בניגוד למה שסברו בעבר, ממחקר חדש עולה כי הסיכון המוגבר...
קרישי דם נוצרים כתוצאה מהאטה בזרימת הדם ועלולים להיות...
ממחקר מקיף שפורסם בכתב עת יוקרתי עולה: למעלה ממחצית...
נשים בהריון, אנשים שטסים בטיסות ארוכות וחולים הנמצאים...
אבי שלום, אמנם תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת,ואין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, אולם האבחנה הסבירה ביותר היא שאתה סובל מטחורים, שיתכן שנוצר בהם קריש דם שגרם לכאב ולנפיחות. בעיות מסוג זה מטופלות לרוב על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.
בדיקת DDIMER אינה ספציפית ועלולה להיות מוגברת מסיבות רבות- רק אחת מהן היא קרישי דם. לא ברור מדוע נלקחה הבדיקה כעת. האם יש חשש בבדיקה לקריש דם חוזר? כדי להעריך האם לחזור לטיפול בקסרלטו לאור ממצא זה, יש להבדק ביסודיות ע"י המטולוג.
בניגוד למה שסברו בעבר, ממחקר חדש עולה כי הסיכון המוגבר...
קרישי דם נוצרים כתוצאה מהאטה בזרימת הדם ועלולים להיות...
ממחקר מקיף שפורסם בכתב עת יוקרתי עולה: למעלה ממחצית...
נשים בהריון, אנשים שטסים בטיסות ארוכות וחולים הנמצאים...
לראשונה הוכח כי צנתור דחוף לשליפת קריש דם מוחי, לסובלים...
מינהל התרופות האמריקאי פרסם כי גלולות מדור רביעי המכילות את...
פקקת (טרומבוזה) עמוקה היא מצב שבו קריש דם נוצר באחד או יותר...
לפי ה-FDA גלולות המכילות דרוספירנון מעלות פי 2 את הסיכון...
פקקת ורידים (DVT) הוא קריש דם שמתפתח בווריד עמוק, בדרך כלל...
מחקר: נשים הרות המאושפזות שלא בשל סיבה הקשורה להריון נתונות...
תסחיף ריאתי הוא מצב חירום רפואי: קריש דם נסחף לעורק הראשי...
בדיקת דופלר-אולטרה סאונד של הגפיים מסיייעת לאבחן טרשת...
ניסוי קליני בתרופה למחלת ריאות; תרופה למניעת קרישי דם אחרי...
והפעם: תרופה למניעת קרישי דם מקבלת אישור; תרופה לנזלת...
הכירו את קריש הדם מהמסדרון: פרפור פרוזדורים בלב גורם...
בטיסות ממושכות עלולים להיווצר קרישי דם, ועולה הסיכון...
מחקר חדש: לידת עובר מת ולידה מוקדמת, עלולות להביא לעלייה...
זהירות, קריש! מחקר חדש ומקיף קובע כי הסיכון להופעת קרישי דם...
זהירות קריש! נשים בריאות לאחר לידה מצויות בסיכון מוגבר...
מחקר חדש שהוצג לאחרונה בשיקגו קובע: מדלל הדם אנג'יומקס,...
לב מלאכותי מתקדם הושתל בהצלחה בגבר בן 51. ה-Heart Mate 3...
פקקת הוורידים העמוקים היא מחלה שנגרמת עקב היווצרות קרישי דם...
מותה של צעירה בריטית, שנפטרה מקריש דם לאחר טיסה ארוכה,...
אבי שלום, אמנם תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת,ואין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, אולם האבחנה הסבירה ביותר היא שאתה סובל מטחורים, שיתכן שנוצר בהם קריש דם שגרם לכאב ולנפיחות. בעיות מסוג זה מטופלות לרוב על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.
בדיקת DDIMER אינה ספציפית ועלולה להיות מוגברת מסיבות רבות- רק אחת מהן היא קרישי דם. לא ברור מדוע נלקחה הבדיקה כעת. האם יש חשש בבדיקה לקריש דם חוזר? כדי להעריך האם לחזור לטיפול בקסרלטו לאור ממצא זה, יש להבדק ביסודיות ע"י המטולוג.
מזל טוב אין מקום לדאגה
במידה ולא נמצא קריש קרוב לוודאי שאין צורך בטיפול ספציפי. בדיקת די דימר היא בדיקה לא ספציפית והיא מוגברת במצבים רבים ושונים ולעיתים ללא סיבה ברורה.
