פורום פסיכיאטריה

יש לי רקע תאורטי (שנקטע - לימודי נקטעו באמצע), ועקב בעלה של דודה שלי שעבר אירוע מוחי ושוכב במיטה בבית חולים (חזר להכרה אבל יושן ומתעורר כל פעם ונרדם שוב פעם וחוזר חלילה). ביררתי עם הרופאים בחדר רופאים, והם אומרים שזה לא חוסר הכרה עוד הפעם, אלא הוא יושן כי הוא עייף וצריך להתאושש. התעורר בי צורך לקבל תשובות לשאלות שלי. אבקש ממך הד"ר הידש, לנסות להשיב לי על השאלות שמאוד מעניינות אותי במיוחד כשאני מבקרת אותו בבית חולים. האם כאשר מושמעת שיחה ביזמן שבנאדם רדום: 1). המאזין (הרדום) מצליח להוציא את המאפיינים הפונולוגים מן הסיגנל האקוסטי (מאפיינים פונולוגים שכבר מאוחסנים בזכרון לטווח קצר) של הדוברים המשוחחים ? המאזין הרדום מצליח להוציא מידע מן הסיגנל האקוסטי ? 2). המאזין הרדום מצליח להמיר באופן תקין את המידע האקוסטי למידע סנסורי ? 3). "מידע לשוני" קיים (הכולל ידע פונולוגי, סמנטי של השפה, תחבירי, לקסיקלי וכו') נמצא במילא בזכרון לטווח ארוך. אמורה להתבצע "התאמה" בין המידע שהוצא מן הסיגנל האקוסטי לבין אותו "מידע לשוני" קיים שנמצא כבר בזכרון הארוך טווח. האם המאזין (הרדום) מצליח לבצע את ההתאמה הזאת ?

לרויטל איני יודע מספיק בתחום ששאלת. לדעתי נאורולוגים הם המומחים בתחום הזה, וכמובן שאם מתרגמים את הדברים לבעלה של דודתך חשוב לדעת איזו פגיעה מוחית הוא עבר, כלומר היכן האירוע המוחי? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. אני מטופל בסרוקסט כבר 6 שנים עקב טראומה צבאית שהכניסה אותי להתקפי חרדה. כיום ברוך השם התופעות עברו ופסקו אך אינני יכול להגמל מהתרופה. ברגע שאני לא לוקח כמה ימים אני מרגיש ממש ממש לא טוב! אנא עזור לי והגד לי מה לעשות.

ליצחק יופי שאתה מרגיש בטוב ותמשיך בכך. לעתים קשה להפסיק סרוקסט, אפשר כמובן להפסיק לאט לאט ובהדרגה (הרי אין לאן למהר) ובסוף מצליחים. אפשרות נוספת היא לעבור לפריזמה=פרוזק, אשר מחליפה את הסרוקסט וקל יותר לסיים טיפול עם פרוזק. כל טוב דר' גיורא הידש

גם אני לקחתי כמה שנים ובשלב מסויים הפסקתי.ניסיתי פשוט להפסיק אבל אז יום למחרת התחיל לי רעד וקפיצות לא רצוניות של שרירים בכל מיני מקומות בגוף וזה נורא הציק.אז הפסיכיאטר שלי כתב לי תוכנית איך להפסיק בהדרגה.זו הייתה תוכנית לחודשיים למיטב זיכרוני.ואחרי חודשיים כשהפסקתי לגמרי,כבר לא רעדתי והשרירים לא קפצו לי. תבקש מהפסיכיאטר המטפל שלך שירשום לך תוכנית

לד"ר הידש חג שמח אני הייתי מאושפז בבית חולים אברבנאל והיום אני מקבל את הטיפול הבא לוסטרל150מ"ג אינטומין 80מ"ג דקינט4מ"ג קלונקס4מ"ג סירוקוול 600מ"ג שאלתי היא אני יש לי הנחה בשאר התרופות אבל בלוסטרל אין לי הנחה בגגל שזה לא בסל הבריאות והלוסטרל עולה לי יקר ואין הנחה מה לעשות למי לפנות אני אשמח אם תוכלו להפנות אותי לאיזה גורם שיעשה לי הנחה בלוסטרל? תודה אם תוכל לעעזור לי חמאדה

שלום רב הלוסטרל לא נמצא בסל השירותים של קופ"ח כללית. אבל אתה יכול לנסות במקומו פרוזק שכן נמצא בסל, או ציפרלקס שיש עליו הנחה לבעלי ביטוח מושלם, או להחליף קופת חולים- ייתכן שיש לוסטרל בקופות החולים של מכבי או במאוחדת (צריך להתקשר ולשאול אותם). בברכה

לחמאדה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני סובל ממתח, חרדה חברתית,נדודי שינה, שינה קלה מדי,ו- OCD. אני צריך תרופה לנטילה לתקופה ארוכה,שאינה ממכרת,שלא גורמת להפרעה בשינה אלא תעזור לשינה,ולא תגרום לטשטוש בראיה,חולשת/כאבי שרירים,עייפות בשעות היום, יתר לחץ-דם , בחילות חזקות, או בלבול/שכחה. טופלתי ללא הצלחה ב- Sorbon,Venlafaxine, Cipralex, Seroxat. נראה לי שהפסיכיאטר שמטפל בי ישמח אם אתן לו כיוון של תרופה. רמרון לא מתאימה לי כי אסור לי להיות עייף ביום, והיא לפי מה שראיתי גורמת לעייפות בשעות היום בשכיחות די גבוהה. סטילנוקס מכילה בנזודיאזפינים,אמנם מעט אבל יש לי רקע עשיר מדי של התרגלות לכדורי הרגעה ממכרים. 1.האם טרזודיל לאחר נטילה ממושכת תגרום לעייפות ביום? 2.בבקשה אם תוכל לציין כמה תרופות שעונות על כל הדרישות שלעיל,ואציע לרופאי לבחור מתוכן. בתודה מראש

לאדם מקרים של OCD עלולים להיות עקשניים לטיפול, מקובל להוסיף תרופה מקבוצת המייצבים לנוגדת הדיכאון, או אחרי כישלון של מספר תרופות ללכת לכיוון של אנפרניל=מרוניל. אין הכרח שהתרופה תגרום לך לתופעות לוואי, כל טוב דר' גיורא הידש

בת 31, אמא, חרדתית מאז ומתמיד, יש תקופות טובות שאין בהן חרדה ויש תקופות שהחרדה חוזרת בגדול ומאוד מעיקה עלי, אני מרגישה שבתקופה שהיא נמצאת אני ממש מדוכאת ומפחדת שהיא לא תעבור לי, (למרות שהיא תמיד באה והולכת), חשוב לי לציין שאני מאוד היפוכנדרית ורוב החחשות שלי הן סביב הנושא הזה, כל כאב קטן מבחינתי הוא סימן למשהו רציני וממש קשה לי לחיות ככה , שאלתי היא האם כדורים יכולים להקל עלי, אני מרגישה שבגדול אני לומדת לחיות עם החרדה הזאת ולא חייבת טיפול תרופתי למרות שזה בהחלט מקשה לי על החיים, השאלה היא האם הכדורים יעזרו לי לקחת את החיים קצת יותר בקלות? לא לפחד כל כך? לא לשקוע בחרדה לתקופות קצרות? מה כדאי לי לעשות והאם יש כדורים שנחשבים ל"עדינים" יותר כי אני לא רוצה לקחת משהו ששיפיע לי על החיים ויגרום לי לתופעות לוואי.

שלום רב להערכתי טיפול תרופתי עשוי לשפר את איכות חייך והבריאות הנפשית שלך. ניתן לתת עבורך תרופה לא ממכרת ועם מעט תופעות לוואי, כגון פרוזק, ציפרלקס, אפקסור. לפני כן, עליך להיוועץ ברופא משפחה שמכיר אותך ו/או להיבדק ע"י פסיכיאטר. בברכה

ליערה תודה לדור, אכן היטבת לשאול, אם השאלה היא האם את יכולה להסתדר ולהתגבר על החרדות ללא טיפול, אז התשובה היא כנראה חיובית. אם תשני את השאלה האם את חייבת טיפול, אז כנראה שאינך חייבת ותסתדרי גם כך. אולם אם השאלה, האם טיפול יכול לעזור לך ולשפר את איכות החיים, התשובה היא כנראה כן. לכן, לשאלות שונות מקבלים תשובות שונות. לכן, הדבר החשוב ביותר הוא להגיע קודם כל לאבחון ואחר כך לשקול עם הרופא הבודק את האפשרויות הטיפוליות והאם הן עשויות לעזור לך. כמובן שהטיפולים הנפשיים הן בשיחות ובתרופות, יתכן שגם שיחות עשויות להתאים ולשפר את מצבך. בנוסף, הייתי בודק גם את האפשרות שאת סובלת מהפרעת קשב וריכוז. זו תחושה שלי.... כל טוב דר' גיורא הידש

ברצוני לשאול אם מישהו מכיר ספר על מחלת הסכיזופרניה בעברית? אם כן כתבו לי בבקשה את שמו תודה רבה

שלום, ראשית יש המון חומר באינטרנט, תנסה לכנס לאתר של בנפשנו או של עמותת אנוש. חוץ מאשר בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה", תוכל למצוא חומר גם בחוברת קטנה הנקראת סכיזופרניה, איני יודע של מי ההוצאה, אבל תנסה להכנס לאתר של דיבוק או כל חנות מקוונת אחרת ותקליד של סכיזופרניה, צריך להיות ספר טוב וזול. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש משהו שהוא על גבול הפסיכוזה? מחשבות יחס- נחשבות למצב פסיכוטי? האם בוחן מציאות נמוך בו בזמן שהאדם מודע לכך שדברים ניראים לו לא בטוחים, כלומר ישנם דברים שמוטלים בספק- האם זה עדיין נחשב לפסיכוזה?

שלום רב "מחשבות יחס" אינן פסיכוזה. יש "מחשבות שווא של יחס" שהן כן פסיכוזה, אך אלו הם שני מושגים שונים. אין כזה דבר "על הגבול" או "מוטל בספק". הפסיכיאטר המאבחן צריך להיות בטוח באיבחון שלו. אם התכוונת שהמטופל מטיל ספק בנכונות של המחשבות שלו, אז זה שולל את האפשרות של מחשבות שווא, כלומר פסיכוזה, אך לא שולל את האפשרות של מחשבות יחס. ניתן לתת טיפול אנטיפסיכוטי רק כאשר יש וודאות שאכן מדובר בפסיכוזה (מחשבות שווא). בברכה

אולי זה מה שהיה לי?? אני אשמח שתסביר בפירוט אם אתה יכול... תודה מראש...

לפני כשנה עברתי מספר ארועים לא קלים בחיי וכתוצאה מכך אובחנתי ע"י פסיכיאטר ורןפא משפחה כלוקא בדיכאון ובחרדה ומתח. במשך תקופה זו אני סובל מהמון מיחושים וכאבים שרק מעצימות את תחושת הלחץ והדיכאון כנראה גם מפני שאני ידוע כאחד שנלחץ דיי מהר ממחלות ומפחד למחלות(היפוכונדרייה לפי דעתי) לאחרונה אני סובל ממיחושים בראש שממש ממש מפחידים אותי וגורמי לתחושת הדכאון והחוסר אונים רק להתעצם,המיחוש שהכי מפחיד אותי הוא מין רעד או מין זרם חשמלי (קשה לי לתאר את זה בדיוק) בראש במשך כל שעות היום,תחושה של איבוד האיזון והשיווי משקל תחושה ממש מפחידה והדבר הכי חשוב לי כרגע הוא לדעת שזו תחושה שקשורה לדכאון שאני עובר מפניי שכל יום שעובר אני רק חושש יותר מהגורם לתחושה זו אשמח לקבל את חוות דעתך בנושא ולדעת אם בעבר נתקלת בחוויה דומה של אחד ממטופלייך. אני חייב לציין שעברתי מספר לא קטן של בדיקות הכולל בדיקות דם\שתן,עייניים ,אוזניים ועוד תודה מראש אסף (מצטער שזה ממש ארוך אך כגודל המכתב כך גודל הלחץ והחרדה מהנושא)

השאלה כמובן מופנית לכל מי שיש מידע כל שהוא בנוגע למיחושים האלו שציינתי אציין גם שנטלתי את הפלוטין למשך חודש והפסקתי עקב תופעות לוואי מעיקות מאוד כמו טישטוש וסחרחורת שמנעו ממני אפילו לנהוג וללכת לעבודה וכיום אני לוקח רמוטיב אחרי שגם לקחתי רסיטל למשך 3 חודשים וגם אותו הפסקתי בהמלצת פסיכיאטר עקב תופעות לוואי תודה לכל מי שיש מידע בנושא אסף

לאסף כן בהחלט, התופעות שאתה מתאר הן מוכרות וידועות לרבים הסובלים מדיכאון. הן נקראות-תחושות גופניות הנגרמות מדיכאון. בודאי שתמצא על כך חומר רב ברשת. כך שאם רופא המשפחה שלל מחלה גופנית, חשוב מאוד שתיטול טיפול נוגד דיכאון. חג שמח דר' גיורא הידש

עד לא מזמן היה לי קשר עם בחור באובחן כסובל ממחלה דו קוטבית, במהלך השנתיים היו לו מס של התקפים כאשר הדיפרסיה היתה הרבה יותר ממושכת מהמניה. בפעם האחרונה הדיכאון נמשך יותר משישה חודשים בתקופה זו התגרש ונותר עם 3 ילידים בבית בוגרים (אשתו לא יכלה להתמודד לאחר שנים ופשוט נטשה). לי הוא סיפר על המחלה לפני 8 חודשים הייתי כבר מעורבת ריגשית לא רציתי לקום וללכת ההיפך רציתי לסייע תמכתי נפשית עטפתי אותו באהבה , יצאנו להליכול שתה ויטמינים תוספי מזון סייעתי לו בכל הקשור האירגון הבית ואין ספור פעילויות הצעתי לצאת לסדנאות תמיכה טיפול פסיכולוכי תמיד בדקה ה-90 היה חוזר בו. הדיכאון התבטא בהסתגרות בבית הפסיק לעבוד (עצמאי)ויתר על פרוייקטים בסדר גודל של מאות אלפי שקלים. לימים סיפר לי טיפין טיפין שהיה מטופל 4-5 פעמים בטיפול תרופתי ,אגב הוא בין 46. היום אני לא בטוחה שהיו לו רק 5 התקפים ןכן סיפר לי שלא תמיד השתמש בטיפול תרופתי היו תקופות ארוכות שהיה בלי תרופות. במצבי דיכאון היה אומר אני חולה וכמובן במניה התכחש לכך שחולה. אני מרגישה פגועה ביותר מכל הסיפור: רק לאחר קשר של שנה וחצי הוא מספר על המחלה, אמר לי אני אבין מאוד אם תקומי ותלכי אבל שתדעי זה יהרוס אותי אני זקוקו לך.לפני כשבועיים לערך לאחר דיכאון ארוך שרארך יותר משמונה חודשים, הופיעה המניה.בכל התקופה שהיה שרוי בדיכאון הייתי פשוט צמודה אליו תמכתי בו בכל דרך אפשרית, שבועיים לפני התפרצות המניה דיברנו על לגור ביחד ילדיו ידעו זאת הציע לי אפילו נישואין ואני יודעת שלא נוטלים החלטות פזיזות בתקפופת דיכאון. אבל הדבר שהרס אותי ביותר איפה כל הנתינה שלי כל התמיכה שלי ,שבועיים לפני יצא בהצהרות של כמה אוהב כמה מעריך כמה שאני מלאך אבל הוא רוצה כרגע הפסקה להיות עם עצמו. האמת קשה לי לדעת מיהוא האמיתי באיזה מצב במניה או דיפרסיה, האם לחולה כזה אין רגשות אין הערכה הייתי שותפה מלאה לכל הקורות אותו כאשר כולם השאירו אותו מאחור אני הייתי לידו במהלך השבועיים האחרונים ציפיתי לפחות שירים טלפון ישאל לשלומי האם אני צריכה משהו, הרי זה דבר שעשיתי כל הזמן, אז הוא חולה המחלה דו קוטבית אבל אין לו נשמה אין מצפון אין מחוייבות מוסרית לא מגלה עניין באישה שאוהבת ואהבה טנתנה את כל כולה ,תמיד אמר לי מעולם לא פגעתי בנמלה, אז פשוט אני שוברת את הראש האם כל חולי הנפש מסוג זה לא רואים דבר מלבד עצמם פשוט נמחקתי,(אנו לא גרים יחד) כאשר היה שרוי בדיכאון חיפש אותי רצה אותי ביקש שלא אתייאש מה עכשיו? אני מרגישה פגועה כאילו מנוצלת אני יכולה להבין שרוצה הפסקה נמצא בהיי ר=בתקופה לא ברורה וגם אין הרבה מה להסביר מרגיש בריא כרגע, אני שואלת האם כל החולים מסוג זה לוקים החוסר רגישות חוסר איכפתיות ועניין לא מרגישים צורך אפילו מוסרי להתעניין בצד שתמך בהם והקריב הכל למענם? שאלה נוספת כמה זמן נמשך בד"כ התקף של מניה. בפעמים האחרונות הדיכאון נמשך בין חודשיים והאחרון כמעט 8 חודשים ואילו המניה בסביהות השבועיים. מה הפרוגנוזה ? האם הוא מבין שהוא פוגע האם יש לא מצפון המציק לו אני פשוט אוכלת את עצמי ומרגישה מרומה אנא מימך מצפה לתשובה האם יש מצב שפתאום יופיע שוב בדיכאון ויבקש עזרה יבטיח הרים וגבעות וחוזר חלילה וכמובן שלא למלא את ההבטחות?

שלום יפית.. אני לא מוסמכת לתת לך תשובה מקצועית אלה מדברת איתך כחולה ביפולרית בעצמה. אני לא ממש יודעת כמה ההתנהגות שלו כרגע מושפעת מהמחלה שלו,אבל אני משערת שברגע שהמאניה תחלוף הוא שוב יחפש אותך ויבקש את עזרתך. לפי דעתי הדבר היחיד שיכול להבטיח לך פחות או יותר לצאת מהמצב הזה זה לשים לו תנאי אחד ברור,במידה שאת רוצה לחזור אליו. הוא חייב לקבל טיפול אצל פסיכיאטר ולקחת תרופות בקביעות.רק אז הוא יגיע למצב מאוזן וככה תוכלו להחליט יחד איך להמשיך בקשר הזה.אל תסמכי על הבטחות,תקבעו יחד את הפגישה ואולי אפילו תצתרפי אליו לפחות בהתחלה. אם הוא לא יעשה את זה חייו ימשיכו להיות כמו נסיעה ברכבת הרים ומי שנפגע מזה הכי הרבה זאת את. מקווה שעזרתי קצת. אורלי

ליפית אשמח אם יהיו תגובות של משתתפים נוספים, אין כמות עדות של אנשים הנמצאים בקשיים שאת מתארת. חג שמח דר' גיורא הידש

האם היא גורמת לעצירות ?

לרוני בדרך כלל לא, אבל שמעתי על אנשים שהאדורנקס גרם להם לעצירות חג שמח דר' גיורא הידש

התחלתי כדורים לפני שנתיים שלוש והפסקתי לחצי שנה בערך ואז מכורח הנסיבות התחלתי שוב לקבל רמרון בערב כדור אחד ולאחר 3 חודשים שהוא לא עזר קיבלתי בבוקר אדרונקס שהפך את חיי עוד יותר לסיוט ,מחשבות נוראיות באופן תמידי יותר התכנסות בתוך תוכי האם השילוב של שתיהן מסוכן הוא שזה רק אצלי,התחלתי לרדת בהדרגה חזרה כדי להפסיקו לאחר חודש של נטילה בערך,כי אני ממש לא יכולה כבר השאלה שלי האם השילוב באמת מסוכן שאלה נוספת אני סובלת מהשמנה מה עושים עם הרמרון שגם לא עוזר כל כך למצב

לרוני לא כל כך הגיוני לתת תרופה מעוררת ביחד עם תרופה מרגיעה, בכל אופן התרופות כעת כנראה אינן מתאימות לך, כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל שיתאים לך תרופה מקבוצה אחרת, תרופה הפועלת על הסרוטונין או תרופה דואלית כמו האפקסור. חג שמח דר' גיורא הידש

אני נכה צה"ל מטופל במחלקה לבריאות הנפש במרפאות חוץ בבית החולים רמב"ם. יש לי המלצות בעיניין כושר עבודה של 4 שעות ליום בעבודה מוגנת. ועדת כושר עבודה של אגף השיקום לא מקבלת זאת. הייתי אצלך ד"ר הידש וקבעת לי כי איני בר שיקום. השאלה האם לבקש לעבור צוות הערכה פסיכיאטרי על מנת שיקבע את מצבי הנפשי. יש לציין שעוד שני פסיכיאטרים קבעו שאיני מסוגל לעבוד יותר מ-4 שעות ביום ורק בעבודה מוגנת. אחד מהם עוד כתב שאיני בר שיקום ולא מסוגל לעבוד בכלל. אני סובל מסכיזופרניה + PTSD לאחר תאונת דרכים. השאלה היא מה משקלה של צוות הערכה פסיכיאטרי במרפאות חוץ רמב"ם.

