מניה דפרסיה ללא טיפול בליתיום

שלום רב, אני בת 34 ולפני 10 שנים אובחנתי במחלת המניה דפרסיה. התחלתי טיפול בליתיום לאיזון כללי של מצבי הרוח שלי, וקלונקס - לרגעים של מניה עצבנית שיש להרגיע. נטלתי את הליתיום 10שנים ללא הפסקות ובמעקב פסיכיאטרי צמוד. כמו כן, במקביל לפרוץ המחלה אצלי, התחלתי טיפול פסיכולוגי- פסיכואנליטי שנמשך עד היום- לשביעות רצוני הרבה. לפני כמה חודשים ילדתי את ילדתי הראשונה. כבר בתקופת ההריון חלה הטבה משמעותית במצבי הנפשי! ואז... התחלתי "לגמגם" בנטילת הליתיום (פעם ראשונה בחיי!), פעם לוקחת ליתיום , פעם לא.... כי כבר לא חשתי שאני זקוקה לליתיום כמו לאויר לנשימה. רמות הליתיום שלי ירדו ל- 0.2, שזו לא ממש רמת ליתיום טובה בדם. לקראת סוף ההריון חזרתי לקחת ליתיום כרגיל, כי פחדתי בדיכאון אחרי לידה. לאחר הלידה, שוב, חשתי שאני מסוגלת בלי הליתיום. והפסקתי ליטול אותו לחלוטין. תודה לאל, אני כבר 4 חודשים ללא ליתיום (ואפילו יותר זמן. כי גם בתקופת ההריון, לא ממש נטלתי את התרופה ברציפות), ואני כיום מרגישה מצויין. זה לא שאין לי עליות וירידות דכאונות ומניות אבל מצאתי דרכים שונות להתמודד עם המצב. למשל, בדיכאון אני שותה קפה שחור וזה מעורר אותי ובמניה נוטלת קלונקס וזה מוריד את המניה. וכמובן, יש ימים בהם אני לא זקוקה לא לזה ולא לזה עליי לציין שהליתיום די הקהה את חושיי במהלך 10 השנים שנטלתי אותו, אם כי גם הציל את חיי בתקופה סוערת זו של חיי. העניין הוא שכל הפסיכיאטרים- כל כך מרתיעים נגד הפעולה שלי ומצד שני, אני לא מתכוונת לעשות דברים כי הרופא אמר... ובניגוד לאמונה הפנימית שלי בעצמי. ***אשמח לתגובות של הגולשים עצמם, דעתם ונסיונם האישי, יותר מאשר של ד"ר הידש (סליחה...) כיון, שהוא פסיכיאטר, ואת דיעת הפסיכיאטרים אני כבר יודעת. בתודה . שיבא.

שלום שיבא... אין לי ספק שיום יבוא ואני אפסיק לקחת ליתיום וזיפרקסה. אני לא רואה את עצמי לוקח תרופות כל החיים. יתרה מזה, אני לא מוכן לקבל את זה שהמחלה הזו היא כרונית חשוכת מרפא, ואני חושב שיש בה גם מרכיב חזק שהפסיכיאטרים לגמרי מתעלמים ממנו, שהוא רוחני או סביבתי ולא ביולוגי, ושכאשר המרכיב הזה מתייצב אז גם המחלה יכולה להיות מאוזנת ללא תרופות. האמת היא שאני כרגע מאוד מפחד. אני נורא מפחד ממאניה וגם מדיכאון, ולכן אני ממשיך לקחת את התרופות שלי באדיקות, ואני גם לא מרגיש שאני מספיק יציב מבחינת החיים שלי באופן כללי. בכל מקרה, לדעתי הצעד שלך הוא נכון, רק שאת צריכה להיות עם היד על הדופק ומאוד להיזהר, ובמידת הצורך לחזור לקחת תרופות. בברכה מיכאל

לשיבא בכל זאת אוסיף משפט אחד ואשמח לתגובות של משתתפים נוספים. הליטיום ניתן לך למניעה של התקף חוזר שעלול לבוא. ההישנות (חזרה) של דיכאון או מאניה הוא דבר סטטיסטי ובהחלט ישנם אנשים שמפסיקים טיפול ואין להם חזרה של ההתקפים במשך שנים רבות. בכל מקרה המטופל הוא המחליט כיוון שהוא לוקח את הסיכון של התקף חוזר (ולא הרופא לוקח את הסיכון). לגבי רמת הסיכון אצלך, כדאי להתייעץ עם הרופא. ככלל, ככול שמתרחקים מההתקף הסיכון יורד. כל טוב דר' גיורא הידש