פורום פסיכולוגיה קלינית

אין לך מושג כמה חימם את ליבי לראות את שמך מתנוסס פה... שמחתי לקרוא שבנך הגשים חלום ושהוא מטופל, יש נימה אופטימית בדברייך וזה הכי חשוב. אני מרגישה שאת מרגישה טוב יותר ואני מקווה שאני לא טועה. אל תכעסי שאני לא מביעה דיעה בקשר למה ששאלת קודם- לגבי האמון במטפל, קשה לי לענות מפני שאני בעצמי די מבולבלת ולכן מעדיפה לא לבלבל אותך יחד איתי, רוצה שיהיה לך, שיהיה לכם- טוב. אוהבת ומחבקת, ליהי.

תודה ליהי אהובה . הבנתי,,,, שגם שעליך עובר משהו ,, יש ימים כאלה וימים כאלה , העיקר להיות משוח ר רים מ ל ח ץ! הימים שבהם אני כותבת הם לאו דוקא ימים טובים ,נהפוך הוא ,אני נאחזת ,,בכם וזה עוזר לי(אני ,,יודעת שזה ניראה אחרת ) , בימים טובים" כימעט ואין לי מה לכתוב ,אני רוצה רק להיעלם ולנוח . ויש ימים שאין לי מושג מה לא בסדר , מכל הלא בסדר ,ובכל זאת משהו עמום ,,הולך ובא . אך תסירי דאגה מלבך אלי , אני מחזיקה את הראש מעל המים , כל עוד שהחושים עדיין פועלים . מה חדש אצלך , האם את לומדת משהו ,או אחרי כבר ,,תוכלי ללחוש לי ,, שלך האוהבת ויוי

יקרה שלי... אני עוברת משהו בזמן האחרון, אכן, לא טעית...:-) משתדלת ללמוד איך לקבל את עצמי, לאהוב את הכל- גם את הדברים שאני לא כל כך גאה בהם. מנסה להבין למה בזבזתי כל כך הרבה מחיי עם גבר שמעולם לא נתן לי דקה אחת של שקט נפשי או ביטחון. מנסה ללמוד איך להיות אדם עוד יותר טוב, איפה עוד יש לי לתת מכל הלב, מבלי שזה יגזול ממני כוחות פנימיים ואנרגיה, ומעל הכל יקירה שלי, אני מנסה ככל יכולתי כדי להפוך את חיי למשהו שכיף להיות בו, חיים של הגשמה ושל אהבה. בקשר ללימודים- יש לי עוד קצת... עוד מאמץ קטן בעלייה ואגיע לפיסגת ההר שכל כך רציתי ושאפתי להגיע אליו- עצמאות כלכלית. בעזרת האל והרבה בעזרת כוח הרצון שלי- אני עוד אנצח, לא בגלל הכוח רק בגלל הרוח. אוהבת ושוטפת אותך במטר של חבוקים ואהבה, קחי כמה שתרצי, קחי עד שתרגישי חזקה ומלאת כוחות- לקראת המחר אוהבת, ליהי.

שלום! שמי עינת אני תלמידה בכיתה י"א שמעוניינת לכתוב עבודה או סיכום לגבי נושא שבעייני מרתק. הופנתי לפורום זה ואני מקווה שאוכל למצוא דווקא כאן את התשובה לשאלתי. היכן אוכל למצוא חומר (ספר, אתר, או תשובה מכם...) לגבי הקשר בין המצב הנפשי, הרגשות והתחושות לבין תופעה שהיא בעצם פיסית - הדמעות ? ניסיתי לחפש במקומות רבים אך לשווא. מצפה לתשובות/עזרה/עיצה (: בתודה מראש עינת

שלום רב, נסי בכל ספרייה אקדמית להסתייע ברשימת המאמרים בעברית, של אוניברסיטת חיפה. מומלץ לקבל את עזרת הספרן/ית, בהצלבות חיפוש, כמו: רגשות&פנים&דמעות. יש בספרות האנגלית שפע של חומר על הנושא. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

כמעט כל תופעה רגשית מלווה בתופעה פיסית , לדוגמא : התרגשות גדולה (כמו לפני מבחנים חשובים ) - בחילות,שלשולים... עצב - חולשה, עייפות,חוסר רצון לעשות דברים לכן גם הדמעות הן ביטוי פיסי למשהו רגשי - אם תחפשי ותחקרי את הענין תראי שלכל תופעה פיסית יש קשר למשהו רגשי שאדם עובר , כל תופעה רגשית מקבלת ביטוי פיסי. בהצלחה.

תנסי לשאול בפורום מידענות רפואית, ויתנו לך שם לינקים לאתרים בנושא, או לספרים, אם קיימים.

מאוד רוצה לשתף עכשיו נורא צריכה את זה אבל עצורה וחסומה וזה לא משתנה. עוברים לי הרבה דברים בראש שהייתי רוצה לפרוק ולכתוב, אבל לא מוצאת את המילים לכתוב כלום, הכל פנימי ומתערבל בתוכי. אז במקום זה אני אשאל לשלומכם, אמסור לכם ד"ש חמה ממני ומקווה שהיום שעבר עליכם היה קצת קל יותר משלי. אני.

שהיינו ביחד? שהענקת לי את כל מה שיש לך שם בפנים? ותמיד ניסית לעזור....ולתמוך....ולומר את המילים הנכונות..... תמיד הצלחת.... יצרנו פה קבוצה לא קטנה של אנשים חמים, עכשיו הקבוצה הזו כבר לא קיימת, אני לא יודעת איפה היא, לאן כל אחד מאיתנו נעלם.....לעולם שלו כנראה..... מה שאני יכולה לומר זה שזה חסר....חסר לי..... אולי גם לכם....אני לא יודעת.......

מה שלומך ג'קי יקרה , ושלומך נואנאם חביבה. יש פעמים שאי אפשר לכתוב את מה שמיתערבב ובוער לו שם בלב , כי זה חם מידי ואף שורף , מי ירצה לגעת ,,לי כעיקרון לא מפריע לנגוע או להישרף קצת , אך החשש הוא ממה שאני עלולה לראות , האם הכל אכול שרוף ומפויח ,וחסר תועלת ? האם אפשר לתקן ולקרר קצת ,,,ומה עם אני אזרוק הכל לפח ,אזי אשאר ,ללא כלום , ככה יש לפחות משהו ,, בפנים . עצם העובדה שאנו מזהות את המשהו הזה וכותבות עליו כאן , אולי הוא ,יהפוך כבקסם למשהו אחר . כיתבו עוד יקרות שלי ג'קילה ונואנאם.הנה כמוני , זה עוזר ,.לכתוב ,,אבל לא בדיוק ,,וגם זה טוב .

אני תמיד זוכרת. ולא נעלמתי אף פעם, ואת יודעת את זה.... לא ידעתי שהצלחתי להעניק כ"כ הרבה זה מרגש אותי. :-) תודה לך. אני.

איפה את? לא רואים אותך, לא שומעים אותך. מה איתך?:))) השארתי לך משהו ביום חמישי נדמה לי בדף 456:)) אני כאן אם בא לך לדבר או לכתוב אני אשמח מאוד:))) [email protected] נוווווווווו תחיכי קצת נו :)))) ככה @------)---- איתן

noname, תני לדברים לזרום בקצב שלהם... באיזשהו שלב המערבולת הפנימית חייבת לנוח לכמה דקות, ואז תנסי לדוג מבפנים כמה רסיסי דברים קטנים. תשימי אותם בצד, ולאט לאט תתחילי לעשות סדר בבלאגן. וחוץ מזה - מה שלומך? ברגע שתוכלי (ואם תרצי) להשתחרר קצת, את תמיד מוזמנת לכתוב לי. HERA.

על ההתחשבות, על ההבנה, אני חווה ימים של קשיים בקבלה עצמית, מנסה למתוח את הגבולות של עצמי, וכל זאת בנוסף לעובדה שהסכרים נפתחים אצלי בטיפול כבר בלי להתחמק ובלי לברוח גם אם דרך צחוק והמון סרקסטיות וציניות מצידי. תמיד ידעתי לזהות את הקשיים ואת מקורותיהם, אבל לזהות זה לא כמו להתעמת. להתעמת זה כואב וזה מכעיס, וצריך למצוא גם את הזמן לסלוח לעצמי ולאנשים שפגעו בי במהלך חיי כדי שאוכל להמשיך הלאה. וקשה לי גם בגלל הלחץ בחיים שלי עכשיו. התחושה של המתח וזו של הלחץ גורמות לי לסטרס, הן כאילו "משחזרות" אצלי תחושות של חוסר אונים ואבדן שליטה ו...אני לא אברבר לכם במוח יותר מדי. תודה שקראתם, אני יודעת שיש לי את המקום לשתף פה בפורום כמו כולם. אני חסרה בימים קשים את היכולת לתת אימון אפילו הבסיסי ביותר בבני אדם. לפעמים הייתי רוצה שיחושו אותי גם, את מה שכואב לי, קשה לי אבל רוב הזמן אני מרגישה חסרת לגיטימציה... שלכם תמיד, אני.

noname, למרות ההרגשה שלך, את יודעת שפה תמיד יש לך לגיטימציה לכתוב את כל העולה על רוחך. ולמרות הקשיים, זה טוב שהסכרים נפתחים... זה מאפשר למים שעמדו הרבה זמן, ושנהיו ביצה, לזרום החוצה, ככה שאפשר עכשיו לתת למים חדשים להכנס, ולשמור על זרימה.

נוניים היקרה. אני שמח שאת עוברת את התהליך אם הלחץ הכעס ושאר הרגשות. זה בטח מוציא ממך את המיץ. אבל אני רוצה שתדעי שאני ובטח כל מי שמכיר אותך כאן גאה בך. על האומץ והכח שאת מגלה. התהליך לוקח זמן. מעצם השם תהליך. את לא מברברת. את אומרת דברים של טעם. ואת מוזמנת לקפוץ לכאן לביקור מתי שתירצי. אני מקווה שכמו שיש לך כח לעשות את מה שאת עושה. יהיה כאן אותו כח להרבה אנשים. אחרים. ואני בטוח שהם ישמחו ויעזרו בך אם תוכלי ליעץ להם. אני גאה בך מאוד @-------)--- איתן

אני מכירה את התחושה הזו של "לברוח".... אני חווה אותה בימים אלה ממש. שאני כל הזמן מתעמתת עם עצמי, ואם כבר דיברת על גבולות......אז אני פשוט מתה מפחד לפרוץ את שלי. וציניות......זו הדרך הכי טובה להדחיק, להגן על עצמך מפני פגיעות, להסתיר. אבל לפעמים, שאת מגנה על עצמך, את מגנה יותר מדי, בונה יותר מדי חומות מסביבך, ולא נותנת לאחרים להיכנס.... אם פרח יסגר....לא יפתח את עלי הכותרת שלו, הוא אמנם יהיה מוגן מדברים מסוכנים, אבל מה עם הגשם? השמש? הפרפרים? ואת......מגנה על עצמך, מדחיקה מסתירה, אבל מה לגבי כל החום והאהבה שאת זקוקה לו? מאיפה הוא יגיע אם לא מבחוץ??

תודה על ההודעה... באמת ה"ותיקים" חסרים כאן...אם כי ראיתי שגם בין החדשים נוצרה קירבה והעזרה ההדדית ראויה...ותורמת רבות. קשה לי לכתוב...מאד...כל מילה לוקחת המון זמן. מקווה שעם הזמן אחזור לעצמי ולכתיבה כאן ובינתיים אני קוראת... ואני מתגעגעת לנשמה שלי...לסיגריה המשותפת שלנו...לסיגריה של אחרי..הדמעות.. הכאב...התסכול. מה עשינו? או לא עשינו? איפה טעינו? איך הכל מתפרק ? ול"רחל" שנעלמה לפתע ביום בהיר והותירה אחריה חלל, שידעה לגעת בדיוק במקומות הכי רגישים...ולאורה ושרון ולדניאל ולרבים וטובים. והכי הכי לטלי...שתמיד כאן, אמיתית,חזקה,מעודדת ואף פעם לא שוכחת...

אני מתנצלת על "התפרצות" לפניה שלא מכוונת אליי, אבל.. אליאן - למה שלא תנסי בעצמך את "החדשים"? אני יודעת שזה לא פשוט. אבל לפעמים אנשים חדשים מרעננים קצת דברים "ותיקים"...

נכון....אני מוכן להתנסות!!!

