דום לב - ראיון עם פרופ' יהודה אדלר: "כולנו הולכים עם פצצת זמן מתקתקת בחזה"

דום לב הוא מצב רפואי חמור שמתרחש במהירות ובפתאומיות, לעתים קרובות ללא כל סימן מקדים, מה שמונע היערכות מקדימה אליו, סיבוכים קשים ואף מוות. בראיון מיוחד מסביר פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג בכיר, לשעבר יו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי, מדוע כולנו מהלכים עם "פצצת זמן" בחזה, מי נמצא בקבוצת סיכון מוגברת, מהו הקשר בין שלבי השינה לבין התקפי לב ולמה הפצת פייק ניוז בנוגע לחיסונים מסכנת את הבריאות של כולנו. המסקנה שלו ברורה: היו ערניים, עיברו בדיקות יזומות ואל תחכו לסימנים מאוחרים. פרופ' אדלר מדגיש: בדיקות הסקר חשובות אך במקרים רבים הן אינן יכולות לאתר מחלות לב או דום לב עתידי.

פרופ' אדלר, מהו בעצם דום ל ובמה הוא שונה מהתקף לב או שבץ מוחי?

"דום לב הוא מצב שבו יש הפסקה מוחלטת בפעילות הלב. כאשר הלב מפסיק לפעום, יש הפסקה מיידית של הזרמת דם לרקמות הגוף ולמוח. במצב כזה, מאחר שאין אספקת דם, תאי הגוף מתחילים למות בגלל חוסר חמצן. בדום לב רבים מאבדים את ההכרה, לא נושמים ויש פגיעה מוחית בלתי הפיכה תוך כארבע דקות. למעשה, אחרי ארבע דקות יש נזק מוחי קשה ובלתי הפיך, למעט במקרים של היפותרמיה.

פרופ' יהודה אדלר. "המערכת החשמלית של הלב היא הראשונה להיפגע, כאשר הפרעות בקצב הלב, במיוחד פרפור חדרים, הן הגורמות העיקריות לדום לב". צילום: פרטי

"כמו כן, בתהליך זה מתרחש מוות של תאים בגזע המוח, מצב שמכונה מוות מוחי. דום לב הוא מצב חירום רפואי שדורש טיפול מיידי ויעיל. כאשר הטיפול נכון ומוענק בזמן, הוא מציל חיים ועשוי להחזיר את המטופל למצב יציב, במיוחד אם הטיפול מתבצע תוך ארבע דקות".

מהו הטיפול הראשוני בדום לב?

"הטיפול הראשוני בדום לב הוא ביצוע החייאה באמצעות לחץ חזה (קומפרסיות) והנשמה, שמטרתן לשחזר את פעולת הלב, להזרים דם למוח ולמנוע את תחילת המוות המוחי. חשוב להבין כי הגורם העיקרי לדום לב הוא חסימתו של עורק כלילי בעקבות התקף לב, מצב המכונה אוטם שריר הלב (Myocardial Infarction). כאשר העורק הכלילי נסתם לחלוטין, יש הפסקה באספקת הדם לאזור מסוים בלב, וכתוצאה מכך נפגעת המערכת החשמלית של הלב. המערכת החשמלית של הלב היא הראשונה שנפגעת, כאשר הפרעות בקצב הלב, במיוחד פרפור חדרים (Ventricular Fibrillation), הן הגורמות העיקריות לדום לב. במצב של פרפור חדרים, יש שיבוש מוחלט בפעילות החשמלית בלב, דבר שגורם לכשל בהזרמת דם לאיברי הגוף".

מה ניתן לעשות כדי למנוע דום לב?

"חשיבות הבדיקות המוקדמות היא עצומה. יש לזכור כי בישראל מתים מדי יום אחד עד שניים אנשים כתוצאה מתאונות דרכים, וזאת למרות שמדובר בפרסומים רבים בנושא ובצדק. עם זאת, דום לב גורם למוות של כ-17 אנשים מדי יום, מחוץ לבתי החולים, ולכן יש חשיבות רבה בזיהוי מוקדם ובטיפול מהיר במצבים אלה.

פרפור פרוזדורים. "שיבוש מוחלט בפעילות החשמלית בלב גורם לכשל בהזרמת דם לאיברי הגוף". צילום: שאטרסטק

"כולנו חיים עם פצצת זמן בחזה. גם אתם, גם אני, כולם וכולן. לכן, אני חוזר וקורא, פעם אחרי פעם, לגברים מעל גיל 40 ולנשים מעל גיל 50, ובמיוחד אם יש להם גורמי סיכון כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של כולסטרול רע (LDL), השמנה, עישון, היסטוריה משפחתית של מחלות לב, או חוסר פעילות גופנית בגילאים מוקדמים יותר - לפנות ולהיבדק. כל אדם, ללא יוצא מן הכלל, צריך להיבדק – גם אם אין לו תסמינים. בוודאי ובוודאי כאשר כן מופיעים תסמינים".

באילו בדיקות מדובר?

"לא מדובר רק בבדיקות סקר כלליות, אלא בבדיקות מקיפות אצל קרדיולוג מומחה כדי לאבחן האם קיימת טרשת עורקים, האם יש חסימות בעורקים, ואם כן, עד כמה הן חמורות והאם יש צורך בטיפול אלקטיבי כדי לפתוח את החסימות. עוד גורמים שיכולים להוביל לדום לב הן מחלות לב שאינן קשורות לחסימות עורקים, שנקראות קרדיומיופתיות. אלו למעשה מחלות שמזיקות לשריר הלב ויכולות גם הן להוביל לדום לב. יש גם גורמים אחרים כמו פציעות בלב, הפרעות במאזן המלחים בגוף והרעלות, אך הסיבה העיקרית לדום לב היא חסימות עורקים. ההמלצה היא, כאמור, להגיע להיבדק אצל קרדיולוג מומחה במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון".

מה הם התסמינים שיש לשים לב אליהם?

"התסמינים שעלולים להצביע על בעיה כוללים כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבים בכתפיים, כאבים בגב, כאבים בלסת התחתונה, כאבים ברום הבטן, תחושת בחילה, סחרחורת ודפיקות לב מואצות. אלה הם סימנים שיכולים להצביע על חסימות בעורקים, ומי שמרגיש אותם צריך לפנות לבדיקה רפואית במהירות, לעתים אף באופן מיידי.

"בכל שבוע אני פוגש אנשים שמגלים אצלם חסימות משמעותיות בעורקים, ובאמצעות צנתור – פרוצדורה שבימינו נחשבת פשוטה יחסית, אנו מצליחים להצילם. אני זוכה כמעט מדי שבוע להציל אנשים. בעיניי, אין זכות גדולה יותר מאשר להציל חיים. בישראל מתבצעים מעל 50 אלף צנתורים בשנה, כאשר מחציתם צנתורים אלקטיביים. צוותי המצנתרים בארץ הם מהטובים ביותר, ובזכותם אנו מצליחים לפתוח את החסימות בעורקים, והמטופלים חוזרים במהרה לביתם ולחיים תקינים. פעמים רבות אנשים שלקו בדום לב ונפטרו, חשבו שכיוון שהם עשו בדיקות סקר מנהלים - בדיקות מאוד שטחיות - הם בטוחים ובריאים. אבל זה לא כך, כי הם לא עשו את הבדיקות הנכונות. אם היו מגיעים לקרדיולוג מומחה הם היו היום בחיים, בריאים לגמרי. בגלל זה אני אומר שגם אדם שאין לו תסמינים צריך להיבדק".

איך מאבחנים דום לב?

"אבחון דום לב משתנה בהתאם לרמת ההכשרה הרפואית של המטפל שנמצא במקום, אם בכלל נמצא. כאשר מדובר בעובר אורח שאין לו הכשרה רפואית, או שיש לו הכשרה בסיסית בלבד, עליו להתייחס לכל מקרה שבו אדם שמולו מחוסר הכרה ואינו נושם כאילו מדובר באירוע של דום לב – עד שיוכח אחרת. מטפל שיש לו הכשרה רפואית יבצע אבחון מדויק יותר: אצל אדם מבוגר, יש לבדוק דופק בעורק הקרוטיד שבצוואר, ואצל תינוק – יש לבדוק דופק בעורק הברכיאלי שבזרוע. במקרים בהם יש מכשור רפואי מתקדם, ניתן להשתמש בו לאבחון: מכשיר כגון דפיברילטור מסוגל להציג את קצב הלב, לזהות את ההפרעה החשמלית ולהעניק שוק חשמלי מתאים במטרה להחזיר את פעולת הלב ולהציל את חייו של האדם.

"צריך לזכור שכשליש מהתקפי הלב מתרחשים ללא כאבים בחזה או סימנים קליניים ברורים. אנשים רבים אינם מודעים כלל לכך שהם עוברים התקף לב, במיוחד חולי סוכרת ואנשים מבוגרים, אצלם התסמינים עשויים להיות עמומים או לא מורגשים כלל".

עד כמה שכיחים מקרי דום לב בגיל צעיר ומה הם הגורמים המרכזיים לכך?

"נהוג לחלק את מקרי דום הלב לשתי קבוצות: מעל גיל 35 ומתחת לגיל 35. מרבית מקרי דום הלב מתרחשים בגילאים מבוגרים יותר, כלומר מעל גיל 35, ואז ברוב המקרים מדובר בחסימות של עורקי הלב כתוצאה מטרשת עורקים המתפתחת בשל גורמי סיכון שציינתי קודם: סוכרת, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של כולסטרול, עישון, סיפור משפחתי, השמנה, חוסר פעילות גופנית  ועוד. לעומת זאת, מתחת לגיל 35, דום לב נובע בדרך כלל ממחלות של שריר הלב. זה יכול להיות קרדיומיופתיה (מחלות הפוגעות במבנה או בתפקוד שריר הלב), דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) או מצבים מולדים אחרים הפוגעים בשריר הלב".

דום לב בשינה הוא מצב שמפחיד רבים. האם יש גורמים שמעלים את הסיכון לכך בלילה?

"אנו יודעים שמנגנון השינה האנושי מורכב ממספר שלבים, כאשר אחד מהם הוא שלב Rapid Eye Movement - REM. שלב זה בשינה מאופיין בתנועות עיניים מהירות והוא שלב מיוחד המאפיין גם יונקים וציפורים ומזוהה עם שנת חלום. חשוב לציין כי לקראת הבוקר, בסיום מחזורי השינה, חלה עלייה בשכיחות התקפי הלב. הסיבה לכך היא שבשלבים מסוימים של השינה ישנה הפרשה מוגברת של הורמונים כמו אדרנלין ונוראדרנלין, שמגבירים את קצב הלב. כשהלב פועם מהר יותר, דרישתו לחמצן עולה, ואם קיימת חסימה בעורקים, הדבר עלול להוביל להתקף לב. לכן, שוב אני מדגיש את חשיבותן הרבה של בדיקות מוקדמות".

מה לגבי התיאוריה שחיסוני הקורונה העלו את השכיחות לדום לב?

"בנוגע לטענה על קשר אפשרי בין חיסונים לדום לב – אין לכך כל הוכחה מדעית. אני עצמי פניתי למשרד הבריאות והתגובה הרשמית שקיבלתי היא כי לפי הנתונים שבידיהם, אין קשר כזה. חשוב להבין שהפצת מידע שגוי (פייק ניוז) בנושא חיסונים גורמת לנזקים חמורים ומובילה לירידה בשיעורי ההתחסנות באוכלוסיה. כיום אנו רואים את התוצאות: החצבת מתפשטת באירופה ובארה"ב וגם בארץ אנו נמצאים כיום במצב של תת חיסון, מה שמעמיד אותנו בפני בעיה בריאותית משמעותית ביותר".

לסיכום, דום לב הוא הפסקה בפעילות הלב הנורמלית, שגורמת להפסקה בתפוקת הלב ולמוות. אפשר לזהות סיכון לדום לב על ידי בדיקות אצל מומחה לקרדיולוגיה. התקף לב הוא הגורם העיקרי לדום לב. כאשר מתרחשת חסימה מלאה של העורק, היא גורמת קודם כל להפרעה חשמלית של הלב ומובילה לדום לב, שהוא מצב מסכן חיים.

לאתר של פרופ' יהודה אדלר – ליחצו כאן

(צילומים: שאטרסטוק)