרפיה לפני ניתוח (כאשר ברור שהכימותרפיה פועלת על תאים סרטניים) היא הרבה יותר אפקטיבית, ומגדילה בהרבה את אחוזי השרידה ללא הישנות של אלה שלהן יש גידולים יותר מתקדמים, מאשר כשהיא אולי ניתנת לגוף נקי מתאים סרטניים. 5. וחוץ מזה, 10 עד 30 אחוזים של שיפור בסיכוי השרידה זה כלום בעינייך? כל אחוז כזה הרי עשוי לכלול כל אחת מאיתנו, איך אפשר לזלזל בזה? לגבי רופאים, כמו ד"ר קאופמן, שמדברת על מיליוני חולות בעולם, ומסתכלת על מספר המתות מהמחלה זה אולי לא נראה מעודד, אבל כמה זה 10 עד 30 אחוזים שזוכות לחיים מתוך אותן המיליונים? והאמת, אותי לא מעניינות כל המיליונים. אותי מעניין לשפר את סיכויי השרידה שלי, של הנשים שאני נתקלת בהן, ושל כל מי שאני קוראת כאן את דבריה או שומעת עליה ("אדם קרוב אצל עצמו"), ואני לא מזלזלת בשבילי ובשבילך ובשבילן באף אחוז נוסף של סיכוי. אני מקווה שזה לא היה ממש מייגע, ובכל זאת בסרטן שאנחנו "זכינו" לו הסיכויים הרבה יותר טובים מאשר בסרטנים אחרים (מכרה שלי שמעה מהרופא את המשפט הזה: "יש לך סרטן בלבלב, ואת הולכת למות ממנו", והיא אכן נפטרה כמה חודשים אחר כך, יומיים לפני שאני קיבלתי את האבחון שלי...), ואנחנו צריכות להסתכל בנתונים, לדעת מה זה אומר, לעשות את כל מה שאפשר, ולשים את עצמנו מבחינה מחשבתית בקבוצת השורדות. מאחלת לך ולי ולכולנו בריאות ואריכות ימים ענת

03/11/2003 | 21:08 | מאת: רונית א

היי ענת הנתוח שלך היה מאלף, אבל לפי הדו"ח של ד"ר קאופמן האחוזים הם פחותים. אבל לא זו הנקודה שאליה התיחסתי, הנקודה היא שלמרות כל נקודות התורפה של הכימוטרפיה שעלו כאן בפורום, היא דרך ההצלה היחידה שלנו כרגע . היא היחידה שיכולה אולי להלחם במיליארד התאים שעברו את בלוטות הלימפה. קראתי השבוע בפורום של תמי רמון על השתלת מח עצמות שהיא עברה. במסגרת מחקר שנעשה בשנים 94-98 לקחו נשים עם מעורבות גדולה של בלוטות, מעל 10 לפחות, בשיטה מסוימת שאבו להן את מח העצמות, ואז חיברו אותן ל-96 שעות של כימוטרפיה עצומה. בשעות הללו הן היו מבודדות משום שכמות הכימוטרפיה הרסה גם את התאים הטובים בגוף, אבל גם הרסה את תאי הסרטן. לאחר 96 השעות החזירו את מח העצם שהוקפא, ואז הגוף החל לייצר תאים חדשים. טיפול זה למעשה הקטין כמעט למינימום את הסיכוי של החזרת הגרורות לנשים שקבלו את הטיפול, משום שהוא הרס את כל תאי הסרטן.. מסיבות שונות הפסיקו את הניסויים האלה. מה שרציתי לומר הוא, אני מצטערת שלא חליתי בתקופת הניסוי. היתי מוכנה לעבור את השבוע שבועיים האלה ולדעת שזהו ואני לא חוזרת לטיפול יום יותר!!!!!!! המון בריאות לכלנו רונית

04/11/2003 | 09:00 | מאת: אריק

כל ההסברים המלומדים נשמעים אולי טוב אבל המציאות מעט שונה, בעיקר שבכל האחוזים לא מתחשבים במקרי מוות שמקורם בתופעות לוואי של הכימותרפיה. דוגמה המצוינת בספרות : אישה שהחלימה מסרטן לאחר הפרוצדורה הרגילה נפגעה קשות בליבה ונפטרה כתוצאה מבעיה חמורה בשריר הלב. האונקולוגים יראו במקרה זה הישג : הטיפול מבחינתם הצליח. אבל במציאות האישה נפטרה ומקוטלגת במקרי פטירה כתוצאה ממחלת לב. אין סטטיסטיקה המקשרת את תופעות הלוואי אל מקרי מוות נלווים. הדבר דומה למה שניתן לראות מדי יום אצלנו : כירורג רואה הצלחה בסיום ניתוח כריתת שד, גם אם האישה אחר כך סובלת מגרורות בכל גופה. שאלה נוספת הנשאלת על ידי חוקרים לא מעטים : איך קורה שיש עלייה תלולה במקרי סרטן השד והתמותה מהמחלה במאה האחרונה למרות כל התרופות החדישות, הטיפולים המתקדמים ושיטות האבחון המשוכללות ? הרמב"ם אמר פעם : (הרמב"ם האמין וטיפל באמצעות רפואת הצמחים) קשר נפשי ואמון בין הרופא והחולה חשובים לריפוי לא פחות או אפילו יותר מהתרופות. הרופא הוא שליח נאמן של הבורא, והרפואה ניתנת על ידי אב הרחמים. אין לנו ברירה אחרת, אלא להאמין במי שמטפל בנו, ולקוות שהוא יודע ומאמין בטיפול שהוא מעניק לנו.....

03/11/2003 | 21:25 | מאת: גובי

שלום לרונית א' ולכלן, לאחרונה נכתב הרבה מאוד בפורום על נושא התזונה. אכן לתזונה אנטי- סרטנית יש חשיבות מרובה במניעה וגם בריפוי של סרטן, כמו גם במחלות כרוניות אחרות. יחד עם זאת כדאי גם אולי גם לדעת כי נושא התזונה האנטי-סרטנית הוא נדבך אחד בלבד מתוך מכלול גדול ורחב של מה שנקרא אונקולוגיה טבעית. באונקולוגיה טבעית (פחות רעלנית) לטיפול בסרטן משתמשים גם בהרבה דברים נוספים. אזכיר חלק מהם: -- צמחי מרפא -- VACCINES -- תוספי מזון שונים -- אנטיאוקסידנטים -- מינרלים -- חמצן ואוזון -- ניקויי גוף שונים כמו: כבד, מעי, כיס מרה, לימפה, CHELATION ועוד -- טיפול ב - SALVES שונים העשויים מצמחי מרפא -- מינונים נמוכים (וכמעט לחלוטין לא רעלניים) של תרופות אורתודוכסיות אשר נמצאו כאנטי סרטניות. שתיים כאלה שעולות לי לראש כרגע הן: LOW DOSE NALTREXONE (תרופה למכורי הרואין) ו - NOSCAPINE (סירופ שיעול). -- היפרתרמיה -- ZAPPERS -- כימותרפיה קלה (כמו: IPT) בשילוב עם טיפולים אלטרנטיביים אחרים -- פרוצדורות רפואיות פחות רעלניות כמו: RADIOFREQUENCY ABLATION ו - ו - INJECTIONS OF ETHANOL כחלק מטיפול בגרורות במצבים מסוימים -- טיפולי גוף/נפש כמו: מדיטציה, דמיון מודרך, טיפול בכעסים וטראומות, טאי צ'י, צ'י קונג, הרפייה, יוגה ועוד. -- דיקור סיני -- ארומהתרפיה -- התרחקות ככל שניתן מחומרים מסרטנים וכאלה לצערנו יש רבים יש ודאי הרבה יותר, אולם אני חושב שזה מספיק כדי להעביר את הנקודה שרציתי להבהיר. באשר לאנשים שטופלו באונקולוגיה טבעית ונרפאו או השיגו רמיסיה ארוכת טווח משמעותית, כאלה יש למכביר ואני נמצא עם רבים כמותם בקשר יומיומי. אצרף כאן קישור אחד מני רבים לרשימה ארוכה של אנשים אמיתיים (לא וירטואלים) עם כתובות וטלפונים בחלק נכבד מהם. כשניכנסים לדף כדאי לדפדף בדפים האחרים (6 במספר) כדי לראות את הרשימה כולה 115 במספר. המספרים 11-24 הן של שורדות סרטן השד. שווה להעיף מבט!!! http://www.emalibu.net/cgi-bin/db/db.cgi?db=ntp&uid=&view_records=1&ID=* נ.ב - אם תרצו עוד רשימות כאלה אשמח לספקם. גובי

03/11/2003 | 22:14 | מאת: רונית א

היי גובי לרגע אחד אני לא שוללת את כל האונקולוגיה הטבעית. אבל צריך לעשות סוויץ רציני בראש כדי לעבור ולהתמיד בתזונה טבעית ונכונה, כמו זרעוני הפשתן שקניתי ואני מכריחה, אבל ממש מכריחה את עצמי לאכול, מבין את כוונתי? שינוי יסודי בתזונה ובהרגלי חיים לפעמים קשה יותר מאשר לקחת את הטמוקסיפן ולבלוע. או ללכת לטיפול יום פעם בשלושה שבועות ולקבל באינפוזיה את -cuf והטקסול. אני מקווה שיהיה לי יום אחד את השכל לעשות את הסוויץ הזה. תודה לך על כל עיצותיך!!! רונית

04/11/2003 | 12:42 | מאת: dana

גובי שלום, מהי תזונה אנטי סרטנית מה מותר או רצוי לאכול ומה כדאי להוציא מהתפריט אשמח לקבל פרטים תודה

04/11/2003 | 12:42 | מאת: dana

גובי שלום, מהי תזונה אנטי סרטנית מה מותר או רצוי לאכול ומה כדאי להוציא מהתפריט אשמח לקבל פרטים תודה

04/11/2003 | 12:47 | מאת: dana

שלום גובי מהי תזונה אנטי סרטנית? מה מומלץ לאכול? מה רצוי לא לכול? אשמח לקלבל פרטים תודה דנה

04/11/2003 | 09:33 | מאת: דליה ודוד הבריאות הטבעית

האמת על מחלות הסרטן מניעתה והטיפול בו מדוע צוות אחת מתשע מונע לפרסם באתר מחקרי אמת על הסרטן ? חומר למחשבה מי ממן את האתר המגמתי שאן לא כול עיניין לעזור לריפוי של מחלת הסרטן כימותרפיה, למה לא ? לקוראים שלום, בכוונתי להציג בפניכם הפעם, נושא השנוי מאוד במחלוקת, שמטבע הדברים, יקומם רבים מכם, הן משום שאולי חלקכם חליתם בעברכם ועברתם את הטיפול הכימותרפי והן משום שעצם הצגת הנושא, מהווה ערעור על סמכותו המקצועית של האונקולוג הכל יכול, לתת טיפול לחולה, כאשר לטיפול הזה משמעות של לחיות או לחדול. למרות הקושי הרב בהצגת הנושא אני חושב שיש מקום לכך, כדי שהצבור ידע ויכיר את הטיפול האונקולוגי גם מצדו האחר, הלא ידוע. כמו כל החלטה גורלית בחיים מוצע לבדוק היטב המשמעויות של הטיפול הכימותרפי לאור המידע שיובא. כימותרפיה הוצעה לראשונה כטיפול בסרטן אחרי מלחמת העולם השניה, כאשר מחקר על גז חרדל הוכיח שיש לו את היכולת להרוג תאים חיים, במיוחד את אלה שהם בעלי יכולת חלוקה מהירה. למעשה תרופות נוגדי סרטן רבים הן בני דודים קרובים לגז החרדל. בשנות ה- 70 המוקדמות הרפואה גילתה שסוגי סרטן מסוימים ונדירים מגיבים לכימותרפיה וכתוצאה מכך האדם חי יותר. דר` ג`ון ביאלר אשר עבד 20 שנים בצוות של האקדמיה הלאומית בארה"ב והיה העורך של הג`ורנל של אקדמיה זו, אומר כי תוחלת החיים הסטטיסטית המתקבלת בעקבות הטיפולים המקובלים בסרטן מטעה. לדבריו החברה האמריקאית לסרטן משתמשת בנתונים בסיסיים מטעים, כמו נשים שגילו אצלן גושים בשד שאינם סרטניים, אך דווחו כאילו נרפאו . דר` רלף מוס מציין בספרו "שאלות הכימותרפיה" כי בשל הרעילות של התרופות הכימותרפיות, שיטות הבדיקה הקליניות, בהם בודקים באופן סדיר תרופות אחרות, נשכחו כמעט והם אינם מיושמות בתרופות כימותרפיות.. הרשות למזון ולתרופות בארה"ב אישרה שימוש בתרופות חדשות נגד סרטן אשר התנאי לאישורן היה יכולתן לכווץ את הגידולים הסרטניים, על פי הרשות למזון ותרופות אין כלל צורך להוכיח שהתרופות הכימותרפיות מאריכות חיים. על פי היועץ האונקולוגי,"גי`מ מד" מבית החולים המלכותי דרום הנטס, להתכווצותם של הגידולים אין ערך הישרדותי. דר` יוריך אבל אפידמיולוג גרמני אשר בדק את כל אלפי המחקרים על הכימותרפיה ואת עבודתם של כ- 350 מדענים חוקרים, מצא כי : אותם תאים שנשארים ומתנגדים לכימותרפיה, יכולים לגדול הרבה יותר מהר אחר כך. לעיתים קרובות דווקא חולים אשר לא הגיבו לכימותרפיה שרדו יותר מאשר אלה אשר הגיבו. פרופסור לינוס פאולינג חתן פרס נובל לכימיה ושלום אומר : "על כל אחד לדעת כי רוב המחקרים על הסרטן הנם הונאה וכי ורוב המרכזים לחקר הסרטן מעלו באימונם של הגופים שתמכו בהם." האונקולוגים רואים בהתכווצות הגידול או התגובה לתרופה, כקנה מידה להצלחת הטיפול, בלי להתייחס כמובן לשאלות הבסיסיות ביותר, האם הוארכה תוחלת חיי החולים ? האם קיים שיפור באיכות החיים ? או האם החולים ירפאו ? אלפי מחקרים שבוצעו הוכיחו, כי לא הייתה תועלת בטיפולים הכימותרפיים במושגים של הארכת תוחלת החיים, אלא במספר מצומצם של סוגי סרטן. על פי מקורות מקובלים ברפואה, הכימותרפיה מצליחה לרפא אך 4.5 אחוז מכלל מחלות הסרטן. הרפואה המקובלת מצדיקה את טיפוליה האונקולוגיים, תוך שהיא משווה בין שיטותיה. ז.