נשמה שלי.. אני פה, מאחורי הקלעים, לפעמים כותבת ומשתמשת בשם רות, סתם לא יודעת למה. אחרי המשבר האחרון שלי קשה לי להשתמש בשם אביב, עברתי שינוי לא פשוט, ובין היתר החלפתי שם, חיכיתי לך, התגעגעתי אלייך, לא ידעתי איך לגשת אלייך גם כשקראתי הודעות שלך, לא ידעתי אם את רוצה, פחדתי מדחיה... אבל עכשיו אני יודעת לפחות שאת רוצה, אז יותר קל לי. אני אשמח לעשן איתך סיגריה תמיד.. לפני, אחרי ובאמצע... לא עשינו כלום, כל אחד מאיתנו עבר תקופה קשה ולא פשוטה, אז הסתגרנו, והתמודדנו עם הקשיים שלנו, וצברנו כוחות, ואפשר לחזור מחוזקים, וחלק בטח גם לא יחזרו, או יחזרו במינונים פחותים, והכל לגיטימי והכל מקובל. דברים משתנים בחיים, אנחנו משתנים בחיים, לטוב ולרע. בכל מקרה קבלי כוחות, אני פה, רק תרימי דגל ואני איתך.. רות/אביב.

רות ,יקירתי הנהדרתתתתת ,אליאן המקסימה תודה ,חשבתי שלא היצלחת לקרא את מה שכתבתי בדף הקודם .שמחה לשמוע שאת בכל זאת כותבת קצת ,,כל הכבוד לך . לך "אור היקר והסבבה שלנו ,טלי היקרה מפז רחל אורה ועוד ,וגם לך הרה יקרה ,אני קוראת ומרימה את כובעי על כוחות הנפש שלך .גם ניר היקר וליהי שליהטובה,,,לא יודעת אבל באלי להיתבטא בהקדמה כך ,,,,,אתם מבינים שזה עושה לי טוב. רציתי להיתיעץ איתכם , ולישאול האם תמיד ההתחלה היא תמיד קשה בטיפול , האם ה"ליסמוך על " הוא קל אצל אנשים מסוימים וקשה אצל אחרים , איך אפשר להיפתח בטיפול ,לאחר שלא דיברנו שנים עם אף אחד ,יש רצון ,אך פוחדים וחרדים מהדימוי השלילי של עצמנו על המטפל .זאת בעיתו של בני לגבי המטפל החדש שלו בשעה טובה .(הודות לטלי שלנו ),ואני יודעת שאם הוא יקרא את מה שיכתב כאן אולי י"תפוס ביטחון ויחוש מניסיונם של אחרים .. הוא כל השבוע חרד ומלא מחשבות על אופן ביצוע הפרויקט השבועי הזה . אומר שלהיות בטיפול מרפא כזה היתה אחת ממישאלותיו ,שהיתגשמה ,אך הדרך להישאר ולהתמיד בה היא מאד קשה . שלכם באהבה ויוי.

אני דו מיני ועד היום קיימתי יחסים עם בני שני המינים. לאחרונה אני מתקשה לקיים יחסי מין עם בת זוגי ונמנע ממנה, דבר שפוגע קשות במערכת היחסים שלנו. מה עושים ???

גארי, לא צריך להיות קשר ישיר בין היותך ביסקסואל לבין המצב בינך לבין חברתך. אתה צריך לבדוק - עם עצמך - מה מפריע לך אצל החברה. האם קרה משהו ביניכם, שגורם לך להימנע מלקיים איתה יחסי-מין? אתה עדיין נמשך אליה? יכול להיות שאם תנהלו ביניכם שיחה רצינית ושקטה בנושא, תוכלו, ביחד, לגלות את מקור הבעיה ולנסות לפתור אותה.

זהו שאני לא בטוח שאני נמשך אליה יותר..

שלום רב, דואליות יכולה להיות מרתקת. היא יכולה להיות גם קונפליקטואלית, ואז כדאי לפנות לתהליך ברור/ייעוץ אישיותי/נפשי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

בירור / יעוץ אצל מומחה באיזה תחום ???

שלום, אני מורה בכתה ה' הפונה בעקבות שיחה שהיתה לי עם פסיכולוגית של תלמיד שלי. היא שיתפה אותי בזה שהילד סיפר לה שיש לו סוד כמוס, שאף אחד לא יודע אותו ולא יידע אותו. היא פנתה אלי שאנסה לדובבב את הילד. ברצוני לציין שהילד מאוד נבון, מופנם,שנה שעברה גילה נטיות לאובדנות. ילד מאןד אפטי, לא מתעניין בשום דבר. המשפחה לא מתפקדת כמשפחה נורמלית, הורים גרושים הילד גדל עם האם והסבא שמטיל חוקים מאוד נוקשים. חיפשתי פורום של פסיכולוגיה לילדים- אך לא מצאתי. אשמח שתפנו אותי לפורום המתאים תודה

שלום לך בהחלט יש מקום ליזמה של פניה לפורומים יחד עם זאת נדמה לי שיש גורמים מקצועיים שניתן לפנות אליהם בצנורות המקובלים איני בטוח שפניה אלייך לדובב את הילד היא הגישה הנכונה אני ממליץ לפנות קודם כל לגורמי מקצוע בדרכים מקובלות שכן המצב אכן נשמע מעורר דאגה בהצלחה עמי

אני מצטערת להתלונן כל כך הרבה אבל נשבר לי מהכל!!! שמעתי לעצתו של איתן-לא התייאשת וחיפשתי עבודות עם הגישה הכי חיובית בעולם אבל שוב התאכזבתי לעבודה אחת שמאוד רציתי לא טרחו להחזיר לי תשובה לעבודה שניה גררו אותי שעה וחצי בדרכים בגשם רק כדי להווכח לבסוף שהגעתי לחברת כוח אדם. אין לי כבר כוח אני רשמתי מרימה ידיים ומפסיקה לחפש כואב לי כל כך ואני כל כך מאוכזבת ומיואשת שאין לי מילים לתאר זאת ההרגשה איומה אני מאכזבת את כולם משגעת את המשפחה שלי הייתי רוצה להעלם כבר איזה בדיחה חולנית זאת לגרום לי לסבול ככה ?????מתי זה יגמר כבר?.. אני שונאת את עצמי כמו שמעולם לא שנאתי מ ת ע ב ת אותי i dont want 2 start any blessfamous ruomers but i think that god got a sick sense of humor and when i die ...i excpect 2 find him luagfing

מבולבלת יקרה. אני נורא מצטער לשמוע שרע לך. אני בעצמי מובטל כבר שבעה חודשים. וזה באמת מתסכל כל החיפוש הזה. כל הפעמים שאומרים לך לא. אני לא אמרתי מה שאמרתי לך סתם כדי להעלות לך את המצב רוח. הכוונה שלי היתה אמיתית בהחלט. תאמיני לי שאם לא הייתי יודע מה עובר עליך בקטע הזה או שלא הייתי מתערב בכלל או שהייתי מאוד זהיר בדברי או שאומר לך לפנות לאיש מקצוע. אם את במצב נפשי כל כך קשה אולי כדאי שתיפני לבעל מיקצוע. אבל אני עדיין עומד מאחורי דברי שצריך להמשיך לנסות ולא ליתיאש. אני הייתי בראיון ליפני שבוע והכל היה בסדר חוץ מאיזה שהוא קורס שאני צריך להשלים כדי לקבל את הדיפלומה. הקורס הוא יום אחד בשבוע מ17:30 עד 21:00. ורק בגלל זה לא קיבלו אותי. זה מה שהם אמרו. משרה נוספת ביטלו אותה לגמרי. כך שאל תנסי להגיד אפילו שאני לא יודע על מה אני מדבר. ואני בכל זאת מנסה מתקשר לשלוח פקסים מחר אני הולך אם כמה חברים להשאיר שוב קורות חיים. המצב קשה. אי אפשר לשנות את המצב הזה ביום אחד. אבל צריך לבלוט בשטח. שידעו שאת שם שברגע שיצוץ משהו אז ישר יחשבו עליך. בגלל זה אני הולך ומשאיר עוד ועוד קורות חיים. מיצידי שיעשו ספר מכל קורות החיים שלי. זה ממש לא מעניין אותי. אבל הם ידעו שקוראים לי איתן ואני מחפש עבודה בתחום הזה והזה. תתפלאי אולי אבל אני לא היחידיץ יש אנשים שאני רואה אותם גם מסתובבים ומשאירים קורות חיים. ומתקשרים לראות אם צצה עבודה. אני יודע שאת כועסת על כל העולם. אבל לא זה מה שיוציא אותך מהבוץ הזה. מה שיוציא אותך מהבוץ הזה. זה את שתיהי חזקה ולא תיכנעי. גם אם תאמיני לי וגם אם לא. אני מאוד מקווה שתצליחי זה לוקח זמן ולפעמים הרבה זמן. אבל בסוף מוצאים. איתן [email protected]

בן כמ האתה בכלל??? כי אני בת 20 ואני מאוכזבת מאוד אני אפיךו חושבת לרדת מהארץ הכל פה מגעיל אותי בא לי להקיא על הכל כאן אני כזאת אפס קטנה ולא חשובה.

חאלללללס....מה קרה לך למה ככה כבד?? חצי מדינה ככה באבטלה את לא שונה תגידי תודה שאין לך ילדים להאכיל משכנתא לשלם איך אומרים את ציפור חופשיה וא ל תשכחי יש לך סיכוי עוד לתפוס איזה חתן עשיר!! כנאמר "עם לא ידעת אצל מי להיוולד...תדע לפחות עם מי להיתחתן" אז חאלללס...יבוא יבוא לא יבוא סבבה!!!

מבולבלת יקרה: עם שלשה תארים אקדמיים כשנקלעתי למצב כלכלי קשה (כמעט ללא מוצא) ולא היתה לי בררה אחרת עבדתי בעבודות מזדמנות , כולל עבודות שמירה ונקיון.

שלום רב, לא עקבתי אחרי ההתכתבויות, אבל תחושת היאוש עקב חיפוש עקר אחרי עבודה - ברורה. אינני יכול להבטיח עבודה, אבל ברור לי שחיפוש יעיל, מותאם למצבך ולכישורייך - יהיה עם סיכוי טוב יותר להפיק משהו. חיפוש יעיל שכזה תוכלי לעשות באמצעות תהליך הכוון תעסוקתי, שקיים כשירות ציבורי (פני לשירות התעסוקה) או פרטי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

תודה על תשובתך. אני לא רואה אותה כבוטה. גם אני בדעה של לקיחת אחראיות ולא להיסתפק בבערך. ההמלצה על אפשרות טבעית קיבלתי מרופא פסיכיאטרית שמטפלת בבני. הרצון לנסות גם דברים טביעים נובעה מניסיון אישי שלי . אני צורכת לרוב ויטמינים למיניהם כמובן לאחר המלצה של נטורופטית, ואני רואה תוצאות. אבל בנוגע לבן שלי לאורך שנים היינו בקשר עם לא מעט מומחים ושמנו חוות דעת שונות. נכון להיום הוא מטופל עלידי פסיכולוגית אחת לשבוע ללא תרופות. ואנחונ נמצאים בטיפול משפחתי. אני מודעת להשפעת ציחי מרפא מאופן מינימלי מתוך מעט ספרים שקראתי בנוסא. צמחי מרפא הרי מהווים מין מזון נוסף ומחזק לגוף שלנו , אז למה לדעתך זה שטויות? תודה על הסובלנות וסליחה על שגיות כתיב עם יש. בכבוד רב MAYTAL

מיטל שלום אם אתם ובנך במסגרת טיפולית ומדובר בצמחי מרפא כתוסף זה ענין אחר אני הבנתי בטעות את מכתבך כאילו מדובר בטפול יחיד ומכך הסתייגתי. לגופו של ענין למעט היפריקום שמקביל לפרוזק (ולא ברור שעדיף למרות מקורו הצמחי) איני מכיר תרופה צמחית יעילה כך שאיני יכול לייעץ לך בהצלחה עמי

ד"ר שלום. אני בן 38 , מצב בראותי תקין . לעיתים תכופות קורה שמצב רוחי משתנה ללא סיבה משמעותית (בבית) לרוב קורה כאשר הדברים לא "מתנהלים" כפי שאני הייתי רוצה וגם מלווה כמעין דיכאון , מצב זה יכול להמשך עד 3 ימים ובעקבות כך ניגרמים שרשרת של מריבות . - מה ניתן לעשות / להיבדק כדי להוריד ממני את מצב רוחי המשתנה? - האם ערכים נמוכים של הורמון גדילה יכול לגרום למצבי רוח משתנים ? - האם ישנם בדיקות דם מסוימות שיכולות להצביע על בעייה זו ? בתודה מראש אבי

אבי שלום אם התגובות הדכאוניות קורות בהקשר של ענינים שאינם מתנהלים כהלכה יש לשקול אפשרות של פסיכותרפיה דווקא והשמוש באמצעים תרופתיים בא במקום שני כללית מעבר לבדיקה שמצב בריאותך תקין (כולל למשל בלוטת תריס) אין בדיקות ספציפיות במידה ויש בעיה גופנית שווה לאזן אותה אולם שוב אם מדובר בתגובה רגשית למצבי חיים קרוב לודאי שהבעיה בעקרה רגשית אתה יכול לקדם את הברור עוד ע"י פניה לאיש מקצוע בהצלחה עמי

שלום רב, במבחנים פסיכודיאגנוסטיים שעברתי נמצא כי אני סובלת מהפרעת אכילה בלתי טיפוסית (מספורה 307.50), לאחר שלא נמצא כל גורם אורגני לבעיה. אודה מאוד על קבלת הסבר באשר לאבחנה זו.

הפרעות האכילה מתחלקות לשלוש קטגוריות מוגדרות - אנורקסיה, בולמיה ואכילה כפייתית, ולרביעית שהיא הפרעת אכילה בלתי טיפוסית, שאליה מסווגים כאלה שעונים רק על חלק מהקריטריונים להפרעה אחרת על פי ה- DSM, אבל לא על כולם, או כאלה שיש להם סימפטומים מעורבבים מכל שלושת הקטגוריות. הדוגמאות הנפוצות הן : 1. אנורקסיה נרבוזה שבה אין הפסקה של המחזור למעלה מ- 3 חודשים. 2. ירידה משמעותית במשקל בתקופת זמן קצרה אבל בלי להגיע למצב של תת תזונה, או של ירידה ממשקל מינימום. 3. נסיונות התנקות לאחר ארוחות רגילות ונורמליות, כלומר אכילת ארוחה רגילה והקאתה או לקיחת משלשלים אחריה או צום או ספורט אובססיבי. בולמיה בלי הבולמוסים המקדימים. 4. לעיסת האוכל ויריקתו. ובטח יש עוד..

שאלתי היא האם יש קשר בין בלוטת התריס לבין פוביות או חרדות למינהן. וזאת מאחר ונאמר לי לעשות בדיקת תקינות הבלוטה בהקשר לחרדות בזמן נהיגה. תודה על המידע........ ותודה לאור שהפנתה את תשומת לבי גם לנושא זה.

http://www.geocities.com/ooomoshe/ddd.htm

http://www.geocities.com/ooomoshe/ddd.htm

http://www.geocities.com/ooomoshe/ddd.htm

איריס שלום התקפי חרדה עשויים להיות קשרוים להפרעה בבלוטת התריס פוביות - לא ידוע לי בברכה עמי

אני שכן של החייל החטוף בני אברהם ז"ל. הוריו החל מיום יושבים בסוכת האבלים ואני לא יודע איך לנחמם. מוצאי-שבת 3-11-2001 היום הראשון לשבעה........

ניחום אבלים אף פעם לא היה דבר פשוט... בעיקר לא במקרה כזה, שעדיין מנקר ספק קטן - אולי יש עוד סיכוי שבני חי? תיגש לשם תזרום אם התחושות שלך. אתה לא צריך לומר הרבה. מספיק לומר שקיווית לא להגיע למעמד שכזה... או כל דבר אחר שנראה מתאים באותו רגע. בניגוד לארועים שמחים, אין טקסט "מתאים" לניחום אבלים (מלבד מהמשפטים השגורים - "שלא תדעו עוד צער", "משתתף בצערכם" וכו').

אלון, אני מסכימה עם הארה. עדי

לדעתי תגש אליהם ופשוט "תוציא החוצה" את כל אשר על ליבך, כלומר-תשאל אותם איך הם מתמודדים עם אובדן הבן והאם יש דרך כלשהי שבה אתה יכול לסייע להם ולחזק את ידיהם? תאמר להם שכל אימת שיצטרכו עזרה אתה תמיד תמצא לידם ותהיה מוכן לשמוע את אשר על ליבם שהינך שכן שתמיד הם יוכלו לפנות אליו ולהעזר בו ועתה בשעה קשה כזו יש להם צורך על אחת כמה וכמה לדבר על המוות ולא להדחיק ולהשכיח את הדברים. מאחר ועתה הוא הזמן להעלות זכרונות ולפתוח אלבומים ולהיזכר בבן שהיה ואיננו כלומר להיזכר בדברים ובפעילויות המשותפות שהיו להם עם בנם ואשר יחרטו בזכרונם לנצח נצחים.

שמי שי ואני סובל מחרדות כבר למעלה מ 4 שנים בעבר היתי מטופל ע"י פרוזק במשך כ- שנתיים ומאחר ולא עזר לי הטיפול ע"י הכדור לתווך הארוך וחדרה תמיד חזרה ובגדול הוחלט ע"י הפסיכולוג שלי להחליף לי את הכדור ל- סרוקסט שאלתי אליכם המומחים לדעת את ההבדלים שבין שני הכדורים? בתודה שי

שי שלום מי שמחליט אינו הפסיכולוג אלא הפסיכיאטר הכדורים שייכים לאורה קבוצה יש הבדל בתופועת הלואי (יחסי) התגובה לתרופה היא אישית מכל מקום חשוב שתהיה במעקב והערכה אחת לחודש לערך כדי להעריך האם התרופה מועילה ומה קורה עם תופועת הלואי בהצלחה עמי

כמובן הפסיכיאטר טעות שלי בכתיבה ואני גם יודע את ההבדלים בינהם כמו שצינתי אחרי 4 שנים של חרדות וטיפולים. כונתי בשאלה היתה בשוני בפעולת כדור האפקטין לסרוקסט מבחינת פעולתו בגוף והשפעתו ביום יום. תודה שי

לדעתי מנסיון פרוזק רק משפר מצב רוח לא מתאים לחרדות סרוקסט טוב אבל פוגע בחיי המין וגורם לקושי בשינה אפקסור" כדור מצוין עובד גם על הסרוטונין וגם מרגיע לא פוגע בחיי המין ולא גורם לאי שינה... חיסרון גורם להזעות

שלום רב. אינני יודע אם הודעתי מתאימה לפורום זה, אך החלטתי לנסות.. אני בן אדם נורמאלי ומצליח. אני בסך הכל בן 18 וחצי ואני מתגייס בזמן הקרוב מאד לצה"ל יש לי כמה חששות מהגיוס ומההתרחקות מהבית. אני הולך להיות חייל קרבי ואני מפחד שיהיו לי בעיות עם כך מכיוון שלא אראה את הבית הרבה אלא רק פעם בשבועיים לערך. הבעיה החלה לפני זמן מה כשהייתי מועמד ליחידות עילית של הצבא והייתי ב גיבושים אליהם - שם נאלצתי לשהות מחוץ לבית עם אנשים שאינני מכיר למשך כמה ימים. שמתי לב שבמשך שעות היום הבעיה לא חמורה ואני מתמודד איתה אך כשהחושך עולה אני "נשבר". אני מתחיל לחשוב על הבית החם.. על החברים.. על החברה ועל הכל.. אז אני נתקף געגועים וחרדה ואני מרגיש הרגשה איומה שהייתי עושה הכל כדי להיות בבית עכשיו. מאז עבר זמן ואמנם לא מתגייס ליחידות עילית אך אני מתגיס לקרבי "רגיל". חשוב לציין שלא בא בחשבון שלא אתגייס לקרבי.. רציתי לדעת מה דעתכם בענייני המסובך מעט.. תודה!

אנונימי יקר, מה שאתה מתאר אופייני מאוד - מצד אחד הניתוק מהבית ומצד שני תנאי לחץ, שאתה לא בהכרח רגיל אליהם. עד היום, תמיד כשהמצב היה לחוץ או קשה, יכולת להסתגר בבית, או לדבר עם החברים והחברה. ועכשיו? עכשיו פתאום כולם לא זמינים בכאן ועכשיו. צריך לסמוך על אנשים זרים (שעם הזמן לומדים להכיר). HERA.

קודם כל תדע שאני מעריך אותך על בחירתך במסלול הקרבי. למרות שאני הייתי במקצוע תומך לחימה. בגלל בעיה רפואית. תראה הגיבוש שונה מהצבא עצמו. בכך שאתה לא לבד. אתה נמצא אם חברה שכמוך. שתוך זמן קצר תצטרכו ליהיות ביחד. או כמו שאומרים אחד בתחת של השני . כמו שלך יש מחשבות לכל אחד ואחד יש מחשבות כאלו. לחברויות שאתה עומד ליצור בצבא. בתפקיד הקרבי אין תחליף. תאמין לי שאני מקנא בקטע הזה ביחידות הקרביות. אני רואה חברויות שמחזיקות ועומדות במבחן הזמן. אני בטוח שתתגעגע הביתה למשפחה לחברה. וגם החברים שיהיו לך שם אותו דבר. אני תמיד אומר שבצבא לומדים להעריך את הבית את השינה את המיקלחת ואפילו את השירותים:))) לא מתגברים על זה אבל שהחברה אכלה אז הזמן עובר מהר ואופס אתה בבית. אני יכול לאחל לך המון בהצלחה תשמור על עצמך והכי חשוב תחזור הביתה בריא ושלם איתן

שלום רב, ראשית, יש מה שנקרא: להתגבר, להתבגר, וכו' וכו'. תתפלא לראות מה עושה גאוות יחידה. שנית, אם התחושות הקשות תהיינה קשות עוד יותר - פנה לקב"ן. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

כשבני היה בן שש וסבל מבעיה רגשית מסוימת לקחתי אותו לפסיכולוג במכבי שנתן לו לשחק בפלסטלינה שנה כדי להרוג מפלצות דימיוניות. הטיפול היה זול אך לא הועיל. בהמשך, טופל על ידי פסיכולוגית פרטית עם תוצאות מצוינות.אין לי מסר מסוים מעבר לשיתוף אחרים בנסיוני האישי.

צביקה, במקרה נפלת (כנראה) על פסיכולוג לא מוצלח. חוץ מזה, לפעמים ילדים לא משתפים פעולה בטיפול, בעיקר מפאת גילם שלא מאפשר להם תמיד תקשורת... טיפול באמצעות משחק מוכר כבר הרבה זמן. יתכן גם, שפשוט לא נוצרה כימיה בין בנך לפסיכולוג. אני מקווה שהיום הילד מרגיש יותר טוב.

שלום, כתבתי לכם כבר מספר פעמים, ועדיין לא מצאתי פיתרון מתאים בנוגע לחברה שלי. אשמח אם תעיינו שוב במה שכתבתי בתאריך ה 7/9/01. תודה, בועז. נ.ב. אפשר לנסות למצוא תחת הכותרת "חברה שמשקרת".

בועז חיפשתי בתאריך 7/9/01 אין שום כותרת כזאת שם. אולי תתאר בקצרה במה מדובר? או לפחות את הדף המדויק של השאלה. איתן

איתן, ההודעה נמצאת בעמוד 401. תודה, בועז

שלום, יש לי בעיה עם חברה שלי, אנחנו כבר 3 שנים ביחד ורק לאחרונה היא גילתה לי שהיא בולמית. מאותו הרגע, הדברים שנראו שקטים ורגועים הפכו ליותר סוערים ומתוחים עבור שנינו. יש תקופות שהיא אוכלת יותר ומקיאה, אף פעם אני לא עד לכך. לידי היא בקושי אוכלת, ויש תכופות שכמעט בכלל. וכל הערה מצידי שהיא בפירוש ביקורת בונה גוררת ויכוחים ומסתיים בבכי שלה. הדבר האחרון שאני רוצה זה לפגוע בה. אני רוצה שתבריא. ונראה לי שמצד אחד היא ביקשה עזרה בזה שסיפרה לי ומצד שני היא מרחיקה אותי ממנה. אני מנסה לשדל אותה לאכול בתכופות שהיא מפסיקה לאכול מסיבה שלא ברורה לי, ואז זה נראה שזה נהיה יותר ויותר גרוע. אני לא יודע איך לעזור לה, היא לא רוצה ללכת ליעוץ מקצועי, והיא חיה באשליה שזאת תקופה שתעבור. אני לא יודע אם להרפות קצת את האחיזה או לא. אני יודע שאני מקשה עליה במידה מסויימת כי לפעמים אני מאבד את העשתונות ומתחיל לצעוק עליה, אבל אז היא כן אוכלת ויש התקדמות. אני כבר מתחיל להאמין שרק בכוח דברים זזים אצלה. ניסיתי הכל, בטוב, ברע, מה לא.... אני רואה אותה כל סופ"ש, אני חייל, והיא נעלמת לי, יותר מרוחקת, יותר כעוסה. היא הרבה מתקשרת אלי בוכה שהיא מרגישה רע, מבקשת שאדבר איתה, כי היא לא רוצה להיות לבד. היא אומרת שאסור לה לאכול, ושהאוכל הוא זה שגורם לה להרגיש כל כך רע ( פיסית ). האם זה הגיוני? מה אני צריך לעשות? מצטער על האורך, ואם מה שכתבתי יצא מסורבל ומעט לא מובן. בועז

שאלת מה שלומי בשבת שעברה (רק אתמול ראיתי...) אז הנה עכשיו אני עונה ואת תראי רק מחר בבוקר בשעות המשונות האלו שרק את ערה בהן מה שלומי? אני חושבת שכל השבוע, בתוך עולם העבודה והקריירה אני בבריחה, וטוב לי שם שמה לב רק לדברים מאד חיצוניים, שיחות עם אנשים, אחוזי מכירה וכו' והנה באה השבת והעבודה כברמנית כבר איננה מתאימה היום... ואני נשארת לשכשך בתוך הבוץ האמיתי הבוץ של הבדידות, של האכילה היתרה, של חוסר הסיפוק העצמי ושום דבר, לא חיצוני ולא פנימי מצליח להפיג את תחושות הנחיתות האלו. ביום שבת כניראה שאין לי לאן לברוח, נותרת רק עם עצמי עם הקליפה שאותה אני מצליחה לנפח בתוכן במשך השבוע. ואני לא באיזה נפילה רגשית, עם מישהו יתקשר פתאום הרי שאהיה במיטבי מחוייכת מקשיבה, אלבש עלי את הקליפה. עד שיעבור אותו עניין ותבוא השבת הבאה השותפים שלי הם באמת משפחה: אוהבים מקבלים תומכים אבל עכשיו הם הלכו כל אחד לעיסוקיו ואני נשארתי בביצה הזאת של עצמי. ומה שלומך? היית בנפילה כואבת ואני גיליתי את זה מאוחר מכדי להגיב איפה את היום? אני מתגעגעת אלייך ואל החוליה השלישית שלנו...

