כימותרפיה לא יעילה

שלום לכלם בהמשך למה שנאמר כאן, נראה כי הכימותרפיה אינה יעילה ברוב המקרים.שכימותרפיה הורסת את הגוף יותר מאשר מועילה. שהטמוקסיפן גורם לנזקים ברחם וכו. אבל בכל זאת, אנו שומעות על גידולים שקטנו אחרי כימותרפיה, אנו שומעים על הרבה נשים שהחלימו אחרי הסרטן, על אנשים שנצחו את המחלה. השאלה היא מה עושים? אנחנו רובנו כבר אחרי, אבל מי שמגלה רק עכשו ומציעים לה כימוטרפיה, מה האופציות האחרות שלה? מה האופציה שלי אם יתגלו לי גרורות או אם זה יחזור? תזונה בריאה? מאוחר מידי!!! בזה צריך להתחיל מגיל 0, מה יבטיח לנו את מיגור הסרטן? זרעי פשתן? (למרות שקניתי ואני אוכלת לעיתים) שיקויים ודיקור סיני? למי יש האומץ לומר לא לרפואה הקונבנציאלית? לכימותרפיה, להקרנות, לזולידקס, לטמוקסיפן, לכל המסלול שאנו עוברות, אני מאמינה שרק יחידים בודדים לוקחים אחריות כזו, רובנו כן אומרים כן לכימותרפיה ומנסים מהצד, רפואה משלימה וכו בתקוה שיעזור. אבל אני אישית, עד שלא יוכיחו לי שיטה טבעית המבוססת על תזונה בלבד שיכולה למגר תאי סרטן, נאמנה בלית ברירה לרפואה הקונבנציואלית ולטמוקסיפן.

רונית, שלום אני חושבת שיש טעות גדולה בקריאת הנתונים. 1. נתחיל בדברי האונקולוגית שלי: הכימותרפיה מסוג CAF עובדת על %80 מהנשים בכיוון הנכון, כלומר מקטינה את הגידול או מעלימה אותו. אצל השאר היא לא עושה כלום לגידול או שהיא גורמת לו לשגשג (כי היא מחלישה את הגוף, ואילו התאים הסרטניים לא מגיבים אליה). כבר הנתון הזה אומר שאנחנו צריכים לנסות את השפעת הכימותרפיה, ובטח ובטח בגידולים שכבר הגיעו לקשרי הלימפה, כלומר שתאי הסרטן כבר התפזרו בגוף. במקרה כמו שלי - 10 ס"מ של גידול, שניים (אולי שלושה) קשרי לימפה נגועים, גידול שדבוק לדופן השריר מלמטה ולעור מלמעלה - חייבים היו להתחיל בכימותרפיה, קודם כל כדי להילחם בתאים שכבר התפזרו בגוף (ד"ר ניסן העריך את מספרם במיליארד!!!), ורק אחר כך כדי לנתק את הגידול מהעור ומהדופן כדי לא לעשות ניתוח רדיקלי. למזלי, אני שייכת לאותם %80, והגידול שלי הצטמק עד 2.5 ס"מ אחרי 5 CAF-ים. 2. נמשיך במה שכתוב במדריך הרפואי מרק: %94 מקרב החולות שהתחילו עם סרטן מקומי הן נטולות המחלה אחרי 5 שנים, %73 מקרב אלה שהתחילו עם גרורות אזוריות (עד עכשו לא הבנתי אם הכוונה לגרורות אל קשרי הלימפה, אני משערת שזאת הכוונה), ו- %18 מבין אלה בעלות הגרורות המרוחקות. כמו כן כתוב שסיכויי השרידה לעשר שנים מושפעים בעיקר מן העובדה כמה קשרי לימפה היו נגועים לכתחילה (כאשר זה נחלק: אין סרטן בקשרים, 1-3 נגועים, יותר מ-4 נגועים), סיכויי השרידה לעשר שנים בלי הישנות הם, כמובן, יותר קטנים, אבל זוהי אותה התאמה. אם כך ברור שהסיכויים שלנו לחיות בלי או עם הישנות תלויים מאוד בעובדה אם התפזרו לנו תאים סרטניים בשאר הגוף. אם יש משהו שיכול להרוג את התאים האלה זו הכימותרפיה, לכן נותנים כמה סוגים ביחד (CAF זה שלושה חומרים, ובפרוטוקול כמו שלי נותנים גם טקסול או טקסוטר). אחת הבעיות הגדולות עם תאים סרטניים שבגלל ההתחלקות המהירה שלהם הם עוברים יותר מוטציות, לכן יכולים להיות גידולים שהתחילו כהומוגניים (סוג אחד של תאים), ונעשו לגידולים המורכבים מתאים שונים, וכימותרפיה מסוימת עובדת רק על חלקם, וצריך לשלב או להחליף סוגי רעלים (כן, רעלים) כדי לפעול על כולם. אני לא מבינה למה לא בכל מקרה נותנים כימותרפיה, הרי גם כשמוציאים גידול בעל שוליים נקיים, ייתכן שתאים בודדים התגנבו לגוף, גם אם ההסתברות קטנה יחסית. 3. הניתוח מוציא את הגידול באופן פיזי, אבל הוא מקומי, ההקרנות נועדו כדי לצמצם את הסיכוי שהסרטן יתקוף את דופן החזה או את קשרי הלימפה באזור (שוב לפי מרק), אך גם זה טיפול מקומי. כימותרפיה היא טיפול מערכתי, לכן נזקיה יותר גדולים, ולכן הסיכוי שהיא נותנת לגבי ההיפטרות מכל התאים הסרטניים הוא הרבה יותר גדול. 4. כמובן, במקרה שהוצאו או הושמדו כבר כל התאים הסרטניים, אין שום משמעות לקבלת הטיפול הכימותרפי (חוץ מהנזק שהוא גורם לגוף והסבל שהוא גורם לחולה), אבל איך אנחנו יכולים לדעת אם הכל הושמד? אחרי הניתוח אנחנו מקבלות טיפול כדי להרוג את מה שנשאר אם נשאר, וזו הסיבה שקבלת כימותרפיה לפני ניתוח (כאשר ברור שהכימותרפיה פועלת על תאים סרטניים) היא הרבה יותר אפקטיבית, ומגדילה בהרבה את אחוזי השרידה ללא הישנות של אלה שלהן יש גידולים יותר מתקדמים, מאשר כשהיא אולי ניתנת לגוף נקי מתאים סרטניים. 5. וחוץ מזה, 10 עד 30 אחוזים של שיפור בסיכוי השרידה זה כלום בעינייך? כל אחוז כזה הרי עשוי לכלול כל אחת מאיתנו, איך אפשר לזלזל בזה? לגבי רופאים, כמו ד"ר קאופמן, שמדברת על מיליוני חולות בעולם, ומסתכלת על מספר המתות מהמחלה זה אולי לא נראה מעודד, אבל כמה זה 10 עד 30 אחוזים שזוכות לחיים מתוך אותן המיליונים? והאמת, אותי לא מעניינות כל המיליונים. אותי מעניין לשפר את סיכויי השרידה שלי, של הנשים שאני נתקלת בהן, ושל כל מי שאני קוראת כאן את דבריה או שומעת עליה ("אדם קרוב אצל עצמו"), ואני לא מזלזלת בשבילי ובשבילך ובשבילן באף אחוז נוסף של סיכוי. אני מקווה שזה לא היה ממש מייגע, ובכל זאת בסרטן שאנחנו "זכינו" לו הסיכויים הרבה יותר טובים מאשר בסרטנים אחרים (מכרה שלי שמעה מהרופא את המשפט הזה: "יש לך סרטן בלבלב, ואת הולכת למות ממנו", והיא אכן נפטרה כמה חודשים אחר כך, יומיים לפני שאני קיבלתי את האבחון שלי...), ואנחנו צריכות להסתכל בנתונים, לדעת מה זה אומר, לעשות את כל מה שאפשר, ולשים את עצמנו מבחינה מחשבתית בקבוצת השורדות. מאחלת לך ולי ולכולנו בריאות ואריכות ימים ענת

היי ענת הנתוח שלך היה מאלף, אבל לפי הדו"ח של ד"ר קאופמן האחוזים הם פחותים. אבל לא זו הנקודה שאליה התיחסתי, הנקודה היא שלמרות כל נקודות התורפה של הכימוטרפיה שעלו כאן בפורום, היא דרך ההצלה היחידה שלנו כרגע . היא היחידה שיכולה אולי להלחם במיליארד התאים שעברו את בלוטות הלימפה. קראתי השבוע בפורום של תמי רמון על השתלת מח עצמות שהיא עברה. במסגרת מחקר שנעשה בשנים 94-98 לקחו נשים עם מעורבות גדולה של בלוטות, מעל 10 לפחות, בשיטה מסוימת שאבו להן את מח העצמות, ואז חיברו אותן ל-96 שעות של כימוטרפיה עצומה. בשעות הללו הן היו מבודדות משום שכמות הכימוטרפיה הרסה גם את התאים הטובים בגוף, אבל גם הרסה את תאי הסרטן. לאחר 96 השעות החזירו את מח העצם שהוקפא, ואז הגוף החל לייצר תאים חדשים. טיפול זה למעשה הקטין כמעט למינימום את הסיכוי של החזרת הגרורות לנשים שקבלו את הטיפול, משום שהוא הרס את כל תאי הסרטן.. מסיבות שונות הפסיקו את הניסויים האלה. מה שרציתי לומר הוא, אני מצטערת שלא חליתי בתקופת הניסוי. היתי מוכנה לעבור את השבוע שבועיים האלה ולדעת שזהו ואני לא חוזרת לטיפול יום יותר!!!!!!! המון בריאות לכלנו רונית

כל ההסברים המלומדים נשמעים אולי טוב אבל המציאות מעט שונה, בעיקר שבכל האחוזים לא מתחשבים במקרי מוות שמקורם בתופעות לוואי של הכימותרפיה. דוגמה המצוינת בספרות : אישה שהחלימה מסרטן לאחר הפרוצדורה הרגילה נפגעה קשות בליבה ונפטרה כתוצאה מבעיה חמורה בשריר הלב. האונקולוגים יראו במקרה זה הישג : הטיפול מבחינתם הצליח. אבל במציאות האישה נפטרה ומקוטלגת במקרי פטירה כתוצאה ממחלת לב. אין סטטיסטיקה המקשרת את תופעות הלוואי אל מקרי מוות נלווים. הדבר דומה למה שניתן לראות מדי יום אצלנו : כירורג רואה הצלחה בסיום ניתוח כריתת שד, גם אם האישה אחר כך סובלת מגרורות בכל גופה. שאלה נוספת הנשאלת על ידי חוקרים לא מעטים : איך קורה שיש עלייה תלולה במקרי סרטן השד והתמותה מהמחלה במאה האחרונה למרות כל התרופות החדישות, הטיפולים המתקדמים ושיטות האבחון המשוכללות ? הרמב"ם אמר פעם : (הרמב"ם האמין וטיפל באמצעות רפואת הצמחים) קשר נפשי ואמון בין הרופא והחולה חשובים לריפוי לא פחות או אפילו יותר מהתרופות. הרופא הוא שליח נאמן של הבורא, והרפואה ניתנת על ידי אב הרחמים. אין לנו ברירה אחרת, אלא להאמין במי שמטפל בנו, ולקוות שהוא יודע ומאמין בטיפול שהוא מעניק לנו.....

