לויוי..... ואולי גם אביב תקרא...

תודה על ההודעה... באמת ה"ותיקים" חסרים כאן...אם כי ראיתי שגם בין החדשים נוצרה קירבה והעזרה ההדדית ראויה...ותורמת רבות. קשה לי לכתוב...מאד...כל מילה לוקחת המון זמן. מקווה שעם הזמן אחזור לעצמי ולכתיבה כאן ובינתיים אני קוראת... ואני מתגעגעת לנשמה שלי...לסיגריה המשותפת שלנו...לסיגריה של אחרי..הדמעות.. הכאב...התסכול. מה עשינו? או לא עשינו? איפה טעינו? איך הכל מתפרק ? ול"רחל" שנעלמה לפתע ביום בהיר והותירה אחריה חלל, שידעה לגעת בדיוק במקומות הכי רגישים...ולאורה ושרון ולדניאל ולרבים וטובים. והכי הכי לטלי...שתמיד כאן, אמיתית,חזקה,מעודדת ואף פעם לא שוכחת...

אני מתנצלת על "התפרצות" לפניה שלא מכוונת אליי, אבל.. אליאן - למה שלא תנסי בעצמך את "החדשים"? אני יודעת שזה לא פשוט. אבל לפעמים אנשים חדשים מרעננים קצת דברים "ותיקים"...

נכון....אני מוכן להתנסות!!!

נשמה שלי.. אני פה, מאחורי הקלעים, לפעמים כותבת ומשתמשת בשם רות, סתם לא יודעת למה. אחרי המשבר האחרון שלי קשה לי להשתמש בשם אביב, עברתי שינוי לא פשוט, ובין היתר החלפתי שם, חיכיתי לך, התגעגעתי אלייך, לא ידעתי איך לגשת אלייך גם כשקראתי הודעות שלך, לא ידעתי אם את רוצה, פחדתי מדחיה... אבל עכשיו אני יודעת לפחות שאת רוצה, אז יותר קל לי. אני אשמח לעשן איתך סיגריה תמיד.. לפני, אחרי ובאמצע... לא עשינו כלום, כל אחד מאיתנו עבר תקופה קשה ולא פשוטה, אז הסתגרנו, והתמודדנו עם הקשיים שלנו, וצברנו כוחות, ואפשר לחזור מחוזקים, וחלק בטח גם לא יחזרו, או יחזרו במינונים פחותים, והכל לגיטימי והכל מקובל. דברים משתנים בחיים, אנחנו משתנים בחיים, לטוב ולרע. בכל מקרה קבלי כוחות, אני פה, רק תרימי דגל ואני איתך.. רות/אביב.

רות ,יקירתי הנהדרתתתתת ,אליאן המקסימה תודה ,חשבתי שלא היצלחת לקרא את מה שכתבתי בדף הקודם .שמחה לשמוע שאת בכל זאת כותבת קצת ,,כל הכבוד לך . לך "אור היקר והסבבה שלנו ,טלי היקרה מפז רחל אורה ועוד ,וגם לך הרה יקרה ,אני קוראת ומרימה את כובעי על כוחות הנפש שלך .גם ניר היקר וליהי שליהטובה,,,לא יודעת אבל באלי להיתבטא בהקדמה כך ,,,,,אתם מבינים שזה עושה לי טוב. רציתי להיתיעץ איתכם , ולישאול האם תמיד ההתחלה היא תמיד קשה בטיפול , האם ה"ליסמוך על " הוא קל אצל אנשים מסוימים וקשה אצל אחרים , איך אפשר להיפתח בטיפול ,לאחר שלא דיברנו שנים עם אף אחד ,יש רצון ,אך פוחדים וחרדים מהדימוי השלילי של עצמנו על המטפל .זאת בעיתו של בני לגבי המטפל החדש שלו בשעה טובה .(הודות לטלי שלנו ),ואני יודעת שאם הוא יקרא את מה שיכתב כאן אולי י"תפוס ביטחון ויחוש מניסיונם של אחרים .. הוא כל השבוע חרד ומלא מחשבות על אופן ביצוע הפרויקט השבועי הזה . אומר שלהיות בטיפול מרפא כזה היתה אחת ממישאלותיו ,שהיתגשמה ,אך הדרך להישאר ולהתמיד בה היא מאד קשה . שלכם באהבה ויוי.