תיסלחי לי אם אני מתערב. זה לא בכוונת זדון. אני מבין מהכתוב שאת מחפשת חברה. שאת לא רוצה ליהיות לבד. אז למה (או שאת כן) לא יוצרת חברה מסביבך. חברה של אנשים שבאים ומיתקשרים. ודואגים. אצלי למען האמת חבר ניחשב אדם שיוצר קשר באופן קבוע אני לא מתכון כל יום או לשבת על הנשמה אבל מצד שני לא כל סוף חודש ולא כל שנה. אדם שאני לא צריך לרדוף אחריו כדי שיהיה איתי בקשר. כי קשר חיב ליהיות דו צדדי. לא יתכן קשר של צד אחד אם כלום. אני ויתרתי על המון קשרים מהסוג הזה, של לרדוף או של מה שלא מתאים לי . נכון שלא נישארו הרבה. אבל הקשרים שנישארו הם איכותים. ובמחשבה לאחור אני ממש לא מצטער על מה שעשיתי. אני יותר מאושר, כי אני לא כועס על מי שאמור ליהיות חבר שלי. יש מישהי שאנחנו מדברים על בסיס יומי:))) ז"א כל יום וממש כיף לדבר איתה אפילו על דברים שטותיים. יש לי הרבה סבלנות. ואני ממש נהנה מזה. אם שאר החברים לפחות כל סוף שבוע ולפעמים יותר. לסיכומו של דבר אם את לא רוצה ליהיות לבד תיצרי לעצמך את הקשרים הנכונים לך. אל תנסי ליברוח מהמציאות. כי מינסיון אישי זה לא יעיל להרבה זמן. בסופו של דבר צריך להתמודד. כי אי אפשר לברוח לנצח. בכל מיקרה אם יהיה לך משעמם. אני אשמח לעמוד לשרותך:) איתן @------)---

תודה על התגובה יש לי ולרות דינמיקה מסויימת קצת אחרת בשיחות שלנו ולכן הדברים שכתבתי היו ברובד קצת שונה ממה שאתה התייחסת אליו יש לי תחושה שאני קצת יותר מבוגרת ממך ובסך הכל עם יכולת טובה להתבוננות פנימה ולבחינה עצמית אני לא מרגישה לבד רב הזמן אני ממש מוקפת בחברים טובים ואוהבים

היי אורה, בטח תראי את התשובה שלי רק בשבת הבאה :-)) תקופה קשה עברה ועוברת על כולנו, כשאנחנו מחפשים במה למלא את הבדידות והריקנות, בייחוד אולי בסופי שבוע. להיות מוקפת אנשים מקסימים ואוהבים, כמו משפחה וגם במשפחה ועדיין להרגיש שמשהו חסר ושום דבר לא ימלא אותו, לא פנימי ולא חיצוני. אבל זה יתמלא בסוף, ולא באוכל, צריך רק למצוא במה, אני עוד מחפשת :-)) אכן, הייתי בנפילה קשה וכואבת ומתמשכת, גם בגלל האזכרה, הפיטורים, הלחץ מהעבודה החדשה, מהמשפחה, מהטיפול, מהכל.. והתנתקתי קצת מהחיים, הדבר היחיד שעוד נאחזתי בו הוא העבודה, וגם זה לא תמיד הצלחתי. איפה אני היום ? שאלה קשה, אני מניחה שאני בדרך למעלה, חזרתי לספור -> 10 ימים נקיים, אמנם זה לא הרבה, עדיין, אבל היו רגעים שכבר חשבתי לוותר על הכל ופשוט להשלים עם זה, אז בשבילי כרגע זה המון, ואני כבר רואה את האור בקצה המנהרה, ואת התקוה, ואת הימים הולכים ומצטברים שוב. אבל יותר חשוב מזה חזרתי לחייך וחזרתי לצחוק, וחזרתי לרצות להתחבר שוב אל החיים השפויים, ואל אנשים, ואני מקווה להמשיך לעלות ולא ליפול שוב. כרגע לא צפוי שום טריגר לנפילה, אז אני מקווה שאני באמת אצליח. תשמיעי קול מדי פעם.. חסרת לי.. רות.

שלום רב אמא שלי, בת 73 סובלת מחרדות. זה גורם לה ללחץ דם גבוה והפרעות בשינה. כיצד אפשר לעזור לה? האם התעמלות לפי שיטת פאולה - השרירים הטבעתיים יכול לעזור ואיפה יש טיפול כזה באזור תל אביב. תודה

שלום רב, בגילאים מתקדמים יש צרות ודאגות, וגם פחדים מאד נורמליים. ייעוץ פסיכולוגי יכול לסייע. קבוצת תמיכה - בוודאי שכן. קשר קרוב עם בני המשפחה הוא מתכון בדוק להקלה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

אני מטופלת בסרוקסט כחצי שנה. עוזר לי מאוד!! אולם.. השמנתי בתקופה זו בכ-8 ק"ג. למרות נסיונותיי לעשות דיאטה, זה לא עוזר. מה עושים??!! תודה מראש.

אוכלים בסבבה ....ומשמינים מה רע?? מי קבע שרזה זה יפה?

האים אין תופעות לואי אחרי ההפסקה? חברתי מיואשת מהסרוקסט בגלל החוסר רצון ליחסי מין ודימום בוגינה שנמשך כבר יותר משבועים. שאלה נוספת היא מעונינת להתחיל בכדור ציפרמיל לפי מה ששמעתי עיכוב האורגזמה בכדור זה קטן בהרבה האים נכון הדבר והאים מותר לעבור מידית לכדור החדש? מצפה לתשובה ותבורך על האיכפתיות מאנשים שסובלים תודה...

זוהר שלום יש רופא נא לפנות אליו כללית הפסקה של סרוקטס היא בהדרגה אחרת יש סכנה של תופעות לואי במעבר לכדור אחר לא בהכרח בנסיבות אילו יש אופציות נוספות שואלי עדיף לשקול אותן ולאו דווקא ציפרמיל לסכום נא לא לנהל את הטפול לבד דרך מומחה עלום שם באינטרנט (גם אם זה אני) שלא בדק את חברתך לא מכיר אותה ולא יעקוב אחריה בהמשך בהצלחה עמי

רציתי לדעת מה התעריפים לקבלת טיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים מכבי , אם יש בכלל פסיכולוגים שם (במדריך שלהם וגם באינטרנט יש רק פסיכיאטרים). בתודה מראש

שלום, למכבי יש גם פסיכולוגים. אני לא זוכרת מה התעריפים, אבל ככל שמספ' הפגישות עולה, כך ההשתתפות העצמית גבוהה יותר. תבדוק טוב, מכיוון (שבעבר לפחות) יש הגבלה על 12 פגישות הכוללות השתתפות של הקופה... אז אם מדובר בטיפול קצר טווח, זה נחמד. ואם לא - אז אחרי 12 פגישות תשלם מלא. יש ברשותך את המדריך האחרון של מכבי? אם לא תעביר לי אזור מגורים ואשלח לך טלפונים.

אין לי את המדריך האחרון ואשמח אפ תעבירי לי מספרי טלפונים של פסיכולוגים

ראובן שלום יש בהחלט פסיכולוגים במכבי. הם מופיעים במדריך אבל לא תחת שמות הרופאים אלא מדור אחר, שירותים פארארפואיים. ראה http://guide.maccabi-health.co.il/mcg/doa_iis.dll/mcg_service_html.main_search_screen/Hebrew?kind_in=3 או דרך http://www.maccabi-health.co.il התעריף הוא תעריף משרד הבריאות, אינני מעודכן אבל לאחרונה זה היה 180 ש"ח. מכבי משתתף בפגישות הראשונות בסכומים הולכים ופוחתים ככל שהולכים יותר. בברכה ד"ר אורן קפלן

יאללה מספיק! תחליפו ביניכם דוא"ל ותמשיכו את הויכוח על זכות השיבה או whatever באופן פרטי. כבר אי-אפשר לדעת במה הפורום הזה עוסק!

יקירתי:) הויכוח היה אם אבו עמר:) אני מקווה שהנושא בא על פיתרונו:)) כי זה לא פורם פוליטי. ולא יחסים בינלאומיים. ואני אהיה רציני בפורם.מעכככככככככשיו:) מי שירצה לשוחח בעיניניי דיומא ולהשתעשע שישאיר את האימייל שלו/שלה ונשוחח לא פה. @-----------)--- איתן

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מידי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו-לא האפלה שבתוכנו-שמפחיד יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו- איזו זכות יש לי להיות מבריק,יהפהפה,מוכשר ואהוב?? למען האמת איזה זכות יש לך לא להיות? ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים,בלי מודע רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו,נוכחותנו תשחרר אחרים מהפחד. HERA - השאירי בצד את האוננות המנטאלית ותנסי להפנים את המסר.

היי, מה כבר כתבתי בלי לדעת שכתבתי? אני לא חושבת שיש לי עוצמה רבה מדי! אני לא מבריקה - להיפך, אני מוצאת את עצמי כלא חכמה במיוחד. יפהפיה - אני? אולי עם מסיכה. מוכשרת? יש דברים שאני יודעת לעשות - זה הופך אותי למוכשרת? הדבר היחיד שאני לא יכולה לענות עליו זה אהובה... מכיוון שזה הדבר היחיד שלא בא ממני, אלא אליי - ואני עיוורת לדברים כאלה... אני לא מחפשת ולא צריכה! מילא אוננות מנטאלית והנאה בצידה... זה יותר יחסי סאדו-מאזו עם עצמי. המסר ברור - אני לא מעבירה פחדים כן/לא מודעים. אני לא פוחדת. זה לא זה; וכל זמן שאני פה מוכיח שאני עוד נלחמת (בטחנות רוח). אני נושאת על עצמי את הצלקות מכל הקרבות... ואם אחליט להרים ידיים זה יהיה בזכות ולא בחסד. איזו זכות יש לי לא להיות? הזכות שלא בחרתי להיות!!! מה הוא האדם? החלטה אגואיסטית של ההורים. אני לא יודעת מה היה קורה אם היה אפשר לבחור מראש... הרבה היו מוותרים על האפשרות להיוולד. ויש כאלה שהיו מוכנים להיוולד פעמיים. מקווה שלא שיעממתי אותך, HERA.

את מבריקה , את מעניינת , אולי יש לך קשיים רגשיים\ נפשיים. למי לא ? לא יעיל שאפרש את הפרשנות שלך על עצמך. בטח לא בפורום. מקווה שאת הולכת למטפל\ ת שמבין את הראש המיוחד שלך. גם אני לא בחרתי להיות... עם הזמן גיליתי שלא כל כך רע כאן... או פשוט התרגלתי לחרא וכבר לא מרגיש אותה. לא תמיד אני כול לממש את הרצונות , היכולות שלי. משתדל לתת להם ביטוי בהתשחב במגבלות המציאות. יום נעים

איך אפשר לדעת אם מישהו משוגע ----- או לא נורמלי????????

