כתבת המשך......

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/04/2008 | 19:15 | מאת: מצה

הפרוזק לא יעיל לדיכאון קל? כל האלטרנטיבות לטיפול מחקר שקבע כי התרופה הפופולרית אינה יעילה נגד דיכאון קל, גרם למטופלים רבים דיכאון לא קל בכלל. אבל אל ייאוש – יש תרופות חדשות, יש טיפול פסיכולוגי, יש הומאופתיה ויש אלטרנטיבה שיר-לי גולן פורסם: 17.04.08, 14:11 שי (השם המלא שמור במערכת‭,45 ,(‬ איש היי?טק, קודם לאחרונה בחברה בה הוא עובד. שעות העבודה הרבות שלו התארכו עוד יותר. בד בבד הבחינה רעייתו כי הוא כעוס ועצבני ומרבה לריב איתה ועם בתם בת ה?‭.15‬ כשפנה לטיפול פסיכולוגי, המטפל זיהה אצלו תמהיל שכיח של דיכאון וחרדה. הטיפול כלל נטילת תרופה נגד דיכאון ושיחות פסיכודינמיות, בעזרתן הבין שי שהוא מעדיף לחזור לתפקידו הקודם. הוא הבריא וחזר לחייך ולתפקד כרגיל. לפי הספרות הפסיכולוגית המקצועית, כל אדם חמישי יסבול במהלך חייו מדיכאון בעוצמה שהייתה מצדיקה טיפול רפואי. שיעור הנשים בסטטיסטיקה העגומה הזו כפול משיעור הגברים. מצב הרוח הדיכאוני מאופיין בתחושת דכדוך ועצבות, ירידה בתגובתיות ובפעילות, חוסר מוטיבציה, חוסר אנרגיה, פסימיות, חוסר יכולת ליהנות, ירידה בתיאבון, קשיי שינה, תחושת חוסר ערך, דימוי עצמי נמוך ובמקרים קיצוניים, מחשבות על מוות והתאבדות בעוצמה משתנה. בשליש מהמקרים נלווית לדיכאון גם חרדה – מצב של פחד בלתי? סביר היוצר תחושות מצוקה ואי?נוחות בדרגות שונות. התרופות באופן מסורתי, בעיות הנפש הללו מטופלות באמצעות תרופות ו/או פסיכותרפיה. הרתיעה מתופעות הלוואי של התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה מהדור הישן, כמו גם האימה הניזונה מתסריטים הוליוודיים מפני הטיפול ב"מכות חשמל‭,"‬ התחלפו בשנים האחרונות בכמיהה לא רציונלית לתרופה אחת "מופלאה‭,"‬ הפרוזק. קראו לה "גלולת האושר‭,"‬ התייחסו אליה כאל הפתרון האולטימטיבי לכל דכדכת חולפת, כמו גם לדיכאונות של ממש. בשלב מסוים נדמה היה שמי שלא לוקח פרוזק הוא אאוט, ולא מבחינה נפשית. אלא שה‭"HAPPY PILL"‬ המבטיחה ספגה לאחרונה מכה תדמיתית לא קלה, בדמות מחקר שקבע כי היא אינה יעילה בטיפול בדיכאון קל. המומחים, מצידם, טוענים כי הפרוזק היא בכל זאת תרופה יעילה וטובה, אלא שעכשיו הגיע זמנה, או זמננו, לחזור לפרופורציות. כל חולה שני שמגיע לפסיכיאטר מטופל בתרופות (איור: Liquidlibrary) "לא איבדנו תקווה ואיננו עומדים מול שוקת שבורה‭,"‬ קובע נחרצות הפסיכיאטר ד"ר משה סטולר, מנהל השירות הפסיכיאטרי של "שירותי בריאות כללית" במרחב חיפה. "התגובה הטיפולית לתרופות נוגדות דיכאון וחרדה נבדקה בכמות אדירה של הסיבה לעבור לאלטרנטיבה מחקר ענק: נוגדי דיכאון לא יעילים בדיכאון קל / ד"ר איתי גל חוקרים בבריטניה סקרו 47 מחקרים על תרופות נוגדי דיכאון ומצאו כי יעילותן אינה גבוהה מזו של תרופת פלצבו שאינה מכילה כל חומר פעיל. מומחה ישראלי: לא לכל דיכאון צריך תרופות לכתבה המלאה מחקרים ויעילותן של התרופות האלה הוכחה באלפי מחקרים. במקביל, מיליוני חולים טופלו בעזרתן בעשורים האחרונים בהצלחה, כך שגם הניסיון הקליני עם התרופות אינו דבר מבוטל. כל חולה שני שמגיע לפסיכיאטר מטופל בתרופות האלה ואנחנו רואים חולים שמבריאים כל הזמן. זו טעות להיאחז במחקר בודד כדי לבטל את ההשפעה המיטיבה שיש לתרופות נגד דיכאון. המחקר הזה נראה לי יותר כמו ברווז עיתונאי, ואולי מדובר בפנטזיה בתפיסה הבסיסית של הציפייה מתרופה כזאת. שני שלישים מהחולים מבריאים מדיכאון תחת טיפול תרופתי וחייבים לזכור שלא הכל זה הדיכאון והתרופה. אי?