שלום לרונית א' ולכלן, לאחרונה נכתב הרבה מאוד בפורום על נושא התזונה. אכן לתזונה אנטי- סרטנית יש חשיבות מרובה במניעה וגם בריפוי של סרטן, כמו גם במחלות כרוניות אחרות. יחד עם זאת כדאי גם אולי גם לדעת כי נושא התזונה האנטי-סרטנית הוא נדבך אחד בלבד מתוך מכלול גדול ורחב של מה שנקרא אונקולוגיה טבעית. באונקולוגיה טבעית (פחות רעלנית) לטיפול בסרטן משתמשים גם בהרבה דברים נוספים. אזכיר חלק מהם: -- צמחי מרפא -- VACCINES -- תוספי מזון שונים -- אנטיאוקסידנטים -- מינרלים -- חמצן ואוזון -- ניקויי גוף שונים כמו: כבד, מעי, כיס מרה, לימפה, CHELATION ועוד -- טיפול ב - SALVES שונים העשויים מצמחי מרפא -- מינונים נמוכים (וכמעט לחלוטין לא רעלניים) של תרופות אורתודוכסיות אשר נמצאו כאנטי סרטניות. שתיים כאלה שעולות לי לראש כרגע הן: LOW DOSE NALTREXONE (תרופה למכורי הרואין) ו - NOSCAPINE (סירופ שיעול). -- היפרתרמיה -- ZAPPERS -- כימותרפיה קלה (כמו: IPT) בשילוב עם טיפולים אלטרנטיביים אחרים -- פרוצדורות רפואיות פחות רעלניות כמו: RADIOFREQUENCY ABLATION ו - ו - INJECTIONS OF ETHANOL כחלק מטיפול בגרורות במצבים מסוימים -- טיפולי גוף/נפש כמו: מדיטציה, דמיון מודרך, טיפול בכעסים וטראומות, טאי צ'י, צ'י קונג, הרפייה, יוגה ועוד. -- דיקור סיני -- ארומהתרפיה -- התרחקות ככל שניתן מחומרים מסרטנים וכאלה לצערנו יש רבים יש ודאי הרבה יותר, אולם אני חושב שזה מספיק כדי להעביר את הנקודה שרציתי להבהיר. באשר לאנשים שטופלו באונקולוגיה טבעית ונרפאו או השיגו רמיסיה ארוכת טווח משמעותית, כאלה יש למכביר ואני נמצא עם רבים כמותם בקשר יומיומי. אצרף כאן קישור אחד מני רבים לרשימה ארוכה של אנשים אמיתיים (לא וירטואלים) עם כתובות וטלפונים בחלק נכבד מהם. כשניכנסים לדף כדאי לדפדף בדפים האחרים (6 במספר) כדי לראות את הרשימה כולה 115 במספר. המספרים 11-24 הן של שורדות סרטן השד. שווה להעיף מבט!!! http://www.emalibu.net/cgi-bin/db/db.cgi?db=ntp&uid=&view_records=1&ID=* נ.ב - אם תרצו עוד רשימות כאלה אשמח לספקם. גובי

היי גובי לרגע אחד אני לא שוללת את כל האונקולוגיה הטבעית. אבל צריך לעשות סוויץ רציני בראש כדי לעבור ולהתמיד בתזונה טבעית ונכונה, כמו זרעוני הפשתן שקניתי ואני מכריחה, אבל ממש מכריחה את עצמי לאכול, מבין את כוונתי? שינוי יסודי בתזונה ובהרגלי חיים לפעמים קשה יותר מאשר לקחת את הטמוקסיפן ולבלוע. או ללכת לטיפול יום פעם בשלושה שבועות ולקבל באינפוזיה את -cuf והטקסול. אני מקווה שיהיה לי יום אחד את השכל לעשות את הסוויץ הזה. תודה לך על כל עיצותיך!!! רונית

גובי שלום, מהי תזונה אנטי סרטנית מה מותר או רצוי לאכול ומה כדאי להוציא מהתפריט אשמח לקבל פרטים תודה

גובי שלום, מהי תזונה אנטי סרטנית מה מותר או רצוי לאכול ומה כדאי להוציא מהתפריט אשמח לקבל פרטים תודה

שלום גובי מהי תזונה אנטי סרטנית? מה מומלץ לאכול? מה רצוי לא לכול? אשמח לקלבל פרטים תודה דנה