אם השאלה שלך רצינית, פסיכיאטר הפורום יענה לך. בינתיים תעיין בהתכתבות בין הצנזור ,איתן ו HERA הינה לך דוגמאות של משוגעים

לאיזיק היקר:)) אני למדתי בחיים הקצרים שלי במדינה הזאת:))) שקודם כל עצם זה שאנחנו פה אנחנו משוגעים:)) ודבר שני שהמשוגעים הכי נורמלים פה:)) אז איך שלא יהיה אני שמח ליהיות משוגע ואני גם שמח ליהיות במדינה המופרעת נפשית שלנו:))) אם כל הרע העוד יותר רע והמעט טוב:)) איתן

אתה צריך לפגוש אותי, ואז תדע מה זה לא נורמלי!

תפסיקי להצתנע:)) @-----)---- איתן

herra אני נורמלי? לאחר כל ה"מעשים" שלי אני נחשב לנורמלי?

שלום רב, יש manuals שבהם ניתנים תבחינים, לתחומי הפרעה רבים (חרדה, תוקפנות, מיניות, וכו' וכו') שלפיהם אנשי המקצוע אמורים לסווג את ההתנהגות. העניין אינו פשוט או חד משמעי במקרים גבוליים. אנשי מקצוע מגיעים לא פעם לאבחנות שונות, ובמקרים משפטיים או רפואיים רבים נדרשת הלימה בין שניים או שלושה אנשי מקצוע, כדי "ללכת" עם האבחנה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום, למעשה התשובה שלך "חסרת מענה"... מכיוון שמי ששאל את השאלה עדיין לא יודע אם הוא נורמלי או לא. אם זה כ"כ חשוב לו, שיפנה לאיש מקצוע, שיאבחן אותו... ואז התשובה שלך תהיה רלוונטית - לגבי קביעת האבחנה ועד כמה היא לא חד-משמעית.

אני משתמש במרוניל (קלומיפרמין) 75 מ"ג ליום כדי להרגיש פחות מתוח. כבר מתחילת הטיפול, לפני מספר חודשים, החשק המיני שלי ירד מאוד ואני לא גומר יותר. מה לעשות כדי להגיע לאורגזמה? מאוד מתסכל המצב הזה. הפסיכיאטרית שלי אמרה שכדאי לנסות ויאגרה, למרות שיש לי זיקפה. מה דעתכם? אני בן 40 , בריא, ולא משתמש בתרופות נוספות.

אם אתה מסוגל להתסדר בלי התרופה מה טוב. במידה ולא תנסה תרופה חלופית. כדאי לך להפנות את השאלה גם בפורום המתאים (אין אונות ותפקוד מיני באמ.אס. אן ובוואלה. ובעיקר אל תדאג ( עד כמה שהנך מסוגל) הדאגה פוגעת בתפקוד המיני.

אבי שלום לטעמי הייתי מנסה תרופה אחרת - התגובה המינית היא אישית לכל אדם ואדם אולי אפקסור אם התרופה מתאימה מבחינת מצבך בהצלחה עמי

שלום רב, ברצוני לדעת בבקשה מה הפירוש המקצועי להפרעת אכילה בלתי טיפוסית המוגדרת באמצעות המספור 307.50? רב תודות, דנה

אודה מאוד על קבלת מענה לשאלתי

דנה, אני לא צוות המומחים, אבל אל תייחסי יותר מדי משמעות למספרים - אנשים הם לא מספרים!!! הנושא של "לא טיפוסית" בטח מתייחס לעובדה שלא מדובר באנורקסיה/בולמיה... אלא במשהו לא חד-משמעי... אבל זה רק ניחוש!

לאמא שלי שהיא בת 73 יש דכאון עמוק ונמאס לה לחיות בסבל. יש לה בעיות עיניים, רגליים, חוסר שינה ובדידות. היא לא מוכנה לקבל טיפול פסיכולוגי. כיצד לדבר איתה כדי לעודד את רוחה ולשכנע אותה לצאת מהבית ולהתחיל להנות מהחיים ומנכדיה ומשפחתה.

רונן שלום רב, הייתי ממליצה לך לפנות עם אמך לפסיכוגריאטר לצורך אבחון. יתכן וטיפול תרופתי, אנטי דיכאוני ישפר את פני הדברים ללא צורך בטיפול פסיכולוגי. תברר בקופ"ח איפה וכיצד ניתן להגיע לפסיכוגריאטר, ותמשיך משם... שבת שלום, טלי פרידמן

שלחתי לך אי מייל:))) הנה עץ חדש:)) כל מי שבה ברוך הבא:))) @------)---- איתן

איתן, החזרתי לך תשובה... :)

ואני לך:))) @-----)---- איתן

בהמשך לשאלה הקודמת שלי הייתי רוצה לדעת האם פסיכיאטריה קונונציאונלית ממליצה גם על שימוש בצימחי מרפה למיניהם לצד תרופות (או במקומם לפעמים) להגברת הריכוז או טיפול אנטי דיכאוני? תודה מראש.

פסיכיאטרים קונונציונאליים אינם ממליצים על קבלת צמחי מרפה בשילוב עם טיפול תרופתי . פה ושם פסיכיאטריים ליבראליים בעלי אופקים רחבים מוכנים לקבל את האפשרות שחומרים שאינם מסונזטים ישפיעו על המערכת הנפשית.

מירב שלום מעט מאד ההוכחות להצלחתם הם די עלובות למעט אולי היפריקום בדכאון בברכה עמי

אנא ראי תשובתי לשאלתך הקודמת עמי

יש לי בן בן 14 סובל מחרדת בחינות מזה שנתיים השנה הדבר החמיר בצורה נוראה האם ניתן לקבל תרופות נגד חרדה ע"י פסיכאטר. יש בידי דו"ח של שנערך לצורך ליקויים למידה , ואף הוא מצביע על חרדת בחינות. מחכה לתשובה. כמו כן רציתי לדעת אם פונים לפסיכאטר ילדים או לפסיכאטר שמטפל במבוגרים תודה

לביא שלום אינני יודע אם בנכם היה בייעוץ פסיכולוגי, אולם הטיפול בחרדת בחינות עשוי להיות יעיל וחשוב. נושא התרופות אינה מומחיותי אולם כדאי לבדוק לפחות במקביל את האפשרות לעזור לו באמצעות שיחות. הדבר נחוץ גם אם תחליטו על שימוש בתרופות כדי שהחרדה לא תהפוך לסוג של דפוס שילווה אותו שנים רבות לעתיד ועלול לפגוע בדימויות העצמי. רצ"ב סיכום קצר שכתבתי באתר לאחרונה בנושא. חרדת בחינות היא שם כללי למספר תופעות וחשוב לערוך ראיון יסודי כדי להגדיר את הבעיה המדוייקת ממנה את סובלת. למעשה אבחון נכון של הבעיה הוא חלק קריטי במציאת הפתרון. כמובן שיש בחרדת בחינות שני מרכיבים, האחד – תופעות כלליות ומוכרות של חרדה, והשני – קישור הבעיה ללימודים ובחינות. לעיתים מרכיבי חיים אחרים אינם נפגעים כתוצאה מכך (אלא באופן משני, כמו למשל ירידה בביטחון עצמי בעקבות כישלון בלימודים הנובע מהבעיה האמורה), אך לעיתים מדובר בתופעה שהיא חלק מבעיה רחבה יותר, כלומר, הקושי בלימודים או בבחינות הוא לעיתים חלק מבעיה רחבה יותר. הבדיקה הראשונית צריכה להתמקד במספר דברים . ראשית, האם באמת מדובר בתופעה ייחודית לבחינות או שישנה בעית חרדה כללית המשפיעה גם על תחום הלימודים. כמו כן חשוב לאפיין את הסיבות לחרדה. לדוגמא, יש תלמידים המגלים במסגרת הטיפול ששיטת הלימוד בה השתמשו אינה יעילה ולכן לא הצליחו לזכור את החומר בצורה טובה ולכן נלחצו בזמן הבחינה. במקרה כזה עבודה על אסטרטגיות למידה יכולה לפתור את הבעיה. אחרים לומדים מצויין אבל בגלל נטיות פרפקציוניזם שופטים את עצמם בחומרה (לקבל רק 85? זה ממש כישלון בשבילי) ובעקבות זאת נכנסים לחרדה לפני כל בחינה. וכך הלאה, יש מגוון אפשרויות, כל אחד ומאפייניו האישיים, ויש כמובן אפשרות לשילוב בין מספר גורמים. חרדת בחינות היא סוג של "חרדת ביצוע". הטיפול בבעיה דומה למעשה לטיפול רגיל בכל חרדה אלא שכאן יש חשיבות לשלב מרכיבים ייחודיים לנושא הלימודים והבחינות. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בהתקפי חרדה מכל סוג שהוא). בהכללה ניתן לומר שישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי החרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים שיש לעבדם בטיפול. גישה אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה (ויתכן שאין) בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי קצר מועד ולשפר את איכות החיים. (ובמידה ועדיין יש בעיות פסיכולוגיות אחרות, אפשר להתמודד עימן בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח אחרי שנושא החרדה טופל). הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. לרוב מצטרפים לגישה זו טכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. במצבים חריפים של חרדה רצוי לעיתים לשלב בטיפול הפסיכולוגי גם טיפול באמצעות תרופות נוגדות חרדה. הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, לעיתים שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי עשוי להיות יעיל יותר משימוש באחת השיטות לבדה. כל מקרה לגופו וחשוב להתאים את הטיפול המתאים לכל אחד. בשורה התחתונה, ברוב המקרים טיפול בחרדת בחינות הוא קצר וממוקד. על פי רוב מדובר בגישה פסיכולוגית קוגניטיבית ואפשר לשלב היפנוזה ושיטות נוספות. בברכה ד"ר אורן קפלן

לביא שלום בהנחה שמדובר בחרדת בחינות שאינה מושפעת מבעיות פסיכולוגיות אחרות, הרי שהטיפולים ההתנהגותיים קוגנטיביים עוזרים לרבים מהתלמידים הסובלים מהתופעה. מדובר בד"כ בטיפולים קצרי מועד בני 8-10 מפגשים בהם מקבלים התלמידים כלים להתמודדות עם תגובות הלחץ בעיקבות הבחינות ( החל משינוי חשיבתי וכלה בהרפיית הגוף והורדת מתח השרירים ). כמו כן, במידה והתלמיד מתאים לעבודה קבוצתית הרי שהדבר מומלץ ביותר. בשירות הפסיכולוגי של אוניברסיטת ת"א מקיימים סדנאות מסוג זה גם לתלמידי חטיבות ביניים ותיכונים. אפשר לפנות למזכירות השירות בטל: 6408505 03

היי יש לי המון מה לכתוב אבל בעצם אין כלום !!!!!!! או אולי הכל מבולבל....ואני לא יודעת בכלל מהיכן להתחיל...... למה החיים כל כך מסובכים ? רגע אני חושבת שאני על דרך המלך...ואופס ! הבעיות צצות כפטריות לאחר הגשם... אני צריכה לעצור את הזמן...וזה בלתי אפשרי.... כמו שאמרתי..שמשבר יגיע חודש + אחרי הכניסה לפנימיה,כך זה באמת קרה. כבר אין לי כח ואני צריכה רק זמן "להתאבל"... אבל יהיה בסדר לא ? אגב, היה לי כייף לקרוא את ההודעה שלך... :-)

אליאן יקרה, אמרת הרבה, ולא אמרת כלום... מה שהצלחתי להבין שנורא קשה לך עכשיו, והגיע המשבר שצפית... אני מקווה שלמרות שנראה לפעמים שהכל קורס ואין יותר כוח, בכל זאת את מוצאת נקודות אור, וזמן לנוח לכמה שניות מהמירוץ המטורף הזה... החזיקי מעמד... טלי פרידמן

טלי אמרו לך פעם שאת נשמה טובה:-) אם לא אז הגיע הזמן:) את באמת נשמה טובה:) אני רואה מה שאת כותבת את העדינות הסבלנות,הסובלנות והנימוס. הם באמת ראוים לציון. אני באמת מתכון לזה. תמשיכי ליהיות נשמה טובה:) כי זה מאוד חשוב ומועיל @-----)----- שבת שלום ושבוע טוב:) איתן

כיתבי יותר , אני יכולה להבינך כי יש לנו המון משותף, לא תמיד יש לי רצון לכתוב עלי , ,ודי תמיד יש רצון לעזור לאחרים , וכנראה שמתוך הכתיבה לאחרים אני מיתחברת לעצמי גם . לא תמיד אני יכולה לכתוב לאחרים , שהם לא מוכרים , ותמיד אני מצפה לפגוש את הח'ברה הותיקים ,תמיד , תמיד ,אני חושבת עליהם , (אפה אפה אתם ,,,) אני יודעת שהם נימצאים אפה שהוא ועדיין מיתמודדים ,עם אותם בעיות , ( אני מאד אשמח לשמוע על הצלחות גם ). כרגע וכבר המון שנים אני מיתמודדת ביחד עם בני ( במחלות של שנינו עם המיממסד ,עם החברה ,ועם החיים )לבד ,מיתוך בחירה או חוסר ברירה ,עם כל מה שמישתמע מכך . לפעמים אני מלאת אנרגיה ולפעמים אני לא , ,ואומר לטובת המקום הזה ,שהמון פעמים נאחזתי כאן ,ויכולתי להיות שוב בשליטה . הנה ניתקלתי בשמך במיקרה , ואני מוצאת עצמי כותבת לך מיתוך אמפטיה שיש בליבי אליך . אליאן יקרה ,מקווה שלא תאבדי את חוזקך ואת יכולתך הבלתי נידלים ,ויש לך זאת מיתוקף תפקודך כאם ואישה חכמה ,תמשיכ י הלאה בכל מחיר , ותיראי שיהיה יותר בסדר ,,קצת . שלך באחוות לוחמים ואוהבים ויוי.

בני בן 17 סובל מבעיות קשב וריכוז. הוא ילד מאוד אינטלגנטי שקת ומופנם. טופל עליידי מומחים בעקבות ניסיון אובדני לפני שנתיים. לפני כחצי שנה הפסיק טיפול תרופתי אנתי דיכאוני. הימליצו לי לתת לו ג'נקו בילובה מכוון שזה מטפל בתכום הקוגנטיבי ויכול לעזור לו לעשות "סדר בראש". שאלה : האים זה אכן נכון ? האם זה יכול לעזור לו בתכום הריכוז והקשב? האים זה יכול להזיק? תודה מראש.

הייתי רוצה להוסיף שאלה שקשורה בזה אני לוקחת בערך כחודש את הכדורים האלו האם הם באמת טובים כנגד דיכאון ? אפרת

חייבים לעבור אבחון מכיון ואפשר לטעות וליחס דכאון לבעיות הנוצרות מהפרעת קשב וריכוז ישנם אתרים העוסקים בכך באנגלית ובעברית: http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index&forum_id=1280&cat_id=306 הטיפול בריטלין הינו עבור התופעה הנ"ל ואולי לכן יש לך הטבה בברכה.

מיטל שלום בנך סבל בעבר מקשיים משמעותיים אם הדברים הגיעו עד נסיון לפגוע בעצמו אם הומלץ על טפול נוגד דכאון נראה שלפחות איש מקצוע אחד חשב כך אנא קחי את העניינים ברצינות ותפסיקי עם השטויות של צמחי מרפא אנא קחי אותו להתייעצות עם איש מקצוע רציני שיבדוק אותו יצור עמו קשר, יקח אחריות על מצבו ועל הטפול בו (אם צריך) בברכה וצר לי אם אני נשמע בוטה עמי

ישנו אתר להורים ומבוגרים בנושא קשב ורכוז בו נתן ללמוד המון !! http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index&forum_id=1280&cat_id=306 כאן תפגשו הרבה אנשים שכבר בדקו הכל . בברכה יורם.

התקשרתי ליועצת החוצנים וקבעתי תור ליום ראשון. אבל בלילה הופיע בחדרי יצור ירוק בעל עין אחת במרכז המצח מוקף הילה זוהרת. הוא מסר לי שאני עומד להיות מלך בממלכת ישראל שתקום. למעשה הוא חטף אותי מחדרי, לא האמנתי למראה עיני ומצאתי את עצמי מטייל עמו במרחבים הבין גלאקטיים ראיתי נופים מדהימים. הכיר לי שתי ישויות שהם בעצם יהיו העוזרים שלי מעכשיו והלאה .העוזרים הוחשתלו במוחי באמצעות ניתוח מקרוכירורגי באמצעות קרן לייזר. עכשיו אני מבין שהחוצנים הינם חיוביים בטבעם ואני הנציג הרשמי שלהם בארץ ובעתיד אני אמלוך ואתם תהיו הנתינים שלי. זהו אני אפתור לכם את כל בעיותיבם. לא תצטרכו לפנות יותר לפורום אני האמת והפתרון לבעיותיכם. מי שיעצבן אותי אהפוך אותו לחתול או כלב או עכבר. תלוי במצב רוח. אני אביא שלום לעולם. אני אגייר את המוסלמים ואנצר את היהודים. בן לדן יחליף את בוש ויצדד בגלובליזציה. לא יהיה יותר סבל בעולם אטפל אישית במדוכאים והחרדים הפובים והמתוחים. הפסיכיאטרים יצטרכו להבחן שנית אצלי ... אבל אתחשב ברקורד האקדמי הקודם. אבטל את הפסיכומטרי, החיילים יצאו הביתה כל יום שישי, אדאג להוריד את מיחירי הפיצה וההמבורגר, ואשדך בין הבודדים והעצובים. אני אביא מסר של שלום ואהבה ואזרים לכם אנרגיה חיובית שירפא את כל מכאוביכם הפיזים הנפשיים שלכם כאחד. אני זקוק לכמה סגנים\יות. מי שרואה את עצמו כמועמד ראוי שיפנה אלי. קבלת התפקיד בכפוף להסכמת החוצנים ושתי האישיות שבמוחי. להתראות שבת שלום אלי

שלום (או איך שלא אומרים את זה בחוצנית), תארת עולם כמעט מושלם, לא? בשביל מה אנחנו צריכים את זה? אם לא יהיו אתגרים, אז אין טעם בשום דבר... אגב חוצנים, מה יש לכם מהם? זה מין טרנד חדש שכזה?

שלום את להיות בחורות נחמדה.. עכשיף אתגרים "אאוט" כיף "אין". HERA לרצות להיות סגנית ? את להיות סמפטית-אופטימיסטיקאיה . זה להיות טוף טוף. HERA להפסיק להיות פיסימיסטאקאיה . hera לבוא איתנו לצלחת מעופפת לעשות טיול בין גאלקסיות.

היי אני אם לילד בן 11 הסובל מחוסר רכוז הילד מטופל ברטלין מזה שנה.תגובות או שנויים אנני רואה הילד עדין אינו מתרכז בלימודים. שאלתי היא: כמה זמן צריך לקחת רטלין כדי לראות שנויים ואם הטיפול מתמשך כבר יותר משנה ולא רואים תוצאות ,האם כדאי להמשיך או יש תחליף, כגון :תרופה טבעית ,ואם אכן קיים תחליף ,מהו?, אשמח לקבל תשובה מעמיקה . ואם אפשר בהקדם תודה מראש לוסי

אמא יקרה ריטלין הוא תשובה קלה למורים ולרופאים שימוש ממושך בתכשיר גורם להיטפשוט של הילד ואז התוצאות עלולות להיות גרועותיותר יש תחליף אלטרנטיבי לבעיה והוא טיפול בעזרת ביומגנטים טיפול אשר הוכיח את עצמו גם בילדי ובעזרתו קבלנו תוצאות פנטסטיות לפרטים את יכולה לפנות אלי 8447726-04 373888-052 בברכה אהרוני

לוסי שלום תגובה לטפול לריטלים צריך לראות מיד או לכל היותר תוך מספר ימים שנה ללא תגובה - זה לא רציני אנא פני לפסיכיאטר ילדים ניתן גם לכאילו המתמחים בטפול ב הפרעות קשב להערכה חזורת ושקילת טפול (שאינו רק תרופתי ) בהצלחה עמי

היי לפני הכל תודה על שהתיחסת לבעיתי. דבר שני: לפני כחודש בקשתי שוב אבחון אצל הפסיכיאטר לא רק שהוא לא קבל את זאת הוא גם טען שאין מה לעשות ההחלטה בידיי והמשך טיפול ברטלין תלוי בי אז בבקשה תואמר לי אם ר. מטפל מתיחס כך לנושא כה רגיש כאילו אין מה לעשות הטיפול בעצם בידייך מה נותר לי לעשות אני חושבת שלפסיכאטרים אין תשובה לגביי נושא כה רגיש וקשה לכן החלטתי על דעתי לפנות לתרופות מהטבע לפחות שהילד לא יפגע בעתיד ואז בעצם אין חזרה אני אשמח אם תציע לי רופא מומחה בתחום הטבוני תודה מראש לוסי

האם יש למישהו מידע ביחס ל :hyperic השפעות,תופעות לוואי,תוצאות בתודה מראש

דרי שלום היפריקום יש יעילות בדכאון קל ובינוני יש תופועת לואי המצוי המומלץ הוא 5% באלכוהול מומלץ לטפול תחת מעקב רופא מומלץ הערכת איש מקצוע האם זו הגישה המתאימה (אולי למשל עדיף טפול בשיחות ומאיזה סוג) בהצלחה עמי

נ.ב. הכנס לכל מנוע חפוש וחפש לפי hypericum בהצלחה עמי

אפשר לקנות את זה בארץ לאחר שניסיתי זאת אוכל לומר רק זאת: כחומר להשקיית עציצים ,זה די יקר. כפי שאמר הרופא אפשר לקבל המון אתרים הדנים בעניין , כמובו רובם פרסומות!

חברה שלי בעלת חשק מיני רב החלה לקחת 50 מ"ג סרוקסט ועכשיו אחרי שבועיים יש לה ירידה עצומה בחשק המיני וגם היא מדממת המון {מחזור לא סדיר}. יש לה גם התקפי חרדה ועצבים וחוסר מנוחה. היא גם סובלת מחוסר אורגזמה {לפני הכדור היו לה 2 אורגזמות ללא כל בעיה} הגיל שלה הוא 30. יש לי כמה שאלות. א}האים עיכוב האורגזמה יחלוף אים הזמן? ב}האים הדימום והמחזור יחזרו לתיקונם? מבקש תשובה ממומחה תודה..

שלום סרוקסט יכול לפגוע במיניות לרוב כל זמן נטילת התרופה כנ"ל מחזור עמי

תשמע.. אתה חייב לעשות הפרדה... המתח החרדה והעצבנות , זה קשור להפרעת החרדה בה מטפל הסרוקסט וזה יעבור! הקושי להגיע לאורגזמה ... הסרוקסט באמת נותן תחושה שהיכולת לגמור "קפואה" - משהו כזה.. אבל , עם ריכוז מצידה ופינוק מצידך זה חוזר ... אוקי , לאט שתיים ברצף אבל , אחת כמו שצריך. זה נסיוני

קודם כל תודה על תשובתך. ולגבי הפינוק מצידי אני גם מפרגן לחברתי וגם מפנק אותה במסג טוב וליטופים גן עדן. ומהלל אותה ואת גופה ואומר לה כמה אני אוהב את כולה. האים צריך יותר מזה?

Hi there, my name is coral, i am now in n.y.and i want to know where in m.s.n. or ander wibes in (hibrew) i can gat more to raed about: major-depression and tape pf: border-line,anti social,narcissistic and why its happen? what ages?and if its going away when? thank you! coral-you can write to my e- mail!!!

Try to find out at www.google.co.il and than type the word that you want to. or type psichology (if I'm typing it raith) and than the sign (+) and after it the word that you'r looking for. and than let it look for it.

thank you so much!!!

לאמיר שלום! אני מתנצל אם נפגעת ממני שקרתי לך סוטה מין. הפעם יצאת בזול מהמציצנות שלך אבל תדע לך שאתה עלול להסתבך. אני מבין שאתה במעין מסע להרחבת האופקים בתחום המיני. אתה מתגרה מכך שאתה שוכב עם אשה המבוגרת ממך ב- 14 ובמקביל אתה שוכב עם בחורה אחרת. אם תרגיש שעם הזמן תיזדקק למצבים חריגים יותר כדי להתגרות מינית תדע לך שאתה נכנס למסלול בעיתי. זו דעתי ,אולי אני צודק, אולי אני טועה מי יודע. אני מאחלת לך הנאה מרובה עם נשותך ומקווה שאתה לא מוותר על קונדום.

צנזור יקר או יותר נכון צנזורית יקרה:))) ככה אומרים ככה מדברים:))) אני מסכים ב 100000000000000000% אם דעתך זו. מזה אפשר ללמוד. הפחדה לא עוזרת. כי אנשים עושים דווקא. אני מקווה שפניתי אליך בלשון זכר לא פגעה בך. אם כן אני מתנצל. איתן:)

מצאתי באינטרקום... יפעת צדוק מטפלת מנוסה בתחומי הריפוי האנרגטי והרוחני. התמחות בהילינג עמוק המתבצע בעזרת ישויות מסייעות ומציאת הייעוד באמצעות קלפים, כלי תיקשור וחיבור ואני הגבוה של המטופל. 035166592 053584765

פעם אחרונה שניסיתי למצוא את היעוד שלי בעזרת קלפים יצא לי מלכה עלה שחורה... מה זה אומר עליי?