א. שאם חולה סרטן יקבל הקרנות ואילו חולה אחר שיקבל כימותרפיה יאריך חיים יותר, פירושו על פי הרפואה המקובלת, כי כימותרפיה מאריכה חיים יותר ... כמובן שכך לא עושים מחקר קליני .....זאת הרפואה המקובלת יודעת היטב.. המחקר שהיה עומד בקריטריונים הבסיסיים של מחקר אקדמי, הוא אותו מחקר, שהיה מציג אוכלוסיית חולי סרטן שמקבלת טפול כימותרפי, לעומת חולי סרטן שאינם מקבלים טיפול, או מחקר שהיה מציג אוכלוסיית חולי סרטן שמקבלת טיפול מקובל, לעומת טיפול טבעי בחולי סרטן ...כן, יש דבר כזה. שיטה "מתוחכמת" "המאריכה את תוחלת החיים של החולים" באמצעות מתן תרופות כימותרפיות, היא על ידי איתור מוקדם של מועד המחלה, זאת על ידי שיטות טכנולוגיות מתוחכמות. ולא מיום גילוי המחלה על ידי הרופאים . הטעיה נוספת הקיימת על ידי הניסויים הקליניים, היא שהניסויים נעשים בתנאי מעבדה. הרופאים אינם מספרים לנו, כי תרופות, היכולות להרוג גידולים סרטניים בתנאי מעבדה, יכולים אך לעיתים רחוקות, לקטול תאי סרטן בבני אדם. תאי הסרטן הרגישים לטיפול הכימותרפי הנם: לויקמיה לימפוציטית חריפה, מחלת הודג`קינס, יואינג סרקומה, גידולי ווילאמס, לימפוסרקומה, רבדומיסרקומה, רטינובלסטומה, קוריוקרצינומה, בורקיטוס לימפומה, סרטן מוקדם של האשכים. כל סוגי הסרטן האלה מהווים לא יותר מכ- 5% מכלל מקרי הסרטן. רגישות לכימותרפיה אין פירושו קטילה מלאה של כל סוגי הסרטן . קרוב לודאי שיכולת הריפוי הממשית בכימותרפיה נעה בין אחוז אחד לשני אחוז. במחקר שנערך בארה"ב הוברר כי העובדה שנשים רבות היו "נקיות" מתאים סרטניים לאחר הטיפול הכימי, לא שיפרה את תוחלת חייהן. לאחר מנת הכימותרפיה הראשונית נפגעת מערכת החיסון. עם התפשטות הגידול מחדש הוא נעשה תוקפן יותר, כיון שמערכת החיסון נפגעה קשה עקב הטיפול הכימי. איכות החיים של החולים נפגעת קשה על ידי הכימותרפיה, והפגיעה היא בכל איברי הגוף ובמיוחד, דיכוי מערכת החיסון, פגיעה בלב, פגיעה בריאות, במערכת העצבים, נמק בכליות, אובדן יכולת פריון, הקאות ובחילות, פגיעה בצינור המרה, גרימת נמק ברקמות העצם, הורדת מספר כדוריות הדם הלבנות והאדומות, אי ספיקה של המעיים, דיכוי מוח העצמות, אובדן שיער, אבדן שמיעה ופרכוסים, אובדן יכולת הפריון, אבדן תפקוד מוטורי בלתי הפיך, אנמיה, סכנת עיוורון, וסרטנים נוספים בעקבות נזק גנטי. מאמר שהתפרסם בג`ורנל לאונקולוגיה קלינית מתאר, מהם תופעות הלוואי של התרופה הכימותרפית איפוספמיד עם קרבופלטין ועם איטופוסיד, אצל חולות סרטן שד, לימפומה מסוג נון הודגקין, סרטן השחלות וסרטנים נוספים: 50 אחוזים מהחולים סבלו מפגיעה במערכת העצבים המרכזית ומסבוכים בריאות, 61 אחוזים שקיבלו מנות מוגברות סבלו מרעילות שנגרמה בכבד, 81 אחוזים סבלו מפגיעה באוזניים, 70 אחוזים סבלו מרעילות בכליה, 92 אחוזים סבלו מסיבוכים בדרכי הנשימה, 91 אחוזים מנזק ללב. הרופאים אינם מתנדבים לספק מידע באשר לתופעות הלוואי של התרופות הכימיות, כאשר הם נשאלים, מרביתם אינם אומרים את כל מה שידוע להם. הכימותרפיה הורסת את מערכת החיסון כך, שהיא אינה יכולה לשקם עצמה והנזק הוא בלתי הפיך. BEATING CANCER WITH NUTRITION PATRICK QUILLIN P 42 כימותרפיה פועלת על תאי הגוף כמו חומרי הדברה על גן ירק. ל-99 אחוזים מחומר ההדברה יש יכולת פגיעה בחרקים, אך חלקם אינם נפגעים וכך גם תאי הסרטן שהופכים לעמידים. כמו בחומרי הדברה בהם אחוז נמוך פוגע בחרקים השאר הורס את הסביבה כך גם הכימותרפיה הורסת את גוף האדם. BEATING CANCER WITH NUTRITION PATRICK QUILLIN P 44 במחקר שתועד נימצא כי מתן כמויות כפולות של כימותרפיה לחולות סרטן השד לא הוכיחו יתרון על מתן כמות רגילה. במחקר שנערך בארה"ב הוברר כי אכן נשים רבות, יותר היו "נקיות" מגידול סרטני לאחר הטיפול הכימותרפי.... עם זאת לא שופרה תוחלת החיים שלהן. שכן אי קיומו של גידול סרטני, אינו מדד אמין להיעלמותו של הסרטן. התרופות הכימותרפיות ניתנות כטיפול "משכך" למרות תופעות הלוואי המחרידות. בסרטן השד הנפוץ בין סרטני הנשים, חוזרים הגידולים לאחר הטיפול הכימותרפי ב- 60% מהחולות תוך שנתיים, וב- 90% תוך 5 שנים. כאשר הציגו בפני החולים את היכולת האמיתית של הכימותרפיה להאריך את חייהם או להירפא, ואת תופעות הלוואי של הטיפול, ובלי להציג להם חלופה אלטרנטיבית, 65% מכלל החולים סרבו לקבל את הטיפול. לעתים ניתנת הכימותרפיה לחולים במשך חודשים רבים, כאשר ההצדקה לכך הנה תוצאות ניסויים מעורפלים, או יתרון בהארכת תוחלת חיים המתבטא בשבועות ספורים. סיכוייו של חולה סרטן לקבל כימותרפיה מותנים בתפיסת הרופאים שבארץ מוצאו. לדוגמא סיכוייו של חולה סרטן באנגליה לקבל כימותרפיה קטנים פי 3.5 מסיכוייו של חולה אמריקאי. אונקולוגים רבים ממליצים למעשה כימותרפיה לכל סוג של גידול סרטני תוך עידוד החולים למרות הכישלונות החוזרים ונשנים. מתן כימותרפיה יותר מ-6 חודשים לא הוכיח בד"כ תועלת כלשהי, אך הרופאים ממשיכים בטיפולים לעיתים תכופות הרבה מעבר ל- 6 חודשי הטיפול המקובל. במוסף הבריאות של עיתון הארץ מתאריך 29.12.97 אומרת פרו` תמר פרץ מנהלת המחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם, "כשהכימותרפיה הייתה חדשה לא ידעו להשתמש בה. היום נוטים לקצר את זמן הכימותרפיה שבכל אופן אסור שיעלה על חצי שנה". דר` אלן ניקסון לשעבר נשיא החברה האמריקאית לכימיקלים אומר "ככימאי הרגיל לחשוב במושגים מדעיים, לא מובן לי כיצד רופאים יכולים להתכחש לעובדות הפשוטות : כימותרפיה מזיקה יותר מאשר עוזרת"... על פי דר` מיכה בר חנא מנהל רישום הסרטן של משרד הבריאות, מידי שנה נפטרים בישראל, כ-10000 אנשים שחלו בסרטן... זה לא כול האמת בריאות טבעית בתזונה נכונה לאכות ואריכות חיים באושר למניעה ואחלמה מסרטן

מנהל פורום סרטן השד