תסמונת הלב השבור: מיוחד לט"ו באב - ראיון עם פרופ' יהודה אדלר

לב שבור נקשר לרוב עם אהבה נכזבת וגעגועים, אבל מדובר גם בתסמונת רפואית אמיתית, שמתרחשת – תתפלאו לשמוע - גם בעתות שמחה. פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג מומחה, מסביר למה אמא של כלה בחתונה יכולה לחטוף התקף לב ללא שום בעיה מוקדמת בעורקים, איך מבדילים בין "לב שבור" אמיתי לבין התקף לב רגיל, ומדוע מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה של 100% במקרים בישראל.

בראיון מיוחד לקראת ט"ו באב, פרופ' אדלר חושף את האמת מאחורי התסמונת המסתורית שמשנה את צורת הלב, מדוע נשים מעל גיל 50 נמצאות בסיכון הגבוה ביותר ואיך מתח רגשי קיצוני יכול להפוך להיות סכנת חיים ממשית וגם ברגעי שמחה.

פרופ' אדלר, מהי תסמונת הלב השבור ולמה יש לה כזה שם רומנטי?

"תסמונת הלב השבור, הנקראת גם טקצובו קרדיומיופתיה, היא כשל לבבי זמני שנגרם עקב מתח נפשי חמור. למעשה, האנשים האלה מגיעים לבית החולים עם תסמינים ממש כמו של התקף לב, כאבים בחזה, שינויים באק"ג, לפעמים גם יש להם סימנים של אי ספיקת לב, והרבה פעמים אנחנו, הרופאים, עושים אבחנה שגויה של התקף לב.

"מה שמיוחד בתסמונת הוא שתפקוד הלב יורד באופן חד, בצורה אופיינית, כך שחוד הלב - החלק התחתון של הלב והחלקים הצמודים אליו - לא מתכווצים, ורק החלק הבסיסי של הלב מתכווץ. התסמונת הזאת תוארה לראשונה ביפן ב-1991 וקיבלה את שמה כיוון שהלב מקבל צורה כמו של כד יפני בשם טקוצובו, המשמש לציד תמנונים".

אילו אירועים יכולים להוביל לתסמונת הלב השבור?

"לרוב טראומה, כמו מישהו קרוב שנפטר, התעללות, תאונות דרכים, ניתוח גדול, גירושים. אבל גם אירועים שמחים יכולים לגרום לתסמונת הלב השבור - כל התרגשות שהיא קיצונית.

פרופ' יהודה אדלר. "התסמונת היא לא צפויה, ולכן המנגנונים שלה לא ברורים לגמרי". צילום: פרטי

"התסמינים העיקריים של התסמונת הם כאב פתאומי וחזק בחזה, שהוא למעשה ביטוי של פרץ אדיר של הורמוני לחץ - אדרנלין ונוראדרנלין, שנגרמים על ידי האירוע המטלטל מבחינה רגשית. הדבר מוביל לכאבים בחזה, קוצר נשימה, לפעמים גם הפרעות קצב, ועלול להוביל למוות בשלב קריטי".

האם הלב ניזוק?

"יש מצבים שהלב כל כך נחלש שהוא לא מצליח למלא את צורכי הגוף. למעשה, הוא נכנס למצב של אי ספיקת לב. אבל, בניגוד להתקף לב, ברוב המקרים של התסמונת אפשר לטפל ולהחזיר את תפקוד הלב באופן מלא תוך שבוע או מספר שבועות. אדם שחווה את התסמונת נמצא בסיכון של 5% לאירועים חוזרים".

יש קבוצות סיכון?

"התסמונת בדרך כלל נפוצה באנשים מאוד לחוצים, שלוקחים הכל ללב, רגישים, ולא בהכרח אנשים שהיו להם בעיות בלב - אין לזה קשר".

למה מייחסים את תסמונת הלב השבור לעניינים רומנטיים?

"זה סתם סלנג, אין לזה באמת משמעות. אבל לפעמים, כשיש איזה שבר רומנטי, הוא יכול לגרום לזה, כמו מצבים אחרים שגוררים תגובה רגשית קיצונית".

איך מבדילים בין התקף לב לתסמונת הלב השבור?

"התסמינים מאוד דומים, אבל בתסמונת הלב השבור יש שינויים מבניים ממשיים בלב - הוא מקבל את הצורה של הכד טקוצובו, אבל אין חסימה של עורקי הלב. כשאנחנו עושים צנתור לחולה, אנחנו רואים שהעורקים שלו בריאים לחלוטין. ואז עושים אקו ורואים שאזור מסוים בלב הופך לגדול יותר ושהלב מתפקד פחות. למעשה, ההבדל בין התקף לב לבין התסמונת הזאת נראה בהדמיה ובצנתור".

מהו השלב הקריטי ואילו סיבוכים יכולים להיות?

"השלב הקריטי הוא השלב החד, כאשר הלב משנה את צורתו ומופיעים כאבים בחזה וקוצר נשימה, לפעמים גם הפרעות קצב ואי ספיקת לב, שעלולים להוביל לסכנת חיים. בדרך כלל זה חולף תוך שבוע או כמה שבועות, אם עוברים את השלב הקריטי. חשוב מאוד לאבחן את התסמונת, כי 20%  מהלוקים בה יפתחו סיבוכים".

אוהד כדורגל בריא לחלוטין יכול ללכת למשחק, להתרגש ולחטוף את זה?

"התשובה היא כן. גם אמא של כלה בחתונה יכולה לקבל את זה".

איך נמנעים?

"אי אפשר להימנע, רק לנסות להיות רגועים. כאמור, ברגע שעוברים את השלב הקריטי, בדרך כלל הפרוגנוזה היא טובה".

זה קורה יותר לצעירים או למבוגרים?

"הסטטיסטיקה אומרת שהתסמונת הרבה יותר נפוצה אצל נשים מאשר אצל גברים, במיוחד בנשים מעל גיל 50. הגיל הממוצע הוא 65. בהקשר הזה אציין שהתסמונת היא לא צפויה, ולכן המנגנונים שלה לא ברורים לגמרי. לא ברור למה אירוע מסוים גורם להופעת התסמונת במקרה אחד ובמקרה אחר לא. ומה שעוד יותר משונה - למה נשים יותר מגברים? לא ידוע".

מי שחווה את התסמונת מוגדר חולה לב?

"אנשים שחוו אירוע של תסמונת הלב השבור מקבלים הנחיה להימנע ככל האפשר מלחץ. אם צריך, נותנים להם טיפול רגשי או טיפול תרופתי להרגעה. התעמלות, מדיטציה, יוגה, הליכה באוויר פתוח, בילוי עם חברים ומשפחה, לא להסתכל על החדשות וכיו"ב".

האם זו תופעה נפוצה בישראל?

"נעשו כמה מחקרים בנושא, בעיקר בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, וראו עלייה חדה בתסמונות הלב השבור. מחקר שבדק את כלל בתי החולים מצא עלייה של 100% במספר החולים בכל הארץ, לא רק במקומות שחוו את הטרור".

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים: שאטרסטוק)