שאלה מצוינת שהתשובה עליה מורכבת. באופן כללי כל התרופות שציינת נחשבות "מדללי דם" או טיפול "אנטי-תרומבוטי" קרי כזה המונע היווצרות קרישי דם. אספירין, פלביקס, ברילינטה, אפיינט ועוד תרופות פחות בשימוש הן תרופות העובדות במנגנון של עיכוב צימות טסיות הדם שהן חלק מקריש הדם ובכך מפחיתות את הסיכוי שיווצר קריש דם. קומאדין, קלקסאן, אליקוויס, פרדקסה, קסארלטו הם תכשירים המכבים פקטורי קרישה ובכך מעכבים יצירת קריש דם במנגנון שונה. באופן כללי נוגדי קרישה הם יותר פוטנטיים מנוגדי צימות טסיות ולכן גם מסכנים יותר בתופעת לוואי של דימומים. אחרי שבץ מוחי יש צורך להבין את המנגנון החולני בעטיו התרחש השבץ ולהתאים לו טיפול מונע במדללי דם לפי הסיבה הספציפית שבעטיה אירע השבץ (טרשת עורקים, מחלת כלי דם קטנים, פרפור עליות ועוד). לא נותנים את אותו הטיפול לכל סוג של שבץ מוחי. אם מדובר במקרה ספציפי הדורש החלטה מומלץ להתייעץ בנוירולוג מומחה לשבץ מוחי באחת ממרפאות שבץ המוח בבתי החולים. נשמח להמשיך ולדון בקבוצת הפייסבוק של החברה הישראלית לשבץ מוחי (חי"ש) או באופן פרטני אם יש צורך. בהצלחה
בקר טוב קרוב לוודאי יש לו טחורים מדממים שהתפתחו על רקע העצירות. בכל מקרה ובכל גיל יש לבצע קולונוסקופיה.
בבקשה לגשת להערכה פורמלית מלאה אצל קרדיולוג. בברכה, דר׳ דדשב
כאבי גב/שרירים אינה תופעת לוואי שכילה של אלקוויס לכן יש אפשרות שהכאבים אינן קשורים לתרופה. לא קיימת תרופה לדילול הדם הניתנת פעם בשבוע בשימוש קליני בארץ או בעולם. התרופות הזמינות למניעת DVT הן קומדין/אלקוויס/פרדקסה/קסרלטו. תוכל לנסות להחליף לתרופה אחרת שאולי תתאים לך יותר.
שלום רן, תודה ששיתפת. הסיפור והממצאים נשמעים כמו משהו רציני שיש להעמיק בו ואולי לבצע עוד בירור. עליך לסור בהקדם לפגישה עם נוירולוג שבץ בכדי שביצע רוויזיה ויתכלל את הממצאים לכדי החלטה טיפולית (לא בטוח שאספירין מספיק בטווח הקרוב בעיקר נוכח אבחנת הAPLA שאתה מציין). אתה מוזמן אלינו לבילינסון למרכז למניעת שבץ מוחי שם המקרה יעובד ויוצג לדיסיפלינות השונות (נוירולוגה וסקולרית, דימות, ראומטולוגיה, המטולוגיה) בכדי להגיע להחלטה טיפולית וקביעת תכנית עבודה ומעקב. מדובר במצב רפואי שאין להקל בו ראש ועלינו להיות בטוחים שכלל הפרטים הקליניים הובאו בחשבון. צור עימי קשר ונראה איך מתקדמים. [email protected]
שלום רב, מה שאת מתארת בהחלט יכול להתאים לטחור חיצוני. מצד שני יכולה להיות גם אבחנה מבדלת וזה יכול להיות גם אבצס סביב פי הטבעת לכן עדיף להיבדק ע״י רופא כדי לוודא האבחנה. טחור חיצוני עם קריש גם לא מחייב ניתוח וברוב המקרים חולף מעצמו אחרי 3-4 ימים של טיפול שמרני עם ריכוך יציאןת, משככי כאבים, אמבטיות ישיבה עם מים וסבון ומשחות מקומיות להרגיה. ניתן להשתנש במשחות רגילות לטחורים כמו פרוקטוזורין או משחות לאלחוש העור גמו עזרקאין. במרבית המקרים ההתקף חולף מעצמו ללא כל צורך בהתערבות. במידה והכאבים בלתי נסבלים או שהתקף חמור או לא חולף אז אפשר לנתח לנקז הקריש או לכרות הטחור.
שלום דנה. למי שנושא את הגן לסינדרום לינץ', יש סיכון לפתח גידולים סרטניים גם במקומות אחרים, כולל במערכת השתן. כן, גידול בשלפוחית ב-US, אם אכן הבדיקה מדוייקת, יכול להעיד על גידול סרטני בשלפוחית השתן. כיוון שבשלב זה לא ברורה מידת האגרסיביות של הסרטן, כדאי לטפל בנושא במהירות. הטיפול נעשה ע"י ניתוח שנעשה דרך השופכה, הורדת הגידול ושליחתו לבדיקה פתולוגית כדי להעריך האם מדובר בסרטן, איזה סוג, מידת האגרסיביות ומידת החדירה לדופן השלפוחית. כמו-כן כדאי להשלים CT אורוגרפיה כדי לוודא שאין גידולים נוספים במערכת השתן.
