לויוי היקרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/11/2001 | 20:24 | מאת: ליהי

אין לך מושג כמה חימם את ליבי לראות את שמך מתנוסס פה... שמחתי לקרוא שבנך הגשים חלום ושהוא מטופל, יש נימה אופטימית בדברייך וזה הכי חשוב. אני מרגישה שאת מרגישה טוב יותר ואני מקווה שאני לא טועה. אל תכעסי שאני לא מביעה דיעה בקשר למה ששאלת קודם- לגבי האמון במטפל, קשה לי לענות מפני שאני בעצמי די מבולבלת ולכן מעדיפה לא לבלבל אותך יחד איתי, רוצה שיהיה לך, שיהיה לכם- טוב. אוהבת ומחבקת, ליהי.

04/11/2001 | 22:13 | מאת: ויוי

תודה ליהי אהובה . הבנתי,,,, שגם שעליך עובר משהו ,, יש ימים כאלה וימים כאלה , העיקר להיות משוח ר רים מ ל ח ץ! הימים שבהם אני כותבת הם לאו דוקא ימים טובים ,נהפוך הוא ,אני נאחזת ,,בכם וזה עוזר לי(אני ,,יודעת שזה ניראה אחרת ) , בימים טובים" כימעט ואין לי מה לכתוב ,אני רוצה רק להיעלם ולנוח . ויש ימים שאין לי מושג מה לא בסדר , מכל הלא בסדר ,ובכל זאת משהו עמום ,,הולך ובא . אך תסירי דאגה מלבך אלי , אני מחזיקה את הראש מעל המים , כל עוד שהחושים עדיין פועלים . מה חדש אצלך , האם את לומדת משהו ,או אחרי כבר ,,תוכלי ללחוש לי ,, שלך האוהבת ויוי

04/11/2001 | 23:06 | מאת: ליהי

יקרה שלי... אני עוברת משהו בזמן האחרון, אכן, לא טעית...:-) משתדלת ללמוד איך לקבל את עצמי, לאהוב את הכל- גם את הדברים שאני לא כל כך גאה בהם. מנסה להבין למה בזבזתי כל כך הרבה מחיי עם גבר שמעולם לא נתן לי דקה אחת של שקט נפשי או ביטחון. מנסה ללמוד איך להיות אדם עוד יותר טוב, איפה עוד יש לי לתת מכל הלב, מבלי שזה יגזול ממני כוחות פנימיים ואנרגיה, ומעל הכל יקירה שלי, אני מנסה ככל יכולתי כדי להפוך את חיי למשהו שכיף להיות בו, חיים של הגשמה ושל אהבה. בקשר ללימודים- יש לי עוד קצת... עוד מאמץ קטן בעלייה ואגיע לפיסגת ההר שכל כך רציתי ושאפתי להגיע אליו- עצמאות כלכלית. בעזרת האל והרבה בעזרת כוח הרצון שלי- אני עוד אנצח, לא בגלל הכוח רק בגלל הרוח. אוהבת ושוטפת אותך במטר של חבוקים ואהבה, קחי כמה שתרצי, קחי עד שתרגישי חזקה ומלאת כוחות- לקראת המחר אוהבת, ליהי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית