תוצאות חיפוש עבור אנמיה

צבע שתן כהה נוטה לשחור אינו תקין. עלול להיגרם מהפרשה מוגברת של המוגלובין מחומצן בשתן (כתוצאה מפירוק כדוריות דם אדומות) או כתוצאה מהפרשה מוגברת של מיוגלובין מחומצן בשתן (כתוצאה מפירוק של שריר). שני המצבים הם מצבים חמורים המלווים בתלונות נוספות . הראשון עקב התפתחות של אנמיה קשה והשני עקב הנזק השרירי המאסיבי. לא סביר להניח כי התלונה היחידה בשני המצבים הייתה "רק" שתן שחור. יש מחלה תורשתית נדירה בשם Alkaptonuria בה השתן נראה בצבע תקין בהיותו "טרי" אך הופך לשחור כשעומד. ממליצה לפנות בדחיפות לרופא, להיבדק, ולבצע בשלב ראשון גם בדיקות דם כלליות (כולל גם ספירת דם, בדיקת כימיה עם תפקודי כליה, אשלגן, CPK ), סטיק שתן, משקע שתן.

מסתכלים על הערך האבסולוטי ולא על האחוזים , כך שהנויטרופלים גבוליים והלימפציטים תקינים.

שלום אייל, לא נראה לי שמחלתך היא ביטוי לזיהום ב- HIV, ואני ממליץ לך להפנות את שאלתך לרופא/ה פנימאי/ת. הרבה בריאות אפי

מוני שלום. ראשית עלי לשאול אותך אם נבדקת ביסודיות על ידי רופא שיניים בחצי השנה האחרונה ? האם עשו לך תרבית של משטח מהפה (מכל הריריות )כדי לשלול זיהום פטרייתי או חיידקי? 1)ייתכן גם שמדובר בריאקציה אלרגית .יש לבדוק תמונת דם לכללית ספירה המראה עלייה באחד ממרכיבי התאים הלבנים מראה על סוג האלרגיה או הרגישות לחומרים שהוכנססו לאחרונה לפיך כולל: שחזורים וטיפולי שורש אך גם מאכלים חדשים כגון תות עץ .תות שדה .זיתים וכיו"ב. 2)טוב תעשה אם תעבור בדיקה יסודית של הפה השיניים והלוע אצל רופא שיניים תחילה 3)ובהעדר ממצאים גם אצל מומחה אף אוזן וגרון לשלול תפליט מהלוע ומהסינוסים המגיע לפה ויכול לגרום לטעם מלוח או חמוץ ,4 4)בדיקה של בלוטות הרוק בפה ותקינות פעילותן יכולה להיעשות ע"י כירורג פה ולסת ואומומחה לרפואת הפה -כדאי שתעבור גם אותם .פעילות לא תקינה של אחת או יותר משנה את הטעם או גורמת לשיפשוף של הריריות ולצריבה .. 5)אם החלפת תכשיט או שעון לאחרונה כדאי שתסיר אותו לחודש לשלול את השפעתו על תגובה זו. 6)גם תגובה הורמונלית תתיכן (אתה אולי עובר נאת גיל המעבר של הגברים -כדאי לשלול גם מחלות חסר ועודף הורמונלי כגון:יתר או תת פעילות של בלוטת התריס שמלווה בתגובה קשה יחסית של החניכיים לדלקת (ואפילו קלה ) 7)לבסוף -הנפוצה ביותר מחלת חניכיים כרונית או מתקדמת מהר והתפליט המוגלתי מםריש בעיקר נוזל בין תאי אך גם פלסמה טעמה כנוזל בין תאי -מלוח . 8)הצריבה בריריות הפה עלולה להיות מכיבים בחניכיים אך גם כיבים על הלשון והלחי המעידים על תגובה אוטואימונית חזקה כתופעה בפני עצמה או כחלק מסינדרום כגון BECHCETהמערב תמונה שלכיבים בפה כחלק מכיבים בכל מערכת העייכול .כדאי להיבדק ע"י מומחה גסטרו לשלול זאת ועוד תופעות כגון REFLUXעליית מיצים מהקיבה ועוד . בקיצור התחל בסבב המומלץ ודאג שהמימצאים ירוכזו ע"י רופא המשפחה שלך שלא תיפול בין המומחים והכיסאות ללא אבחנה מוגדרת.מקווה שלא הפחדתי אותך ושהבעיה תיפתר.

שלום בת-אל אלה תופעות בד"כ מבעיות כלליות כגון אנמיה חוסר B12, שנוי בל.ד. תת פעילות בלוטת התריס וכו'. אך אם הכל תקין אין לשלול שהמדובר בסומטיזציה של מתח .מתח יכול להתבטא בבעיות גופנית בברכה ד"ר בן דוד

מינון הורמון גדילה נקבע לפי תגובת הגדילה של המטופלבאופן כללי סיכוי שילד\ה שלא חסר להם הורמון צריכים מינון מעט גבוה יותר. יש כללים רשומים לכך. בעולם התחילו לטפל בהורמון גדילה בילדים ללא חוסר בהורמון ב 1985-6. אני התחלתי לטפל בילדים אלה ב 1986. המבוגרים ביותר שהחלו טיפול בהורמון גדילה ללא חוסר הם לכל היותר בני 40. מידע על הטיפול: קומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה-= קומה נמוכה אידיופטית ISS קומה נמוכה מתחת לאחוזון 3, אבחנה זו מוגדרת רק לאחר שנשללו בנבדק\ת מחלה כללית, מחלה הורמונלית או חסר הורמון, בעיה או חסר תזונתי ופגם או שינוי במבנה הכרומוזומים. בילדים אלה נתוני הלידה רגילים ומשקל ואורך הלידה תקינים למשך ההריון והפרשת הורמון גדילה תקינה. רשות התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אשרה טיפול בהורמון גדילה לילדים המוגדרים כקומה נמוכה אידיופטית, אם גובהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגיל ולמין (מתאים לאחוזון1.2) ילדים שלא סביר שקצב גדילתם יגרום לגובהם הסופי להיות בתחום הנורמה כלומר, מעל 161 ס"מ בבנים ומעל 150 ס:מ בבנות. התועלת הצפויה מטיפול זה היא תוספת של 3.5-7.5 ס"מ לגובה הסופי (ממוצע של 5-5.5 ס"מ) בטיפול של 4-7 שנים בממוצע. אירגוני האנדוקרינולוגים לילדים האמריקאי והאירופאי החליטו שבקטגורית הטיפול באבחנה זו יש להכליל ילדים שגובהם מתחת לאחוזון 3 ולהתחיל טיפול מעל גיל 5 שנים. בארץ נכון להיום הטיפול אינו רשום כטיפול רשמי ועל כן לכל ילד שרוצים לתת טיפול בהורמון גדילה באבחנה זו יש להגיש בקשה על גבי טופס של מרשם חריג (טופס 29ג). בלעדיו הטיפול אינו חוקי. ניכר מהטופס שהטיפול הוא על אחריותו של הרופא והטיפול אינו רשום בארץ למטרה זו ועל כן רופא רשאי לא להסכים לתת טיפול זה והמשפחה רשאית לפנות לרופא אחר. מותר לרופא לתת מרשם לתרופה רק לאחר שהטופס נחתם -ניתן אישור של המוסד הרפואי לטיפול זה. למרות שהטיפול אינו רשום בארץ ואינו בסל הבריאות קופות החולים מאפשרות את הטיפול באופן מסובסד לאחר שאישרו את טופס 29ג האישי עבור המטופל\ת 6 חודשים ו 12 חודש לאחר תחילת הטיפול האנדוקרינולוג מעריך את יעילות הטיפול. מקובל שאם קצב הגדילה אינו עולה ב 50% מעל הקצב שהיה לפני תחילת הטיפול בדרך כלל מפסיקים את הטיפול. כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיק טיפול. כלל נוסף שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא הפסקת טיפול בגיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. אם מופיעה אי סבילות לסוכר, עליה בהמוגלובין A1C ועלית סוכר בצום מעל הנורמה, יש להפסיק טיפול בהורמון גדילה. הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה גורמת לירידה בקצב הגדילה ועלולה לגרום לאיבוד כל היתרון בטיפול שהושג בשנים הקודמות וגמר גדילה באותו אחוזון שהיה לפני תחילת הטיפול. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 3) במטופלים עם חום מעל 38.5 מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בימים אלה תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, חובה להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים: כאב בפרק הירך, בפרק הברך , צליעה, חובה לדווח לאנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים לעיתים נדירות כרוך בניתוח תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים HEMOGLOBIN A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 10% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% ל שבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים. בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה ממוצעת בשנה הראשונה של ילד\ה עם ISS היא . 7.3+1.2 ס"מ פורסם ב: Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה תקינה ולוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לטיפול לא סדיר יש לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בדיקות דם לבטיחות: לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר. ב 2012 פרסמו מצרפת סקר בו נמסר שבמטופלי הורמון גדילה יש עליה בתחלואה ותמותה ב 1/3 אחוז לעומת האוכלוסיה הרגילה. סקרים דומים ב 7 מדינות אחרות באירופה לא מצאו עליה כזו בתחלואה ותמותה. הצרפתים תארו במקרים עם תחלואה ותמותה 3 מקרים של גידולי עצם ומספר מקרים של שינויי בכלי דם של המוח. בנתוני מטופלי הורמון גדילה בישראל, של כל קופות החולים, וקבלו אישורים מסל הבריאות בוועדה בראשותי משנת 1988 ועד 2012, לא תוארו בעיות כפי שהצרפתים תארו. לא תואר סיכון מוגבר בילדים חסרי הורמון גדילה וילדים נמוכים ללא חוסר, אם לא הייתה מחלה או בעיה נוספת

בדיקת CEA משמשת למעקב אחרי חולים שלקו בסרטן המעי הגס ונותחו והיא מאפשרת לאבחן חזרה של הגידול (במידה והפריש CEA לפני הכריתה). ערכים תקינים של CEA אינם שוללים גידול וערכים מוגברים אינם מצביעים בהכרח על גידול ולכן אינני ממליץ להשתמש בבדיקה זו כבדיקת סקירה או גילוי מוקדים באנשים בריאים. עם זאת, ערך מוגבר של CEA בנוכחות אנמיה וסיפור משפחתי של סרטן מעי גס מחייב בירור. ד"ר גל

שלום רב, לא סביר לחכות חצי שנה לאף רופא. אני מסכים ששילוב התלונות שהצגת יחד עם מעבדה של ANA חיובי דורש הערכה ראומטולוגית. כפי שכבר ציינתי כאן בעבר, ANA חיובי יכול להיות בכ10% מאוכלוסיה בריאה והערך של הבדיקה אצלך (1:160) אינו גבוה. עדיין אפשרי שאין לך מחלה אוטואימונית ותימצא אבחנה אחרת, אך ללא ספק אין שום סיבה לחכות כל כך הרבה זמן. רק בריאות ושבוע טוב

1. איני יודע עליך דבר, כולל למשל השמנה או שומני דם גבוהים. 2. כבד שומני הוא אפשרות אחת מיני רבות. הסטיה ממש מינימלית מהנורמה. עד פי 3 משהנורמה לא מכריזים "צבע אדום". 3. אם זה ממצא שחוזר על עצמו, אולטראסאונד כבד יכול לאשש/ לשלול המצאות כבד שומני. 4. נראה לי שהצעד הבא יהיה לחזור לרופא המטפל. 5. בדיקת תפקודי כבד אינה "בדיקות שיגרה", אלא נעשו במסגרת בירור אנמיה קלה. גבר בן 30 בריא אינו צריך "בדיקות שיגרה" למעט אולי כולסטרול פעם בחמש שנים.

נוגדני E יכולים לעשות אנמיה עוברית לכן ראשית צריך לבדוק את בעלך אםהוא לא מבטא אנטיגן E העובר אינו בסיכון ואין בעיה. אם הוא כן מבטא צריך לעשות מעקב זרימו לאנמיה עוברית במסגרת מרפאות להריון בסיכון. בהצלחה

תתכן סחרחורת בהריון יש לבדוק ל"ד וספירת דם תתכן אנמיה

שלום זוהר ! בגלל ה"כמעט בטוחה" - אני בטוחה שכדאי להיבדק. הכתובת הראשונה היא רופא המשפחה, שיפנה לבדיקת דם, ואם יש צורך - להמשך טיפול. עייפות יכולה להיות גורם, כמו גם אנמיה או חסרים אחרים (האם המשכת לקחת מולטיויטמין אחרי הלידה ? זה חשוב במיוחד למיניקות), אבל רצוי לבדוק מה בדיוק הגורם וכך להחליט על הטיפול. בהצלחה !

אלבומין באמת לא אמור להופיע בשתן אך יכול להופיע כחלק ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם. אם הכמות המופרשת היא קטנה זה סביר, וחשוב לשמור על כך שלא יעלה. זאת באמצעות איזון לחץ הדם, איזון גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים ולעיתים שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ציר הרנין-אנגיוטנסין, כתלות במצבו ומחלות הרקע. בנוגע לאנמיה - אם אכן יש צורך בעירויי ברזל חוזרים אחת לחצי שנה, יש לשלול מקור דמם במערכת העיכול. זאת למרות שבמקרים רבים לא מוצאים מקור לדימום. דיווחת שסבא שלך בן 87 ולכן חשוב מאוד המצב הקליני הבסיסי שלו לפני החלטה האם יש להתקדם לבירור פולשני.

יעל שלום, הריון ולידה כרוכים בשינויים המודינמיים ושינויים מהירים בנפח הנוזלים בתוך ומחוץ לכלי הדם. בהחלט ייתכנו שינויים בלחץ הריאתי הקשורים לתהליך ההריון והלידה. יחד עם זאת ייתכנו גם טעויות מדידה של הלחץ הריאתי במכוני אקו שונים. ישנן סיבות נוספות לקוצר נשימה כגון אנמיה וחזרה לפעילות גופנית לאחר מנוחה. ממליץ להיבדק על ידי הרופא המטפל אשר יפנה לבדיקות המתאימות. תודה על פנייתך לפורום

מה היו ערכי הקראטינין קודם לכן? הקראטינין מושפע גם ממסת שריר ולכן באנשים גדולים ושריריים יכול להיות גבוה יותר (אם למשל התחיל להתעמל בתקופה האחרונה באופן אינטנסיבי). בדומה לכך גם אם היה שינוי תזונתי לאחרונה. חשוב לדעת מחלות רקע נוספות, האם נוטל תרופות כלשהן. האם לחץ הדם עדיין מאוזן? האם יש חריגות אחרות בבדיקות הדם כגון אנמיה או משהו שמכוון למחלה סיסטמית. האם CPK תקין בבדיקות? מאחר שאין הבדל משמעותי בין הבדיקות לפני חצי שנה והיום לא מדובר במחלה דוהרת אולם כן ממליצה לפנות להערכת נפרולוג לשקול האם יש מקום לבירור נוסף.

שלום, אתם יכולים לתת ותראו איך זה משפיע

חבל שצינזרת את הספירה ולא רשמת את כולה... האם יש לך תלסמיה ? התוצאות מורכבות ויכולות להתאים לכמה דברים (אולי שילוב של כמה דברים): א. היפרספלניזם ב. תלסמיה + חוסר ברזל ג. אי אפשר לשלול קיום המוליזה בלי בירור נוסף ד. דלקת כבד / מחלת כבד כרונית האם בדקו אפשרות של מונונוקלאוזיס ? EBV ? CMV ?

1. לא ניתן , אין תרופות 2.שלב 1 3.פרוגנוזה טובה 4.מאד שכיח, הוא מסוכן אם הוא מאד גבוה 5.כנראה תקין. אם אין דלף טריקוספידלי לא ניתן לחשב לחץ ריאתי 6.כמעט חסר משמעות 7.ענין של מדידה זהו ?

tאתה מתאר טינטון פועם, כלומר שמיעה עצמית של הדופק. למצב זה יש מספר גורמים אפשריים, ביניהם: הפרעה מטבולית (דוגמת אנמיה), הפרעה בזרימת הדם בכלי דם בצוואר או בראש, ירידה בשמיעה, ועוד. יש לגשת לבדיקה אצל רופא אאג לצורך בירור.

אין קשר ביו חסר ברזל ופיק מונוקלונלי. פיק מונוקלונלי הוא הפרשה לא תקינה של חלבון היכולה להצביע על מחלה במח העצם, זאת בתלות בכמות ההפרשה, כאשר במרבית המקרים ההפרשה היא בכמות קטנה ונדרש מעקב בלבד. מומלץ לפנות ליעוץ המטולוגי מסודר.

יתכן וכל התמונה מוסברת על ידי צליאק.. יש להמשיך בירור

הניסיון בטיפול בהורמון גדילה טיפול בהורמון גדילה במי שחסר לו הורמון גדילה בא כדי להחזיר למטופל הורמון שחסר לו למען קיום חילוף חומרים רגיל כמו בכל אדם. ההורמון בונה חלבונים, בונה פחמימות, מפרק שומנים ופעולות נוספות. פעילות זו גורמת לבנית שריר, בנית עצם וכמובן גדילה. כך שמי שאינו מיצר מספיק הורמון גדילה צריך את ההורמון לפעילות תקינה של הגוף. הטיפול בהורמון גדילה במי שחסר לו הורמון גדילה החל ב 1965. טיפול בהורמון גדילה במי שלא חסר לו הורמון גדילה הטיפול החל ב 1985. מי שלא חסר לו הורמון גדילה לא צריך את ההורמון מבחינה בריאותית ויש לו הורמון גדילה משלו לטפל בכל התפקודים הקשורים לחילוף חומרים. ומטרת הטיפול היא להשפיע על הגדילה. טיפול בהורמון גדילה הניתן למי שאין לו חוסר בהורמון גדילה, הוא טיפול שאינו הכרחי מבחינה בריאותית וניתן למטופל בהתאם לבקשת המשפחה לפי כללים הרשומים במשרד הבריאות. לפני טיפול בהורמון גדילה בילד נמוך או ילד הסובל מהפרעת גדילה, עורכים ברור כדי לוודא שסיבת ההפרעה אינה מחלה סמויה או כל בעיה בריאותית אחרת. אם שללנו כל בעיה לפי הידע של היום, המצב מוגדר כ - קומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה וללא סיבה מוגדרת. המונח הרפואי למצב זה הוא: " קומה נמוכה אידיאופטית" או Idiopathic Short Stature ובקיצור ISS. טיפול במצב זה אושר על ידי ה FDA ב יולי 2003 לילדים שגבהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע (בערך אחוזון 1) וקצב גדילתם הוא כזה שלא יאפשר להגיע לגובה נורמלי שהוא בנים בגובה סופי מתחת ל 161.5 ס"מ ובנות מתחת ל150 ס"מ. לפי הניסיון בספרות הרפואית, נכון להיום ובמינון המקובל, תועלת הטיפול היא, תוספת לגובה הסופי של 3.5-7.5 ס"מ או תוספת ממוצעת של 5-5.5 ס"מ. תופעות שדווחו עד היום בטיפול בהורמון גדילה: כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר. מצב זה קורה בשכיחות של 1:1000 , יתכן שיתבטא רק בכאב ראש. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הפחתת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. ההחלטה היא של הרופא בלבד. שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. פגיעות בשלד: החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) , נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), עקמת (scoliosis ). השכיחות לפי סטיסטיקות שונות 1:400 עד 1:25000 אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סימן לכך הוא כאבים באיזור פרק הירך או בברך וצליעה. אם קורה הדבר, מפסיקים טיפול. מצב זה דורש טיפול של מספר חודשים ולעיתים יש צורך בטיפול ניתוחי. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא למשל בזמן תהליך התבגרות רגיל בו גדלים מהר ותוך טיפול בהורמון גדילה שגם אז גדלים מהר. גדילה מהירה יכולה לגרום להחמרת העקמת. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) יכולה להופיע בתחילת הטיפול בבנים. חולפת תוך מספר שבועות. צבירת נוזלים (fluid retention ) כללית בגוף. תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורית בפחות מ- 5% מהמטופלים. באופן נדיר מאד נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . בקבוצות מטופלים מסוימות, גם ללא טיפול בהורמון גדילה, יש סיכון גדול יותר להופעת מחלה גידולית יותר מאשר לאוכלוסייה הרגילה: נאורופיברומטוזיס (טיפוס 1), תסמונות: דאון, בלום ופנקוני אנמיה. למרות שאין כל הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון בילדים אלה, יש הוראה לעקוב אחריהם ביתר קפדנות. חשדות מתוך נתונים סטטיסטיים: בגידולים המפרישים הורמון גדילה (acromegaly ) רמות הורמון גדילה, רמות IGF-I ו- IGF-BP גבוהים. במחלה זו שכיחות גבוהה יותר של גידולי מעיים מאשר באוכלוסייה הרגילה. לפי מחקרים שבדקו נתונים סטטיסטיים באוכלוסייה שלא קבלה טיפול בהורמון גדילה, רמת IGF-I בדם בתחום הגבוה של הנורמה קשורה לשכיחות גבוהה יותר של גדולים בשד ובפרוסטטה . בנוסף לכך רמות IGF-I גבוהות ו- IGF-BP3 נמוכות קשורות כנראה לשכיחות גבוהה יותר של גדולים בשד , בפרוסטטה ובמעי הגס. אין הוכחה ש- IGF-I גורם לגידולים. למרות זאת נדרש על ידי ה- FDA במחקרי טיפול בהורמון גדילה לשמור ש I - IGF לא יעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע ובאופן כללי עוקבים תוך טיפול אחרי רמת I –IGF ודואגים שהוא יישאר בתחום הנורמה. טיפול בילדים שהחלימו ממחלת סרטן\גידולים: הורמון גדילה ניתן במצבי חוסר הורמון גדילה בילדים שסבלו ממחלות גידוליות. מטבע הדברים, גם ללא טיפול בהורמון גדילה, חלק מן הגידולים יכולים לחזור. אין הוכחה שבחולים אלה המטופלים בהורמון גדילה, יש שכיחות יתר של חזרת גידולים. למרות שאין הוכחה לתועלת בבדיקת I-IGF, ממליצים לעקוב במיוחד במטופלים אלה אחר רמת IGF-I ולדאוג שתישאר בתחום הנורמה. השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. אין חשש מפגיעה בפוריות. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות או דאגה כלשהיא משינוי זה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר של התכווצויות בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות קשות\מסכנות חיים- נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות בתקווה לבנות רקמות ולהקטין נזקים. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים כאלה ולחולים במחלות קשות הורמון גדילה. על כן מטעמי זהירות, מפסיקים זמנית טיפול בהורמון גדילה במחלות קשות ומחלות בהן חום 39 ומעל. תוך כדי טיפול בהורמון גדילה, כל מטופל יכול לחלות ככל בן אדם רגיל, אבל כדאי לא לקחת החלטות לבד ולהודיע לרופא האחראי על הטיפול בהורמון גדילה על המחלה. הרופא יודיע למטופל אם יש צורך בפעולה מיוחדת או הפסקת הטיפול. המחקר הצרפתי: ב 2012 דווחו רשויות המחקר בצרפת על איסוף נתוני תופעות לוואי ארוכות טווח מ 7000 מטופלים 75% מהם עקב חוסר בהורמון גדילה והיתר עקב קומה נמוכה אידיופטית (ISS) וילדים שנולדו קטנים למשך ההריון (SGA). ב 3 נמצאו גידולי עצם נמצא גם קשר לשינויים בכלי דם. היה גם קשר למתן מינונים גבוהים מהמקובל של הורמון גדילה. המחקר הסקנדינבי: התפרסם חצי שנה לאחר המחקר הצרפתי לא מצאו שום תופעה חורגת או סיכון חורג השונה מאוכלוסייה בריאה הדגשה בסיכום: במטופל בהורמון גדילה הסובל מכאב ראש, יש להפסיק טיפול ולהתקשר לאנדוקרינולוג המטפל. מטופל בהורמון גדילה הסובל מצליעה או כאבים ברגל, יש להפסיק את הטיפול ולהתקשר לאנדוקרינולוג המטפל במחלת חום גבוה או מחלה קשה, מפסיקים טיפול בהורמון גדילה.

עליך להבדק על ידי רופא בהקדם ואז אפשר יהיה לקבוע איזה בדיקות יש לעשות כי יכולות להיות סיבות שונות

יש להסתכל על הערכים האבסולוטים ולא האחוזים. נראה שהערך הלא תקין הוא נויטרופילים גבוהים. זה יכול להיות משני לדלקת, תרופות, עישון ועוד... במידה ואין סיבה ברורה ניתן לפנות לבירור המטולוגי.