אפשר לבנות על הפרוזק כעל מעשה הוקוס? פוקוס‭."‬ ד"ר סטולר מסביר כי באבחנת חולה ובהחלטה על אופי התוכנית הטיפולית שתותאם לו חייבים להילקח בחשבון שלושת המרכיבים המשפיעים על היווצרות דיכאון. יחסי הכוחות בין הרכיבים הביולוגיים, האישיותיים והחברתיים שהביאו לדיכאון אמורים להוביל את המטפל להחלטה באשר לדגש שיושם בטיפול – על התרופות או על העבודה הפסיכולוגית. ופרוזק, לצורך העניין, אינה שונה מתרופות אחרות. "הפרוזק יצאה לעולם בשנות ה?80 ויצרה מהפכה‭,"‬ מסביר ד"ר סטולר‭ ,‬"אבל אחריה יצאו כבר תרופות חדשות יותר. המחקרים מלמדים כי השפעת כל התרופות נוגדות הדיכאון – אלה שקדמו לפרוזק, הפרוזק והדומות לה והחדשות שבאו אחריה – דומה. ההבדל הוא בתופעות הלוואי. מהפכת הפרוזק ניכרה בעצם במיעוט היחסי של תופעות הלוואי שהיא ואלה שבאו אחריה גורמות. בזה יתרונה הגדול‭."‬ שלוש קבוצות עיקריות של תרופות אמורות לסייע לנו לעבור מחוסר תקווה לאופטימיות: * הפרוזק והדומות לה, העובדות על הסרוטונין וגורמות בעקיפין להעלאת רמתו במרווח שבין התאים במוח. * ה"אפקסור" והדומות לה, הגורמות לעלייה ברמות הסרוטונין והנוראדרנלין (הכימיקלים ה"חיוביים‭("‬ במוח. * התרופות הטריציקליות – תרופות הדור הישן, שעדיין מביאות לתוצאות טובות בקרב חלק מהסובלים מדיכאון. (צילום: אינדקס אופן) בנוסף לאלו מציין ד"ר סטולר את הליתיום, שהוספתה לטיפול בתרופה נוגדת דיכאון אחרת מביאה להעצמת ההשפעה ולשיפור מהיר במצב החולה, ואת הטיפול בנזעי החשמל. "הטיפול בחשמל יעיל ביותר בעיקר בקרב חולים עמידים לטיפול ובמקרים רבים הוא כרוך בפחות תופעות לוואי מהתרופות. החולה עלול לחוש קשיי ריכוז למשך ימים או שבועות בודדים, אולם תוך זמן קצר השיפור שניכר בו פשוט מדהים. אנחנו לא יודעים למה זה יעיל כל?כך, אבל שיעורי ההצלחה גבוהים‭." ‬ הטיפול הפסיכולוגי ד"ר גיל גולדצוויג, פסיכולוג קליני ב"הדסה אופטימל" בירושלים, רואה ברכה בפרסום המחקר שהטיל ספק ביעילותה של גלולת האושר הטרנדית. כמאמין בכוחה של הפסיכותרפיה לרפא דיכאון, הוא אינו מופתע מעוצמת התגובה הציבורית שליוותה את פרסום המחקר. "אושר היא מילה אנקדוטלית והנהייה אחרי הפרוזק הייתה עניין אופנתי, למרות שהיא תרופה טובה. השיווק שלה היה דרמטי והיה שלב בו נדמה היה שחסר רק לערבב את הפרוזק במים כדי שכולנו נהיה מאושרים. בעיניי, ההתלהבות מהתרופה הזאת שירתה פנטזיה כללית לגלולה דע את הדיכאון מאפייני מצב הרוח הדיכאוני (1) תחושת דכדוך ועצבות (2) ירידה בתגובתיות ובפעילות, חוסר מוטיבציה (3) חוסר אנרגיה, פסימיות, חוסר יכולת ליהנות (4) ירידה בתיאבון, קשיי שינה, תחושת חוסר ערך, דימוי עצמי נמוך (5) במקרים קיצוניים, מחשבות על מוות והתאבדות (6) בשליש מהמקרים נלווית לדיכאון גם חרדה שתעשה את כולנו שמחים, מה עוד שהתרגלנו לחפש ולמצוא פתרונות מהירים לכל דבר – אקמול לכאב?ראש, פרוזק לדכדוך, סופר נני כשיש בעיה עם הילדים. "לפעמים צריך להיכנס לעומק של דברים. כדי לצמוח ממשבר צריך להבין מה קרה שם, מה מקורות הדימוי העצמי הנמוך, מאיפה צצו המחשבות הקטסטרופליות, למה הכל נצבע בשחור ואיך ניתן לשנות את זה, לדבר על אובדן קונקרטי או לא קונקרטי אם היה כזה, על תחושות אשמה וכדומה. תרופה נותנת הקלה, אבל היא לא פותרת את הבעיה והיא לא מפחיתה את הסטרס שהוא חלק ממירוץ החיים המודרניים. הפרסום הזה פשוט החזיר את הפרוזק לפרופורציות הראויות‭."