לאמיר ולצנזור

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/11/2001 | 18:53 | מאת: איתן

קראתי את מה שכתבתה לאמיר. פשוט אין מקום בעץ אז פתחתי עץ חדש:) אני חייב לציין שאתה די מרובע ומקובע במחשבה שלך. בקשר לחוק אני לא מתווכח איתך. מה שאני כן אומר שיש את זכות הפרטיות ואת זכות האדם לגופו. כפי שאמיר מתאר הוא הסתכל אומנם במטרה להציץ אבל כפי שהרה אומרת הבחורה הסכימה שאמיר יציץ. כי הרי לפי התאור שלו האור היה פתוח והיא ראתה אותו. אבל היא לא אמרה דבר ולא עשתה שום פעולה בכדי למנוע ממנו להסתכל. לדוגמה אם אתה לא היית רוצה שיציצו לך היית סוגר את החלון או את הוילון או הדלת. עצם זה שראית שמציצים לך ולא עשית שום פעולת מניעה כולל התראה לאותו אדם ואפילו תלונה במשטרה. הסימן ברור כשמש ביום בהיר שאתה מסכים שאותו אדם יראה אותך מעורטל. כי הרי אומרים "פירצה קוראת לגנב" האישה היא שכנתו והיא היתה ועדיין יכולה להזהיר או להגיד לבחור להפסיק ואפילו להזמין לו מישטרה. הגזמת בקביעתך שהבחור חולה מין. גם אני אם היתה לי שכנה שנראת טוב והיתה לי את האפשרות להציץ הייתי מציץ. כי זאת דרכם של גברים:)) אולי לא של כולם אבל של חלקם. אני שואל אותך מה רע בליראות משהו יפה?:)) אני מדגיש לראות רק אם נוצר המצב לא בכח לא בסררה ולא בכוונה תחילה של הצצה. (אם במקרה הסתכלתה בחלון וראיתה את השכנה, הרי שזה מיקרה לא כוונה תחילה) אני לא חושב ולמען האמת אני בטוח שאני לא סוטה מין. אם מישהי תגיד לי לא אז זה לא אני לא יאנוס ולא אעשה דווקא. אומנם החוט הוא דק. אבל זהו דרך העולם. ההבדל בין מעשה חוקי ולא חוקי בנושא הזה תלוי בבחורה. היא מגדירה אם זה חוקי או לא חוקי. המחוקק נתן לה את החפש להחליט לגופה. החוק קובע שאם האישה אמרה "לא" אז זה "לא" לא כאילו ולא בערך. במיקרה הזה היא לא אמרה לא. לכן לאמיר לא צריכה ליהיות בעיה. והוא גם לא סוטה. לפחות לא לפי התאור שניתן. מה שכן אמיר אם הבחורה תגיד לא אז זה לא. אחרת אתה עובר על החוק. בהצלחה איתן

01/11/2001 | 21:27 | מאת: הצנזור

לאיתן שלום רב ! ניסיתי להקצין את העמדה שלי במידה מסוימת עד גיחוך בכדי להעביר מסר לאמיר ולאחרים משכתבתי אינו מייצג בהכרח את עמדותי האישיות גם אם כך זה נראה. דיר באלק ... אנשים תמימים!!! . 20 יום השכנה תאפשר לו להציץ וביום ה21 זה יפריע לה והיא תתלונן במשטרה .אז אמיר המסכן יצטרך להוכיח את חפותו . מקרים כאלה קורים כל הזמן. הצנזור

02/11/2001 | 01:18 | מאת: איתן

אני מסכים איתך שדעתך קיצונית:) אבל אני מסכים איתך שעליו להיזהר. ולא רק מהמקרה הספציפי. מה אם בעלה???? הוא לא הזכיר אם קיים בעל בכלל. אני חושב שזה יהיה ממש מצחיק לראות את הבעל רודף אחריו אם מקל:)) כמו באלכס חולה אהבה:)))) בכל מיקרה הקצנת את הדברים מאוד מאוד שלא לצורך. אתה יכול לציין את הדברים שעלולים לנבוע מהמעשה. אבל אמיר ילד גדול:)) הוא יכול להסתדר לבד. ולהסתדר לבד זאת אומרת שהוא לוקח אחריות על מעשיו. זה דבר שהיית צריך להגיד. כי הוא חשוב עצם האחריות שהוא צריך לקחת. להסתבך או לא. אתה בטח יודע בעצמך, שאנשים לומדים רק מהטעויות של עצמם ולא משנה כמה שנגיד להם וכמה שאנחנו היינו שם. לכן מה שנישאר זה לציין עובדות. לתת את הכלים אם אפשר והשאר תלוי בכל אדם לעצמו. איתן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית