רע לי מאוד מאוד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/11/2001 | 14:29 | מאת: מבולבלת

אני מצטערת להתלונן כל כך הרבה אבל נשבר לי מהכל!!! שמעתי לעצתו של איתן-לא התייאשת וחיפשתי עבודות עם הגישה הכי חיובית בעולם אבל שוב התאכזבתי לעבודה אחת שמאוד רציתי לא טרחו להחזיר לי תשובה לעבודה שניה גררו אותי שעה וחצי בדרכים בגשם רק כדי להווכח לבסוף שהגעתי לחברת כוח אדם. אין לי כבר כוח אני רשמתי מרימה ידיים ומפסיקה לחפש כואב לי כל כך ואני כל כך מאוכזבת ומיואשת שאין לי מילים לתאר זאת ההרגשה איומה אני מאכזבת את כולם משגעת את המשפחה שלי הייתי רוצה להעלם כבר איזה בדיחה חולנית זאת לגרום לי לסבול ככה ?????מתי זה יגמר כבר?.. אני שונאת את עצמי כמו שמעולם לא שנאתי מ ת ע ב ת אותי i dont want 2 start any blessfamous ruomers but i think that god got a sick sense of humor and when i die ...i excpect 2 find him luagfing

04/11/2001 | 14:54 | מאת: איתן

מבולבלת יקרה. אני נורא מצטער לשמוע שרע לך. אני בעצמי מובטל כבר שבעה חודשים. וזה באמת מתסכל כל החיפוש הזה. כל הפעמים שאומרים לך לא. אני לא אמרתי מה שאמרתי לך סתם כדי להעלות לך את המצב רוח. הכוונה שלי היתה אמיתית בהחלט. תאמיני לי שאם לא הייתי יודע מה עובר עליך בקטע הזה או שלא הייתי מתערב בכלל או שהייתי מאוד זהיר בדברי או שאומר לך לפנות לאיש מקצוע. אם את במצב נפשי כל כך קשה אולי כדאי שתיפני לבעל מיקצוע. אבל אני עדיין עומד מאחורי דברי שצריך להמשיך לנסות ולא ליתיאש. אני הייתי בראיון ליפני שבוע והכל היה בסדר חוץ מאיזה שהוא קורס שאני צריך להשלים כדי לקבל את הדיפלומה. הקורס הוא יום אחד בשבוע מ17:30 עד 21:00. ורק בגלל זה לא קיבלו אותי. זה מה שהם אמרו. משרה נוספת ביטלו אותה לגמרי. כך שאל תנסי להגיד אפילו שאני לא יודע על מה אני מדבר. ואני בכל זאת מנסה מתקשר לשלוח פקסים מחר אני הולך אם כמה חברים להשאיר שוב קורות חיים. המצב קשה. אי אפשר לשנות את המצב הזה ביום אחד. אבל צריך לבלוט בשטח. שידעו שאת שם שברגע שיצוץ משהו אז ישר יחשבו עליך. בגלל זה אני הולך ומשאיר עוד ועוד קורות חיים. מיצידי שיעשו ספר מכל קורות החיים שלי. זה ממש לא מעניין אותי. אבל הם ידעו שקוראים לי איתן ואני מחפש עבודה בתחום הזה והזה. תתפלאי אולי אבל אני לא היחידיץ יש אנשים שאני רואה אותם גם מסתובבים ומשאירים קורות חיים. ומתקשרים לראות אם צצה עבודה. אני יודע שאת כועסת על כל העולם. אבל לא זה מה שיוציא אותך מהבוץ הזה. מה שיוציא אותך מהבוץ הזה. זה את שתיהי חזקה ולא תיכנעי. גם אם תאמיני לי וגם אם לא. אני מאוד מקווה שתצליחי זה לוקח זמן ולפעמים הרבה זמן. אבל בסוף מוצאים. איתן [email protected]

04/11/2001 | 15:05 | מאת: מבולבלת

בן כמ האתה בכלל??? כי אני בת 20 ואני מאוכזבת מאוד אני אפיךו חושבת לרדת מהארץ הכל פה מגעיל אותי בא לי להקיא על הכל כאן אני כזאת אפס קטנה ולא חשובה.

04/11/2001 | 17:00 | מאת: "אור

חאלללללס....מה קרה לך למה ככה כבד?? חצי מדינה ככה באבטלה את לא שונה תגידי תודה שאין לך ילדים להאכיל משכנתא לשלם איך אומרים את ציפור חופשיה וא ל תשכחי יש לך סיכוי עוד לתפוס איזה חתן עשיר!! כנאמר "עם לא ידעת אצל מי להיוולד...תדע לפחות עם מי להיתחתן" אז חאלללס...יבוא יבוא לא יבוא סבבה!!!

04/11/2001 | 21:56 | מאת: אילן

מבולבלת יקרה: עם שלשה תארים אקדמיים כשנקלעתי למצב כלכלי קשה (כמעט ללא מוצא) ולא היתה לי בררה אחרת עבדתי בעבודות מזדמנות , כולל עבודות שמירה ונקיון.

05/11/2001 | 06:30 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, לא עקבתי אחרי ההתכתבויות, אבל תחושת היאוש עקב חיפוש עקר אחרי עבודה - ברורה. אינני יכול להבטיח עבודה, אבל ברור לי שחיפוש יעיל, מותאם למצבך ולכישורייך - יהיה עם סיכוי טוב יותר להפיק משהו. חיפוש יעיל שכזה תוכלי לעשות באמצעות תהליך הכוון תעסוקתי, שקיים כשירות ציבורי (פני לשירות התעסוקה) או פרטי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית