חומרים רעילים במוצרים סיניים

בואי נרחיב עוד את התמונה. זה לא רק מסין. גם מדרום אמריקה, גם מאפריקה גם ממדינות אחרות במזרח הרחוק. סין גדולה יותר אבל לא רק היא. וחשוב לדייק, מסין מגיעים מוצרים מצויינים. הזולים והמהירים הם סיפור אחר. גם לא כולם, אבל במוצרים הזולים יכול שיהיו יותר בעיות. כמובן שיש דרך לדעת, לעשות בדיקות מעבדה לכל מוצר ולכל משלוח. רק זה ממש לא סביר, כי מדובר בבדיקות יקרות מאוד שלוקחות גם לא מעט זמן. אז, מדי פעם הרשויות דוגמות לבדיקות, או כאשר מדברר שיש בעיה (מצב שכבר בעייתי). האדם הפרטי לא יכול לבצע את הבדיקות, בטח לא למוצרים זולים. אנשים עושים בדיקות, רק בדרך כלל כאשר יש פגיעה. אין כללי אצבע. מוצרים מחברות לא מוכרות, מוצרים שמנסים למכור לנו דברים בעודף שכנוע (מוצרי חשמל, כלים, רהיטים), מוצרים זולים (הלבשה, הנעלה, קוסמטיקה), מוצרים שיש להם ריח שלא עובר, מוצרים עם צבעים בוהקים, כלים עם צבעים חזקים, אולי כדאי להתרחק מהם. ברור שלא כולם. הכי חשוב להפעיל שיקול דעת.

לפעם הבאה, לא לזרוק סתם, כי מישהו אחר יכול לקחת ובלי לדעת להשתמש לשתיה. אז, כן לזרוק, אבל קודם לשבור. הסיכון הוא שהמתכות עוברות בשתיה/אכילה לתוך הגוף שלנו. מדובר בכמויות מאווווד קטנות. אך הבעיה היא לא בחשיפה של פעם פעמיים, אלא לאורך זמן ארוך שהחומרים האלה מצטברים בגוף (לא הם לא יוצאים מהגוף, מעט כן יוצא, הרוב נשאר) ואז חלילה עלולות להתפתח מחלות. האם לכולם? ברור שלא. רק אין ביטוח ואי אפשר לדעת מי עלול לחלות, אז כולם צריכים להזהר. לגבי עטים, סביר שלא עבר כלום. כי לא היה נוזל שמעביר את החומר מהכוס לשתיה או למזון. אבל, אם לחוצים... להעביר עליהם מגבון וזהו. ובבקשה, לא זורקים סתם דברים. המדיח... הסירו דאגה. שוב, מדובר בכמויות קטנטנות. ומי השטיפה והסבון במדיח דאגו לכך שאם יצא בכלל משהו הוא נשטף החוצה למערכת הביוב.