שלום רב, אצירת שתן לאחר ניתוח ערמונית היא מצב ידוע ומוכר. ברוב המקרים הסיבה היא בצקת מקומית או קריש דם שעובר וסותם את השופכה. לעיתים ישנם שיירים של ערמונית שמפרריעים למעבר תקין של שתן. הכנסת קטטר עוזרת בד"כ ומומלץ אם זה כבר קרה פעמיים, להשאירו לשבוע עד 10 ימים, כדי לתת למקום לנוח. ברוב המקרים זה חולף ומתן השתן מתחדש באופן תקין לאחר הוצאת הקטטר. אם לא יש לחזור לרופא המנתח לשיחה ובדיקה, יכול להיות שצריך לבצע ציסטוסקופיה כדי לראות מה מפריע למעבר תקין של השתן.
נראה לך שניתן לעשות אבחנה דרך האינטרנט למה אמא מרגישה מה שמרגישה ? בדיקת אקו במנוחה תקינה לא שוללת למשל בעיה בכלי הדם שמספקים דם ללב וצריך לבצע בדיקה במאמץ. לחץ דם לא מאוזן יכול לעלות ולרדת בקפיצות בלי סיבה ברורה ומצריך כמובן טיפול.
הדימום יכול להמשך גם עד הוסת, אם הכמות קטנה אין מקום לדאגה, בכל מקרה רצוי ביקורת אולטרסאונד אחרי הוסת
נילי שבוע טוב, עד לנפילת הטבור ועד ליבוש הגדם באופן מוחלט יתכן הפרשה צהובה/ירוקה בתוך הטבור -לעיתים אף מלווה במעט דימום או קרישי דם. יש להמשיךלחטא את המקום באלוכוהול 70 % או אלקוסידין עד שכבר לא רואים שום הפרשה (לפעמים רואים את ההפרשה ככתם קטן בקידמת החיתול).בד"כ זיהום מקומי מלווה בריח רע נלווה- קשה מאד לפספס את הריח-כך שאם אין ריח רע יתכן מאד שאין זיהום מקומי-וההפרשה היא נורמלית.לא ממליצה לשים משחה אנטיביוטית ללא הנחייה רפואית בתינוק בגיל זה. אפשר לחכות עד מחר,להמשיך עם החיטוי המקומי - ובמידה ואין שיפור לפנות לרופא המטפל .
הנוסחה המוצעת מעניינת אבל אינה מקובלת בשימוש קליני בתצורה הנוכחית. כן אציין שבאוכלוסיה הבריאה בגילאי 50+ מומלץ לשמור על רמות LDL מתחת ל100 מג/ג במקביל לשמירה על לחץ דם סיסטולי נמוך מ140 ממ"כ. היעדים הם שונים עבור מי שיש להם גורמי סיכון נוספים. ככלל לכ50% מהאוכלוסיה מעל גיל 50 אכן יש טרשת עורקים גם אם במידה קלה. אגב, התיאור שלפיו טרשת היא לא בעיה אינו נכון.
אני חושב שקיבלת טפול נכון והסבר נכון ההקסקפרון יחליש את הדמום דרך מערכת הקרישה ו פרימולוט יקטין את הרירית הפסקת את הפריזמה אז השאלה לא רלבנטית אכן יהיה דמום בגלל הפסקת הפרימולוט
הסיכון העיקרי ב פולצטמיה וורה הוא נטייה לקרישי דם (לדוגמא: אירועים מוחיים, התקפי לב ועוד...) והטיפול בהידראה נועד להפחית את ערכי ההמוגלובין/ההמטוקריט על מנת למנוע הווצרות קרישי דם. על פי מחקרים גדולים מרבית המטופלים מרוויחים משימוש בהידראה בטווח הרחוק ותופעות הלוואי לרב אינן דרמטיות. הטיפול בהידראה הוא קבוע אך נדרש מעקב המטולוגי רציף על מנת להתאים את המינון.
ניתן לבצע קומפרסים עם מים קרים
שלום כדאי להשאיר רק אם זה קורה גם בחודש השני כדאי להחליף
שלום, זה יכול להיות חלק מהמחלה שלו. לא צריך להבהל
שלום ליזה, ורידים שטחיים ברגליים/דליות אינם מפריעים להחלפת ברך. מכיון שלאחר הניתוח בכל מקרה הניוד מעט מוגבל, לרוב ניתן טיפול תרופתי למניעת קרישי דם. לפיזיותרפיה יש ערך בשימור טונוס שרירים ותנועה לפני הניתוח כך שהשיקום לאחר הניתוח יהיה יותר קל. בברכה ד״ר יעקב שפירא
נשמע סביר. צריכה אולטראסאונד לראות ההריון יצא או שזה היו קרישי דם