לרמי ההערכה פסיכיאטרית ברמב"ם מבוצעת על פי בקשת משרד הביטחון. עקרונית אין לה משקל גדול יותר מחוות דעת כי בסופו של דבר הוועדה של משרד הביטחון מחליטה. בכל מקרה אם ברמב"ם יקבלו את המסקנה לגבי יכולת עבודה ושיקום אז מתקבל על הדעת שגם הוועדה תקבל את דעת כל הרופאים. אם ברמב"ם יחשבו אחרת, אז תהיה בעיה כי ישנם דעות שונות והועדה של משרד הביטחון תצטרך להחליט. חג שמח דר' גיורא הידש

האם יש פגיעה או נזק מאירוע פסיכוטי אחד? אני מעל גיל 30 ולא אובחן אצלי מחלה.

אלון אירוע פסיכוטי כשלעצמו אינו יוצר נזק בהכרח. לא אירוע אחד, וגם לא מספר אירועים. השאלה היא לא הפסיכוזות, אלא איך אתה אחריהן- האם מצליח לחזור לתיפקוד, האם ממשיך להיפגש עם אנשים, לחזור לעצמך. לא שזה הולך מהר. לפעמים אירוע פסיכוטי מהווה אירוע טראומטי גדול. לא בטוח שזה כל כך טראומטי להשתגע, מה שבטוח זה שתגובת החברה לשיגעון יוצרת חוויה של דחייה ובהלה אצל המשתגע. כי בתרבויות בהן מצב פסיכוטי לא בהכרח מתוייג בספרי פסיכיאטריה עבי כרס ולא בהכרח מביא לאישפוז כפוי, ההתאוששות מהמצבים האלה הרבה יותר מהירה. אז השתגענו קצת אז מה? אפשר לחשוב שהתודעה האנושית צריכה להיות רציונלית כל הזמן. גם אומנים נמצאים במצבי חצי טראנס כשהם יוצרים. גם בהיפנוזה ניתן להגיע למצבי תודעה כאלה. אין בכך בהכרח מחלה או פגם, אם יודעים לחזור להתקרקע ולהיזכר בגבולות המציאות. אני מניחה שאתה כבר יודע מי אתה עכשיו, והתגובה שלך עכשיו היא לפחד מפגיעה תמידית, בקוגניצייה, ברגש, בהתנהגות. יש בעייה עם הפחדים האלה, כי לפעמים נבואה יכולה להגשים את עצמה. אתה הולך ומחפש ידע על הפגיעה הקוגניטיבית שכביכול עברת, ובסוף מוצא כי מי שרוצה מוצא. האם אתה רוצה להשאר בפחד מהפגיעה? זה תלוי בך במידה רבה. ניתן פשוט להמשיך הלאה ולהתיידד עם החוויה הפסיכוטית. זו חוויה עוצמתית מאין כמוה והיו כאן כבר כמה שירשורים מעניינים על חוויות פסיכוטיות של אנשים. לדעתי צריך לספר אחד לשני יותר על מה שחווינו.זה אולי יגרום לאחרים פחות לפחד מאיתנו כשאנחנו משתגעים? חג חנוכה שמח תמי.

לאלון אירוע פסיכוטי אינו גורם לנזק, כך גם במאניה אין נזק ואין נזק בפרנויה. במחלת הסכיזופרניה יש נזק מצטבר ונזק שמתגבר עם כל אירוע פסיכוטי נוסף. מדובר על פגיעה קוגניטיבית ועל סמנים שליליים של סכיזופרניה. חג שמח דר' גיורא הידש

אני רוצה לעדכן שלצערי צדקת שהעלת את השאלה אם אני אולי גולשת לדיכאון. סיפרתי שאני ביפולרית שעברה עלי שנה קשה בגלל גירושין. שאלתי אם חיי כבר לא היו יותר מהשרדות יום יומית.אהבתי את התשובה שלך שהכדורים לא יביאו לי אושר אלה אולי המשפחה,החברים והעבודה. אז זהו,שכמשפחה נשאר לי רק הבן ואני לא רוצה לכביד עליו.חברים של ממש אין כי גדלתי בחו"ל ומאז החיים בארץ כל חיי היו סביב המשפחה.אני די אוהבת את העבודה שלי.יש לי חנות קטנה ואני מתעסקת בתחום מעניין רק שבמצב דיכאוני נורא קשה למכור ולהיות חייכנית מה שגורם לירידה במכירות ולחץ כספי.מין מעגל שכזה... האיש הקרוב לי ביותר זה הרופא שמטפל בי.זה נורא פטתי אבל זה מה יש.בשבועות האחרונים אני מנסה פחות לבנות עליו,גם כי זה לא פתרון וגם בגלל העלויות.אני מטפלת בכל הקשור במחלה באופן פרטי,גם הטיפול וגם התרופות שנורא יקרות. הבעיה היא ששמתי לב שברגע שאני נפגשת איתו פחות הלחץ גובע את המחיר והמחלה תוקפת הרבה יותר ובצורה הרסנית יותר.עוד מין מעגל שכזה... השאלה שלי להיום היא כזאת: במצב כמו שלי מה מועיל יותר? פסיכוטרפיה או טיפול בתרופות? יכול להיות שאוכל לרדת במינון של התרופות אם אחזור להפגש יותר עם הרופא? לא נראה לי שאתה יכול לענות לי על השאלה רק דרך מה שאני מספרת פה,אבל זה עוזר שבכלל יש מקום בו אני יכולה להרהר על מה שקורה איתי. בכל מקרה אשמח לתשובה :) חג חנוכה שמח, אורלי

אורלי יקרה הבדידות היא אוייבו הגדול ביותר של האדם. כך אני מאמינה. כי כשיש כתף להניח עליה את הראש בסופו של היום, לבכות קצת את הכאב והתיסכול והמצוקה, הכל נראה יותר נסבל. ואני חושבת שכשנכנסים ללופ דיכאוני, אחת מדרכי הטיפול העצמי היעילות היא לנסות לשבור מעגל של הסתגרות בתוך עצמי ובריחה לשינה ולהתבודדות. כי זה פועל באופן ישיר על התגברות הסימפטומים. כביפולרית בעצמי, אני רואה במצבים ההיפו- מאניים דווקא יתרון למלחמה בדיכאון. כי במצבים האלה יש יותר אנרגייה, ואז ניתן לעשות דברים שמגרשים קצת את המועקה והריקנות. דברים בגוף, בנפש, בלב ובנשמה, שמרחיקים את החושך הגדול שנקרא דיכאון מהאזור. האם יש אנשים נוספים פרט לרופא הזה שאת יכולה להיות איתם בקשר קצת יותר קרוב עכשיו? חברה? ידיד נפש? מישהו קרוב מהמשפחה? כדאי כן להתאמץ כי זה משתלם. אין כאן שאלה של מה עדיף- תרופות או קשר. אין או או- אולי יותר גם וגם. והיות וקשר מקצועי עולה כסף, אולי ניתן לחפש בנוסף אליו גם אהבת חינם? תוכלי לקבל כאן בפורום מענה חלקי. הכי טוב זה לחפש גם בחיים האמיתיים תמיכה וקשר, עם אנשים מחייכים ואופטימיים. ולא לוותר על העבודה בחנות. תיפקוד מאד משמעותי וחשוב, בעיקר בתקופות קשות. מנסיון... וזה עובר, אורלי, ובסופו של תהליך תהיי הרבה יותר חזקה מבתחילתו. חג אורים שמח תמי.

תודה,תמי,על התשובה והיחס. הייתי היום בטיפול והצלחתי לדבר איתו על מה שעובר עלי,לפחות חלקית. הוא כבר יודע שאני לא מסוגלת לדבר ישירות על הרגשות והבעיות ומזמן כבר הגענו למצב שאני מכינה "שיעורי בית" בכתב לפני כל פגישה.למרות הקושי שלי לתרגם רגשות למילים,אפילו בכתב,הוא הבין את הקושי והציע לי פתרונות לרוב הדברים שהתרידו אותי. כמו למשל כן לחזור לפגישות פעמיים בשבוע בתנאי תשלום נוחים קצת יותר והוא גם די הצליח לשכנע אותי לעשות פעילות גופנית (הליכות) לפחות פעמיים בשבוע.(נראה כמה זמן אצליח לעשות את זה כי יש לי יום עבודה ארוך ואחרי זה עוד לצאת להליכות זאת מלחמה לא פשוטה נגד עצמי.) אם דבר אחד קשה לי עוד יותר.הוא דווקא כן ממליץ לבוא פעם בחודש עם הבן ולערב אותו יותר בקושי שלי ולגרום לו לקחת חלק באחריות ולעזור איפה שהוא יכול.הבן שלי בגיל ההתבגרות והטיפול בו ובקריזות שלו שואבים ממני לא מעט אנרגיות.הייתי עד עכשיו מאוד נגד המהלך הזה,אבל הרופא חושב שבעזרת כמה מפגשים משוטפים נוכל להגיע למצב שלא רק שיהיו פחות מריבות אלה הוא יהיה מסוגל ממש להיות לי לעזר.לפי דעתו של הרופא הדבר הזה רק יתרום לבן וממש לא יפגע בו... אני עדיין לא סגורה על זה והייתי שמחה לשמוע דעה נוספת. אורלי

תבורכו באור ושמחה אתם ובני ביתכם תודה על ההשקעה כל טוב

מצטרפת לברכות

תודה על הברכות וחג שמח :))

חג מלא אור, שמחה ומנוחה לכולנו. תמי.

שלום האם יש הבדלים בין תחושות השמחה שמביאים הכדורים הנ"ל או שכולם גורמים לאותן תחושות בדיוק וההבדלים רק בתופעות הלוואי? האם יש סוג מהם שיותר חזק מהשאר בהשריית תחושת שמחה? כמו כן במידה ויש דיכאון המאופיין בחוסר תחושות, קהות חושים, חוסר רגשות וחוסר עניין, איזה כדור הכי טוב לדיכאון מסוג זה -אדרונקס/רמרון/SSRI? השאלה נשאלת באופן כללי ולא על אדם מסויים.

שלום רב 1. כל הכדורים הנ"ל מרפאים דיכאון ולכן מעלים את מצב הרוח. מי שאין לו דיכאון לא ירגיש "שמחה" בעקבות נטילתם. 2. הרמרון מתאים אם יש גם העדר שינה או העדר תיאבון. אם יש אפתיה אז האדרונקס יותר מתאים. בד"כ מנסים SSRI כאפשרות ראשונה. 3. התאמת תרופה היא תמיד אישית ואין עקרונות מוחלטים באיזה מצב ספציפי לתת תרופה ספציפית. בברכה

לבדס תודה לדור, ההבדלים הם בין הסרוטונין והנוראדרנלין. התרופות הפועלות על הנוראדרנלין גורמות ליותר מרץ ואנרגיה ועליה ביוזמה. חג שמח דר' גיורא הידש

תודה לדור ולדר מכאן אני מסיק שלדכאון בצורת אפטיה וחוסר כח ועניין עדיף לנסות קודם את אדרונקס

שלום רב אכן אם יש אפתיה כדבר מרכזי מעדיפים את האדרונקס. אבל אם יש דברים נוספים (למשל חרדה) יעדיפו את ה-SSRI. אם יש חוסר שינה או חוסר תיאבון מעדיפים רמרון. תרופות מסוג SNRI (אפקסור, איקסל וסימבלטה) משלבים בתוכם את התכונות של SSRI ואדרונקס ביחד. הדבר יכול להיות מורכב כי לאדם אחד יכולים להיות סימפטומים מסוגים שונים ולכן גם אם מישהו מדווח על אפתיה, ייתכן שבגלל סימפטומים אחרים, ימליצו לו על תרופה אחרת. בברכה

מה גם איני רוצה להרוס את החבל הדק שבין מטופלים ורופאים את האמון, דעותיי שונות משל רוב הרופאים הוכח לי אחרת.. רק רציתי מענה והפנייה לבעיה שלי, הרי מדובר מצד אחד בטיפול אנטי פסיכוטי מקביעה שלדעתי אינה נכונה שאני לוקה בהפרעה פסיכואקטיבית כלשהיא, לבין מה שברור לחלוטין שאני סובל מADD כמו כן בהפרעת שינה וקשיים להירדם, הטיפולים סותרים זה את זה בשתי התופעות אני מודע לכך ואני מודע שאני מהלך באיזור שאולי אין טיפול הולם אליו. לכן אני פונה לתזונה בכדי לפתור בעייותי בהעדר עזרה מצד המערכת המלצותיי לעבור לדור חדש של תרופות בכל מקרה לא לואליומים אלא לפתרונות אחרים, לא להלידול ותרופות שעושות תופעות לוואי קשות. לטיפולים יותר אינטסיביים פסיכולוגית ויצירת יחס יותר טוב בין מטפל לחולה , קשר הדדי שיכול לעבוד יותר טוב אם לא חוזרים על אותם טעויות. כמו כן המלצותי לדבוק במינונים נמוכים ככל האפשר ולהעלות אותם במידת הצורך. הכנסת מודעות לתזונה ותזונאים ונטורופטים למערכת הינה דבר חשוב שילוב שני העולמות יכול להעניק רשת ביטחון מעולה ובסופו של דבר להתאים לכל אחד מנפגעי הנפש לפיתרון איכותי שמתאים רק לו. בתודה ...... עודד אשמח אם תפרסם את זה

עודד אני ממש מסכימה איתך ועם הגישה שלך לטיפול בבעיות. תזונה, טיפול ויחס אנושי הם אפקטיביים לפעמים לא פחות ואולי אף יותר מתרופות פסיכיאטריות. במיוחד אלה עם התופעות לוואי הקשות שהופכות את השימוש בהן להרבה פחות נעים. דווקא הפורום הזה מקום מצויין לדבר על הדברים, והדעות שלך אינן חריגות כאן בפורום, לפחות לא חריגות מבחינתי- טוב, אולי גם אני לא תמיד מתארת את המיינסטרים אבל לדר' הידש זה לא ממש מפריע. בכל מקרה, מאחלת לך שתמצא מענה טוב לבעיותך, ומרפא למכאוביך. אין חכם כבעל הנסיון. חג שמח תמי.

האם ניתן לקחת דקסמול קולד/דקסמול סינוס (יום ולילה) עם שימוש בציפרלקס?

כן, אפשר חג שמח דר' גיורא הידש

שלום ד"ר גיורא לפני כ-10 ימים החליפו לבני בן 23 את התרופה מרספרדל לריספונד. הוא אומר שהוא מרגיש מאד חלש ורע מאוד בשבוע האחרון, האם זה קשור להחלפה של התרופה? המזכירה של הרופא - הפסיכיאטר, המטפל בבני אמרה שההבדל רק מבחינת שם מסחרי? מה לעשות? מה דעתך? בתודה, ציפורה

לציפורה אכן על הנייר ובחינת משרד הבריאות מדובר באותה התרופה ואותה המולקולה הפעילה. כלומר אותה התרופה רק שיצרו את התרופה בשני בתי חרושת שונים. בדרך כלל המטופלים לא מרגישים הבדלים אבל קורה שכן. במקרה כזה יש לדרוש מהרופאה או מקופת החולים את התרופה המקורית שאתה הרגישו טוב חג שמח דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר אני סובל ממצב נפשי קשה.דכאון וחדרה . אני רוב הזמן מסתגר בבית יש לי אישה וילדה אפילו איתם כמעט ולא יושב ובוריח כול הזמן מהם .אם אני רואה אותם ממרחק מנסה כמה שיותר להתחבא ולהסתתר . יש לי פחד עצום!! מהאנשים ומהסביבה מהשכנים ומקומות פתוחים .רוב הזמן מחשבות רעות על מחלות של סרטן ודומה שמפחד שיקרה לי . כול זה נבע לאחר שנפצעתי בצבא לפני כ14 שנים זה התחיל מפגיעה בגב ואז התחיל בעיות בשתן שאני עושה צנטורים 5 פעמים ביום .ובעיות בתפקוד המיני שמאוד קשה לי לקים יחסי מין .ויש לי רוב הזמן כאב רוש חזק מסביב לראש עם לחץ מהצדדים .אני מטופל על ידי פסיכיאטר אבל אני רוצה לדעת יותר על מצבי בבקשה אם יכול להסביר לי אני אהייה מאוד מודה לך .אני מטופל על ידי 1.ריסברדל 2.אלפרליד 3.קסנאקס 4.טרזודיל 5.איקסל.

לאבי אני מבין שאתה סובל והטיפול הנפשי לא משפר מספיק את מצבך. לצערי לא אוכל לאבחן ולהסביר את מצבך אחרי מכתב קצר ברשת. לדעתי אתה יכול לפעול בשתי דרכים. ראשית לבקש מהפסיכיאטר המטפל פגישה ארוכה יותר ולשאול אותו את השאלות או אפשרות שניה, לקחת את כל המסמכים ולהגיע לפגישת ייעוץ/חוות דעת נוספת אצל פסיכיאטר אחר והוא יסביר לך יותר ואולי יהיה לו רעיון כיצד לקדם את הדברים חג שמח דר' גיורא הידש

שלום רב האם אפשר לקבל תשובה מבוססת עד כמה שניתן תוך כמה זמן הציפרלקס מתחיל לסייע לבעיות חרדה חברתית,לחץ ומתח וזאת לפני (ואני מקווה שלא) שקובעים כי הכדור לא מתאים?אנשים מחזיקים בדיעות שונות בנושא ואני שומע תשובות של החל מכבר שבוע ועד חודש.כמו כן,למניעת בעיות הירדמות בגלל מתח וכן בעיית יקיצה מוקדמת הרופאה המליצה לי על כדור ואבן מתחת ללשון לפני השינה (לקחת אותו כמו סוכרייה) וכן להוסיף לזה כדור אלפרליד.האם זה שילוב מקובל?כמה זמן אפשר לקחת ואבן ואלפרליד מבלי חשש לפתח תלות?האם ואבן פחות ממכר מהקלונקס,בו השתמשתי בימים האחרונים לפני השינה?

שלום רב לקלונקס ואלפרליד (קסנקס) יש פוטנציאל התמכרות גבוה. בספרות מדווחים במיוחד על קסנקס (אלפרליד) שההתמכרות אליו מהירה והגמילה ממנו מאד קשה. למעשה כדאי להמנע מהקסנקס לחלוטין. ואבן הוא כדור הרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים (בדומה לקלונקס וקסנקס) אך השפעתו חלשה בהרבה וגם הפוטנציאל שלו להתמכרות נמוך בהרבה. כדור אחד של ואבן ליום למשך חודש-חודשיים לא יגרום לך לתלות משמעותית ותוכל בעתיד לרדת ממנו. הציפרלקס מתחיל להשפיע תוך שבועיים עד חודש. אם עד אז אין השפעה אז צריך להכפיל את המינון או לעבור לתכשיר אחר. בברכה

למתן תודה לדור, המושגים המבלבלים הם "מתחיל להשפיע" שזה כעבור שבועיים שלושה, ציפרלקס מגיע להשפעתו המקסימלית אחרי כשלושה ארבעה חודשים. בדרך כלל מחכים לפחות שישה שבועות לפני שמחליטים שבטוח התרופה לא תשפיע ויש צורך להחליף אותה. כך שלשאלות שונות מקבלים תשובות שונות, ומכאן הבלבול. חג שמח דר' גיורא הידש

יש לי הפרעת קשב אך ורק לקריאת טקסטים גם המעניינים אותי במיוחד. אין לי הפרעת קשב בראייה, מלבד בקריאת טקסטים. פסיכיאטר מומחה לקשב וריכוז, בחן אותי בשאלות בע"פ (לא הצטרכתי לקרוא כלום ביזמן האיבחון שלו) והשבתי לו. הוא קבע שאין לי שום הפרעות קשב וריכוז. 1. האם כאשר הפרעת הקשב ייחודית אך ורק לקריאת טקסטים, הדבר שולל אבחנה של קשב וריכוז ? תרופות כמו ריטלין יהיו פחות יעילות במקרה שלי לעומת אנשים שיש להם הפרעות קשב בכל דבר שהם מסתכלים ? 2. איך הפרעת קשב סלקטיבית כל כך (שמופיעה רק בקריאת טקסטים), ניקראת בשפתה המקצועית ? אודה מקרב לב, באם תשיבו לי על כל השאלות אחת לאחת.

לשוקולטה בהחלט ישנן הפרעות קשב אשר קיימות רק בתחומים מסויימים, יש בקריאת טקסטים ויש כאלו שלא מסוגלים ללמוד חשבון. התחום הוא לא בדיוק הפרעת קשב אבל מאוד קרוב. איני מכיר עבודות אשר בדקו את השפעת הריטלין בהפרעה כללית או בהפרעה ספציפית זו או אחרת. חג שמח דר' גיורא הידש

מכר קרוב שלי עובר חויה מאד לא נעימה. הוא מדמין שהוא נלחם בחיות כמו אריה , זאב כלבים. הוא לפעמים מתנהג כמו החיות הנ"ל ע"י זה שהוא מחכה אותם ועושה קולות ומתפרץ. התופעה תוקפת אותו כשהוא כשהוא הולך לישון וחצי ער חצי ישן.. האם זו תופעה ידועה ? היכן אפשר לקרא חומר על זה? מה הטיפול המומלץ ? תודה מראש.

למוטי איני בטוח שאנימבין בדיוק את מה שעובר על החבר שלך. בכל אופן שינויים במצב ההכרה ודימיונות בין עירות ושינה (בהירדמות או ביקיצה) נקראים מצבים היפנוגוגיים או היפנופומפים hypnopompic hypnagogic חג שמח דר' גיורא הידש

שלום, כבר זמן רב שאני סובלת מהפרעות אישיות כגון התחלפות פתאומית של מצבי רוח דבר שבא לידי ביטוי בתפקוד היום יומי שלי. אני מודעת לרגשות שלי אך כשזה תוקף אותי , אין לי מפלט אחר, אני שוקעת בהרהורים ורחמים עצמיים, מתנתקת מהסביבה.. הבעיה העיקרית שלי היא ניתוק ופער חברתי, כלומר בחברת אנשים לרוב אני מרגישה זרה ומוזרה (אני חוששת שיש לי חרדה חברתית שהתחילה עוד בגיל הילדות , היום אני בת 21), דבר שגורם לי לדכאונות ולאיבוד טעם לחיים, אין לי מוטיבציה להמשיך להתקדם הלאה,. פעמים רבות אני חושבת שלא התבגרתי עדיין ואני לא מכירה את עצמי מספיק.. צורב לי בלב כשאני מודה באמת, מוציאה את המוגלה החוצה. עכשיו אני לא עושה את זה, אבל לפני שנה כשהייתי נכנסת למצב של היסטריה, מעידה, דיכאון, הייתי חורטת על עצמי עם סכין, כשהבנתי מה קורה איתי אז הפסקתי.. מה שלא אומר שלאו דווקא לא בא לי לחזור לזה בכל הזדמנות. נראה לי יש לי חוסר איזון סרוטונין במוח.. גם כשאני מזהה מצב רוח ירוד, קשה לי לשלוט בעצמי ולא להגרר אליו. שמעתי על תרופה בשם לוסטרל, lustral האם זה משהו שיכול לייעל לי?? או שאולי עדיף פשוט לנסות פרוזאק? אני ממש לא בקטע של כדורים, אני לא מתכוונת להתיישב עליהם קבוע, לא רוצה להיות תלויה בהם. אבל אם יש תרופה שתסייע לי בהתמוודדות היום יומית שלי, אשמח לשמוע. תודה על תשומת הלב

שלום, מה שאני קורא במכתבך הוא שאת צעירה וכבר שנים רבות סובלת...., לכן, הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לאבחון, אצל פסיכולוג או פסיכיאטר, ורק אחרי אבחון טוב לשקול את האפשרויות הטיפוליות שמתאימות לך. יתכן ששיחות, יתכן שתרופות ויתכן שהשילוב שבהם. להערכתי, כפי שאני קורא את מכתבך הקצר, אפשר מאוד לשפר את הרגשתך והתיפקוד עם טיפול מתאים. חג שמח דר' גיורא הידש

עקב התקפי חרדה, אני נוטל ציפראלקס 10 מ"ג ליום במשך בדיוק 24 ימים. השימוש בציפראלקס עורר בי כאבי שרירים סטרס ובחילות ואילץ אותי להשתמש בקלונקס 0.5 או 0.75 מ"ג ליום. אני מרגיש תלותי בקלונקס ומעוניין מהר ככל האפשר להפסיק להשתמש בו. שאלות: 1) לפני מס' חודשים נגמלתי מקלונקס ע"י מעבר לאסיוול 2 מ"ג X 2 ליום וממנו הפסקתי לגמרי האם זו דרך נכונה? איזו מבין שתי התרופות משפיעה לאורך זמן רב יותר? 2) תופעות הלוואי מהציפראלקס בלתי נסבלות ויתכן שהגוף גם תלותי בקלונקס ולפיכך קשה לדעת מה גורם לבחילות, כאבי שרירים וסטרס? מה דעתך? 3) האם רצוי ליטול ויטמיני B קומפלקס (בהפרש שעות) יחד עם התרופות הנ"ל?

לאביעד מהקל לכבד, אין בעיה עם ויטמין B ותיטול מתי שמתאים לך. החשוב הראשון לבחילות הוא הציפרלקס ותופעות אלו אמורותלחלוף תוך מספר ימים. לוואליום משך פעולה ארוך לכן גם כעת הגמילה מהקלונקס היא כמו בפעם הראשונה-לאט לאט כל טוב דר' גיורא הידש

לאיזה וואליום התכוונת? ראה בשאלתי אני מעוניין להיגמל באמצעות אסיוול במקום קלונקס בבקשה התייחסותך........... תודה ושבת שלום

שלום רב, זמן מחצית החיים של ואליום (אסיוול) הרבה יותר ארוך מזה של הקלונקס, כלומר האסיוול משפיע ליותר שעות. בסה"כ שניהם מאד דומים זה לזה. הקלונקס יותר חזק נגד חרדה ויותר ממכר. האסיוול יותר חזק לטיפול בהרפיית שרירים. אם אתה חש בחרדה זה בסדר לקחת קלונקס 0.5 מ"ג ליום או אסיוול (ואליום) 5 מ"ג ליום, עד שהציפרלקס ישפיע. מומלץ לבצע את הגמילה מכדורי ההרגעה רק אחרי שהציפרלקס (או תרופה מקבילה אחרת) תשפיע נגד החרדה. אם הציפרלקס גורם לך לתופעות לוואי קשות מנשוא- פנה לרופא שיחליף לך את התכשיר. ייתכן שצריך לחכות עוד מס' ימים עד שהמצב ישתפר. נטילת ויטמינים מסוג B תועיל לך רק אם ישנו מחסור בהם (ניתן לבדוק בבדיקת דם). אין טעם לצרוך ויטמינים אם אין מחסור. בברכה

דור שלום, האם יתכן שלאחר שבוע ימים של קלונקס 0.5 מ"ג ביום ירדתי לאסיוול 2 מ"ג וזה מה שגרם לחוסר האיזון הכולל בחילות , כיווץ שרירים בכל הגוף וחוסר איזון בראש? האם לאחר 26 יום עם ציפראלקס 10 מ"ג כדאי לתת עוד צ'אנס למרות תופעות הלוואי הניזכרות לעיל? אולי כדאי לשלב אסיוול בערב? אגב לגבי אסיוול קיבלתי טבליות של 2 מ"ג כך שאפשר במקום קלונקס 0.5 מ"ג לקחת במקום 2.5 טבליות גם 2 טבליות = 4מ"ג (כמעט 0.5 קלונקס) ואז לא להרגיש בהבדל? האם כדאי לחלק את האסיוול בוקר וערב או הכל בערב ואז זה מונע עייפות במשך היום? תודה :)

שלום, אני שואלת לגבי אימי, היא בת 56, לפני בערך 4 שנים הורי התגרשו, אימי לא ממש התאוששה מאז, היא אומנם מתפקדת, הולכת לעבודה והכל אך היא בדיכאון, אין לה שמחת חיים, היא בודדה, אין לה משפחה חוץ מהילדים, ולמרות שהיא נראית ממש טוב היא לא מצאה בן זוג, היא גם לא ממש מנסה לחפש עקב הפאסיביות והאדישות שהיא נכנסה אליה. יש לה הרבה ימים שהיא בסדר גמור אך הרבה ימים ובמיוחד סופי שבוע שהיא ממש בדכאון. אני רוצה לשכנע אותה שתיקח טיפול תרופתי, נוגד דיכאון, והיתי רוצה לדעת על מה היית מממליץ? חשוב לי לציין שאימי מאוד רזה ואפילו רזתה עוד יותר מאז ואין לה תיאבון לאכול. לכן האם יש איזשהוא נוגד דיכאון שלא מדכא את התיאבון אלא אפילו מגביר אותו זה יהיה טוב. בנוסף, איך יודעים לאיזה פסיכיאטר ללכת? אני לא רוצה שהיא תלך לרופא משפחה , ומצ'ד שני אין לה כסף לשלם לפסיכיאטר יקר. האם כדאי ללכת דרך קופת חולים? חשוב לי שהיא תלך לרופא טוב. תודה רבה

למ. 4 שנים הם זמן ממושך כדי להיות עם מצב רוח ירוד. חשוב להגיע לאבחון ולטפול. בדרך כלל כאשר ישנו גורם חיצוני ברור (כדוגמת גירושין) יתכן שהטיפול העדיף יהיה שיחות ועיבוד התהליך שאמך עוברת. כל טוב דר' גיורא הידש

מהיום שאני שותה כדורים אני מרגישה רע אני נוטלת זיפרקסה 5 מ"ג ורע לי ואני בוכה כל הזמן אשפזו אותי במשך 3 שבועות בבית חולי נפש מזרע והטראומה קשה אני רוצה להפסיק לשתות אך הפסיכיאטרים אומרים שחייבים לקחת את הכדור במשך שנה יום יום אני סובלת כל דקה מה עליי לעשות ?

למלכה תראי את השאלה ותשובתי לשאלה הקודמת. חשוב מאוד להקפיד ולהמשיך בטיפול מונע. כל טוב דר' גיורא הידש

הייתי בבית משוגעים ואני שותה כדורים כבר 8 חודשים כול הפסיכיאטרים אומרים שחייבים לקחת שנה את הזיפרקסה ואני כל הזמן מרגישה רע אני לא רוצה לקחת את הכדור אני שותה 5 מ"ג ואיני יודעת מה לעשות רע לי מאוד סבלתי מהזיות אך הן אינן כבר 8 חודשים כול היום אני בוכה ורע לי

לאפרת אכן טוב שעברת את הפסיכוזה (ההזיות) וכעת את מרגישה טוב יותר, אבל הבעיה היא שבשנה הראשונה ההזיות עלולות לחזור וחשוב ליטול טיפול מונע כדי שהן לא יחזרו וחס וחלילה יהיה אשפוז נוסף. אם הזיפרקסה אינה מתאימה לך אז הרופא המכיר אותך יכול לנסות ולהתאים לך כדור אחר לאותה המטרה. כמובן שחשוב שתהיי גם במעקב תכוף אצל הפסיכיאטר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב הבת שלי, בת 22, אובחנה ע"י רופא פסיכיאטר כחולה במחלה מאניה דיפרסיה, והיא כרגע נמצאת בשלב התקף מאני. הרופא פסיכיאטר רשם לה כדורי סרוקוול 200 מ"ג , ולאחר שהיא סירבה לקחת אותם רשם לה כדורי זיפרקסה 5 מ"ג בבוקר ו 10 מ"ג בערב. הבת שלי סירבה לקחת גם כדורים אלה. פנינו לרופאה פסיכיאטרית, שהבת שלי סומכת עליה. הרופאה גם אבחנה שהבת נמצאת בשלב התקף מאני ורשמה לה כדורי ריספרדל 2 מ"ג. עפ"י אתר infomed אני למד שריספרדל אינו הבחירה הטובה עבור מאניה דיפרסיה, אלא הוא נועד לטפל בסכיזופרניה. אני אובד עצות. מה לעשות? בברכה רבה שמואל

שמואל שלום רב, גם ביתי בת ה-18 אובחנה כך ובהיותה במצב מאני טופלה גם בריספרדל או זיפרקסה, שניהם מרגיעים די מהר. בהצלחה aviva

שמעתי שיש היום תחליף לליתיום. האם זה נכון?

לשמואל אכן כל התרופות הללו שייכות לקבוצת נוגדי הפסיכוזה אבל התברר שיש להן השפעה מייצבת (מלשון יציב), גם במאניה דפרסיה ולכן הן עשויות גם להרגיע את המאניה. לא כל כך חשוב איזו תרופה היא תיטול מבין השלוש, חשוב שתתחיל טיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

האם קיימת בדיקת דם או בדיקה אחרת אשר לפיה ניתן לקבוע האם הטיפול התרופתי הנוכחי הוא הטיפול הנכון והמתאים? תודה

לא.

לישי אכן, אין בדיקה כזו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לבעלי היתה ועדה בקופ"ח וקיבל אבחנה F20 רציתי לעדת מה זה ? תודה רבה

שלום לפי המידע באינטרנט, מדובר בסכיזופרניה פרנואידית.

סכיזופרניה.

למודאגת תודה לדור, סכיזופרניה בכללי ללא פירוט כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! אני מטופלת בקונסרטה, 36 מ"ג ביום. ברכיבים כתוב: methylphenidate' hydrochloride, sodium chloride, האם יש בעיה לקחת דקסמול קולד שכתוב שאסור בו לקחת בזמן שלוקחים "תרופות מקבוצת בולמי מונואמין אוקסידז maoi (למשל טיפול בדיכאון)". וגם לגבי אדוויל רגיל, האם יכולה להיות בעיה? תודה מראש!

שלום רב קונסרטה היא תרופה מקבוצת האמפטמינים ואין לה קשר לנוגדי דיכאון מסוג MAOI. לכן באזהרות שאת קוראת יש לשים לב לאינטראקציות עם אמפטמינים. ככל הידוע, אין אינטראקציה שלילית בין אקמול לאמפטמינים. בברכה

תודה לדור הידש

שמעתי שניתן לקחת פבוקסיל 300 מ"ג פעם אחת ביום(ולא פעמיים) האם זה נכון ולא מוריד מיעילות התרופה? תודה מראש :-)

שלום רב התשובה היא- לא נכון. לפבוקסיל זמן מחצית חיים יחסית קצר (כ-15 שעות) ולכן יש לקחת אותה פעמיים ביום. את רוב המינון לקחת בערב. בברכה

לאהוד תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש. האם כיון שהרמוטיב משפיע בין היתר על הסרוטונין במח הוא עשוי להפחית סימפטומים של חרדה חברתית קלה?(למרות שלא בוצעו מחקרים בנושא)

שלום רב רמוטיב איננה יעילה נגד חרדה. כל עוד לא הוכח אחרת אין לקחת אותה כתכשיר אנטיחרדתי. התרופה מיועדת לטיפול נגד דיכאון קל עד בינוני. לטיפול בחרדה חברתית מומלצים התכשירים פרוזק, ציפרלקס ואפקסור. בברכה

לעומר תודה לדור, אני חושב שהתשובה לשאלתך היא חיובית, כלומר סביר שהרמוטיב תעזור לחרדה וחרדה חברתית אבל צריך עוד לערוך מחקרים בנושא. כל טוב דר' גיורא הידש

יש טיפול לנושא? הקריזות הן ריגעיות יש השתוללות בפרסיה,אלימות כלפי תינוק. לאחר חלוף הקריה הכל ורוד וכאילו לא קרה דבר. אך התינוק סובל ומקבל נזק כי הוא מבין.

שלום, "קריזות" אינן אבחנה פסיכיאטרית וצריך לעשות אבחון כדי לברר את הסיבה לדברים. אני מסכים בהחלט שעלול להגרם נזק לילד. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת סרוקסאט מספר שנים. התרופה לדעתי גורמת לי להשמין. שמעתי שפרוזאק גורמת להרזיה. האם סרוקסאט ופרוזאק הן תרופות מאותה משפחה והאם ניתן להחליף ביניהן?

לגל אכן שתי התרופות מאותה משפחה עם מנגנון פעולה דומה ולכן באופן עקרוני ניתן להחליף ביניהן. כמובן שקיים סיכון שהפרוזק משום מה לא תתאים לך, כך שבכל החלפה יש סיכון. כך גם בתופעות לוואי, שתי התרופות עלולות לגרום לעליה במשקל, אבל הפרוזק גורמת לכך פחות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני עברתי התקף פסיכוטי של 5 חודשים, כשנה וחצי אחרי נכנסתי לאשפוז חלקי לברר דברים שמטרידים אותי בלשון המעטה. עשו לי אבחון מקיף וע"פ טענת הרופא אני לא חולה בסכיזופרניה ואין לי ליקויים פוסט- פסיכוטיים. האם הליקויים עליהם הם מדברים, זה מה שנקרא ירידה רגשית וקוגניטיבית? מאחר ואני מרגישה פגיעה בתפקוד וירידה קוגניטבית ורגשית, אני מתקשה להתבטא בחופשיות, אין מחשבות בראש, אין שום רגש משמעותי, אין מצב רוח ועוד... מה לדעתך, אתה יכול לומר לי על זה? אני חוששת שכוונתו הטובה של הרופא מונעת ממנו לדבר בכנות או שמא הדברים אינם כה בולטים אצלי על מנת שיגידו אחרת. אבל מה לעשות, אני מרגישה פגיעה באינטליגנצייה, כלמור: אני הרבה פחות נבונה ממה שהייתי לפני ההתקף. אני שנתיים מאז ההתקף, האם חוויתי נזק בלתי- הפיך? במה זה תלוי? והאם שנתיים וחצי ללא עשייה מאז בעצם מעידים על חוסר היכולות לחסור לאותו תפקוד ורמה קודמת? אם היית רואה אותי אני משערת ששום דבר לא היה מניב תגובה אחרת, אני ניראית רגילה לחלוטין, ואפילו מקרינה חוזק מסויים- כך שאולי הדבר מטעה. כמו- כן, ע"פ האבחון וסיכום האישפוז לא תתרשם דברים נוספים- הכל כפי שזה נקרא... אז אנא ממך- תן הערכה כוללנית למצב.... תודה חוצמזה אני לא מטופלת כיום בשום אופן או דרך טיפולית.

אנה יקרה לא נראה לי שלדר' הידש יהיו בשבילך תשובות אחרות ממה שכבר קיבלת ברשת. נראה לי שאם את באמת רוצה לטפל בעצמך, את צריכה לנקוט דרך יותר רצינית ומחייבת ממכתבים למערכת. למשל- להיפגש עם רופא אחר פנים אל פנים? או ללכת לטיפול פסיכולוגי יותר מוצלח ממה שכבר היה לך? או לעשות איזה צעד משמעותי, כזה או אחר, לטיפול בבעייה? לשאול את אותה שאלה כל כך הרבה פעמים ובמילים אחרות לא יגרום לבעיה להעלם. אולי אף ינציח אותה. כי במקום להלחם במחשבות האלה, את מתעקשת לדבר עליהן שוב ושוב. ואין זה קשור בכלל לשמות ולאבחנות אלא לדרכי טיפול שכרגע ממש אינן קיימות בחייך. עם כל הכאב והצער, כדי להתגבר על קושי צריך לפעול... חג מלא אור תמי.

לאנה לפי זכרוני כבר שאלת את השאלה הזו?? או שאני טועה?? בכל מקרה אם זו הפעם הראשונה אז תכתבי לי ואענה לך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, במידה וברצוני להפסיק ליטול ציפרלקס עקב ניסיון להיכנס להיריון, כיצד להפסיק בהדרגה? כלומר, באיזה אופן להפסיק את התרופה? תודה, ליאת

שלום רב אם את לוקחת כדור 1 אז מומלץ שתרדי למינון של חצי כדור למשך שבועיים ואח"כ להפסיק לחלוטין. כתחליף ניתן לקחת פרוזק שהיא תרופה מסוג SSRI שיש עליה מידע רב שמאשר שהיא בטוחה בהריון. בברכה

לליאת תודה לדור, אין כללים מוכתבים, המטרה היא לרדת לאט בקצב שמתאים לך, אם אין סיבה למהר. בדרך כלל אין צורך לעבור לתרופה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום רב האם הפרפנאן היא תרופה משמינה?ומה מטרת הכדור?

שלום רב פרפנן היא תרופה אנטיפסיכוטית לטיפול בהפרעות פסיכוטיות. טיפול אנטיפסיכוטי בפרפנן יכול לגרום להשמנה. טווח המינון של התרופה הוא 8-32 מ"ג ליום ולפעמים יותר. מינון יותר נמוך (של 4 מ"ג) יכול להינתן להרגעה ו/או כתוספת לתרופות אחרות. בברכה

ללינור תודה לדור, הפרפנן עלול לגרום לעליה במשקל אבל לא אצל כולם ובטח אם שומרים על דיאטה מתאימה. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום רב! אני מכורה לכדורי הרגעה עד כדי שהגעתי ל7 ביום אני במשך כחצי שנה איתם,כיום אני בגמילה מהם ואני שותה רבע כדור כבר כשבוע-ומאוד מאוד קשה לי אני עם קסנקס. אולי אחליף למינון של רבע בכדור אחר ויהיה לי קל יותר?מצבי גרוע אין לי ריכוז ורק עצבנות ולחצים תמידיים. אינני רוצה ליטול כדורי אמטי דכאוניים כי הם לא טובים לי. -אנא ממך חוץ מהאיטומין שאני משתמשת בו וחשה שאינו עוזר לי כלל בגמילה מה עליי עוד לעשות????אני חשה שהגוף שלי ממש דורש אותם. -האם יש כדור אחר שיעזור לי להגמל?

שלום רב מה שקובע לא מס' הכדורים אלא המינון. קסנקס1 מ"ג=אסיוול 10 מ"ג. רצוי לעבור לאסיוול במקום הקסנקס. הגמילה מאסיוול תהיה לך פחות כואבת אך גם איתו לרדת בהדרגה (אחרי תקופה של התייצבות). כלומר קודם להחליף לבנזודיאזפין ארוך טווח (אסיוול) ורק אחרי התייצבות במצב (גם אם תקח חודש ויותר) להתחיל להוריד כל שבועיים כ-10 עד 20 אחוז מהמינון הקודם. כל הנ"ל באישור ופיקוח של הפסיכיאטר שלך. בברכה

ללינור תודה לדור, אכן כדאי לעבור לוואליום=אסיוול. לדעתי בדרך כלל עדיף להוריד במינון לאט, כך שאם את סובלת מחוסר של הקסנקס אז אפשר לעלות טיפה במינון ואחר כך לרדת שוב בהדרגה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל כדורי שינה, כדורים אנטי דיכונאיים וכדורי הרגעה באופן קבוע אני אמור לעבור מבחנים למיון לעבודה במפעל ביטחוני (תעשייה אווירית) בנוסף לבידוק רקע ביטחוני וגם להביא אישור רפואי מרופא המשפחה (שאינו יודע אילו כדורים אני נוטל) ידוע לי שמבחנים ובתשאול שואלים אם אני לוקח כדורים באופן קבוע? מישהוא יכול לייעץ לי איך לענות האם יש למפעל כזה מדיניות לא גייס אנשים המטופלים בכדורים אשמח אם מישהוא יכול לתת לי תשובה או כיוון תודה

לקטאי ראשית הנקודה אינה נטילת כדורים או אי נטילה, העניין הוא האם יש בעיה נפשית או מחלה גופנית אחרת, או שהמועמד בריא. כמובן שמסתכלים על בעיה נפשית באופן שונה מבעיה גופנית במיוחד בנושא של הסיווג הביטחוני. למרות שגם אנשים עם בעיה נפשית עשויים לעבור ולקבל סיווג. לגבי השאלה של אמינות והאם לומר את האמת, כמובן שהתשובה המתבקשת שצריך לומר את כל האמת. כל טוב דר' גיורא הידש

התחלתי לקחת ציפרלקס 10 מ"ג כל בוקר וכן קלונקס 1 מ"ג לפני השינה כדי להימנע מבעיות שינה.יש לציין שהבעיה שלי היא חרדה חברתית ומתח בגלל תחילת עבודה חדשה.בימים האחרונים אני סובל מיקיצה מוקדמת סביב 4:30 בבוקר במקום ב-6:00 שאני צריך לקום ומאז לא יכול להירדם שוב.האם זה תוצאה של המתח שאני נמצא בו?או אולי זו תופעת לוואי של הציפרלקס?מה כדאי לעשות כדי למנוע יקיצה מוקדמת או שאוכל להירדם שוב אם אני מתעורר...כי זה יוצר לי חוסר שינה ורק מחריף לי את הסטרס והחרדה.

שלום רב במקום קלונקס 1 מ"ג מומלץ שתבקש מהרופא ואבן 20 מ"ג או אסיוול 10 מ"ג ותקח אותו לפני השינה במקום הקלונקס. בברכה

למתן תודה לדור, צריך לחכות עד אשר תהיה השפעה חיובית של הציפרלקס, לא הייתי מוסיף או מעלה תרופות כדי להתגבר על היקיצה המוקדמת אלא מנסה להסתדר כך עד אשר המצב הנפשי הכללי ישתפר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום הרופא שלי רשמה לי 8 מ"ג פרפנאן רציתי לשאול האם מינון כזה גורם לעליה במשקל

לשלומית פרפנן עלול לגרום לעליה במשקל וזו תופעת לוואי שלו. הפרפנן אינו גורם לכך בשכיחות גבוהה והשאלה אינה מה הפרפנן עלול לעשות, אלא, האם הוא גורם לעליה במשקל אצלך? בנוסף, הפרפנן גורם לעליה בתיאבון כך שאם תקפידי על אכילה ותזונה נכונים וגם פעילות גופנית בטוח שלא תעלי במשקל. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת 20 מ"ג ציפרלקס ועכשיו שמתי לב שכתוב ב"אינפומד" שצריך לקחת את התרופה פעם ביום, ממה שהבנתי אני אמורה לקחת את ה-20 מ"ג בבת אחת. אבל אני לא עושה ככה... אני לוקחת כדור אחד של 10 על הבוקר וכדור שני בסביבות 5... חשוב לי לקחת גם בבוקר וגם לקראת ערב בבוקר בשביל שזה ירגיע אותי ויעזור לי בעבודה. לקראת ערב, כי אז אני מרגישה הכי רע... מפורקת מכל היום וכל הדאגות והכאבים שלא היה לי זמן לחשוב עליהם במהלך העבודה נופלים עלי בבת אחת... יש עם זה בעיה? אם אני אקח את כל ה-20 על הבוקר זה יהיה יעיל וישפיע עד סוף היום? תודה מראש וערב טוב!

שלום, את בסדר גמור, לקיחה פעם ביום היא אופציה, אבל כל כדור שאפשר ליטול פעם ביום בודאי שאפשר ליטול גם פעמיים ביום, אין זו שגיאה וזה בסדר גמור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, לפני חצי שנה טופלתי בכדור פרפנאן ומאז יש לי מן תחושה מוזרה באיזור הגב העליון והשכמות. התחושה היא פנימית כאילו שמהו נתפס. פניתי לנוירולוג ובדיקת אי אם גי וגם צילום יצאו תקינים. שאלתי הי האם זו תופעת לוואי של פרפנאן ומתי היא אמורה לעבור.

לסיון לא בדיוק הבנתי את מה שאת מרגישה, אולם איני חושב שהתחושה בגב קשורה לפרפנן, הפרפנן אינו גורם לבעיה נקודתית מצומצמת. כל טוב דר' גיורא הידש

מי שכבר מכיר אותי, יודע את הסיפור שלי- אני עברתי מן פסיכוזה של תקופה די ארוכה אך, לא אובחנתי כחולה- למעשה אין אבחנה ספציבית. הבעיה שלי מתחילה בזה שאני לא מצליחה להחזיר לעצמי את החיות, הויטליות והמצב רוח....אין לי עבודה שתוכל אולי לעזור לי והבעיה גם שאני מתקשה עכשיו לעבור רעיונות מאחר ואני לא מקרינה אנרגטיות והתלהבות. מה גם שאני חששת מאוד כי לא ניתן יהיה לשפר זאת בהרבה, ואאלץ לחיות עם זה ככה כל החיים. האם מישהו עבר פסיכוזה ויודע על עצמו- שלא חזר לעצמו כפי שהיה קודם, אם כן הייתי מעוניינת לשמוע באיזה אופן זה בא לידי ביטוי אצלו...ומהם הסיכויים להתגבר על הפגיעה הזו? תודה תראש אורנית

לאורנית מהמכתבים שלך אני מתרשם מחרדות ואולי גם מדיכאון, כדאי להגיע לרופא לאבחון והתחלה של טפול אשר תוסיף לך אנרגיה וכוחות ומכאן תוכלי להתקדם. כל טוב דר' גיורא הידש

לדר' הידש שלום יכול להיות שהשאלה שלי חורגת מעניין הפורום אבל אני משתתפת קבועה וכרגע בשם אחר. רוצה לשאול אותך איך המטופלים שלך מתמודדים עם הטיפול האינטרנטי שלך בפורום? המטפל שלי גם הוא איש אינטרנט ומנהל פורום ואני מתקשה לקבל את הדבר. כאילו שאני צופה בו מטפל באחריםפ, "שייך" גם לאחרים ובעיקר לאחרות.... מביע חיבה לאחרים. אני מנסה להמנע להציץ ולקרוא בפורום שלו אבל קוראת שם באובססיביות כל כמה שעות, בודקת מתי היה בפורום, איך הוא עונה לאחרים. הנושא מקבל עדיפות בסשן בטיפול כבר כמה חודשים ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה. הוא עונה לי בסבלנות אבל זה כמו לפגוש יום יום מטופלות אחרות. איך אתה מתמודד עם זה אם בכלל? ואם אפשר אני ישמח שמטופלים יגיבו איך הם מתמודדים עם מצב זה. תודה מראש

לאורי שלום, גם המטפל שלי מחובר לאינטרנט ואני מאד מזדהה עם מה שכתבת. הרבה פעמים אני רוצה לשמור את תשומת הלב שלו רק לעצמי, שואלת את עצמי אם הוא משקיע באחרים\אחרות כמו שהוא משקיע בי, מקנאה ביחס החיבה לכולם ומרגישה אפילו כעס. אני לא העזתי לדבר איתו על זה, אבל עכשיו, כשהעלית את הנושא, זה צף על פני השטח ואני עוד יותר מתקשה לחשוב שבעצם אני רק אחת מני רבים שהוא רואה כל יום, אולי גם מתכתב איתם, שלא לדבר על האנונימים שמקבלים יחס בפורום. אני אשמח אם תמי או מטפלים\מטפלות יתייחסו לנקודה הזאת, וכמובן ד"ר הידש בעצמו. תודה. מיכלי

שלום אורי, מאמר מעניין בדיוק בנושא זה שנכתב ע"י יעקב ברמץ: http://www.psychom.com/articles.asp?id=30 לדעתי לא מומלץ לגלוש (אקטיבית או פסיבית) בפורום שבו המטפל שלך הוא מנהל הפורום.

כלומר במידה והגעת לטיפול אצל מטפל דרך פורום בניהולו אסור לגלוש באותו הפורום יותר?

אורי הי לדעתי: (אני אכתוב את לדעתי בראש ההודעה, אבל תקראי אותה כאילו שנאמרה לפני כל משפט) פסיכולוג הוא כמו אבא: הוא אוהב את המטופלים שלו, באותה מידה, ולכולם יש מספיק אהבה ממנו (בהנחה שהוא אבא טוב :-) ) כך שמה שהוא לא ייתן לאחרים, ממך זה לא ייקח. מה שאת מתארת זו קנאה. קנאה הוא רגש עקשן שיושב על נקודות מאוד עמוקות בנפש. הייתי מייעצת לך להשתמש בתגובות הקשות שלך כמנוף לטיפול, בסופו של דבר את זו שחשובה. נדרשת ממך כנות גדולה, אבל לא יותר גדולה מזו שנדרשת ממך ומכל מטופל כשהוא פונה לעזרה מקצועית. שימי לב שכתבת בעיקר לאחרות.. נשמע כמו קנאת בת לאב.. לא? הרצון שלך לדעת מתי הוא שם אינו בריא, ההפרדה בינך לבין האנשים בחייך היא חשובה, וגם זו נקודה שעליך לגעת בה בטיפול. דבר נוסף, הוא הצורך שלך לבדוק מה הוא עונה לאחרים. האם את לא חשה אמון מלא בו? האם יש לך צורך לבחון אותו, את העקביות שלו, את היכולות שלו ליצור אמירות שונות לאנשים שונים? אל תשכחי, שאת האנשים בפורום הוא לא מכיר. הוא עונה בקצרה, ובלי הכרות. אותך הוא מכיר (או לפחות יכיר, אם תאפשרי לו), אותך הוא זוכר, מבין, מחבב. קחי את התחושות שלך אל הטיפול, בטאי אותן, ותקבלי תמורן תובנות ותחושת הקלה וצמיחה. מאחלת לך הצלחה גדולה, נהניתי מהכנות שלך ראומה

אני מניחה שזה באמת נושא שעולה מדי פעם בפורום הזה וגם בפורומים אחרים שעוסקים בתחום הנפש. אני מרגישה ויודעת שמי שמטפל בי מטפל גם באנשים נוספים וזה בסדר מבחינתי. עכשיו שאני חושבת טיפה יותר - אולי אפילו אני נתרמת יותר כשאני רואה את התשובות שלו בפורום כי אולי יש נושאים שעולים בפורום מזוית אחרת ואני מקבלת עוד זוית ראייה והתייחסות שונה לאותו נושא שחשבתי עליו. לגבי המטפל עצמו - כמו שכתבו כאן לפניי - בדרך כלל להורה יש יותר מילד אחד. זה לא אומר שאמא / אבא מעדיפים ילד אחד על פני השאר, זה אומר בעיניי שיש פנים ודרכים רבות לאהבה, לתמיכה, ליכולת ההכלה וכו' - ואולי זה היפה שבכך, אולי אפשר לראות שהמטפל/ת שלך מסוגל/ת להיות אמפטי/ת גם לאחרים ולא לפגוע בך באותה עת. הרי אנחנו לא עושים תחרות עם מטופלים אחרים אלא בודקים עד כמה אנחנו נתרמים, וכל זמן שאת מרגישה נתרמת - כאן המדד לדעתי. הבעייה המרכזית בעיניי שאת העדת עליה היא האובססיביות והניתוח שלך את הדרך בה הוא מתייחס/עונה/פונה לאנשים בפורום. אני מניחה כמו אחרים שענו לך כאן שהתגובות בפורום הן קצרות , ענייניות, מקצועיות - ואילו למטופלים שהוא או היא מכירים היחס הוא אחר. וביננו.......את בטח יודעת את זה. במאמר מסוגר או שלא ממש.......אם את מרגישה שהתבוננות והקריאה שלך את הדברים שלו מטרידה אותך - אל תקראי, אולי זה קשה בהתחלה כי סיגלת לך הרגל, אבל כמו סיגריה - אפשר להגמל. זה לגטימי לקנא.....לא יודעת , אני מרגישה שאני נמצאת במקום אחר לגמרי, בטוחה שהוא מעניק ונמצא שם בשבילי, וזה לגמרי לא חשוב איך וכמה הוא מתייחס לאנשים אחרים, אני מאמינה שהוא מספיק מוכשר , תומך, מכיל ואנושי - כי אחרת לא הייתי שם. הרבה טוב. אורלי

התבקשתי להתייחס ולכן אגיד, שכמטפלת עוד לא נתקלתי במצב בו מטופלים שלי קראו והשתתפו איתי באותו פורום. כמטופלת היתה לי התנסות קצרה של מפגש עם מטפלת לשעבר בפורום מקצועי. זה היה לא פשוט אבל מאד מעשיר ומלמד. והיתה גם פסיכולוגית אחת שהייתי אצלה בהדרכה בעיקבות קשר שנוצר באינטרנט. וכמובן הרבה מאד חברים כאלה... ערב טוב תמי.

מתוך בדיקה בפורומים שונים וכאחת שלוקחת ציפרלקס כבר חודש וכמעט וחצי כל רופא טוען שזמן ההשפעה הוא שונה אחד אומר תוך חודשיים שלושה השני תוך שבועיים שלושה וכו'. האם ההשפעה הדרגתית משום שאני רק אחרי חודש ועשרה ימים מרגישה שינוי קל שלדעתיילך ויתייעל אודה על תשובה יעל

שלום רב הציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי שבועיים ומגיע לשיא ההשפעה אחרי 3 חודשים. אחרי חודש וחצי התרופה עדיין לא הגיע לשיא ההשפעה. אפשר לעלות במינון ל-20 מ"ג ליום, כלומר שני כדורים, אבל אפשר גם לחכות לשיפור נוסף. ההחלטה אם לעלות במינון כבר עכשיו תלויה במידת החומרה של הסימפטומים. בברכה

ליעל תודה לדור ואכן הכוונה היא למתחיל להשפיע ועד שמגיעים להשפעה המלאה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר ולדור להזכירכם לפני כחודש הורדתי בהדרגה את הפרימוניל ועברתי לוויפאקס. בהתחלה לקחתי כדור אחד של וויפקאס, ולפני כשבועיים לקחתי כדור נוסף, כעת אני לוקחת 2 כדורים כלומר 150 גר' וויפקאס, אין לי שום תופעות לוואי אך לצערי אני עדיין מרגישה מדוכאת ועצובה האם צריך להמתין קצת או לקחת כדור נוסף? אודה על עצתכם ריקי

שלום ריקי, האפקסור במינון 150 מ"ג ליום מתחיל להשפיע אחרי שבועיים ומגיע לשיא אחרי 3 חודשים. כלומר רק אחרי 3 חודשים תוכלי לדעת בוודאות אם צריך לעלות במינון. אבל לא חייבים לחכות כל התקופה ואפשר לעלות במנון כבר אחרי חודש. כלומר כדאי לחכות לפחות עוד שבועיים מהיום. בברכה

לריקי תודה לדור ובהחלט צריך לחכות כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אחותי , בת 23 סובלת מהתקף של מאניה דיפרסיה. רופא פסיכיאטר נתן לה כדורי סורוקוול של 200 מ"ג , אך היא מסרבת לקחת אותם בטענה שהיא בריאה. השאלה שלי היא: האם אפשר להמיס את הכדור בבקבוק מיץ ולקבל את אותו אפקט? האם המסת הכדור בבקבוק מיץ ,אינה פוגעת ביעילות התרופה? בברכה חזי

חזי שלום שאלתך עלתה בפורום זה מספר פעמים בעבר. ברור שבן המשפחה עומד חסר אונים מול היקר לו, אשר לא מבין את מצבו, ומבקש רק לעזור. אבל, הרצון לעזור במקרה הזה, בצורה הזו, נועד לכישלון, ומועד לפגוע בטווח הרחוק ביחסים ביניכם. אני לא יודעת למה התכוונת כשאמרת התקף של מאניה דפרסיה, והאם היא הייתה במצב כזה בעבר, וזה גם חשוב לדעת. בכל מקרה, אין לכם הצדקה לדחוף לה את התרופות בלי ידיעתה תוכל להסביר לה שאם היא לא תקח אותם היא עלולה לפגוע בעצמה, או להתאשפז, וכן הלאה. תוכל ללחוץ עליה בכל דרך, אבל אל תעבוד עליה. בסופו של דבר, גם אם תצליח למשך תקופה מסויימת - תשיג את המטרה ההפוכה: אם היא תרגיש טוב, בלי לפי ידיעתה היא לקחה את התרופות, היא תוכיח את הטענה שלה. אם תאמר לה שדחפת לה את התרופה ללא ידיעתה, היחסים שלך יתערערו ללא ספק, ואז תאבד את המקום שבו אתה יכול לעזור לה. צר לי, יקירי, אבל ככה אי אפשר לעזור.. מאחלת לכם הצלחה, אולי תפנה אותה לפורום? מקווה שהבנת ראומה

לחזי תודה לראומה ואני מצטרף לדבריה לגבי טיפול ללא ידיעת המטופל. בכל אופן ישנן שתי דרכים לטיפול בטוח יותר. הראשון הוא טיפול בזריקות שמשך פעולתן ארוך, משבועיים עד חודש לפי התרופה, או סוג של תרופה בשם זיפרקסה שיש לה פעולה דומה אבל אפשר להמיס אותה במיץ או ליטול אותה במציצה. כל טוב דר' גיורא הידש