שלום לכל מי שנכסת לכאן לבית העזוב והעצוב

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

06/09/2023 | 20:09 | מאת: חטולית

המקום הזה היה שוקק פעילות עם כל החברות שלי שתמיד נכנסו וכתבו ושפכו את הלב לצערי הרב הן עזבו את הבית הזה שהיה מקום נפלא ובטוח אני לא יכולה להחסיר את הזמן לאחור ולקרא להן לחזור אין לי מושג לאן הלכו ולמה ויתרו עזוב ועצוב לי מאוד חטולית

06/09/2023 | 20:57 | מאת: נדחפת

חטולית... כל כך שמחה שכתבת. אני פה, תמיד. רציתי לכתוב ולא רציתי לפתוח שרשור. מה שלומך? .. . .. . . במצב ש... אני מאבדת את הדבר היחיד שהחזקתי בו.. ברמה התפקודית.. צריכה להלחם כדי להמשיך..וכדי לא לאבד את זה. מאיפה כוחות? צריך לגייס יש מאין אין דרך להסביר... אין דרך להסביר.. כמה רוצה לזרוק הכל... אני בסדר חטולית.., אל דאגה.

06/09/2023 | 22:13 | מאת: חטולית

היייי נד איזה כייף שאת כאן המקום עסוב ועצוב וזה ממש כואב לי ספרי לי מה קורה איתך את עובדת או לומדת ?? חטולית

07/09/2023 | 10:51 | מאת: נדחפת

היי חטולית בחופשת סמסטר כרגע עם כמה בירוקרטיות מורכבות וחוסר ידיעה כתבתי למטה... שהשם ייתן לי כוחות... אובדת עצות לא פשוט... מנסה לנשום

07/09/2023 | 12:57 | מאת: חטולית

מתוקה שלי חופשת סמסטר נועדה לפתור כאלה בעיות או לא? במדינה שלנו הכל זה בירןקרטיה לא מכירה דרך אחרת מחזיקה לך אצבעות שתצליחי במהרה והכל יפתר חטולית

07/09/2023 | 19:33 | מאת: נדחפת

תודה חטולית יקרה... . . . . . . כל המצב שנוצר כל האש שהצתתי לא רוצה לכתוב בגלוי עייפה... כועסת עליי הרסתי סליחה שמעכירה אם אמצא מילים... רוצה את השקט שבשינה.... רוצה לכתוב טיפה יותר אבל לא יכולה כרגע.. זה במילא הרבה תראי... . . לשרוף את הסובבים בגלל עצמך

20/09/2023 | 10:19 | מאת: חטולית

נדד מתוקה מה פרוש לשרוף את האחרים בגללך ? מה כבר עשית ?? חטולית

03/10/2023 | 00:40 | מאת: נדחפת

חטולית.. תודה על המענה. . .. . . .. . לא יודעת.. אף אחד לא מבין אני מותשת.כאובה.מנותקת.הכל. אנסה לישון מוזמנת לכתוב

03/10/2023 | 21:17 | מאת: חטולית

נדדד כתבת 2 מילים ושוב ברחת לי מה יהיה ??? אני לא רוצה לכתוב סתם ואת כל הזמן נעלמת מה ניהיה חטולית

30/04/2024 | 17:49 | מאת: אני שהייתי

אני יכולה להבין אותך. פעם.. היה אתר שנראה אתר "מקום", שעזר לי מאוד בתקופה שבה הבנתי מה עברתי, במשך שנים. הפורום נסדר בזמנו ואני עדיין חושבת על הנשים שהיו שם, מה עבר עליהן מאז, הרי לךא באמת הכרנו, גם השמות היו כינויים. אבל, אנשיפ ממשיכים הלאה, מטפלים בעצמם וממשיכים בחיים. לפעמים פחות רוצים להתפלש במה שהיה, ויותר להתמקד במה יהיה, במה אפשר לשפר בחיים כדי להרגיש יותר טוב, לחוות הצלחות, לנצח את הקורבנות