קריש דם בלב: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

התקף לב: מניעה לטווח רחוק

סיבות רבות עלולות לגרום להתקף לב: השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית קבועה, רמה גבוהה של שומנים בדם, לחץ דם גבוה, סוכרת ועוד. במרכז האירוע הלבבי עומדות טסיות הדם, שלמעשה "אחראיות" ליצירת קריש הדם החוסם את העורק. מהו הטיפול התרופתי המומלץ? מחלת לב כלילית היא הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה בעולם המערבי. בישראל מחלת לב כלילית נמצאת "רק" במקום השני, כגורם לתחלואה ותמותה (לאחר מחלת הסרטן). טסיות דם הן למעשה שברי תאים, מתא גדול יותר הנקרא "מגה קריוציט". הנטייה הטבעית של טסיות דם היא להיצמד זו לזו, בתהליך הנקרא "צימוד" - תהליך המעלה את הסיכון לקריש דם בעורקי הלב, דבר הגורם לחסימה של זרימת הדם בעורקי הלב ובעקבות זאת לאירוע לבבי ("התקף לב"). בהתאם לכך, הטיפול בתרופות "נוגדי טסיות" הוא למעשה הטיפול העיקרי באירועי לב חריפים (ובהמשך, כמובן, הטיפול מסייע במניעת אירועי לב נוספים העלולים להתרחש).    מניעת אירועי לב חוזרים היא אכן אחד האתגרים המשמעותיים של רופאי הלב. צילום: שאטרסטוק   מהן התרופות המומלצות כנוגדי טסיות? נכון להיום,...
ללמוד עוד על קריש דם בלב
התקף לב: מניעה לטווח רחוק-תמונה

סיבות רבות עלולות לגרום להתקף לב: השמנת יתר, היעדר פעילות...

מאת: ד"ר אשר אלעד
25/07/2018

קריש דם בלב: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

דר שלום רב, בעלי ידוע כחולה טרשת עורקים מחלה מפושטת רגליים ,מוח בטן ,רגליים ,עבר התקף לב . ידוע על קריש דם בלב. מקבל כמויות של מדללי דם. עבר ניתוח כיס מרה וניקוז אבצס מהכבד. לאחר הניתוח סובל מכאבים עזים בצד שמאל עבר סיטי דחוף ללא חומר שתייה רק יוד. נמצא אוטם חדש בטחול. לדעתם הקריש בלב שלח לטחול,ואין טיפול . בעלי עם כאבים איומים אשמח לדעתך הנחשבת.

אין מה לעשות פרט לנוגדי כאב נוגדי קרישה וסבלנות ומעקב סונר או סי טי לראות שלא מתפתח אבסס לוקח 6 שבועות לפחות .

שלום רב, בעלי בן 55 . עבר לפני חודש התקף לב ,צינתור והשתלת סטנט . קיבל פלביקס אספרין . ברקע סוכרת לא מאוזנת לחץ דם וחסימות כלי דם משמעותיות ברגליים מהאגו . לפני שבוע הגיע לבית חולים עם כאבי בטן בבדיקה סי.טי התגלה קריש דם בלב. בשחרור הוחלט קומדין פלויקס זריקות קלאקסן פעמיים ביום האם הטיפול הזה הוכח כממיס קרישי דם האם הוא לא מסתכן בדימומים ? מה ההשלכות של קריש דם תודה רבה רבה

יעל שלום, כאשר יש קריש בחוד הלב אשר יכול לגרום לתסחיפים, יש התוויה לטיפול נוגד קרישה בנוסף למעכבי טסיות אשר ניתנים לאחר השתלת סטנטים. הקלקסן הוא טיפול מגשר עד אשר הדם דליל מספיק מהקומדין. אמנם הסיכון לדמם גדל ככל שעצימות הטיפול נוגד הקריש גדלה, אך חשוב מאד למנוע ארועי מוח וארועים אמבוליים לפריפריה. טיפול אנטיקואגולנטי מאפשר לקריש בחוד הלב להיספג בהדרגה, להתארגן ולא לגדול, ובכך מקטין את הסיכון לתסחיף. הטיפול ניתן לרוב למשך 6 חדשים והוא מוגבל בזמן אם אין התוויה נוספת לטפול אנטיקואגולנטי. תודה על פנייתך לפורום

אני מוביל לעיתים קבוצות של רוכבי אופניים לטיולי שטח מאומצים. לפעמים מצטרפים משתתפים בעלי גורמי סיכון למחלות לב - מבוגרים, במשקל יתר, צורכי אלכוהול ובכושר לא מיטבי. שמעתי על הרבה מקרים של רוכבים שנפטרו מ"התקפי לב" בזמן טיולי אופניים. אין לי מושג אם מדובר במקרי אוטם שריש הלב, דום לב או מצבים אחרים. מה כמוביל אני יכול לעשות? האם לעיסת אספירין או ניטרוגליצרין תעזור במקרים כאלו? האם כדאי לרענן את הטכניקה של עיסוי לב?

גיא שלום, אכן ישנם סיפורים על מוות בעת רכיבת אופניים. לצערינו, לא תמיד יודעים להסביר את התוצאה אך לרוב זה נגרם מדום לב (העלול להיגרם מהפרעות קצב חמורות, קריש דם בלב וכד') לרוב ללא התראה מוקדמת. חלק מאנשים אלה לא נבדקו בתקופה האחרונה למחלת לב. כמובן שבעת רכיבת אופניים מאומצת בשטח, הסיכון עולה לאנשים עם מחלת לב או גורמי סיכון למחלת לב. אינני יודעת מה תפקידך אך במקומך, הייתי דואגת לבקש אישורי בריאות מכל הקבוצה וממליצה ביצוע בדיקות הכוללות בדיקות מאמץ. לגבי האספירין או הניטרוגליצרין, אין מסמכותי להגיד לך לקחת, רק בהמלצת רופא. בתור מוביל הקבוצה, מאוד רצוי שתדע החייאה ושיהיה לך מכשיר נייד זמין במידה ותצטרך להזעיק עזרה. רצוי שתתאים את הרכיבה לכושר הגופני של כל מתאמן בקבוצה, כי מאמצים מוגזמים שאינם מתאימים לרוכב אכן מעלים את הסיכון להתקף לב. בברכה, יעל

לפני כשבועיים איבד אבי את הראיה בעין שמאל לכמה שעות , בבדיקת דופלקס זיהו בעייה בזרימת הדם , לאחר אישפוז ובדיקת אקו לב דרך הוושט נאמר לנו היום כי יש לו קריש דם מתחת למסתם וככל הנראה חלק מהקריש הגיע לוריד בעין ונתקע שם . כיצד מטפלים בקריש דם בלב ? נאמר לנו שאו על ידי המסת הקריש באמצעות מדללים או באמצעות ניתוח. האם ההמסה אינה מסוכנת ?

שלום בכל טיפול רפואי קיים סיכון מסויים ועל הרופא המטפל יחד עם המטופל להחליט בהתאם ליחסי סיכון תועלת.