זה אומר שייבשת את הפרחים שלך כי לא נתת להם מים:))))) כרגע את המלכה. אם לא תשקי את העציצים את תהי גננה:)))) אולי זה בעצם אומר שאת כרגע כמו עלה שחור אם כל המצב. אבל בסוף תיהי מלכה. ואת האמת מגיע לך ליהיות מלכה:))) אולי תעשי פה סדר באתר:)))) תסלקי את החוצנים מפה:))) @--------)----- איתן

שלום, תוך כמה זמן אמור להתחיל להשפיע הסרוקסט?

3-4 שבועות

בד"כ שבועיים שלוש לסמינם ראשונים לרוב כשלושה חודשים למלא בהצלחה ע מי

הזכרת למטה את השיטה הזו כצורת טיפול לחרדה האם תוכל לפרט מהי השיטה מהם הראשי תיבות EMDR - תודה .

דלית שלום רצ"ב מאמר שפרסמתי לאחרונה באתר בנושא. בברכה ד"ר אורן קפלן ד"ר אורן קפלן, פסיכולוג קליני, רמת-גן טיפול פסיכולוגי באמצעות שיטת EMDR EMDR הינה שיטת לטיפול קצר וממוקד בבעיות פסיכולוגיות שונות, במיוחד בסוגים שונים של הפרעות חרדה. השיטה נמצאה יעילה במיוחד בטיפול בפחדים ופוביות, חוויות וזכרונות טראומטיים מסוגים שונים (הלם קרב, התעללות מינית או פיזית, תאונות דרכים ועוד), חרדות ביצוע לסוגיהם, התקפי חרדה (פניקה), הפחתת לחץ, הפרעות דיסוציאטיביות, ועוד. השיטה פותחה בשנת 1987 על ידי הפסיכולוגית האמריקאית ד"ר פרנסין שפירו. התופעה התגלתה באקראי מתוך חוויה אישית שעברה שפירו בה גילתה שתנועות עיניים מהירות עשויות להפחית את עוצמתן של מחשבות מטרידות בתנאים מסוימים. ד"ר שפירו חקרה השפעה זו באופן מדעי ובשנת 1989 דווחה על הצלחה בשימוש ב-EMDR בטיפול בקורבנות של טראומה בכתב העת Journal of Traumatic Stress. מאז, EMDR מתפתח באמצעות תרומתם של מטפלים וחוקרים בכל העולם. מאז טופלו בשיטה מעל חצי מליון איש על ידי עשרות אלפי מטפלים מוסמכים בעולם וגם בישראל. השיטה כוללת סידרה של הליכים המאחדים מרכיבים מגישות טיפוליות שונות. מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר מרכיבים ייחודיים. מטרת ההליך הוא לטפל בנושאים המטרידים שעולים בצורה ממוקדת ותוך כדי כך להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל לגבי אותם נושאים. השיטה יעילה הן לטיפול בטראומה ופחדים בעוצמות גבוהות כמו גם בנושאים פחות קיצוניים אבל שפוגעים באיכות החיים ורוצים להיפתר מהם. ראשי התיבות EMDR הינן קיצור ל Eye Movement Desensitization and reassessment ובתרגום לעברית, "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים". צורת העבודה: בפגישת EMDR המטפל עובד עם המטופל על הגדרת בעיה ספציפית שעליה תתמקד הפגישה הטיפולית. המטופל מתבקש להיזכר בנושא או באירוע המטריד: מה ראה, הרגיש, שמע, חשב, חש וכו'. כמו כן הוא מתבקש לדווח על המחשבות והאמונות המעסיקות אותו עכשיו לגבי האירוע. המטפל מסייע למהלך הטיפול באמצעות תנועות מכוונות של עיני המטופל (או גירוי דו צידי אחר של המוח), בעוד המטופל מתמקד בחומר המטריד, ושם לב למה שעולה במוחו ללא כל מאמץ לכוון או לשלוט בתוכן ובתהליך עליית החומר. לכל אדם דרך ייחודית לעיבוד החומר, בהתבסס על חוויותיו וערכיו האישיים. חשוב לזכור כי אין למטופל דרך לא נכונה לעשות EMDR. סדרות של תנועות עיניים נמשכות עד שהזיכרון נהיה מצד אחד פחות מטריד, ומצד שני קשור למחשבות ואמונות חיוביות לגבי העצמי (לדוגמא: "עשיתי כמיטב יכולתי"). במהלך ה-EMDR המטופל חווה רגשות חזקים, אך בסיום הפגישה רוב האנשים מדווחים על ירידה משמעותית ברמת המצוקה. כלומר, בתהליך הטיפולי יש מרכיבים של היזכרות באירוע או במחשבה המטרידה, נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים ובמשמעותן על תפיסת העצמי וניסיון לעצב צורת הסתכלות חדשה על כל אלו יחדיו. כל זאת נערך תוך שימוש בתנועות עיניים מהירות המונחות על ידי המטפל, דבר שמגביר את יעילות הטיפול ועל שמן גם כינויה של השיטה. יש המשייכים לטכניקה הזו הסברים היפנוטיים. מייסדי השיטה טוענים שלא מדובר כלל בתהליך היפנוטי אלא בדרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית היוצרת אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי, מתוך הנחה שלפחות חלק מזיכרון הטראומה נחקק בצד הימני של המוח (שאינו ורבלי ולכן המידע הנחקק בו הוא יותר אינטואיטיבי ולא-מודע). על ידי פעולת העיניים נוצר ערוץ גם לצד השמאלי של המוח (שלו יכולת ורבלית והבנה סמנטית) וכך למעשה עוברת הטראומה עיבוד. איננו יודעים כיצד EMDR עובד במדויק. החוקרים מניחים שכאשר אדם מוטרד מאוד, מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן רגיל. הטראומה יכולה לבטא רגע אחד הנעשה "קפוא בזמן", והיזכרות בטראומה עלולה להיות קשה כהתנסות בה שוב, זאת מאחר והמראות, הקולות, הריחות והתחושות לא השתנו. זיכרונות אלו הינם בעלי השלכות שליליות מתמשכות על הדרך בה האדם רואה את העולם ומתקשר לאנשים אחרים, באופן שמפריע לחיי היום יום שלו. ככל הנראה EMDR משפיע באופן ישיר על הדרך בה המוח מתפקד. במהלך הטיפול מתחדש התהליך הנורמלי של עיבוד אינפורמציה, כך שבסיום עבודה מוצלחת של EMDR נוצר מצב בו הדימויים, הקולות והתחושות אינם חוזרים ופולשים כאשר האירוע עולה במחשבה. האירוע עצמו נזכר, אך הינו פחות מפריע ומטריד. לסוגים רבים של טיפולים נפשיים, מטרות דומות. עם זאת, נראה שתהליך טיפול ה-EMDR דומה למה שקורה באופן טבעי במהלך חלימה או תנועות עיניים מהירות בעת שנת החלום (REM). מחקרים הראו ששנת החלום היא הזמן בו עורך מוחנו עיבוד של זכרונות ומאורעות מתקופת העירות. על כן, ניתן לחשוב על EMDR כעל תרפיה על בסיס פיזיולוגי שעוזרת לאדם לראות ולעבד חומר מטריד בדרך חדשה ופחות מלחיצה. כלומר, הטענה המרכזית הינה שהזכרון הטראומתי ממוקם באזור מסויים במוח במעין בועית שאינה מאפשרת עיבוד של החוויה ולכן היא נותרת חקוקה לאורך זמן. (מסיבה זו כנראה טיפול פסיכולוגי דינמי אינו מצליח לפוגג את החוויה הקשה). יתכן ש EMDR יוצרת סימולציה מוחית לתהליך הקורה בשינה, ומאפשר על ידי כך ליצור עיבוד ושינוי לחוויה הנפשית. התוצאה היא שנוצרת אינטגרציה טובה יותר בין התמונה הטראומתית או המחשבה המפחידה לבין המשמעות המילולית שלה, וכך ניתן "לוותר" על ספיחים רגשיים לא הגיוניים המסופחים פעמים רבות לחוויה הטראומתית (כמו למשל, "אני אשם במה שקרה ולכן אני לא שווה כלום"). מספר מחקרים מדעיים הראו ש-EMDR הנה שיטה יעילה. לדוגמא, כתב העת Journal of Consulting and Clinical Psychology פרסם מחקר שנעשה ע"י וילסון, בקר וטינקר בדצמבר 1995. מחקר זה, שכלל 80 נחקרים עם מצבי לחץ פוסט טראומטי, הראה שהנחקרים השתפרו משמעותית לאחר הטיפול ב-EMDR . מחקר מעקב הראה שהשפעה חיובית זו נשמרה לפחות 15 חודשים. מחקרים רבים נוספים הגיעו לתוצאות דומות המדגישות את יעילות השיטה ואת השפעות הטיפול לאורך זמן. אורך הטיפול: כמו בכל הערכה פסיכולוגית יש צורך בהיכרות עם המטופל כדי להבין את הרקע לבעיה. היכרות כזו אורכת בד"כ בין פגישה לשלוש פגישות. במהלך הראיון המטפל יכול לקבל החלטה האם שיטת EMDR מתאימה אכן למטופל ולבעיה. במידה ואכן השיטה מתאימה נערכות בין פגישה ל 10 פגישות טיפוליות במפגשים חד או דו שבועיים. כלומר, מדובר בשיטה קצרת מועד בה ניתן על פי רוב בטווח של עד חודש חודשיים להגיע לתוצאות. במצבים בהם הטיפול ב EMDR מתאים התוצאות מרשימות מאוד. לעיתים בעיות קשות שנמשכות שנים נפתרות תוך שעות טיפוליות ספורות. עם זאת, זו לא תרופת פלא והיא איננה מתאימה לכל מצב. ככל שהבעיה ממוקדת יותר כך סיכוי פתרונה המהיר טוב יותר. לעומת זאת, לבעיות שנגררות שנים רבות ולהן השלכות על היבטים רבים של החיים, נדרש בד"כ טיפול ארוך בהרבה. בכל מקרה, גם במקרים כאלה ניתן להיעזר בשיטה כחלק מהטיפול הנרחב. ניתן להשתמש ב-EMDR כפרק בתוך מהלך טיפול פסיכולוגי ארוך טווח, כטיפול משלים מול עבודה עם מטפל אחר, או כטיפול ממוקד בפני עצמו. ניתן לעיין בהסברים נוספים באינטרנט, למשל ב http://www.emdr.com הסבר מצויין על אופן היווצרות טראומה, השפעתה על המוח ושיטות הטיפול בה ניתן לקרוא בעברית בכתובת: http://www2.iol.co.il/alt/articles/atricle45.stm אדגיש שמטפלים רבים, ואני בתוכם, משתמשים בEMDR כחלק ממכלול שיטות נוסף ולא בהכרח כשיטה בודדת. החומר למאמר זה נאסף בעזרת פרסומים שונים של האגודה הישראלית ל EMDR.

לד"ר אורן ולאירית שלום אני שמח שמישהו העלה את השיטה בפורום כמי שטופל בשיטה זו כבר לפני 5 שנים לא בבעיות חרדה אלא בבעיה אחרת ע"י אילן שפירא מרמתישי שהוא חלוץ המטפלים בארץ בשיטה זו אני רוצה לציין כי שיטה זו עושה נפלאות עד היום כשאני צריך להחליט החלטות קשות במישור העיסקי אני עושה emdr ומגיע להחלטות נכונות ורציונליות. אני יודע גם שקיימת עמותה בנושא ואני רוצה להודות בראש ובראשונה לאילן שפירא אהרוני

תודה על התשובה המפורטת והמעניינת.

