פורום בטיחות גהות ואיכות

לפירות לא יקרה כלום. שוטפים ודי. רק... תמיד יש עישון פסיבי של האדם על יד. מקווה שהירקן לא מעשן על יד הקונים.

המצלמה לא פוגעת ברך הנולד. אך, חשיפה שלו לסביבה עם חפצים שונים, אנשים רבים עלולה לחשוף אותו לגורמי סיכון - זיהומים ביולוגיים, מחלות עונתיות, אלרגנים, חומרים מסוכנים. כמובן לשיקולך.

האור האדום בעוצמה אפסית. למה שיגרום לפגיעה? הןא יכול להיות גם ירוק, כחול, כתום וכל צבע שרוצים. מקובל אדום כי רואים אותו טוב.

אם יש מעיכה קטנה ואין פגיעה בחלק הפנימי של הקופסה, אין בעיה. אם זה קרה בבית, פשוט לאכול בהקדם את התכולה כך שהיא לא תתקלקל. אם מעיכה מאוד גדולה, ולא יודעים מתי קרתה, עלולה להיות פגיעה בציפוי הפנימי של הקופסה ואז האוכל עלול להתקלקל במהירות ולא תדעו שקניתם אוכל מקולקל.

ללכת למיון.

שאלתך מתחלקת לשני חלקים. חלק האסבסט-צמנט וחלק האבק. הצבא מתיחס לנושא האסבסט ברצינות וממפה את כל המבנים שיש בהם אסבסט צמנט. המבנים שלכם גם כן נבדקו. אם הם לא הוגדרו פריכים ומתפוררים כנראה שהם לא מסוכנים. אם נראה לכם שיש התדרדרות במבנה, תפנו למפקד/לממונה הבטיחות/לבינוי ולהזמין בדיקה חוזרת. אסבסט צמנט מוגדר בטוח כל זמן שהוא לא מתפורר, מטפלים בו בעדיניות (לא קודחים, שוברים ושאר פעולות אלימות נגדו), צובעים אותו בצבע אקרילי שקוף בהתאם להנחיות לא צריכה להיות בעיה. אסבסט צמנט מתפורר איננו מוגדר ברמת סיכון גבוהה כי הסיבים משנים את המבנה שלהם בתוך הצמנט. אבק: יש אבק מזיק ויש אבק מטריד ואבק לא מזוהה. צריכות להיות הנחיות לתחזוקת ניקיון נאותה של המחסנים. ניקוי אבק בצורה בטוחה - לא לטאטא! לשאוב יבש או רטוב. יכול להיות שהאבק סתם אבק של החיים, ואולי אבק צמנט. בכל מקרה כנראה שהוא מטריד. להזכיר אבק צמנט לא מוגדר סיכון בריאותי גבוה. אך אין תעודת אחריות. לכן, אפשר לבדוק תהליכי ניקוי וניטור של האבק לוודא שאינו בעיתי.

החוק הישראלי והבינלאומי המחייב במדינת ישראל הוא שטיפה במים. בגליון הבטיחות לפי הידע והמומחיות של היצרן לחומר כתוב מים. כנראה שהטוב ביותר לחומר הנו מים.

את לא צריכה להיות לחוצה ממגע של הסוללות עם הבגדים. לא עבר חומר ולא יעבור חומר ואין שום קשר להריון או לא להריון. הסיכון הוא עצם הכנסת סולות למכונה שאם הסוללות היו פגומות היה יכול להוביל לאירוע בטיחותי מסוכן. רצוי להזהר מאוד בעתיד.

לא! יש לשטוף ולבצע חיטוי לפני קילוף. אסור לערבב בין מקולף ללא מקולף... ועוד הנחיות רבות המופיעות בחוק, בתקנים, ברשיון העסק, באישור משרד הבריאות למקום, אישור הרשות המקומית ועוד. ממש לא מספיק שטיפה במים! מסוכן ועלול לפגוע באוכלים.

בהנחה שאתם עסק הפועל ברשיון, יש לכם את הנחיות הרשות המקומית ומשרד הבריאות ויש לפעול בהתאם להם.

זיהום אוויר הוא מסוכן, בכל מקום, בבית וברחוב. בעיקר כל מי שגר בעיר חשוף לפליטות מזהמים. מה שניתן לעשות זה להקטין חשיפה. מתוך התיאור שלך וללא מדידות בפועל לא ניתן לתת תשובה מעבר לנאמר.

הכל יכול להיות, אבל ממש לא סביר שיהיה פורמלין בכרית נוצות. אין לזה שום תפקיד בכרית נוצות. כנראה אתם לא מזהים נכון את הריח... אם אתם חושבים שהכרית מכילה חומר מסוכן לא להמשיך לישון עליה וגם לא להוריד למחסן, אלא להשמיד אותה כדי שגם אחרים לא ישתמשו בה ויסתכנו, אם לא ניתן להחזיר לחנות.

לפטלאטים יש בהחלט ריח. זה לא אומר שבוילון יש פטלאטים. אולי כן אולי לא. לא ניתן לדעת בלי לבדוק בפועל במעבדה או אם רשום על גבי אריזת המוצר או המוצר. אם הריח לא נעים לכם אפשר לאוורר הוילון לשטוף אותו, אולי הריח יפחת או להחליף וילון או כל פתרון מתאים אחר.

זו איננה שאלת בטיחות אלא איכות מוצר. אין היבט בטיחותי או בריאותי באקונומיקה פגת תוקף.

התשובה הקצרה: קצת איכס, אבל אם טעים לו, אז לא נורא. התשובה הארוכה מדובר בסבון, לא משנה סבון ילדים או סבון מבוגרים. ההבדל בעיקר ברגישות של עור הקטנים ולכן חומרים עדינים יותר, עדין סבון. מרכיב עיקרי של סבון הוא מים, שאר המרכיבים הבסיסיים שבונים את הסבון הם שומנים ומלחים וקצת חומרי ריח. אז, לוקחים מספר גרמים של סבון, ומוהלים בכל כמות מי האמבטיה, כך שבעצם מדובר בכמות קטנטנה של חומרים, שאין בהם סיכון בריאותי ממשי, בכמויות כאלה. אם הילד לא אלרגי, וכנראה שלא, וטעים לו... והאבא משקיע בילד, והם נהנים מהמשחק, שיהנו.

תאווררי קצת כדי שיהיה נעים. אפשר לחזור מיד.

זו שאלת מידע. לא ממש קשור לכאן. מאות אמצעים ותהליכי זיהוי שונים כתלות בחומר.

בעצם ענית בעצמך על השאלות. קרינת UV היא כמו זו של השמש. אם לא נחשפים לה אין פגיעה. הקרינה לא קופצת דרך קירות וגם לא דרך חלונות. הריתוך מתבצע בחוץ לא במבנה, כך שהסיכוי לחשיפה נמוך. כמובן בלי מדידה לא ניתן לדעת מה החומרים ומה הכמויות באוויר ובמרחק של מספר מטרים בתוך מבנה. מתוך התיאור הסיכוי לאיזושהי חשיפה קטן מאוד עד אפסי. חשיפה של החיים.

אין אפשרות לענות על שאלה כזו. תלוי במקום המגורים, ועוד משתנים רבים. ההנחיה על דרך התנהלות התושבים צריכה להגיע מהרשות המקומית המאשרת את הפינוי. מעבר לזה אין אפשרות להרחיב.

הדרך המומלצת להוריד את והסיכוי להדבק בוירוס שפעת הוא כמובן חיסון ושמירה על היגיינה אישית. כמו שרוחצים ידיים כאשר באים במגע עם חולה, כך גם הכלים. שוטפים אותם ידנית או במדיח עם מים וסבון וזהו.

נכנסת לחדרים בהם הציוד בזמן שהציוד פעל ובצעו צילומים וטיפולים לאנשים אחרים ???? הרי לא. אין מצב. אז למה שתהיה בעיה???

התשובה היתה שאפשר להמשיך להשתמש בתנור. בדרך כלל חימום נוסף ימיס את הפלסטיק, ואפשר לנקות לגמרי (בזהירות לא לקבל כוויה).

זה שאומרים שמוצר עשוי בקאליט לא אומר שהשתיה החמה באה במגע עם הבאקליט. שימוש במוצרי בקאליט שאין עליהם ציפוי למניעה של מגע ישיר עם מזון חם לא מומלץ לא לילדים ולא למבוגרים.

לא

שאלה שלא מבוססת על עובדות ונתונים.

מציעה שתדפדפי בתשובות האחרונות בנושא בו בקבוצה. קיר עץ או קיר בלוקים רגיל אין הבדל. בלי נתונים מלאים לא ניתן לענות.

הסיכון העיקרי הנו בשתיה של המים או בחדירה שלהם למערכת הנשימה. שתיה כמובן אפשר להמנע. נשימה מהווה בעיה כאשר יש רוח או התזה של המים שעוברים לאוויר עם הגורמים הביולוגיים שעלולים לחדור לגוף. מדובר בחיידקים צואתיים ודומים. אז, רצוי להתרחק מספר מטרים מהמים ולא להיות לידם מעבר להכרחי. לזכור! לא כל מי שנחשף לגורם ביולוגי חולה. לכן, גם אם הייתם ליד המים ואתם מרגישים טוב (יקח מספר ימים לפי הדגירה של החיידק) הכל טוב. אם מישהו יתחיל עם כאבי בטן, שלשולים, הקאות, חום וסימפטומים נלווים לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי.

נקווה. כאשר מדובר בגורמים ביולוגיים אי אפשר להגיד חד-משמעית, כי הדגירה של החיידקים לפעמים יותר זמן. אולי בכלל לא היה זיהום במים בזמן שהייתם ואז המצב הכי טוב. אם היה זיהום תלוי כמה זיהום היה, כי הדבקה תלויה בכמות הגורם המזהם, מצב המערכת החיסונית של הנחשפים ועוד גורמים. אם אתם מרגישים טוב כנראה שלא היתה חשיפה, אבל אין לנו מידע חד-משמעי מה היתה איכות המים כאשר הייתם שם, והייתם די קרובים.

כל הדיון היה בהנחה שבכלל יש חיידקים מזהמים במים, ובכלל נחשפתם. התנהגות חיידקים בגוף שונה, מקום גידול נוח להם. על בגדים ועל חפצים הם שורדים שניות עד מספר שעות וזהו. לכן, מאתמול עד היום כבר הם לא שם, בהנחה שבכלל היו.

מערכת החיסונית חזקה יותר כאשר לא דואגים ולחוצים מדברים מיותרים. שוב - בהנחה שבכלל יש זיהום, ושהזיהום גבוה, והוא קפץ עליכם, מדובר בחיידקים ובוירוסים. כמו כל גורם מחלה זיהומית הם לא מתרבים ושורדים אלא בתוך גוף חי. או שהם גורמים למחלה לאחר תקופת דגירה, או שהגוף מחוסן נגדם. מה פתאום שתהיה בעיה בעתיד? כמו שפעת לדוגמא, נחשפת ללא חיסון, יש תקופת דגירה ואז מחלה. אם מחוסנים לא נדבקים או נדבקים קלות. זה לא נשאר בגוף. אז, תעבור תקופת הדגירה ואם כולכם בסדר אז כולכם בסדר. ונניח לרגע שמרגישים לא טוב הולכים בהקדם לקבל טיפול רפואי, וחוזרים להרגיש טוב לאחר מספר ימים.

רופא? חוקר? דרך מקום העבודה? באופן פרטי?

אפשר דרך רופא המשפחה שישלח לבדיקות דם ובדיקות כלליות. אם יש בעיה עם רופא משפחה אפשר דרך חדרי מיון. ו...בלי לדעת במה מדובר, ואם את חוששת מבעיה פלילית כדאי כבר לגשת למשטרה.

הלואי והיתה דרך לבדוק אם היתה חשיפה ואם יש פגיעה. מאחר שאין דרך, ההקפדה היא לא להחשף מעבר להכרחי.. תמיד יש חשיפה מקרינת רקע. אנחנו חיים בים של קרינה רדיואקטיבית. במידה. עם זה הגוף יודע להתמודד בדרך כלל. לא חושפים אישה בהריון לחומר רדיואקטיבי מעבר לקרינת הרקע והאוכל! אם זה בהמשך לחברה שלך שקבלה טיפול, היה הסבר שאת לא נחשפת לחומר, אלא לקרינה נלוות כמו רנטגן. נשים בהריון יכולות להחשף לקרינת רנטגן בצילומי שיניים ובגפיים. כמובן מגינים על אזור הבטן עם מגן עופרת.

מוזר.... במקומות בהם עובדים עם חומרים רדיואקטיביים יש ממונה קרינה שנותן/נותנת הדרכות לעובדים בגורמי הסיכון ודרכי ההתגוננות, הגבלת כניסה ושאר פעילויות. אם יש עבודה עם חומרים רדיואקטיביים בעלי פעילות גבוהה העובדים מקבלים דוזימטר למעקב חשיפה רציף. אין מצב שעובד נחשף לכמות מסוכנת של חומר רדיואקטיבי בלי שיהיה דיווח אירוע - זה פלילי. מניחה שאת לא עובדת עם החומרים, אז הסיכוי שתחשפי להם אפסי עד לא קיים. מד קרינה - מי שעובד עם חומרים שפולטים רמה מסוכנת מקבל דוזימטר. אם החומר חדר לגוף, לאחר שחדר, מד קרינה לא יתן מידע.

את מתארת מצב לא אפשרי. במעבדות רגילות אין חומרים ברמת סיכון כזו. אם הייתם מעבדה שיש בה חומרים ברמת סיכון כזו כל אחד מכם היה מקבל הדרכה מתאימה ודוזימטר. אם היתה תאונה, או אתם חושבים שיש זיהום רדיואקטבי מחוץ למעבדה, היה כבר צריך להודיע לרשויות שיגיעו לבדוק ולטהר. לא שמים מוניטורים מחוץ לאזורים המוגדרים כאזורי חשיפה אפשריים רק כי מישהו חושש. כל דוזימטר נמצא בבקרה של הרשויות כולל רשויות בינלאומיות. מדובר בתהליך מאוד מבוקר שצריך לטפל בו ממונה הקרינה של המעבדה. ואני חוזרת, אם היתה תקלה יש להודיע מידית לרשויות.

אם ההמסה היתה בתבנית אין שום בעיה בתנור. גם אם ההמסה היתה על משטח התנור אין בעיה. אפשר להשתמש בתנור לא צריך לנקות שום דבר. התבנית, תנקו וזהו.

הכל תלוי בסוג הפלסטיק. יכול להיות שהפלסטיק תקין לגמרי מבחינת מגע במזון, רק בגלל חום המיקרו הוא מתרכך ומאבד צורה, והחברות לא רוצות תביעות כי הכלי התקלקל בחימום, ואז לא קשור בכלל למעבר חומרים.

אם הפלסטיק מאושר למזון, אין בעיה בהפשרה, מיקרוגל וכל שימוש סביר בכלי. ואם הפלסטיק מאושר למזון גם החומרים היוצאים, אם בכלל יוצאים, מאושרים למזון.

לא ניתן לענות על השאלה

חסרים הרבה מאוד נתונים כדי לענות על שאלה מעין זו.

עדין אין מספיק נתונים, אך יכולה לתת התיחסות כללית. אסבסט לא מתפרק. הוא מינרל טבעי שנשאר בצורתו. רק סיבים יכולים להשתחרר. אם הגג עשוי באמת מאסבסט (לא אסבסט צמנט או דמוי אסבסט) והוא לא שלם, אלא שבור ומתפורר אז... יכול להיות שסיבי אסבסט ישתחררו עם ישנה רוח והתפוררות. אז, אפשר לנשום סיבים לריאות. רק בריאות עלולה להיות פגיעה שעלולה להוביל למחלות ריאה. הסיכון, אם בכלל, לעובדים שם. אין קשר להריון. הסיבים פוגעים, אם בכלל, במערכת הנשימה, אין להם שום השפעה על הריון או על מערכות אחרות בגוף כי הם לא חודרים מהריאות לזרם הדם.

על סמך מה שתארת קודם, נכון

לא

למה שתהיה בעיה? זה תנור. בדיוק כמו כל תנור ספירלות, תנורי חימום, מדורה, גחלים וכל השאר.

אלה החיים. חשיפה מזדמנת בדרך כלל אין איתה בעיה.

סביר להניח שהצוות הרפואי הסביר לה את התהליך ומה יש לעשות. לא יודעת איזה חומר בדיוק קבלה, אך הם אינם מקרינים החוצה ולא מהווים בעיה מעבר לה. כל הסביבה שלנו מלאה בחומרים רדיואקטיביים - המשמעות הנה חומרים שאינם יציבים ומתפרקים. חלקם מהר חלקם לאט יותר. חלקם פולטים קרינה מסוכנת החוצה וחלקם לא. במקרה של הבדיקה המתוארת, החומר בפעילות נמוכה, מתפרק במהירות בגוף, עד מספר ימים. חלקיקי הפרוק הרדיואקטיבי לא יכולים לעבור את הגוף ונבלעים. אין שום סיכון לכביסה הנקיה שלך.

מניחה שבמהלך ההכשרה דברו איתכם על הנושאים של היגיינה אישית והסיכונים בחשיפה לגורמים מזהמים בעבודה. בודאי שאת יכולה להעביר זיהומים הביתה אם את לא מקפידה על היגיינה אישית. זה הבגדים כמובן. לכן, יש חלוק לעבודה שלא לוקחים הביתה. ו... חשוב יותר, מה עם הטלפון שלך? את מחטאה אותו בסוף יום העבודה? התיק? הידיים? אלה מקורות זיהום משמעותיים.

לא יכולה לענות חד משמעית מאחר שאני לא יודעת איך הסיר נראה עכשיו וממה הוא עשוי בדיוק. נשרפו לי בימי לא מעט סירי נרוסטה. היו מצבים שקרצוף טוב אפשר המשך שימוש בהם. היו מצבים שלא ניתן היה להוריד את השכבה השרופה אז הסיר הלך למקום ששם סירים מסיימים את תפקידם. מעולם לא היה צבע חלודה או פרורים. לא אמורה להיות חלודה בנרוסטה, אלא אם הסיר לא עשוי בעצם מנרוסטה. בלי לדעת מה החומרים לא כדאי לאכול בשלב זה שום תבשיל מהסיר הזה.

לא, אין תסמינים חד משמעיים. יכולים להיות הרבה תופעות לואי, ויכול להיות גם מצב זיהומי ללא שום תופעות לואי. זה שאתם בריאים זה מצוין, ושימשיך כך. כל בדיקה בתוך הבית היא באחריות בעל הבית. יש מעבדות מאושרות שיעשו בדיקות כאלה. מה תפיק מהבדיקות לא לגמרי ברור.

ברור שכל בתי האוכל, מסעדות, מלונות... דואגים לבצע שטיפת כלים בהתאם לכללים מוגדרים על ידי משרד הבריאות, של טמפרטורה, סוגי סבון, מספר שטיפות ועוד, כדי להבטיח חיטוי של הכלים בין סועד לסועד. אם הדבר לא היה מתבצע אלפים היו נעשים חולים מזיהומים כאלה. להבדיל בין נקי לבין חיטוי. הסכו"ם יכול להשאר עם אוכל עליו, עליו יהיה ללא חיידקים... הבעיות ברוב המקרים כאשר הכלים נקיים מטפל/ת בהם עובד/עובדת שלא מקפידים ואז הם מעבירים זיהום.

לא צריכה להיות בעיה.

אין לי דעה בענין. הפורום עונה על שאלות ולא מביע דעה ולא נותן יעוץ. כפי שכתבת היו שמועות...

אם היית קוראת את התשובה היית רואה שקבלת תשובה מלאה לשאלתך. אנחנו חיים בסביבה של קרינה רדיואקטיבית וחומרים ראדיואקטיביים. אין דבר כזה שאין. יש לך ולתינוקת ולכל אדם חומרים רדיואקטיביים בגוף מאוכל שאנחנו אוכלים, מים שאנחנו שותים, אוויר שאנחנו נושמים. אין מצב קיומי ללא חומרים רדיואקטיביים. כל זה נקרא קרינת רקע. כל זמן שהקרינה במכונית לא עברה את קרינת הרקע, היא עברה את המכס ונבדקה, אז את יכולה להניח שהיא תקינה. אם היתה קרינה מעל קרינת הרקע היא לא היתה נכסנת לארץ. זה שאנשים שלא מבינים מפיצים מיתוסים שקריים סתם כך, ללא שום בסיס, לא מהווה סיבה להאמין בהם.

מניחה שקבלתם הדרכת בטיחות לעבודה בתהליכי הסיקציה. זה נדרש כמובן עבור כל תהליך שיש בו סיכון חשיפה לחומרים מסוכנים כולל ובפרט פורמאלדהיד והתכונות המיוחדות שלו. עיקר ההגנה היא העבודה במנדף. חשוב מאוד לא לבצע שום עבודה מחוצה לו וגם לוודא עבודה נאותה במנדף (מניחה שקבלתם הדרכה בהתאמה). אם המנדף לא מגן עליכם, אז נדרשת אספקת אוויר לנשימה, מסכה חצי פנים לא תתן מענה מספיק. משקפים מיועדים רק למנוע חדירה לעין של חלקיקים והתזות של חומרים מסוכנים. החלוק... 5 חודשים בלי להחליף??? רצינית??? ברור שיש לכבס אותו בלי קשר לסוג תהליך העבודה. מתלכלך. לא יודעת מה המדיניות של כביסה של חלוק סטודנטים, אם במסגרת בית החולים או לבד בבית. אפשר לכבס אותו וגם את הסוודר וכל בגד אחר, מאחר שפורמאלדהיד, הכמויות הקטנות שאולי נספחו לבגדים, נמס במים ופריק בטבע ואין בעיה בכביסה משותפת. בהנחה שאין בעיה של חומרים אחרים וגורמים ביולוגיים אחרים. ושוב להדגיש - אתם צריכים לקבל הדרכה ותשובה על כל השאלות האלה ממחלקת הבטיחות של האוניברסיטה/בית הספר לרפואה המתאים.

למה שבית החולים שתפקידו לדאוג לבריאות אנשים ירצה לפגוע בהם? כל הארובות נבנות בהתאם לדרישות ונבדקות באופן קבוע. הארובות משמשות לסילוק של חומרים מסוכנים מתהליכים שונים בבית החולים. סילוק החומרים בגובה מונע את החשיפה של האנשים לחומרים. לדוגמא: מעבדות בית החולים, מערך עיקור ציוד (סטריליזציה), מכבסה אם יש ועוד לפי בית החולים והפעילויות המתבצעות בו.

יש הרבה מדדים שיש לקחת בחשבון. כיווני רוח, גובה, החומרים שנפלטים... יכולות להיות תקלות. חשיפות מזדמנות אינן מהוות גורם סיכון משמעותי מלבד כותרות ורייטינג. נראה שאת לא מאמינה למערכת אז לא ניתן לשכנע אותך. מאחר שאין לי מושג מהו בית החולים, אין לי מה להוסיף.

תלוי מאוד בשלב ההריון. בכל מקרה כדאי שתגשי לרופא/ה המטפל/ת בך לבדיקה. רק כדי לוודא... הכלבים לא בעיה. אפשר להמשיך לשחק וללטף אותם.

לא כך עובדים הדברים. אם בכלל עבר חומר במגע, מדובר בכמות אפסית. הסיכון העיקרי הוא קרינה מייננת הנלוות לחומר הרדיואקטיבי, לדוגמא קרינת רנטגן. היא מסוכנת הרבה יותר. הקרינה שיצאה מהחברה נקלטה בגוף החי, שלך, של העובר, של הכלב. הקרינה יוצרת את הנזק שלה (סכנה של נזקים ב DNA שעלולים להוביל למחלות קשות כולל סרטן) בגוף שהיא פוגעת בו. הקרינה נבלעה בגוף. היא לא ממשיכה הלאה. אז אם הכלב נחשף לקרינה, היתה לו אולי פגיעה ב DNA כלבי. הגוף בדרך כלל מתקן את הפגיעות. אבל אין מעבר מגוף לגוף. אצל העובר הסיכון של פגיעה ב DNA משמעותית יותר בגלל חלוקת תאים מואצת. לכן נמנעים ככל האפשר מצילומי רנטגן של אזור הבטן בהריון. לכן, אפשר ללטף את הכלב.

בהחלט עושים צילומי שיניים ידיים ורגליים במהלך הריון. עושים זאת לאחר שכיסוי היטב את כל אזור הבטן. בחשיפה חיצונית - הפגיעה מהקרינה רק במקום ההקרנה. אז אם צילום שיניים הקרינה רק באזור הפה לא מגיע לבטן,ולכן גם לא לעובר. כאשר זה בבליעה, כמו אצל החברה, החומר מגיע לכל הגוף עם זרם הדם. בדרך כלל אנשים מקפידים להזהר ולהגיד לאחרים שהם בטיפול. כמו שאמרתי קודם, מדובר בכמות קטנה. נכון שבהריון שמעדיפים גם להמנע ממנה, אך אלה החיים. דבר נוסף שעשוי לעזור במקרה זה הוא מרחק. קרינה דועכת (קטנה) כתלות במרחק. אז, כן, להיות קצת לא חברתיים, לא להתחבק ולא להיות צמודה למי שעבר טיפול בחומר רדיואקטיבי לפי הזמנים שהוגדרו על ידי הרופאים שיש לשמור מרחק. אדגיש שוב. לא כל חשיפה פוגעת. הסיכוי הוא לא אפס לכן עדיף להזהר ולא להצטער.

הבדל מהותי בחומרים ובמנגנוני הדברה בן הדברת עשביה לבן הדברת חרקים, ואנחנו לא צמחים. ביצעו הדברה יומית בחורף קצת תמוה. את בתוך האוטו סגור למה שהחומרים יקפצו מהשטח לתוך האוטו? כאשר את בחנות ליד בקבוקי חומרים, החומרים קופצים מהבקבוק אליך?? אם החומרים לא במגע אין פגיעה, החלטה על דרך הפעולה שלך בלבד.

הכמות המדויקת של קרינה משתנה מטיסה לטיסה, בהתאם לתנאי מזג האוויר, תקופת השנה, גובה הטיסה, מסלול הטיסה ומשתנים רבים נוספים. מאחר שטיסה היא בגובה יש מעט חשיפה יותר לקרינה מאשר על הקרקע. מאחר שהטיסה קצרה, הכמות לא אמורה להיות גבוהה מאוד. בכל חשיפה לקרינה מייננת יש סיכון. לילדים יותר מאשר למבוגרים כי הם גדלים ולכן יש להם חלוקת תאים גבוהה יותר שמהווה בעיה בחשיפה לקרינה מייננת. מחלות הנגרמות מחשיפה לקרינה מייננת אינן באות לידי ביטוי מידי (אלא במצב של מחלת קרינה - חשיפה לכמות גדולה מאוד בזמן קצר וזה לא קורה בטיסה גם לא ארוכה). אם בכלל, הסיכון הוא לטווח הארוך.

כאשר יש בעיה באיכות המים, הגיחון מודיעה לאזרחים. מאחר שהמים נמצאו תקינים אין מניעה להשתמש בהם.

10 שניות? ואוו, לא זזת מידית כאשר התחלת לנשום את אדי החומרים שיצאו מהכיור? יכול להיות שזה מהחומר ויכול להיות מסיבות אחרות. לא מרגישים טוב, ניגשים לרופא או למיון לא מחכים.

ובכריות למבוגרים לא מפריע לך? אז מה אם יש סיבי פחמן? למה שיהיה יותר בעיתי מסיבים שונים מהם מיצרים כריות. חומר חזק וטוב כדי ליצר כרית איכותית.

1. היית צריכה ללכת למשטרה ולדווח. עדין חשוב לבצע דיווח. 2. לגשת לחדר מיון ולהבדק!!. יכול להיות שרק סנוור, ויכול להיות פגיעה ברשתית ובראיה. רק בדיקה של רופא עיניים תוכל לתת תשובה.

את רצינית? הלכת לרופא והוא אמר לך את חוות דעתו לאחר שראה אותך, ואת שואלת כאן בלי להגיד אפילו? הוא הרופא, הוא ראה אותך, הוא יודע. יש לך ספק, תעשי מה שטוב לך. ו... הלכת למשטרה להגיש תלונה?

הפורום לא עוסק בתרופות. חשוב להתיעץ עם הרופא או הרוקח בהקשר לתרופה זו או תרופה חלופית. בכל זאת ארצה להתיחס באופן כללי לשאלתך. כל תרופה יש לה תופעות לואי או חומרים שנוצרים או נלווים שיש בהם מידה מסויימת של פגיעה או אפילו במקרים מסויימים חשיפה גבוהה לחומרים מסוכנים (לדוגמא טיפולים כימותרפיים). יש לשקול התועלת מול הפגיעה הקטנה אם בכלל. במקרה הספציפי הזה באי לקיחה של התרופה. האם זו התרופה שתעזור לעומת מצב של זיהום שלא עובר ועלול להוביל לפגיעה בריאותית משמעותית יותר.