הפרעה פסיכוגנית: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

שיעול בילדים ומבוגרים

לא מפסיקים להשתעל? קיימות לכך סיבות רבות: עישון, אסטמה, אלרגיה, בעיה בסינוסים, ריפלוקס או שאיפת עצם זר לריאות. הילד משתעל? רוב הסיכויים שמדובר בווירוס. מדריך מיוחד שיעול הוא רפלקס שנועד להגן על הריאות מגופים זרים - ולצורך הוצאת הפרשות המצטברות בדרכי הנשימה. הגירוי לשיעול מתחיל בסמפונות, הצינורות המכניסים אויר לריאות, או בלוע; אך הוא עלול לנבוע גם מגירוי בוושט, במעטפות הריאה והלב. כתוצאה מהגירוי מתקיימת הפעלה של הסרעפת ושל דופן בית החזה, בשלב ראשון לשאיפת אויר ובהמשך להוצאה מהירה של האוויר. השיעול עלול להיות בעל אופי לח, יבש, מלווה צפצופים, נבחני, עם מעין שריקה (וופינג) בסופו או טורדני. השיעול עלול להתגבר בשעות הלילה או בתנוחות מסוימות. כל אחד ממאפייני השיעול מתאים לסיבה הגורמת לשיעול. האבחנה נעשית בהתאם להיסטוריה הרפואית ולמהלך המחלה. צילום: שאטרסטוק   מהן הסיבות לשיעול בקרב ילדים?השיעול בקרב ילדים נגרם מסיבות שונות ומגוונות. הסיבה...
ללמוד עוד על הפרעה פסיכוגנית
פיברומיאלגיה: יש מה לעשות-תמונה

החיים עם פיברומיאלגיה - תסמונת כאבים מפושטת - אינם קלים, אך...

מאת: פרופ' חנן...
05/01/2016
שיעול בילדים ומבוגרים-תמונה

לא מפסיקים להשתעל? קיימות לכך סיבות רבות: עישון, אסטמה,...

מאת: ד"ר דורון...
22/02/2015
כשהגוף מדבר והנפש מקשיבה-תמונה

הילד מתלונן על כאבים, אך הבדיקות לא מגלות דבר. זה המקום שבו...

מאת: ד"ר פטרה...
27/10/2008
הכאב: מהות, משמעות ודרכי טיפול-תמונה

אין מה שלא חווה בחייו כאב. מה ההבדל בין כאב פונקציונלי לכאב...

מאת: ד"ר יגאל...
20/04/2016
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל להפרעה פסיכוגנית?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

הפרעה פסיכוגנית: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

יש לי ילד בן 11 וחצי עברנו את כול הבדיקות רופא אחד אומר לתת תרופה יש פירכוס אפילפטי שלו רואים רופא שני אומר פירכוס פסיכוגני מה עושים

היי לך מבינה את דאגתך ושאלתך החשובה אך הפורום הזה עוסק בטיפול רגשי כדאי להפנות את השאלה לפורום נוירולוגיה. בברכה ליאת ברעוז

היי, ראשית סליחה על האורך. יש לי אחות אוטיסטית נמצאת בהוסטל. קצת רקע: בניגוד לאוטיסטים אחרים היא מדברת שוטף משפטים שלמים ולא תבניתיים. ממש מדברת רגיל כמו כולם.יוצרת קשר עם הסובבים. לרוב הבעיה אצלה זה שהיא מדברת הרבה ווכ שהיא באי שקט אז יכולה אז זה יכול להיות נון סטופ למשל לשאול שוב ושוב את אותה שאלה. יש לציין שהיא תקופה ארוכה נמצאת שקטה שלווה ונינוחה. כך שהדיבור רגיל. אחותי לא תמיד מספרת מה עובר עליה לאחרים אלא רק לאימי שנוהגת לדבר איתה יום יום טלפונית, לבקר 3 פעמים בשבוע. וכמובן שהיא מגיעה לביקור. אחותי החלה להתלונן על כאבים ביד ואחרי כשבוע קרה מקרה בהוסטל והתקשרו אלינו. הבנו שקרה משהו ממש חריג אחד המדריכים עשה לה משהו בכוח הוא משך אותה מהספה לדבריה קשר לה את הידיים לאחור והעלה אותה על ההליכון היא החלה לצרוח( אסור לה לעלות על ההליכון והיא מועמדת לניתוח בברך עקבקריעת רצועה בברך שגרמה לשחיקת סחוס ועיוות הרגל). מאחר והמדריכות לא היו נוכחות אלא בדירה ליד הם שמעו את הצעקות ונכנסו. הבנתי שהיה בלגן גדול הן נבהלו מההתנהגות שלו אפילו כלפיהן היה שם עימות. אני לא ממש יודעת מה היה שם כי לא ספרו לנו אבל כולם אומרים לנו להגיש תלונה במשטרה ואגב הוא פוטר באותו ערב עי האחראי שאף דיווח למנהל אגודת אלו"ט. כך או כך אחותי החלה לגמגם היא מאוד רגישה לסיטואציות למשל אם צועקים עליה היא מרגישה אחרי זה לא טוב עם עצמה בוכה.. כמובן שהבינה שקרה משהו אולי הכאיב לה , אולי המומה מהתקיפה שלו מהעוצמה שלה מהיחס שלו ואף היא יודעת שהיה בלגן סביבה שכולם נבהלו וצעקו. הבעיה שהיא החלה להפסיק לדבר כלומר היא יכולה לומר את שמי כי פונה אליי ואז שקט או מצביעה על משהו ולא יוצאת לה הברה. אנחנו כל הזמן מנסים לא להתייחס לדבר רגיל אבל אימי שמה לב שהמצב מחמיר בעיקר בטלפון שלא יכולה לתקשר עימה. יש לציין שבעבר היה לה טראומה היא גמגמה ועשינו כפי שאימי בקשה לא להתייחס וזה עבר. דבר אחרון, היא כל הזמן מתלוננת על כאבי ראש באזור המצח כנראה. כבר כמה שבועות. האם יכול להיות שמדובר בבעיה רפואית שגורם לגמגום? מה דעתך? איך לפעול? ברצוני לציין ששם לא מתיחסים אליה יותר מידיי ולא מנהלים איתה כלל שיחות. אין גם פעילויות היא רק יוצאת לעבור וחוזרת אחרה"צ לחדר שם מסתגרת מתחת למיטה גם בשל מצבה ברגל עם כאבים. בעיקרון היא ברמה גבוהה לחוסים האחרים ודיי בודדה עיקר הקשר הוא עם המשפחה.

אני מבינה שאת גואגת לאחותך, אז כמה מילים להרגע: אנשים לא מגמגמים בגלל טראומה, ובטח לא בגילה של אחותך! היא חרדה אולי בגלל אירוע מסויחם, את למעשה לא יודעת בבטחות מה קרה לה וגם לא מטפלת בה על בסיס יומי, כדי להתערב בטיפולה. היא נמצאת המערכת שמכירה ומטפלת בה לאורך השנים והדבר הנכון זה לעבוד איתם ביחד. אם אחותך מדווחת על כאב פיזי, קודם כל יש להתייחס על ידי בדיקת רופא ובדיקות נוספות, במידה ואין ממצאה שניתן לזהות או לטפל בו מניחים שיש רקע רגשי או ביטוי למצוקה נפשית... ואז, אמור להיות טיפול או תמיכה רגשית במערכת של אלוט ובהוסטלים. ממליצה לך לפנות אליהם ולהיעזר בשרותים שלהם. כל טוב

תודה על המענה המהיר. התכוונתי שזה נובע ממוצקה נפשית. השאלה איך עוזרים לה כעת לצאת מהגמגום? אולי את יודעת מניסיון? תודה

סליחה אבל בתור איזו סמכות את טוענת שגמגום לא יכול להופיע בעקבות גורם פסיכוגני? הוכח מחקרית שבבגרות גמגום יכול בהחלט להופיע לאחר טראומה ולמעשה הינו ביטוי שלו. שנית - הכותבת כותבת לך בבירור שנעשה מעשה של אלימות כלפי חסרת ישע, הוא אפילו פוטר, ואת ממשיכה ואומרת לה ש"היא כנראה לא יודעת מה ארע שם"...זה לעצום עיניים לעוול. הייתי מציעה לממן לה טיפול פסיכולוגי פרטי אם זה לא נעשה במוסד עצמו, ולבקש מהפסיכולוגית או העוס במקום לתת מענה לאחותך ובוודאי לא להתעלם. מדובר באדם, פיקח ומפותח לדבריה, בן אנוש - ומגיע לה יחס שכזה.