שלום רוית, הביטוי לגרש רוחות רפאים די קשה... התכוונת לטיפול שלי? אחד כזה עברתי במשך שנתיים ואולי זה באמת הזמן להתחיל שוב. לבינתיים יצרתי קשר עם תחנת אם-תינוק באיכילוב. שמעת עליהם? ניסינו לתאם פגישה אולם העניינים קצת נמשכו וחשתי שיש הקלה. יכול להיות שאני צריכה לשקול לחדש את הקשר איתם. תודה מיקי

מיקי בוקר טוב. לגרש את רוחות הרפאים אינו ביטוי קשה אם מסתכלים עליו באופן של להבין את ההשלכות הלא מודעות שכולנו עושים במערכות הקשרים שלנו בכלל ועם ילדינו בפרט. האפשרות לגרשן הינה אופטימית ומעידה על כך שהכוח בידייך לעשות זאת. באמת התכוונתי לטיפול עבורך. הפיכה לאם הינה תהליך מרגש ביותר הנחווה בעוצמות חזקות וקיצוניות, ומעורר אצל כל אחת כמעט רגישויות "רדומות". הצרוף המופלא בין אושר גדול, חרדה ובלבול- אינו פשוט. ניתן להתמודד עם השינוי הגדול שבאמהות גם בלי טיפול- אבל אפשר (ורצוי) בעיני לנצל זאת בכדי לצמוח יותר ולהגדיל את האפשרות להנאה מן הקשר החדש שרק נולד. אני מכירה היטב את המרפאה באיכילוב וקיימת גם המרפאה בה אני עובדת. העקרון דומה: המטופל הינו הקשר בין ההורה לתינוק. אני מאוד ממליצה על שתי האפשרויות או על אפשרות שלישית של טיפול פרטני. אשמח לפרט לך יותר אם תרצי. בברכה. רוית.

אני אדם כמוכם ולא נוטה לסטייה כלשהי. ואגב ]לצורך הרכילות[ אנו מזה יומיים מקורבים מאוד אינטימית והמבין יבין. מעולם לא דימיינתי עצמי עם מבוגרת ממני בכ-14 שנה. אני ריאתי את כל התגובות שלכם . רק עכשיו הכרתי מישהי בת גילי ובמקביל ]שתי חתונות בבת-אחת[.

אמיר, לא טענתי שאתה סוטה מין!!!!!!! בדיוק להיפך!!!!!!!! השאלה היא למה אתה צריך לרקוד על שתי חתונות?

חשבתי ששפטתי את אמיר לחומרה כשהצגתי אותו כסוטה מין לצרכים דידקטיים. אבל עכשיו אנחנו רואים התתיחסות מיוחדת בתחום המיני. בכל זאת הצנזור הריח משהו מסריח אצל אמיר. HERA מה יש לך להגיד עכשיו להגנתך ?

בני בן שנתיים ותשעה חודשים, נגמל מרצונו לפני חצי שנה, אך מתעקש לעשות את צרכיו המוצקים בתחתונים. נראה כי הוא בוחר לעשות כך שכן הוא מודע לבוא הצואה ואינו מוכן לשבת בסיר או בשירותים ובוחר בדרכו שלו. ניסינו כבר כמעט הכל... שתקנו ולא אמרנו דבר ונתנו לו להחליט...אבל הוא מחליט לעשות בתחתונים...הצענו פרסים מפתים...והוא נשאר בשלו..... הוא שאל אותי מספר פעמים האם אני כועסת על בחירתו ואני אמרתי שלא ושאני משאירה את ההחלטה בידו, שאלתו עוררה אצלי תהייה - האם הוא רוצה שאני אכעס ?. הגננת שלו שוחחה עימו על הנושא ושאלה מה הוא רוצה והוא אמר לעשות בתחתונים, היא הציעה לו לחזור לטיטול והוא הסכים...האם זאת בכלל אפשרות ? האם בכך לא אעביר מסר שאני לא סומכת עליו...שהרי המסר בבית הוא שהוא בוגר וגדול ושאפשר לסמוך עליו... מה לעשות ???....תודה.

אבקש לא להתייחס להודעות שלו וחבל על הזמן שלך לענות לו בכלל אפרת

לאפרת בוקר טוב. גמילה מטיטולים הינה תהליך האוצר בתוכו רגשות עזים. הוא ככרוך בתכנים של פרידה, שליטה, כעס ותוקפנות. בנך עשה עבורך את עבודת הקישור בכך ששאל אם את כועסת עליו. הוא חיבר בין קקי לכעס- מה שקורה אצל לא מעט ילדים. חשוב להבין את הכעס לאפשר את ביטויו בדרכים שונות. אין זה סותר את העובדה שאת סומכת עליו. המסר לגבי היותו בוגר וגדול צריך להכיל בתוכו גם מסר שלמרות בגרותו- הוא בכל זאת ילד, שישנם דברים שקשים לא- ובשביל זה אתם קיימים- כדי לעזור. לא הייתי מחזירה את הטיטול- כי בכך אתם באמת עשויים לבלבל אותו. הייתי אומרת לו שלוקח זמן להיגמל, ושלפעמים "מפספסים" אבל זה לא נורא- אולי בפעם הבאה יצליח יותר. נסו להיות אמפתיים לנסיונותיו. לא קל לו. בברכה. רוית.

רווית שלום - תודה רבה על העצה....

עד כמה נפוצה הנטיה לנקיון כפייתי אצל חולי הטוראט, והאם זה מאפיין מרכזי או חולי אצל חולי התסמונת?

עמיטל שלום תסמונת כפייתית שיכולה להתבטא גם בנקיון כפייתי נפוצה בטרט ובבנימשפחותיהם עמי

קראתי את מה שכתבתה לאמיר. פשוט אין מקום בעץ אז פתחתי עץ חדש:) אני חייב לציין שאתה די מרובע ומקובע במחשבה שלך. בקשר לחוק אני לא מתווכח איתך. מה שאני כן אומר שיש את זכות הפרטיות ואת זכות האדם לגופו. כפי שאמיר מתאר הוא הסתכל אומנם במטרה להציץ אבל כפי שהרה אומרת הבחורה הסכימה שאמיר יציץ. כי הרי לפי התאור שלו האור היה פתוח והיא ראתה אותו. אבל היא לא אמרה דבר ולא עשתה שום פעולה בכדי למנוע ממנו להסתכל. לדוגמה אם אתה לא היית רוצה שיציצו לך היית סוגר את החלון או את הוילון או הדלת. עצם זה שראית שמציצים לך ולא עשית שום פעולת מניעה כולל התראה לאותו אדם ואפילו תלונה במשטרה. הסימן ברור כשמש ביום בהיר שאתה מסכים שאותו אדם יראה אותך מעורטל. כי הרי אומרים "פירצה קוראת לגנב" האישה היא שכנתו והיא היתה ועדיין יכולה להזהיר או להגיד לבחור להפסיק ואפילו להזמין לו מישטרה. הגזמת בקביעתך שהבחור חולה מין. גם אני אם היתה לי שכנה שנראת טוב והיתה לי את האפשרות להציץ הייתי מציץ. כי זאת דרכם של גברים:)) אולי לא של כולם אבל של חלקם. אני שואל אותך מה רע בליראות משהו יפה?:)) אני מדגיש לראות רק אם נוצר המצב לא בכח לא בסררה ולא בכוונה תחילה של הצצה. (אם במקרה הסתכלתה בחלון וראיתה את השכנה, הרי שזה מיקרה לא כוונה תחילה) אני לא חושב ולמען האמת אני בטוח שאני לא סוטה מין. אם מישהי תגיד לי לא אז זה לא אני לא יאנוס ולא אעשה דווקא. אומנם החוט הוא דק. אבל זהו דרך העולם. ההבדל בין מעשה חוקי ולא חוקי בנושא הזה תלוי בבחורה. היא מגדירה אם זה חוקי או לא חוקי. המחוקק נתן לה את החפש להחליט לגופה. החוק קובע שאם האישה אמרה "לא" אז זה "לא" לא כאילו ולא בערך. במיקרה הזה היא לא אמרה לא. לכן לאמיר לא צריכה ליהיות בעיה. והוא גם לא סוטה. לפחות לא לפי התאור שניתן. מה שכן אמיר אם הבחורה תגיד לא אז זה לא. אחרת אתה עובר על החוק. בהצלחה איתן

לאיתן שלום רב ! ניסיתי להקצין את העמדה שלי במידה מסוימת עד גיחוך בכדי להעביר מסר לאמיר ולאחרים משכתבתי אינו מייצג בהכרח את עמדותי האישיות גם אם כך זה נראה. דיר באלק ... אנשים תמימים!!! . 20 יום השכנה תאפשר לו להציץ וביום ה21 זה יפריע לה והיא תתלונן במשטרה .אז אמיר המסכן יצטרך להוכיח את חפותו . מקרים כאלה קורים כל הזמן. הצנזור

אני מסכים איתך שדעתך קיצונית:) אבל אני מסכים איתך שעליו להיזהר. ולא רק מהמקרה הספציפי. מה אם בעלה???? הוא לא הזכיר אם קיים בעל בכלל. אני חושב שזה יהיה ממש מצחיק לראות את הבעל רודף אחריו אם מקל:)) כמו באלכס חולה אהבה:)))) בכל מיקרה הקצנת את הדברים מאוד מאוד שלא לצורך. אתה יכול לציין את הדברים שעלולים לנבוע מהמעשה. אבל אמיר ילד גדול:)) הוא יכול להסתדר לבד. ולהסתדר לבד זאת אומרת שהוא לוקח אחריות על מעשיו. זה דבר שהיית צריך להגיד. כי הוא חשוב עצם האחריות שהוא צריך לקחת. להסתבך או לא. אתה בטח יודע בעצמך, שאנשים לומדים רק מהטעויות של עצמם ולא משנה כמה שנגיד להם וכמה שאנחנו היינו שם. לכן מה שנישאר זה לציין עובדות. לתת את הכלים אם אפשר והשאר תלוי בכל אדם לעצמו. איתן

יש לנו הרגשה שאת לא לוקחת אותנו ברצינות. הסקפטיות והציניות שלך פוגעות באנרגיות שלנו. אנא שדרי בתדר אחר. אגב אנחנו מארגנים גם ארועים , חינות, בר מצוות וחתונות. מחירים מיוחדים למשתתפי הפורום!! נצלו את ההזדמות לפני שאנחנו ממריאים!!!! יאללה מותק צאי מהבאססה . תני חיוך !!!!!!!!!!!! יופי כל הכבוד הצנזור

שלום לכל החוצנים באשר הם.... בסך-הכל ציינתי שאתם לא לבד פה... אם אני גרה עם אחת כמוכם זה אומר שאני מזלזלת בכם? אגב, מה עם לוויות? כמה עולה להרים ארוע?

משום מה מישהו העתיק את השאלה שלי לגבי לוסטרל כלשונה ושאל אותה באתר self discovery. אני תוהה למה? אין למי שזה לא יהיה שאלות משלו? מה מעניינת אותו כל כך השאלה שלי? שאמח לשמוע תשובה ממי שזה לא יהיה שקרא לעצמו/ה "שושי". תמוה ביותר.

או סתם מישהו שבא לו לעצבן לא לקחת ללב :)

ואולי זאת אני? כן/לא ?????

שלום לך, עם מישהי/הו העתיק/ה את ההודעה שלך כלשונה, זו יכולה להיות מחמאה! כנראה שהניסוח שלך היה קולע, ומי שהעתיק/קה סובל/ת מבעיות כאלה או אחרות בכתיבה...

אדם זקן מאוד, שנפטר בשיבה טובה, השאיר אחריו פתק קטן, עם מסר שאני אזכור לעולם: "אם הייתי יכול לשנות, דבר אחד בכל חיי, לא הייתי משנה את הטעויות שטעיתי, את המעשים שעשיתי, הייתי משנה דבר אחד: הייתי רוצה לדאוג פחות." 60% מהמחשבות שלנו במשך היום, הן דאגות. 99% מהדאגות שמטרידות אותנו, לא מתממשות.

מה אני אומר?? היית חמודה....ונשארת חמודה !!! מה עם קצת תופים??

אני לא יודעת לתופף, מה נעשה? אתה מוכן לתופף עבורי??

פשוט מקסים! (( - :

ואחרי שחשבתי על זה, זה כ"כ אמיתי, כי הרי כל היום אנחנו עסוקים בכ"כ מחשבות מדאיגות שבעצם סתם מטרידות אותנו כשאין להם שום בסיס מציאותי...

הלוואי וזה היה נכון

את רוצה לשתף?

היי בתקופה האחרונה אני נמצא בלחץ נוראי. רופאת המשפחה אמרה לי שפרוזק מתאים יותר לבחורים צעירים מאשר סרוקסט (מבחינת התיפקוד המיני). הייתי מעוניין לדעת על השפעת הסרוקסט/פרוזק על התפקוד המיני. כלומר ההשפעה שלו על החשק המיני וההשפעה שלו על הזיקפה והשפיכה. מה עדיף (מבחינת תפקוד מיני) , הסרוקסט או הפרוזק? (כמו ששמתם לב ההשפעה של הכדורים על התפקוד המיני מטרידה אותי) בתודה מראש

אני הייתי ממליץ על "אפקסור" שלא פוגע מניסיון בתפקוד המיני

רוני שלום התגובה היא אישית והכללים האילו יש להם ערך חקלי אם החשש משמעותי עדיף בכלל להתחיל באפקסור (שגם הוא לא מובטח) בהצלחה עמי