תוצאות חיפוש עבור אי-ספיקת-לב

שלום מיכל, לפי גיל שלך וגיל בו עברת ניתוח ככל הניראה מדובר בניתוח ע''ש MUSTARD או ATRIAL SWITCH .במצב זה ישנו "היפוך" של חדרי הלב כאשר חדר ימין מתפקד כחדר שמאל וחדרשמאל מתפקד כחדר ימין. על מנת להעריך את הסיכון של הריון ולידה את צריכה להבדק ע''י קרדיולוג עם נסיון במחלות לב בהריון וגם במומי לב מולדים במבוגר.

שלום רב דנה, ראשית FUISD הינה תרופה משתנת ולא תרופה שמטפלת באופן ישיר ב AORTIC STENOSIS אבל אין ספק שאם יש בה צורך החשיבות שלה גבוה עלמנת להקל על קוצר נשימה שנוצר מעודף נוזלים , בכל מקרה את איזון הטיפול התרופתי במטופל בגיל של אבא עם AORTIC STENOSISחשוב לעשות באופן מבוקר באמצעות הרופא שמטפל בו וזאת לאור רגישות גבוה יותר לשינויים תרופתים שיש בקבוצת גיל זאת . בגוגע ל COQ10 לא צריכה להיות בעיה להתחיל טיפול כמו גם MG אבל בשני המקרים אני ממליץ בשום אופן לא להתחיל את הטיפול לבד אלא לאחר הוועצות עם רופא המשפחה !! בהצלחה

שלום, נפיחות ברגליים הינה תופעת לוואי של וזודיפ. ולכן יש לפנות לרופא המטפל לביקורת ולעשות בנוסף אקו לב - כי בצקות ברגליים עלולות להיות סמן של אי ספיקת לב. בריאות שלמה,

1.יש הפרעה דיאסטולית לא אי ספיקה דיאסטולית. והיא קלה 2.כרגע אין אינדיקציה ,כשההיצרות הופכת קשה - ויש סימפטומים - צריך לטפל במסתם

אלבומין באמת לא אמור להופיע בשתן אך יכול להופיע כחלק ממחלת כליות כרונית ויתר לחץ דם. אם הכמות המופרשת היא קטנה זה סביר, וחשוב לשמור על כך שלא יעלה. זאת באמצעות איזון לחץ הדם, איזון גורמי סיכון קרדיווסקולרים אחרים ולעיתים שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ציר הרנין-אנגיוטנסין, כתלות במצבו ומחלות הרקע. בנוגע לאנמיה - אם אכן יש צורך בעירויי ברזל חוזרים אחת לחצי שנה, יש לשלול מקור דמם במערכת העיכול. זאת למרות שבמקרים רבים לא מוצאים מקור לדימום. דיווחת שסבא שלך בן 87 ולכן חשוב מאוד המצב הקליני הבסיסי שלו לפני החלטה האם יש להתקדם לבירור פולשני.

הייתי מתחיל עם אורטופד

שני שלום, בגיל צעיר וכאשר הסיכון הניתוחי נמוך, הטפול המומלץ לדליפה אאורטלית הדורשת התערבות היא ניתוח להחלפת המסתם ולא TAVI. תודה על פנייתך לפורום

התכשיר Enaladex המכיל את החומר הפעיל Enalapril שייך למשפחת התכשירים מעכבי ה -ACE (מעכבי האנזים המהפך) אשר מותווה לטיפול ביתר לחץ דם, אי ספיקת לב, וכטיפול לאחר התקף לב. התכשיר Amlow המכיל את החומר הפעיל Amlodipine הינו תכשיר ממשפחת חסמי תעלות הסידן, אשר מותווה (בין השאר) לטיפול ביתר לחץ דם. לתרופות ממשפחת מעכבי ה ACE כמו אנלדקס אפקט מטיב על הכליות ואף ניתנות להאטת התקדמות מחלת כליות כרונית. עם זאת לעיתים תרופות אלו עלולות לגרום להחמרה בתפקודי כליות בעיקר בחולים בעלי גורמי סיכון. התרופה ארקוקסיה, שהחומר הפעיל בה הוא Etoricoxib שייכת למשפחת ה NSAIDS (תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות), ומעכבת את האנזים COX-2 באופן סלקטיבי. גם התכשיר Voltaren המכיל את החומר הפעיל Diclofenac sodium שייך למשפחת ה NSAIDS. תכשירים משפחת התרופות NSAIDs, בעלי פוטנציאל לפגיעה כלייתית בעיקר במטופלים עם גורמי סיכון על כן, כאשר תרופות ממשפחת ה- ACE נלקחות עם תכשיר מקבוצת NSAID's כגון ארקוקסיה קיים סיכון מוגבר לפגיעה כלייתית ועליה בלחץ דם. יש לציין כי בנוסף להעלאת הסיכון לפגיעה כלייתית שימוש בתכשירים מקבוצת NSAIDs עלול להעלות את הסיכון לתופעות לוואי לבביות כגון צבירת נוזלים, עליה בלחץ דם, אוטם שריר הלב (התקף לב) ושבץ. לפיכך הטיפול בתרופה מומלץ לפרק הזמן הקצר ביותר ובמינון הנמוך ביותר היעיל בכלל המטופלים ואילו במטופלים הסובלים ברקע ממחלות קרדיווסקולריות שונות כגון: מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב, יתר לחץ דם לא מאוזן ועוד, השימוש בתכשיר מהווה התווית נגד (אסור לשימוש). במקרים בהם יש צורך בשילוב בתרופות אלו מומלץ להיוועץ ברופא המטפל על מנת לבדוק את הסיכון מול התועלת של השימוש בתרופה.

יש לך דליפה של שלושה מסתמים בלב, חומרת הדליפה הינה כאמור בין קל לבינוני, אין לזה קשר לפרפור וגם לא מצריך טיפול אם אין סימפטומים של אי ספיקת לב כמו קוצר נשימה עייפות או צביקת נוזלים. מצריך המשך מעקב בבדיקות אקו דופלר .

שלום לך אבי, פתחתי בשבילך את הפרק על מטפורמין מהספר החשוב: "סוכרת- לחיות עם להרגיש בלי" בתקווה שעכשיו תבין את הכל ..." א.מטפורמין (גלוקופג', גלוקומין, אפופאג') : Metformin ( Gluco-phage, Glucomin, Apophage) תכשיר זה נכנס לשימוש באירופה הדוברת צרפתית ב 1957. מאז, נעשה בו שימוש נרחב, של למעלה מ 40 שנה, שאפשר רכישת ניסיון קליני עשיר בטיפול בתכשיר ובפעילותו באירופה ובישראל (מטופלים שמנים ו/או סוכרתים טופלו על ידי במתן גלוקופאג', במרפאות ההשמנה והסוכרת כבר בסוף שנות הששים). בשל הטראומה שהותירה תקופת השימוש בפנפורמין, והאיסור הגורף בשימוש בו, אישרו האמריקאים את המטפורמין לשימוש רק באמצע שנות התשעים (!). עד לאישורו על ידי ה- FDA, לא היה למעשה בארה"ב תכשיר תרופתי זמין "עוקף לבלב" לטיפול בסוכרת מסוג 2. עתה, מוצג המטפורמין בפרסומים בעיתונות הרפואית כתרופה ה"חדשה" לטיפול בסוכרת מסוג 2, ובמיוחד בסוכרתים שמנים עם תנגודת לאינסולין, ותסמונת X. מטפורמין גורם למכלול של שינויים מטבוליים, כולל שנויים במטבוליזם הפחמימות והשומנים. את השפעתו על הגלוקוז, הוא מפעיל על ידי הפחתת התנגודת לאינסולין בשני מישורים: בכבד, ובשרירים. ההשפעה הכבדית: כמה מחקרים הדגימו, שמטפורמין מפחית ב 9-30% את ייצור הגלוקוז הכבדי ושחרורו לדם, בסוכרתים עם סוכרת מסוג 2. רוב המחקרים טוענים שהמטפורמין מפחית את פירוק הגליקוגן בכבד (גליקוגנוליזיס), בעודו מגביר את כניסת הגלוקוז לכבד ויצירת הגליקוגן ,וחלק טוענים שהמטפורמין גם מפחית בכבד את ייצור הגלוקוז מחלבונים (גלוקוניאוגנזיס). ההשפעה הפריפרית: המטפורמין מוריד את רמת הגלוקוז בדם על ידי הגברת הטרנספורט של גלוקוז לתוך תאי השרירים, תאי השומן, תאי המעי, ואולי אף בכדוריות האדומות. שיעור קליטת הגלוקוז Glucose Uptake)) ברקמות התלויות באינסולין, עולה ב - 20-40% בהתאם לאוכלוסייה הנבדקת. המטפורמין גם מעלה את מספרם של הרצפטורים לאינסולין ואת האפיניות שלהם, בתאי השומן והשריר, ומגביר את פעילות התירוזין קינז ברצפטורים. מחקרים בבעלי חיים ובתרביות תאי שריר שנלקחו מסוכרתים עם תנגודת לאינסולין, הדגימו שמטפורמין פועל ברמה התאית, להחשת תהליכי הגלוקוז טרנספורט. המשמעות הקלינית של תצפית זו אינה ברורה עדיין. חלק מפעולתו יכול להיות קשור בהשפעתו על ספיגת הגלוקוז, ובמיוחד השפעתו על ההפחתה בספיגת החלבונים מהמעי, (כולל החומצות האמיניות הגלוקוגניות שיכולות להפוך לגלוקוז בכבד). בכך יש פחות חומר גלם לגוף לייצר גלוקוז כבדי. מבחינה משמעותית, השפעה זו כנראה זניחה. בסוכרתים עם סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר, מפחית הטיפול במטפורמין את רמות הגלוקוז בצום ב 60-70 מג%, ואת רמות ה HbA1c ב 1.5-2.0% בהשוואה לאוכלוסייה המטופלת בדיאטה ובאין בו (פלצבו). מחקר אחר שבדק את הקשר בין המינון לתגובה, במינונים של מטפורמין שבין 500-200- מ"ג, הדגים את היתרון שבטיפול במינון אפקטיבי גבוה. המינון הגבוה הביא להפחתה של 86 מג% ברמת הגלוקוז בצום.הטיפול במטפורמין הביא גם להפחתה של 16% ברמות הטריגליצרידים, הפחתה ברמות הכולסטרול "הרע" (LDL), ולעליה ברמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL). הסוכרתים שקבלו מטפורמין, אף ירדו מעט במשקל. פה מעניין להזכיר עובדה היסטורית: כריסטיאן ברנרד, משתיל הלב הראשון בעולם, טיפל בחולי הלב שלו שהיו עם יתר משקל והפרעות שומני הדם במטפורמין. (באותה תקופה לא היו בנמצא הסטטינים של היום).נמצא שמטפורמין מפחית את שיעור החמצון של חומצות השומן החופשית והליפידים בפלזמה. השפעה חיובית נצפתה גם על גורמי סיכון לטרשת אחרים, דוגמת השפעתו להורדת הרמות הגבוהות של מעכב הפלסמינוגן אקטיבטור – 1, ועל גורמים פיברינוליטים בפלזמה. המטפורמין מופיע במינון של 850 מ”ג ליממה , אך יש בארה"ב ובאירופה גם בארץ כדורים של של 250 ו- 500 מ"ג . מומלץ לא לעבור 2000 מ"ג ליממה, אך רופאים רבים המטפלים בשלושה כדורים ליום, ומגיעים בכך למינון יומי מקסימלי של 2550 מ"ג ליממה. להפחתת התגובות הגסטרואינטסטינליות, מומלץ לקחת את המטפורמין אחר הארוחה. מומלץ להתחיל בכדור אחד ליום בערב או לפני השינה, ועם הזמן ניתן להוסיף טבליות בצהרים ובבוקר לאחר הארוחות. כשליש מהסוכרתים המתחילים לקחת מטפורמין, מוסרים על נפיחות הבטן, בחילה, כאבי בטן, תחושת מלאות, נטייה ליציאות רכות ושלשולים. תופעות לוואי אלו חולפות ברובן עם הזמן, וניתן למנען על ידי התחלה במינון נמוך, ועליה איטית במינון בהמשך. בחלק מהמטופלים ( כ 5%), התרופה אינה נסבלת ויש לשקול תכשיר עוקף לבלב אחר. תלונה אחרת, שכיחה פחות, היא של טעם מתכתי, תלונה המופיעה לעתים גם במתן כלורפרופאמיד (דיאבינז). בכ 7% מהמטופלים במטפורמין, נצפו רמות נמוכות של ויטמין B12, הדורשות השלמת חסר הויטמין על ידי תוסף חיצוני. חמצת לקטית, נדירה ביותר בשימוש במטפורמין ( כ 3 מקרים ל 100,000 שנות טיפול). על פי רוב היא מתפתחת במטופל שאסור היה לו מלכתחילה לקבל מטפורמין, בשל הפרעה כליתית קשה. היות והפרשת המטפורמין היא בשלמותה דרך הכליות, אין לתת מטפורמין למטופלים עם הפרעה בתפקודי הכליות. רמות של קראטינין מעל ל – 1.5 מג% בגברים, ומעל ל- 1.4 מג% בנשים, מהוות הוראה לצמצום או הפסקת המינון לחלוטין. גם בסוכרתים עם הפרעה בתפקודי הכבד, אין לתת מטפורמין, היות והופעת המצת קשורה לעתים בהפרעה כבדית. מטפורמין אינו מומלץ גם לשתיינים כרונים או לאלכוהוליסטים .יש להפסיק את התרופה במקרי אי ספיקה נשימתית,. כמו כן יש להפסיק את הטיפול במטפורמין במטופל שפיתח אי ספיקת לב או אוטם שריר הלב, בשל סכנת התפתחות חמצת לקטית. בחולים העוברים בדיקות רנטגן, הכוללות שימוש בתכשירי יוד כחומרי ניגוד, ובמיוחד בדיקת רנטגן של הכליות (IVP),, יש להפסיק את מתן המטפורמין עד 48 שעות לאחר הבדיקה . לא פעם גורם חומר הניגוד לירידה זמנית חריפה בתפקודי הכליות, והשילוב של מתן מטפורמין יכול להביא להתפתחות חמצת לקטית. אחד היתרונות הגדולים של מתן מטפורמין לסוכרתי הוא בהעדר סכנת ההיפוגליקמיה, אשר כה שכיחה במטופלים בתכשירי סולפוניל אוראה. במתן מטפורמין כתרופה יחידה לסוכרתי ללא שילוב עם תרופות היפוגליקמיות אחרות, אין חשש מאירוע היפוגליקמי. קיים תיאור מקרה של ניסיון איבוד לדעת, בו נלקחו 54 כדורי מטפורמין. האישה האומללה נפטרה מההרעלה, אך רמות הגלוקוז נשארו בתחום הנורמה…" תצפיות אחרונות הדגימו שכאשר לר די במתן מטפורמין לסוכרתי, ניתן לשלב תרופות נוספות בינהן גם ג'נוביה. בארה"ב מיוצר עתה כדור "משותף" שלמכיל שילוב של מטפורמין וג'מוביה, ומושק גם בארץ. מכל מקום המלצה היא להתחיל במטפורמין ורק אח"כ אם צריך והרופא מסכים לשלב ג'נביה (או משהו אחלר).

