הפרעת אישיות תלותית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

העצמאות הפרטית שלי

קשר משמעותי בין אנשים מערב מידה גדולה של תלות. ד"ר גידי רובינשטיין על המאבק בהפרעת אישיות תלותית "כאשר אני 'מביאה' בחור ממוצא מסוים (לא אנקוב במוצא על מנת לא לפגוע באחרים) הביתה. ההורים יכולים להתחיל במסע שכנועים על מנת לעזוב את הבחור, הוא לא בשבילך וכד'. וכאשר הבחור ממוצא אחר הם מסמפטים אותו. מה אפשר לעשות עם סוגיה זו? אני לא יכולה כל הזמן לספק את צרכי ההורים." "כל פעם שאני קרובה לסגור על חוזה שכירות, אמא שלי (שאיתה אני גרה) נכנסת למשבר. היא מתחילה לבכות ומבקשת ממני להשאר בבית. היא חולה ואני זאת שמטפלת בה. הבטחתי לה שאני אגור קרוב. היא לא מוכנה לשמוע. מה עושים? אני מרגישה במילכוד? אני לא מצליחה לצאת מהבית. אני מתחילה להתייאש."(מתוך פורום פסיכותרפיה)בימים אלה, בהם אנו חוגגים את חג העצמאות של המדינה, עולים על הדעת גם הקונפליקטים הקשים, שאנו עומדים בפניהם יום-יום, קונפליקטים...
ללמוד עוד על הפרעת אישיות תלותית
העצמאות הפרטית שלי-תמונה

קשר משמעותי בין אנשים מערב מידה גדולה של תלות. ד"ר גידי...

מאת: ד"ר גידי...
01/05/2006
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעת אישיות תלותית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעת אישיות תלותית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אני בן 43, מגיל 18 מטופל פסיכותרפיה באופן פרטי. רפואית טופלתי בעיקר ע"י רופאת המשפחה בסרוקסט, רוב הזמן במינון 100 מ"ג. בשנתיים האחרונות עקב קושי כלכלי עברתי לטיפול מרפאות חוץ במערכת צבורית- אז בפעם הראשונה נאמר לי מה הבעייה והוצע לגשת לביטוח לאומי שם קבלתי 20%- הפרעת אישיות תלותית-נמנעת וOCD שמזה שנים די ברקע ולא מאוד מפריע מלבד רמת ספק גבוהה בכל החלטה. בשלושת החודשים האחרונים מטופל בסרוקסט 40 מ"גביום-יום מבחינה טכנית בסהכ מתפקד לא רע- בעבודה אומנם מתקשה בכל דבר שדורש אסרטיביות (נמנע מעימות ומעמידה על רצונותיי/צרכיי) דבר שיוצר אי נעימויות ומצבים לא נעימים. בקשרים בין אישיים אנשים שאני מכיר יכול להתבדח ולצחוק אך הקשר מאוד שטחי, נזהר מלפתח תלות ומחשש שאעמוד במצבים שיאתגרו אותי מדי, שאלתי- האם הבעייה פתירה או זה שעד היום עדיין מסתובב עם אותן תכונות משמע שאשאר איתן. וכיצד מוגדרת הבעייה- מחלה, משהו עובר, קבוע? אשמח לייעוץ כיצד מוגדרת הבעייה שלי- מחלה/בעייה, האם משהו עובר או קבוע/משתפר/עלול לחזור. האם כדאי לפנות להעלאת אחוזי נכות? מה הסיכוי במצב שמבחינת עבודה מתפקד אך רגשית חברתית מתקשה אשמח לדעת לגבי- האוסידי: מלבד התקופה הראשונה (לפני כ23 שנה) ותקופות משבר קצרות- אין לי אוסידי קשה- של התקעות וטקסים, אך כן (לדברי הפסיכיאטר) יש רמה גבוהה של ספק. האם זה כיוון שאני כל השנים תחת טיפול תרופתי (רוב הזמן מינון נמוך), האם במציאות של הורדת מינון או הפסקת טיפול- מה הסיכוי של חזרה/החמרה? +האישיות התלותית-נמנעת

שלום רב, קודם כל אציין שבמסגרת הפורום לא ניתן לבצע הערכה מקיפה שתאפשר להגיע למסקנות לגבי האבחנה והפרוגנוזה. באופן כללי הפרעת טורדנית כפייתית (OCD) הינה הפרעה כרונית, כלומר תסמיניה לרוב מלווים את האדם רוב שנות חייו , כאשר מהלך ההפרעה יכול להיות מאופיין בתקופות של החמרות והפוגות (העלמות התסמינים). הפרעת אישיות גם היא הפרעה מתמשכת שמתאפיינת בדפוסים חוזרים של התנהגות, חשיבה, תגובות רגשיות. מאחר ומדובר בבעיות כרוניות מומלץ על מעקב קבוע אצל פסיכיאטר.

תודה רבה על התשובה הברורה, אכן ממצה ומסייע

אני בן 43, מטופל כשנתיים במערכת צבורית- אז פעם ראשונה נאמר לי מה הבעייה- הפרעת אישיות תלותית-נמנעת וOCD שמזה שנים די ברקע ולא מאוד מפריע מלבד רמת ספק גבוהה בכל החלטה. ביום-יום מבחינה טכנית בסהכ מתפקד לא רע- בעבודה אומנם מתקשה בכל דבר שדורש אסרטיביות (נממע מעימות ומעמידה על רצונותיי/צרכיי) דבר שיוצר אי נעימויות ומצבים לא נעימים. בקשרים בין אישיים אנשים שאני מכיר יכול להתבדח ולצחוק אך הקשר מאוד שטחי, נזהר מלפתח תלות ומחשש שאעמוד במצבים שיאתגרו אותי מדי, שאלתי- האם הבעייה פתירה או זה שעד היום עדיין מסתובב עם אותן תכונות משמע שאשאר איתן. וכיצד מוגדרת הבעייה- מחלה, משהו עובר, קבוע? אשמח לייעוץ

היי אני לא מטפלת. עונה כמטופלת שקצת מבינה- הפרעת אישיות מאוד קשה לשנות, אבל לא בלתי אפשרי. אני גם עם הפרעת אישיות (גבולית) והאקס שלי היה עם הפרעת אישיות נמנעת. אני עדיין בקשר איתו ומודעת להתקדמות שלו.. ואכן יש כזאת (מטופל אצל פסיכיאטר, פסיכולוג ובמסגרת טיפול CBT) מחלה, משהו עובר או משהו קבוע? מדובר במבנה אישיות, זה לא משהו שעובר. אבל כן משהו שאפשר לעבוד עליו ולמתן אותו.

אכן נכון כפי שכתבת-אפשר לעבוד על זה ולמתן... תלוי מאוד ברצון שלך לשנות... בהצלחה!

שלום לך היטבת לתאר את הבעיה אך בלתי אפשרי לאבחן מעל דפים אלה. אך מה חשוב השם? העיקר: אפשר לתקן ולחיות יותר טוב... תלוי ברצונך לשינוי.. אז בהצלחה!

ראה לעיל

ראה לעיל

בת 24 נמצאת במעגל של הרב עצמי.פיתחתי הפרעת אישיות תלותית במנהל שלי בן 45 ואני חיה ככה כבר שלוש שנים. אני מחכה כל שניה כל דקה שיתקשר שיזמין אותי אליו. יש לנו קשר מיני הדוק.ושנינו נהנין מזה. הבעיה היא שהוא משקר לי הרבה ולא אומר שהוא יוצא עם עוד מישהי במקביל אלי. ובעצם מותר לו לשקר כי הוא לא חייב לי כלום והוא גדול ממני בהרבה והק,ר שלנו זה מין נטו. לא מצליחה לצאת ממנו ולהתעצבן עליו לא מצליחה להוציא אותו מהראש. וזו לא אהבה,זה כלא. כלא בתוך הראש. התחלתי לעשן ירק כדי אולי להקל על התלות הזו, יחד עם כדורי אלפרליד שאני לוקחת . איך יוצאים מזה אנא עזרה בבקשה!

שלום שרה, הפרעת אישיות תלותית אינה מכוונת כפי אדם אחד אלא כלפי כל או רוב האנשים שנמצאים בסביבתו של האדם: http://www.giditherapy.co.il/?p=256. נשמע שאת זקוקה לעזרה שלא ניתן לספקה במסגרת פורום באינטרנט. ייתכן שברקע את סובלת מדימוי עצמי נמוך שמקשה עלייך להציע את עצמך כבת זוג בקשר שוויוני יותר ולכך יש לכוון את המאמצים. התרופה שאת משתמשת בה יוצרת גם היא תלות והתמכרות בשימוש ממושך ומיועדת רק לשימוש נקודתי לפני אירוע מלחיץ. ייתכן שאת הטיפול הפסיכולוגי יהיה צורך ללוות בטיפול תרופתי שיאפשר לך לתפוס מרחק רגשי מהקשר הבעייתי כדי לנתקו, לרוב תרופה המעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) כמו ציפרלקס. לתרופות אלו, בניגוד לתרופה שאת משתמשת בה, אין השפעה ממכרת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

מטופל במרפאת חוץ רק במעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים בלוסטרל 200 מ"ג, ללא טיפול רגשי כיוון שכרגע הפסיכיאטר המטפל קיבל ממרפאת הפרעת אכילה חוות דעת שלא שתפתי פעולה. כיוון שכך מתנה המשך טיפול בפנייה לתל השומר. רופאת המשפחה בדעה שונה משלו. הBMI שלי תקין, גם כשהייתי במגמת ירידה וגם כעת לאחר שעליתי במשקל. הגעתי לטיפול למעקב תרופתי לאחר שנים שטופלתי באופן פרטי ע"י מטפל רגשי בלבד. תרופתית הייתי רק במעקב רופאת המשפחה. במקור האבחנה הפרעת אישיות תלותית שכיום פחות דומיננטית כיוון שהוריי נפטרו ונאלצתי להתמודד בכוחות עצמי בעזרת תמיכה של שני אחיי ומכרים שסייעו לי להשתלב בעבודות חלקיות. כיום הגעתי לכ90% משרה מ2 עבודות שונות. הקושי יותר במישור הרגשי של בדידות, תחושת ריקנות כשנמצא לבד וכשאין מסגרת ברורה. מלבד קשרים טובים כיוון שצברתי בטחון ומסוגל לגלות הומור בקשרי עבודה וקשרים לא מחייבים-שטחיים. אני נמנע מעימותים ומתפיסת מקום בעבודה. אני מתרחק מקשר עם בני גילי ובכלל, מחשש ומרצה את בני משפחתי שמהווים את עיקר החברה שאני נפגש איתה. די מתרחק מבני גילי, חשיבה אובססיבית- כרגע ללא תסמינים ואכילה רגשית עד לא מזמן צמצום וספורט מוגזם-כיום פחות קיים לאחר העלאת מינון לוסטרל ל200 מ"ג אך קיים יותר בהיגיינת שינה לא נכונה, הימנעות מ"הלבד של הערב" "בבריחה" לחדר כושר ולבסוף שינה עם כ2 יקיצות לפחות ואכילה לילית. מתקשה במעברים במשך היום, כשמסיים עבודה למשל ויוצא מהמסגרת עם האנשים לזמן פנוי. קושי בעיקר כשאין מסגרת ברורה ולוחצת- בקטע שמאוד מובנית ולא לחץ נפשי, מתקשה בימי שישי ושבת כשלבד וכשצריך לנהל את הזמן שלי כן עם מצב רוח לא מוצלח בעיקר כשלבד. לאחרונה מוצא את עצמי ללא מוטיבציה לבצע מטלות בבית. מלבד העבודה שמחייבת אותי אני מתקשה להתחיל ולסיים משימות ומטלות של הבית- ניקיון די לא מצליח להרים את עצמי לעשות , כביסה-כן עושה, סידור הבית- רק את מה שמוכרח. זה די מפריע לי. הדבר היחיד שנותן לי כוח זה העבודה ששם נאלץ לצאת ויודע מה אני נדרש לעשות. שם גם קל לי עם קשרים בין אישיים, אך מה שמחוץ למסגרת זו מתחמק מקשרים ומהתחייבויות. אציין שעניין ה"מטלות" של הבית מעט אובססיבי אצלי ולכן מטריד אותי שאיני מצליח לשלוט בהן ולבצען. אשמח לדעתכם האם זה סוג של חזרה לדיכאון?

שלום רב, אתה מתאר שינוים שיכולים לנבוע מהחמרה דיכאונית אך גם מסיבות אחרות ולא ניתן לאבחן זאת ללא בדיקה ובמסגרת הפורום. בפסיכיאטריה הבעיות הנפשיות לרוב מורכבות ולא ניתן להתייחס לדברים בשחור-לבן, לתסמינים יש תרומה של קווים אישיותיים, הסביבה, השינויים שאדם עובר לאורך חייו. כדאי לעשות הערכה מחודשת ע"י הפסיכיאטר שיתרשם מהתסמינים הפעילים נכון להיום ובהתאם לכך לחשוב על הטיפול הנכון בתקופה זו.