הבת שלי בת חמש וחצי סובלת משמעות טורדני, ורופאה איבחנה אותה בשיעול פסיכוגני כבר שבועיים אנחנו עם שיעול יבש וקצר ללא הפסקה כל דקה בערך. הבנתי מהרופאה שככל שמתעלמים ולא מדברים או מתייחסים לזה זה עובר מעצמו. חשוב לציין שעברנו דירה לפני כחודש והיא בגן חדש למרות שנראה שמסתדרת טוב במקום החדש. הייתי רוצה לדעת כמה זמן יש להמתין עד שזה יחלוף מעצמו? או מתי כדאי להתחיל טיפול תרופתי, פסיכולוגי, טיפולי. ואם כן אז מתי ואיזה טיפול מומלץ.

שאלות לשאול את רופא הילדים. ניתן גם לפנות לרופא ילדים ורופא אאג במידת הצורך

שלום רב, חתלתול בן כ 7 וחצי חודשים ( אומץ מהרחוב בגיל 3 חודשים בערך) מסורס. לפני כחודשיים הופיעו פצעים על העור וגרד עד זוב דם. נלקחה דגימה על ידי וטרינר לבדיקה- יצא נקי, ללא סקביאס וכו... מאז החתול מקבל אנטיביוטיקה ומשחה דרמקומבין (או משהו כזה.. אולי טעיתי קצת בשם). הטיפול לא עזר. לפני כשבועיים וחצי קיבל זריקת סטרואידים שהייתה צריכה להספיק לחודש.- גם לא עזר... הוא המשיך להתגרד רגיל. החלטנו, אני והוטרינר לבדוק אם הוא אלרגי למזון. החתלתול הועבר לתזונה היפואלרגנית לפני שבועיים, אך אין שינומ התנהגותי בגרד. ממשיך לגרד את עצמו עד זוב דם. הוא עדיין מטופל באנטיביוטיקה ובמשחה ( שעד כה נמצאה הדבר היעיל ביותר, כיוון שזה מרגיע לו את דחף הגירוד לכמה שעות). אוסיף כי בבית יש עוד 4 חתולות. כל החתולים הם חתולי בית ולא יוצאים ממנו. מלבד הגרד החתלתול חיוני, אוכל, משחק ... אני די מיואשת כי אני לא מצליחה למצוא שום טיפול, או לפחות את הסיבה לגרד הזה. אני מצרפת תמונות, ואשמח לשמוע חוות דעת נוספת

גירוד בחתול ייתכן והמקור לכך אלרגי. אלרגיה לפרעושים היא האלרגיה השכיחה ביותר ומחייב טיפול קבוע וחודשי כנגד פרעושים (גם אם החתול לכאורה נקי מפרעושים) אלרגיה שכיחה נוספת היא סביבתית. הכי פחות נפוץ זו אלרגיה למזון והאבחון וטיפול היא הזנה בלעדית במזון היפואלרגני רפואי. בדרך כלל סטרואידים אמורים לעזור במצבי אלרגיה והוריד את הגרד. סקביאס מחלה עורית הנגרמת על ידי טפיל, גורמת לגירוד עז בעיקר בשל תגובה אלרגית חריפה למרכיבים שברוק (בדומה לאלרגיית פרעושים) ולכן לא תמיד ניתן למצוא את הטפיל במגרדי עור שטחיים. אני ממליץ לדבר עם הוטרינר על אפשרות של טיפול אמפירי נגד סקביאס במידה והטיפולים האחרים לא עוזרים ולו ורק בגלל הסיכוי לסקביאס שלא זוהה במשטחי העור. צריך לקחת בחשבון שלעיתים בחתולים גרד פסיכוגני, אך כדי לאבחן אותה יש לשלול גורמי גירוד נפוצים יותר

פורומים בנושא הפרעה פסיכוגנית
פורום פסיכותרפיה
ליאת ברעוז תענה על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לפסיכותרפיה, כגון: חששו...
פורום טראומה והלם-קרב
הפסיכותרפיסט ד"ר דרור גרין ישיב על שאלות הגולשים בנושאים הנוגעים בטראומה...
פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
ד"ר מאיר נעמן ישיב על שאלות הגולשים בתחומים הנוגעים לדרכי התמודדות עם מצ...