‬ טיפול פסיכולוגי טוב, אומר ד"ר גולדצוויג, עשוי לקצר את משך אפיזודה דיכאונית (הנמשכת לרוב כחצי שנה) ואף להאריך את טווחי הזמן החולפים בין אפיזודה אחת לאחרת. לעתים ניתן להסתייע בטיפול תרופתי במקביל לפסיכותרפיה (בייחוד במקרי דיכאון קשה ועמוק וכשנלוות לו מחשבות אובדניות) ובכל מקרה רצוי לדרבן את החולה הדיכאוני לבצע פעילות גופנית, שהוכחה חד?משמעית כמסייעת ליציאה מהמצב. האופטימיות הרבה שמגלים אנשי המקצוע באשר ליכולת להבריא מדיכאון גדולה עוד יותר כשמדובר בהיפטרות מחרדות. הטיפול הקוגניטיבי?התנהגותי הוא המקובל בהפרעות האלו, לרוב תוך הסתייעות בטכ? ניקות שונות של חשיפה הדרגתית למקור הפחד (ביופידבק, סימולטור, דמיון מודרך, היפנוזה) ובטכניקות של רגיעה. גם כאן, יעילותן של התרופות נחשבת גבוהה יחסית. הומאופתיה ורפואה אלטרנטיבית מעברו השני של המתרס נמצאת ההומאופתיה, שיטת ריפוי הוליסטית המתייחסת למכלול התלונות של האדם ולקשיים שהוא חווה במישורים שונים - הפיזי, הרגשי והמנטאלי. לקראת שבוע המודעות הישראלי להומאופתיה קלאסית, שמקיימת זו מודעה השנה השנייה האגודה להומאופתיה קלאסית בארץ, מסביר ד"ר קובי פריד, רופא כללי והומאופת, כיצד מתייחסת התורה הזאת לחרדה ולדיכאון‭ .‬"אנחנו רואים את תמונת הסימפטומים בדומה לרפואה הרגילה, אבל מאמינים שהסיבות להם נמצאות ברובד אחר, לאו דווקא בעולם הכימי או הרגשי. הסימפטומים מבטאים הפרעה שנוצרת על?ידי כוחות רוחניים עוינים ברובד הרוחני של האדם, שאין דרך להמחיש או למדוד אותו. אפשר לצאת מדיכאון ומחרדה בלי טיפול תרופתי קונבנציונלי. אנחנו לא משחקים במגרש של הרפואה הרגילה והמבחן הוא מבחן התוצאה. העובדה היא שכשאני ועמיתיי מתאימים לכל אדם בכל מצב איזשהו הרכב טיפולי ספציפי – אנחנו פשוט עוזרים לו. וככל שאדם אוכל טוב יותר, ישן טוב יותר, אוהבים אותו והוא אוהב אחרים – כך סיכוייו להירפא עולים‭."‬ אפשרויות אלטרנטיביות אחרות לטיפול בדיכאון ובחרדה הן ה"רמוטיב" מבית "מעבדות רפא‭,"‬ תרופה נוגדת דיכאון המופקת מתמצית צמח ההיפריקום וה"אלספה מוד" מבית "טעם טבע אלטמן‭."‬ מחקרים לא מעטים מצביעים על קיומו של קשר בין מחסור בחו? מצות שומן אומגה?3 לעלייה בשכיחות סימפטומים דיכאוניים. בכמוסת האלה מינון מוגבר שלהן בשילוב חומצה פולית וויטמין ‭.12B‬ חברת "בוארון" מציעה את "דטיף" להקלה במצבי חרדה, בייחוד בקרב ילדים. וכדי לא להגיע למצב של הזדקקות לסיוע מקצועי כזה או אחר, אפשר לנסות ולחזק את האלמנטים הבאים, שלפי מחקרים עשויים למנוע דיכאון מלכתחילה: * פעילות גופנית. * חשיפה לאור. * כשמונה שעות שינה בלילה. * קשרים חברתיים ומשפחתיים.

לקריאה נוספת והעמקה
20/04/2008 | 21:56 | מאת: דרור שטרנברג

מצה שלום, בעיני זו כתבה מעניינת שיש טעם רב לקרוא אותה. היא כתבה מעמיקה העוסקת בנושא השימוש בתרופות נוגדות דכאון מכמה כיוונים. היא נראית כתבה שמאזנת בין האופוריה שליוותה בעבר את הפרוז לבין המתקפה שעלתה לאחרונה בעקבות פרסום המאמר על יעילות הפרוזק בקרב הסובלים מדכאון קל. אני שב ואומר כפי שאמרתי בעבר- במקרים של דכאון קשה עדיין ישנה חשיבות רבה לטיפול תרופתי במקביל לטיפול פסיכולוגי. דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית