כיצד מנחמים את משפחת בני אברהם????

אני שכן של החייל החטוף בני אברהם ז"ל. הוריו החל מיום יושבים בסוכת האבלים ואני לא יודע איך לנחמם. מוצאי-שבת 3-11-2001 היום הראשון לשבעה........

ניחום אבלים אף פעם לא היה דבר פשוט... בעיקר לא במקרה כזה, שעדיין מנקר ספק קטן - אולי יש עוד סיכוי שבני חי? תיגש לשם תזרום אם התחושות שלך. אתה לא צריך לומר הרבה. מספיק לומר שקיווית לא להגיע למעמד שכזה... או כל דבר אחר שנראה מתאים באותו רגע. בניגוד לארועים שמחים, אין טקסט "מתאים" לניחום אבלים (מלבד מהמשפטים השגורים - "שלא תדעו עוד צער", "משתתף בצערכם" וכו').

אלון, אני מסכימה עם הארה. עדי

לדעתי תגש אליהם ופשוט "תוציא החוצה" את כל אשר על ליבך, כלומר-תשאל אותם איך הם מתמודדים עם אובדן הבן והאם יש דרך כלשהי שבה אתה יכול לסייע להם ולחזק את ידיהם? תאמר להם שכל אימת שיצטרכו עזרה אתה תמיד תמצא לידם ותהיה מוכן לשמוע את אשר על ליבם שהינך שכן שתמיד הם יוכלו לפנות אליו ולהעזר בו ועתה בשעה קשה כזו יש להם צורך על אחת כמה וכמה לדבר על המוות ולא להדחיק ולהשכיח את הדברים. מאחר ועתה הוא הזמן להעלות זכרונות ולפתוח אלבומים ולהיזכר בבן שהיה ואיננו כלומר להיזכר בדברים ובפעילויות המשותפות שהיו להם עם בנם ואשר יחרטו בזכרונם לנצח נצחים.