פרפקציוניזם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אובססיה: "נשלטים" או "שולטים"?

מקרצפים כל היום ומרגישים שזקוקים לטיפול? גאים בניקיון - ובטוחים שכך צריך להיות? מה ההבדל בין הפרעת חרדה טורדנית-כפייתית להפרעת אישיות כפייתית? רבקה מקרצפת ומסדרת את הבית מספר פעמים ביום: כל פירור על המרצפות הלבנות מקפיץ אותה, היא מסתובבת עם סמרטוט ביד, מוכנה לנקות כל גרגר אבק. הדבר מלווה חרדה, מתיש ומייגע אותה, גוזל ממנה זמן ואנרגיה - וגורם לה מצוקה רבה, שבגללה פנתה לטיפול. לאה נוהגת בצורה מאוד דומה בכל הקשור לסדר וניקיון, אך היא גאה על כך שאצלה בבית כל כך נקי - עד שאפשר לאכול מהרצפה. מה מבדיל בין השתיים? לשם כך, עלינו לעסוק בקשר (ובהבדל) שבין הפרעת חרדה טורדנית-כפייתית (OCD) להפרעת אישיות כפייתית - וזאת נעשה במאמר זה.מהי הפרעה טורדנית-כפייתית? מדוע ניתן לומר כי היא "לא הגיונית ולא רצונית"?הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) היא הפרעת חרדה, שבה האדם עסוק במחשבה מעוררת חרדה שצצה במוחו שוב ושוב, באופן לא רצוני - וגורמת לו סבל רב...
ללמוד עוד על פרפקציוניזם
העייפות הבלתי נסבלת של הקיום-תמונה

במשך שנים התעלם הממסד הרפואי ממטופלים שהתלוננו על תשישות...

מאת: מערכת zap...
12/12/2002
אובססיה: "נשלטים" או "שולטים"?-תמונה

מקרצפים כל היום ומרגישים שזקוקים לטיפול? גאים בניקיון -...

מאת: פרופ' גידי...
03/07/2016
בדידות מבחירה: קווים לדמותה-תמונה

איפה אתם בחגים? האם השאלה מעוררת בדידות, דיכאון וחרדה? האם...

מאת: פרופ' גידי...
08/09/2016
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לפרפקציוניזם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

פרפקציוניזם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

אשתי חולת ניקיון ומסרבת לקבל טיפול אני נשוי (37) ואב לשני בנים בני שנתיים וחצי שנה אישתי חולת ניקיון פרפקציוניסטית וזה גורם להרבה מאוד ריבים שרובם אם לא כולם קשורים בסדר וניקיון. כמה נתונים / מקרים כדי להמחיש את הסיטואציה אשתי לא אוהבת פירות ולכן אף פרי לא נכנס אלינו לבית אסור לתת לבנים פירות. מנקה את הבית בערך 10 פעמים ביום עם דייסון. ברכב החדש שלה יש שקיות זבל שחורות באזור הרגליים כדי שהשטיח לא יתלכלך יש הרבה איסורים בבית איפה מותר לאכול ומה. אחרי כל כניסה שלי לשירותים היא מייד רצה לנקות. תמיד היא תתקלח אחרי כדי לא לנקות את המקלחת פעמיים לאחר הרחצה כך שאם היא עייפה כבר ב9 בערב היא מתחילה להגיד לי ללכת להתקלח במקום להיות עצמאית להתקלח ולישון אף פירור לא ישאר בכיור לפני השינה. קשה מאוד או שחור או לבן אין באמצע ואם לא מתאים לי אני יכול ללכת , וכך היא בעצם שולטת בכל הסובבים שלה ביד רמה . אני אדם מכיל אך גם לי יש גבול ולרוב אני מוותר על דברים כדי לא להיכנס לריב . בעבודה היא מנהלת משרד גדול שם היא פורחת, הפרפקציוניסטיות שלה באה לידי ביטוי סידור ארגון פגישות וכתיבת נהלים נוקשים לאנשים מתחתיה הכל מסודר פיקס. היא בטוחה שיש רק דרך אחת וזאת הדרך שלה היא מתגאה בזה שהיא נקיה ולא מבינה שהיא עברה מזמן את גבול הטעם הטוב, מבחינתה הסביבה בעייתית אני מנסה בכל הכוח לגרום לה לבוא איתי לטיפול מתוך הבנה שיוטב לה וגם לי אם תוריד הילוך/תשחרר מהטירוף הזה . זאת משימה בלתי אפשרית לארגן ולסדר הכל לפרטי פרטים ברמה כזאת כי לעולם זה לא יהיה מושלם מבחינתה גם ככה . יש לי הרגשה שרק אם אעשה צעד חריף ואצא מהבית לכמה ימים או אציב תנאי שזה או גרושים או טיפול היא תסכים וגם בזה אני לא בטוח . לשאלתי נניח לרגע שמדובר ב ocpd האם יש דרך לשכנע אותה ללכת לטיפול מבלי להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה וכאילו להיפרד שכולם ידעו ? נכון לעכשיו זאת נראית לי הדרך היחידה לגרום לה אולי להגיע לטיפול.

שלום לך, עם כל ההבנה להשלכות שיש למצב של אשתך על חייך, לא ניתן ולא רצוי להפנות את אשתך לטיפול. כפי שאתה רואה, היא אינה מסכימה, סביר להניח משום שהיא תופסת את רוב התנהגויותיה כנורמטיביות והיא עצמה אינה סובלת מכך. יתר על כן, חלק מהתכונות האופייניות ל-OCD, כמו פרפקציוניזם, מניבות פירות חיוביים בתחומי חיים אחרים, כפי שאכן עולה מתיאוריך לגבי הצלחתה בעבודה. לא נראה לי שיציאה מהבית למספר ימים תעזור, בוודאי שלא בטווח הרחב. הדחף שולט בה והיא לא יכולה אחרת. במקום לצאת מהבית לכמה ימים הייתי מציע לה לפנות לטיפול זוגי, דבר שיגדיר את הבעיה כ"זוגית" (והיא אכן גם כזו) ובכך יוריד ממנה את הסטיגמה שהיא עלולה להרגיש בטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי אישי. אם היא תתנגד גם לכך והנישואין חשובים לך, הודע לאשתך שאתה פונה לטיפול זוגי והתחל ללכת לבד למטפל הזוגי. בחלק גדול מהמקרים, צעד כזה, בניגוד לעזיבת הבית לכמה ימים, עשוי להיתפס כאיום והיא עשויה להצטרף לטיפול הזוגי ובהמשך אולי גם להסכים להצעת המטפל הזוגי לפנות לטיפול פרטני. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

אני כמעט בוודאות אובססיבי /-פרפקציוניסטי, מה שבפועל קידם אותי בכל מה שעשיתי, בעיקר שזה נחשב יתרון סדר פורצדורה משמעת פרפקציוניזם בתחום ההישגיות והעבודה. כאשר אתה מודע לתכונה זו, אצלי התחיל מעבר שדומה ליציאה מסבך. באופן מבוקר הוצאתי עצמי ממצבים שדורשים מעצם אופים פורצדורה ארוכה כי אני פשוט נשאב אליהם, ניירת, מעקב, בצוע. המצב שהגעתי אליו אינו קיצוני אבל השכין רווחה נפשית וגופנית ממש כך. אני בשנות ה50, והרשתי לעצמי לשחרר הרבה דברים שפתאום נראו לי הרבה פחות חשובים. אני מוצא עצמי ללא הרבה תכנונים תוכניות בעיקר מקצועית, היו לי הצלחות טובות בעבר, מרגיש מסופק מאוד, אבל מתגנב למוחי חשש, שהפשטות הזו גובלת בהמנעות, זה בולט שאני מגיע למקומות שלא ביקרתי הרבה זמן ואנשים חיים כאילו אין מחר באינטנסיביות מדהימה. אצלי המקום היחיד שאני מאוד אנרגתי, זה בפרקי זמן קצרים,משימות חיוניות, ומאוד בטיולים לחו"ל, שאני ממש נהנה ובסופר אינטנסיביות מהנה מהבוקר עד הערב.מרגיש פעיל מעורב וחוויתי, צובר חוויות עמוקות, מה שנתן לי הרגשה שאני לא בהמנעות, אלא שזו בהחלט בחירה להשיל את מרבית הפורצדורות בשגרה היומית, כמובן עקב הנטיה לפורצדורות ופרפקציוניזם. מה המדדים עבורי לבחינת מידת ההמנעות או שמא אני חושש ללא סיבה, רב תודות.

שלום יניב, אם הפרפקציוניזם שלך קיצוני במידה שאתה דוחה משימות או לא מתחיל אותן מרוב שאיפה לשלמות, אזי יש לטפל בו. מתיאוריך לא עולה שזה המצב. חלק מדאגתך נובע מהשוואה למה שמקובל או מה שאתה רואה אצל אנשים אחרים (מבלי לדעת דברים רבים אחרים עליהם) ובלי להיכנס לפרטי המקרה, המלצתי במקרים כאלה להשוות את עצמך לעצמך, כלומר, להביט לאחור ולראות מה הספקת. בגילך, וגם הרבה קודם, לא ניתן לשנות אישיות בסיסית והמטרה היא להשלים עם מה שיש, להיות שמח בחלקך ולא להשוות את עצמך לאחרים. כמובן שאין בכך משום תחליף לייעוץ אישי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

תודה לך על התשובה, נגעת במדויק ובישפט אחד, בהסבר האישי שלי לעצמי, מדוע אני יכול לחיות טוב עם השינוי שעשיתי, מבלי להשוות לאחרים. הסיבה שכל הזמן הובילה אותי, שהגעתי למקום של הבחירה הזו לאחר הספק אדיר של דברים שעשיתי! וזה כמו שאמרת"להביט לאחור ולראות מה הספקת. "כך אני מרגיש. אני לא משווה עצמי לאחרים, אלא במידה מסוימת מרגיש מוזר שגם אנשים בגילי לא מורידים הילוך, אבל מבין שלכל אחד המסלול שלו. יש לי תחושה גם שגורמים נסיבתיים נוספים, נותנים פורופרציות אחרות לחיים, כגון אובדן הורה, שהשפיע על ההחלטה הזו ברקע. עדין, יתכן שהתחושה של אי עשיה אינטנסיבית, תמיד תשאיר אצל פרפקציוניסט הרגשה שהייתי יכול לעשות הרבה יותר?! לכן גם ב"מעט" שאני עושה לאחר סינון אני משתדל לעשות כל יום משימה אחת משמעותית שתתן וי לחלק הפרפקציוניסטי! :). שאלתי הנוספת, האם כאינדקציה לאיזון בין עשיה לכביכול המנעות, יכולה להיות צה שאני מכנה, שימור היכולת העשיתית במשימות קצרות מועד, כי כאשר אני מרגיש שנשמרת יכולת הבצוע החזקה, זה משחרר אותי להמשיך בבחירה שלי, או שזה חלק הפרפקציוניזם עצמו? אולי הפחד לאבד את היכולות שהיו ויש לי בעשיה בווליום גבוה?! נתקלת בפחד הזה, לאבד את העוצמה שהיתה לפני שינוי על מוחלטות הבצועים? תודה

פרופ׳ גידי שלום. יש לי רצון לשאול המון שאלות וככל שאני לומד יותר כך השאלות מתווספות. ולכן אתמקד בבסיס שנראה לי. מנסיונך כיצד יש לטפל בפרפקציוניזם שמוביל לקשיים במגוון גדול של תחומים. מדחיינות עקב פרטים קטנים ועד קושי גדול בבחירה וקבלת החלטות. כשכל החלטה נבדקת ואם נראה שהייתה שגויה אז יש חרטה מאוד קשה שמובילה לחוסר רצון לקבל החלטות. וקושי להפטר מדברים וחפצים. כשהכל צריך להיעשות לפי פרמטר מסוים ומאוד ברור ו"בטוח". קושי בהגדרת יעדים ומטרות. ופעולות רציפות למימושן. כי יש יותר מדי רצונות ויעדים שסותרים אחד את השני ומצריכים ויתורים ולכן גם הפעולות שנעשות יכולות לסתור אחד את השנייה כשגם באם יש צורך לטפל ואיך יש ספקות והרצון הוא להתמודד באופן עצמאי כי במחשבה הכל קל יותר. רק כשמגיע שלב המעשה או אפילו אחריו מתחילים לצוץ ספקות וחרטות. מה שמוביל לחשיבה מרובה מדי לפני כל מעשה ובזמן האחרון אפילו אמירה או כתיבה אשמח לעצה לטווח המיידי ולטווח הארוך וגם עצה באיך ליישם דווקא את זו כי שמעתי המון עצות וחסר לי מיקוד והבנה במה הנחוץ לי ביותר (שוב הפרפקציוניזם) (;

שלום יוסף, מתיאוריך עולה שה"פרפקציוניזם", כפי שאתה מכנה אותו, הוא רק תסמין אחד מתסמונת כללית של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) ו/או של הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD). מאמרים המתארים את שתי ההפרעות, על הדומה והשונה ביניהן, תוכל למצוא בקישור הבא: https://www.giditherapy.co.il/?cat=214. אינני יודע ממי קיבלת עצות, אך הפתרון הוא לא עצות לטווח קצר או ארוך, אלא טיפול פסיכולוגי, בחלק גדולה מהמקרים בשילוב טיפול תרופתי. טיפול הבחירה הפסיכולוגי הראשון הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול הבחירה התרופתי הראשון הוא אחת התרופות המעכבות ספיגה חוזרת של מוליך עצבי בשם סרוטונין במוח (SSRIs, כמו ציפרלקס, פרוזק וכד'). בטיפול הקוגניטיבי נעשה ניסיון לשנות דפוסי חשיבה נוקשים בסיסיים (למשל, "הכול או לא כלום" שמאוד אופייני לפרפקציוניזם), אך תחילה יש לאושש את האבחנה בבדיקה אצל איש מקצוע מוסמך ולפעמים יש צורך בהיעזרות בגישות טיפוליות נוספות, בהתחשב באישיותו של האדם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

הי, בת 35 נשואה פלוס 3. תודה לאל הכל בסדר בחיי בית זוגיות ילדים עבודה... מאז ילדותי הייתי חרדתית ופרפקציוניסטית ברמה נסבלת. בשנים האחרונות לאור עומסי היום יום והלחצים - עסק של הבעל, תביעה משפטית פרפקציוניזם שכל הבית והילדים יהיו מתוקתקים, החל לחץ בדמות פסוריאזיס קל, דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, תחושת חנק בגרון ועוד. פניתי לפסיכיאטר שנתן לי ציפרלקס 10 מג בשילוב קלונקס 0.5. לאחר חודש חשתי שיפור אבל הציפרלקס דיכא לי חשק מיני, נלחצתי ועברתי למירו. המירו גם במינון נמוך גרם לעיפות והשמנה. החלטתי להפסיק ולנסות להתמודד לבד אך מסתבר שהתת מודע שלי חזק יותר ולמרות שאני לכאורה לא חשה לחץ או חרדה אז יש לי תופעות של קושי בנשימה, מכבש על הלב ומועקה, מעין גולה בגרון (בדיקת אאג תקינה) מה שעוזר לי מידי פעם זה לוריוון אחת לכמה ימים. הרופאה רשמה לי כדורים חדשים בשם ברינטליקס 10 מג... לא ראיתי הרבה אינפורמציה עליהם באינטרנט. אשמח לעזרתכם האם יש להם תופעות לוואי של השמנה? דיכוי חשק מיני? התמכרות? אני מאוד חוששת שמא אצטרך כל החיים לקחץ כדורים אלו וסהכ אני אדם נורמטיבי ושמח שאוהב את החיים... אני נוטלת אותם כשבוע בשילוב קלונקס חצי כדור של 0.5 בבוקר וחצי בערב. מאז הברינטלקס אני חשה החמרה בתחושת הלחץ והמחנק וגם בחילות נסבלות. האם זה הסתגלות לתרופה? הקלונקס מאזן מעט את התופעות... עד מתי להערכתך להמשיך עימה עם תופעות אתו? לעזרתכם אודה

שלום לך הברינטליקס לא ממכר. הקלונקס כן. מאוד. ממליץ שתעמדי לפסיכיאטר שיאזן אותך כהלכה. תרגישי טוב.