לעדי שלום רב, האם סידן מחלב 1% מועשר נספג ? כלומר האם כמות השומן שבחלב מאפשרת ספיגת ויטמין D ועקב כך ספיגת סידן ?-כן. האם יש לקחת כדורי ויטמין D יחד עם מזון שומני או שניתן גם לקחת ללא מזון או לפחות ללא מזון שומני ?-ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן. מומלץ לקחת עם אוכל, וכמות השומן הנמצאת באוכל רגיל נחשבת למספקת. בברכה, ד"ר ילנה סיגל

שלום רב יוסי , הסיבה למיפוי לב לאחר שבוצע צינתור הינה להעריך האם ההצריות שתארת ב OM 1 וב OM2 הינם עם משמעותית תפקודית , זאת אומרת האם באזור שעורקים אלו מספקים דם ישנה ירידה בתספוקת הדם בעת דחק. לפי תוצאות המיפוי שתארת ישנה הפיכות חלקית באותו אזור מה שאומר שלפחות בחלק מהאזור לא מדובר באזור צלקתי (אזור שכבר לא ניתן לשנות מצבו לאחר שעבר אוטם) אלא שיכול להיות שיש מקום להשקול לפתוח את ההצרויות הללו שבאופן חלקי לפחות עם מספקות דם לאזור שעדין מתפקד כשריר. יש לחזור עם הנתונים לקרדיולוג המצנתר או המטפל עלמנת לשקול בהתאם לתמונת הצינתור האחרונה שעשית יחד עם ממצאי מיפוי הלב העדכני והתלונות והתפקוד שלך, האם יש מקום לצינתור עם התערבות לשני העורקים שציינת . יש לשקול בנוסף אפשרויות של שינוי הטיפול התרופתי לבעיה זו. בעיה נוספת שציינת היה הירידה בתפקוד הלב או אי ספיקת לב במילים אחרות, כאן יש להעריך מה חומרת הירידה בתפקוד הלב ולהתחיל טיפול תרופתי מתאים למחלה זו ! ממליץ להעלות סוגיה זו עם הקרדיולוג המטפל בהקדם . בהצלחה

ממש לא נשמע אי ספיקת לב ולמה שתהייה אי ספיקת לב? אם אתה רוצה להיות שקט תעשה בדיקת אקו דופלר בטח לא לחזור על ה CT

שלום רב , סך הכל הממצאים שתארת מבדיקת האקו סבירים, לא מצביעים על בעיה משמעותית . צריך לעבור על נתוני הבדיקה עם רופא קרדיולוג בהתחשב בתלונות של החולה ונתונים נוספים. ועל כן אני ממליץ לפנות לרופא עם התשובות.

התזונה במחלות כליה כוללת הקפדה על שתיה מספקת (לפחות 2 ליטר ליום אלא אם יש בצקות, אי ספיקת לב או הפרעות במלחים), תזונה דלת נתרן העוזרת גם לאיזון לחץ הדם וכאשר יש ירידה בתפקוד כלייתי (המתבטא בעליית קראטינין בדם) גם הגבלה בחלבון בתזונה. בשלבים המוקדמים, בהם התפקוד הכלייתי שמור, לרוב אין צורך להגביל חלבון בתזונה אך מומלץ להמנע מתזונה עתירת חלבון. (עד 1.2-1.3 גרם לק"ג ליממה). כמובן שבמידה ויש הפרעות במלחים, למשל עליה בערכי אשלגן - יש צורך בהגבלה תזונתית בהתאם.

זה תלוי מה חומרת ההיצרות האאורטלית והדלף המיטרלי...

בלי מחלת לב ברקע סיכוי מאד מאד נמוך בדיקת אקו יכולה לפתור את התעלומה

שלום רב אברהם , יכול להיות שאתה מיובש , בכל מקרה לא רואה איך השאלה קשורה לפורום אי ספיקת לב . \נציין כי חולה באי פסיקת לב אכן יכול להרגיש יותר קושי במאמצים בימים חמים . בשתי האפשרויות ממליץ להקפיד על שתיה ולפנות לרופא מטפל לברור הנושא .

אי ספיקת לב זה אוסף של סימפטומים באקו אפשר לראות את תפקוד הלב שיכול להסביר סימפטומים של אי ספיקה

לא

שלום לך, כללית, במידה והחלמת לשביעות רצון הרופא המטפל, אין לדעתי הוראות נגד על רקע הפרוצדורה הלבבית. רופא תא הלחץ צריך לקחת בחשבון את כל הפרמטרים על מנת למנוע בצקת ריאות על רקע אפשרות של אי ספיקה לבבית דווקה עם יציאה מהטיפול בתא הלחץ. ממליץ לבצע צילום חזה או CT חזה ובמידת הצורך תפקודי ריאות מלאים.

שלום, כפי כשנראה הובהר לכם מדובר מחלה משולבת של תפקוד ירוד מאד של חדר שמאל ומחלה רב מסתמית. בגיל מופלג זה, הפרוגנוזה עגומה וכנראה לא תהיה מושפעת מפעולות פולשניות הנושאות בחובן סיכון בלתי סביר. תודה על פנייתך לפורום

שלום מושון, צניחת מסתם מיטרלי (ללא אי ספיקת לב) איננה נחשבת כגורם סיכון לתחלואה קשה בנגיף ה'קורונה' החדש. הרבה בריאות אפי

שלום רב , הסבירות שמחלת הפסוריאזיס שלך גרמה לאי ספיקת הלב היא נמוכה ביותר פחות מ 1 % . ממליץ לפנות לרופא קרדיולוג להשלים ברור לאי ספיקת הלב . בהצלחה