אי-ספיקת לב סיסטולית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אי-ספיקת הלב

אנשים משלמים על הרגלי התזונה הלקויים שלהם. אי-ספיקת הלב, מאוייביה הגדולים של האנושות, מרימה את ראשה החל מתחילת המאה הנוכחית, עולם השפע החל לחשוף את האוכלוסייה המערבית להרגלי תזונה קלוקלים, עישון ואורח חיים תזזיתי. גורמים אלו, תרמו להופעת טרשת העורקים, ובעקבות זאת, כל הרע שנובע מהתקפי לב. לא שלא היו התקפי לב בעבר - אבל לאחרונה הרבה יותר, הרבה הרבה יותר. לדוגמא, בעוד אנגינה פקטוריס (תעוקת חזה), תוארה על ידי רופאים מאות בשנים, התיאור הראשון של התקף לב פורסם רק בסוף המאה ה-19. וכיוון שהגנטיקה האנושית לא משתנה בקצב כל כך מהיר, סביר מאוד להניח, שרק השוני בהרגלי החיים בקרב האוכלוסייה הוא הגורם להתפרצות הדרסטית של מחלת הלב הכלילית. עד אמצע המאה הקודמת, לא הייתה תובנה מעמיקה של המנגנון הגורם להתקף לב, לא היו יחידות טיפול נמרץ לב, או יכולת לצנתר ולא היו ותרופות ממיסות קריש - בתקופה זו...
ללמוד עוד על אי-ספיקת לב סיסטולית
אי-ספיקת הלב-תמונה

אנשים משלמים על הרגלי התזונה הלקויים שלהם. אי-ספיקת הלב,...

מאת: ד"ר אילין...
28/01/2007

אי-ספיקת לב סיסטולית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב ד"ר, אני בן 38 סובל מעייפות רוב הזמן וחולשה לעיתים . כמו שכתבתי כבר אז , לחץ הדם שלי בחודשים האחרונים הוא נע בין 97/74 ל 107/85 קרדיולוג אומר שלחץ דם זה לא מצביע על מחלת לב כאשר בדיקת מאמץ תקין. האם בדרך כלל בבעיית systolic left ventricular dysfunction לחץ הדם הוא בערכים אלה ? דבר נוסף , האם ניתן היה לראות אינדיקציה בא ק ג לבעיה כזאת ?

רונן הי אי ספיקת לב סיסטולית יכולה להיות מלווה בלחצי דם גבוהים, תקינים או נמוכים. למעשה, אי אפשר כמעט ללמוד מלחץ הדם מהו התפקוד הסיסטולי של חדר שמאל. בדיקת הבחירה להערכת תפקוד החדר היא אקו לב. נראה שכדאי לפנות לרופא.ת המשפחה לבירור מלא של העייפות והחולשה שהסיבות להן יכולות להיות רבות ומגוונות.

שלום מה זה אי ספיקת לב ?

אי ספיקת לב סיסטולית כשיש בעיה בהתכווצות של הלב כמו למשל פגיעה בשריר הלב אחרי התקף לב ואז מופיעים סמנים כמו חולשה קוצר נשימה צבירת נוזלים ועוד ויש גם אי ספיקת לב דיאסטולית שאז הבעיה לא בהתכווצות אלא בהרפיה של הלב

שלום שואל לגבי אבי כבן 90, עם אי ספיקת כליות כרונית, קריאטינין 1.4, אי ספיקת לב, מחלת לב איסכמית בעברו עם צינטורים ומעקפים. מקבל טיפול קבוע בין היתר סילריל 2.5, אלדקטון 12.5 מ"ג פעם ביומיים. בדיקת אשלגן רוטיניות בפעמיים האחרונות עם היפרקלמיה סביב 5.8. נשלח למוקד לביצוע אקג - ללא סימני היפרקלמיה באקג. רופא במוקד המליץ לשקול הפסקת האלדקטון /סילריל ודיאטה דלת אשלגן. הרופאת משפחה אמרה שהיא חושבת שעדיף להמשיך עם הסילריל והאלדקטון במינןן הנ"ל ונתנה לו קייאקסטלאט 15 גרם פעם ביום. הטעם די מגעיל לו. - מה לדעתך הגישה המועדפת במצב כזה - האם הפסקת טיפול תרופתי נוכחי בסילריל או אלדקטון או התחלת טיפול בקייאקסלאט ? - האם קייאקסלאט הוא טיפול בטוח לטווח ארוך או שמיועד לתקופה קצרה של שבוע-שבועיים? - כל כמה זמן מומלץ לבצע בדיקת אשלגן? - האם טיפול בפוסיד מומלץ במצבים אלו , שכן קראתי שאפשר לסלק אשלגן בשתן(אינו מקבל כעת פוסיד כלל), או שזה דווקא יכול דווקא להחמיר את תפקודי הכליות ורצוי להמנע לדעתך? תודה

ההחלטה תלויה בעקר בתפקוד הלב . אם יש אי ספיקת לב סיסטולית משמעותית הרווח של התרופות הוא כנראה משמעותי. אם אביך מסוגל לעמוד בהגבלות התזונתיות יתכן וכלל לא יזדקק לטיפול תרופתי (היפרקלמיה של 5.8 אינה מאד חמורה). מתן קייקסאלאט לא מומלץ לטיפול כרוני, אך עד לאחרונה לא הייתה אופציה טיפולית אחרת והטיפול ניתן באופן כרוני למטופלים רבים בהעדר ברירה אחרת. כיום יש בשוק תרופה חדשה בשם VELTASSA המומלצת לשימוש כרוני. התרופה אינה בסל הבריאות אך לדעתי ניתן להשיגה ב"טופס 27 ג". תדירות המעקב – לדעתי פעם בשבוע ל2-4 שבועות, ואם יציב לרווח את המעקב. אשר לשימוש בפוסיד – הוא מעלה את אובדן האשלגן בשתן, אך גם משתן, עלול לגרום להתייבשות והחמרה בתפקוד הכלייתי. ההחלטה לתת אותו היא מוצדקת אם אביך סובל מבצקות/סימני עודף נפח. אם מאוזן לא הייתי ממהרת להוסיפו.